פרק ג'
~~~~~~הַמִגְדָל
~~~~~~
"תִיק תוּק, תַק תַק..."
"613, 613, מַלְאַךְ הָאָרֶץ! כָּאן בַּרְקִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב. אַתָה מוּכָן לַמְשִׂימָה הַבָּאָה?"
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" נִעְנַעְתִי אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלִי בְּמֶרֶץ, "אֲנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְכָל שְׁלִיחוּת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתִי; וּכְמוֹ שֶׁהוּסְכַּם בֵּינֵינוּ, אֲדַוֵחַ לָכֶם עַל כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה וְאֶשְׁמַע וְאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ, לֹא אַסְתִיר מִכֶּם דָבָר."
"קָדִימָה, 613! לֵךְ אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר. שָׁם תִמְצָא אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁשָֹרְדוּ אַחֲרֵי הַמַבּוּל. הֵם בּוֹנִים מִגְדָל גָבוֹהַ. כְּבָר בָּנוּ שִׁבְעִים קוֹמוֹת, וְלֹא מִתְכַּוְנִים לַעְצוֹר. אֵיךְ הֵם מְעִיזִים? חֲצוּפִים, שַׁחְצָנִים! לֹא נַרְשֶׁה לָהֶם לְהַגִיעַ לַשָׁמַיִם וּלְגַלוֹת אֶת סוֹד הָאֱלוֹהִים. אָז מַלְאֲכוֹן 613 – לֵךְ אֲלֵיהֶם וּבְדוֹק בִּשְׁבִילֵנוּ מִקָרוֹב מָה קוֹרֶה שָׁם וְאֵיךְ הֵם מִתְקַדְמִים בַּבְּנִיָה. וְכַאֲשֶׁר יַגִיעוּ לְשִׁבְעִים וְשֶׁבַע קוֹמוֹת, תוֹדִיעַ לָנוּ מִיָד. זְכוֹר – לֹא נַרְשֶׁה יוֹתֵר מִשִׁבְעִים וְשֶׁבַע."
לַמְרוֹת שְׁתֵי הַנוֹצוֹת הַחֲסֵרוֹת, הִיגַעְתִי בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ חֲלָקָה אֶל הַיַעַד – אֶרֶץ שִׁנְעָר.
בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, בְּדִיוּק בַּמֶרְכָּז, הִתְרוֹמֵם מִגְדָל גָבוֹהַ שֶׁרֹאשׁוֹ כִּמְעַט בָּעֲנָנִים. מִסְבִיבוֹ, בְּמַעְגָלִים הוֹלְכִים וּגְדֵלִים, נִבְנוּ בָּתֵי הָאֲנָשִׁים.
בָּדַקְתִי וְחָקַרְתִי וְגִילִיתִי שָׁם דְבָרִים מְעַנְיְנִים – – –
אַחֲרֵי הַמַבּוּל הֶחְלִיטוּ בְּנֵי הָאָדָם לָגוּר כּוּלָם בְּיַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּמְקוֹם לְהִתְפַּזֵר לְכָל עֵבֶר וּלְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶה. הֵם מָצְאוּ אֶת בִּקְעַת שִׁנְעָר הָרְחָבָה וְהַפּוֹרִיָה, וְשָׁם בָּנוּ אֶת בָּתֵיהֶם.
זֹאת הָיְתָה הָאָרֶץ הָאַחַת וְהַיְחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁבָּהּ גָרוּ בְּנֵי אָדָם. וְהֵם הָיוּ הָעָם הָאֶחָד וְהַיָחִיד עַל הָאֲדָמָה, לֹא הָיָה עוֹד עַם אַחֵר. וְהֵם דִיבְּרוּ בַּשָׂפָה הָאַחַת וְהַיְחִידָה, לֹא הָיְתָה אַחֶרֶת מִלְבַדָהּ. הִיא הָיְתָה קְצָת שׁוֹנָה מֵהַשָׂפָה שֶׁדִיבְּרוּ נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִפְנֵי דוֹרוֹת, בִּימֵי הַמַבּוּל, כִּי שָׂפָה מִשְׁתַנָה עִם הַזְמַן.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהַקֶשֶׁת הַצִבְעוֹנִית הַמַרְהִיבָה הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם, הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם עוֹצְרִים הַכּוֹל, עוֹמְדִים וּמִתְפַּעֲלִים וְנִרְגָשִׁים מֵחָדָשׁ.
בְּיוֹם חוֹרֶף אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנוּ בַּפֶּלֶא שֶׁבַּשָׁמַיִם הָאֲפוֹרִים, אָמַר זָקֵן חָכָם אֶחָד:
"הַקֶשֶׁת יָפָה מְאוֹד! יָפָה – אֲבָל גַם מְסוּכֶּנֶת!"
