פרק ב'
~~~~~~הַמַבּוּל
~~~~~~
"...תַק תִיק, תַק תִיק תוּק."
שׁוּב אוֹתָם הַתִקְתוּקִים...
אֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613, רַק נַחַתְתִי עַל הָאָרֶץ וּכְבָר קָלַטְתִי אֶת הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵטִילוּ עָלַי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם –
"613! כָּאן אֲחִיאֵל, מִוַעַד הַמַעֲקָב. דַע לְךָ, כִּי לֶאֱלוֹהִים נִמְאַס מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁבָּרָא. הָרוֹעַ שֶׁלָהֶם עוֹלֶה עַד הַשָׁמַיִם, וְלָכֵן הֶחְלִיט לְהַשְׁמִיד אוֹתָם בְּמַבּוּל. רַק אִישׁ אֶחָד מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו, אִישׁ צַדִיק תָמִים וּשְׁמוֹ נֹחַ. רַק נֹחַ יִנָצֵל וְאִיתוֹ גַם בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּמִמֶנוּ יֵצֵא דוֹר חָדָשׁ וּמְתוּקָן. אָז קָדִימָה, 613! עֲקוֹב מִקָרוֹב אַחֲרֵי הָאֵירוּעַ וְדַוֵחַ לָנוּ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט."
מִיָד יָצָאתִי לְשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ. וְהִנֵה הִיא גְדוֹלָה, יָפָה, פּוֹרַחַת. אֲבָל בְּנֵי הָאָדָם... גִילִיתִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, מְשַׁקְרִים וְגוֹנְבִים, בּוֹגְדִים וְהוֹרְגִים – לֹא מְדַלְגִים עַל שׁוּם רוֹעַ.
שִׁיגַרְתִי אֶת הַדוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם – תֵיאוּר מְפוֹרָט שֶׁל פִּרְאֵי הָאָדָם הָאֲיוּמִים.
וּבַסוֹף הִיצַעְתִי: "נָכוֹן. לָרְשָׁעִים הָאֵלֶה אָסוּר לִסְלוֹחַ. אֲבָל אוּלַי אֶפְשָׁר לְתַקֵן וּלְהַצִיל אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָהֶם, לִפְנֵי שֶׁמַשְׁמִידִים גַם אוֹתָם? וְאִם גַם הֵם מְקוּלְקָלִים כְּבָר, אָז מָה עִם הַתִינוֹקוֹת בָּעֲרִיסָה? הֲרֵי הֵם כְּלָל לֹא חָטְאוּ."
בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה הִרְגַשְׁתִי פִּתְאוֹם כְּאֵב חַד בַּכָּנָף הַשְׂמָאלִית. נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה מִמֶנָה. עֲדַיִן לֹא חָשַׁדְתִי, לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל דַעְתִי שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ עַל דְבָרַי. אֲפִילוּ לֹא הִצְטַעַרְתִי עַל אִיבּוּד הַנוֹצָה, לְהֵפֶךְ –
"נֶהְדָר! עַכְשָׁו אֲנִי מְאוּזָן, עִם 306 נוֹצוֹת בְּכָל צַד, שָׁוֶה בְּשָׁוֶה."
וְאָז, בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ מְהִירָה מִבָרָק, הִיגַעְתִי אֶל נֹחַ, הָאִישׁ הַצַדִיק הַיָחִיד בְּדוֹרוֹ.
הוּא כְּבָר הִסְפִּיק לִבְנוֹת תֵיבַת הַצָלָה עֲנָקִית עֲשׂוּיָה מֵעֵץ. בָּעֲבוֹדָה עָזְרוּ לוֹ שְׁלוֹשֶׁת בָּנָיו – שֵׁם, חָם וְיֶפֶת.
נֹחַ, שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ נוֹחַ וְחָבִיב, הִנִיחַ בַּכְּנִיסָה לַתֵיבָה מִינֵי מְזוֹנוֹת, וּבַעֲלֵי חַיִים הֵרִיחוּ אוֹתָם וְהִגִיעוּ מִקָרוֹב וּמֵרָחוֹק. בִּגַלל חוֹסֶר מָקוֹם, צִיוָה אֱלוֹהִים עַל נֹח לְהַרְשׁוֹת רַק לִשְׁנַיִם מִכָּל סוּג לְהִיכָּנֵס לַתֵיבָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה.
