~~~ פֶּרֶק ח' ~~~

לְשׁוֹפֵט הַכְּפָר, אִישׁ רָחָב וְעָבֶה, הָיוּ אַרְבַּע נָשִׁים חֲרוּצוֹת. בְּכָל אֲרוּחָה הוּא קִיבֵּל לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אֲרוּחוֹת, כִּי כָּל אִישָׁה בִּישְׁלָה לוֹ אֲרוּחָה שְׁלֵמָה מִשֶׁלָהּ. נְשׁוֹת הַשׁוֹפֵט מִיהֲרוּ לָתֵת לִשְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ לֶחֶם וּגְבִינָה, וְעַל צַוַאר הַפֶּרֶד תָלוּ שַׂק שֶׁל מִסְפּוֹא.
הַשָׁלִיחַ יָשַׁב עַל גַב הַפֶּרֶד, גָבוֹהַ מֵעַל כּוּלָם. כַּנְפֵי גְלִימָתוֹ הִתְנַפְּחוּ בָּרוּחַ הַחַמָה, וְשָׁלוֹשׁ נוֹצוֹת הָעַיִט רָעