פרק ו'
~~~~~~מַתְנוֹת הַמֶלֶךְ
~~~~~~
"תִיק תוּק תַק..."
הַאִם סוֹף סוֹף אֶזְכֶּה יוֹם אֶחָד לָדַעַת מָה כָּל הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה? לְפָחוֹת הַצְלִילִים רַכִּים וְלֹא מְעַצְבְּנִים. כַּאֲשֶׁר הֵם מוֹפִיעִים, אֲנִי כְּאִילוּ מִתְעוֹרֵר מֵאֲפֵלָה וְרִיק, מִתְעוֹרֵר וְנִזְכָּר – וּמַתְחִיל לְסַפֵּר.
"613! 613! כָּאן עֲזַזִיאֵל מִוַעַד הַמַעֲקָב."
הוּא נִשְׁמַע חֲגִיגִי מִן הָרָגִיל.
לְצַעֲרִי, אִיבַּדְתִי נוֹצוֹת כִּמְעַט בְּכָל מְשִׂימָה. עַכְשָׁו נוֹתַרְתִי עִם 92 בִּלְבַד. יָדַעְתִי שֶׁבַּקֶצֶב הַזֶה, מַהֵר מְאוֹד, לֹא יִשָׁאֵר עוֹד מָה לִתְלוֹשׁ. אֶשָׁאֵר רַק עִם שֶׁלֶד שֶׁל כְּנָפַיִם. וְאָז, אֵיךְ אֲמַלֵא אֶת תַפְקִידִי? הִתְהַלַכְתִי עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בִּדְאָגָה רַבָּה.
אֲבָל מַלְאֲךְ הַשָׁמַיִם נִשְׁמַע עַלִיז.
"613! בְּשׂוֹרָה טוֹבָה! בְּקָרוֹב, סוֹף סוֹף, יִבָּנֶה הַבַּיִת שֶׁבּוֹ יִשְׁכּוֹן אֱלוֹהִים בְּשָׁלוֹם. אֶת בֵּית הַמִקְדָשׁ יִבְנֶה הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, כִּי אֵין אָדָם רָאוּי מִמֶנוּ – חָכָם מִכָּל אָדָם, רוֹדֵף שָׁלוֹם וָצֶדֶק, בְּלִיבּוֹ אַהֲבָה וְשִׁירָה בְּפִיו. אָז קָדִימָה, 613, לֵךְ לִירוּשָׁלַיִם וְדַוֵחַ לָנוּ הַכּוֹל."
אֶת אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ הַמְפוֹאָר מָצָאתִי בְּקַלוּת. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹא נִכְנַסְתִי בַּשַׁעַר אֶלָא בִּנְחִיתָה מִלְמַעְלָה, הָלַכְתִי שָׁם לְאִיבּוּד בֵּין מֵאוֹת הַחֲדָרִים וְהָאוּלַמוֹת וּסְבַךְ הַמִסְדְרוֹנוֹת. עַד שֶׁהִגַעְתִי אֶל אוּלַם הַמַלְכוּת. כָּל הַקִירוֹת וְהַמַרְבָדִים הָיוּ מְעוּטָרִים בִּדְגָמִים פִּרְחוֹנִיִים מַרְהִיבִים.
וְהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, לָבוּשׁ אַרְגָמָן וַעֲדוּי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, יָשַׁב עַל כֵּס שֶׁנְהָב גָבוֹהַ, וּמִשְׁנֵי צִידָיו שְׁנֵי אֲרָיוֹת שֶׁל אֶבֶן שַׁיִשׁ. עַל בִּרְכָּיו יָשַׁב קוֹפִיף אֲרוֹךְ זָנָב, וְעַל כְּתֵפוֹ תוּכִּי גָדוֹל – שְׁנֵיהֶם חַיִים וְנוֹשְׁמִים, לֹא מֵאֶבֶן. גַּם טַוָס יָרוֹק וּמַבְרִיק הִתְהַלֵךְ שָׁם. הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, שֶׁאָהַב מְאוֹד חַיוֹת, קִיבֵּל אוֹתָם בְּמַתָנָה מִמַלְכַּת שְׁבָא.
