וַעַד הַמַעֲקָב

"...תִיק תַק, תִיק תַק תִיק..."
הַתִקְתוּקִים הַמוּזָרִים הָאֵלֶה לִיווּ אוֹתִי כְּבָר מִן הַהַתְחָלָה. כְּאִילוּ נוֹלַדְתִי אִיתָם. מִין תִקְתוּקִים שְׁקֵטִים, רַכִּים לָאוֹזֶן. לֹא יָדַעְתִי מָה הֵם. כָּל פַּעַם שֶׁהִתְחַלְתִי לַחְשׁוֹב אוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ, הֵם הָיוּ אִיתִי, הַתִקְתוּקִים. אֶתְכֶם זֶה אוּלַי הָיָה מְעַצְבֵּן. אֲבָל לִי זֶה לֹא הִפְרִיעַ, רַק סִיקְרֵן. וַאֲגַלֶה לָכֶם שֶׁבַּסוֹף, כַּאֲשֶׁר גִילִיתִי מָה הֵם – נִדְהַמְתִי מְאוֹד. אוּלַי גַם אַתֶם תוּפְתְעוּ בַּסוֹף.
אֲבָל לָמָה אֲנִי מְעַיֵף אֶתְכֶם? אֲפִילוּ לֹא הִצַגְתִי אֶת עַצְמִי. רֵאשִׁית, אֲנִי מַלְאָךְ. וְשֵׁנִית, אֲנִי מַלְאָךְ קָטָן. לֹא קָטָן בְּמוּבָן שֶׁל תִינוֹק אוֹ יֶלֶד, כְּמוֹ אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם. אֲנִי הָיִיתִי מַלְאָךְ קָטָן מֵהַתְחָלָה, וְקָטָן נִשְׁאַרְתִי עַד הַסוֹף.
נַחְזוֹר לַהַתְחָלָה, כַּאֲשֶׁר הוֹפַעְתִי לָרִאשׁוֹנָה בַּשָׁמַיִם.
עָמַדְתִי מוּל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מַלְאָכִים גְדוֹלִים וַחֲזָקִים מִמֶנִי בְּהַרְבֵּה, וְלָהֶם אֶלֶף נוֹצוֹת מַבְרִיקוֹת בְּכָל כָּנָף (אַגַב, בִּשְׁתֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁלִי בְּיַחַד יֵשׁ שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּלְבַד, רַק שֶׁתָבִינוּ). חִיכִּיתִי שֶׁהַמַלְאָכִים יַגִידוּ לִי מָה הַתַפְקִיד שֶׁלִי בָּעוֹלָם. הֲרֵי לְכָל מַלְאָךְ יֵשׁ תַפְקִיד.
קִיוִיתִי שֶׁלְפָחוֹת הַתַפְקִיד שֶׁלִי לֹא יִהְיֶה קָטָן. הִשְׁתוֹקַקְתִי לָצֵאת כְּבָר לַדֶרֶךְ, לַעֲשׂוֹת כָּל חוֹבָה שֶׁיַטִילוּ עָלַי, לָצֵאת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲפִילוּ יָדַעְתִי לָמָה וּלְאָן. אֲבָל הֵם, בְּכוֹחָם הַמַלְאָכִי לֹא הִרְשׁוּ לִי לָזוּז.
לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁכַּח – כַּיָדוּעַ, יֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם אוֹתִיּוֹת אָלֶפְבֵּית. פָּחוֹת יָדוּעַ שֶׁיֵשׁ אַלְפֵי מַלְאָכִים בַּשָׁמַיִם, וְשֶׁהֵם מְחוּלָקִים – עַל פִּי הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמָם – לְעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם קְבוּצוֹת, אוֹ פָּמַלְיוֹת. כָּל אֶחָד מֵהַמַלְאָכִים שֶׁנִיצְבוּ מוּלִי הָיָה נְצִיג הַפָּמַלְיָה שֶׁלוֹ. כָּךְ שֶׁכָּל מַלְאָךְ שָׁם הָיָה בְּעֶצֶם גַם נָצִיג שֶׁל אַחַת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם אוֹתִיוֹת הָאָלֶפְבֵּית!