אַךְ לִפְעָמִים נֹחַ לֹא זָכַר אִם זוּג מֵאוֹתוֹ סוּג כְּבָר נִכְנַס קוֹדֶם אוֹ לֹא. הָיָה לוֹ דֵי קָשֶׁה לִזְכּוֹר צִיפּוֹרִים וּמְכַרְסְמִים, וּבְיִחוּד חֲרָקִים, שֶׁרַבִּים מֵהֶם דוֹמִים מְאוֹד זֶה לְזֶה. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הָיְתָה אִשְׁתוֹ הַחֲבִיבָה שֶׁל נֹחַ נִכְנֶסֶת לִבְדוֹק, וּמִבִּפְנִים הָיְתָה צוֹעֶקֶת:
"נֹחַ, תַכְנִיס אֶת יַתוּשֵׁי הָמְעָרוֹת!" אוֹ "נֹחַ, גָרֵשׁ אֶת עַכְבְּרוֹנֵי הַמִדְבָּר!"
וְנֹחַ הָיָה מַכְנִיס אוֹ מְגָרֵשׁ.
וְהָיוּ בַּעֲלֵי חַיִים שֶׁפָּחֲדוּ לְהִיכָּנֵס. אָז הָיָה שֵׁם, בְּנוֹ שֶׁל נֹחַ, מַרְגִיעַ אוֹתָם עַד שֶׁנִכְנְסוּ.
וְקָרָה הַמִקְרֶה עִם הַסוּסִים.
מִכָּל הַחַיוֹת שֶׁנִכְנְסוּ לַתֵיבָה, אֶת הַסוּסִים לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם.
הֵם הִגִיעוּ שְׁלוֹשָׁה. סוּס אַבָּא, סוּסָה אִימָא וּסְיָח קָטָן. הַסוּס צָהַל, נִעְנַע בִּזְנָבוֹ, וְנִכְנַס רִאשׁוֹן. נֹחַ שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְנִיסָה לְהַפְרִיד בַּעֲדִינוּת בֵּין הַסוּסָה לַסְיָח שֶׁלָהּ. שֶׁרַק הַסוּסָה תִיכָּנֵס עִם הַסוּס. שֶׁהַסְיָח יִשָׁאֵר בַּחוּץ – כִּי רַק לְזוּג הָיָה מוּתָר לְהִינָצֵל.
אֲבָל הָאֵם עָמְדָה, רַגְלֶיהָ נְטוּעוֹת בָּאֲדָמָה, וְלֹא זָזָה. הַסְיָח הַנִפְחָד נִצְמַד אֶל בֶּטֶן אִימוֹ. הִיא גוֹנְנָה עָלָיו, לִיקְקָה אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָהּ, וּשְׁנֵיהֶם הִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת קוֹרְעֵי לֵב.
"מָה נַעֲשֶׂה אִיתָם?" אָמַר נֹחַ, "הֵם לֹא רוֹצִים לְהִיפָּרֵד."
שָׁמַע שֵׁם וּבָא לְעֶזְרַת אָבִיו. הוּא נִיסָה לִדְחוֹף אֶת הַסְיָח לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁרַק אִימוֹ תִיכָּנֵס. אַךְ הָאֵם נֶעֶמְדָה עַל שְׁתֵי רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת וצָנְפָה צְנִיפָה אֲיוּמָה. פִּתְאוֹם, בָּעֲטָה חָזָק בְּפַרְסוֹתֶיהָ הַקִדְמִיוֹת וְהִפִּילָה אֶת שֵׁם אַרְצָהּ. עַד שֶׁהוּא קָפַץ וְנֶעְמַד עַל רַגְלָיו, הַסוּסָה וְהַסְיָח כְּבָר בָּרְחוּ מִשָׁם בִּדְהִירָה וְנֶעְלְמוּ בַּיַעַר.
אַחֲרֵי זְמַן הוֹפִיעָה סוּסָה אַחֶרֶת וְנִכְנְסָה לַתֵיבָה.
רָאִיתִי שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם נִמְלָא רַחֲמִים עַל הַסְיָח וְאִימוֹ הָאוֹהֶבֶת. אֲבָל מָה כְּבָר יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת? גַם אֲנִי לֹא יָכוֹלְתִי לַעְזוֹר. בְּתַפְקִידִי הָיָה אָסוּר לִי לְהִתְעָרֵב, רַק לְדַוֵחַ לַמַלְאָכִים שֶׁשָׁלְחוּ אוֹתִי.
