פרק ג'
~~~~~~הַמִגְדָל
~~~~~~
"תִיק תוּק, תַק תַק..."
"613, 613, מַלְאַךְ הָאָרֶץ! כָּאן בַּרְקִיאֵל מִצֶוֶת הַמַעֲקָב. אַתָה מוּכָן לַמְשִׂימָה הַבָּאָה?"
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" נִעְנַעְתִי אֶת כְּנָפַי בְּמֶרֶץ, "אֲנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְכָל שְׁלִיחוּת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נוֹצַרְתִי; וּכְמוֹ שֶׁהוּסְכַּם בֵּינֵינוּ, אֲדַוֵחַ לָכֶם עַל כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה וְאֶשְׁמַע וְאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ, לֹא אַסְתִיר מִכֶּם דָבָר."
"קָדִימָה, 613! לֵךְ אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר. שָׁם תִמְצָא אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁשָֹרְדוּ אַחֲרֵי הַמַבּוּל, וְהֵם כּוּלָם מְאוּחָדִים – כּוּלָם בְּיַחַד. אֲבָל בְּיַחַד כּוֹחָם גָדוֹל מִדַי, וּכְכָל שֶׁכּוֹחָם גָדוֹל יוֹתֵר, כָּךְ הֵם עֲלוּלִים לְנַצֵל אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשֹׂות הַרְבֵּה רַע. הֵם בּוֹנִים מִגְדָל גָבוֹהַ, וּבְגַאֲוָתָם הֵם חוֹשְׁבִים לְהַמְשִׁיךְ לִבְנוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁרֹאשׁוֹ יַגִיעַ לַשָׁמַיִם. זֶה חָשׁוּד. צָרִיךְ לִבְדוֹק מִקָרוֹב מָה קוֹרֶה שָׁם."
"אֲנִי כְּבָר יוֹצֵא לַ..."
"רַק רֶגַע, מַלְאֲכוֹן 613! לָמָה אַתָה תָמִיד פָּזִיז! קוֹדֶם חָשׁוּב שֶׁתֵדַע: כַּאֲשֶׁר תִרְאֶה שֶׁהֵם נִיגָשִׁים לִבְנוֹת אֶת הַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע שֶׁל הַמִגְדָל – מִיָד דַוֵחַ לָנוּ. מִיָד! אִם הֵם יָעֵזוּ לְהַגִיעַ לַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע, אֱלוֹהִים כְּבָר לֹא יִשְׁתוֹק – יִכְעַס וְיָשִׂים לָזֶה קֵץ!"
זֶה נִשְׁמַע כְּמוֹ אִיוּם גָדוֹל.
"אֲנִי מִיָד קוֹפֵץ לְשָׁם!" הוֹדַעְתִי וּמָתַחְתִי אֶת כְּנָפַי.
לַמְרוֹת שְׁתֵי הַנוֹצוֹת הַחֲסֵרוֹת, הִגַעְתִי בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ קַלָה אֶל הַיַעַד, אֶרֶץ שִׁנְעָר.
בְּלֵב הָאָרֶץ, בְּדִיוּק בַּמֶרְכָּז, אָכֵן הִתְרוֹמֵם מִגְדָל שֶׁבְּסִיסוֹ רָחָב וְרֹאשׁוֹ הַצַר, הַמְחוּדָד, כִּמְעַט בָּעֲנָנִים. מִסְבִיבוֹ, בְּמַעְגָלִים הוֹלְכִים וּגְדֵלִים, נִבְנוּ בָּתֵי הָאֲנָשִׁים.
חָקַרְתִי וְגִילִיתִי שָׁם אֵיךְ הַכּוֹל הִתְחִיל –
אַחֲרֵי הַמַבּוּל הֶחְלִיטוּ בְּנֵי הָאָדָם לָגוּר כּוּלָם בְּיַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּמְקוֹם לְהִתְפַּזֵר לְכָל עֵבֶר וּלְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶה. הֵם מָצְאוּ אֶת בִּקְעַת שִׁנְעָר הָרְחָבָה וְהַפּוֹרִיָה, וְשָׁם בָּנוּ אֶת בָּתֵיהֶם.
זֹאת הָיְתָה הָאָרֶץ הָאַחַת וְהַיְחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁבָּהּ גָרוּ בְּנֵי אָדָם. וְהֵם הָיוּ הָעָם הָאֶחָד וְהַיָחִיד עַל הָאֲדָמָה, לֹא הָיָה עוֹד עַם אַחֵר. וְהֵם דִיבְּרוּ בַּשָׂפָה הָאַחַת וְהַיְחִידָה, לֹא הָיְתָה אַחֶרֶת מִלְבַדָהּ. בַּחֲלוֹף הַשָׁנִים הִיא כְּבָר לֹא הָיְתָה עוֹד אוֹתָהּ הַשָׂפָה שֶׁדִיבְּרוּ נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִפְנֵי דוֹרוֹת, כִּי שָׂפָה מִשְׁתַנָה עִם הַזְמַן.