"מְסוּכֶּנֶת? לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ!" אָמְרוּ לוֹ, "אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד אֶת כָּל הַחַי, וְנָתַן לָנוּ לְסִימָן אֶת הַקֶשֶׁת הַזֹאת, תִזְכּוֹרֶת תְמִידִית לְכָל הַדוֹרוֹת."
"וּפֹה בְּדִיוּק הַסַכָּנָה!" אָמַר הַזָקֵן, "אִם נַחְשׁוֹב שֶׁכְּבָר לֹא יִקְרֶה לָנוּ כְּלוּם – הַאִם לֹא נִשְׁכַּח וְנַחְזוֹר לַעֲשׂוֹת רַע כְּמוֹ לִפְנֵי הַמַבּוּל? בְּוַדַאי כְּבָר נִתְקַלְתֶם לָאַחֲרוֹנָה פֹּה וָשָׁם בְּאֵיזֶה שֶׁקֶר קָטָן, בְּאֵיזוֹ גְנֵיבָה קְטַנָה. כָּכָה זֶה מַתְחִיל. וְזֶה רַק יֵלֵךְ וְיַחְמִיר. מִי יוֹדֵעַ לְאָן נִתְדַרְדֵר בְּעוֹד כַּמָה דוֹרוֹת."
"אָז מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.
"אֲנִי מַצִיעַ שֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַבְטִיחַ הַבְטָחָה – שֶׁלְעוֹלָם לֹא נַעֲשֶׂה רַע; וְשֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַצִיב לָנוּ אֵיזֶה סִימָן בָּרוּר, שֶׁכָּל הַזְמַן יַזְכִּיר לָנוּ אֶת הַהַבְטָחָה הַזֹאת, לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי הָאָדָם בֶּעָתִיד."
דִבְרֵי הַזָקֵן הֶחָכָם נִכְנְסוּ לְלֵב הָאֲנָשִׁים. לְאַחַר שֶׁשָׁקְלוּ וְהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם, הִתְאַסְפוּ כּוּלָם, אִישׁ לֹא נֶעְדָר, גְבָרִים וְנָשִׁים, צְעִירִים וּזְקֵנִים. הֵם נִשְׁבְּעוּ כּוּלָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַצֶדֶק, וּבוֹ בַּמָקוֹם הֵקִימוּ בְּאֶמְצַע הַבִּקְעָה גַל אֲבָנִים גָבוֹהַ שֶׁנִרְאָה מֵרָחוֹק.
יוֹם יוֹם רָאוּ כּוּלָם אֶת הָאֲבָנִים וְזָכְרוּ אֶת שְׁבוּעָתָם.
עִם הַזְמַן נוֹלְדוּ עוֹד בְּנֵי הָאָדָם וְנִבְנוּ עוֹד בָּתִים מִסָבִיב, וְאֶת גַל הָאֲבָנִים הִגְבִּיהוּ שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁגַם הָרְחוֹקִים יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ בְּקַלוּת כָּל הַזְמַן. עַד שֶׁכְּבָר לֹא יָכְלוּ לְהַגְבִּיהַ עוֹד, וּבִמְקוֹם זֹאת בָּנוּ מֵהָאֲבָנִים – מִגְדָל. וְגַם אֶת הַמִגְדָל הִגְבִּיהוּ עוֹד וָעוֹד בְּכָל דוֹר וָדוֹר. וּבְכָל דוֹר רָאוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַמִגְדָל שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם יוֹם יוֹם אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ אֲבוֹתֵיהֶם. רָאוּ, זָכְרוּ וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹב.
וְהָאָרֶץ, אֶרֶץ שִׁנְעָר, הָלְכָה וְגָדְלָה, הָאֲנָשִׁים בָּהּ הִתְרַבּוּ וְהַבָּתִים נִיצְבוּ בְּעִיגוּל גָדוֹל מִסָבִיב לַמִגְדָל שֶׁבַּמֶרְכָּז.
וְכַאֲשֶׁר אֲנִי, מַלְאַךְ 613, הִיגַעְתִי לְשָׁם, כְּבָר הִתְנוֹסֵס הַמִגְדָל גָבוֹהַ מְאוֹד. רָאוּ אוֹתוֹ מִכָּל בַּיִת, גַם מִן הַמַעְגָל הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר, וְכָךְ זָכְרוּ אֶת הַשְׁבוּעָה. וּמֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ אוֹתָהּ בַּלֵילוֹת, הִדְלִיקוּ בַּמִגְדָל מֵאוֹת לַפִּידִים שֶׁהֵאִירוּ כְּלַפִּיד אֵשׁ אֶחָד עָצוּם.
הָיוּ סַקְרָנִים שֶׁעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִגְדָל. בַּיוֹם – הִשְׁקִיפוּ לַחְקוֹר מָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לֶהָרִים. וּבַלַיְלָה – בָּחֲנוּ אֶת הַשָׁמַיִם, מְנַסִים לְהָבִין לָמָה גַם מִמְרוֹם הַמִגְדָל נִרְאִים הַכּוֹכָבִים קְטַנִים כְּמוֹ מִן הָאָרֶץ.
אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁגִילִיתִי בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר שִׁיגַרְתִי בְּדוּחַ מְפוֹרָט לְוַעַד הַמַעֲקָב שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם.
בּוֹקֶר אֶחָד רָאִיתִי קְבוּצָה גְדוֹלָה שֶׁל בַּנָאִים נִיגָשִׁים לַעֲלוֹת בַּמִגְדָל עִם כְּלֵי עֲבוֹדָתָם. בַּיוֹם הַקוֹדֶם הֵם גָמְרוּ לִבְנוֹת עוֹד כַּמָה מַעְגְלֵי בָּתִים חֲדָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁהַמִגְדָל יֵרָאֶה גַם מִשָׁם, הָיָה צוֹרֶךְ לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה.
הִקְשַׁבְתִי לְשִׂיחַת הַבַּנָאִים, וּלְהַפְתָעָתִי שָׁמַעְתִי שֶׁיֵשׁ כְּבָר שִׁבְעִים וְשֶׁבַע קוֹמוֹת – לֹא שִׁבְעִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לִי מִלְמַעְלָה. מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם טָעוּ! אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִדַי וַעֲסוּקִים מִדַי.
כָּעַסְתִי עַל עַצְמִי בִּגְלַל רַשְׁלָנוּתִי, שֶׁסָמַכְתִי עַל אֲחֵרִים וְלֹא סָפַרְתִי בְּעַצְמִי. מִיָד שִׁיגַרְתִי אֶל וַעַד הַמַעֲקָב דוּחַ מְתוּקָן:
"מִתַפְקִידִי וּמֵחוֹבָתִי, הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַדְבָרִים הַבָּאִים –
"רֵאשִׁית – בְּנֵי הָאָדָם כְּבָר בָּנוּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע קוֹמוֹת, לֹא שִׁבְעִים כְּפִי שֶׁאַתֶם רוֹאִים בְּטָעוּת מִלְמַעְלָה. עַכְשָׁו הֵם נִיגָשִׁים לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה.
"שֵׁנִית – אֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, מְבַקֵשׁ מִכֶּם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם – הַרְשׁוּ לָהֶם לִבְנוֹת כַּמָה קוֹמוֹת שֶׁיִרְצוּ. וְאַגִיד לָכֶם לָמָה, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל זֶה שְׁלַחְתֶם אוֹתִי, לִרְאוֹת מִקָרוֹב.
"הַמִגְדָל מַזְכִּיר לָהֶם הַבְטָחָה עַתִיקָה שֶׁהִבְטִיחוּ אֲבוֹתֵיהֶם – לִחְיוֹת זֶה עִם זֶה בְּשָׁלוֹם, יַחַד כְּעַם אֶחָד. תָבִיאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן מָה יִקְרֶה בְּלִי הַמִגְדָל.
"וְחוּץ מִזֶה, מִפֹּה, מִלְמַטָה, רוֹאִים שֶׁבְּנֵי הָאָדָם לְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחוּ לִבְנוֹת מִגְדָל שֶָיַגִיעַ לְסוֹף הַשָׁמַיִם, וְשֶׁלְעוֹלָם לֹא יְגַלוּ אֶת סוֹד הָאֱלוֹהִים. אֵין לָהֶם שׁוּם סִיכּוּי! הֵם סְתָם סַקְרָנִים תְמִימִים."
הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהַמַלְאָכִים יַסְכִּימוּ אִיתִי וְיַרְשׁוּ לִבְנֵי הָאָדָם לְהוֹסִיף לַמִגְדָל כַּמָה קוֹמוֹת שֶׁיִרְצוּ.
אֲבָל לֹא.
כְּהֶרֶף עַיִן נִתְלְשָׁה נוֹצָה מִכְּנָפִי הַשְׂמָאלִית – וּבְדִיוּק אָז נִשְׁמְעָה שְׁרִיקָה אֲרוּכָּה וַאֲיוּמָה כִּשְׁרִיקַת אֶלֶף רוּחוֹת סוֹעֲרוֹת.
הַשְׁרִיקָה הֶחְרִישָׁה אֶת הָאוֹזְנַיִם וּבִילְבְּלָה אֶת הַחוּשִׁים. לֹא רַק שֶׁלֹא פָּסְקָה, אֶלָא הָלְכָה וְגָבְרָה. אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ אֶת רֵעֵהוּ, רַק אָמְרוּ זֶה לָזֶה בְּסִימָנֵי יָדַיִם – לִבְרוֹחַ, לִבְרוֹחַ מִיָד.
מְבוֹהָלִים וּמְבוּלְבָּלִים, בָּרְחוּ בְּנֵי הָאָדָם לְכָל עֵבֶר וְהִשְׁאִירוּ מֵאָחוֹר אֶת הַמִגְדָל. הַשְׁרִיקָה רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם וְלֹא הִרְפְּתָה. עַד שֶׁהִגִיעוּ רָחוֹק רָחוֹק – מִי לַצָפוֹן וּמִי לַדָרוֹם, מִי לַמִזְרָח וּמִי לַמַעֲרָב.
מִשְׁפְּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, הֵם הִתְפַּזְרוּ וְהִתְיַשְׁבוּ בְּכָל פִּינוֹת הָעוֹלָם. הֵם פָּחֲדוּ לַחְזוֹר אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר וְהִצְטַעֲרוּ עַל הַמִגְדָל שֶׁיֵהָרֵס בְּפִגְעֵי הַזְמַן.
וַאֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, לֹא יָכוֹלְתִי לְהִתְאַפֵּק וְשִׁיגַרְתִי עוֹד דוּחַ, שְׁלִישִׁי בְּמִסְפָּר בַּשְׁלִיחוּת הַזֹאת:
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם! הַרְשׁוּ לִי לְנַחֵשׁ מָה יִקְרֶה מֵעַכְשָׁו לִבְנֵי הָאָדָם, אַחֲרֵי שֶׁהֵם הִתְפַּזְרוּ לְכָל עֵבֶר.
"הַזְמַן יַעֲבוֹר וּבְעוֹד כַּמָה דוֹרוֹת הֵם יִשְׁכְּחוּ שֶׁהָיוּ פַּעַם עִם אֶחָד בְּאֶרֶץ אַחַת וְשֶׁדִיבְּרוּ בְּשָׂפָה אַחַת כְּמוֹ אַחִים. כְּשֶׁהֵם יִהְיוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶה, בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם תִשְׁתַנֶה הַשָׂפָה, עַד שֶׁבְּנֵי הָאָדָם יְדַבְּרוּ בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, כָּל שֵׁבֶט וְעַם בִּשְׂפָתוֹ. בְּלִיל שָׂפוֹת בִּמְקוֹם שָׂפָה אַחַת. וְאָז הֵם כְּבָר לֹא יָבִינוּ זֶה אֶת זֶה וְיִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה. וְכַאֲשֶׁר הֵם יִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה, הֵם גַם יְפַחֲדוּ זֶה מִזֶה וְיִלְעֲגוּ זֶה לָזֶה. הֵם כְּבָר לֹא יִהְיוּ מְאוּחָדִים. הֵם יִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה וְיִלָחֲמוּ זֶה בָּזֶה.
"וְכַאֲשֶׁר הַקֶשֶׁת תוֹפִיעַ בַּשָׁמַיִם, הֵם יִזְכְּרוּ אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁל אֱלוֹהִים שֶׁלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל. אֲבָל בְּלִי הַמִגְדָל, לֹא יִהְיֶה מָה שֶׁיַזְכִּיר לָהֶם אֶת הַשְׁבוּעָה שֶׁנִשְׁבְּעוּ אֲבוֹתֵיהֶם.
"זֶה מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיִקְרֶה בֶּעָתִיד. הַלְוַאי שֶׁאֲנִי טוֹעֶה.
"אוֹמְנָם אֲנִי הַקָטָן, מָה אֲנִי יוֹדֵעַ לְעוּמַתְכֶם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אַתֶם רְחוֹקִים מִדַי וַעֲסוּקִים מִדַי בְּעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים. אָז אוּלַי, מִקָרוֹב, דַוְקָא אֲנִי רוֹאֶה נָכוֹן וְאַתֶם הַטוֹעִים, כְּמוֹ שֶׁטְעִיתֶם בְּמִסְפַּר הַקוֹמוֹת.
"וְאִם יִתְבָּרֵר בֶּעָתִיד שֶׁטְעִיתֶם – אָז חֲבָל! – חֲבָל שֶׁבִּלְבַּלְתֶם אֶת הַשָׂפָה הָאַחַת לְהַרְבֵּה שָׂפוֹת, וְקִלְקַלְתֶם אֶת הַשָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם.
"קָשִׁים דְבָרַי, אַךְ לְפִי הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ, אֲנִי חַיָב לוֹמַר אֶת דַעְתִי..."
וּמִיָד –
כְּאֵב עַז מִכָּל הַקוֹדְמִים הִיכָּה בִּכְנָפַי. וְלֹא נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה, אֶלָא שָׁלוֹשׁ. שְׁתַיִם מִיָמִין, אַחַת מִשְׂמֹאל.
וְאִם אַתֶם מְבוּלְבָּלִים בַּחֶשְׁבּוֹן, אֶעְשֶׂה לָכֶם סֵדֶר: מִתוֹךְ 613 נוֹצוֹת, נִשְׁאֲרוּ לִי עַכְשָׁו 304 מִיָמִין, 303 מִשׂמֹאל – סַךְ הַכּוֹל 607. שׁוּב לֹא מְאוּזָן.~~~~
"613, 613, מַלְאַךְ הָאָרֶץ! כָּאן בַּרְקִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב. אַתָה מוּכָן לַמְשִׂימָה הַבָּאָה?"
