סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים
אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה
הֶחָכָם בָּאָדָם ...
– – –
הֵם יָשְׁבוּ עַל סַפְסַל הָאֶבֶן בֶּחָצֵר, מִתַחַת לַחֲצִי יָרֵחַ וְכוֹכָבִים נוֹצְצִים. וְעֵזֶר סִיפֵּר לְתוּשִׁיאֵל אֶת סִיפּוּרוֹ שֶׁל הַסֵפֶר.
"יוֹם אֶחָד הוֹפִיעַ בְּבֵית אָבִי חֲבֵרוֹ הַטוֹב מִיַלְדוּת. הוּא בָּא לָגוּר בִּכְפָרֵנוּ, אִישׁ מַשְׂכִּיל וְנָעִים וּשְׁמוֹ אֱלִיצֶדֶק. אַחֲרֵי זְמַן עָמַדְתִי לַעֲזוֹב אֶת הַכְּפָר, לְהָקִים לִי בַּיִת מִשֶׁלִי וּלְהִינָשֵׂא לְאִימְךָ. רַק אָז אָבִי גִילָה לִי שֶׁאֱלִיצֶדֶק הָיָה שָׁנִים רַבּוֹת הָרוֹפֵא בְּאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה.
"אַחֲרֵי שֶׁהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵת, פָּרַץ מַאֲבָק יְרוּשָׁה גָדוֹל עַל הַכֵּס, וְהָאָרֶץ נֶחְלְקָה לִשְׁנַיִם – מַמְלֶכֶת יְהוּדָה וּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. אֶת זֶה אַתָה יוֹדֵעַ, תוּשִׁיאֵל. אֱלִיצֶדֶק הָרוֹפֵא בָּרַח מִירוּשָׁלַיִם הַמְסוּכֶּנֶת כְּדֵי לְהַצִיל אֶת נַפְשׁוֹ, וְגַם כְּדֵי לְהַצִיל שְׁנֵי סְפָרִים שֶׁהָיוּ בְּיָדָיו.
"סֵפֶר אֶחָד הוּא 'סֵפֶר הַמַרְפֵּא אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה'. בּוֹ כָּתַב אֱלִיצֶדֶק אֶת כָּל חוֹכְמַת הָרְפוּאָה שֶׁצָבַר בְּכָל שְׁנוֹתָיו כְּרוֹפֵא הַמֶלֶךְ – אֶת כָּל הַמַחֲלוֹת וְהַתְרוּפוֹת. סֵפֶר הַמַרְפֵּא מְיוּחָס לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה רַק לְשֵׁם כְּבוֹדוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּתַב אוֹתוֹ הָרוֹפֵא אֱלִיצֶדֶק.
"הַסֵפֶר הַשֵׁנִי שֶׁעָלָיו שָׁמַר אֱלִיצֶדֶק הוּא הַסֵפֶר שֶׁרָאִיתָ עַכְשָׁו בַּמְעָרָה, 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה'. כָּל הַסְפָרִים שֶׁכָּתַב שְׁלֹמֹה הָיוּ סִפְרֵי חוֹכְמָה וְשִׁירָה, וּכְבָר הָיוּ לָהֶם הֶעְתֵקִים, וְרַבִּים גַם יָדְעוּ אוֹתָם בְּעַל פֶּה. גַם אַתָה יוֹדֵעַ פִּתְגָמִים חֲכָמִים שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה.
"אֲבָל 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' הוּא סֵפֶר שֶׁל עֲשִׂיָה וּמְלָאכָה, וְהוּא אֶחָד וְיָחִיד וַעֲדַיִן לֹא הֶעְתִיקוּ אוֹתוֹ. וְלָכֵן, לָקַח אֱלִיצֶדֶק את הַסֵפֶר כְּדֵי לִשְׁמוֹר עָלָיו, יַחַד עִם 'סֵפֶר הַמַרְפֵּא'."
"וְאֵיךְ הִגִיעַ הַסֵפֶר לְפֹה, לַמְעָרָה, אָבִי?" שָׁאַל תוּשִׁיאֵל בְּלַחַשׁ. עֵזֶר הִמְשִׁיךְ.
"זֶה הָיָה הָרַעְיוֹן שֶׁל אֲלִיצֶדֶק בֶּן חָכָם. לִפְנֵי שֶׁעָזַבְתִי אֶת הַכְּפָר וְאֶת בֵּית אָבִי, הוּא אָמַר לִי: הָעָם אוֹהֵב וְתָמִיד יֹאהַב אֶת הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. אֲבָל יֵשׁ שַׁלִיטִים שֶׁלֹא יַפְסִיקוּ לְקַנֵא בּוֹ וְיִרְצוּ לִמְחוֹק אֶת זִיכְרוֹ. לָכֵן נִשְׁקֶפֶת סַכָּנָה לַהֶעְתֵק הַיָחִיד שֶׁל 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'. קַח אוֹתוֹ אִיתְךָ. אַתָה נֶאֱמָן עָלַי, גַם בַּעַל יָדַיִם טוֹבוֹת. שְׁמוֹר עָלָיו וְעָשֵׂה מִמֶנוּ הֶעְתֵקִים לְמַעַן יִישָׁמֵר לְדוֹרוֹת."