כָּל פַּעַם שֶׁהַקֶשֶׁת הַצִבְעוֹנִית הַמַרְהִיבָה הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם, הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם עוֹצְרִים אֶת הַכּוֹל, עוֹמְדִים וּמִתְפַּעֲלִים וְנִרְגָשִׁים מֵחָדָשׁ.
בְּיוֹם חוֹרֶף אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנוּ בַּפֶּלֶא שֶׁבַּשָׁמַיִם הָאֲפוֹרִים, אָמַר זָקֵן חָכָם אֶחָד, דוֹר שְׁבִיעִי לַמַבּוּל:
"הַקֶשֶׁת יָפָה מְאוֹד! יָפָה – אֲבָל גַם מְסוּכֶּנֶת!"
"מְסוּכֶּנֶת? לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ!" אָמְרוּ לוֹ, "אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד אֶת כָּל הַחַי, וְנָתַן לָנוּ לְסִימָן אֶת הַקֶשֶׁת הַזֹאת בַּשָׁמַיִם, תִזְכּוֹרֶת קְבוּעָה לְכָל הַדוֹרוֹת."
"פֹּה בְּדִיוּק הַסַכָּנָה!" אָמַר הַזָקֵן, "אִם נַחְשׁוֹב שֶׁכְּבָר לֹא יִקְרֶה לָנוּ כְּלוּם – הַאִם לֹא נִשְׁכַּח וְנַחְזוֹר לַעֲשׂוֹת רַע, כְּמוֹ לִפְנֵי הַמַבּוּל? בְּוַדַאי כְּבָר נִתְקַלְתֶם לָאַחֲרוֹנָה פֹּה וָשָׁם בְּאֵיזֶה שֶׁקֶר קָטָן, בְּאֵיזוֹ גְנֵיבָה קְטַנָה, בְּרִיב מְיוּתָר. כָּכָה זֶה מַתְחִיל. וְזֶה רַק יֵלֵךְ וְיַחְמִיר. מִי יוֹדֵעַ לְאָן נִתְדַרְדֵר בְּעוֹד כַּמָה דוֹרוֹת."
"אָז מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.
"אֲנִי מַצִיעַ שֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַבְטִיחַ הַבְטָחָה – שֶׁלְעוֹלָם לֹא נַעֲשֶׂה רַע; וְשֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַצִיב לָנוּ סִימָן בָּרוּר עַל הָאָרֶץ, מַשֶׁהוּ שֶׁכָּל הַזְמַן יַזְכִּיר לָנוּ אֶת הַהַבְטָחָה הַזֹאת, לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי הָאָדָם בֶּעָתִיד."
דִבְרֵי הַזָקֵן הֶחָכָם נִכְנְסוּ לְלֵב הָאֲנָשִׁים. לְאַחַר שֶׁהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם, הִתְאַסְפוּ כּוּלָם, גְבָרִים וְנָשִׁים, צְעִירִים וּזְקֵנִים. הֵם נִשְׁבְּעוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַצֶדֶק, וּבוֹ בַּמָקוֹם הֵקִימוּ בְּאֶמְצַע הַבִּקְעָה גַל אֲבָנִים גָבוֹהַ שֶׁנִרְאָה מֵרָחוֹק.
יוֹם יוֹם רָאוּ כּוּלָם אֶת הָאֲבָנִים וְזָכְרוּ אֶת שְׁבוּעָתָם.
כְּכָל שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הִתְרַבּוּ, נִבְנוּ עוֹד בָּתִים מִסָבִיב, וְאֶת גַל הָאֲבָנִים הִגְבִּיהוּ שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁגַם מֵרָחוֹק יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ בְּקַלוּת כָּל הַזְמַן. עַד שֶׁכְּבָר לֹא יָכְלוּ לְהַגְבִּיהַ עוֹד, וּבִמְקוֹם זֶה בָּנוּ מֵהָאֲבָנִים – מִגְדָל. וְגַם אוֹתוֹ הִגְבִּיהוּ עוֹד וָעוֹד. וְאִם צָץ בָּהֶם אֵיזֶה דַחַף לְשַׁקֵר אוֹ לָרִיב – הַמִגְדָל שֶׁרָאוּ הִזְכִּיר לָהֶם לְהַפְסִיק.
כָּךְ הוֹסִיפוּ בְּנֵי הָאָדָם לְקַיֵם אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ אֲבוֹתֵיהֶם. רָאוּ, זָכְרוּ וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹב.
עָבְרוּ דוֹרוֹת רַבִּים וְאֶרֶץ שִׁנְעָר הָלְכָה וְגָדְלָה. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613, הִגַעְתִי לְשָׁם – הַמִגְדָל כְּבָר הִתְנַשֵׂא גָבוֹהַ מְאוֹד.
