הַמְגוֹרָשׁ

"תוּק תִיק תַק תוֹק..."
עוֹד זְמַנִים רַבִּים חָלְפוּ.
הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לַסוֹף, לַפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַיַי. וְהַפַּעַם לְאָן?
"תִיק תַק תוֹק... – וְיָדַעְתִי לְאָן. לְאַמְסְטֶרְדָם.
כֵּן, לְאַמְסְטֶרְדָם הָרְחוֹקָה, לָרוֹבַע הַיְהוּדִי.
מֵעוֹלָם לֹא יָצָאתִי לְדֶרֶךְ כָּל כָּךְ אֲרוּכָּה. טוֹב שֶׁמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם הִשְׁאִירוּ לִי לְפָחוֹת אֶת הַנוֹצָה הָאַחַת. הִתְקַדַמְתִי בְּנִיתוּרִים קְצָרִים שֶׁאוֹמְנָם הֵחִישׁוּ אֶת הַדֶרֶךְ. וּבְכָל זֹאת כִּמְעַט שֶׁהִיגַעְתִי בְּאִיחוּר.

בְּשַׁעַר הָרוֹבַע נִכְנְסָה אִיתִי כִּרְכָּרָה רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים. בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי מָשַׁךְ הָרַכָּב בַּמוֹשְׁכוֹת וְהַסוּסִים עָמְדוּ.
"יְהוּדִים יְקָרִים!" קָרָא הָרַכָּב, "אֵיפֹה גָר פֹּה אֶחָד בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָה? הוּא הִזְמִין הוֹבָלָה. הוּא עוֹבֵר לָגוּר בְּרַיְנְסְבּוּרְג."
כָּל מִי שֶׁהָיוּ שָׁם בָּרְחוֹב עָשׂוּ עַצְמָם כְּלֹא שׁוֹמְעִים.
"לָמָה אַתֶם שׁוֹתְקִים? אִם הוּא אֵיזֶה פּוֹשֵׁעַ, אֲנִי חוֹזֵר. אִם אַף יְהוּדִי לֹא רוֹצֶה לְהַסִיעַ אוֹתוֹ, אָז לָמָה לִי לְהִסְתַבֵּךְ בְּצָרוֹת?"
"הוּא לֹא פּוֹשֵׁעַ, רַק יֵשׁ עָלָיו חֵרֶם," אָמְרָה אִישָׁה אַחַת, "לֹא נַגִיד לְךָ אֵיפֹה הוּא גָר. אָסוּר לָנוּ לַעְזוֹר לוֹ בִּכְלוּם."
"הוּא כֵּן פּוֹשֵׁעַ," אָמַר אַחֵר, "פָּשַׁע בְּעַמוֹ וּבֶאֱלוֹהִים."
"אָז הוּא לֹא רוֹצֵחַ וְלֹא שׁוֹדֵד..." הָרַכָּב נִרְגַע. "אוּלַי בְּכָל זֹאת תַעַזְרוּ לִי, שֶׁלֹא אֶסְתוֹבֵב פֹּה סְתָם."
רַק יַלְדָה אַחַת עָשְׂתָה לָרַכָּב סִימָנִים בְּרֹאשָׁהּ וּבְיָדָהּ – תַמְשִׁיךְ הָלְאָה וְאָז שְׂמֹאלָה.
הַכִּרְכָּרָה נֶעְצְרָה לְיַד בַּיִת מְטוּפָּח. אִישׁ נָאֶה וְעָדִין עָמַד וְחִיכָּה שָׁם, וּבֵינְתַיִם קָרָא בְּסֵפֶר.
"בָּחוּר צָעִיר!" פָּנָה אֵלָיו הָרַכָּב, "אַתָה בָּרוּךְ שְׁפִּינוֹזָה? נִרְאֶה שֶׁהוֹלֶכֶת לִהְיוֹת לָנוּ נְסִיעָה מְעַנְיֶנֶת. אֵלֶה כָּל הַחֲפָצִים שֶׁלְךָ?"
הֵם הֶעְמִיסוּ כַּמָה מִטַלְטְלִים וְרַק אַרְגָז כָּבֵד אֶחָד שֶׁל סְפָרִים.
