הָאַחֵר

"תִיק תוּק תַק תִיק..."
זְמַנִים רַבִּים חָלְפוּ. כְּבָר לֹא הָיִיתִי אוֹתוֹ מַלְאָךְ מָהִיר הָעוֹבֵר כְּמוֹ אוֹר מִקְצֵה הָעוֹלָם לְקָצֵהוּ. הַכְּנָפַיִם שֶׁלִי הָיוּ לְשֶׁלֶד בְּלִי נוֹצוֹת.
רַק נוֹצָה אַחַת וְאַחֲרוֹנָה הִשְׁאִירוּ לִי, בְּטָעוּת אוֹ מֵרַחֲמִים. וּבִזְכוּת הַנוֹצָה הַיְחִידָה הַזֹאת עֲדַיִן נִשְׁאַר לִי מַשֶׁהוּ מִכִּישׁוּרֵי קְפִיצַת הַדֶרֶךְ – בִּשְׁבִיל נִיתוּרִים קְצָרִים בִּלְבַד.
וַעַד הַמַעֲקָב כְּבָר לֹא הֵטִיל עָלַי שׁוּם מְשִׂימָה, שׁוּם שְׁלִיחוּת. עֲדַיִן שׁוֹטַטְתִי פֹּה וָשָׁם, אֲבָל בְּלִי מַטָרָה. רַק בְּרֶגַע שֶׁשָׁמַעְתִי תִקְתוּקִים, יָדַעְתִי לְאָן לָלֶכֶת. כְּאִילוּ שֶׁהַתִקְתוּקִים מְכַוְנִים אוֹתִי, וַעֲדַיִן לֹא הֵבַנְתִי אֵיךְ.
"תִיק תַק תוּק..."
הִיגַעְתִי לְעִיר אַחַת שֶׁבָּהּ גָר חָכָם גָדוֹל וְנַעֲרָץ וּשְׁמוֹ אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה.
מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ בָּאוּ תַלְמִידִים לִלְמוֹד מֵחוֹכְמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֱלִישָׁע. הַכִּיתָה שֶׁבָּהּ לִימֵד הָיְתָה תָמִיד מְלֵאָה עַד אֶפֶס מָקוֹם. רַבִּים עָמְדוּ בֶּחָצֵר וְהִקְשִׁיבוּ דֶרֶךְ הַחַלוֹנוֹת. כַּאֲשֶׁר גַם הֶחָצֵר הַגְדוֹלָה הִתְמַלְאָה בְּתַלְמִידִים, בִּיקֵשׁ אֱלִישָׁע שֶׁיָבִיאוּ לוֹ צִינוֹר חֶרֶס אָרוֹךְ. קָצֶה אֶחָד הִנִיחוּ מוּל פִּיו, וְהַקָצֶה הַשֵׁנִי הִגִיעַ לְאֶמְצַע הֶחָצֵר. שָׁם תָקַע תַלְמִיד אֶחָד אֶת אוֹזְנוֹ בַּצִינוֹר, וְחָזַר בְּקוֹל רָם עַל כָּל מִילָה וּמִילָה שֶׁשָׁמַע. וְכָךְ הֶאֱזִין גַם הַקָהָל הָרַב שֶׁבַּחוּץ לְדִבְרֵי הַחוֹכְמָה שֶׁל אֱלִישָׁע.

יוֹם אֶחָד רָאִיתִי אֶת אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה יוֹצֵא לְטַיֵל עִם תַלְמִידָיו. לְיָדָם בַּדֶרֶךְ עָבְרוּ אָב וּבְנוֹ הַקָטָן. הָיָה שָׁם עֵץ תָמָר גָבוֹהַ.