רָאוּ אוֹתוֹ מִכָּל בַּיִת, גַם מִן הַמַעְגָל הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר. וּכְדֵי שֶׁיִרְאוּ אוֹתוֹ גַם בַּלֵילוֹת, הִדְלִיקוּ בַּמִגְדָל מֵאוֹת לַפִּידִים שֶׁהֵאִירוּ כְּלַפִּיד אֵשׁ אֶחָד עָצוּם.
כְּכָל שֶׁהוֹסִיפוּ קוֹמוֹת לַמִגְדָל, לָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם לִבְנוֹת טוֹב יוֹתֵר. הֵם הִמְצִיאוּ כֵּלִים חֲדָשִׁים וְגִילוּ שִׁיטוֹת בְּנִיָה חֲדָשׁוֹת.
רַבִּים הָיוּ הַסַקְרָנִים שֶׁעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִגְדָל. בַּיוֹם הֵם הִשְׁקִיפוּ וְחָקְרוּ מָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לֶהָרִים. וּבַלַיְלָה – בָּחֲנוּ אֶת הַשָׁמַיִם, מְנַסִים לְהָבִין מַדוּעַ הַכּוֹכָבִים וְהַיָרֵחַ נִרְאִים רְחוֹקִים גַם מִמְרוֹם הַמִגְדָל.
וְעוֹד שָׁמַעְתִי, שֶׁכַּאֲשֶׁר חוֹד הַמִגְדָל יִהְיֶה צַר מִכְּדֵי לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה, יִבְנוּ מִגְדָל נוֹסָף. וּסְבִיב הַמִגְדָל הֶחָדָשׁ יִבְנוּ מַעְגַל בָּתִים חָדָשׁ צָמוּד לַמַעְגָל הַקַיָם, כָּךְ שֶׁעֲדַיִן כּוּלָם יִהְיוּ בְּיַחַד. וְהָיוּ שֶׁכְּבָר חָלְמוּ עַל הָעוֹלָם בֶּעָתִיד, מִגְדָלִים מִגְדָלִים וְעַם אֶחָד.
אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁגִילִיתִי בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר שִׁיגַרְתִי בְּדוּחַ מְפוֹרָט לְצֶוֶת הַמַעֲקָב שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. וּבַסוֹף הוֹסַפְתִי:
"לִידִיעַתְכֶם, בְּקָרוֹב הֵם יִגְשׁוּ לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה – הַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע. וַאֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, מְבַקֵשׁ מִכֶּם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם – הַרְשׁוּ לָהֶם לִבְנוֹת כַּמָה קוֹמוֹת שֶׁיִרְצוּ. נָכוֹן, בְּיַחַד כּוֹחָם גָדוֹל מְאוֹד, אֲבָל הֵם חַיִים זֶה עִם זֶה בְּשָׁלוֹם, יַחַד כְּעַם אֶחָד. מִי יוֹדֵעַ מָה יִקְרֶה לָהֶם בְּלִי הַמִגְדָל! אָז לָמָה לְקַלְקֵל? לָמָה לַהֲרוֹס?"
פִּתְאוֹם חַשְׁתִי דְקִירָה חַדָה. נוֹצָה נִתְלְשָׁה מִכְּנָפִי הַשְׂמָאלִית.
בּוֹקֶר אֶחָד, לְאַחַר כַּמָה יָמִים, רָאִיתִי קְבוּצָה גְדוֹלָה שֶׁל בַּנָאִים נִיגָשִׁים לַעֲלוֹת בַּמִגְדָל עִם כְּלֵי עֲבוֹדָתָם. בַּיוֹם הַקוֹדֶם הֵם גָמְרוּ לִבְנוֹת עוֹד כַּמָה מַעְגְלֵי בָּתִים חֲדָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁהַמִגְדָל יֵרָאֶה גַם מִשָׁם, הִגִיעַ הַזְמַן לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה.
הַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע!
רָצִיתִי לִצְעוֹק אֲלֵיהֶם: 'עִיצְרוּ, לְכוּ לִבְנוֹת מִגְדָל אַחֵר!'
לוּ רַק יָכוֹלְתִי לַחְסוֹם אוֹתָם! הַלְוַאי שֶׁיָכוֹלְתִי לְהַחְבִּיא לָהֶם אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה!
אֲבָל כַּמוּבָן שֶׁלֹא יָכוֹלְתִי לַעֲשׂוֹת דָבָר, כִּי מַלְאָךְ אֲנִי וְאָסוּר לִי לְהִתְעָרֵב, רַק לִרְאוֹת.
עָשִׂיתִי אֶת חוֹבָתִי וְדִיוַחְתִי מִיָד. וְאֵיךְ שֶׁאָמַרְתִי 'שִׁבְעִים וְשֶׁבַע' – יָרְדָה מִשָׁמַיִם שְׁרִיקָה אֲיוּמָה.
