פרק ד'
~~~~~~הַעֲקֵידָה
~~~~~~
"תוּק תִיק תַק..."
מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא נָתְנוּ לִי מְנוּחָה. מְשִׂימָה רָדְפָה מְשִׂימָה. כִּמְעַט תָמִיד כָּעְסוּ עָלַי וּבְכָל פַּעַם תָלְשׁוּ מִכְּנָפַי לְפָחוֹת נוֹצָה אַחַת. גַם קָרָה שֶׁאִיבַּדְתִי שֵׁשׁ נוֹצוֹת בְּבַת אַחַת. וַעֲדַיִן הוֹסִיפוּ לִשְׁלוֹחַ אוֹתִי.
בְּאוֹתוֹ זְמַן נוֹתְרוּ לִי 520 נוֹצוֹת. זֶה עֲדַיִן לֹא הִפְרִיעַ לִי לְמַהֵר אֶל כָּל שְׁלִיחוּת בִּקְפִיצַת הַדֶרֶךְ, אִם כִּי כְּבָר חַשְׁתִי בְּהֶאָטָה מְסוּיֶמֶת.
וְשׁוּב: "תַק תִיק תִיק, תוּק תוּק..."
מָה זֶה? כְּאִילוּ רַק עִם הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר לִפְעוֹל.
"613, 613! כָּאן זַבְדִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב."
"כָּאן מַלְאָך הָאָרֶץ. אֲנִי כּוּלִי לִרְשׁוּתְכֶם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!"
"613! יֵשׁ אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם. הָאִישׁ הַזֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי אֱלוֹהִים. הוּא יָשָׁר וְאַמִיץ וּבַעַל לֵב וָשֵׂכֶל. אֱלוֹהִים רוֹצֶה לְנַסוֹת אוֹתוֹ בְּמִבְחָן. אִם הָאִישׁ יַעֲמוֹד בַּמִבְחָן – יֵצֵא מִמֶנוּ עַם גָדוֹל וְחָשׁוּב, וְיִזְכְּרוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַדוֹרוֹת וְיִקְרְאוּ לוֹ בְּאַהֲבָה אַבְרָהָם אָבִינוּ. אָז צֵא, 613, וַחֲקוֹר וְדַוֵחַ לָנוּ אִם אַבְרָהָם הוּא הָאִישׁ הַמַתְאִים. תִמְצָא אוֹתוֹ עַכְשָׁו לְיַד סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. מַהֵר, כִּי אֱלוֹהִים עוֹמֵד לְהַשְׁמִיד אֶת שְׁתֵי הֶעָרִים הָאֵלֶה שֶׁאֲנָשֶׁיהָ רְשָׁעִים גְמוּרִים."
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" עָנִיתִי מִיָד, "גַם בִּמְשִׂימָה זֹאת לֹא אֶחְסוֹךְ מֵעַצְמִי כָּל מַאֲמָץ וְאָבִיא בִּפְנֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת, כָּל הָאֱמֶת וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
וּמִיָד קָפַצְתִי אֶת הַדֶרֶךְ.
מָצָאתִי אֶת אַבְרָהָם עוֹלֶה עַל הַר גָבוֹהַ, צוֹפֶה מִזְרָחָה. לְמַטָה נִרְאוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, הֶעָרִים הַפּוֹשְׁעוֹת.
עֲנָנִים צְהוּבִּים אַרְסִיִים כְּבָר רָבְצוּ מֵעַל הֶעָרִים. הֲמוֹנֵי נְשָׁרִים שֶׁבָּאוּ מִן הֶהָרִים כְּבָר חַגוּ סָבִיב, מְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵרִיחוּ אֶת הָאֵדִים הַצְהוּבִּים וְאֶת רֵיחַ הַגוֹפְרִית, בָּרְחוּ מִשָׁם בְּבֶהָלָה וְשָׁבוּ אֶל הֶהָרִים שֶׁמֵהֶם בָּאוּ.
גַם אַבְרָהָם הֵרִיחַ מֵרָחוֹק אֶת הָרֵיחַ הַמַר. הוּא יָדַע שֶׁאֱלוֹהִים כְּבָר שָׁפַט וְגָזַר לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.
