פרק ב'
~~~~~~הַמַבּוּל
~~~~~~
"...תַק תִיק, תַק תִיק תוּק..."
שׁוּב הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה...
רַק נַחַתְתִי עַל הָאָרֶץ וּכְבָר קָלַטְתִי אֶת הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵטִילוּ עָלַי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם –
"מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613! כָּאן אֲחִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב. דַע לְךָ שֶׁלֶאֱלוֹהִים נִמְאַס מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁבָּרָא. הָרוֹעַ שֶׁלָהֶם עוֹלֶה עַד הַשָׁמַיִם, וְלָכֵן הֶחְלִיט לְהַשְׁמִיד אוֹתָם בְּמַבּוּל. רַק אִישׁ אֶחָד מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו, אִישׁ צַדִיק תָמִים וּשְׁמוֹ נֹחַ. רַק נֹחַ יִנָצֵל וְאִיתוֹ גַם בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּמִמֶנוּ יֵצֵא דוֹר חָדָשׁ וּמְתוּקָן. אָז קָדִימָה, 613! עֲקוֹב מִקָרוֹב אַחֲרֵי הָאֵירוּעַ וְדַוֵחַ לָנוּ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט."
מִיָד יָצָאתִי לְשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ. וְהִנֵה הִיא גְדוֹלָה, יָפָה, פּוֹרַחַת. אֲבָל בְּנֵי הָאָדָם... הוֹ, בְּנֵי הָאָדָם...
רָאִיתִי אוֹתָם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, מְשַׁקְרִים וְגוֹנְבִים, בּוֹגְדִים וְהוֹרְגִים – לֹא מְדַלְגִים עַל שׁוּם רוֹעַ. מִי שֶׁהֶרְאָה מְעַט טוּב לֵב, לֹא הָיָה לוֹ סִיכּוּי לִשְׂרוֹד – אָז כּוּלָם גִידְלוּ לֵב אַכְזָר.
שִׁיגַרְתִי אֶת הַדוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם – תֵיאוּר מְפוֹרָט עַל פִּרְאֵי הָאָדָם הָאֲיוּמִים.
וּבַסוֹף הִיצַעְתִי: "נָכוֹן. לָרְשָׁעִים הָאֵלֶה אָסוּר לִסְלוֹחַ. אֲבָל אוּלַי אֶפְשָׁר לְתַקֵן וּלְהַצִיל אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָהֶם, לִפְנֵי שֶׁמַשְׁמִידִים גַם אוֹתָם? וְאִם גַם הֵם מְקוּלְקָלִים כְּבָר, אָז מָה עִם הַתִינוֹקוֹת בָּעֲרִיסָה? הֲרֵי הֵם כְּלָל לֹא חָטְאוּ!"
בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה הִרְגַשְׁתִי פִּתְאוֹם כְּאֵב חַד בַּכָּנָף הַשְׂמָאלִית. נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה מִמֶנָה. עֲדַיִן לֹא חָשַׁדְתִי שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ עַל הַהַצָעָה שֶׁלִי. אֲפִילוּ לֹא הִצְטַעַרְתִי עַל אִיבּוּד הַנוֹצָה. לְהֵפֶךְ –
"מְצוּיָן! עַכְשָׁו אֲנִי מְאוּזָן, עִם 306 נוֹצוֹת בְּכָל צַד, שָׁוֶה בְּשָׁוֶה."
וְאָז, בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ מְהִירָה כְּבָרָק, הִיגַעְתִי אֶל נֹחַ, הָאִישׁ הַצַדִיק הַיָחִיד בְּדוֹרוֹ.
הוּא כְּבָר הִסְפִּיק לִבְנוֹת תֵיבַת הַצָלָה עֲנָקִית עֲשׂוּיָה מֵעֵץ.
נֹחַ, שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ נוֹחַ וְחָבִיב, הִנִיחַ בַּכְּנִיסָה לַתֵיבָה מִינֵי מָזוֹן, וּבַעֲלֵי חַיִים הֵרִיחוּ וְהִגִיעוּ מֵהַשָׂדוֹת וּמֵהַיְעָרוֹת. מֵחוֹסֶר מָקוֹם, הוּא הִרְשָׁה רַק לִשְׁנַיִם מִכָּל סוּג לְהִיכָּנֵס לַתֵיבָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה.