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" נִעְנַעְתִי אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלִי בְּמֶרֶץ, "אֲנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְכָל שְׁלִיחוּת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתִי; וּכְמוֹ שֶׁהוּסְכַּם בֵּינֵינוּ, אֲדַוֵחַ לָכֶם עַל כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה וְאֶשְׁמַע וְאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ, לֹא אַסְתִיר מִכֶּם דָבָר."
"קָדִימָה, 613! לֵךְ אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר. שָׁם תִמְצָא אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁשָֹרְדוּ אַחֲרֵי הַמַבּוּל. הֵם בּוֹנִים מִגְדָל גָבוֹהַ. כְּבָר בָּנוּ שִׁבְעִים קוֹמוֹת, וְלֹא מִתְכַּוְנִים לַעְצוֹר. אֵיךְ הֵם מְעִיזִים? חֲצוּפִים, שַׁחְצָנִים! לֹא נַרְשֶׁה לָהֶם לְהַגִיעַ לַשָׁמַיִם וּלְגַלוֹת אֶת סוֹד הָאֱלוֹהִים. אָז מַלְאֲכוֹן 613 – לֵךְ אֲלֵיהֶם וּבְדוֹק בִּשְׁבִילֵנוּ מִקָרוֹב מָה קוֹרֶה שָׁם וְאֵיךְ הֵם מִתְקַדְמִים בַּבְּנִיָה. וְכַאֲשֶׁר יַגִיעוּ לְשִׁבְעִים וְשֶׁבַע קוֹמוֹת, תוֹדִיעַ לָנוּ מִיָד. זְכוֹר – לֹא נַרְשֶׁה יוֹתֵר מִשִׁבְעִים וְשֶׁבַע."
לַמְרוֹת שְׁתֵי הַנוֹצוֹת הַחֲסֵרוֹת, הִיגַעְתִי בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ חֲלָקָה אֶל הַיַעַד – אֶרֶץ שִׁנְעָר.
בְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ, בְּדִיוּק בַּמֶרְכָּז, הִתְרוֹמֵם מִגְדָל גָבוֹהַ שֶׁרֹאשׁוֹ כִּמְעַט בָּעֲנָנִים. מִסְבִיבוֹ, בְּמַעְגָלִים הוֹלְכִים וּגְדֵלִים, נִבְנוּ בָּתֵי הָאֲנָשִׁים.
בָּדַקְתִי וְחָקַרְתִי וְגִילִיתִי שָׁם דְבָרִים מְעַנְיְנִים – – –
אַחֲרֵי הַמַבּוּל הֶחְלִיטוּ בְּנֵי הָאָדָם לָגוּר כּוּלָם בְּיַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּמְקוֹם לְהִתְפַּזֵר לְכָל עֵבֶר וּלְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶה. הֵם מָצְאוּ אֶת בִּקְעַת שִׁנְעָר הָרְחָבָה וְהַפּוֹרִיָה, וְשָׁם בָּנוּ אֶת בָּתֵיהֶם.
זֹאת הָיְתָה הָאָרֶץ הָאַחַת וְהַיְחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁבָּהּ גָרוּ בְּנֵי אָדָם. וְהֵם הָיוּ הָעָם הָאֶחָד וְהַיָחִיד עַל הָאֲדָמָה, לֹא הָיָה עוֹד עַם אַחֵר. וְהֵם דִיבְּרוּ בַּשָׂפָה הָאַחַת וְהַיְחִידָה, לֹא הָיְתָה אַחֶרֶת מִלְבַדָהּ. הִיא הָיְתָה קְצָת שׁוֹנָה מֵהַשָׂפָה שֶׁדִיבְּרוּ נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִפְנֵי דוֹרוֹת, בִּימֵי הַמַבּוּל, כִּי שָׂפָה מִשְׁתַנָה עִם הַזְמַן.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהַקֶשֶׁת הַצִבְעוֹנִית הַמַרְהִיבָה הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם, הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם עוֹצְרִים הַכּוֹל, עוֹמְדִים וּמִתְפַּעֲלִים וְנִרְגָשִׁים מֵחָדָשׁ.
בְּיוֹם חוֹרֶף אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנוּ בַּפֶּלֶא שֶׁבַּשָׁמַיִם הָאֲפוֹרִים, אָמַר זָקֵן חָכָם אֶחָד:
"הַקֶשֶׁת יָפָה מְאוֹד! יָפָה – אֲבָל גַם מְסוּכֶּנֶת!"
"מְסוּכֶּנֶת? לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ!" אָמְרוּ לוֹ, "אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד אֶת כָּל הַחַי, וְנָתַן לָנוּ לְסִימָן אֶת הַקֶשֶׁת הַזֹאת, תִזְכּוֹרֶת תְמִידִית לְכָל הַדוֹרוֹת."