כְּדֵי לִהְיוֹת קָרוֹב יוֹתֵר לַשָׁמַיִם וְלֶאֱלוֹהִים, טִיפֵּס אַבְרָהָם אֶל פִּסְגַת הָהָר. וּכְדֵי לְהִתְקָרֵב עוֹד קְצָת, עָלָה עַל אֶבֶן. וְאָז גַם נָשָֹא אֶת יָדָיו גָבוֹהַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְדִיבֵּר בְּקוֹל בָּרוּר לַמְרוֹמִים:
"אֵלִי הָרַחוּם, לָמָה תְמַהֵר לְהַשְׁמִיד? אוּלַי אֲדַבֵּר קוֹדֶם עַל לִיבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה? אוּלַי הֵם יַסְכִּימוּ לְהֵיטִיב אֶת דַרְכֵיהֶם הָרָעוֹת?"
"לֹא!" יָרַד קוֹל מִשָׁמַיִם, "לוֹט, בֶּן דוֹדְךָ שֶׁגָר שָׁם, כְּבָר נִיסָה. אֲבָל אֵלֶה, לִיבָּם גוֹפְרִית צְהוּבָּה וְנִשְׁמָתָם רַעַל."
אַבְרָהָם עֲדַיִן לֹא וִיתֵר.
"אֱלוֹהֵי הַצֶדֶק! אוּלַי יֵשׁ שָׁם חֲמִישִׁים צַדִיקִים, בֵּין אַלְפֵי הָרְשָׁעִים? הָאִם תַשְׁמִיד תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד? זֶה לֹא מִשְׁפַּט צֶדֶק!"
אֱלוֹהִים לֹא כָּעַס וְלֹא נָזַף בָּעַקְשָׁן הֶחָצוּף, אֶלָא אָמַר: "אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם חֲמִישִׁים צַדִיקִים אֶסְלַח לְכוּלָם."
אַבְרָהָם הִתְרוֹמֵם עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתָיו כְּדֵי לְהִתְקָרֵב עוֹד קְצָת לַשָׁמַיִם, וְנִיסָה שׁוּב: "וְאִם יִהְיוּ אַרְבָּעִים, לֹא צַדִיקִים, אֶלָא סְתָם בְּנֵי אָדָם רְגִילִים?"
"אַרְבָּעִים בְּנֵי אָדָם? גַם אָז אֶסְלַח."
"שְׁלוֹשִׁים?"
"גַם כֵּן."
וְעֶשְֹרִים? וַחֲמִישָׁה? וְאֶחָד? אַבְרָהָם הֵעֵז להִתְמַקֵחַ עִם אֱלוֹהִים.
אִישׁ אַמִיץ וְנָדִיב הָיָה אַבְרָהָם. בַּדוּחַ שֶׁשָׁלַחְתִי לְוַעַד הַמַעֲקָב הִרְעַפְתִי עָלָיו רַק שְׁבָחִים.
וְעֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה אֲדוּמָה כָּאֵשׁ, רָאִיתִי אֶת אַבְרָהָם לְיַד אוֹהָלוֹ, וְהוּא נוֹפֵל עַל בִּרְכָּיו אַרְצָהּ וְקוֹל נוֹרָא מְצַוֶה עָלָיו:
"אַבְרָהָם, אַבְרָהָם! קַח אֶת בִּנְךָ יִצְחָק אֲשֶׁר אָהַבְתָ וְלֵךְ אֶל אֶרֶץ מוֹרִיָה וְהַקְרֵב אוֹתוֹ לִי לְקוֹרְבָּן, שָׁם עַל הָהָר אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ."
נִזְכַּרְתִי בַּסוּסָה הַהִיא שֶׁלֹא נָטְשָׁה אֶת הַסְיָח שֶׁלָהּ. וְעַכְשָׁו – קַח אֶת בִּנְךָ...
לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר קָם אַבְרָהָם, הֶעְמִיס חֲבִילַת עֵצִים עַל חֲמוֹרוֹ, קָרָא לִבְנוֹ יִצְחָק, וּבְלִי לְגַלוֹת לוֹ לָמָה וּלְאָן, הֵם יָצְאוּ לַדֶרֶךְ.
