פרק ד'
~~~~~~הַעֲקֵידָה
~~~~~~
"תוּק תִיק תַק..."
מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם הִטִילוּ עָלַי שְׁלִיחוּיוֹת רַבּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. רַק עַל כַּמָה מֵהֶן אֲסַפֵּר לָכֶם פֹּה. הַאֲמִינוּ לִי – כָּל מְשִׂימָה עָשִׂיתִי בְּחֵשֶׁק רַב, כְּאִילוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁכִּמְעַט תָמִיד כָּעֲסוּ עָלַי וְהֶעֱנִישׁוּ אוֹתִי. אִם בִּתְחִילָה תָלְשׁוּ מִכְּנָפַי נוֹצָה אַחַת, בְּהֶמְשֵׁךְ כְּבָר תָלְשׁוּ שָׁלוֹשׁ וְחָמֵשׁ, וְגַם קָרָה שֶׁאִיבַּדְתִי עֶשֶׂר בְּבַת אַחַת. וַעֲדַיִן הוֹסִיפוּ לִשְׁלוֹחַ אוֹתִי.
בְּאוֹתָה עֵת נוֹתְרוּ לִי 520 נוֹצוֹת. זֶה עֲדַיִן לֹא הִפְרִיעַ לִי לְמַהֵר אֶל כָּל שְׁלִיחוּת בִּקְפִיצַת הַדֶרֶךְ, אִם כִּי כְּבָר חַשְׁתִי בְּהֶאָטָה מְסוּיֶמֶת.
וְשׁוּב: "תַק תִיק תִיק, תוּק תוּק."
מָה זֶה? כְּאִילוּ שֶׁרַק עִם הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר לִפְעוֹל.
"613, אַתָה שׁוֹמֵעַ? כָּאן זַבְדִיאֵל, מִצֶוֶת הַמַעֲקָב."
"אֲנִי מוּכָן, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!"
"613! יֵשׁ אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם. הָאִישׁ הַזֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי אֱלוֹהִים. יָשָׁר הוּא וּבַעַל לֵב וָשֵׂכֶל. תִמְצָא אוֹתוֹ עַכְשָׁו לְיַד סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. מַהֵר, כִּי הִנֵה אֱלוֹהִים עוֹמֵד לְהַשְׁמִיד אֶת שְׁתֵי הֶעָרִים הָאֵלֶה שֶׁאֲנָשֶׁיהָ רְשָׁעִים גְמוּרִים."
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" עָנִיתִי מִיָד, "גַם בִּמְשִׂימָה זֹאת לֹא אֶחְסוֹךְ מֵעַצְמִי עָמָל וְאָבִיא בִּפְנֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת, כָּל הָאֱמֶת וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
וּמִיָד קָפַצְתִי אֶת הַדֶרֶךְ.
מָצָאתִי אֶת אַבְרָהָם עוֹלֶה עַל הַר גָבוֹהַ, צוֹפֶה מִזְרָחָה. לְמַטָה נִרְאוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, הֶעָרִים הַפּוֹשְׁעוֹת.
עֲנָנִים צְהוּבִּים אַרְסִיִים כְּבָר רָבְצוּ מֵעַל הֶעָרִים. הֲמוֹנֵי נְשָׁרִים שֶׁבָּאוּ מִן הֶהָרִים כְּבָר חַגוּ סָבִיב, מְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵרִיחוּ אֶת הָאֵדִים הַצְהוּבִּים וְאֶת רֵיחַ הַגוֹפְרִית, בָּרְחוּ מִשָׁם בְּבֶהָלָה וְשָׁבוּ אֶל הֶהָרִים שֶׁמֵהֶם בָּאוּ.
גַם אַבְרָהָם הֵרִיחַ מֵרָחוֹק אֶת הָרֵיחַ הַמַר. הוּא יָדַע שֶׁאֱלוֹהִים כְּבָר שָׁפַט וְגָזַר לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.