אַךְ לִפְעָמִים נֹחַ לֹא זָכַר אִם זוּג מֵאוֹתוֹ סוּג כְּבָר נִכְנַס קוֹדֶם אוֹ לֹא. בְּעִיקָר הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִזְכּוֹר צִיפּוֹרִים וּמְכַרְסְמִים, וּבְיִחוּד חֲרָקִים, שֶׁרַבִּים מֵהֶם דוֹמִים מְאוֹד זֶה לְזֶה. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הָיְתָה אִשְׁתוֹ הַחֲבִיבָה שֶׁל נֹחַ, נִכְנֶסֶת לִבְדוֹק, וּמִבִּפְנִים הָיְתָה צוֹעֶקֶת:
"נֹחַ, תַכְנִיס אֶת יַתוּשֵׁי הַבִּיצָה!" אוֹ "נֹחַ, גָרֵשׁ אֶת עַכְבְּרֵי הַסְלָעִים!"
וְנֹחַ הָיָה מַכְנִיס אוֹ מְגָרֵשׁ.
וְהָיוּ בַּעֲלֵי חַיִים שֶׁפָּחֲדוּ לְהִיכָּנֵס. אַחַד הַבָּנִים שֶׁל נֹחַ, שְׁמוֹ חַם, הָיָה מַרְגִיעַ אוֹתָם, עַד שֶׁנִכְנְסוּ.
וְקָרָה הַמִקְרֶה עִם הַסוּסִים.
מִכָּל הַחַיוֹת שֶׁנִכְנְסוּ לַתֵיבָה, לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָם, אֶת הַסוּסִים.
הֵם הִגִיעוּ שְׁלוֹשָׁה. סוּס אַבָּא, סוּסָה אִימָא וּסְיָח קָטָן. הַסוּס צָהַל, נִיעְנַע בִּזְנָבוֹ, וְנִכְנַס רִאשׁוֹן. נֹחַ שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְנִיסָה לְהַפְרִיד בֵּין הַסוּסָה לַסְיָח שֶׁלָהּ, כְּדֵי שֶׁרַק הַסוּסָה תִיכָּנֵס וְהַסְיָח יִשָׁאֵר בַּחוּץ – כִּי רַק לְזוּג הָיָה מוּתָר לְהִינָצֵל.
אֲבָל הָאֵם עָמְדָה בְּרַגְלַיִם עַקְשָׁנִיוֹת וְלֹא נִכְנְסָה בְּעִקְבוֹת הַסוּס. הַסְיָח נִצְמַד בְּבֶהָלָה אֶל בֶּטֶן אִימוֹ. הִיא גוֹנְנָה עָלָיו, לִיקְקָה אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָהּ, וּשְׁנֵיהֶם הִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת קוֹרְעֵי לֵב.
"מָה נַעֲשֶׂה אִיתָם?" אָמַר נֹחַ, "הֵם לֹא רוֹצִים לְהִיפָּרֵד."
שָׁמַע חַם וּבָא לְעֶזְרַת אָבִיו. הוּא דָחַף אֶת הַסְיָח לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁרַק אִימוֹ תִיכָּנֵס. אַךְ הָאֵם נֶעֶמְדָה עַל שְׁתֵי רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת, צָנְפָה צְנִיפָה אֲיוּמָה, בָּעֲטָה חָזָק בְּפַרְסוֹתֶיהָ הַקִדְמִיוֹת וְהִפִּילָה אֶת חַם אַרְצָהּ. עַד שֶׁקָפַץ וְנֶעְמַד עַל רַגְלָיו, הַסוּסָה וְהַסְיָח כְּבָר בָּרְחוּ מִשָׁם בִּדְהִירָה וְנֶעְלְמוּ בַּיַעַר. אַחֲרֵי זְמַן הוֹפִיעָה סוּסָה אַחֶרֶת וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ הַתֵיבָה.
רָאִיתִי שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם נִמְלָא רַחֲמִים עַל הַסְיָח וְאִימוֹ הָאוֹהֶבֶת. אֲבָל מָה כְּבָר יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת? גַם אֲנִי לֹא יָכוֹלְתִי לַעֲשׂוֹת דָבָר. כִּי תַפְקִידִי רַק לְדַוֵחַ לַמַלְאָכִים שֶׁשָׁלְחוּ אוֹתִי.