בְּצָהֳרֵי הַיוֹם הֵם הִגִיעוּ לְרַגְלֵי הָהָר. אַבְרָהָם קָשַׁר אֶל סֶלַע אֶת הַחֲמוֹר וְהוֹרִיד מִמֶנוּ אֶת הָעֵצִים שֶׁהֵבִיא בִּשְׁבִיל אֵשׁ הַקוֹרְבָּן.
"אֲבִי, תֵן לִי לָשֵׂאת אֶת הַמַשָֹא," בִּיקֵשׁ יִצְחָק, מִפְּנֵי שֶׁאָבִיו כְּבָר הָיָה זָקֵן בֶּן לְמַעְלָה מִמֵאָה שָׁנָה. אַבְרָהָם הִנִיחַ אֶת הָעֵצִים עַל גַב בְּנוֹ וְהֵם טִיפְּסוּ בָּהָר.
"אָבִי, בִּשְׁבִיל מָה הָעֵצִים שֶׁאֲנִי נוֹשֵֹא עַל גַבִּי?"
"בִּשְׁבִיל הַקוֹרְבָּן שֶׁאֱלוֹהִים מְבַקֵשׁ."
"וְאֵיפֹה הַשֶׂה שֶׁאוֹתוֹ תַעֲקוֹד [תִקְשׁוֹר לַמִזְבֵּחַ]?"
עַל זֶה יִצְחָק לֹא קִיבֵּל תְשׁוּבָה.
נֶשֶׁר רִיחֵף בַּשָׁמַיִם.
הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה לִשְׁקוֹעַ. הַשָׁמַיִם הָיוּ אֲדוּמִים, עוֹד מְעַט בָּא הַחוֹשֶׁךְ, אַךְ לֹא חוֹשֶׁךְ גָמוּר. רָאִיתִי הַכּוֹל בְּבֵרוּר, מִקָרוֹב. שֶׁלֹא יַגִידוּ לִי שֶׁקָרָה אַחֶרֶת.
יִצְחָק הוֹרִיד מִגַבּוֹ אֶת הָעֵצִים וְהִנִיחַ אוֹתָם עַל הַמִזְבֵּחַ – גַל אֲבָנִים שֶׁהוּא עָרַם וְסִידֵר בִּזְרִיזוּת.
וְאַבְרָהָם אָמַר אֶל יִצְחָק בְּנוֹ: "הִתְרַחֵק, בְּנִי, וְסוֹבֵב אֶת פָּנֶיךָ."
יִצְחָק שָׁמַע בְּקוֹל אָבִיו, וּבְלִי לְהָבִין לָמָה, נֶעְמַד מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ שִֹיחִים גְבוֹהִים; לֹא הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ לְאָחוֹר וְלֹא רָאָה.
אֲבָל אֲנִי, מַלְאָךְ הָאָרֶץ, רָאִיתִי.
אַבְרָהָם טִיפֵּס וְעָלָה וְשָׁכַב בִּמְקוֹם יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַבֵּי הָעֵצִים וּפָנָיו לְמַעְלָה. וְאָז לָחַשׁ:
"אֱלוֹהַי, תָמִיד שָׁמַעְתִי בְּקוֹלְךָ. וְגַם הַפַּעַם לָקַחְתִי אֶת בְּנִי יִצְחָק אֶל הַר הַמוֹרִיָה, כְּמוֹ שֶׁצִיוִיתָ אוֹתִי... הַכּוֹל, הַכּוֹל אֶעְשֶׂה לְמַעַנְךָ..."
וּפִתְאוֹם נוֹפֵף בְּסַכִּינוֹ וְזָעַק אֶל הַשָׁמַיִם בְּקוֹל נוֹרָא:
"אֲבָל לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל הַנַעַר!... לֹא! הִנֵה הַסַכִּין, הִנֵה צַוָארִי, קַח אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹ!... אֶת הָאֵשׁ בָּעֵצִים הַצֵת מִתַחְתַי – וְאֶת בְּנִי תְחַיֶה..."
אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא קָרָה.