הַשְׁרִיקָה פָּגְעָה בַּמִגְדָל וְהִתְנַפְּצָה לִרְסִיסֵי שְׁרִיקוֹת. שׁוּם אוֹזֶן אָדָם לֹא יָכְלָה לִסְבּוֹל אֶת הַשְׁרִיקוֹת שֶׁהָיוּ מַכְאִיבוֹת, דוֹקְרוֹת, חַדוֹת כְּמוֹ סַכִּין. רַק בַּעֲלֵי הַחַיִים לֹא שָׁמְעוּ וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם כְּאִילוּ כְּלוּם לֹא קָרָה. אֲבָל כָּל אַנְשֵׁי שִׁנְעָר, קְטַנִים כִּגְדוֹלִים, תָקְעוּ אֶצְבָּעוֹת בָּאוֹזְנַיִם, עָזְבוּ אֶת הַכּוֹל וּבָרְחוּ. מְבוֹהָלִים וּמְבוּלְבָּלִים, הֵם לֹא הִפְסִיקוּ לָרוּץ.
הַשְׁרִיקוֹת רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם עוֹד יָמִים רַבִּים, וְהֵם הוֹסִיפוּ לִבְרוֹחַ לְכָל עֵבֶר וְאֶל הָאוֹפֶק הָרָחוֹק.
וְהִנֵה, רַק בְּשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אֲזוֹרִים בָּעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעוּ הַשְׁרִיקוֹת. וְכָל בְּנֵי הָאָדָם מָצְאוּ מִקְלָט בְּאֶחָד מֵאִיֵי הַשֶׁקֶט הָאֵלֶה. שָׁם הֵם נִשְׁאֲרוּ גַם לְאַחַר שֶׁהַשְׁרִיקוֹת חָדְלוּ. וְשָׁם הֵם הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת אֶת בָּתֵיהֶם הַחֲדָשִׁים, רָחוֹק מֵהַמִגְדָל שֶׁעָזְבוּ – מְפוֹרָדִים וּמְפוּזָרִים בְּכָל קְצוֹת הָעוֹלָם.
וַאֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, לֹא יָכוֹלְתִי לְהִתְאַפֵּק וְשִׁיגַרְתִי עוֹד דוּחַ, שְׁלִישִׁי בְּמִסְפָּר בַּשְׁלִיחוּת הַזֹאת:
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם! הַרְשׁוּ לִי לְנַחֵשׁ מָה יִקְרֶה מֵעַכְשָׁו לִבְנֵי הָאָדָם:
"הַזְמַן יַעֲבוֹר וְהֵם יִשְׁכְּחוּ שֶׁהָיוּ פַּעַם עַם אֶחָד בְּאֶרֶץ אַחַת, וְשֶׁדִיבְּרוּ בְּשָׂפָה אַחַת כְּמוֹ אַחִים.
"זֶה יִקְרֶה לְאַט לְאַט. הַשָׂפָה בְּפִיהֶם תִשְׁתַנֶה, וּבָעוֹלָם יִהְיוּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע עַמִים שׁוֹנִים שֶׁיְדַבְּרוּ בְּשִׁבְעִים וְשֶׁבַע שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ. וְאָז הֵם כְּבָר לֹא יָבִינוּ זֶה אֶת זֶה וְיִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה. וְכַאֲשֶׁר הֵם יִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה, הֵם גַם יְפַחֲדוּ זֶה מִזֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה.
"זֶה מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיִקְרֶה בֶּעָתִיד. הַלְוַאי שֶׁאֲנִי טוֹעֶה. אֲנִי הַקָטָן אוֹמֵר לָכֶם: חֲבָל! חֲבָל שֶׁקִלְקַלְתֶם אֶת הַשָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם!"
וְאָז –
כְּאֵב עַז מִכָּל הַקוֹדְמִים הִיכָּה בִּכְנָפַי. לֹא נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה, אֶלָא שָׁלוֹשׁ. שְׁתַיִם מִיָמִין, אַחַת מִשְׂמֹאל.
וְאִם זֶה מְבַלְבֵּל, כְּדַאי שֶׁאֶעֱשֶׂה קְצָת סֵדֶר בַּחֶשְׁבּוֹן: מִתוֹךְ 613 נוֹצוֹת, נִשְׁאֲרוּ לִי עַכְשָׁו 304 מִיָמִין, 303 מִשׂמֹאל. סַךְ הַכּוֹל 607. שׁוּב לֹא מְאוּזָן.~~~~
"613, 613, מַלְאַךְ הָאָרֶץ! כָּאן בַּרְקִיאֵל מִצֶוֶת הַמַעֲקָב. אַתָה מוּכָן לַמְשִׂימָה הַבָּאָה?"