כְּנָפַי רִשְׁרְשׁוּ בְּקוֹצֶר רוּחַ.
"אָנָא, הִישָׁאֵר בִּמְקוֹמְךָ," בִּיקֵשׁ מִמֶנִי בְּנִימוּס הַמַלְאָךְ אֲחִיאֵל, נְצִיג הַמַלְאָכִים שֶׁשְׁמָם מַתְחִיל בָּאוֹת אָלֶ"ף.
בְּפָחוֹת נִימוּס דִיבֵּר בַּרְקִיאֵל, נְצִיג מַלְאֲכֵי הַבֵּי"ת: "תִרְאוּ אֶת הַקָטָן הַפָּזִיז הַזֶה! רַק הוֹפִיעַ וּכְבָר קוֹפֵץ."
נְצִיגֵי הַמַלְאָכִים דִיבְּרוּ לְפִי סֵדֶר הָאוֹתִיוֹת, וְעַכְשָׁו אַחֲרֵי א וְ-ב הִגִיעַ תוֹרוֹ שֶׁל א וְ-ב הִגִיעַ תוֹרוֹ שֶׁל גַדְרִיאֵל מֵהַגִימֶלִי"ם. גַם הוּא נָזַף בִּי, וּבְצֶדֶק: "חַכֵּה, אַתָה עוֹד לֹא קִיבַּלְתָ שֵׁם, אַתָה עוֹד לֹא יוֹדֵעַ לְאָן וּבִשְׁבִיל מָה."
אֲבָל אֲנִי, מָלֵא חֵשֶׁק וּמֶרֶץ, כְּנָפַי כְּבָר הָיוּ מְתוּחוֹת.
"דַוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָּזֶה קָטָן הוּא רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ," הִסְבִּיר דַוְקָאֵל.
"קָטָן, אֲבָל עַקְשָׁן לא קָטָן," אָמַר הַדְרִיאֵל.
"דַי, הַנִיחוּ לוֹ..." זֶה הָיָה וַשְׁתִיאֵל.
"חֲבֵרִים, הֵירָגְעוּ," יָצָא גַם זַבְדִיאֵל לַהֲגָנָתִי, "לִי דַוְקָא נִרְאֶה שֶׁמִי שֶׁכָּל כָּךְ לָהוּט, יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילֵנוּ עֲבוֹדָה טוֹבָה מְאוֹד."
הָיְתָה הַפְסָקָה קְצָרָה, וְשׁוּב שָׁמַעְתִי תִקְתוּקִים.
"...תִיק תִיק, תַק תִיק תֵק..."
וְאָז דִיבְּרוּ אֵלַי חַלִילָאֵל, טוֹבִיאֵל וְיוֹקְמִיאֵל – כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ – וְסוֹף סוֹף, סוֹף סוֹף הִסְבִּירוּ לִי מִי אֲנִי בָּעוֹלָם הַזֶה.
"שְׁמַע מַלְאֲכוֹן! אֲנַחְנוּ מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. מִכָּאן, מִלְמַעְלָה, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת מָה בְּדִיוּק קוֹרֶה אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם שָׁם רָחוֹק לְמַטָה בָּאָרֶץ.
"וְלָרֶדֶת לְמַטָה אֵינֶנוּ יְכוֹלִים, כִּי אֲנַחְנוּ עֲסוּקִים בְּעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים, מָה שֶׁנִקְרָא דְבָרִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.