"יֵשׁ עוֹד שִׁבְעָה אַרְגְזֵי סְפָרִים בִּפְנִים," אָמַר הַצָעִיר, "אוֹדֶה לְךָ, אֲדוֹנִי, אִם תָבִיא אוֹתָם אֵלַי בַּיָמִים הַבָּאִים בְּכַמָה נְסִיעוֹת הָלוֹךְ וָשׁוֹב, וּבִלְבַד שֶׁלֹא תַכְבִּיד עַל הַסוּסִים."
וְהוּא עָלָה וְיָשַׁב לְצַד הָרַכָּב וְהַכִּרְכָּרָה זָזָה.
הֵם עָבְרוּ לְיַד בִּנְיָן גָדוֹל שֶׁעָלָיו הִתְנוֹסֵס הַשֶׁלֶט "בֵּית מִסְחָר הָאַחִים שְׁפִּינוֹזָה".
"עֲצוֹר בְּבַקָשָׁה," בִּיקֵשׁ הַנוֹסֵעַ וְיָרַד כְּדֵי לְהִיפָּרֵד בְּחִיבּוּק גָדוֹל מֵאָחִיו שֶׁנִשְׁאַר לְנַהֵל אֶת הָעֵסֶק.
וְגַם כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ לְיַד בֵּית הַמִדְרָשׁ הַצָמוּד לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בִּיקֵשׁ לַעֲצוֹר. הוּא הִתְבּוֹנֵן, אוּלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בְּחַיָיו, בַּמָקוֹם שֶׁבּוֹ לָמַד מִמוֹרָיו הָאֲהוּבִים אֶת הַתָנָ"ךְ וְהַתַלְמוּד.
וְשׁוּב בִּיקֵשׁ לַעֲצוֹר לְיַד בִּנְיָן שֶׁעָלָיו הַשֶׁלֶט "בֵּית הַסֵפֶר הַגָבוֹהַ לְלָטִינִית". פֹּה נִפְרַד הָאִישׁ מֵחֲבֵרָיו הַסְטוּדֶנְטִים וְגַם מִמוֹרִים שֶׁחִיכּוּ לוֹ וְנוֹפְפוּ לוֹ בִּידֵיהֶם.
"אָדוֹן שְׁפִּינוֹזָה," אָמַר הָרַכָּב, "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָה אָדָם מְכוּבָּד מְאוֹד... וְצַר לִי בִּשְׁבִילְךָ..." וּלְאַחַר זְמַן הוֹסִיף: "כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, סִיפֵּר לִי אָבִי עֲלֵיכֶם, הַיְהוּדִים. עַל הַכְּנֵסִיָה שֶׁרָדְפָה אֶתְכֶם בְּפּוֹרְטוּגָל. שֶׁכְּדֵי לְהַצִיל אֶת חַיֵיכֶם מִמָוֶת בְּעִינוּיִים, הֲפַכְתֶם לְנוֹצְרִים, אֲבָל בַּסֵתֶר שְׁמַרְתֶם עַל תוֹרַתְכֶם. וְכַאֲשֶׁר הִתְאַפְשֵׁר לָכֶם, בְּרַחְתֶם מִשָׁם וְהִתְחַלְתֶם הַכּוֹל מֵחָדָשׁ פֹּה בְּאַמְסְטֶרְדָם הַחוֹפְשִׁית. וְעַכְשָׁו, עַכְשָׁו אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוּ, דַוְקָא אֵלֶה מְגָרְשִׁים אוֹתְךָ..."
שְׁפִּינוֹזָה חִיֵךְ. "כֵּן, הַחַיִים מְלֵאִים בְּהַפְתָעוֹת..."
הָרַכָּב צִחְקֵק. "אָז אֵיזֶה פֶּשַׁע נוֹרָא בִּיצַעְתָ שֶׁמַגִיעַ לְךָ יַחַס כָּזֶה? אַתָה לֹא נִרְאֶה שׁוֹדֵד אוֹ רוֹצֵחַ. כַּנִרְאֶה שֶׁהֶעְלַבְתָ אֶת הָרַב שֶׁלָכֶם. אוֹ שֶׁאַתָה מְחַלֵל אֶת הַשַׁבָּת, אוֹ אוֹכֵל לֶחֶם בְּחַג הַפֶּסַח שֶׁלָכֶם..."
שְׁפִּינוֹזָה צָחַק. "גָרוּעַ מִכָּךְ – אֲנִי שׁוֹאֵל יוֹתֵר מִדַי שְׁאֵלוֹת. וַאֲנִי חוֹשֵׁב אַחֶרֶת מֵאֲחֵרִים. וְיֵשׁ כָּאֵלֶה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלִי מְסוּכָּנוֹת."