כֵּן, יָפִים הֵם הָיוּ, הַסוּסָה וְהַסְיָח. אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם הֵיטֵב. לִשְׁנֵיהֶם הָיָה צֶבַע חוּם אֲדָמָה, רַעֲמָה שְׁחוֹרָה אֲרוּכָּה וְרַכָּה, זָנָב שָׁחוֹר אָרוֹךְ. וְכֶתֶם לָבָן בַּמֵצַח.
וְעוֹד בֵּן הָיָה לְנֹחַ וּשְׁמוֹ שֵׁם. הוּא הָיָה הַסַדְרָן שֶׁהוֹבִיל אֶת הַזוּגוֹת לִמְקוֹמָם. תַפְקִיד חָשׁוּב, לְהוֹשִׁיב אֶת הַזְאֵב רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׂ, וְאֶת הֶחָתוּל רָחוֹק מֵהָעַכְבָּר.
וְהָיָה לְנֹחַ עוֹד בֶּן שְׁלִישִׁי, יֶפֶת. הוּא אֲשֶׁר צִיפָּה בְּזֶפֶת אֶת הַתֵיבָה שֶׁבָּהּ יָשׁוּטוּ, וְחָזַר וּבָדַק וְאָטַם כָּל חוֹר וְסֶדֶק. כִּי מַסְפִּיק חוֹר קָטָן – וְשׁוּם אָדָם וְחָיָה לֹא יִשָׁאֵר בָּעוֹלָם.
גַם הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים שֶׁל שֵׁם וְחַם וְיֶפֶת לֹא הִתְבַּטְלוּ לְרֶגַע – הֵם דָחֲסוּ לַתֵיבָה מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיק לְיָמִים רַבִּים.
לִבְסוֹף נִכְנְסוּ כּוּלָם לַתֵיבָה. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁסָגְרוּ אוֹתָהּ מִבִּפְנִים, שָׁאַל יֶלֶד אֶחָד בִּדְאָגָה:
"וְהַדָגִים, לָמָה לֹא מְחַכִּים לַדָגִים?"
"דָגִים לֹא יָבוֹאוּ," צָחַק נֹחַ וְהִסְבִּיר לוֹ לָמָה.
וְאָז בָּא הַמַבּוּל.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נִיתְכוּ גְשָׁמִים עַזִים מִלְמַעְלָה, וּמִתַחַת פָּרְצוּ מַעַיְנוֹת הַתְהוֹם. הַתֵיבָה הַגְדוֹלָה הִתְנוֹדְדָה וְצָפָה עַל פְּנֵי מַיִם גוֹעֲשִׁים שֶׁגָאוּ וְעָלוּ עַד מֵעַל לְרָאשֵׁי הֶהָרִים.
רָאִיתִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם הָרְשָׁעִים טוֹבְעִים כּוּלָם, אֵלֶה שֶׁבִּגְלָלָם הֵבִיא אֱלוֹהִים אֶת הַמַבּוּל.
וְגַם רָאִיתִי אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִים הָאוּמְלָלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ מִחוּץ לְתֵיבַת נֹחַ.
שָׁמַעְתִי אֶת הַזְעָקוֹת הַנוֹאָשׁוֹת. מִי שֶׁלֹא יָדַע לִשְֹחוֹת, טָבַע מִיָד. מִי שֶׁיָדַע, טָבַע אַחֲרֵי שֶׁאִיבֵּד אֶת הַכּוֹחוֹת.
פֹּה וָשָׁם צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַיִם בְּנֵי אָדָם וְחַיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁקְעוּ בַּמְצוּלוֹת.
כּוּלָם טָבְעוּ – תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד.