כֵּן, יָפִים הֵם הָיוּ, הַסוּסָה וְהַסְיָח. אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם הֵיטֵב. לִשְׁנֵיהֶם הָיָה צֶבַע חוּם אֲדָמָה, רַעֲמָה שְׁחוֹרָה אֲרוּכָּה וְרַכָּה, זָנָב שָׁחוֹר אָרוֹךְ. וְכֶתֶם לָבָן בַּמֵצַח.
חָם, הַבֵּן הַשֵׁנִי שֶׁל נֹח, הָיָה מְמוּנֶה עַל הַסֵדֶר. הוּא שֶׁהוֹשִׁיב אֶת הַזוּגוֹת בִּמְקוֹמָם – אֶת הַזְאֵב רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׂ, וְאֶת הֶחָתוּל רָחוֹק מֵהָעַכְבָּר.
וְיֶפֶת, הַבֵּן הַשְׁלִישִׁי, צִיפָּה בְּזֶפֶת אֶת הַתֵיבָה שֶׁבָּהּ יָשׁוּטוּ, וּבָדַק וְאָטַם כָּל נֶקֶב וְסֶדֶק. חוֹר קָטָן, וְאָדָם עַד נְמָלָה לֹא יִשָׁאֲרוּ עוֹד בָּעוֹלָם.
גַם הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים שֶׁל שֵׁם וְחַם וְיֶפֶת לֹא הִתְבַּטְלוּ – הֵם דָחֲסוּ לַתֵיבָה מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיק לְיָמִים רַבִּים.
לְבַסוֹף נִכְנְסוּ כּוּלָם לַתֵיבָה. וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁסָגְרוּ אוֹתָהּ מִבִּפְנִים, שָׁאַל יֶלֶד אֶחָד בִּדְאָגָה:
"וְהַדָגִים, לָמָה לֹא מְחַכִּים לַדָגִים?"
"דָגִים לֹא יָבוֹאוּ," צָחַק נֹחַ וְהִסְבִּיר לוֹ לָמָה.
וְאָז בָּא הַמַבּוּל.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נִיתְכוּ גְשָׁמִים עַזִים מִלְמַעְלָה, וּמִתַחַת פָּרְצוּ מַעַיְנוֹת הַתְהוֹם. הַתֵיבָה הַגְדוֹלָה הִתְנוֹדְדָה וְצָפָה עַל פְּנֵי מַיִם גוֹעֲשִׁים שֶׁגָאוּ וְעָלוּ עַד מֵעַל לְרָאשֵׁי הֶהָרִים.
רָאִיתִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם הָרְשָׁעִים טוֹבְעִים כּוּלָם, אֵלֶה שֶׁבִּגְלָלָם הֵבִיא אֱלוֹהִים אֶת הַמַבּוּל.
וְרָאִיתִי אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִים הָאוּמְלָלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ מִחוּץ לַתֵיבָה. שָׁמַעְתִי אֶת הַקְרִיאוֹת הַזְעָקוֹת הַנוֹאָשׁוֹת. מִי שֶׁלֹא יָדַע לִשְֹחוֹת, טָבַע מִיָד. מִי שֶׁיָדַע, טָבַע אַחֲרֵי שֶׁאִיבֵּד אֶת הַכּוֹחוֹת.
פֹּה וָשָׁם צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַיִם בְּנֵי אָדָם וְחַיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁקְעוּ בַּמְצוּלוֹת.
כּוּלָם טָבְעוּ, תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד.
וּפִתְאוֹם – הִנֵה גַם הֵם שָׁם. שְׁנֵי גוּשִׁים אֲדַמְדַמִים, קָטָן וְגָדוֹל. רַעֲמוֹת שְׁחוֹרוֹת, זְנָבוֹת שְׁחוֹרִים, כֶּתֶם לָבָן. הֲרֵי אֵלֶה הַסוּסָה וְהַסְיָח, צָפִים עַל צִידָם בַּמַיִם, צְמוּדִים בְּיַחַד. עֵינֵיהֶם הַפְּקוּחוֹת כְּאִילוּ הִסְתַכְּלוּ לַשָׁמַיִם. עַד שֶׁבְּיַחַד, לְאַט לְאַט, שָׁקְעוּ וְנֶעְלְמוּ.
רַק הַתֵיבָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. מִסָבִיב רַק מַיִם וּמַיִם, וּמֵעַל – הַשָׁמַיִם.
עָבְרוּ מֵאָה וַחֲמִישִׁים יוֹם. מֵי הַמַבּוּל הָלְכוּ וְיָרְדוּ עַד שֶׁהַאֲדָמָה הִתְגַלְתָה וְהַתֵיבָה נָחָה עַל רֹאשׁ הַר גָבוֹהַ שֶׁשְׁמוֹ אֲרָרָט. הַשָׁמַיִם הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים.
נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָצְאוּ הַחוּצָה וְהוֹדוּ לֶאֱלוֹהִים שֶׁהִצִיל אוֹתָם וְהִשְׁמִיד אֶת כָּל הָרְשָׁעִים.
הַחַיוֹת יָצְאוּ בְּשִׂמְחָה מִן הַתֵיבָה הַצְפוּפָה אֶל הַמֶרְחָב וְהִתְרוֹצְצוּ סָבִיב. זוּג הָאֲרָיוֹת חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הָאֲרָיוֹת, זוּג הַצְפַרְדְעִים חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הַצְפַרְדְעִים, זוּגוֹת זוּגוֹת חִיפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ וְלֹא הֵבִינוּ לָמָה הֵם נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁנַיִם, לְבַדָם בָּעוֹלָם.
כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה הוֹפִיעוּ בְּדוּחַ מְדוּיָק שֶׁשָׁלַחְתִי לְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם הַמַלְאָכִים שֶׁל וַעַד הַמַעֲקָב. וּלְבַסוֹף צִיַנְתִי אֶת מָה שֶׁהִטְרִיד אוֹתִי כָּל כָּךְ: לָמָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים, בָּאוּ יַחַד אִיתָם גַם הַתְמִימִים אֶל סוֹפָם?
"אוֹי לְצֶדֶק שֶׁנַעֲשָׂה בְּאַכְזָרִיוּת." – בְּמִילִים אֵלֶה סִיַמְתִי אֶת הַדוּחַ. כַּזָכוּר, נִשְׁבַּעְתִי לְהַגִיד כָּל מָה שֶׁקָרָה וְכָל מָה שֶׁאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ.
פִּתְאוֹם פִּילֵחַ כְּאֵב חַד אֶת הַכָּנָף הַיְמָנִית שֶׁלִי. שׁוּב נִתְלְשָׁה נוֹצָה אַחַת וְנָשְׁרָה.
וְשׁוּב לֹא הָיוּ כְּנָפַי מְאוּזָנוֹת – 305 נוֹצוֹת מִיָמִין וְ-306 מִשְׂמֹאל. עַכְשָׁו כְּבָר הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ מֵאֵת מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. זוֹ הָיְתָה הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִי, וּכְבָר הֶעְנִישׁוּ אוֹתִי פַּעֲמַיִם. לָמָה? לָמָה? הֲרֵי רַק קִיַמְתִי אֶת הַהֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ – דִיוַחְתִי אֱמֶת וְאָמַרְתִי אֶת דַעְתִי.
אַחֲרֵי שִׁבְעָה יָמִים נִרְאוּ עַנְנֵי גֶשֶׁם כְּבֵדִים וּשְׁחוֹרִים מִתְקָרְבִים מֵרָחוֹק. נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ עָמְדוּ בְּפֶתַח הַמְעָרָה שֶׁשִׁימְשָׁה לָהֶם בַּיִת, עָמְדוּ וְצָפוּ.
"שׁוּב הַמַבּוּל?" נִבְהַל יֶלֶד אֶחָד, אוֹתוֹ יֶלֶד שֶׁדָאַג לַדָגִים שֶׁלֹא בָּאוּ לַתֵיבָה.
פִּתְאוֹם – פִּתְאוֹם הוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם קֶשֶׁת צִבְעוֹנִית מַרְהִיבָה. זֶה הַסִימָן לַהַבְטָחָה שֶׁנָתַן אֱלוֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד בְּמַבּוּל אֶת מָה שֶׁבָּרָא.~~~~
שׁוּב אוֹתָם הַתִקְתוּקִים...
אֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613, רַק נַחַתְתִי עַל הָאָרֶץ וּכְבָר קָלַטְתִי אֶת הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵטִילוּ עָלַי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם –
"613! כָּאן אֲחִיאֵל, מִוַעַד הַמַעֲקָב. דַע לְךָ, כִּי לֶאֱלוֹהִים נִמְאַס מִבְּנֵי הָאָדָם שֶׁבָּרָא. הָרוֹעַ שֶׁלָהֶם עוֹלֶה עַד הַשָׁמַיִם, וְלָכֵן הֶחְלִיט לְהַשְׁמִיד אוֹתָם בְּמַבּוּל. רַק אִישׁ אֶחָד מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו, אִישׁ צַדִיק תָמִים וּשְׁמוֹ נֹחַ. רַק נֹחַ יִנָצֵל וְאִיתוֹ גַם בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּמִמֶנוּ יֵצֵא דוֹר חָדָשׁ וּמְתוּקָן. אָז קָדִימָה, 613! עֲקוֹב מִקָרוֹב אַחֲרֵי הָאֵירוּעַ וְדַוֵחַ לָנוּ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט."
מִיָד יָצָאתִי לְשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ. וְהִנֵה הִיא גְדוֹלָה, יָפָה, פּוֹרַחַת. אֲבָל בְּנֵי הָאָדָם... גִילִיתִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה, מְשַׁקְרִים וְגוֹנְבִים, בּוֹגְדִים וְהוֹרְגִים – לֹא מְדַלְגִים עַל שׁוּם רוֹעַ.
שִׁיגַרְתִי אֶת הַדוּחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם – תֵיאוּר מְפוֹרָט שֶׁל פִּרְאֵי הָאָדָם הָאֲיוּמִים.
וּבַסוֹף הִיצַעְתִי: "נָכוֹן. לָרְשָׁעִים הָאֵלֶה אָסוּר לִסְלוֹחַ. אֲבָל אוּלַי אֶפְשָׁר לְתַקֵן וּלְהַצִיל אֶת הַיְלָדִים שֶׁלָהֶם, לִפְנֵי שֶׁמַשְׁמִידִים גַם אוֹתָם? וְאִם גַם הֵם מְקוּלְקָלִים כְּבָר, אָז מָה עִם הַתִינוֹקוֹת בָּעֲרִיסָה? הֲרֵי הֵם כְּלָל לֹא חָטְאוּ."
בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה הִרְגַשְׁתִי פִּתְאוֹם כְּאֵב חַד בַּכָּנָף הַשְׂמָאלִית. נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה מִמֶנָה. עֲדַיִן לֹא חָשַׁדְתִי, לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל דַעְתִי שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ עַל דְבָרַי. אֲפִילוּ לֹא הִצְטַעַרְתִי עַל אִיבּוּד הַנוֹצָה, לְהֵפֶךְ –
"נֶהְדָר! עַכְשָׁו אֲנִי מְאוּזָן, עִם 306 נוֹצוֹת בְּכָל צַד, שָׁוֶה בְּשָׁוֶה."
וְאָז, בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ מְהִירָה מִבָרָק, הִיגַעְתִי אֶל נֹחַ, הָאִישׁ הַצַדִיק הַיָחִיד בְּדוֹרוֹ.
הוּא כְּבָר הִסְפִּיק לִבְנוֹת תֵיבַת הַצָלָה עֲנָקִית עֲשׂוּיָה מֵעֵץ. בָּעֲבוֹדָה עָזְרוּ לוֹ שְׁלוֹשֶׁת בָּנָיו – שֵׁם, חָם וְיֶפֶת.
נֹחַ, שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת אִישׁ נוֹחַ וְחָבִיב, הִנִיחַ בַּכְּנִיסָה לַתֵיבָה מִינֵי מְזוֹנוֹת, וּבַעֲלֵי חַיִים הֵרִיחוּ אוֹתָם וְהִגִיעוּ מִקָרוֹב וּמֵרָחוֹק. בִּגַלל חוֹסֶר מָקוֹם, צִיוָה אֱלוֹהִים עַל נֹח לְהַרְשׁוֹת רַק לִשְׁנַיִם מִכָּל סוּג לְהִיכָּנֵס לַתֵיבָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם, זָכָר וּנְקֵבָה.