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" נִעְנַעְתִי אֶת כְּנָפַי בְּמֶרֶץ, "אֲנִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְכָל שְׁלִיחוּת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נוֹצַרְתִי; וּכְמוֹ שֶׁהוּסְכַּם בֵּינֵינוּ, אֲדַוֵחַ לָכֶם עַל כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה וְאֶשְׁמַע וְאֶחְשׁוֹב וְאַרְגִישׁ, לֹא אַסְתִיר מִכֶּם דָבָר."
"קָדִימָה, 613! לֵךְ אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר. שָׁם תִמְצָא אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁשָֹרְדוּ אַחֲרֵי הַמַבּוּל, וְהֵם כּוּלָם מְאוּחָדִים – כּוּלָם בְּיַחַד. אֲבָל בְּיַחַד כּוֹחָם גָדוֹל מִדַי, וּכְכָל שֶׁכּוֹחָם גָדוֹל יוֹתֵר, כָּךְ הֵם עֲלוּלִים לְנַצֵל אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשֹׂות הַרְבֵּה רַע. הֵם בּוֹנִים מִגְדָל גָבוֹהַ, וּבְגַאֲוָתָם הֵם חוֹשְׁבִים לְהַמְשִׁיךְ לִבְנוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁרֹאשׁוֹ יַגִיעַ לַשָׁמַיִם. זֶה חָשׁוּד. צָרִיךְ לִבְדוֹק מִקָרוֹב מָה קוֹרֶה שָׁם."
"אֲנִי כְּבָר יוֹצֵא לַ..."
"רַק רֶגַע, מַלְאֲכוֹן 613! לָמָה אַתָה תָמִיד פָּזִיז! קוֹדֶם חָשׁוּב שֶׁתֵדַע: כַּאֲשֶׁר תִרְאֶה שֶׁהֵם נִיגָשִׁים לִבְנוֹת אֶת הַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע שֶׁל הַמִגְדָל – מִיָד דַוֵחַ לָנוּ. מִיָד! אִם הֵם יָעֵזוּ לְהַגִיעַ לַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע, אֱלוֹהִים כְּבָר לֹא יִשְׁתוֹק – יִכְעַס וְיָשִׂים לָזֶה קֵץ!"
זֶה נִשְׁמַע כְּמוֹ אִיוּם גָדוֹל.
"אֲנִי מִיָד קוֹפֵץ לְשָׁם!" הוֹדַעְתִי וּמָתַחְתִי אֶת כְּנָפַי.
לַמְרוֹת שְׁתֵי הַנוֹצוֹת הַחֲסֵרוֹת, הִגַעְתִי בִּקְפִיצַת דֶרֶךְ קַלָה אֶל הַיַעַד, אֶרֶץ שִׁנְעָר.
בְּלֵב הָאָרֶץ, בְּדִיוּק בַּמֶרְכָּז, אָכֵן הִתְרוֹמֵם מִגְדָל שֶׁבְּסִיסוֹ רָחָב וְרֹאשׁוֹ הַצַר, הַמְחוּדָד, כִּמְעַט בָּעֲנָנִים. מִסְבִיבוֹ, בְּמַעְגָלִים הוֹלְכִים וּגְדֵלִים, נִבְנוּ בָּתֵי הָאֲנָשִׁים.
חָקַרְתִי וְגִילִיתִי שָׁם אֵיךְ הַכּוֹל הִתְחִיל –
אַחֲרֵי הַמַבּוּל הֶחְלִיטוּ בְּנֵי הָאָדָם לָגוּר כּוּלָם בְּיַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּמְקוֹם לְהִתְפַּזֵר לְכָל עֵבֶר וּלְהִתְרַחֵק זֶה מִזֶה. הֵם מָצְאוּ אֶת בִּקְעַת שִׁנְעָר הָרְחָבָה וְהַפּוֹרִיָה, וְשָׁם בָּנוּ אֶת בָּתֵיהֶם.
זֹאת הָיְתָה הָאָרֶץ הָאַחַת וְהַיְחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁבָּהּ גָרוּ בְּנֵי אָדָם. וְהֵם הָיוּ הָעָם הָאֶחָד וְהַיָחִיד עַל הָאֲדָמָה, לֹא הָיָה עוֹד עַם אַחֵר. וְהֵם דִיבְּרוּ בַּשָׂפָה הָאַחַת וְהַיְחִידָה, לֹא הָיְתָה אַחֶרֶת מִלְבַדָהּ. בַּחֲלוֹף הַשָׁנִים הִיא כְּבָר לֹא הָיְתָה עוֹד אוֹתָהּ הַשָׂפָה שֶׁדִיבְּרוּ נֹחַ וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִפְנֵי דוֹרוֹת, כִּי שָׂפָה מִשְׁתַנָה עִם הַזְמַן.