"אַתָה רוֹאֶה אֶת הַיוֹנִים בְּצַמֶרֶת הָעֵץ?" אָמַר הָאָב לַבֵּן, "טַפֵּס וְהָבֵא לִי אֶת הַבֵּיצִים שֶׁבַּקֵן. אֲבָל זְכוֹר, קוֹדֶם גַרֵשׁ מִשָׁם אֶת הָאֵם הַיוֹנָה וְרַק אָז תִיקַח אֶת הַבֵּיצִים."
מִיָד מִיהֵר הַיֶלֶד לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן אָבִיו. וּבְעוֹדוֹ מְטַפֵּס עַל הָעֵץ, אָמַר אֱלִישָׁע לְתַלְמִידָיו:
"רְאוּ, הַיֶלֶד הַטוֹב הַזֶה מְקַיֵם מִצְוָה מִן הַתוֹרָה – לְגָרֵשׁ קוֹדֶם אֶת הָאֵם מֵהַקֵן, שֶׁלֹא תִרְאֶה וְתִסְבּוֹל כְּשֶׁלוֹקְחִים מִמֶנָהּ אֶת הַבֵּיצִים. וְהַיֶלֶד שֶׁשָׁמַע מִיָד בְּקוֹל אָבִיו, גַם מְקַיֵם כַּמוּבָן אֶת הַמִצְוָה הַגְדוֹלָה 'כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ'". פִּתְאוֹם שָׁמְעוּ צְעָקָה מְבוֹהֶלֶת. הַיֶלֶד הֶחְלִיק מִצַמֶרֶת הָעֵץ וְנָפַל.
מִיהֵר הָאָב לָרוּץ אֶל בְּנוֹ וְהֶחְזִיק בּוֹ.
"בְּנִי, בְּנִי! קוּם!"
אֲבָל הַיֶלֶד לֹא פָּקַח עוֹד אֶת עֵינָיו.
מֵאָז הָיָה אֱלִישָׁע כְּאָדָם אַחֵר.
הוּא בִּיקֵשׁ מִתַלְמִידָיו לְהַשְׁגִיחַ עַל בֵּיתוֹ וְהָלַךְ אֶל הֶהָרִים. שָׁם הִתְבּוֹדֵד, יָשַׁן בִּמְעָרָה וְחַי עַל חָרוּבִים וּתְאֵנִים. הוּא לֹא רָאָה אִישׁ, רַק דִיבֵּר אֶל הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ, אֶל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, אֶל צִיפּוֹרִים וּלְטָאוֹת – וּבְעִיקָר הִתְוַכֵּחַ עִם עַצְמוֹ. הוּא חִיפֵּשׂ תְשׁוּבוֹת לַשְׁאֵלוֹת שֶׁהִטְרִידוּ אוֹתוֹ.

תַלְמִידָיו הַסַקְרָנִים חִיכּוּ לוֹ בְּקוֹצֶר רוּחַ שֶׁיַחְזוֹר. "מְעַנְיֵן אֵיזֶה דִבְרֵי חוֹכְמָה חֲדָשִׁים יָבִיא לָנוּ, לְאַחַר כָּל הַיָמִים הָאֵלֶה שֶׁבָּהֶם הוּא מִתְעַמֵק בְּמַחְשָׁבוֹת."
בֵּינְתַיִם הֵם טִיפְּלוּ בַּחֲמוֹר וּבָעִיזִים שֶׁלוֹ.
כַּעֲבוֹר עֲשָׂרָה יָמִים הוֹפִיעַ אֱלִישָׁע בָּעִיר, רָזֶה וְכָחוּשׁ – אַךְ זָקוּף וְרָגוּעַ.
זֶה הָיָה יוֹם שַׁבָּת וְהוּא מָצָא כַּמָה מִתַלְמִידָיו מְחַכִּים לוֹ בַּחֲצַר בֵּיתוֹ, שָׁרִים שִׁירֵי שַׁבָּת. לִכְבוֹדוֹ שָׁרוּ בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת. תַלְמִיד אֶחָד הִזְמִינוֹ לִסְעוּדַת שַׁבָּת בְּבֵיתוֹ.