"וּפֹה בְּדִיוּק הַסַכָּנָה!" אָמַר הַזָקֵן, "אִם נַחְשׁוֹב שֶׁכְּבָר לֹא יִקְרֶה לָנוּ כְּלוּם – הַאִם לֹא נִשְׁכַּח וְנַחְזוֹר לַעֲשׂוֹת רַע כְּמוֹ לִפְנֵי הַמַבּוּל? בְּוַדַאי כְּבָר נִתְקַלְתֶם לָאַחֲרוֹנָה פֹּה וָשָׁם בְּאֵיזֶה שֶׁקֶר קָטָן, בְּאֵיזוֹ גְנֵיבָה קְטַנָה. כָּכָה זֶה מַתְחִיל. וְזֶה רַק יֵלֵךְ וְיַחְמִיר. מִי יוֹדֵעַ לְאָן נִתְדַרְדֵר בְּעוֹד כַּמָה דוֹרוֹת."
"אָז מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.
"אֲנִי מַצִיעַ שֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַבְטִיחַ הַבְטָחָה – שֶׁלְעוֹלָם לֹא נַעֲשֶׂה רַע; וְשֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַצִיב לָנוּ אֵיזֶה סִימָן בָּרוּר, שֶׁכָּל הַזְמַן יַזְכִּיר לָנוּ אֶת הַהַבְטָחָה הַזֹאת, לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי הָאָדָם בֶּעָתִיד."
דִבְרֵי הַזָקֵן הֶחָכָם נִכְנְסוּ לְלֵב הָאֲנָשִׁים. לְאַחַר שֶׁשָׁקְלוּ וְהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם, הִתְאַסְפוּ כּוּלָם, אִישׁ לֹא נֶעְדָר, גְבָרִים וְנָשִׁים, צְעִירִים וּזְקֵנִים. הֵם נִשְׁבְּעוּ כּוּלָם לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַצֶדֶק, וּבוֹ בַּמָקוֹם הֵקִימוּ בְּאֶמְצַע הַבִּקְעָה גַל אֲבָנִים גָבוֹהַ שֶׁנִרְאָה מֵרָחוֹק.
יוֹם יוֹם רָאוּ כּוּלָם אֶת הָאֲבָנִים וְזָכְרוּ אֶת שְׁבוּעָתָם.
עִם הַזְמַן נוֹלְדוּ עוֹד בְּנֵי הָאָדָם וְנִבְנוּ עוֹד בָּתִים מִסָבִיב, וְאֶת גַל הָאֲבָנִים הִגְבִּיהוּ שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁגַם הָרְחוֹקִים יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ בְּקַלוּת כָּל הַזְמַן. עַד שֶׁכְּבָר לֹא יָכְלוּ לְהַגְבִּיהַ עוֹד, וּבִמְקוֹם זֹאת בָּנוּ מֵהָאֲבָנִים – מִגְדָל. וְגַם אֶת הַמִגְדָל הִגְבִּיהוּ עוֹד וָעוֹד בְּכָל דוֹר וָדוֹר. וּבְכָל דוֹר רָאוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הַמִגְדָל שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם יוֹם יוֹם אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ אֲבוֹתֵיהֶם. רָאוּ, זָכְרוּ וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹב.
וְהָאָרֶץ, אֶרֶץ שִׁנְעָר, הָלְכָה וְגָדְלָה, הָאֲנָשִׁים בָּהּ הִתְרַבּוּ וְהַבָּתִים נִיצְבוּ בְּעִיגוּל גָדוֹל מִסָבִיב לַמִגְדָל שֶׁבַּמֶרְכָּז.וְכַאֲשֶׁר אֲנִי, מַלְאַךְ 613, הִיגַעְתִי לְשָׁם, כְּבָר הִתְנוֹסֵס הַמִגְדָל גָבוֹהַ מְאוֹד. רָאוּ אוֹתוֹ מִכָּל בַּיִת, גַם מִן הַמַעְגָל הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר, וְכָךְ זָכְרוּ אֶת הַשְׁבוּעָה. וּמֵחֲשָׁשׁ שֶׁיִּשְׁכְּחוּ אוֹתָהּ בַּלֵילוֹת, הִדְלִיקוּ בַּמִגְדָל מֵאוֹת לַפִּידִים שֶׁהֵאִירוּ כְּלַפִּיד אֵשׁ אֶחָד עָצוּם.
הָיוּ סַקְרָנִים שֶׁעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִגְדָל. בַּיוֹם – הִשְׁקִיפוּ לַחְקוֹר מָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לֶהָרִים. וּבַלַיְלָה – בָּחֲנוּ אֶת הַשָׁמַיִם, מְנַסִים לְהָבִין לָמָה גַם מִמְרוֹם הַמִגְדָל נִרְאִים הַכּוֹכָבִים קְטַנִים כְּמוֹ מִן הָאָרֶץ.
אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁגִילִיתִי בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר שִׁיגַרְתִי בְּדוּחַ מְפוֹרָט לְוַעַד הַמַעֲקָב שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם.