כָּל פַּעַם שֶׁהַקֶשֶׁת הַצִבְעוֹנִית הַמַרְהִיבָה הָיְתָה מוֹפִיעָה בַּשָׁמַיִם, הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם עוֹצְרִים אֶת הַכּוֹל, עוֹמְדִים וּמִתְפַּעֲלִים וְנִרְגָשִׁים מֵחָדָשׁ.
בְּיוֹם חוֹרֶף אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הִתְבּוֹנְנוּ בַּפֶּלֶא שֶׁבַּשָׁמַיִם הָאֲפוֹרִים, אָמַר זָקֵן חָכָם אֶחָד, דוֹר שְׁבִיעִי לַמַבּוּל:
"הַקֶשֶׁת יָפָה מְאוֹד! יָפָה – אֲבָל גַם מְסוּכֶּנֶת!"
"מְסוּכֶּנֶת? לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ!" אָמְרוּ לוֹ, "אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לָנוּ שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַשְׁמִיד עוֹד אֶת כָּל הַחַי, וְנָתַן לָנוּ לְסִימָן אֶת הַקֶשֶׁת הַזֹאת בַּשָׁמַיִם, תִזְכּוֹרֶת קְבוּעָה לְכָל הַדוֹרוֹת."
"פֹּה בְּדִיוּק הַסַכָּנָה!" אָמַר הַזָקֵן, "אִם נַחְשׁוֹב שֶׁכְּבָר לֹא יִקְרֶה לָנוּ כְּלוּם – הַאִם לֹא נִשְׁכַּח וְנַחְזוֹר לַעֲשׂוֹת רַע, כְּמוֹ לִפְנֵי הַמַבּוּל? בְּוַדַאי כְּבָר נִתְקַלְתֶם לָאַחֲרוֹנָה פֹּה וָשָׁם בְּאֵיזֶה שֶׁקֶר קָטָן, בְּאֵיזוֹ גְנֵיבָה קְטַנָה, בְּרִיב מְיוּתָר. כָּכָה זֶה מַתְחִיל. וְזֶה רַק יֵלֵךְ וְיַחְמִיר. מִי יוֹדֵעַ לְאָן נִתְדַרְדֵר בְּעוֹד כַּמָה דוֹרוֹת."
"אָז מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ.
"אֲנִי מַצִיעַ שֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַבְטִיחַ הַבְטָחָה – שֶׁלְעוֹלָם לֹא נַעֲשֶׂה רַע; וְשֶׁגַם אֲנַחְנוּ נַצִיב לָנוּ סִימָן בָּרוּר עַל הָאָרֶץ, מַשֶׁהוּ שֶׁכָּל הַזְמַן יַזְכִּיר לָנוּ אֶת הַהַבְטָחָה הַזֹאת, לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי הָאָדָם בֶּעָתִיד."
דִבְרֵי הַזָקֵן הֶחָכָם נִכְנְסוּ לְלֵב הָאֲנָשִׁים. לְאַחַר שֶׁהִתְיַעֲצוּ בֵּינֵיהֶם, הִתְאַסְפוּ כּוּלָם, גְבָרִים וְנָשִׁים, צְעִירִים וּזְקֵנִים. הֵם נִשְׁבְּעוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַצֶדֶק, וּבוֹ בַּמָקוֹם הֵקִימוּ בְּאֶמְצַע הַבִּקְעָה גַל אֲבָנִים גָבוֹהַ שֶׁנִרְאָה מֵרָחוֹק.
יוֹם יוֹם רָאוּ כּוּלָם אֶת הָאֲבָנִים וְזָכְרוּ אֶת שְׁבוּעָתָם.
כְּכָל שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הִתְרַבּוּ, נִבְנוּ עוֹד בָּתִים מִסָבִיב, וְאֶת גַל הָאֲבָנִים הִגְבִּיהוּ שׁוּב וָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁגַם מֵרָחוֹק יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ בְּקַלוּת כָּל הַזְמַן. עַד שֶׁכְּבָר לֹא יָכְלוּ לְהַגְבִּיהַ עוֹד, וּבִמְקוֹם זֶה בָּנוּ מֵהָאֲבָנִים – מִגְדָל. וְגַם אוֹתוֹ הִגְבִּיהוּ עוֹד וָעוֹד. וְאִם צָץ בָּהֶם אֵיזֶה דַחַף לְשַׁקֵר אוֹ לָרִיב – הַמִגְדָל שֶׁרָאוּ הִזְכִּיר לָהֶם לְהַפְסִיק.
כָּךְ הוֹסִיפוּ בְּנֵי הָאָדָם לְקַיֵם אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחוּ אֲבוֹתֵיהֶם. רָאוּ, זָכְרוּ וְחָיוּ בְּשָׁלוֹם וּבְטוֹב.
