פרק י'
~~~~~~הַנוֹצָה הָאַחֲרוֹנָה
~~~~~~
לְאָן אֶפְנֶה עַכְשָׁו? לֹא יָדַעְתִי. מַלְאַךְ אָרֶץ בּוֹדֵד, נוֹדֵד בָּעוֹלָם בְּלִי מַטָרָה, מְנַתֵר בְּעֶזְרַת נוֹצָה אַחַת וְאַחֲרוֹנָה. לְאָן, לְאָן? כַּמָה עוֹד אַמְשִׁיךְ לִנְדוֹד, וּלְשֵׁם מָה? הֲרֵי צְרִיכָה לִהְיוֹת לָזֶה אֵיזוֹ מַטָרָה.
"613, 613!"
הַפְתָעָה! הַפְתָעָה! כְּאִילוּ לֹא חָלְפוּ זְמַנִים כָּל כָּךְ רַבִּים. סוֹף סוֹף נִזְכְּרוּ בִּי שָׁם לְמַעְלָה. בְּשִׂמְחָה וּבְלִי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת אָרוּץ לְכָל שְׁלִיחוּת. כִּי לְשֵׁם כָּךְ בָּרְאוּ אוֹתִי.
"613, כָּאן תַגְמִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב..."
"הִנְנִי לִרְשׁוּתְךָ, מַלְאַךְ הַשָׁמַיִם," קָרָאתִי בְּחֵשֶׁק רַב, "אֲנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְמַלֵא אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ, בִּמְסִירוּת וּבְדַיְקָנוּת... אַךְ לְטוֹבַת הָעִנְיָן, כְּדֵי לַחְזוֹר קְצָת אֶל הַמְהִירוּת שֶׁאִיבַּדְתִי, אוּלַי כְּדַאי שֶׁתַחְזִירוּ לִי כַּמָה נוֹצוֹת לִכְנָפַי הַמְרוּטוֹת..."
"613! קוֹדֶם תַקְשִׁיב!" תַגְמִיאֵל דִיבֵּר בְּחוּמְרָה. "מֵאָז וּמִתָמִיד הָיִיתָ פָּזִיז, רַק רָצִיתָ לָקוּם וְתֶכֶף לָרוּץ. עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ בִּשְׁבִילְךָ הוֹדָעָה מְיוּחֶדֶת. כְּדַאי לְךָ לִשְׁמוֹעַ."
"אֲנִי מַקְשִׁיב," אָמַרְתִי, כּוּלִי צִיפִּיָה, "לְאָן, לְאָן?"
"לִידִיעָתְךָ, 613," אָמַר תַגְמִיאֵל, "אֵינֶנִי לְבַד פֹּה. נִמְצָאִים לְיָדִי כָּל חַבְרֵי וַעַד הַמַעֲקָב: אֲחִיאֵל, בַּרְקִיאֵל, גַדְרִיאֵל, דַוְקָאֵל, הַדְרִיאֵל, וַשְׁתִיאֵל, – אַל תַפְסִיק אוֹתִי, 613, – גַם נִמְצָאִים לְיָדִי זַבְדִיאֵל, חַלִילָאֵל, טוֹבִיאֵל, יוֹקְמִיאֵל, כַּבִּירָאֵל, לַמִיאֵל, – אֵין לְךָ סַבְלָנוּת? שְׁמַע מִי עוֹד נִמְצָא פֹּה אִיתִי – מַרָרְאֵל, נַקְרִיאֵל סַבְדִיאֵל עֲזַזִיאֵל, פַּסְטִיאֵל, – דַי, בִּיקַשְׁתִי שֶׁלֹא תַפְסִיק אוֹתִי – גַם צַרְצִיאֵל, קַסְמִיאֵל, רַפְדִיאֵל וְשַׁמְשִׁיאֵל נִמְצָאִים פֹּה. וְכַמוּבָן גַם אֲנִי, תַגְמִיאֵל. בְּקִיצוּר, כּוּלָם פֹּה, מֵאָלֶ"ף עַד תַ"ו, כָּל נְצִיגֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם פָּמַלְיוֹת מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. וְהִתְאַסַפְנוּ פֹּה כּוּלָנוּ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְךָ בְּיַחַד – וְתִנְשׁוֹם עָמוֹק – שֶׁזֶה נִגְמַר, נִגְמַר וְהִסְתַיֵם... כֵּן, זֶה הַסוֹף, הַסִיפּוּר נִגְמַר..."