הָרַכָּב הֵרִים גַבָּה. "גַם אֲנִי מִתְעַצְבֵּן מִשְׁאֵלוֹת מְיוּתָרוֹת. אֲבָל מָה כָּל כָּךְ מְסוּכָּן בַּמַחְשָׁבוֹת שֶׁלְךָ?"
שְׁפִּינוֹזָה נִשְׁעַן לְאָחוֹר. "וּבְכֵן, אֲדוֹנִי... לְמָשָׁל, אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים שֶׁאֱלוֹהִים הוּא כְּמוֹ מֶלֶךְ, יוֹשֵׁב עַל כֵּס מַלְכוּתוֹ, מְצַוֶה מָה לַעֲשׂוֹת וּמְנַהֵל אֶת כָּל הָעוֹלָם, מֵהַנְמָלָה וְעַד הַשֶׁמֶשׁ. אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֱלוֹהִים זֶה מַשֶׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי."
"אַחֵר? אֵיךְ?" הִתְפַּלֵא הָרַכָּב.
"אֲנִי מַאֲמִין שֶׁאֱלוֹהִים נִמְצָא בְּכָל דָבָר. לֹא רַק בַּשָׁמַיִם, אֶלָא גַם בָּעֵצִים, בַּנְהָרוֹת, בַּכּוֹכָבִים – אֲפִילוּ בְּתוֹכֵנוּ."
הָרַכָּב קִימֵט אֶת מִצְחוֹ. "זֶה... מְשׁוּנֶה. כַּיָדוּעַ, אֱלוֹהִים מַשְׁקִיף עָלֵינוּ מִמְרוֹמִים. כָּל יֶלֶד יוֹדֵעַ אֶת זֶה."
"כַּיָדוּעַ... אַךְ הַאִם הַ'כַּיָדוּעַ' הַזֶה הוּא בִּכְלָל נָכוֹן?" אָמַר שְׁפִּינוֹזָה, "לְדַעְתִי לֹא. לְדַעְתִי הַכּוֹל בַּטֶבַע פּוֹעֵל לְפִי חוּקִים. הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת, הַגֶשֶׁם יוֹרֵד, זֶרַע קָטָן גָדֵל לְעֵץ. הַתַפּוּחַ תָמִיד יִפּוֹל מֵהָעֵץ אַרְצָה, לְעוֹלָם לֹא לְכִיווּן הַשָׁמַיִם. זֶה לֹא קוֹרֶה בְּמִקְרֶה אוֹ בִּפְקוּדָה שֶׁל מִישֶׁהוּ; זֶהוּ חֵלֶק מֵהַסֵדֶר הַקָבוּעַ שֶׁיֵשׁ בַּיְקוּם. וְהַסֵדֶר הַזֶה – חוּקֵי הַטֶבַע הָאֵלֶה שֶׁעַל פִּיהֶם הָעוֹלָם פּוֹעֵל – הַסֵדֶר הַזֶה הוּא מָה שֶׁאֲנִי מְכַנֶה אֱלוֹהִים, לֹא אֱלוֹהִים שֶׁיוֹשֵׁב בַּשָׁמַיִם וּמַשְׁגִיחַ."
הָרַכָּב שָׁרַק. "אָז אֱלוֹהִים הוּא לֹא מִישֶׁהוּ שֶׁאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה וְכוֹעֵס, לֹא מִישֶׁהוּ שֶׁמַקְשִׁיב לָנוּ וְסוֹלֵח לָנוּ?"
"בְּדִיוּק, אֲדוֹנִי! אֱלוֹהִים לֹא שׁוֹלֵט וְלֹא מִתְעָרֵב בָּעוֹלָם, לֹא עוֹקֵב אַחֲרֵי הָאָדָם, לֹא מַעְנִישׁ וְלֹא נוֹתֵן שָׂכָר. לֶאֱלוֹהִים לֹא אִכְפַּת אִם טוֹב לָאָדָם אוֹ רַע לוֹ. לֹא אִכְפַּת לוֹ מִצֶדֶק וְרַחֲמִים. הָעוֹלָם מִתְנַהֵל רַק לְפִי חוּקֵי טֶבַע קְבוּעִים. וּלְחוֹק טֶבַע אֵין רֶגֶשׁ וְדֵיעָה."