עָבְרוּ דוֹרוֹת רַבִּים וְאֶרֶץ שִׁנְעָר הָלְכָה וְגָדְלָה. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613, הִגַעְתִי לְשָׁם – הַמִגְדָל כְּבָר הִתְנַשֵׂא גָבוֹהַ מְאוֹד.רָאוּ אוֹתוֹ מִכָּל בַּיִת, גַם מִן הַמַעְגָל הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר. וּכְדֵי שֶׁיִרְאוּ אוֹתוֹ גַם בַּלֵילוֹת, הִדְלִיקוּ בַּמִגְדָל מֵאוֹת לַפִּידִים שֶׁהֵאִירוּ כְּלַפִּיד אֵשׁ אֶחָד עָצוּם.
כְּכָל שֶׁהוֹסִיפוּ קוֹמוֹת לַמִגְדָל, לָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם לִבְנוֹת טוֹב יוֹתֵר. הֵם הִמְצִיאוּ כֵּלִים חֲדָשִׁים וְגִילוּ שִׁיטוֹת בְּנִיָה חֲדָשׁוֹת.
רַבִּים הָיוּ הַסַקְרָנִים שֶׁעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִגְדָל. בַּיוֹם הֵם הִשְׁקִיפוּ וְחָקְרוּ מָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לֶהָרִים. וּבַלַיְלָה – בָּחֲנוּ אֶת הַשָׁמַיִם, מְנַסִים לְהָבִין מַדוּעַ הַכּוֹכָבִים וְהַיָרֵחַ נִרְאִים רְחוֹקִים גַם מִמְרוֹם הַמִגְדָל.
וְעוֹד שָׁמַעְתִי, שֶׁכַּאֲשֶׁר חוֹד הַמִגְדָל יִהְיֶה צַר מִכְּדֵי לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה, יִבְנוּ מִגְדָל נוֹסָף. וּסְבִיב הַמִגְדָל הֶחָדָשׁ יִבְנוּ מַעְגַל בָּתִים חָדָשׁ צָמוּד לַמַעְגָל הַקַיָם, כָּךְ שֶׁעֲדַיִן כּוּלָם יִהְיוּ בְּיַחַד. וְהָיוּ שֶׁכְּבָר חָלְמוּ עַל הָעוֹלָם בֶּעָתִיד, מִגְדָלִים מִגְדָלִים וְעַם אֶחָד.
אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁגִילִיתִי בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר שִׁיגַרְתִי בְּדוּחַ מְפוֹרָט לְצֶוֶת הַמַעֲקָב שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם. וּבַסוֹף הוֹסַפְתִי:
"לִידִיעַתְכֶם, בְּקָרוֹב הֵם יִגְשׁוּ לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה – הַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע. וַאֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, מְבַקֵשׁ מִכֶּם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם – הַרְשׁוּ לָהֶם לִבְנוֹת כַּמָה קוֹמוֹת שֶׁיִרְצוּ. נָכוֹן, בְּיַחַד כּוֹחָם גָדוֹל מְאוֹד, אֲבָל הֵם חַיִים זֶה עִם זֶה בְּשָׁלוֹם, יַחַד כְּעַם אֶחָד. מִי יוֹדֵעַ מָה יִקְרֶה לָהֶם בְּלִי הַמִגְדָל! אָז לָמָה לְקַלְקֵל? לָמָה לַהֲרוֹס?"
פִּתְאוֹם חַשְׁתִי דְקִירָה חַדָה. נוֹצָה נִתְלְשָׁה מִכְּנָפִי הַשְׂמָאלִית.
בּוֹקֶר אֶחָד, לְאַחַר כַּמָה יָמִים, רָאִיתִי קְבוּצָה גְדוֹלָה שֶׁל בַּנָאִים נִיגָשִׁים לַעֲלוֹת בַּמִגְדָל עִם כְּלֵי עֲבוֹדָתָם. בַּיוֹם הַקוֹדֶם הֵם גָמְרוּ לִבְנוֹת עוֹד כַּמָה מַעְגְלֵי בָּתִים חֲדָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁהַמִגְדָל יֵרָאֶה גַם מִשָׁם, הִגִיעַ הַזְמַן לִבְנוֹת עוֹד קוֹמָה.
הַקוֹמָה הַשִׁבְעִים וְשֶׁבַע!
רָצִיתִי לִצְעוֹק אֲלֵיהֶם: 'עִיצְרוּ, לְכוּ לִבְנוֹת מִגְדָל אַחֵר!'
לוּ רַק יָכוֹלְתִי לַחְסוֹם אוֹתָם! הַלְוַאי שֶׁיָכוֹלְתִי לְהַחְבִּיא לָהֶם אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה!
אֲבָל כַּמוּבָן שֶׁלֹא יָכוֹלְתִי לַעֲשׂוֹת דָבָר, כִּי מַלְאָךְ אֲנִי וְאָסוּר לִי לְהִתְעָרֵב, רַק לִרְאוֹת.