שׁוּם דָבָר.
רַק רוּחַ נָשְׁבָה, רַק הַסְבַךְ רִשְׁרֵשׁ.
"אֲנִי יָכוֹל כְּבָר לָגֶשֶׁת, אָבִי?"
וְיִצְחָק נִיגַשׁ וְעָזַר לְאָבִיו לָרֶדֶת מִן הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים שֶׁעֲלֵיהֶם שָׁכַב.
הֵם יָרְדוּ מֵהָהָר, לָקְחוּ אֶת הַחֲמוֹר וְכָל הַדֶרֶךְ לֹא דִיבְּרוּ מִילָה. כָּל הַלַיְלָה הָלְכוּ תַחַת יָרֵחַ דַק, אֲבָל הַשָׁמַיִם מֵעוֹלָם לֹא נִרְאוּ זְרוּעִים בְּכוֹכָבִים כֹּה רַבִּים וְנוֹצְצִים וּמַבְטִיחִים כְּמוֹ בַּלַיְלָה הַהוּא. הַשָׁמַיִם הֵאִירוּ לָהֶם אֶת דַרְכָּם.
וְאָז הֵבַנְתִי: אַבְרָהָם עָמַד בַּנִיסָיוֹן. אֱלוֹהִים כְּלָל לֹא רָצָה שֶׁאַבְרָהָם יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְיַסְכִּים לִפְגוֹעַ בִּבְנוֹ הָאָהוּב יִצְחָק. לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ – אֱלוֹהִים צִיפָּה שֶׁאַבְרָהָם לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, אֶלָא יְגַלֶה אוֹמֶץ וְיָגֵן עַל בְּנוֹ.
אֲבָל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ לִי. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאַבְרָהָם כָּל כָּךְ מַאֲמִין בֶּאֱלוֹהָיו, עַד שֶׁבְּוַדַאי הִסְכִּים לְבַצֵעַ אֲפִילוּ אֶת הַדְרִישָׁה הָאֲיוּמָה, וְרַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מָנַע זֹאת אֱלוֹהִים מִמֶנוּ.
בַּבּוֹקֶר, אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם וּבְנוֹ הִגִיעוּ אֶל אוֹהֳלֵיהֶם, שִׁיגַרְתִי אֶת הַדוּחַ עַל מָה שֶׁרָאִיתִי בְּהַר הַמוֹרִיָה. וּמִיָד, מִיָד הִרְגַשְׁתִי אֶת הַכְּאֵב הַחַד וְהַמוּכָּר. שֶׁבַע נוֹצוֹת נִקְרְעוּ מִכְּנָפַי.
עַל כָּךְ לֹא יָכוֹלְתִי לִשְׁתוֹק. לְשֵׁם מָה שָׁלְחוּ אוֹתִי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם, אִם לֹא כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵינַיִם וּלְאוֹזְנַיִם? מִיָד שִׁיגַרְתִי לְוַעַד הַמַעֲקָב תוֹסֶפֶת לַדוּחַ הָאַחֲרוֹן.
"הֲרֵינִי חוֹזֵר וּמְאַשֵׁר בָּזֹאת שֶׁאַבְרָהָם לֹא עָקַד אֶת בְּנוֹ, אֶלָא אֶת עַצְמוֹ.
"וְסִלְחוּ לִי, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, חִישְׁבוּ בְּהִיגָיוֹן – אַבְרָהָם, הָאִישׁ שֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלוֹהִים כְּדֵי לְהַצִיל גַם נֶפֶשׁ אַחַת מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה – הַאִם אָדָם כָּזֶה יַסְכִּים לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ?