"אָז אַתָה תִהְיֶה מַלְאָךְ שֶׁל מַטָה, מַלְאָךְ שֶׁל הָאָרֶץ. אַתָה תִהְיֶה לָנוּ שָׁם לְעֵינַיִם וּלְאוֹזְנַיִם. לִידִיעָתְךָ, אֲנַחְנוּ 'וַעַד הַמַעֲקָב', וַעַד הַמַלְאָכִים שֶׁעוֹקֵב אַחֲרֵי מָה שֶׁקוֹרֶה בָּאָרֶץ. כְּשֶׁתַגִיעַ לְשָׁם, נָטִיל עָלֶיךָ מְשִׂימוֹת, וְאַתָה תִבְדוֹק וְתַחְקוֹר בִּשְׁבִילֵנוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם, בְּלִי לְהִתְגַלוֹת וּבְלִי לְהִתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְהָעִיקָר – שֶׁבְּסוֹף כָּל מְשִׂימָה תִשְׁלַח אֵלֵינוּ דוּחַ."
"דוּחַ מְפוֹרָט," הִדְגִישׁ כַּבִּירָאֵל. "וּבְשָׂפָה פְּשׁוּטָה," דָרַשׁ לַמִיאֵל, "כִּי כָּל הַמַלְאָכִים, מִכָּל הַדְרָגוֹת, יִקְרְאוּ בּוֹ, לֹא רַק מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן עִם הַשָׂפָה הַגְבוֹהָה שֶׁלָהֶם."
"וְתַקְפִּיד לְדַיֵק," צִיֵן מַרָרְאֵל, "כִּי מַלְאֲכֵי אֱמֶת וָצֶדֶק אֲנַחְנוּ כּוּלָנוּ."
"כֵּן," הִזְהִיר נַקְרִיאֵל, "חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁתְדַיֵק. כִּי כָּל הַמַלְאָכִים בְּכָל עֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם הַפָּמַלְיוֹת יִבְדְקוּ כָּל מִילָה שֶׁלְךָ, וְאִם נִיתֵן אֶת הָאִישׁוּר – יַעֲבוֹר בַּסוֹף הַדוּחַ אֶל כְּבוֹד הָאֱלוֹהִים, בּוֹרֵא הָעוֹלָם."
מִמֶנִי לֶאֱלוֹהִים! נִפְעַמְתִי מְאוֹד, בָּעַרְתִי. נִפְנַפְתִי בִּכְנָפַי וְשׁוּב נִיסִיתִי לְהִתְעוֹפֵף כְּבָר מִשָׁם.
"חַכֵּה, תִינוֹק, חַכֵּה! טִיפַּת סַבְלָנוּת! אֲפִילוּ שֵׁם אֵין לְךָ עֲדַיִן!" זֶה הָיָה סַבְדִיאֵל.
"אִם הוּא כָּל כָּךְ רוֹצֶה, מִצִידִי שֶׁיֵלֵךְ בְּלִי שֵׁם," אָמַר עֲזַזִיאֵל, "נַחְסוֹךְ מֵעַצְמֵנוּ אֶת הַוִיכּוּחַ לְאֵיזֶה פָּמַלְיָה לְצָרֵף אוֹתוֹ."
"נָכוֹן, עָדִיף בְּלִי שֵׁם," אָמַר פַּסְטִיאֵל, "מַלְאַךְ אָרֶץ כָּזֶה קָטָן... אוּלַי לֹא מַתְאִים לְשׁוּם פָּמַלְיָה שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם."
כּוּלָם שָׁם שָׁתְקוּ בְּהַסְכָּמָה. יָדַעְתִי שְׁעָלַי לְקַבֵּל כָּל מָה שֶׁיַחְלִיטוּ, עִם אוֹ בְּלִי. אַךְ אוּלַי, אוּלַי יוֹתֵר טוֹב בִּשְׁבִילִי בְּלִי – לִהְיוֹת חוֹפְשִׁי, חוֹפְשִׁי, בְּלִי שֵׁם וּבְלִי שׁוּם פָּמַלְיָה.
"אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם – אֵינוֹ קַיָם," אָמַר צַרְצִיאֵל בְּהִיגָיוֹן רַב, "וּמִי שֶׁלֹא קַיָם – אֵיךְ יַעֲבוֹד בִּשְׁבִילֵנוּ?"