עָשִׂיתִי אֶת חוֹבָתִי וְדִיוַחְתִי מִיָד. וְאֵיךְ שֶׁאָמַרְתִי 'שִׁבְעִים וְשֶׁבַע' – יָרְדָה מִשָׁמַיִם שְׁרִיקָה אֲיוּמָה.
הַשְׁרִיקָה פָּגְעָה בַּמִגְדָל וְהִתְנַפְּצָה לִרְסִיסֵי שְׁרִיקוֹת. שׁוּם אוֹזֶן אָדָם לֹא יָכְלָה לִסְבּוֹל אֶת הַשְׁרִיקוֹת שֶׁהָיוּ מַכְאִיבוֹת, דוֹקְרוֹת, חַדוֹת כְּמוֹ סַכִּין. רַק בַּעֲלֵי הַחַיִים לֹא שָׁמְעוּ וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְקוֹמָם כְּאִילוּ כְּלוּם לֹא קָרָה. אֲבָל כָּל אַנְשֵׁי שִׁנְעָר, קְטַנִים כִּגְדוֹלִים, תָקְעוּ אֶצְבָּעוֹת בָּאוֹזְנַיִם, עָזְבוּ אֶת הַכּוֹל וּבָרְחוּ. מְבוֹהָלִים וּמְבוּלְבָּלִים, הֵם לֹא הִפְסִיקוּ לָרוּץ.
הַשְׁרִיקוֹת רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם עוֹד יָמִים רַבִּים, וְהֵם הוֹסִיפוּ לִבְרוֹחַ לְכָל עֵבֶר וְאֶל הָאוֹפֶק הָרָחוֹק.
וְהִנֵה, רַק בְּשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אֲזוֹרִים בָּעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעוּ הַשְׁרִיקוֹת. וְכָל בְּנֵי הָאָדָם מָצְאוּ מִקְלָט בְּאֶחָד מֵאִיֵי הַשֶׁקֶט הָאֵלֶה. שָׁם הֵם נִשְׁאֲרוּ גַם לְאַחַר שֶׁהַשְׁרִיקוֹת חָדְלוּ. וְשָׁם הֵם הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת אֶת בָּתֵיהֶם הַחֲדָשִׁים, רָחוֹק מֵהַמִגְדָל שֶׁעָזְבוּ – מְפוֹרָדִים וּמְפוּזָרִים בְּכָל קְצוֹת הָעוֹלָם.
וַאֲנִי, מַלְאָךְ אָרֶץ קָטָן, לֹא יָכוֹלְתִי לְהִתְאַפֵּק וְשִׁיגַרְתִי עוֹד דוּחַ, שְׁלִישִׁי בְּמִסְפָּר בַּשְׁלִיחוּת הַזֹאת:
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם! הַרְשׁוּ לִי לְנַחֵשׁ מָה יִקְרֶה מֵעַכְשָׁו לִבְנֵי הָאָדָם:
"הַזְמַן יַעֲבוֹר וְהֵם יִשְׁכְּחוּ שֶׁהָיוּ פַּעַם עַם אֶחָד בְּאֶרֶץ אַחַת, וְשֶׁדִיבְּרוּ בְּשָׂפָה אַחַת כְּמוֹ אַחִים.
"זֶה יִקְרֶה לְאַט לְאַט. הַשָׂפָה בְּפִיהֶם תִשְׁתַנֶה, וּבָעוֹלָם יִהְיוּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע עַמִים שׁוֹנִים שֶׁיְדַבְּרוּ בְּשִׁבְעִים וְשֶׁבַע שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ. וְאָז הֵם כְּבָר לֹא יָבִינוּ זֶה אֶת זֶה וְיִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה. וְכַאֲשֶׁר הֵם יִהְיוּ זָרִים זֶה לָזֶה, הֵם גַם יְפַחֲדוּ זֶה מִזֶה וְיִשְׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה.
"זֶה מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיִקְרֶה בֶּעָתִיד. הַלְוַאי שֶׁאֲנִי טוֹעֶה. אֲנִי הַקָטָן אוֹמֵר לָכֶם: חֲבָל! חֲבָל שֶׁקִלְקַלְתֶם אֶת הַשָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם!"
וְאָז –
כְּאֵב עַז מִכָּל הַקוֹדְמִים הִיכָּה בִּכְנָפַי. לֹא נוֹצָה אַחַת נִתְלְשָׁה, אֶלָא שָׁלוֹשׁ. שְׁתַיִם מִיָמִין, אַחַת מִשְׂמֹאל.
וְאִם זֶה מְבַלְבֵּל, כְּדַאי שֶׁאֶעֱשֶׂה קְצָת סֵדֶר בַּחֶשְׁבּוֹן: מִתוֹךְ 613 נוֹצוֹת, נִשְׁאֲרוּ לִי עַכְשָׁו 304 מִיָמִין, 303 מִשׂמֹאל. סַךְ הַכּוֹל 607. שׁוּב לֹא מְאוּזָן.