פִּתְאוֹם הִפְסִיקוּ כּוּלָם לָשִׁיר.
הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם – מוֹרָם הַדָגוּל עָלָה עַל חֲמוֹרוֹ וְהִתְחִיל לִרְכּוֹב מִשָׁם.
"מוֹרֵנוּ!" קָרְאוּ בְבֶהָלָה גְדוֹלָה, "הֲלוֹא שַׁבָּת הַיוֹם! אֵינְךָ יוֹדֵעַ? שַׁבָּת קוֹדֶשׁ!" הֵם חָשְׁבוּ שֶׁמוֹרָם הִתְבַּלְבֵּל בַּיָמִים, וְשֶׁרַק בְּטָעוּת הוּא מְחַלֵל אֶת הַשַׁבָּת.
"פָּנוּ לִי דֶרֶךְ," אָמַר אֱלִישָׁע בְּנַחַת, "אֲנִי הוֹלֵךְ לִקְנוֹת לִי קְצָת אוֹכֶל בַּשׁוּק."
"אֲבָל שַׁבָּת הַיוֹם, מוֹרֵנוּ! הַשׁוּק סָגוּר הַיוֹם."
"אֶקְנֶה בַּשׁוּק שֶׁל הַנוֹכְרִים."
"בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ? זֶה חִילוּל שַׁבָּת וֶאֱלוֹהִים!"
"אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁשַׁבָּת הַיוֹם." אָמַר אֱלִישָׁע, "אֲבָל... אַתֶם זוֹכְרִים אֶת הַיֶלֶד הַמִסְכֵּן שֶׁרָאִינוּ... וְאֶת הָאָב הָאוּמְלָל..."
"אֱלוֹהִים נָתַן, אֱלוֹהִים לָקַח," אָמְרוּ לוֹ הַתַלְמִידִים אֶת מָה שֶׁפַּעַם לָמְדוּ, "אֵין הָאָדָם יָכוֹל לְהָבִין הַכּוֹל, רַק לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה שֶׁזֶה רְצוֹן הָאֱלוֹהִים."
"זֶה לְצוֹן הָאֱלוֹהִים!" רָעַד קוֹלוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע, "הַיֶלֶד הַטוֹב, הַתָמִים, הַמִסְכֵּן... הַיֶלֶד הַזֶה קִיֵם שְׁתֵי מִצְווֹת. כִּיבֵּד אֶת אָבִיו, אַחַת. וְרִיחֵם עַל הָאֵם הַיוֹנָה, שְׁתַיִם. רָאָה אֱלוֹהִים, וּמִיָד נָתַן לוֹ פְּרָס נָאֶה..."
וְאַחֲרֵי שְׁתִיקָה קְצָרָה זָקַף אֱלִישָׁע אֶת רֹאשוֹ וְאָמַר: "צַר לִי לְצַעֵר אֶתְכֶם, תַלְמִידַי הַטוֹבִים! לְאַחַר מַחְשְׁבוֹת רַבּוֹת מָצָאתִי אֶת הָאֱמֶת... אֶת הָאֱמֶת שֶׁלִי... וְהִיא שׁוֹנָה מִכָּל מָה שֶׁלִימַדְתִי אֶתְכֶם וּמִמָה שֶׁהֶאֱמַנְתִי כָּל חַיַי..."
"גַלֵה לָנוּ אֶת הָאֱמֶת שֶׁמָצָאתָ!" בִּיקְשׁוּ הַתַלְמִידִים.
"הִיא בִּכְלָל לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם..." הִזְהִיר אוֹתָם אֱלִישָׁע.
"הֲרֵי לִימַדְתָ אוֹתָנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאֱמֶת. אָז סַפֵּר לָנוּ."
וְהוּא לָחַשׁ:
"גִילִיתִי שֶׁאֵין אֱלוֹהִים... כֵּן, שְׁמַעְתֶם אוֹתִי נָכוֹן... אָמַרְתִי שֶׁאֱלוֹהִים לֹא קַיָם."