כְּדֵי לִהְיוֹת קָרוֹב יוֹתֵר לַשָׁמַיִם וְלֶאֱלוֹהִים, טִיפֵּס אַבְרָהָם אֶל פִּסְגַת הָהָר. וּכְדֵי לְהִתְקָרֵב עוֹד קְצָת, עָלָה עַל אֶבֶן. וְאָז גַם נָשָֹא אֶת יָדָיו גָבוֹהַ גָבוֹהַ וְדִיבֵּר לַמְרוֹמִים:
"אֱלוֹהֵי הַצֶדֶק! לָמָה תְמַהֵר לְהַשְׁמִיד אֶת אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה? אוּלַי יֵשׁ שָׁם חֲמִישִׁים צַדִיקִים, בֵּין אַלְפֵי הָרְשָׁעִים? הָאִם תַשְׁמִיד תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד? זֶה לֹא מִשְׁפַּט צֶדֶק!"
אֱלוֹהִים לֹא כָּעַס וְלֹא נָזַף בָּעַקְשָׁן הֶחָצוּף, אֶלָא אָמַר: "אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם חֲמִישִׁים צַדִיקִים אֶסְלַח לְכוּלָם."
אַבְרָהָם נִיסָה שׁוּב: "וְאִם יִהְיוּ אַרְבָּעִים, לֹא צַדִיקִים, אֶלָא סְתָם בְּנֵי אָדָם רְגִילִים?"
"אַרְבָּעִים? גַם אָז אֶסְלַח."
"שְׁלוֹשִׁים?"
"גַם כֵּן."
וְעֶשְֹרִים? וַעֲשָׂרָה? וַחֲמִישָׁה? וְאֶחָד? אַבְרָהָם הֵעֵז לְהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלוֹהִים.
אִישׁ אַמִיץ וְנָדִיב הָיָה אַבְרָהָם. בַּדוּחַ שֶׁשָׁלַחְתִי לְצֶוֶת הַמַעֲקָב הִמְטַרְתִי עָלָיו רַק שְׁבָחִים.
עָבְרוּ כַּמָה שָׁנִים, וְשׁוּב הֵטִילוּ עָלַי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לָלֶכֶת אֶל אַבְרָהָם.
"אֱלוֹהִים רוֹצֶה לְנַסוֹת אוֹתוֹ בְּמִבְחָן," הַפַּעַם זֶה הָיָה חַלִילָאֵל, "אִם הוּא יַעֲמוֹד בַּמִבְחָן, יֵצֵא מִמֶנוּ עַם גָדוֹל וְחָשׁוּב, וְיִזְכְּרוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַדוֹרוֹת וְיִקְרְאוּ לוֹ בְּאַהֲבָה אַבְרָהָם אָבִינוּ. אָז צֵא, 613, וַחֲקוֹר וְדַוֵחַ לָנוּ אִם אַבְרָהָם הוּא הָאִישׁ הַמַתְאִים."
הִגַעְתִי בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה אֲדוּמָה כָּאֵשׁ. רָאִיתִי אֶת אַבְרָהָם לְיַד אוֹהָלוֹ, וְהוּא נוֹפֵל עַל בִּרְכָּיו אַרְצָהּ. וְשָׁמַעְתִי אֶת הַקוֹל הַנוֹרָא מְצַוֶה עָלָיו:
"אַבְרָהָם, אַבְרָהָם! קַח אֶת בִּנְךָ יִצְחָק אֲשֶׁר אָהַבְתָ וְלֵךְ אֶל אֶרֶץ מוֹרִיָה וְהַקְרֵב אוֹתוֹ לִי לְקוֹרְבָּן, שָׁם עַל הָהָר אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ."
אֵיזֶה מִבְחָן אָיוֹם לְאַבְרָהָם!
נִזְכַּרְתִי בַּסוּסָה הַהִיא שֶׁלֹא נָטְשָׁה אֶת הַסְיָח שֶׁלָהּ. וְעַכְשָׁו – קַח אֶת בִּנְךָ...
לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר קָם אַבְרָהָם, הֶעֱמִיס חֲבִילַת עֵצִים עַל חֲמוֹרוֹ, קָרָא לִבְנוֹ יִצְחָק, וּבְלִי לְגַלוֹת לוֹ לָמָה וּלְאָן, הֵם יָצְאוּ לַדֶרֶךְ.
בְּצָהֳרֵי הַיוֹם הֵם הִגִיעוּ לְרַגְלֵי הָהָר. אַבְרָהָם קָשַׁר אֶל סֶלַע אֶת הַחֲמוֹר וְהוֹרִיד מִמֶנוּ אֶת הָעֵצִים שֶׁהֵבִיא בִּשְׁבִיל אֵשׁ הַקוֹרְבָּן.