וּפִתְאוֹם רָאִיתִי אוֹתָם. שְׁנֵי גוּשִׁים אֲדַמְדַמִים, קָטָן וְגָדוֹל. רַעֲמוֹת שְׁחוֹרוֹת, זְנָבוֹת שְׁחוֹרִים, כֶּתֶם לָבָן. רָאִיתִי אֶת הַסוּסָה וְהַסְיָח צָפִים עַל צִידָם בַּמַיִם, צְמוּדִים בְּיַחַד. עֵינֵיהֶם הַפְּקוּחוֹת כְּאִילוּ הִסְתַכְּלוּ לַשָׁמַיִם. עַד שֶׁבְּיַחַד, לְאַט לְאַט, שָׁקְעוּ וְנֶעְלְמוּ.
רַק הַתֵיבָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. מִסָבִיב רַק מַיִם וּמַיִם, וּמֵעַל – הַשָׁמַיִם.
עָבְרוּ מֵאָה וַחֲמִישִׁים יוֹם. מֵי הַמַבּוּל הָלְכוּ וְיָרְדוּ עַד שֶׁהַאֲדָמָה נִתְגַלְתָה וְהַתֵיבָה נָחָה עַל רֹאשׁ הַר גָבוֹהַ שֶׁשְׁמוֹ אֲרָרָט. הַשָׁמַיִם הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים.
נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָצְאוּ הַחוּצָה וְהוֹדוּ לֶאֱלוֹהִים שֶׁהִצִיל אוֹתָם וְהִשְׁמִיד אֶת כָּל הָרְשָׁעִים.
גַם הַחַיוֹת יָצְאוּ בְּשִׂמְחָה מִן הַתֵיבָה הַצְפוּפָה אֶל הַמֶרְחָב וְהִתְרוֹצְצוּ סָבִיב. זוּג הָאֲרָיוֹת חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הָאֲרָיוֹת, זוּג הַצְפַרְדְעִים חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הַצְפַרְדְעִים, וְכֵן הָלְאָה, כָּל הַחַיוֹת לֹא הֵבִינוּ לָמָה הֵם נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁנַיִם, לְבַדָם בָּעוֹלָם.
גַם אֲנִי לֹא הֵבַנְתִי לָמָה, לָמָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים, נִסְפּוּ גַם הַתְמִימִים.
"זֶה לֹא צוֹדֵק, זֶה אַכְזָרִי!" –
בְּמִילִים אֵלֶה סִיַמְתִי אֶת הַדוּחַ הַמְדוּיָק שֶׁשָׁלַחְתִי לְוַעַד הַמַעֲקָב. כַּזָכוּר, נִשְׁבַּעְתִי לְהַגִיד כָּל מָה שֶׁקָרָה וְכָל מָה שֶׁאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ.
פִּתְאוֹם פִּילֵחַ כְּאֵב חַד אֶת הַכָּנָף הַיְמָנִית שֶׁלִי. שׁוּב נִתְלְשָׁה נוֹצָה אַחַת וְנָשְׁרָה.
וְשׁוּב לֹא הָיוּ כְּנָפַי מְאוּזָנוֹת – 305 נוֹצוֹת מִיָמִין וְ-306 מִשְׂמֹאל. עַכְשָׁו כְּבָר הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ מֵאֵת מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. זוֹ הָיְתָה הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִי, וּכְבָר הֶעְנִישׁוּ אוֹתִי פַּעֲמַיִם. לָמָה? לָמָה? הֲרֵי רַק קִיַמְתִי אֶת הַהֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ – דִיוַחְתִי אֱמֶת וְאָמַרְתִי אֶת דַעְתִי.
אַחֲרֵי שִׁבְעָה יָמִים נִרְאוּ עַנְנֵי גֶשֶׁם כְּבֵדִים וּשְׁחוֹרִים מִתְקָרְבִים מֵרָחוֹק. נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ עָמְדוּ בְּפֶתַח הַמְעָרָה שֶׁשִׁימְשָׁה לָהֶם בַּיִת, עָמְדוּ וְצָפוּ.
"שׁוּב הַמַבּוּל?" קָרָא בְּבֶהָלָה יֶלֶד אֶחָד, אוֹתוֹ יֶלֶד שֶׁשָׁאַל פַּעַם אֵיךְ יַגִיעוּ הַדָגִים לַתֵיבָה.
פִּתְאוֹם – פִּתְאוֹם הוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם קֶשֶׁת צִבְעוֹנִית מַרְהִיבָה. זֶה הַסִימָן לַהַבְטָחָה שֶׁנָתַן אֱלוֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד בְּמַבּוּל אֶת מָה שֶׁבָּרָא.~~~~
שׁוּב הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה...
