פרק א'

~~~~~~

וַעַד הַמַעֲקָב

~~~~~~


"...תִיק תַק, תִיק תַק תִיק..."
זֶה הִתְחִיל עִם הַתִקְתוּקִים הַמוּזָרִים הָאֵלֶה. כְּבָר מִיוֹמִי הָרִאשׁוֹן, כְּאִילוּ שֶׁנוֹלַדְתִי אִיתָם. מִין תִקְתוּקִים שְׁקֵטִים, רַכִּים לָאוֹזֶן. לֹא יָדַעְתִי מָה זֶה, רַק שֶׁהֵם מוֹפִיעִים בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל לַחְשׁוֹב אוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ.
הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה לִיווּ אוֹתִי עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן. אֶתְכֶם זֶה אוּלַי הָיָה מְעַצְבֵּן. אֲבָל לִי זֶה לֹא הִפְרִיעַ, רַק סִיקְרֵן.
לִפְנֵי שֶׁנַמְשִׁיךְ, כְּדַאי שֶׁתֵדְעוּ שֶׁאֲנִי מַלְאָךְ. מַלְאָךְ קָטָן. קָטָן בְּגוֹדֶל וְקָטָן בַּחֲשִׁיבוּת. קָטָן הָיִיתִי בַּהַתְחָלָה וְקָטָן נִשְׁאַרְתִי עַד הַסוֹף. לֹא, לֹא גָדַלְתִי וְלֹא עָלִיתִי בְּסוּלַם הַדְרָגוֹת.
כַּאֲשֶׁר הוֹפַעְתִי לָרִאשׁוֹנָה בַּשָׁמַיִם, עָמַדְתִי מוּל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מַלְאָכִים גְדוֹלִים וַחֲזָקִים מִמֶנִי בְּהַרְבֵּה. הָיוּ לָהֶם אֶלֶף נוֹצוֹת מַבְרִיקוֹת בְּכָל כָּנָף. רַק שֶׁתָבִינוּ – בִּשְׁתֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁלִי בְּיַחַד יֵשׁ שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה בִּלְבַד.
חִיכִּיתִי שֶׁהַמַלְאָכִים יַגִידוּ לִי מָה הַתַפְקִיד שֶׁלִי בָּעוֹלָם. הֲרֵי לְכָל מַלְאָךְ יֵשׁ תַפְקִיד.
חִיכִּיתִי לְקַבֵּל כָּל תַפְקִיד שֶׁיִבְחֲרוּ בִּשְׁבִילִי – קָשֶׁה אוֹ קַל, חָשׁוּב אוֹ סְתָמִי. הִשְׁתוֹקַקְתִי לָצֵאת כְּבָר לַדֶרֶךְ, לַעֲשׂוֹת כָּל חוֹבָה שֶׁיַטִילוּ עָלַי. רַק לָצֵאת, לָצֵאת עוֹד לִפְנֵי שֶׁאֲפִילוּ יָדַעְתִי לָמָה וּלְאָן. אֲבָל הֵם, בְּכוֹחָם הַמַלְאָכִי לֹא הִרְשׁוּ לִי לָזוּז.
לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁכַּח – בַּשָׁמַיִם יֵשׁ אַלְפֵי מַלְאָכִים. הֵם מְחוּלָקִים לְעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם קְבוּצוֹת, אוֹ פָּמַלְיוֹת. הַחֲלוּקָה הִיא עַל פִּי הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמָם. כְּלוֹמַר, כָּל מַלְאָךְ שֶׁשְׁמוֹ מַתְחִיל בָּאוֹת 'אָלֶף' שַׁיָךְ לְפָּמַלְיָה א', כָּל מִי שֶׁשְׁמוֹ מַתְחִיל בָּאוֹת 'בֵּית' שַׁיָּךְ לְפָּמַלְיָה ב', וְכֵן הָלְאָה.