"אֲבִי, תֵן לִי לָשֵׂאת אֶת הַמַשָֹא," בִּיקֵשׁ יִצְחָק, מִפְּנֵי שֶׁאָבִיו כְּבָר הָיָה זָקֵן בֶּן לְמַעְלָה מִמֵאָה שָׁנָה. אַבְרָהָם הִנִיחַ אֶת הָעֵצִים עַל גַב בְּנוֹ וְהֵם טִיפְּסוּ בָּהָר.
"אָבִי בִּשְׁבִיל מָה הָעֵצִים שֶׁאֲנִי נוֹשֵֹא עַל גַבִּי?"
"בִּשְׁבִיל הַקוֹרְבָּן שֶׁאֱלוֹהִים מְבַקֵשׁ."
"וְאֵיפֹה הַשֶׂה שֶׁאוֹתוֹ תַעֲקוֹד [תִקְשׁוֹר לַמִזְבֵּחַ]?"
עַל זֶה יִצְחָק לֹא קִיבֵּל תְשׁוּבָה.
נֶשֶׁר רִיחֵף בַּשָׁמַיִם וְהָיְתָה דְמָמָה גְדוֹלָה.
הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה לִשְׁקוֹעַ. הַשָׁמַיִם הָיוּ אֲדוּמִים, הָאוֹר דָעַךְ, אַךְ עֲדַיִן לֹא יָרַד חוֹשֶׁךְ גָמוּר. רַק אַל תַחְשְׁבוּ שֶׁלֹא רָאִיתִי בָּרוּר. הֲלוֹא מַלְאָךְ כָּמוֹנִי רוֹאֶה גַם בְּחוֹשֶׁךְ מָלֵא. כֵּן, רָאִיתִי אֶת הַכּוֹל צָלוּל וּבָרוּר. רַק שֶׁלֹא תַגִידוּ שֶׁזֶה קָרָה אַחֶרֶת.
יִצְחָק הוֹרִיד מִגַבּוֹ אֶת הָעֵצִים וְהִנִיחַ אוֹתָם עַל הַמִזְבֵּחַ – גַל אֲבָנִים שֶׁהוּא עָרַם וְסִידֵר בִּזְרִיזוּת.
וְאַבְרָהָם אָמַר אֶל יִצְחָק בְּנוֹ: "הִתְרַחֵק, בְּנִי, וְסוֹבֵב אֶת פָּנֶיךָ."
יִצְחָק לֹא שָׁאַל לָמָה וְנֶעֱמַד מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ שִֹיחִים גְבוֹהִים; הוּא הִסְתִיר אֶת פָּנָיו בְּכַפּוֹת יָדַיִם רוֹעֲדוֹת; לֹא הִפְנָה מַבָּטוֹ לְאָחוֹר וְלֹא רָאָה.
אֲבָל אֲנִי, מַלְאָךְ הָאָרֶץ, רָאִיתִי.
אַבְרָהָם טִיפֵּס וְעָלָה וְשָׁכַב בִּמְקוֹם יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַבֵּי הָעֵצִים וּפָנָיו לְמַעְלָה. וְאָז אָמַר בְּלַחַשׁ:
"אֱלוֹהַי, תָמִיד שָׁמַעְתִי בְּקוֹלְךָ. וְגַם הַפַּעַם לָקַחְתִי אֶת בְּנִי יִצְחָק אֶל הַר הַמוֹרִיָה, כְּמוֹ שֶׁצִיוִיתָ אוֹתִי... הַכּוֹל אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ."
וּפִתְאוֹם נוֹפֵף בְּסַכִּינוֹ וְזָעַק אֶל הַשָׁמַיִם בְּקוֹל נוֹרָא:
"אֲבָל לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל הַנַעַר! לֹא! הִנֵה הַסַכִּין, הִנֵה צַוָארִי, קַח אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹ. אֶת הָאֵשׁ בָּעֵצִים הַצֵת מִתַחְתַי – וְאֶת בְּנִי תְחַיֶה."
אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא קָרָה. שׁוּם דָבָר.
רַק רוּחַ נָשְׁבָה, רַק הַסְבַךְ רִשְׁרֵשׁ.
"אֲנִי יָכוֹל כְּבָר לָגֶשֶׁת, אָבִי?"