עַל כָּרִיוֹת מֶשִׁי יָשְׁבוּ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים שְׁזוּפֵי פָּנִים. הֵם הָיוּ בַּנָאֵי הַמֶלֶךְ הָרָאשִׁיִים. וּמוּלָם, בְּבֶגֶד לָבָן וְחָגוּר אַבְנֵט תְכֵלֶת, עָמַד הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל וְדִיבֵּר אֲלֵיהֶם.
"... וַהֲלֹא יָדוּעַ לָכֶם שֶׁכָּל אוּמָנֵי הַבַּרְזֶל בְּאַרְצֵנוּ – נַפָּחֵי הַבַּרְזֶל וְיוֹצְקֵי הַבַּרְזֶל – הֵם כְּבָר לֹא מְכִינִים חֲרָבוֹת וְכִידוֹנִים, אֶלָא לְהָבִים לְמַחְרֵשׁוֹת אוֹ פַּטִישִׁים וְאִזְמֵלִים..."
"בַּרְזֶל... בַּרְזֶל..." קָרָא הַתוּכִּי. הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הִתְעַלֵם מֵהַהַפְרָעָה וְהִמְשִׁיךְ –
"הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת מִכֹּל טוּב, דָגָן וְגֶפֶן וְזַיִת וּתְאֵנָה. וְהַצֹאן וְהַבָּקָר בְּרִיאִים וְשׁוֹפְעִים... וְהָאָרֶץ הוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית... לָמָה? – מִפְּנֵי שֶׁמַלְכֵּנוּ הַטוֹב הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת הַשָׁלוֹם וְהַצֶדֶק, שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לִשְׁכֵנוֹ וְשָׁלוֹם עִם כָּל הָעַמִים מִסָבִיב..."
"שָׁלוֹם! שָׁלוֹם!" קָרָא הַתוּכִּי וְהַקוֹף טִלְטֵל בַּעֲלִיצוּת אֶת זְנָבוֹ הָאָרוֹךְ וְכִמְעַט הִפִּיל אֶת הַתוּכִּי מִכְּתֵפוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ.
"וְעַל כֵּן," הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הִתְאַפֵּק וְשָׁמַר עַל סַבְלָנוּתוֹ כְּלַפֵּי הַתוּכִּי, "סוֹף סוֹף הִגִיעַ הַזְמַן לִבְנוֹת בַּיִת לֶאֱלוֹהִים רוֹדֵף הַשָׁלוֹם וְהַצֶדֶק. בַּיִת קָדוֹשׁ בְּהַר הַמוֹרִיָה."
"בַּיִת, בַּיִת..." קָרָא הַתוּכִּי, "סוֹף סוֹף, סוֹפְסוֹף!" הַקוֹף קִיפֵּץ בְּעַלִיזוּת עַל בִּרְכֵּי הַמֶלֶךְ וְהַטַוָס נִיעְנַע בְּמֶרֶץ בְּרֹאשׁוֹ הֶעָטוּר בְּצִיצִת נוֹצוֹת כְּחוּלוֹת.
"אֲבָל..." הֵרִים הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל אֶת קוֹלוֹ בְּאִיוּם עַל שְׁלוֹשֶׁת הַבַּנָאִים, "אֲבָל אֶת בֵּית הַמִקְדָשׁ אָסוּר לִבְנוֹת בַּדֶרֶךְ הָרְגִילָה שֶׁבָּהּ אַתֶם בּוֹנִים כָּל בִּנְיָן אוֹ אַרְמוֹן. יֵשׁ תְנַאי אֶחָד חָמוּר: בַּאֲתַר הַבְּנִיָה הַקָדוֹשׁ אָסוּר לְהִשְׁתַמֵשׁ בְּבַרְזֶל. לא בְּפַטִישֵׁי בַּרְזֶל וְלֹא בְּאִזְמֵלֵי בַּרְזֶל. לֹא בְּמַסְמְרֵי בַּרְזֶל וְלֹא בְּמַסוֹרֵי בַּרְזֶל. וְיוֹתֵר מִזֶה: אֲפִילוּ קוֹל שֶׁל בַּרְזֶל אָסוּר שֶׁיִשָׁמַע שָׁם בִּזְמַן הַבְּנִיָה. שׁוּם צְלִיל. מִפְּנֵי שֶׁהַבַּרְזֶל מַזְכִּיר מִלְחָמָה וּכְלֵי נֶשֶׁק, חֲרָבוֹת וְכִידוֹנִים, וְהֶרֶס וּזְעָקוֹת וְדָם – וְאִילוּ הַמִקְדָשׁ נִבְנָה לִהְיוֹת מִשְׁכַּן הַשָׁלוֹם וְהָרַחֲמִים. הַמִשְׁכָּן לֶאֱלוֹהִים חַיָב לִהְיוֹת טָהוֹר, טָהוֹר בְּטוֹהַר גָמוּר שֶׁלֹא מַזְכִּיר שׁוּם סֵבֶל וְאַכְזָרִיוּת."