כָּל אֶחָד מֵהַמַלְאָכִים שֶׁנִיצְבוּ מוּלִי הָיָה נְצִיג הַפָּמַלְיָה שֶׁלוֹ. כָּךְ שֶׁכָּל מַלְאָךְ שָׁם הָיָה בְּעֶצֶם גַם נָצִיג שֶׁל אַחַת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם אוֹתִיוֹת הָאָלֶפְבֵּית!
כְּנָפַי רִשְׁרְשׁוּ בְּקוֹצֶר רוּחַ.
"אָנָא, הִישָׁאֵר בִּמְקוֹמְךָ," בִּיקֵשׁ מִמֶנִי בְּנִימוּס הַמַלְאָךְ אֲחִיאֵל, נְצִיג הַמַלְאָכִים שֶׁשְׁמָם מַתְחִיל בָּאוֹת אָלֶ"ף.
בְּפָחוֹת נִימוּס דִיבֵּר בַּרְקִיאֵל, נְצִיג מַלְאֲכֵי הַבֵּי"ת: "תִרְאוּ אֶת הַקָטָן הַפָּזִיז הַזֶה! רַק הוֹפִיעַ וּכְבָר קוֹפֵץ."
נְצִיגֵי הַמַלְאָכִים דִיבְּרוּ לְפִי סֵדֶר הָאוֹתִיוֹת, וְעַכְשָׁו אַחֲרֵי א וְ-ב הִגִיעַ תוֹרוֹ שֶׁל גַדְרִיאֵל מֵהַגִימֶלִי"ם. גַם הוּא נָזַף בִּי, וּבְצֶדֶק: "חַכֵּה, אַתָה עוֹד לֹא קִיבַּלְתָ שֵׁם, אַתָה עוֹד לֹא יוֹדֵעַ לְאָן וּבִשְׁבִיל מָה."
אֲבָל אֲנִי, מָלֵא חֵשֶׁק וּמֶרֶץ, כְּנָפַי כְּבָר הָיוּ מְתוּחוֹת.
"דַוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָּזֶה קָטָן הוּא רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ," הִסְבִּיר דַוְקָאֵל.
"קָטָן, אֲבָל עַקְשָׁן לא קָטָן," אָמַר הַדְרִיאֵל.
"דַי, הַנִיחוּ לוֹ..." זֶה הָיָה וַשְׁתִיאֵל.
"חֲבֵרִים, הֵירָגְעוּ," יָצָא גַם זַבְדִיאֵל לַהֲגָנָתִי, "לִי דַוְקָא נִרְאֶה שֶׁמִי שֶׁכָּל כָּךְ לָהוּט, יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילֵנוּ עֲבוֹדָה טוֹבָה מְאוֹד."
הָיְתָה הַפְסָקָה קְצָרָה, וְשׁוּב שָׁמַעְתִי תִקְתוּקִים.
"...תִיק תִיק, תַק תִיק תֵק..."
וְאָז דִיבְּרוּ אֵלַי חַלִילָאֵל, טוֹבִיאֵל וְיוֹקְמִיאֵל – כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ – וְסוֹף סוֹף, סוֹף סוֹף הִסְבִּירוּ לִי מִי אֲנִי בָּעוֹלָם הַזֶה.
"שְׁמַע מַלְאֲכוֹן! אֲנַחְנוּ מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. מִכָּאן, מִלְמַעְלָה, אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִרְאוֹת מָה בְּדִיוּק קוֹרֶה אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם שָׁם רָחוֹק לְמַטָה בָּאָרֶץ.
"וְלָרֶדֶת לְמַטָה אֵינֶנוּ יְכוֹלִים, כִּי אֲנַחְנוּ עֲסוּקִים בְּעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים, מָה שֶׁנִקְרָא דְבָרִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם.