וְיִצְחָק נִיגַשׁ וְעָזַר לְאָבִיו לָרֶדֶת מִן הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים שֶׁעֲלֵיהֶם שָׁכַב.
הֵם יָרְדוּ מֵהָהָר, לָקְחוּ אֶת הַחֲמוֹר וְכָל הַדֶרֶךְ לֹא דִיבְּרוּ מִילָה. כָּל הַלַיְלָה הָלְכוּ תַחַת יָרֵחַ דַק, אֲבָל הַשָׁמַיִם מֵעוֹלָם לֹא נִרְאוּ זְרוּעִים בְּכוֹכָבִים כֹּה רַבִּים וְנוֹצְצִים וּמַבְטִיחִים כְּמוֹ בַּלַיְלָה הַהוּא. הַשָׁמַיִם הֵאִירוּ לָהֶם אֶת דַרְכָּם. כָּכָה לֹא נִרְאִים שָׁמַיִם כּוֹעֲסִים! כָּכָה נִרְאִים שָׁמַיִם מְרוּצִים!
וְאָז הֵבַנְתִי: אַבְרָהָם עָמַד בַּמִבְחָן. אֱלוֹהִים כְּלָל לֹא רָצָה שֶׁאַבְרָהָם יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְיַסְכִּים לִפְגוֹעַ בִּבְנוֹ הָאָהוּב יִצְחָק. לְהֵפֶךְ – אֱלוֹהִים צִיפָּה שֶׁאַבְרָהָם דַוְקָא לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, אֶלָא יְגַלֶה אוֹמֶץ וְיָגֵן עַל בְּנוֹ.
בַּבּוֹקֶר, אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם וּבְנוֹ הִגִיעוּ אֶל אוֹהֳלֵיהֶם, שָׁלַחְתִי אֶת הַדוּחַ עַל מָה שֶׁרָאִיתִי בְּהַר הַמוֹרִיָה.
אֲבָל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ לִי. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאַבְרָהָם כָּל כָּךְ מַאֲמִין בֶּאֱלוֹהָיו, עַד שֶׁבְּוַדַאי הִסְכִּים לְבַצֵעַ אֲפִילוּ אֶת הַדְרִישָׁה הָאֲיוּמָה, וְרַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מָנַע זֹאת אֱלוֹהִים מִמֶנוּ.
פִּתְאוֹם הִרְגַשְׁתִי אֶת הַכְּאֵב הַחַד. שֶׁבַע נוֹצוֹת נִקְרְעוּ מִכְּנָפַי.
עַל כָּךְ לֹא יָכוֹלְתִי לִשְׁתוֹק. לְשֵׁם מָה שָׁלְחוּ אוֹתִי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם, אִם לֹא כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵינַיִם וּלְאוֹזְנַיִם? מִיָד שִׁיגַרְתִי לְצֶוֶת הַמַעֲקָב תוֹסֶפֶת לַדוּחַ.
"הֲרֵינִי חוֹזֵר וּמְאַשֵׁר בָּזֹאת שֶׁאַבְרָהָם לֹא עָקַד אֶת בְּנוֹ, אֶלָא אֶת עַצְמוֹ.
"וְסִלְחוּ לִי, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, חִישְׁבוּ בְּהִיגָיוֹן – אַבְרָהָם, הָאִישׁ שֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלוֹהִים כְּדֵי לְהַצִיל גַם נֶפֶשׁ אַחַת מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה – הַאִם אָדָם כָּזֶה יָכוֹל לְהַסְכִּים לְהַקְרִיב אֶת יִצְחָק בְּנוֹ?
"אַתֶם אוֹמְנָם מַלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה, וַאֲנִי רַק מַלְאַךְ אָרֶץ קָטָן. אֲבָל יֵשׁ הֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
לְצַעֲרִי, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הִסְכִּימוּ אִיתִי וְרַק זָעֲמוּ עָלַי יוֹתֵר. כְּאֵב חָזָק מֵהָרָגִיל הִיכָּה בִּשְׁתֵי כְּנָפַי. עוֹד תֵשַׁע נוֹצוֹת אָבְדוּ לִי.~~~~
מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם הִטִילוּ עָלַי שְׁלִיחוּיוֹת רַבּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. רַק עַל כַּמָה מֵהֶן אֲסַפֵּר לָכֶם פֹּה. הַאֲמִינוּ לִי – כָּל מְשִׂימָה עָשִׂיתִי בְּחֵשֶׁק רַב, כְּאִילוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁכִּמְעַט תָמִיד כָּעֲסוּ עָלַי וְהֶעֱנִישׁוּ אוֹתִי. אִם בִּתְחִילָה תָלְשׁוּ מִכְּנָפַי נוֹצָה אַחַת, בְּהֶמְשֵׁךְ כְּבָר תָלְשׁוּ שָׁלוֹשׁ וְחָמֵשׁ, וְגַם קָרָה שֶׁאִיבַּדְתִי עֶשֶׂר בְּבַת אַחַת. וַעֲדַיִן הוֹסִיפוּ לִשְׁלוֹחַ אוֹתִי.