רַק נַחַתְתִי עַל הָאָרֶץ וּכְבָר קָלַטְתִי אֶת הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵטִילוּ עָלַי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם –
"מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613! כָּאן אֲחִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב. דַע לְךָ שֶׁלֶאֱלוֹהִים נִמְאַס מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁבָּרָא. הָרוֹעַ שֶׁלָהֶם עוֹלֶה עַד הַשָׁמַיִם, וְלָכֵן הֶחְלִיט לְהַשְׁמִיד אוֹתָם בְּמַבּוּל. רַק אִישׁ אֶחָד מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו, אִישׁ צַדִיק תָמִים וּשְׁמוֹ נֹחַ. רַק נֹחַ יִנָצֵל וְאִיתוֹ גַם בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּמִמֶנוּ יֵצֵא דוֹר חָדָשׁ וּמְתוּקָן. אָז קָדִימָה, 613! עֲקוֹב מִקָרוֹב אַחֲרֵי הָאֵירוּעַ וְדַוֵחַ לָנוּ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט."
מִיָד יָצָאתִי לְשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ. וְהִנֵה הִיא גְדוֹלָה, יָפָה, פּוֹרַחַת. אֲבָל בְּנֵי הָאָדָם... הוֹ, בְּנֵי הָאָדָם...
רָאִיתִי אוֹתָם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, מְשַׁקְרִים וְגוֹנְבִים, בּוֹגְדִים וְהוֹרְגִים – לֹא מְדַלְגִים עַל שׁוּם רוֹעַ. מִי שֶׁהֶרְאָה מְעַט טוּב לֵב, לֹא הָיָה לוֹ סִיכּוּי לִשְׂרוֹד – אָז כּוּלָם גִידְלוּ לֵב אַכְזָר.
שִׁיגַרְתִי אֶת הַדוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם – תֵיאוּר מְפוֹרָט עַל פִּרְאֵי הָאָדָם הָאֲיוּמִים.
וּבַסוֹף הִיצַעְתִי: "נָכוֹן. לָרְשָׁעִים הָאֵלֶה אָסוּר לִסְלוֹחַ. אֲבָל אוּלַי אֶפְשָׁר לְתַקֵן וּלְהַצִיל אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָהֶם, לִפְנֵי שֶׁמַשְׁמִידִים גַם אוֹתָם? וְאִם גַם הֵם מְקוּלְקָלִים כְּבָר, אָז מָה עִם הַתִינוֹקוֹת בָּעֲרִיסָה? הֲרֵי הֵם כְּלָל לֹא חָטְאוּ!"
בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה הִרְגַשְׁתִי פִּתְאוֹם כְּאֵב חַד בַּכָּנָף הַשְׂמָאלִית. נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה מִמֶנָה. עֲדַיִן לֹא חָשַׁדְתִי שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ עַל הַהַצָעָה שֶׁלִי. אֲפִילוּ לֹא הִצְטַעַרְתִי עַל אִיבּוּד הַנוֹצָה. לְהֵפֶךְ –
"מְצוּיָן! עַכְשָׁו אֲנִי מְאוּזָן, עִם 306 נוֹצוֹת בְּכָל צַד, שָׁוֶה בְּשָׁוֶה."
וְאָז, בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ מְהִירָה כְּבָרָק, הִיגַעְתִי אֶל נֹחַ, הָאִישׁ הַצַדִיק הַיָחִיד בְּדוֹרוֹ.
הוּא כְּבָר הִסְפִּיק לִבְנוֹת תֵיבַת הַצָלָה עֲנָקִית עֲשׂוּיָה מֵעֵץ.
נֹחַ, שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ נוֹחַ וְחָבִיב, הִנִיחַ בַּכְּנִיסָה לַתֵיבָה מִינֵי מָזוֹן, וּבַעֲלֵי חַיִים הֵרִיחוּ וְהִגִיעוּ מֵהַשָׂדוֹת וּמֵהַיְעָרוֹת. מֵחוֹסֶר מָקוֹם, הוּא הִרְשָׁה רַק לִשְׁנַיִם מִכָּל סוּג לְהִיכָּנֵס לַתֵיבָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה.