"אָז אַתָה תִהְיֶה מַלְאָךְ שֶׁל מַטָה, מַלְאָךְ שֶׁל הָאָרֶץ. אַתָה תִהְיֶה לָנוּ שָׁם לְעֵינַיִם וּלְאוֹזְנַיִם. לִידִיעָתְךָ, אֲנַחְנוּ 'וַעַד הַמַעֲקָב', וַעַד הַמַלְאָכִים שֶׁעוֹקֵב אַחֲרֵי מָה שֶׁקוֹרֶה בָּאָרֶץ. כְּשֶׁתַגִיעַ לְשָׁם, נָטִיל עָלֶיךָ מְשִׂימוֹת, וְאַתָה תִבְדוֹק וְתַחְקוֹר בִּשְׁבִילֵנוּ בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם, כַּמוּבָן בְּלִי שֶׁתִתְגַלֶה וּבְלִי שֶׁתִתְעָרֵב בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְהָעִיקָר – שֶׁבְּסוֹף כָּל מְשִׂימָה תִשְׁלַח אֵלֵינוּ דוּחַ."
"דוּחַ מְפוֹרָט," הִדְגִישׁ כַּבִּירָאֵל. ועד המעקב "וּבְשָׂפָה פְּשׁוּטָה," דָרַשׁ לַמִיאֵל, "כִּי כָּל הַמַלְאָכִים בְּכָל הַדְרָגוֹת יִקְרְאוּ בּוֹ, לֹא רַק מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן עִם הַשָׂפָה הַגְבוֹהָה שֶׁלָהֶם."
"וְתַקְפִּיד לְדַיֵק," צִיֵן מַרָרְאֵל, "כִּי מַלְאֲכֵי אֱמֶת וָצֶדֶק אֲנַחְנוּ כּוּלָנוּ."
"כֵּן," הִזְהִיר נַקְרִיאֵל, "חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁתְדַיֵק. כִּי כָּל הַמַלְאָכִים בְּכָל עֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם הַפָּמַלְיוֹת יִבְדְקוּ כָּל מִילָה שֶׁלְךָ, וְאִם נִיתֵן אֶת הָאִישׁוּר – יַעֲבוֹר בַּסוֹף הַדוּחַ אֶל כְּבוֹד הָאֱלוֹהִים, בּוֹרֵא הָעוֹלָם."
מִמֶנִי לֶאֱלוֹהִים! נִפְעַמְתִי מְאוֹד, בָּעַרְתִי. נִפְנַפְתִי בִּכְנָפַי וְשׁוּב נִיסִיתִי לְהִתְעוֹפֵף כְּבָר מִשָׁם.
"חַכֵּה, תִינוֹק, חַכֵּה! טִיפַּת סַבְלָנוּת! אֲפִילוּ שֵׁם אֵין לְךָ עֲדַיִן!" זֶה הָיָה סַבְדִיאֵל.
"אִם הוּא כָּל כָּךְ רוֹצֶה, מִצִידִי שֶׁיֵלֵךְ בְּלִי שֵׁם," אָמַר עֲזַזִיאֵל, "כָּךְ נַחְסוֹךְ מֵעַצְמֵנוּ אֶת הַוִיכּוּחַ לְאֵיזֶה פָּמַלְיָה לְצָרֵף אוֹתוֹ."
"נָכוֹן, עָדִיף בְּלִי שֵׁם," אָמַר פַּסְטִיאֵל, "מַלְאַךְ אָרֶץ כָּזֶה קָטָן... אוּלַי לֹא מַתְאִים לְשׁוּם פָּמַלְיָה שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם."
כּוּלָם שָׁם שָׁתְקוּ בְּהַסְכָּמָה. יָדַעְתִי שְׁעָלַי לְקַבֵּל כָּל מָה שֶׁיַחְלִיטוּ. אַךְ אוּלַי יוֹתֵר טוֹב בִּשְׁבִילִי לִהְיוֹת חוֹפְשִׁי – חוֹפְשִׁי, בְּלִי שֵׁם וּבְלִי שׁוּם פָּמַלְיָה.
"אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם – אֵינוֹ קַיָם," אָמַר צַרְצִיאֵל בְּהִיגָיוֹן רַב, "וּמִי שֶׁלֹא קַיָם – אֵיךְ יַעֲבוֹד בִּשְׁבִילֵנוּ?"