"סְלַח לִי, אָדוֹן שְׁפִּינוֹזָה! הֲרֵי זֶה נוֹרָא, מָה שֶׁאַתָה אוֹמֵר!" וּמֵרוֹב הִתְרַגְשׁוּת מָשַׁךְ הָרַכָּב בַּמוֹשְׁכוֹת וְהַכִּרְכָּרָה כִּמְעַט נֶעְצְרָה בַּחֲרִיקָה, "אִם לֶאֱלוֹהִים לֹא אִכְפַּת וְאֵין לְךָ פַּחַד מֵהָעוֹנֶשׁ שֶׁלוֹ, אָז כָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵא פּוֹשְׁעִים! אֵין סִיבָּה שֶׁבְּרֶגַע זֶה לֹא תָקוּם וְתִרְצַח אוֹתִי וְתִשְׁדוֹד אֶת כַּסְפִּי!"
"אָדוֹן חָבִיב," אָמַר שְׁפִּינוֹזָה בְּנַחַת, "הֲרֵי אַתָה יוֹדֵעַ יָפֶה שֶׁלֹא אַזִיק לְךָ, גַם לֹא לִזְבוּב. כִּי הַצֶדֶק וְהָרַחֲמִים טְבוּעִים בִּי, כְּמוֹ בְּכָל אָדָם, גַם בְּלִי אֱמוּנָה בְּעוֹנֶשׁ מֵאֱלוֹהִים. לְעוּמַת זֹאת, תַסְכִּים אִיתִי שֶׁבָּתֵי הַסוֹהַר מְלֵאִים בְּפוֹשְׁעִים שֶׁמַאֲמִינִים בְּשָׂכָר וְעוֹנֶשׁ שֶׁל אֱלוֹהִים."
הָרַכָּב גֵירֵד אֶת זְקָנוֹ בִּמְבוּכָה. "אֲבָל, אֲבָל, אֲבָל... זֶה לֹא מָה שֶׁאוֹמֵר הַכּוֹמֶר שֶׁלִי בַּכְּנֵסִיָה! זֶה לֹא מָה שֶׁכָּתוּב בַּתָנָ"ךְ! אַל תַגִיד שֶׁגַם עַל הַסֵפֶר הַקָדוֹשׁ יֵשׁ לְךָ מִין מַחְשָׁבוֹת..."
שְׁפִּינוֹזָה הִנְהֵן. "לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּשֶׁהָאָדָם עֲדַיִן לֹא הָיָה מְפוּתָח, הַתָנָ"ךְ לִימֵד אוֹתוֹ צֶדֶק וְרַחֲמִים. אֲבָל אֲנִי מַאֲמִין שֶׁהַתָנָ"ךְ נִכְתַב עַל יְדֵי אֲנָשִׁים וְלֹא נִיתָן מֵאֱלוֹהִים. הוּא מָלֵא בְּחוֹכְמָה, וְהַיוֹם צָרִיךְ לִקְרוֹא בּוֹ, אַךְ כְּמוֹ בְּסִיפּוּר דִמְיוֹנִי, כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְלָדִים נֶהְדָר, לֹא כְּסֵפֶר שֶׁל נִיסִים."
"אוֹי לִי!" רָטַן הָרַכָּב, "הַתָנָ"ךְ הוּא סֵפֶר יְלָדִים! וְגַם בַּנִיסִים שֶׁהַכּוֹמֶר מְסַפֵּר אַתָה לֹא מַאֲמִין!? וּמָה עִם מַלְאָכִים? עַכְשָׁו תַגִיד שֶׁגַם הֵם רַק סִיפּוּר? הֲלוֹא הַכְּנֵסִיָה מְלֵאָה בְּצִיוּרִים שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁהִתְגַלוּ!"
"אֲנִי מַאֲמִין בַּשֵׂכֶל, בַּתְבוּנָה, בַּהִיגָיוֹן," אָמַר שְׁפִּינוֹזָה. "נֵס זֶה סִיפּוּר שֶׁלֹא קָרָה. אוֹ שֶׁזֶה אֵירוּעַ שֶׁקָרָה אֲבָל רַק נִרְאֶה כְּמוֹ נֵס, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לְהַסְבִּירוֹ עַל יְדֵי הַמַדָע – וְאָז זֶה אֵינֶנוּ נֵס. וּמַלְאָכִים – בָּרוּר שֶׁמַלְאָכִים נִמְצָאִים רַק בַּסִיפּוּרִים וּבַצִיוּרִים..."