אַךְ לִפְעָמִים נֹחַ לֹא זָכַר אִם זוּג מֵאוֹתוֹ סוּג כְּבָר נִכְנַס קוֹדֶם אוֹ לֹא. בְּעִיקָר הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִזְכּוֹר צִיפּוֹרִים וּמְכַרְסְמִים, וּבְיִחוּד חֲרָקִים, שֶׁרַבִּים מֵהֶם דוֹמִים מְאוֹד זֶה לְזֶה. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הָיְתָה אִשְׁתוֹ הַחֲבִיבָה שֶׁל נֹחַ, נִכְנֶסֶת לִבְדוֹק, וּמִבִּפְנִים הָיְתָה צוֹעֶקֶת:
"נֹחַ, תַכְנִיס אֶת יַתוּשֵׁי הַבִּיצָה!" אוֹ "נֹחַ, גָרֵשׁ אֶת עַכְבְּרֵי הַסְלָעִים!"
וְנֹחַ הָיָה מַכְנִיס אוֹ מְגָרֵשׁ.
וְהָיוּ בַּעֲלֵי חַיִים שֶׁפָּחֲדוּ לְהִיכָּנֵס. אַחַד הַבָּנִים שֶׁל נֹחַ, שְׁמוֹ חַם, הָיָה מַרְגִיעַ אוֹתָם, עַד שֶׁנִכְנְסוּ.
וְקָרָה הַמִקְרֶה עִם הַסוּסִים.
מִכָּל הַחַיוֹת שֶׁנִכְנְסוּ לַתֵיבָה, לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָם, אֶת הַסוּסִים.
הֵם הִגִיעוּ שְׁלוֹשָׁה. סוּס אַבָּא, סוּסָה אִימָא וּסְיָח קָטָן. הַסוּס צָהַל, נִיעְנַע בִּזְנָבוֹ, וְנִכְנַס רִאשׁוֹן. נֹחַ שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְנִיסָה לְהַפְרִיד בֵּין הַסוּסָה לַסְיָח שֶׁלָהּ, כְּדֵי שֶׁרַק הַסוּסָה תִיכָּנֵס וְהַסְיָח יִשָׁאֵר בַּחוּץ – כִּי רַק לְזוּג הָיָה מוּתָר לְהִינָצֵל.
אֲבָל הָאֵם עָמְדָה בְּרַגְלַיִם עַקְשָׁנִיוֹת וְלֹא נִכְנְסָה בְּעִקְבוֹת הַסוּס. הַסְיָח נִצְמַד בְּבֶהָלָה אֶל בֶּטֶן אִימוֹ. הִיא גוֹנְנָה עָלָיו, לִיקְקָה אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָהּ, וּשְׁנֵיהֶם הִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת קוֹרְעֵי לֵב.
"מָה נַעֲשֶׂה אִיתָם?" אָמַר נֹחַ, "הֵם לֹא רוֹצִים לְהִיפָּרֵד."
שָׁמַע חַם וּבָא לְעֶזְרַת אָבִיו. הוּא דָחַף אֶת הַסְיָח לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁרַק אִימוֹ תִיכָּנֵס. אַךְ הָאֵם נֶעֶמְדָה עַל שְׁתֵי רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת, צָנְפָה צְנִיפָה אֲיוּמָה, בָּעֲטָה חָזָק בְּפַרְסוֹתֶיהָ הַקִדְמִיוֹת וְהִפִּילָה אֶת חַם אַרְצָהּ. עַד שֶׁקָפַץ וְנֶעְמַד עַל רַגְלָיו, הַסוּסָה וְהַסְיָח כְּבָר בָּרְחוּ מִשָׁם בִּדְהִירָה וְנֶעְלְמוּ בַּיַעַר. אַחֲרֵי זְמַן הוֹפִיעָה סוּסָה אַחֶרֶת וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ הַתֵיבָה.