בְּאוֹתָה עֵת נוֹתְרוּ לִי 520 נוֹצוֹת. זֶה עֲדַיִן לֹא הִפְרִיעַ לִי לְמַהֵר אֶל כָּל שְׁלִיחוּת בִּקְפִיצַת הַדֶרֶךְ, אִם כִּי כְּבָר חַשְׁתִי בְּהֶאָטָה מְסוּיֶמֶת.
וְשׁוּב: "תַק תִיק תִיק, תוּק תוּק."
מָה זֶה? כְּאִילוּ שֶׁרַק עִם הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר לִפְעוֹל.
"613, אַתָה שׁוֹמֵעַ? כָּאן זַבְדִיאֵל, מִצֶוֶת הַמַעֲקָב."
"אֲנִי מוּכָן, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!"
"613! יֵשׁ אִישׁ אֶחָד וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם. הָאִישׁ הַזֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי אֱלוֹהִים. יָשָׁר הוּא וּבַעַל לֵב וָשֵׂכֶל. תִמְצָא אוֹתוֹ עַכְשָׁו לְיַד סְדוֹם וַעֲמוֹרָה. מַהֵר, כִּי הִנֵה אֱלוֹהִים עוֹמֵד לְהַשְׁמִיד אֶת שְׁתֵי הֶעָרִים הָאֵלֶה שֶׁאֲנָשֶׁיהָ רְשָׁעִים גְמוּרִים."
"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם!" עָנִיתִי מִיָד, "גַם בִּמְשִׂימָה זֹאת לֹא אֶחְסוֹךְ מֵעַצְמִי עָמָל וְאָבִיא בִּפְנֵיכֶם אֶת הָאֱמֶת, כָּל הָאֱמֶת וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
וּמִיָד קָפַצְתִי אֶת הַדֶרֶךְ.
מָצָאתִי אֶת אַבְרָהָם עוֹלֶה עַל הַר גָבוֹהַ, צוֹפֶה מִזְרָחָה. לְמַטָה נִרְאוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה, הֶעָרִים הַפּוֹשְׁעוֹת.
עֲנָנִים צְהוּבִּים אַרְסִיִים כְּבָר רָבְצוּ מֵעַל הֶעָרִים. הֲמוֹנֵי נְשָׁרִים שֶׁבָּאוּ מִן הֶהָרִים כְּבָר חַגוּ סָבִיב, מְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵרִיחוּ אֶת הָאֵדִים הַצְהוּבִּים וְאֶת רֵיחַ הַגוֹפְרִית, בָּרְחוּ מִשָׁם בְּבֶהָלָה וְשָׁבוּ אֶל הֶהָרִים שֶׁמֵהֶם בָּאוּ.
גַם אַבְרָהָם הֵרִיחַ מֵרָחוֹק אֶת הָרֵיחַ הַמַר. הוּא יָדַע שֶׁאֱלוֹהִים כְּבָר שָׁפַט וְגָזַר לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.
כְּדֵי לִהְיוֹת קָרוֹב יוֹתֵר לַשָׁמַיִם וְלֶאֱלוֹהִים, טִיפֵּס אַבְרָהָם אֶל פִּסְגַת הָהָר. וּכְדֵי לְהִתְקָרֵב עוֹד קְצָת, עָלָה עַל אֶבֶן. וְאָז גַם נָשָֹא אֶת יָדָיו גָבוֹהַ גָבוֹהַ וְדִיבֵּר לַמְרוֹמִים:
"אֱלוֹהֵי הַצֶדֶק! לָמָה תְמַהֵר לְהַשְׁמִיד אֶת אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה? אוּלַי יֵשׁ שָׁם חֲמִישִׁים צַדִיקִים, בֵּין אַלְפֵי הָרְשָׁעִים? הָאִם תַשְׁמִיד תְמִימִים עִם רְשָׁעִים בְּיַחַד? זֶה לֹא מִשְׁפַּט צֶדֶק!"