"אַתָה טוֹעֶה מְאוֹד, שְׁפִּינוֹזָה הַנִכְבָּד!" רָצִיתִי לִצְעוֹק, אִילוּ הָיָה מוּתָר לִי לְהִתְגַלוֹת, "אִילוּ רַק יָדַעְתָ שֶׁמַלְאַךְ אָרֶץ נִמְצָא מַמָשׁ כָּרֶגַע לְיָדְךָ, הָיִיתָ מְדַבֵּר אַחֶרֶת, אֲדוֹן שְׁפִּינוֹזָה. וְלוּ יָכוֹלְתִי לְסַפֵּר לְךָ עַל מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם... אָז הָיִיתָ מוֹדֶה שֶׁיֵשׁ גַם אֱלוֹהִים שֶׁמְפַקֵחַ עַל הָעוֹלָם, לֹא כְּמוֹ הָאֱלוֹהִים שֶׁלְךָ..."

הַסוּסִים דָהֲרוּ וְהָרַכָּב שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת. וּפִתְאוֹם הוּא קָרָא בְּהִתְרַגְשׁוּת:
"אָז בְּעֶצֶם... בְּעֶצֶם, אִם אֱלוֹהִים לֹא מִתְעָרֵב בָּעוֹלָם וְלֹא שׁוֹמֵעַ לָנוּ, אָז אֵין כָּל טַעַם לְהִתְפַּלֵל אֵלָיו..."
"הַתְפִילָה עוֹזֶרֶת רַק לְהַרְגָשָׁה הַטוֹבָה שֶׁל הָאָדָם. אֲבָל מָה שֶׁבֶּאֱמֶת יָכוֹל לַעְזוֹר לָאָדָם, לְהָקֵל בֶּאֱמֶת עַל הַסֵבֶל שֶׁלוֹ – זֶה הַמַדָע. כְּלוֹמַר, הָאָדָם צָרִיךְ לִלְמוֹד אֶת חוּקֵי הַטֶבַע. בֶּן שֶׁבַע הָיִיתִי כְּשֶׁאִימִי הַטוֹבָה מֵתָה מִדַלֶקֶת רֵיאוֹת. שׁוּם תְפִילָה לֹא עָזְרָה, אֲבָל יוֹם אֶחָד אַנְשֵׁי הַמַדָע הַמְלוּמָדִים עוֹד יִמְצְאוּ תְרוּפָה לַמַחֲלָה הָזֹאת."
"גַם שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִים שֶׁלִי מֵתוּ..." לָחַשׁ הָרַכָּב וְהִשְׁתַתֵק. הוּא שׁוּב שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, עַד שֶׁאָמַר:
"אָדוֹן שְׁפִּינוֹזָה, אַתָה אָדָם נֶחְמָד, אֲבָל אֶת הַחֵרֶם וְהַגֵירוּשׁ הֵבֵאתָ אַתָה עַל עַצְמְךָ. לָמָה לְךָ לַחְשׁוֹב מַחְשָׁבוֹת מְסוּכָּנוֹת. וְאִם אַתָה כְּבָר חוֹשֵׁב אוֹתָם, אָז לָמָה שֶׁלֹא תִשְׁמוֹר אוֹתָם בַּלֵב שֶׁלְךָ וְלֹא תִסְתַבֵּךְ?..."
"לָמָה? מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְרִיחַ אָדָם לִשְׁתוֹק אוֹ לַחְשׁוֹב כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת. אֲנָשִׁים צְרִיכִים לַחְשׁוֹב בְּעַצְמָם בְּאוֹפֶן חוֹפְשִׁי. וְאָז, כְּשֶׁמוֹפִיעִים רַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים, תָמִיד יִהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁמְפַחֲדִים מִכָּל חִידוּשׁ וְיַשְׁתִיקוּ כָּל דִיבּוּר עַל כָּךְ. הַבֵּט עַל הַדֶרֶךְ שֶׁבָּהּ הַכִּרְכָּרָה הַזֹאת נוֹסַעַת – אֵלֶה שֶׁמִתְנַגְדִים לְרַעְיוֹנוֹת חֲדָשִׁים הֵם כְּמוֹ הָאֲבָנִים וְהַבּוֹרוֹת שֶׁבַּדֶרֶךְ, אֲבָל אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים קָדִימָה, לַמְרוֹת הַמִכְשׁוֹלִים שֶׁלְפָנֵינוּ."
"אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמִילָה הַזֹאת שֶׁאָמַרְתָ – חוֹפְשִׁי. כָּךְ אֲנִי מַרְגִישׁ כְּשֶׁאֲנִי מִחוּץ לָעִיר וְהַכִּרְכָּרָה טָסָה בַּדֶרֶךְ, וְהָרוּחַ בַּפָּנִים, וְזֶה עוֹשֶׂה לִי טוֹב..."
"כֵּן, אֲדוֹנִי, זֶה טוֹב – מַחְשָׁבָה חוֹפְשִׁית, מַדָע חוֹפְשִׁי. וְכָל אָדָם הָגוּן מַגִיעַ לוֹ הַחוֹפֶשׁ לְהַגִיד אֶת דַעְתוֹ בְּלִי פַּחַד. לְמַזָלִי, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה חֲבֵרִים בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁחוֹשְׁבִים כָּמוֹנִי, וַאֲנַחְנוּ כָּל הַזְמַן מִתְכַּתְבִים בְּמִכְתָבִים עַל מַחְשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת." "כָּל כָּךְ נָעִים לְדַבֵּר אִיתְךָ, אָדוֹן שְׁפִּינוֹזָה, עַד שֶׁלֹא שַׂמְתִי לֵב שֶׁכְּבָר הִגַעְנוּ לְרַיְנְסְבּוּרְג. זֶה הָרְחוֹב? זֶה הַבַּיִת?"
הָרַכָּב עָזַר לְהַכְנִיס אֶת הַחֲפָצִים מֵהַכִּרְכָּרָה לַבַּיִת הַקָטָן. הוּא הִתְפַּעֵל מֵהַסְפָרִים הֶעָבִים וּמִמָה שֶׁהִנִיחַ שְׁפִּינוֹזָה עַל שׁוּלְחַן עֲבוֹדָה. הָיוּ שָׁם זְכוּכִיוֹת עֲגוּלוֹת, תַבְנִיוֹת, מִתְקָן מִסְתוֹבֵב, אַבְנֵי הַשְׁחָזָה, חוֹמְרֵי לִיטוּשׁ וְעוֹד מַכְשִׁירִים שׁוֹנִים וּמְשׁוּנִים.
"מָה אַתָה עוֹשֶׂה בְּאֵלֶה?" שָׁאַל הָרַכָּב, "אֲנִי מַכִּיר כֵּלִים שֶׁל נַגָר, סַנְדְלָר, חַיָט. כָּאֵלֶה לֹא רָאִיתִי."
"אֲנִי מְלַטֵשׁ עֲדָשׁוֹת," אָמַר שְׁפִּינוֹזָה, "זֹאת פַּרְנָסָתִי. וְזֹאת גַם תְרוּמָתִי לַמַדָע, לִבְנִיַת טֵלֶסְקוֹפִּים וּמִיקְרוֹסְקוֹפִּים... וְגַם לְשִׁיפּוּר הָרְאִיָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם..."
"עַל הַ-סְקוֹפִּים הָאֵלֶה לֹא אֶשְׁאַל, כִּי לֹא אָבִין..." מִלְמֵל הָרַכָּב, "אַךְ אָמַרְתָ שִׁיפּוּר רְאִיָה, אָדוֹן שְׁפִּינוֹזָה?... אִשְׁתִי, הִתְקַלְקְלוּ לָהּ הָעֵינַיִם, וּמִזְמַן הִפְסִיקָה לְהַטְלִיא אֶת הַגַרְבַּיִם שֶׁלִי בְּחוּט וּמַחַט..."
"מָחָר, כְּשֶׁתַחְזוֹר לְפֹה עִם עוֹד אַרְגַז סְפָרִים, הָבֵא אִיתְךָ אֶת אִשְׁתְךָ. בְּרָצוֹן אַתְקִין לָהּ מִשְׁקְפֵי רְאִיָה."
"אֱלוֹהִים אַדִירִים!" קָרָא הָרַכָּב, "נִיסִים וְנִפְלָאוֹת!" ~~~~