בּוֹקֶר אֶחָד רָאִיתִי קְבוּצָה גְדוֹלָה שֶׁל בַּנָאִים נִיגָשִׁים לַעֲלוֹת בַּמִגְדָל עִם כְּלֵי עֲבוֹדָתָם. בַּיוֹם הַקוֹדֶם הֵם גָמְרוּ לִבְנוֹת עוֹד כַּמָה מַעְגְלֵי בָּתִים חֲדָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁהַמִגְדָל יֵרָאֶה גַם מִשָׁם, הָיָה צוֹרֶךְ לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה.
הִקְשַׁבְתִי לְשִׂיחַת הַבַּנָאִים, וּלְהַפְתָעָתִי שָׁמַעְתִי שֶׁיֵשׁ כְּבָר שִׁבְעִים וְשֶׁבַע קוֹמוֹת – לֹא שִׁבְעִים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לִי מִלְמַעְלָה. מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם טָעוּ! אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִדַי וַעֲסוּקִים מִדַי.
כָּעַסְתִי עַל עַצְמִי בִּגְלַל רַשְׁלָנוּתִי, שֶׁסָמַכְתִי עַל אֲחֵרִים וְלֹא סָפַרְתִי בְּעַצְמִי. מִיָד שִׁיגַרְתִי אֶל וַעַד הַמַעֲקָב דוּחַ מְתוּקָן:
"מִתַפְקִידִי וּמֵחוֹבָתִי, הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לָכֶם אֶת הַדְבָרִים הַבָּאִים –
"רֵאשִׁית – בְּנֵי הָאָדָם כְּבָר בָּנוּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע קוֹמוֹת, לֹא שִׁבְעִים כְּפִי שֶׁאַתֶם רוֹאִים בְּטָעוּת מִלְמַעְלָה. עַכְשָׁו הֵם נִיגָשִׁים לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה.
"שֵׁנִית – אֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, מְבַקֵשׁ מִכֶּם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם – הַרְשׁוּ לָהֶם לִבְנוֹת כַּמָה קוֹמוֹת שֶׁיִרְצוּ. וְאַגִיד לָכֶם לָמָה, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁבִיל זֶה שְׁלַחְתֶם אוֹתִי, לִרְאוֹת מִקָרוֹב.
"הַמִגְדָל מַזְכִּיר לָהֶם הַבְטָחָה עַתִיקָה שֶׁהִבְטִיחוּ אֲבוֹתֵיהֶם – לִחְיוֹת זֶה עִם זֶה בְּשָׁלוֹם, יַחַד כְּעַם אֶחָד. תָבִיאוּ בְּחֶשְׁבּוֹן מָה יִקְרֶה בְּלִי הַמִגְדָל.
"וְחוּץ מִזֶה, מִפֹּה, מִלְמַטָה, רוֹאִים שֶׁבְּנֵי הָאָדָם לְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחוּ לִבְנוֹת מִגְדָל שֶָיַגִיעַ לְסוֹף הַשָׁמַיִם, וְשֶׁלְעוֹלָם לֹא יְגַלוּ אֶת סוֹד הָאֱלוֹהִים. אֵין לָהֶם שׁוּם סִיכּוּי! הֵם סְתָם סַקְרָנִים תְמִימִים."
הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהַמַלְאָכִים יַסְכִּימוּ אִיתִי וְיַרְשׁוּ לִבְנֵי הָאָדָם לְהוֹסִיף לַמִגְדָל כַּמָה קוֹמוֹת שֶׁיִרְצוּ.
אֲבָל לֹא.
כְּהֶרֶף עַיִן נִתְלְשָׁה נוֹצָה מִכְּנָפִי הַשְׂמָאלִית – וּבְדִיוּק אָז נִשְׁמְעָה שְׁרִיקָה אֲרוּכָּה וַאֲיוּמָה כִּשְׁרִיקַת אֶלֶף רוּחוֹת סוֹעֲרוֹת.
הַשְׁרִיקָה הֶחְרִישָׁה אֶת הָאוֹזְנַיִם וּבִילְבְּלָה אֶת הַחוּשִׁים. לֹא רַק שֶׁלֹא פָּסְקָה, אֶלָא הָלְכָה וְגָבְרָה. אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ אֶת רֵעֵהוּ, רַק אָמְרוּ זֶה לָזֶה בְּסִימָנֵי יָדַיִם – לִבְרוֹחַ, לִבְרוֹחַ מִיָד.
מְבוֹהָלִים וּמְבוּלְבָּלִים, בָּרְחוּ בְּנֵי הָאָדָם לְכָל עֵבֶר וְהִשְׁאִירוּ מֵאָחוֹר אֶת הַמִגְדָל. הַשְׁרִיקָה רָדְפָה אַחֲרֵיהֶם וְלֹא הִרְפְּתָה. עַד שֶׁהִגִיעוּ רָחוֹק רָחוֹק – מִי לַצָפוֹן וּמִי לַדָרוֹם, מִי לַמִזְרָח וּמִי לַמַעֲרָב.
מִשְׁפְּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, קְבוּצוֹת קְבוּצוֹת, הֵם הִתְפַּזְרוּ וְהִתְיַשְׁבוּ בְּכָל פִּינוֹת הָעוֹלָם. הֵם פָּחֲדוּ לַחְזוֹר אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר וְהִצְטַעֲרוּ עַל הַמִגְדָל שֶׁיֵהָרֵס בְּפִגְעֵי הַזְמַן.
וַאֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, לֹא יָכוֹלְתִי לְהִתְאַפֵּק וְשִׁיגַרְתִי עוֹד דוּחַ, שְׁלִישִׁי בְּמִסְפָּר בַּשְׁלִיחוּת הַזֹאת:
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם! הַרְשׁוּ לִי לְנַחֵשׁ מָה יִקְרֶה מֵעַכְשָׁו לִבְנֵי הָאָדָם, אַחֲרֵי שֶׁהֵם הִתְפַּזְרוּ לְכָל עֵבֶר.
"הַזְמַן יַעֲבוֹר וּבְעוֹד כַּמָה דוֹרוֹת הֵם יִשְׁכְּחוּ שֶׁהָיוּ פַּעַם עִם אֶחָד בְּאֶרֶץ אַחַת וְשֶׁדִיבְּרוּ בְּשָׂפָה אַחַת כְּמוֹ אַחִים. כְּשֶׁהֵם יִהְיוּ רְחוֹקִים זֶה מִזֶה, בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם תִשְׁתַנֶה הַשָׂפָה, עַד שֶׁבְּנֵי הָאָדָם יְדַבְּרוּ בְּשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, כָּל שֵׁבֶט וְעַם בִּשְׂפָתוֹ. בְּלִיל שָׂפוֹת בִּמְקוֹם שָׂפָה אַחַת. וְאָז הֵם כְּבָר לֹא יָבִינוּ זֶה אֶת זֶה וְיִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה. וְכַאֲשֶׁר הֵם יִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה, הֵם גַם יְפַחֲדוּ זֶה מִזֶה וְיִלְעֲגוּ זֶה לָזֶה. הֵם כְּבָר לֹא יִהְיוּ מְאוּחָדִים. הֵם יִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה וְיִלָחֲמוּ זֶה בָּזֶה.
"וְכַאֲשֶׁר הַקֶשֶׁת תוֹפִיעַ בַּשָׁמַיִם, הֵם יִזְכְּרוּ אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁל אֱלוֹהִים שֶׁלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל. אֲבָל בְּלִי הַמִגְדָל, לֹא יִהְיֶה מָה שֶׁיַזְכִּיר לָהֶם אֶת הַשְׁבוּעָה שֶׁנִשְׁבְּעוּ אֲבוֹתֵיהֶם.
"זֶה מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיִקְרֶה בֶּעָתִיד. הַלְוַאי שֶׁאֲנִי טוֹעֶה.
"אוֹמְנָם אֲנִי הַקָטָן, מָה אֲנִי יוֹדֵעַ לְעוּמַתְכֶם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם. אֲבָל אַתֶם רְחוֹקִים מִדַי וַעֲסוּקִים מִדַי בְּעִנְיָנִים חֲשׁוּבִים. אָז אוּלַי, מִקָרוֹב, דַוְקָא אֲנִי רוֹאֶה נָכוֹן וְאַתֶם הַטוֹעִים, כְּמוֹ שֶׁטְעִיתֶם בְּמִסְפַּר הַקוֹמוֹת.
"וְאִם יִתְבָּרֵר בֶּעָתִיד שֶׁטְעִיתֶם – אָז חֲבָל! – חֲבָל שֶׁבִּלְבַּלְתֶם אֶת הַשָׂפָה הָאַחַת לְהַרְבֵּה שָׂפוֹת, וְקִלְקַלְתֶם אֶת הַשָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם.
"קָשִׁים דְבָרַי, אַךְ לְפִי הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ, אֲנִי חַיָב לוֹמַר אֶת דַעְתִי..."
וּמִיָד –
כְּאֵב עַז מִכָּל הַקוֹדְמִים הִיכָּה בִּכְנָפַי. וְלֹא נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה, אֶלָא שָׁלוֹשׁ. שְׁתַיִם מִיָמִין, אַחַת מִשְׂמֹאל.
וְאִם אַתֶם מְבוּלְבָּלִים בַּחֶשְׁבּוֹן, אֶעְשֶׂה לָכֶם סֵדֶר: מִתוֹךְ 613 נוֹצוֹת, נִשְׁאֲרוּ לִי עַכְשָׁו 304 מִיָמִין, 303 מִשׂמֹאל – סַךְ הַכּוֹל 607. שׁוּב לֹא מְאוּזָן.