"אַתֶם אוֹמְנָם מַלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה, וַאֲנִי רַק מַלְאַךְ אָרֶץ קָטָן. אֲבָל יֵשׁ הֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
לְצַעֲרִי, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הִסְכִּימוּ אִיתִי וְרַק זָעֲמוּ עָלַי יוֹתֵר. כְּאֵב חָזָק מֵהָרָגִיל הִיכָּה בִּשְׁתֵי כְּנָפַי. עוֹד תֵשַׁע נוֹצוֹת אָבְדוּ לִי.~~~~
מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא נָתְנוּ לִי מְנוּחָה. מְשִׂימָה רָדְפָה מְשִׂימָה. כִּמְעַט תָמִיד כָּעְסוּ עָלַי וּבְכָל פַּעַם תָלְשׁוּ מִכְּנָפַי לְפָחוֹת נוֹצָה אַחַת. גַם קָרָה שֶׁאִיבַּדְתִי שֵׁשׁ נוֹצוֹת בְּבַת אַחַת. וַעֲדַיִן הוֹסִיפוּ לִשְׁלוֹחַ אוֹתִי.
בְּאוֹתוֹ זְמַן נוֹתְרוּ לִי 520 נוֹצוֹת. זֶה עֲדַיִן לֹא הִפְרִיעַ לִי לְמַהֵר אֶל כָּל שְׁלִיחוּת בִּקְפִיצַת הַדֶרֶךְ, אִם כִּי כְּבָר חַשְׁתִי בְּהֶאָטָה מְסוּיֶמֶת.
וְשׁוּב: "תַק תִיק תִיק, תוּק תוּק..."
מָה זֶה? כְּאִילוּ רַק עִם הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר לִפְעוֹל.
"613, 613! כָּאן זַבְדִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב."
"כָּאן מַלְאָך הָאָרֶץ. אֲנִי כּוּלִי לִרְשׁוּתְכֶם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!"
"613! יֵשׁ אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם. הָאִישׁ הַזֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי אֱלוֹהִים. הוּא יָשָׁר וְאַמִיץ וּבַעַל לֵב וָשֵׂכֶל. אֱלוֹהִים רוֹצֶה לְנַסוֹת אוֹתוֹ בְּמִבְחָן. אִם הָאִישׁ יַעֲמוֹד בַּמִבְחָן – יֵצֵא מִמֶנוּ עַם גָדוֹל וְחָשׁוּב, וְיִזְכְּרוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַדוֹרוֹת וְיִקְרְאוּ לוֹ בְּאַהֲבָה אַבְרָהָם אָבִינוּ. אָז צֵא, 613, וַחֲקוֹר וְדַוֵחַ לָנוּ אִם אַבְרָהָם הוּא הָאִישׁ הַמַתְאִים. תִמְצָא אוֹתוֹ עַכְשָׁו לְיַד סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. מַהֵר, כִּי אֱלוֹהִים עוֹמֵד לְהַשְׁמִיד אֶת שְׁתֵי הֶעָרִים הָאֵלֶה שֶׁאֲנָשֶׁיהָ רְשָׁעִים גְמוּרִים."
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" עָנִיתִי מִיָד, "גַם בִּמְשִׂימָה זֹאת לֹא אֶחְסוֹךְ מֵעַצְמִי כָּל מַאֲמָץ וְאָבִיא בִּפְנֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת, כָּל הָאֱמֶת וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
וּמִיָד קָפַצְתִי אֶת הַדֶרֶךְ.
מָצָאתִי אֶת אַבְרָהָם עוֹלֶה עַל הַר גָבוֹהַ, צוֹפֶה מִזְרָחָה. לְמַטָה נִרְאוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, הֶעָרִים הַפּוֹשְׁעוֹת.
עֲנָנִים צְהוּבִּים אַרְסִיִים כְּבָר רָבְצוּ מֵעַל הֶעָרִים. הֲמוֹנֵי נְשָׁרִים שֶׁבָּאוּ מִן הֶהָרִים כְּבָר חַגוּ סָבִיב, מְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵרִיחוּ אֶת הָאֵדִים הַצְהוּבִּים וְאֶת רֵיחַ הַגוֹפְרִית, בָּרְחוּ מִשָׁם בְּבֶהָלָה וְשָׁבוּ אֶל הֶהָרִים שֶׁמֵהֶם בָּאוּ.
גַם אַבְרָהָם הֵרִיחַ מֵרָחוֹק אֶת הָרֵיחַ הַמַר. הוּא יָדַע שֶׁאֱלוֹהִים כְּבָר שָׁפַט וְגָזַר לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.