אַךְ לִפְעָמִים נֹחַ לֹא זָכַר אִם זוּג מֵאוֹתוֹ סוּג כְּבָר נִכְנַס קוֹדֶם אוֹ לֹא. הָיָה לוֹ דֵי קָשֶׁה לִזְכּוֹר צִיפּוֹרִים וּמְכַרְסְמִים, וּבְיִחוּד חֲרָקִים, שֶׁרַבִּים מֵהֶם דוֹמִים מְאוֹד זֶה לְזֶה. בְּמִקְרֶה כָּזֶה הָיְתָה אִשְׁתוֹ הַחֲבִיבָה שֶׁל נֹחַ נִכְנֶסֶת לִבְדוֹק, וּמִבִּפְנִים הָיְתָה צוֹעֶקֶת:
"נֹחַ, תַכְנִיס אֶת יַתוּשֵׁי הָמְעָרוֹת!" אוֹ "נֹחַ, גָרֵשׁ אֶת עַכְבְּרוֹנֵי הַמִדְבָּר!"
וְנֹחַ הָיָה מַכְנִיס אוֹ מְגָרֵשׁ.
וְהָיוּ בַּעֲלֵי חַיִים שֶׁפָּחֲדוּ לְהִיכָּנֵס. אָז הָיָה שֵׁם, בְּנוֹ שֶׁל נֹחַ, מַרְגִיעַ אוֹתָם עַד שֶׁנִכְנְסוּ.
וְקָרָה הַמִקְרֶה עִם הַסוּסִים.
מִכָּל הַחַיוֹת שֶׁנִכְנְסוּ לַתֵיבָה, אֶת הַסוּסִים לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם.
הֵם הִגִיעוּ שְׁלוֹשָׁה. סוּס אַבָּא, סוּסָה אִימָא וּסְיָח קָטָן. הַסוּס צָהַל, נִעְנַע בִּזְנָבוֹ, וְנִכְנַס רִאשׁוֹן. נֹחַ שָׁלַח אֶת יָדוֹ וְנִיסָה לְהַפְרִיד בַּעֲדִינוּת בֵּין הַסוּסָה לַסְיָח שֶׁלָהּ. שֶׁרַק הַסוּסָה תִיכָּנֵס עִם הַסוּס. שֶׁהַסְיָח יִשָׁאֵר בַּחוּץ – כִּי רַק לְזוּג הָיָה מוּתָר לְהִינָצֵל.
אֲבָל הָאֵם עָמְדָה, רַגְלֶיהָ נְטוּעוֹת בָּאֲדָמָה, וְלֹא זָזָה. הַסְיָח הַנִפְחָד נִצְמַד אֶל בֶּטֶן אִימוֹ. הִיא גוֹנְנָה עָלָיו, לִיקְקָה אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹנָהּ, וּשְׁנֵיהֶם הִשְׁמִיעוּ קוֹלוֹת קוֹרְעֵי לֵב.
"מָה נַעֲשֶׂה אִיתָם?" אָמַר נֹחַ, "הֵם לֹא רוֹצִים לְהִיפָּרֵד."
שָׁמַע שֵׁם וּבָא לְעֶזְרַת אָבִיו. הוּא נִיסָה לִדְחוֹף אֶת הַסְיָח לְאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁרַק אִימוֹ תִיכָּנֵס. אַךְ הָאֵם נֶעֶמְדָה עַל שְׁתֵי רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת וצָנְפָה צְנִיפָה אֲיוּמָה. פִּתְאוֹם, בָּעֲטָה חָזָק בְּפַרְסוֹתֶיהָ הַקִדְמִיוֹת וְהִפִּילָה אֶת שֵׁם אַרְצָהּ. עַד שֶׁהוּא קָפַץ וְנֶעְמַד עַל רַגְלָיו, הַסוּסָה וְהַסְיָח כְּבָר בָּרְחוּ מִשָׁם בִּדְהִירָה וְנֶעְלְמוּ בַּיַעַר.
אַחֲרֵי זְמַן הוֹפִיעָה סוּסָה אַחֶרֶת וְנִכְנְסָה לַתֵיבָה.רָאִיתִי שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם נִמְלָא רַחֲמִים עַל הַסְיָח וְאִימוֹ הָאוֹהֶבֶת. אֲבָל מָה כְּבָר יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת? גַם אֲנִי לֹא יָכוֹלְתִי לַעְזוֹר. בְּתַפְקִידִי הָיָה אָסוּר לִי לְהִתְעָרֵב, רַק לְדַוֵחַ לַמַלְאָכִים שֶׁשָׁלְחוּ אוֹתִי.