"אָז נִיתֵן לוֹ מִסְפָּר בִּמְקוֹם שֵׁם," אָמַר קַסְמִיאֵל.
"אוּלַי 613?" הִצִיעַ רַפְדִיאֵל, "כִּי לְמַלְאַךְ הָאָרֶץ הַזֶה יֵשׁ 613 נוֹצוֹת בַּכְּנָפַיִם."
"מִצִידִי 613 זֶה בְּסֵדֶר." אִישֵׁר שַׁמְשִׁיאֵל.
לֹא נִשְׁמְעָה כָּל הִתְנַגְדוּת.
אַחֲרוֹן דִיבֵּר תַגְמִיאֵל: "כְּדַאי שֶׁנִיתֵן גַם לַמַלְאָכוֹן שֶׁלָנוּ לְהַגִיד מַשֶׁהוּ. 613, יֵשׁ לְךָ מַשֶׁהוּ לוֹמַר לְוַעַד הַמַעֲקָב?"
וַאֲנִי, הַמַלְאָךְ הַטָרִי הַקָטָן הֵעַזְתִי לְהָרִים אֶת רֹאשִׁי אֶל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם הַגְדוֹלִים, וְקָרָאתִי:
"אֲנִי, 613, מַבְטִיחַ לָכֶם לִהְיוֹת מַלְאַךְ אָרֶץ מָסוּר וְנֶאֱמָן, לְמַלֵא כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁתָטִילוּ עָלַי; אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁאֲגַלֶה לָכֶם כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה וְאֶשְׁמַע – בְּלִי לְהַסְתִיר דָבָר; שֶׁאַגִיד כָּל מָה שֶׁאֶחְשׁוֹב וְכָל מָה שֶׁאַרְגִישׁ; שֶׁתָמִיד אֲדַיֵק וְתָמִיד אֶדְבּוֹק בַּצֶדֶק וּבָאֱמֶת, רַק בָּאֱמֶת וּבְכָל הָאֱמֶת."
וְלִפְנֵי שֶׁיָצָאתִי לַדֶרֶךְ עָשִׂיתִי חִישׁוּב קָטָן: 613 לֹא נִיתָן לְחַלֵק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לִי 307 נוֹצוֹת מִשְׂמֹאל וְרַק 306 מִיָמִין! לָמָה? הַאִם אֲנִי מַלְאָךְ פָּגוּם? אִם כֵּן, לָמָה שׁוֹלְחִים אוֹתִי לִמְשִׂימוֹת רְחוֹקוֹת? מָה יִקְרֶה לִי שָׁם לְמַטָה בָּאָרֶץ?
וְאוּלַי לֹא חֲסֵרָה לִי נוֹצָה, אֶלָא לְהֵפֶךְ – אוּלַי יֵשׁ לִי דַוְקַא עוֹדֶף, עוֹדֶף שֶׁל נוֹצָה נְחוּצָה? תָמִיד כְּדַאי לַחְשׁוֹב גַם לְהֵפֶךְ.
כָּךְ אוֹ כָּךְ, יָדַעְתִי שֶׁהֶפְרֵשׁ שֶׁל נוֹצָה אַחַת מִבֵּין מֵאוֹת לֹא אָמוּר לְהַפְרִיעַ כְּלָל. מִיָד פָּרַסְתִי כְּנָפַיִם וְקָפַצְתִי מֵהַשָׁמַיִם לְמַטָה בַּקְפִיצָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִי.
אִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים, מַלְאָכִים עוֹבְרִים מִמָקוֹם לְמָקוֹם בְּשִׁיטָה מַלְאָכִית מְהִירָה שֶׁנִקְרֵאת 'קְפִיצַת הַדֶרֶךְ'. וְאוֹמְנָם רַגְלַי נָחֲתוּ עַל הָאָרֶץ תוֹךְ כִּמְעַט אֶפֶס זְמַן. ~~~~