וְהוּא פָּנָה לִרְכּוֹב אֶל הַשׁוּק. בְּשַׁבָּת!
אֵין אֱלוֹהִים!
פִּתְאוֹם הֵרִים הַחֲמוֹר אֶת רֹאשׁוֹ, פָּתַח אֶת פִּיו וְנָעַר נְעִירָה חֲזָקָה.
"מוֹרֵנוּ," קָרְאוּ אַחֲרָיו הַתַלְמִידִים, "אֲפִילוּ הַחֲמוֹר מִזְדַעְזֵעַ מִדְבָרֶיךָ..."
מִי שֶׁבֶּאֱמֶת הִזְדַעְזְעוּ הָיוּ הַתַלְמִידִים. הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁזֶהוּ מוֹרָם הָאָהוּב אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהָאִישׁ שֶׁדִיבֵּר אֲלֵיהֶם הוּא בִּכְלָל אֱלִישָׁע אַחֵר וְלֹא אֱלִישָׁע שֶׁהֵם מַכִּירִים. אֲבָל אֱלִישָׁע שֶׁלָהֶם לֹא חָזַר.
נִשְׁאַרְתי שָׁם עוֹד זְמַן מָה. רָאִיתִי שֶׁהַתַלְמִידִים נִשְׁאֲרוּ בֶּאֱמוּנָתָם וְהָלְכוּ אֶל מוֹרִים אֲחֵרִים. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ רוֹאִים אֶת אֱלִישָׁע מֵרָחוֹק, הֵם כְּבָר יָדְעוּ שֶׁזֶה הוּא וְלֹא אַחֵר. אֲבָל מִשׁוּם שֶׁהָיָה אָדָם שׁוֹנֶה, דָבַק בּוֹ לְתָמִיד הַכִּינוּי – 'הָאַחֵר'.

וַאֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ 613, נוֹתַרְתִי מְבוּלְבָּל. הַאִם בִּכְלָל יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת, שֶׁאֵין אֱלוֹהִים?
או שְֶׁאוּלַי, אוּלַי... כִּי אִם יֵשׁ אֱלוֹהִים, לָמָה הוּא הִרְשָׁה לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם לְהַעְנִישׁ אוֹתִי? מָה עָשִׂיתִי רַע, אִם רַק דִיוַחְתִי אֱמֶת? וְאִם אֱלוֹהִים קַיָם, לָמָה הוּא הִפְקִיר אוֹתִי, לִהְיוֹת מַלְאָךְ נָטוּשׁ, בְּלִי כּוֹחַ בִּכְנָפַי, נָע וָנָד בּוֹדֵד בָּאָרֶץ? זֶה לֹא צוֹדֵק. לֹא צוֹדֵק.
אָז אוּלַי צוֹדֵק אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה?
אֲבָל מִיָד דָחִיתִי אֶת הַמַחְשָׁבָה הַזֹאת. אֵין סָפֵק שֶׁיֵשׁ אֱלוֹהִים. וְיֵשׁ לִי הוֹכָחָה פְּשׁוּטָה לְכָךְ. הִנֵה –
יֵשׁ מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם? יֵשׁ, בְּעַצְמִי רָאִיתִי. יֵשׁ מַלְאַךְ אָרֶץ? יֵשׁ, הֲרֵי זֶה אֲנִי, 613.
לְמִי יֵשׁ מַלְאָכִים? רַק לֶאֱלוֹהִים.
וְאִם יֵשׁ מַלְאָכִים – סִימָן שֶׁגַם יֵשׁ אֱלוֹהִים!
הִסְתַכַּלְתִי בַּנוֹצָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁלִי וְחָשַׁבְתִי: "אִם הִיא קַיֶמֶת, אָז גַם מִי שֶׁנָתַן לִי אוֹתָהּ קַיָם!"
~~~~