רָאִיתִי שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם נִמְלָא רַחֲמִים עַל הַסְיָח וְאִימוֹ הָאוֹהֶבֶת. אֲבָל מָה כְּבָר יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת? גַם אֲנִי לֹא יָכוֹלְתִי לַעֲשׂוֹת דָבָר. כִּי תַפְקִידִי רַק לְדַוֵחַ לַמַלְאָכִים שֶׁשָׁלְחוּ אוֹתִי.כֵּן, יָפִים הֵם הָיוּ, הַסוּסָה וְהַסְיָח. אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם הֵיטֵב. לִשְׁנֵיהֶם הָיָה צֶבַע חוּם אֲדָמָה, רַעֲמָה שְׁחוֹרָה אֲרוּכָּה וְרַכָּה, זָנָב שָׁחוֹר אָרוֹךְ. וְכֶתֶם לָבָן בַּמֵצַח.
וְעוֹד בֵּן הָיָה לְנֹחַ וּשְׁמוֹ שֵׁם. הוּא הָיָה הַסַדְרָן שֶׁהוֹבִיל אֶת הַזוּגוֹת לִמְקוֹמָם. תַפְקִיד חָשׁוּב, לְהוֹשִׁיב אֶת הַזְאֵב רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׂ, וְאֶת הֶחָתוּל רָחוֹק מֵהָעַכְבָּר.
וְהָיָה לְנֹחַ עוֹד בֶּן שְׁלִישִׁי, יֶפֶת. הוּא אֲשֶׁר צִיפָּה בְּזֶפֶת אֶת הַתֵיבָה שֶׁבָּהּ יָשׁוּטוּ, וְחָזַר וּבָדַק וְאָטַם כָּל חוֹר וְסֶדֶק. כִּי מַסְפִּיק חוֹר קָטָן – וְשׁוּם אָדָם וְחָיָה לֹא יִשָׁאֵר בָּעוֹלָם.
גַם הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים שֶׁל שֵׁם וְחַם וְיֶפֶת לֹא הִתְבַּטְלוּ לְרֶגַע – הֵם דָחֲסוּ לַתֵיבָה מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיק לְיָמִים רַבִּים.
לִבְסוֹף נִכְנְסוּ כּוּלָם לַתֵיבָה. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁסָגְרוּ אוֹתָהּ מִבִּפְנִים, שָׁאַל יֶלֶד אֶחָד בִּדְאָגָה:
"וְהַדָגִים, לָמָה לֹא מְחַכִּים לַדָגִים?"
"דָגִים לֹא יָבוֹאוּ," צָחַק נֹחַ וְהִסְבִּיר לוֹ לָמָה.
וְאָז בָּא הַמַבּוּל.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נִיתְכוּ גְשָׁמִים עַזִים מִלְמַעְלָה, וּמִתַחַת פָּרְצוּ מַעַיְנוֹת הַתְהוֹם. הַתֵיבָה הַגְדוֹלָה הִתְנוֹדְדָה וְצָפָה עַל פְּנֵי מַיִם גוֹעֲשִׁים שֶׁגָאוּ וְעָלוּ עַד מֵעַל לְרָאשֵׁי הֶהָרִים.
רָאִיתִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם הָרְשָׁעִים טוֹבְעִים כּוּלָם, אֵלֶה שֶׁבִּגְלָלָם הֵבִיא אֱלוֹהִים אֶת הַמַבּוּל.
וְגַם רָאִיתִי אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִים הָאוּמְלָלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ מִחוּץ לְתֵיבַת נֹחַ.
שָׁמַעְתִי אֶת הַזְעָקוֹת הַנוֹאָשׁוֹת. מִי שֶׁלֹא יָדַע לִשְֹחוֹת, טָבַע מִיָד. מִי שֶׁיָדַע, טָבַע אַחֲרֵי שֶׁאִיבֵּד אֶת הַכּוֹחוֹת.
פֹּה וָשָׁם צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַיִם בְּנֵי אָדָם וְחַיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁקְעוּ בַּמְצוּלוֹת.
כּוּלָם טָבְעוּ – תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד.
וּפִתְאוֹם רָאִיתִי אוֹתָם. שְׁנֵי גוּשִׁים אֲדַמְדַמִים, קָטָן וְגָדוֹל. רַעֲמוֹת שְׁחוֹרוֹת, זְנָבוֹת שְׁחוֹרִים, כֶּתֶם לָבָן. רָאִיתִי אֶת הַסוּסָה וְהַסְיָח צָפִים עַל צִידָם בַּמַיִם, צְמוּדִים בְּיַחַד. עֵינֵיהֶם הַפְּקוּחוֹת כְּאִילוּ הִסְתַכְּלוּ לַשָׁמַיִם. עַד שֶׁבְּיַחַד, לְאַט לְאַט, שָׁקְעוּ וְנֶעְלְמוּ.