אֱלוֹהִים לֹא כָּעַס וְלֹא נָזַף בָּעַקְשָׁן הֶחָצוּף, אֶלָא אָמַר: "אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם חֲמִישִׁים צַדִיקִים אֶסְלַח לְכוּלָם."
אַבְרָהָם נִיסָה שׁוּב: "וְאִם יִהְיוּ אַרְבָּעִים, לֹא צַדִיקִים, אֶלָא סְתָם בְּנֵי אָדָם רְגִילִים?"
"אַרְבָּעִים? גַם אָז אֶסְלַח."
"שְׁלוֹשִׁים?"
"גַם כֵּן."
וְעֶשְֹרִים? וַעֲשָׂרָה? וַחֲמִישָׁה? וְאֶחָד? אַבְרָהָם הֵעֵז לְהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלוֹהִים.
אִישׁ אַמִיץ וְנָדִיב הָיָה אַבְרָהָם. בַּדוּחַ שֶׁשָׁלַחְתִי לְצֶוֶת הַמַעֲקָב הִמְטַרְתִי עָלָיו רַק שְׁבָחִים.
עָבְרוּ כַּמָה שָׁנִים, וְשׁוּב הֵטִילוּ עָלַי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לָלֶכֶת אֶל אַבְרָהָם.
"אֱלוֹהִים רוֹצֶה לְנַסוֹת אוֹתוֹ בְּמִבְחָן," הַפַּעַם זֶה הָיָה חַלִילָאֵל, "אִם הוּא יַעֲמוֹד בַּמִבְחָן, יֵצֵא מִמֶנוּ עַם גָדוֹל וְחָשׁוּב, וְיִזְכְּרוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַדוֹרוֹת וְיִקְרְאוּ לוֹ בְּאַהֲבָה אַבְרָהָם אָבִינוּ. אָז צֵא, 613, וַחֲקוֹר וְדַוֵחַ לָנוּ אִם אַבְרָהָם הוּא הָאִישׁ הַמַתְאִים."
הִגַעְתִי בָּעֶרֶב, כַּאֲשֶׁר הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה אֲדוּמָה כָּאֵשׁ. רָאִיתִי אֶת אַבְרָהָם לְיַד אוֹהָלוֹ, וְהוּא נוֹפֵל עַל בִּרְכָּיו אַרְצָהּ. וְשָׁמַעְתִי אֶת הַקוֹל הַנוֹרָא מְצַוֶה עָלָיו:
"אַבְרָהָם, אַבְרָהָם! קַח אֶת בִּנְךָ יִצְחָק אֲשֶׁר אָהַבְתָ וְלֵךְ אֶל אֶרֶץ מוֹרִיָה וְהַקְרֵב אוֹתוֹ לִי לְקוֹרְבָּן, שָׁם עַל הָהָר אֲשֶׁר אַרְאֶה לְךָ."
אֵיזֶה מִבְחָן אָיוֹם לְאַבְרָהָם!
נִזְכַּרְתִי בַּסוּסָה הַהִיא שֶׁלֹא נָטְשָׁה אֶת הַסְיָח שֶׁלָהּ. וְעַכְשָׁו – קַח אֶת בִּנְךָ...
לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר קָם אַבְרָהָם, הֶעֱמִיס חֲבִילַת עֵצִים עַל חֲמוֹרוֹ, קָרָא לִבְנוֹ יִצְחָק, וּבְלִי לְגַלוֹת לוֹ לָמָה וּלְאָן, הֵם יָצְאוּ לַדֶרֶךְ.
בְּצָהֳרֵי הַיוֹם הֵם הִגִיעוּ לְרַגְלֵי הָהָר. אַבְרָהָם קָשַׁר אֶל סֶלַע אֶת הַחֲמוֹר וְהוֹרִיד מִמֶנוּ אֶת הָעֵצִים שֶׁהֵבִיא בִּשְׁבִיל אֵשׁ הַקוֹרְבָּן.