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת, נִגְמַר הַסִיפּוּר?!"
"תָבִין. אֲנַחְנוּ, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם, אֲנַחְנוּ רַק מַלְאָכִים שֶׁל סִיפּוּר. וְגַם אַתָה, מַלְאַךְ הָאָרֶץ, גַם אַתָה רַק מַלְאָךְ שֶׁל סִיפּוּר. וְהַסִיפּוּר הַזֶה, כְּמוֹ כָּל סִיפּוּר – נִגְמַר. תַם וְנִשְׁלַם."
"שְׁטוּיוֹת! שׁוּב אַתֶם טוֹעִים! סְלִיחָה שֶׁאֲנִי הַקָטָן מֵעֵז כָּךְ לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. שׁוּם דָבָר לֹא נִגְמַר, עֲדַיִן יֵשׁ לִי נוֹצָה אַחַת בִּכְנָפִי, אֲנִי עֲדַיִן יָכוֹל לְשׁוֹטֵט פֹּה וָשָׁם..."
"613," גִיחֵךְ תַגְמִיאֵל, "כְּדַאי שֶׁתִבְדוֹק אֶת הַנוֹצָה שֶׁלְךָ..."
הֵרַמְתִי אֶת כְּנָפִי הַיְמָנִית. וּמִשָׁם, בְּלִי שֶׁהַפַּעַם חַשְׁתִי כְּאֵב, נָשְׁרָה הַנוֹצָה הָאַחֲרוֹנָה. וְהִנֵה הָפְכָה לְנוֹצַת כְּתִיבָה שֶׁהִתְעוֹפְפָה לְמַעְלָה וְרָשְׁמָה בָּאֲוִיר בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה: ס וֹ ף.
"הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂה נִיסִים!" קָרָאתִי בְּבֶהָלָה.
"לֹא, לֹא," צָחַק תַגְמִיאֵל, "זֹאת רַק נוֹצָה שֶׁל סִיפּוּר, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ רַק מַלְאָכִים שֶׁל סִיפּוּר. אֵין בֶּאֱמֶת מַלְאָכִים וְאֵין נִיסִים – יֵשׁ רַק סִיפּוּר. וְעַכְשָׁו, 613, זֶהוּ סוֹף הַסִיפּוּר."
"רַק סִיפּוּר?..." לָחַשְׁתִי בְּעֶצֶב, "אֵיךְ זֶה יִתָכֵן?"
"תַטֶה אוֹזֶן וְתָבִין," הִצִיעַ תַגְמִיאֵל, "אַתָה... תַ... תַק... תַקְשִׁיב... תַקְשִׁיב הֵיטֵב לַתִקְתוּקִים..." – – –
"תַק תִיק תִיק, תוּק תִיק תַק..." הַתִקְתוּקִים הָרַכִּים מְתוּקְתָקִים עַכְשָׁו בְּמֶרֶץ רַב.
וְסוֹף סוֹף אֲנִי מֵבִין שֶׁאֵלֶה הֵם צְלִילֵי הַמַקָשִׁים שֶׁל מִקְלֶדֶת מַחְשֵׁב. בֶּן אָדָם יוֹשֵׁב שָׁם וְכוֹתֵב אוֹתִי מִדִמְיוֹנוֹ, בּוֹנֶה מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם אוֹתִיוֹת הָאָלֶפְבֵּית שֶׁבַּמִקְלֶדֶת אֶת הַסִיפּוּר הַזֶה עָלַי וְעַל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם.