"אָז נִיתֵן לוֹ מִסְפָּר בִּמְקוֹם שֵׁם," אָמַר קַסְמִיאֵל.
"אוּלַי 613?" הִצִיעַ רַפְדִיאֵל, "כִּי לְמַלְאַךְ הָאָרֶץ הַזֶה יֵשׁ 613 נוֹצוֹת בַּכְּנָפַיִם."
"מִצִידִי 613 זֶה בְּסֵדֶר." אִישֵׁר שַׁמְשִׁיאֵל.
לֹא נִשְׁמְעָה כָּל הִתְנַגְדוּת.
אַחֲרוֹן דִיבֵּר תַגְמִיאֵל: "כְּדַאי שֶׁנִיתֵן גַם לַמַלְאָכוֹן שֶׁלָנוּ לְהַגִיד מַשֶׁהוּ. 613, יֵשׁ לְךָ מַשֶׁהוּ לוֹמַר לְוַעַד הַמַעֲקָב?"
וַאֲנִי, הַמַלְאָךְ הַטָרִי הַקָטָן הֵעַזְתִי לְהָרִים אֶת רֹאשִׁי אֶל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם הַגְדוֹלִים, וְקָרָאתִי:
"אֲנִי, 613, מַבְטִיחַ לָכֶם לִהְיוֹת מַלְאַךְ אָרֶץ מָסוּר וְנֶאֱמָן, לְמַלֵא כָּל שְׁלִיחוּת שֶׁתָטִילוּ עָלַי; אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁאֲגַלֶה לָכֶם כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה וְאֶשְׁמַע – בְּלִי לְהַסְתִיר דָבָר; שֶׁאַגִיד כָּל מָה שֶׁאֶחְשׁוֹב וְכָל מָה שֶׁאַרְגִישׁ; שֶׁתָמִיד אֲדַיֵק וְתָמִיד אֶדְבּוֹק בַּצֶדֶק וּבָאֱמֶת, רַק בָּאֱמֶת וּבְכָל הָאֱמֶת."
וְלִפְנֵי שֶׁיָצָאתִי לַדֶרֶךְ עָשִׂיתִי חִישׁוּב קָטָן: 613 לֹא נִיתָן לְחַלֵק שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. כְּלוֹמַר, יֵשׁ לִי 307 נוֹצוֹת מִשְׂמֹאל וְרַק 306 מִיָמִין! לָמָה? הַאִם אֲנִי מַלְאָךְ פָּגוּם? לֹא, אַחֶרֶת לֹא הָיוּ שׁוֹלְחִים אוֹתִי לִמְשִׂימוֹת רְחוֹקוֹת.
וְאוּלַי לֹא חֲסֵרָה לִי נוֹצָה, אֶלָא לְהֵפֶךְ – אוּלַי יֵשׁ לִי דַוְקַא עוֹדֶף, עוֹדֶף שֶׁל נוֹצָה נְחוּצָה? תָמִיד כְּדַאי לַחְשׁוֹב גַם לְהֵפֶךְ.
כָּךְ אוֹ כָּךְ, הֶפְרֵשׁ שֶׁל נוֹצָה אַחַת מִבֵּין מֵאוֹת לֹא אָמוּר לְהַפְרִיעַ. מִיָד פָּרַסְתִי כְּנָפַיִם וְקָפַצְתִי מֵהַשָׁמַיִם לְמַטָה בַּקְפִיצָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִי.
אִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים, מַלְאָכִים עוֹבְרִים מִמָקוֹם לְמָקוֹם בְּשִׁיטָה מַלְאָכִית מְהִירָה שֶׁנִקְרֵאת 'קְפִיצַת הַדֶרֶךְ'. וְאוֹמְנָם רַגְלַי נָחֲתוּ עַל הָאָרֶץ תוֹךְ כִּמְעַט אֶפֶס זְמַן.
~~~~