כְּדֵי לִהְיוֹת קָרוֹב יוֹתֵר לַשָׁמַיִם וְלֶאֱלוֹהִים, טִיפֵּס אַבְרָהָם אֶל פִּסְגַת הָהָר. וּכְדֵי לְהִתְקָרֵב עוֹד קְצָת, עָלָה עַל אֶבֶן. וְאָז גַם נָשָֹא אֶת יָדָיו גָבוֹהַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר וְדִיבֵּר בְּקוֹל בָּרוּר לַמְרוֹמִים:
"אֵלִי הָרַחוּם, לָמָה תְמַהֵר לְהַשְׁמִיד? אוּלַי אֲדַבֵּר קוֹדֶם עַל לִיבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה? אוּלַי הֵם יַסְכִּימוּ לְהֵיטִיב אֶת דַרְכֵיהֶם הָרָעוֹת?"
"לֹא!" יָרַד קוֹל מִשָׁמַיִם, "לוֹט, בֶּן דוֹדְךָ שֶׁגָר שָׁם, כְּבָר נִיסָה. אֲבָל אֵלֶה, לִיבָּם גוֹפְרִית צְהוּבָּה וְנִשְׁמָתָם רַעַל."
אַבְרָהָם עֲדַיִן לֹא וִיתֵר.
"אֱלוֹהֵי הַצֶדֶק! אוּלַי יֵשׁ שָׁם חֲמִישִׁים צַדִיקִים, בֵּין אַלְפֵי הָרְשָׁעִים? הָאִם תַשְׁמִיד תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד? זֶה לֹא מִשְׁפַּט צֶדֶק!"
אֱלוֹהִים לֹא כָּעַס וְלֹא נָזַף בָּעַקְשָׁן הֶחָצוּף, אֶלָא אָמַר: "אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם חֲמִישִׁים צַדִיקִים אֶסְלַח לְכוּלָם."
אַבְרָהָם הִתְרוֹמֵם עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתָיו כְּדֵי לְהִתְקָרֵב עוֹד קְצָת לַשָׁמַיִם, וְנִיסָה שׁוּב: "וְאִם יִהְיוּ אַרְבָּעִים, לֹא צַדִיקִים, אֶלָא סְתָם בְּנֵי אָדָם רְגִילִים?"
"אַרְבָּעִים בְּנֵי אָדָם? גַם אָז אֶסְלַח."
"שְׁלוֹשִׁים?"
"גַם כֵּן."
וְעֶשְֹרִים? וַחֲמִישָׁה? וְאֶחָד? אַבְרָהָם הֵעֵז להִתְמַקֵחַ עִם אֱלוֹהִים.
אִישׁ אַמִיץ וְנָדִיב הָיָה אַבְרָהָם. בַּדוּחַ שֶׁשָׁלַחְתִי לְוַעַד הַמַעֲקָב הִרְעַפְתִי עָלָיו רַק שְׁבָחִים.
וְעֶרֶב אֶחָד, כַּאֲשֶׁר הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה אֲדוּמָה כָּאֵשׁ, רָאִיתִי אֶת אַבְרָהָם לְיַד אוֹהָלוֹ, וְהוּא נוֹפֵל עַל בִּרְכָּיו אַרְצָהּ וְקוֹל נוֹרָא מְצַוֶה עָלָיו:
"אַבְרָהָם, אַבְרָהָם! קַח אֶת בִּנְךָ יִצְחָק אֲשֶׁר אָהַבְתָ וְלֵךְ אֶל אֶרֶץ מוֹרִיָה וְהַקְרֵב אוֹתוֹ לִי לְקוֹרְבָּן, שָׁם עַל הָהָר אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ."
נִזְכַּרְתִי בַּסוּסָה הַהִיא שֶׁלֹא נָטְשָׁה אֶת הַסְיָח שֶׁלָהּ. וְעַכְשָׁו – קַח אֶת בִּנְךָ...
לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר קָם אַבְרָהָם, הֶעְמִיס חֲבִילַת עֵצִים עַל חֲמוֹרוֹ, קָרָא לִבְנוֹ יִצְחָק, וּבְלִי לְגַלוֹת לוֹ לָמָה וּלְאָן, הֵם יָצְאוּ לַדֶרֶךְ.