כֵּן, יָפִים הֵם הָיוּ, הַסוּסָה וְהַסְיָח. אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם הֵיטֵב. לִשְׁנֵיהֶם הָיָה צֶבַע חוּם אֲדָמָה, רַעֲמָה שְׁחוֹרָה אֲרוּכָּה וְרַכָּה, זָנָב שָׁחוֹר אָרוֹךְ. וְכֶתֶם לָבָן בַּמֵצַח.
חָם, הַבֵּן הַשֵׁנִי שֶׁל נֹח, הָיָה מְמוּנֶה עַל הַסֵדֶר. הוּא שֶׁהוֹשִׁיב אֶת הַזוּגוֹת בִּמְקוֹמָם – אֶת הַזְאֵב רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׂ, וְאֶת הֶחָתוּל רָחוֹק מֵהָעַכְבָּר.
וְיֶפֶת, הַבֵּן הַשְׁלִישִׁי, צִיפָּה בְּזֶפֶת אֶת הַתֵיבָה שֶׁבָּהּ יָשׁוּטוּ, וּבָדַק וְאָטַם כָּל נֶקֶב וְסֶדֶק. חוֹר קָטָן, וְאָדָם עַד נְמָלָה לֹא יִשָׁאֲרוּ עוֹד בָּעוֹלָם.
גַם הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים שֶׁל שֵׁם וְחַם וְיֶפֶת לֹא הִתְבַּטְלוּ – הֵם דָחֲסוּ לַתֵיבָה מָזוֹן שֶׁיַסְפִּיק לְיָמִים רַבִּים.
לְבַסוֹף נִכְנְסוּ כּוּלָם לַתֵיבָה. וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁסָגְרוּ אוֹתָהּ מִבִּפְנִים, שָׁאַל יֶלֶד אֶחָד בִּדְאָגָה:
"וְהַדָגִים, לָמָה לֹא מְחַכִּים לַדָגִים?"
"דָגִים לֹא יָבוֹאוּ," צָחַק נֹחַ וְהִסְבִּיר לוֹ לָמָה.
וְאָז בָּא הַמַבּוּל.
אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נִיתְכוּ גְשָׁמִים עַזִים מִלְמַעְלָה, וּמִתַחַת פָּרְצוּ מַעַיְנוֹת הַתְהוֹם. הַתֵיבָה הַגְדוֹלָה הִתְנוֹדְדָה וְצָפָה עַל פְּנֵי מַיִם גוֹעֲשִׁים שֶׁגָאוּ וְעָלוּ עַד מֵעַל לְרָאשֵׁי הֶהָרִים.
רָאִיתִי אֶת בְּנֵי הָאָדָם הָרְשָׁעִים טוֹבְעִים כּוּלָם, אֵלֶה שֶׁבִּגְלָלָם הֵבִיא אֱלוֹהִים אֶת הַמַבּוּל.
וְרָאִיתִי אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִים הָאוּמְלָלִים שֶׁנִשְׁאֲרוּ מִחוּץ לַתֵיבָה. שָׁמַעְתִי אֶת הַקְרִיאוֹת הַזְעָקוֹת הַנוֹאָשׁוֹת. מִי שֶׁלֹא יָדַע לִשְֹחוֹת, טָבַע מִיָד. מִי שֶׁיָדַע, טָבַע אַחֲרֵי שֶׁאִיבֵּד אֶת הַכּוֹחוֹת.
פֹּה וָשָׁם צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַיִם בְּנֵי אָדָם וְחַיוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁקְעוּ בַּמְצוּלוֹת.
כּוּלָם טָבְעוּ, תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד.
וּפִתְאוֹם – הִנֵה גַם הֵם שָׁם. שְׁנֵי גוּשִׁים אֲדַמְדַמִים, קָטָן וְגָדוֹל. רַעֲמוֹת שְׁחוֹרוֹת, זְנָבוֹת שְׁחוֹרִים, כֶּתֶם לָבָן. הֲרֵי אֵלֶה הַסוּסָה וְהַסְיָח, צָפִים עַל צִידָם בַּמַיִם, צְמוּדִים בְּיַחַד. עֵינֵיהֶם הַפְּקוּחוֹת כְּאִילוּ הִסְתַכְּלוּ לַשָׁמַיִם. עַד שֶׁבְּיַחַד, לְאַט לְאַט, שָׁקְעוּ וְנֶעְלְמוּ.