"טָהוֹר! טָהוֹר!" קָרָא הַתוּכִּי. הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הִסְכִּים אִיתוֹ –
"נָכוֹן, טָהוֹר," אָמַר לִשְׁלוֹשֶׁת הַבַּנָאִים, "וְלָכֵן קָרָאתִי לָכֶם לְכָאן. לֹא נוּכַל לְהַתְחִיל בַּבְּנִיָה לִפְנֵי שֶׁנֵדַע בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ נִיתָן לְקַיֵם אֶת הַתְנַאי הַהֶכְרֵחִי. כְּלוֹמַר, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְסַתֵת אֶת אַבְנֵי הַבְּנִיָה בְּלִי שֶׁקוֹל הַבַּרְזֶל יִשָׁמַע בַּמָקוֹם הַקָדוֹשׁ. יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן?"
מִי שֶׁדִיבֵּר רִאשׁוֹן הָיָה רַב-הַבַּנַאי הָרָאשִׁי שֶׁבָּנָה אֶת אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ הָאַדִיר.
"פָּשׁוּט מְאוֹד. נַחְצוֹב אֶת הָאֲבָנִים רָחוֹק בְּהָרֵי אֶפְרַיִם אוֹ בְּהָרֵי חֶבְרוֹן, וְשָׁם גַם נְסַתֵת אוֹתָן. מִמֶרְחָק כָּזֶה לֹא יִשָׁמַע הַבַּרְזֶל בְּהַר הַמוֹרִיָה."
"לֹא, לֹא טוֹב!" אָמַר הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "מִי כְּמוֹכֶם יוֹדֵעַ שֶׁמִשְׁקַל כָּל אֶבֶן בְּנִיָה כָּבֵד מִן הַשׁוֹר. וּבִשְׁבִיל לְהַסִיעַ רְבָבוֹת שֶׁל אֲבָנִים כָּאֵלֶה מִמֶרְחַקִים, נִצְטָרֵךְ לְגַיֵס עוֹד אַלְפֵי סַבָּלִים וְלִבְנוֹת עוֹד מֵאוֹת עֲגָלוֹת. זֶה יַאֲרִיךְ אֶת מֶשֶׁךְ הַבְּנִיָה בְּשָׁנִים רַבּוֹת. כָּל זֶה יַעֲלֶה בְּיוֹקֶר רַב, וּמִנַיִן יָבוֹא הַכֶּסֶף? שַׂר הָאוֹצָר יִתְנַגֵד לְהַטִיל עוֹד מִיסִים עַל הָעָם, וּבְצֶדֶק."
"לֹא טוֹב! לֹא טוֹב!" קָרָא הַתוּכִּי.
שֵׁנִי דִיבֵּר רַב-הַבַּנַאי הָרָאשִׁי שֶׁבָּנָה אֶת אֶלֶף הָאַרְמוֹנוֹת הַקְטַנִים שֶׁל נְשׁוֹת הַמֶלֶךְ. כַּיָדוּעַ, לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיוּ אֶלֶף נָשִׁים. כָּל אַחַת מֵהֶן גָרָה בְּאַרְמוֹן קָטָן וְחָמוּד.