בְּצָהֳרֵי הַיוֹם הֵם הִגִיעוּ לְרַגְלֵי הָהָר. אַבְרָהָם קָשַׁר אֶל סֶלַע אֶת הַחֲמוֹר וְהוֹרִיד מִמֶנוּ אֶת הָעֵצִים שֶׁהֵבִיא בִּשְׁבִיל אֵשׁ הַקוֹרְבָּן.
"אֲבִי, תֵן לִי לָשֵׂאת אֶת הַמַשָֹא," בִּיקֵשׁ יִצְחָק, מִפְּנֵי שֶׁאָבִיו כְּבָר הָיָה זָקֵן בֶּן לְמַעְלָה מִמֵאָה שָׁנָה. אַבְרָהָם הִנִיחַ אֶת הָעֵצִים עַל גַב בְּנוֹ וְהֵם טִיפְּסוּ בָּהָר.
"אָבִי, בִּשְׁבִיל מָה הָעֵצִים שֶׁאֲנִי נוֹשֵֹא עַל גַבִּי?"
"בִּשְׁבִיל הַקוֹרְבָּן שֶׁאֱלוֹהִים מְבַקֵשׁ."
"וְאֵיפֹה הַשֶׂה שֶׁאוֹתוֹ תַעֲקוֹד [תִקְשׁוֹר לַמִזְבֵּחַ]?"
עַל זֶה יִצְחָק לֹא קִיבֵּל תְשׁוּבָה.
נֶשֶׁר רִיחֵף בַּשָׁמַיִם.
הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה לִשְׁקוֹעַ. הַשָׁמַיִם הָיוּ אֲדוּמִים, עוֹד מְעַט בָּא הַחוֹשֶׁךְ, אַךְ לֹא חוֹשֶׁךְ גָמוּר. רָאִיתִי הַכּוֹל בְּבֵרוּר, מִקָרוֹב. שֶׁלֹא יַגִידוּ לִי שֶׁקָרָה אַחֶרֶת.
יִצְחָק הוֹרִיד מִגַבּוֹ אֶת הָעֵצִים וְהִנִיחַ אוֹתָם עַל הַמִזְבֵּחַ – גַל אֲבָנִים שֶׁהוּא עָרַם וְסִידֵר בִּזְרִיזוּת.
וְאַבְרָהָם אָמַר אֶל יִצְחָק בְּנוֹ: "הִתְרַחֵק, בְּנִי, וְסוֹבֵב אֶת פָּנֶיךָ."
יִצְחָק שָׁמַע בְּקוֹל אָבִיו, וּבְלִי לְהָבִין לָמָה, נֶעְמַד מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ שִֹיחִים גְבוֹהִים; לֹא הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ לְאָחוֹר וְלֹא רָאָה.
אֲבָל אֲנִי, מַלְאָךְ הָאָרֶץ, רָאִיתִי.
אַבְרָהָם טִיפֵּס וְעָלָה וְשָׁכַב בִּמְקוֹם יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַבֵּי הָעֵצִים וּפָנָיו לְמַעְלָה. וְאָז לָחַשׁ:"אֱלוֹהַי, תָמִיד שָׁמַעְתִי בְּקוֹלְךָ. וְגַם הַפַּעַם לָקַחְתִי אֶת בְּנִי יִצְחָק אֶל הַר הַמוֹרִיָה, כְּמוֹ שֶׁצִיוִיתָ אוֹתִי... הַכּוֹל, הַכּוֹל אֶעְשֶׂה לְמַעַנְךָ..."
וּפִתְאוֹם נוֹפֵף בְּסַכִּינוֹ וְזָעַק אֶל הַשָׁמַיִם בְּקוֹל נוֹרָא:
"אֲבָל לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל הַנַעַר!... לֹא! הִנֵה הַסַכִּין, הִנֵה צַוָארִי, קַח אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹ!... אֶת הָאֵשׁ בָּעֵצִים הַצֵת מִתַחְתַי – וְאֶת בְּנִי תְחַיֶה..."
אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא קָרָה.