רַק הַתֵיבָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. מִסָבִיב רַק מַיִם וּמַיִם, וּמֵעַל – הַשָׁמַיִם.
עָבְרוּ מֵאָה וַחֲמִישִׁים יוֹם. מֵי הַמַבּוּל הָלְכוּ וְיָרְדוּ עַד שֶׁהַאֲדָמָה הִתְגַלְתָה וְהַתֵיבָה נָחָה עַל רֹאשׁ הַר גָבוֹהַ שֶׁשְׁמוֹ אֲרָרָט. הַשָׁמַיִם הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים.
נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ יָצְאוּ הַחוּצָה וְהוֹדוּ לֶאֱלוֹהִים שֶׁהִצִיל אוֹתָם וְהִשְׁמִיד אֶת כָּל הָרְשָׁעִים.
הַחַיוֹת יָצְאוּ בְּשִׂמְחָה מִן הַתֵיבָה הַצְפוּפָה אֶל הַמֶרְחָב וְהִתְרוֹצְצוּ סָבִיב. זוּג הָאֲרָיוֹת חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הָאֲרָיוֹת, זוּג הַצְפַרְדְעִים חִיפֵּשׂ אֶת שְׁאַר הַצְפַרְדְעִים, זוּגוֹת זוּגוֹת חִיפְּשׂוּ וְלֹא מָצְאוּ וְלֹא הֵבִינוּ לָמָה הֵם נִשְׁאֲרוּ רַק שְׁנַיִם, לְבַדָם בָּעוֹלָם.
כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה הוֹפִיעוּ בְּדוּחַ מְדוּיָק שֶׁשָׁלַחְתִי לְעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם הַמַלְאָכִים שֶׁל וַעַד הַמַעֲקָב. וּלְבַסוֹף צִיַנְתִי אֶת מָה שֶׁהִטְרִיד אוֹתִי כָּל כָּךְ: לָמָה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הָרְשָׁעִים, בָּאוּ יַחַד אִיתָם גַם הַתְמִימִים אֶל סוֹפָם?
"אוֹי לְצֶדֶק שֶׁנַעֲשָׂה בְּאַכְזָרִיוּת." – בְּמִילִים אֵלֶה סִיַמְתִי אֶת הַדוּחַ. כַּזָכוּר, נִשְׁבַּעְתִי לְהַגִיד כָּל מָה שֶׁקָרָה וְכָל מָה שֶׁאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ.
פִּתְאוֹם פִּילֵחַ כְּאֵב חַד אֶת הַכָּנָף הַיְמָנִית שֶׁלִי. שׁוּב נִתְלְשָׁה נוֹצָה אַחַת וְנָשְׁרָה.
וְשׁוּב לֹא הָיוּ כְּנָפַי מְאוּזָנוֹת – 305 נוֹצוֹת מִיָמִין וְ-306 מִשְׂמֹאל. עַכְשָׁו כְּבָר הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁזֶהוּ עוֹנֶשׁ מֵאֵת מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. זוֹ הָיְתָה הַמְשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִי, וּכְבָר הֶעְנִישׁוּ אוֹתִי פַּעֲמַיִם. לָמָה? לָמָה? הֲרֵי רַק קִיַמְתִי אֶת הַהֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ – דִיוַחְתִי אֱמֶת וְאָמַרְתִי אֶת דַעְתִי.
אַחֲרֵי שִׁבְעָה יָמִים נִרְאוּ עַנְנֵי גֶשֶׁם כְּבֵדִים וּשְׁחוֹרִים מִתְקָרְבִים מֵרָחוֹק. נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ עָמְדוּ בְּפֶתַח הַמְעָרָה שֶׁשִׁימְשָׁה לָהֶם בַּיִת, עָמְדוּ וְצָפוּ.
"שׁוּב הַמַבּוּל?" נִבְהַל יֶלֶד אֶחָד, אוֹתוֹ יֶלֶד שֶׁדָאַג לַדָגִים שֶׁלֹא בָּאוּ לַתֵיבָה.
פִּתְאוֹם – פִּתְאוֹם הוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם קֶשֶׁת צִבְעוֹנִית מַרְהִיבָה. זֶה הַסִימָן לַהַבְטָחָה שֶׁנָתַן אֱלוֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם, שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד בְּמַבּוּל אֶת מָה שֶׁבָּרָא.