"פָּשׁוּט מְאוֹד. לְיַד אֲתַר הַחֲצִיבָה וְהַסִיתוּת נַצִיב אֶלֶף כְּלוּבִים שֶׁל צִיפּוֹרֵי שִׁיר. וְגַם נִדְרוֹשׁ מִכָּל הַסַתָתִים לָשִׁיר בְּקוֹל רָם בְּעֵת עֲבוֹדָתָם. בְּתוֹךְ כָּל הָרַעַשׁ שׁוּם קוֹל שֶׁל בַּרְזֶל לֹא יִשָׁמַע בַּשֶׁטַח הַקָדוֹשׁ."
"לֹא, לֹא טוֹב!" אָמַר שׁוּב הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "קוֹלוֹת הַבַּרְזֶל כֵּן יִשָׁמְעוּ בַּמָקוֹם הַקָדוֹשׁ, אֶלָא שֶׁיַגִיעוּ מְעוּרְבָּבִים בְּיַחַד עִם הַצִיוּצִים וְהַזִמְרָה. הָאוֹזֶן רַק לֹא תַצְלִיחַ לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. לֹא אַרְשֶׁה לַעֲשׂוֹת שֶׁקֶר בְּנַפְשֵׁנוּ."
"לֹא טוֹב! לֹא טוֹב!" קָרָא שׁוּב הַתוּכִּי.
הַמֶלֶךְ לֹא הִתְעָרֵב מִפְּנֵי שֶׁכָּל מָה שֶׁקָשׁוּר לְעִנְיְנֵי הַקְדוּשָׁה הוּא הִשְׁאִיר לַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לְהַחְלִיט.
שְׁלִישִׁי דִיבֵּר רַב-הַבַּנַאי הָרָאשִׁי שֶׁבָּנָה אֶת אוּרְווֹת הַמֶלֶךְ. לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיוּ בְּכָל הָאָרֶץ אֲלָפִים שֶׁל אוּרְווֹת סוּסִים.
"אוּלַי, אוּלַי נִבְנֶה מַחְסוֹם קוֹל? כְּלוֹמַר, לְיַד אֲתַר הַחוֹצְבִים וְהַסַתָתִים הַמַרְעִישִׁים... קִיר כָּפוּל מֵעֵץ עִם מִילוּי שֶׁל חוֹל וַאֲבָנִים. בְּעֶצֶם, חוֹמָה גְבוֹהָה וּרְחָבָה וְעָבָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁקוֹלוֹת הַבַּרְזֶל לֹא יַעַבְרוּ דַּרְכָּהּ וּכְלָל לֹא יַגִיעוּ אֶל הָהָר הַקָדוֹשׁ."
"כֵּן כֵּן, פָּשׁוּט מְאוֹד וְטוֹב מְאוֹד!" קָבַע הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "בְּאוֹפֶן זֶה הַמָקוֹם הַקָדוֹשׁ לֹא יִטָמֵא בְּקוֹלוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. מִצִידִי – מֵעַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בַּבְּנִיָה."
"פָּשׁוּט מְאוֹד! טוֹב מְאוֹד!" הִתְלַהֵב הַתוּכִּי וְהַקוֹף קִיפֵּץ סָבִיב סָבִיב לְכֵס הַמֶלֶךְ וְהַטַוָס פָּרַס לְרַאֲוָה אֶת זְנָבוֹ הַיְפֵהפֶה.
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל עָזַב אֶת הָאוּלָם וְהָלַךְ לְעִנְיָנָיו הַקְדוֹשִׁים. וְהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה חִילֵק אֶת הַתַפְקִידִים בֵּין שְׁלוֹשֶׁת הַבַּנָאִים הָרָאשִׁיִים.
עַל רַב-הַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת הָאַרְמוֹן הַגָדוֹל הִטִיל הַמֶלֶךְ לִבְנוֹת אֶת הַהֵיכָל הַגָדוֹל. הָרַב-בַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אֶלֶף הָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל נְשׁוֹת הַמֶלֶךְ, הוּא יִבְנֶה אֶת קוֹדֶשׁ הַקוֹדָשִׁים. וְהָרַב-בַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אוּרְווֹת הַמֶלֶךְ יִבְנֶה אֶת חוֹמוֹת הַבַּיִת וְהֶחָצֵר.