"אֲבִי, תֵן לִי לָשֵׂאת אֶת הַמַשָֹא," בִּיקֵשׁ יִצְחָק, מִפְּנֵי שֶׁאָבִיו כְּבָר הָיָה זָקֵן בֶּן לְמַעְלָה מִמֵאָה שָׁנָה. אַבְרָהָם הִנִיחַ אֶת הָעֵצִים עַל גַב בְּנוֹ וְהֵם טִיפְּסוּ בָּהָר.
"אָבִי בִּשְׁבִיל מָה הָעֵצִים שֶׁאֲנִי נוֹשֵֹא עַל גַבִּי?"
"בִּשְׁבִיל הַקוֹרְבָּן שֶׁאֱלוֹהִים מְבַקֵשׁ."
"וְאֵיפֹה הַשֶׂה שֶׁאוֹתוֹ תַעֲקוֹד [תִקְשׁוֹר לַמִזְבֵּחַ]?"
עַל זֶה יִצְחָק לֹא קִיבֵּל תְשׁוּבָה.
נֶשֶׁר רִיחֵף בַּשָׁמַיִם וְהָיְתָה דְמָמָה גְדוֹלָה.
הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה לִשְׁקוֹעַ. הַשָׁמַיִם הָיוּ אֲדוּמִים, הָאוֹר דָעַךְ, אַךְ עֲדַיִן לֹא יָרַד חוֹשֶׁךְ גָמוּר. רַק אַל תַחְשְׁבוּ שֶׁלֹא רָאִיתִי בָּרוּר. הֲלוֹא מַלְאָךְ כָּמוֹנִי רוֹאֶה גַם בְּחוֹשֶׁךְ מָלֵא. כֵּן, רָאִיתִי אֶת הַכּוֹל צָלוּל וּבָרוּר. רַק שֶׁלֹא תַגִידוּ שֶׁזֶה קָרָה אַחֶרֶת.
יִצְחָק הוֹרִיד מִגַבּוֹ אֶת הָעֵצִים וְהִנִיחַ אוֹתָם עַל הַמִזְבֵּחַ – גַל אֲבָנִים שֶׁהוּא עָרַם וְסִידֵר בִּזְרִיזוּת.
וְאַבְרָהָם אָמַר אֶל יִצְחָק בְּנוֹ: "הִתְרַחֵק, בְּנִי, וְסוֹבֵב אֶת פָּנֶיךָ."
יִצְחָק לֹא שָׁאַל לָמָה וְנֶעֱמַד מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ שִֹיחִים גְבוֹהִים; הוּא הִסְתִיר אֶת פָּנָיו בְּכַפּוֹת יָדַיִם רוֹעֲדוֹת; לֹא הִפְנָה מַבָּטוֹ לְאָחוֹר וְלֹא רָאָה.
אֲבָל אֲנִי, מַלְאָךְ הָאָרֶץ, רָאִיתִי.
אַבְרָהָם טִיפֵּס וְעָלָה וְשָׁכַב בִּמְקוֹם יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַבֵּי הָעֵצִים וּפָנָיו לְמַעְלָה. וְאָז אָמַר בְּלַחַשׁ:"אֱלוֹהַי, תָמִיד שָׁמַעְתִי בְּקוֹלְךָ. וְגַם הַפַּעַם לָקַחְתִי אֶת בְּנִי יִצְחָק אֶל הַר הַמוֹרִיָה, כְּמוֹ שֶׁצִיוִיתָ אוֹתִי... הַכּוֹל אֶעֱשֶׂה לְמַעַנְךָ."
וּפִתְאוֹם נוֹפֵף בְּסַכִּינוֹ וְזָעַק אֶל הַשָׁמַיִם בְּקוֹל נוֹרָא:
"אֲבָל לֹא אֶשְׁלַח יָדִי אֶל הַנַעַר! לֹא! הִנֵה הַסַכִּין, הִנֵה צַוָארִי, קַח אוֹתִי בִּמְקוֹמוֹ. אֶת הָאֵשׁ בָּעֵצִים הַצֵת מִתַחְתַי – וְאֶת בְּנִי תְחַיֶה."
אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא קָרָה. שׁוּם דָבָר.
רַק רוּחַ נָשְׁבָה, רַק הַסְבַךְ רִשְׁרֵשׁ.
"אֲנִי יָכוֹל כְּבָר לָגֶשֶׁת, אָבִי?"