וּבְרֶגַע זֶה, בְּרֶגַע זֶה מַמָשׁ, אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ מְתַקְתֵק אֶת הַמִילִים הָאַחֲרוֹנוֹת:
סוֹף הַסִיפּוּר
עַל מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613
~~~~
"613, 613!"
הַפְתָעָה! הַפְתָעָה! כְּאִילוּ לֹא חָלְפוּ זְמַנִים כָּל כָּךְ רַבִּים. סוֹף סוֹף נִזְכְּרוּ בִּי שָׁם לְמַעְלָה. בְּשִׂמְחָה וּבְלִי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת אָרוּץ לְכָל שְׁלִיחוּת. כִּי לְשֵׁם כָּךְ בָּרְאוּ אוֹתִי.
"613, כָּאן תַגְמִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב..."
"הִנְנִי לִרְשׁוּתְךָ, מַלְאַךְ הַשָׁמַיִם," קָרָאתִי בְּחֵשֶׁק רַב, "אֲנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְמַלֵא אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ, בִּמְסִירוּת וּבְדַיְקָנוּת... אַךְ לְטוֹבַת הָעִנְיָן, כְּדֵי לַחְזוֹר קְצָת אֶל הַמְהִירוּת שֶׁאִיבַּדְתִי, אוּלַי כְּדַאי שֶׁתַחְזִירוּ לִי כַּמָה נוֹצוֹת לִכְנָפַי הַמְרוּטוֹת..."
"613! קוֹדֶם תַקְשִׁיב!" תַגְמִיאֵל דִיבֵּר בְּחוּמְרָה. "מֵאָז וּמִתָמִיד הָיִיתָ פָּזִיז, רַק רָצִיתָ לָקוּם וְתֶכֶף לָרוּץ. עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ בִּשְׁבִילְךָ הוֹדָעָה מְיוּחֶדֶת. כְּדַאי לְךָ לִשְׁמוֹעַ."
"אֲנִי מַקְשִׁיב," אָמַרְתִי, כּוּלִי צִיפִּיָה, "לְאָן, לְאָן?"
"לִידִיעָתְךָ, 613," אָמַר תַגְמִיאֵל, "אֵינֶנִי לְבַד פֹּה. נִמְצָאִים לְיָדִי כָּל חַבְרֵי וַעַד הַמַעֲקָב: אֲחִיאֵל, בַּרְקִיאֵל, גַדְרִיאֵל, דַוְקָאֵל, הַדְרִיאֵל, וַשְׁתִיאֵל, – אַל תַפְסִיק אוֹתִי, 613, – גַם נִמְצָאִים לְיָדִי זַבְדִיאֵל, חַלִילָאֵל, טוֹבִיאֵל, יוֹקְמִיאֵל, כַּבִּירָאֵל, לַמִיאֵל, – אֵין לְךָ סַבְלָנוּת? שְׁמַע מִי עוֹד נִמְצָא פֹּה אִיתִי – מַרָרְאֵל, נַקְרִיאֵל סַבְדִיאֵל עֲזַזִיאֵל, פַּסְטִיאֵל, – דַי, בִּיקַשְׁתִי שֶׁלֹא תַפְסִיק אוֹתִי – גַם צַרְצִיאֵל, קַסְמִיאֵל, רַפְדִיאֵל וְשַׁמְשִׁיאֵל נִמְצָאִים פֹּה. וְכַמוּבָן גַם אֲנִי, תַגְמִיאֵל. בְּקִיצוּר, כּוּלָם פֹּה, מֵאָלֶ"ף עַד תַ"ו, כָּל נְצִיגֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם פָּמַלְיוֹת מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. וְהִתְאַסַפְנוּ פֹּה כּוּלָנוּ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְךָ בְּיַחַד – וְתִנְשׁוֹם עָמוֹק – שֶׁזֶה נִגְמַר, נִגְמַר וְהִסְתַיֵם... כֵּן, זֶה הַסוֹף, הַסִיפּוּר נִגְמַר..."