"וְלָמָה אֱלִיצָדָק לֹא הֶעְתִיק אֶת הַסֵפֶר בְּעַצְמוֹ?" שָׁאַל תוּשִׁיאֵל.
"שְׁאֵלָה טוֹבָה..." צִחְקֵק עֵזֶר, "זֶה בִּגְלַל הַכְּתָב שֶׁלוֹ... כְּתָב שֶׁל רוֹפֵא, לֹא שֶׁל סוֹפֵר. אֶת 'סֵפֶר הַמַרְפֵּא' שֶׁלוֹ רַק הוּא יָדַע לִקְרוֹא... לָכֵן הוּא הִפְקִיד אֶת הַסֵפֶר בְּיָדַי."
"וְכָךְ עִם אִימְךָ, עִם הַסֵפֶר וְעִם כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלִי, בָּאתִי לִכְפַר רָם–רוֹם. בַּתְחִילָה גַרְנוּ בַּמְעָרָה. בְּיַחַד חָצַבְנוּ אֶת הַמְעָרָה הַפְּנִימִית, הַסוֹדִית. מִן הָאֲבָנִים וְהֶעָפָר שֶׁהוֹצֵאתִי בָּנִיתִי אֶת הַבַּית, אֶת הַדִיר וְאֶת גֶדֶר הָאֶבֶן. וּבַמְעָרָה הַפְּנִימִית שַׂמְתִי אֶת הַסֵפֶר לְמִשְׁמֶרֶת.
"שָׁנִים עָבְרוּ. הָיִיתִי עָסוּק בְּעִנְיָנִים שֶׁל בַּיִת וּפַרְנָסָה. רַק אַחֲרֵי שֶׁלָקְחוּ לַמִלְחָמָה אֶת שְׁנֵי אַחֶיךָ, אֶת פְּנוּאֵל וְאֶלְעָד, נִיגַשְׁתִי לְהַעְתִיק אֶת הַסֵפֶר. אֲבָל יָדִי שֶׁהִתְרַגְלָה לַעֲבוֹדַת כַּפַּיִם, נֶעֶשְׂתָה עִם הַשָׁנִים מְגוּשֶׁמֶת בִּכְתִיבָה. הֵבַנְתִי שֶׁאֲנִי לֹא הָאִישׁ הַמַתְאִים. יוֹם אֶחָד אוּלַי תַעְתִיק אוֹתוֹ אַתָה, תוּשִׁיאֵל.
"קָרָאתִי בַּסֵפֶר וְאָמַרְתִי: אִם לֹא לְהַעְתִיק, לָמָה שֶׁלֹא אֲנַסֶה לִבְנוֹת? וְכָךְ הִתְחַלְתִי לַעֲשׂוֹת דְבָרִים חֲדָשִׁים לְפִי מָה שֶׁכָּתוּב בַּסֵפֶר. לֹא הַכּוֹל אֲנִי מֵבִין, רַק מְעַט הִצְלַחְתִי לִבְנוֹת.
"עַכְשָׁו אַתָה יוֹדֵעַ, תוּשִׁיאֵל. אָבִיךָ אֵינוֹ מְכַשֵׁף כְּמוֹ שֶׁהַשְׁכֵנִים שֶׁלָנוּ חוֹשְׁבִים לִפְעָמִים. אֲנִי רַק קוֹרֵא בַּסֵפֶר שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וּמְנַסֶה לִבְנוֹת לְפִי מָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ."
"אָבִי," שָׁאַל תוּשִׁיאֵל בִּזְהִירוּת, "הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה אָמַר שֶׁאֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, וְהוּא עַצְמוֹ בָּנָה דְבָרִים חֲדָשִׁים?..."
עֵזֶר צָחַק. "הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הִתְכַּוֵן לְטֶבַע הָאָדָם שֶׁלֹא מִשְׁתַנֶה. הוּא לֹא הִתְכַּוֵן שֶׁאֵין חֲפָצִים חֲדָשִׁים בָּעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶה... הוּא בִּכְלָל לֹא בָּנָה כְּלוּם! שֶׁמֶלֶךְ יַחְזִיק בְּיָדוֹ פַּטִישׁ וּמַסוֹר? הוּא רַק צִיוָה לִבְנוֹת. וּבִשְׁבִיל מִי? בִּשְׁבִיל אֶלֶף נְשׁוֹתָיו..."
"אֶלֶף? אֶלֶף???"
"כָּךְ אוֹמְרִים. גַם אֲנִי לֹא מַאֲמִין בָּזֶה. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁשָׁאַלְתִי אֶת אֱלִיצֶדֶק הָרוֹפֵא, וְגַם הוּא אָמַר שֶׁאֶלֶף זֶה מוּגְזָם. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ הָיוּ רַק חֲצִי מִזֶה – וַאֲנִי מַאֲמִין בַּכּוֹל לְאֱלִיצֶדֶק, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הִתְגוֹרֵר בְּאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ וְרָאָה וְשָׁמַע בְּמוֹ עֵינָיו וְאוֹזְנָיו."