וְיִצְחָק נִיגַשׁ וְעָזַר לְאָבִיו לָרֶדֶת מִן הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים שֶׁעֲלֵיהֶם שָׁכַב.
הֵם יָרְדוּ מֵהָהָר, לָקְחוּ אֶת הַחֲמוֹר וְכָל הַדֶרֶךְ לֹא דִיבְּרוּ מִילָה. כָּל הַלַיְלָה הָלְכוּ תַחַת יָרֵחַ דַק, אֲבָל הַשָׁמַיִם מֵעוֹלָם לֹא נִרְאוּ זְרוּעִים בְּכוֹכָבִים כֹּה רַבִּים וְנוֹצְצִים וּמַבְטִיחִים כְּמוֹ בַּלַיְלָה הַהוּא. הַשָׁמַיִם הֵאִירוּ לָהֶם אֶת דַרְכָּם. כָּכָה לֹא נִרְאִים שָׁמַיִם כּוֹעֲסִים! כָּכָה נִרְאִים שָׁמַיִם מְרוּצִים!
וְאָז הֵבַנְתִי: אַבְרָהָם עָמַד בַּמִבְחָן. אֱלוֹהִים כְּלָל לֹא רָצָה שֶׁאַבְרָהָם יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ וְיַסְכִּים לִפְגוֹעַ בִּבְנוֹ הָאָהוּב יִצְחָק. לְהֵפֶךְ – אֱלוֹהִים צִיפָּה שֶׁאַבְרָהָם דַוְקָא לֹא יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, אֶלָא יְגַלֶה אוֹמֶץ וְיָגֵן עַל בְּנוֹ.
בַּבּוֹקֶר, אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם וּבְנוֹ הִגִיעוּ אֶל אוֹהֳלֵיהֶם, שָׁלַחְתִי אֶת הַדוּחַ עַל מָה שֶׁרָאִיתִי בְּהַר הַמוֹרִיָה.
אֲבָל מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הֶאֱמִינוּ לִי. הֵם הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאַבְרָהָם כָּל כָּךְ מַאֲמִין בֶּאֱלוֹהָיו, עַד שֶׁבְּוַדַאי הִסְכִּים לְבַצֵעַ אֲפִילוּ אֶת הַדְרִישָׁה הָאֲיוּמָה, וְרַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן מָנַע זֹאת אֱלוֹהִים מִמֶנוּ.
פִּתְאוֹם הִרְגַשְׁתִי אֶת הַכְּאֵב הַחַד. שֶׁבַע נוֹצוֹת נִקְרְעוּ מִכְּנָפַי.
עַל כָּךְ לֹא יָכוֹלְתִי לִשְׁתוֹק. לְשֵׁם מָה שָׁלְחוּ אוֹתִי מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם, אִם לֹא כְּדֵי לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵינַיִם וּלְאוֹזְנַיִם? מִיָד שִׁיגַרְתִי לְצֶוֶת הַמַעֲקָב תוֹסֶפֶת לַדוּחַ.
"הֲרֵינִי חוֹזֵר וּמְאַשֵׁר בָּזֹאת שֶׁאַבְרָהָם לֹא עָקַד אֶת בְּנוֹ, אֶלָא אֶת עַצְמוֹ.
"וְסִלְחוּ לִי, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם, חִישְׁבוּ בְּהִיגָיוֹן – אַבְרָהָם, הָאִישׁ שֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם אֱלוֹהִים כְּדֵי לְהַצִיל גַם נֶפֶשׁ אַחַת מִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה – הַאִם אָדָם כָּזֶה יָכוֹל לְהַסְכִּים לְהַקְרִיב אֶת יִצְחָק בְּנוֹ?
"אַתֶם אוֹמְנָם מַלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה, וַאֲנִי רַק מַלְאַךְ אָרֶץ קָטָן. אֲבָל יֵשׁ הֶסְכֵּם בֵּינֵינוּ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, וְרַק אֶת הָאֱמֶת."
לְצַעֲרִי, מַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לֹא הִסְכִּימוּ אִיתִי וְרַק זָעֲמוּ עָלַי יוֹתֵר. כְּאֵב חָזָק מֵהָרָגִיל הִיכָּה בִּשְׁתֵי כְּנָפַי. עוֹד תֵשַׁע נוֹצוֹת אָבְדוּ לִי.