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת, נִגְמַר הַסִיפּוּר?!"
"תָבִין. אֲנַחְנוּ, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם, אֲנַחְנוּ רַק מַלְאָכִים שֶׁל סִיפּוּר. וְגַם אַתָה, מַלְאַךְ הָאָרֶץ, גַם אַתָה רַק מַלְאָךְ שֶׁל סִיפּוּר. וְהַסִיפּוּר הַזֶה, כְּמוֹ כָּל סִיפּוּר – נִגְמַר. תַם וְנִשְׁלַם."
"שְׁטוּיוֹת! שׁוּב אַתֶם טוֹעִים! סְלִיחָה שֶׁאֲנִי הַקָטָן מֵעֵז כָּךְ לְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. שׁוּם דָבָר לֹא נִגְמַר, עֲדַיִן יֵשׁ לִי נוֹצָה אַחַת בִּכְנָפִי, אֲנִי עֲדַיִן יָכוֹל לְשׁוֹטֵט פֹּה וָשָׁם..."
"613," גִיחֵךְ תַגְמִיאֵל, "כְּדַאי שֶׁתִבְדוֹק אֶת הַנוֹצָה שֶׁלְךָ..."
הֵרַמְתִי אֶת כְּנָפִי הַיְמָנִית. וּמִשָׁם, בְּלִי שֶׁהַפַּעַם חַשְׁתִי כְּאֵב, נָשְׁרָה הַנוֹצָה הָאַחֲרוֹנָה. וְהִנֵה הָפְכָה לְנוֹצַת כְּתִיבָה שֶׁהִתְעוֹפְפָה לְמַעְלָה וְרָשְׁמָה בָּאֲוִיר בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה: ס וֹ ף.
"הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂה נִיסִים!" קָרָאתִי בְּבֶהָלָה."לֹא, לֹא," צָחַק תַגְמִיאֵל, "זֹאת רַק נוֹצָה שֶׁל סִיפּוּר, כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ רַק מַלְאָכִים שֶׁל סִיפּוּר. אֵין בֶּאֱמֶת מַלְאָכִים וְאֵין נִיסִים – יֵשׁ רַק סִיפּוּר. וְעַכְשָׁו, 613, זֶהוּ סוֹף הַסִיפּוּר."
"רַק סִיפּוּר?..." לָחַשְׁתִי בְּעֶצֶב, "אֵיךְ זֶה יִתָכֵן?"
"תַטֶה אוֹזֶן וְתָבִין," הִצִיעַ תַגְמִיאֵל, "אַתָה... תַ... תַק... תַקְשִׁיב... תַקְשִׁיב הֵיטֵב לַתִקְתוּקִים..." – – –
"תַק תִיק תִיק, תוּק תִיק תַק..." הַתִקְתוּקִים הָרַכִּים מְתוּקְתָקִים עַכְשָׁו בְּמֶרֶץ רַב.
וְסוֹף סוֹף אֲנִי מֵבִין שֶׁאֵלֶה הֵם צְלִילֵי הַמַקָשִׁים שֶׁל מִקְלֶדֶת מַחְשֵׁב. בֶּן אָדָם יוֹשֵׁב שָׁם וְכוֹתֵב אוֹתִי מִדִמְיוֹנוֹ, בּוֹנֶה מֵעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם אוֹתִיוֹת הָאָלֶפְבֵּית שֶׁבַּמִקְלֶדֶת אֶת הַסִיפּוּר הַזֶה עָלַי וְעַל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם.
וּבְרֶגַע זֶה, בְּרֶגַע זֶה מַמָשׁ, אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ מְתַקְתֵק אֶת הַמִילִים הָאַחֲרוֹנוֹת:
עַל מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613
~~~~
2024