בְּכָל שָׁעָה פְּנוּיָה הִשְׁקִיף הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה מִגַג אַרְמוֹנוֹ וְהִשְׁגִיחַ עַל הַבְּנִיָה. אֶת הָאֲבָנִים הָעֲצוּמוֹת סִיתְתוּ בִּכְלֵי בַּרְזֶל לֹא רָחוֹק מֵאֲחוֹרֵי חוֹמָה עָבָה. אֲבָל בָּהָר הַקָדוֹשׁ לֹא הוּנַף כְּלִי שֶׁל בַּרְזֶל וְגַם לֹא נִשְׁמַע שָׁם כָּל צְלִיל שֶׁל בַּרְזֶל. רַק אֶת אַבְנֵי הַמִזְבֵּחַ הַקָדוֹשׁ לֹא סִתְתוּ בִּכְלָל וְשׁוּם בַּרְזֶל לֹא נָגַע בָּהֶן.
וַאֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ, לֹא שָׁכַחְתִי אֶת שְׁלִיחוּתִי. וּבֵינְתַיִם, עַד שֶׁתִסְתַיֵם הַבְּנִיָה, שִׁיגַרְתִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם דוּחַ בֵּינַיִם, וּבוֹ תֵיאַרְתִי אֶת כָּל הַדְבָרִים הַמוּפְלָאִים שֶׁרָאִיתִי בְּמַמְלֶכֶת שְׁלֹמֹה.
שֶׁבַע שָׁנִים אָרְכָה הַבְּנִיָה. סוֹף סוֹף הִתְנַשֵֹא הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ עַל הָהָר, גָמוּר וְשָׁלֵם, וַאֲבָנָיו בּוֹהֲקוֹת בְּלוֹבֶן טָהוֹר.
אַחֲרוֹנֵי הַבַּנָאִים וְהָאוּמָנִים בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה מְלוּכְלָכִים אָסְפוּ אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה וְהָלְכוּ לִבְנוֹת בִּנְיָן אַחֵר. וּבִמְקוֹמָם נִכְנְסוּ לְבֵית הַמִקְדָשׁ שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה כּוֹהֲנִים לְבוּשִׁים בַּהֲדַר וּבְתִפְאֶרֶת לִכְבוֹד עֲבוֹדַת הַקוֹדֶשׁ. הָיוּ שָׁם כּוֹהֲנִים רָמֵי דֶרֶג, כּוֹהֲנִים סְגָנִים וְכוֹהֲנִים פְּשׁוּטִים. וּמֵעַל כּוּלָם הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל.
לִכְבוֹד חֲנוּכַּת הַבַּיִת הִכְרִיז הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה עַל חֲגִיגוֹת פְּאֵר שֶׁכְּמוֹתָן לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם בָּאָרֶץ וּבְכָל הָאֲרָצוֹת.
וּבְאַהֲבָתוֹ הַגְדוֹלָה שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה לְכָל אֶלֶף הַנָשִׁים שֶׁלוֹ, זָכַר אוֹתָן בַּיוֹם הַגָדוֹל וְהֶעְנִיק לָהֶן שַׁי קָדוֹשׁ – לְכָל אַחַת וְאַחַת.
שְׁלֹמֹה הָלַךְ בָּרֹאשׁ. וְכָל אִישָׁה הֶחְזִיקָה חֶבֶל מוּזְהָב בְּקָצֶה אֶחָד, וְקָצֵהוּ הָאַחֵר הָיָה קָשׁוּר לְצַוָאר הַמַתָנָה שֶׁקִיבְּלָה – טָלֶה אוֹ גְדִי אוֹ עוֹפֶר אַיָלִים. וְכָל הַדֶרֶךְ מִן הָאַרְמוֹן אֶל הַר הַמוֹרִיָה הֵן רָקְדוּ עִם הַמֶלֶךְ וְכִירְכְּרוּ וְשָֹמְחוּ. וְהַכְּבָשִֹים וְהָעִיזִים פּוֹעִים וְהָאַיָלִים עוֹרְגִים.