וְאָז נוֹדַע לְתוּשִׁיאֵל אֵיךְ נוֹלַד 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'.
אֶלֶף אוֹ חָמֵשׁ מֵאוֹת – הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב אֶת כָּל נְשׁוֹתָיו, וְכָל מִי שֶׁבִּיקְשָׁה מִמֶנוּ דָבָר, הוּא אַף פַּעַם לֹא אָמַר לָהּ לֹא. וְהֵן בָּאוּ אֵלָיו כְּדֵי שֶׁיִפְתוֹר לָהֶן בְּחוֹכְמָתוֹ כָּל בְּעָיָה. לְאֵיזֶה אָדָם אֵין בְּעָיָה כָּזֹאת אוֹ אַחֶרֶת?
אִישָׁה אַחַת הִתְלוֹנְנָה שֶׁהַשִׂמְלָה הַמְפוֹאֶרֶת שֶׁלָהּ הִתְקַמְטָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיק אֶת קְמָטֶיהָ. אִישָׁה אַחֶרֶת הִתְלוֹנְנָה עַל כֶּתֶם שֶׁלֹא יוֹרֵד בַּכְּבִיסָה מִשִׂמְלָתָהּ הַיְקָרָה. וְאַחֶרֶת הִתְאוֹנְנָה שֶׁקַר לָהּ בְּכַפּוֹת הַיָדַיִם וְהָרַגְלַיִם. וְהָיְתָה אִישָׁה שֶׁסָבְלָה מִכְּאֵב שִׁינַיִם עַז וְלא יָכְלָה לִלְעוֹס. הָיוּ בַּקָשׁוֹת רַבּוֹת, גַם מְשׁוּנוֹת. כְּמוֹ אוֹתָהּ אִישָׁה שֶׁבִּיקְשָׁה, בִּצְחוֹק אוֹ בִּרְצִינוּת, שֶׁהַמֶלֶךְ יוֹרִיד לָהּ אֶת הַיָרֵחַ.
מָה עָשָׂה הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה? הִזְמִין לְאַרְמוֹנוֹ שִׁבְעִים אוּמָנִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה מִן הַטוֹבִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, חָרָשֵׁי עֵץ וּמַתֶכֶת, אוּמָנֵי בְּנִיָה וַאֲרִיגָה וְיוֹצְרִים שֶׁל כֵּלִים וּמְכוֹנוֹת. הַמֶלֶךְ רַק צִיוָה, וְהֵם חָשְׁבוּ מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב, וּמֵעֶרֶב עַד בּוֹקֶר, עַד שֶׁמָצְאוּ פִּתְרוֹן לְכָל אִישָׁה.
הֵם בָּנוּ כֵּלִים מְיוּחָדִים שֶׁטֶרֶם נִרְאוּ. כְּדֵי לְגַהֵץ אֶת הַשִׂמְלָה הַמְקוּמֶטֶת – בָּנוּ אֶת גַהֲצָן–הַלַהַט. וּכְדֵי לְהָסִיר אֶת הַכְּתָמִים מֵהַשִׂמְלָה הַיְקָרָה – בָּנוּ אֶת הַכַּסְכֶּסֶת, הַכְּלִי הַמְיוּחָד לִכְבִיסָה. וּבִשְׁבִיל הָאִישָׁה שֶׁסָבְלָה מִקוֹר – תָפְרוּ הָאוּמָנִים
זוּג חַמְכַּפַּיִם*
מִצֶמֶר לְכַפּוֹת הַיָדַיִם, וְזוּג כַּפְחַמִים מִכּוּתְנָה לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם. וְלָאִישָׁה שֶׁסָבְלָה מִכְּאֵב שִׁינַיִם, כְּדֵי שֶׁתוּכַל לִלְעוֹס – בָּנוּ לָהּ רַסֶקֶת, לְרַסֵק בָּהּ יְרָקוֹת וּפֵרוֹת. וְגַם אֶת הָאִישָׁה שֶׁבִּיקְשָׁה אֶת הַיָרֵחַ לֹא שָׁכְחוּ וּבָנוּ לָהּ אֶת הַיָרֵחַ–הַפּוֹרֵחַ הֶעָשׂוּי נְיָר גוֹמֶא.
דְבָרִים רַבִּים בָּנוּ הָאוּמָנִים. הֵם בָּנוּ, וְהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן אֶת הַשֵׁמוֹת וְצִיוָה לִכְתוֹב בַּסֵפֶר. וְגַם אֶת הַסֵפֶר קָרָא עַל שְׁמוֹ.
מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע תוּשִׁיאֵל אֶת אָבִיו מְדַבֵּר וּמְסַפֵּר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. וְכַאֲשֶׁר הֵם חָזְרוּ לַבַּיִת, חִיכְּתָה לָהֶם שְׁלוֹמִית לְיַד הַשׁוּלְחָן עִם קַנְקַן שֶׁל מֵי תְמָרִים.