רַק הַתֵיבָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. מִסָבִיב רַק מַיִם וּמַיִם, וּמֵעַל – הַשָׁמַיִם.
עָבְרוּ מֵאָה וַחֲמִישִׁים יוֹם. מֵי הַמַבּוּל הָלְכוּ וְיָרְדוּ עַד שֶׁהַאֲדָמָה נִתְגַלְתָה וְהַתֵיבָה נָחָה עַל רֹאשׁ הַר גָבוֹהַ שֶׁשְׁמוֹ אֲרָרָט. הַשָׁמַיִם הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים.
נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָצְאוּ הַחוּצָה וְהוֹדוּ לֶאֱלוֹהִים שֶׁהִצִיל אוֹתָם וְהִשְׁמִיד אֶת כָּל הָרְשָׁעִים.
גַם הַחַיוֹת יָצְאוּ בְּשִׂמְחָה מִן הַתֵיבָה הַצְפוּפָה אֶל הַמֶרְחָב וְהִתְרוֹצְצוּ סָבִיב. זוּג הָאֲרָיוֹת חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הָאֲרָיוֹת, זוּג הַצְפַרְדְעִים חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הַצְפַרְדְעִים, וְכֵן הָלְאָה, כָּל הַחַיוֹת לֹא הֵבִינוּ לָמָה הֵם נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁנַיִם, לְבַדָם בָּעוֹלָם.
גַם אֲנִי לֹא הֵבַנְתִי לָמָה, לָמָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים, נִסְפּוּ גַם הַתְמִימִים.
"זֶה לֹא צוֹדֵק, זֶה אַכְזָרִי!" –
בְּמִילִים אֵלֶה סִיַמְתִי אֶת הַדוּחַ הַמְדוּיָק שֶׁשָׁלַחְתִי לְוַעַד הַמַעֲקָב. כַּזָכוּר, נִשְׁבַּעְתִי לְהַגִיד כָּל מָה שֶׁקָרָה וְכָל מָה שֶׁאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ.
פִּתְאוֹם פִּילֵחַ כְּאֵב חַד אֶת הַכָּנָף הַיְמָנִית שֶׁלִי. שׁוּב נִתְלְשָׁה נוֹצָה אַחַת וְנָשְׁרָה.
וְשׁוּב לֹא הָיוּ כְּנָפַי מְאוּזָנוֹת – 305 נוֹצוֹת מִיָמִין וְ-306 מִשְׂמֹאל. עַכְשָׁו כְּבָר הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ מֵאֵת מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. זוֹ הָיְתָה הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִי, וּכְבָר הֶעְנִישׁוּ אוֹתִי פַּעֲמַיִם. לָמָה? לָמָה? הֲרֵי רַק קִיַמְתִי אֶת הַהֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ – דִיוַחְתִי אֱמֶת וְאָמַרְתִי אֶת דַעְתִי.
אַחֲרֵי שִׁבְעָה יָמִים נִרְאוּ עַנְנֵי גֶשֶׁם כְּבֵדִים וּשְׁחוֹרִים מִתְקָרְבִים מֵרָחוֹק. נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ עָמְדוּ בְּפֶתַח הַמְעָרָה שֶׁשִׁימְשָׁה לָהֶם בַּיִת, עָמְדוּ וְצָפוּ.
"שׁוּב הַמַבּוּל?" קָרָא בְּבֶהָלָה יֶלֶד אֶחָד, אוֹתוֹ יֶלֶד שֶׁשָׁאַל פַּעַם אֵיךְ יַגִיעוּ הַדָגִים לַתֵיבָה.
פִּתְאוֹם – פִּתְאוֹם הוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם קֶשֶׁת צִבְעוֹנִית מַרְהִיבָה. זֶה הַסִימָן לַהַבְטָחָה שֶׁנָתַן אֱלוֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד בְּמַבּוּל אֶת מָה שֶׁבָּרָא.