וְעוֹד עֶשְׂרִים אֶלֶף בָּקָר וְצֹאן נָתָן שְׁלֹמֹה לַהֲמוֹנֵי עוֹלֵי הָרֶגֶל שֶׁבָּאוּ מִכָּל הָאָרֶץ. וְכוּלָם רוֹקְדִים וְדוֹחֲפִים אֶת הַבָּקָר וְהַצֹאן הַגוֹעִים אֶל הָהָר.
וְכַאֲשֶׁר הִגִיעוּ אֶל בֵּית הַמִקְדָשׁ, נָתְנָה כָּל אִישָׁה אֶת הַטָלֶה אוֹ הַגְדִי אוֹ הָעוֹפֶר שֶׁלָהּ לַכּוֹהֲנִים. וְהַכּוֹהֲנִים הִקְרִיבוּ לִכְבוֹדָן אֶת הַקוֹרְבָּנות עַל הַמִזְבֵּחַ לִבְרָכָה וּלְכַפָּרָה וְלִסְלִיחָה וּלְרַחֲמִים. וְהַמֶלֶךְ הִקְרִיב שְׁנֵי עֲגָלִים, אֶחָד שָׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיבוּ הַכּוֹהֲנִים אֶת כָּל הַבָּקָר וְהַצֹאן לְמַעַן הָעָם.
הַכּוֹהֲנִים עָבְדוּ קָשֶׁה. עָנָן שָׁחוֹר וְכָבֵד עָמַד מֵעַל הָהָר וְנַחַל קִדְרוֹן הֶאְדִים מִדָם.
חָגַג הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וְחָגְגוּ אֶלֶף נְשׁוֹתָיו. שָׁבוּעַ אֶחָד לֹא הִסְפִּיק וְהַמֶלֶךְ הוֹסִיף עוֹד שָׁבוּעַ. הֲמוֹנֵי הָעָם מֵעוֹלָם לֹא שָֹמְחוּ כְּמוֹ בְּאוֹתָם יְמֵי חַג, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁתוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יַיִן. אֶת הַיַיִן חִילֵק הַמֶלֶךְ בְּחִינָם.
כַּאֲשֶׁר נִגְמְרוּ הַחֲגִיגוֹת, שָׁלַחְתִי דוּחַ מְפוֹרָט וּמְדוּיָק לְוַעַד הַמַעֲקָב. וּבַסוֹף, מִילֵאתִי אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם שֶׁלֹא לְהַסְתִיר מֵהֶם דָבָר, וְשָׁאַלְתִי אֶת הַשְׁאֵלָה שֶׁהִטְרִידָה אוֹתִי.
"לָמָה, בִּזְמַן שֶׁהַבַּנָאִים בָּנוּ אֶת הַבַּיִת הַקָדוֹשׁ, אָסוּר הָיָה לְשׁוּם קוֹל בַּרְזֶל לְהִישָׁמַע – אֲבָל הַכּוֹהֲנִים בַּמִקְדָשׁ שָׁחֲטוּ בְּסַכִּינִי בַּרְזֶל, גָרְפוּ בְּמַגְרֵפוֹת בַּרְזֶל, צָלוּ עַל שִׁיפּוּדֵי בַּרְזֶל וְטִיגְנוּ בְּמַחֲבַתוֹת בַּרְזֶל?
"כְּלוֹמַר – לָמָה הַבַּרְזֶל מַזְכִּיר מִלְחָמָה וְהֶרֶס וּכְאֵב כַּאֲשֶׁר הוּא מוּנָף עַל אֲבָנִים – וְלֹא כַּאֲשֶׁר הוּא מוּנָף עַל כְּבָשִֹים וְעִיזִים וְאַיָלִים, עַל פָּרִים וַעֲגָלִים?
"אַתֶם, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם רָמִים, אַתֶם בְּוַדַאי יוֹדְעִים אֶת מָה שֶׁמַלְאַךְ אָרֶץ קָטָן כָּמוֹנִי לֹא יוֹדֵעַ. לֹא כְּדֵי לְהַכְעִיס אֲנִי שׁוֹאֵל, אֶלָא כַּמִתְחַיֵב מִן הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ."
בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה פִּילְחוּ אֶת כְּנָפַי כְּאֵבִים עַזִים.
~~~~