שׁוּם דָבָר.
רַק רוּחַ נָשְׁבָה, רַק הַסְבַךְ רִשְׁרֵשׁ.
"אֲנִי יָכוֹל כְּבָר לָגֶשֶׁת, אָבִי?"
וְיִצְחָק נִיגַשׁ וְעָזַר לְאָבִיו לָרֶדֶת מִן הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים שֶׁעֲלֵיהֶם שָׁכַב.
הֵם יָרְדוּ מֵהָהָר, לָקְחוּ אֶת הַחֲמוֹר וְכָל הַדֶרֶךְ לֹא דִיבְּרוּ מִילָה. כָּל הַלַיְלָה הָלְכוּ תַחַת יָרֵחַ דַק, אֲבָל הַשָׁמַיִם מֵעוֹלָם לֹא נִרְאוּ זְרוּעִים בְּכוֹכָבִים כֹּה רַבִּים וְנוֹצְצִים וּמַבְטִיחִים כְּמוֹ בַּלַיְלָה הַהוּא. הַשָׁמַיִם הֵאִירוּ לָהֶם אֶת דַרְכָּם.
וְאָז הֵבַנְתִי: אַבְרָהָם עָמַד בַּנִיסָיוֹן. אֱלוֹהִים כְּלָל לֹא רָצָה שֶׁאַבְרָהָם יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְיַסְכִּים לִפְגוֹעַ בִּבְנוֹ הָאָהוּב יִצְחָק. לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ – אֱלוֹהִים צִיפָּה שֶׁאַבְרָהָם לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, אֶלָא יְגַלֶה אוֹמֶץ וְיָגֵן עַל בְּנוֹ.
אֲבָל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ לִי. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאַבְרָהָם כָּל כָּךְ מַאֲמִין בֶּאֱלוֹהָיו, עַד שֶׁבְּוַדַאי הִסְכִּים לְבַצֵעַ אֲפִילוּ אֶת הַדְרִישָׁה הָאֲיוּמָה, וְרַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מָנַע זֹאת אֱלוֹהִים מִמֶנוּ.
בַּבּוֹקֶר, אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם וּבְנוֹ הִגִיעוּ אֶל אוֹהֳלֵיהֶם, שִׁיגַרְתִי אֶת הַדוּחַ עַל מָה שֶׁרָאִיתִי בְּהַר הַמוֹרִיָה. וּמִיָד, מִיָד הִרְגַשְׁתִי אֶת הַכְּאֵב הַחַד וְהַמוּכָּר. שֶׁבַע נוֹצוֹת נִקְרְעוּ מִכְּנָפַי.
עַל כָּךְ לֹא יָכוֹלְתִי לִשְׁתוֹק. לְשֵׁם מָה שָׁלְחוּ אוֹתִי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם, אִם לֹא כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵינַיִם וּלְאוֹזְנַיִם? מִיָד שִׁיגַרְתִי לְוַעַד הַמַעֲקָב תוֹסֶפֶת לַדוּחַ הָאַחֲרוֹן.
"הֲרֵינִי חוֹזֵר וּמְאַשֵׁר בָּזֹאת שֶׁאַבְרָהָם לֹא עָקַד אֶת בְּנוֹ, אֶלָא אֶת עַצְמוֹ.
"וְסִלְחוּ לִי, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, חִישְׁבוּ בְּהִיגָיוֹן – אַבְרָהָם, הָאִישׁ שֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלוֹהִים כְּדֵי לְהַצִיל גַם נֶפֶשׁ אַחַת מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה – הַאִם אָדָם כָּזֶה יַסְכִּים לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ?
"אַתֶם אוֹמְנָם מַלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה, וַאֲנִי רַק מַלְאַךְ אָרֶץ קָטָן. אֲבָל יֵשׁ הֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
לְצַעֲרִי, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הִסְכִּימוּ אִיתִי וְרַק זָעֲמוּ עָלַי יוֹתֵר. כְּאֵב חָזָק מֵהָרָגִיל הִיכָּה בִּשְׁתֵי כְּנָפַי. עוֹד תֵשַׁע נוֹצוֹת אָבְדוּ לִי.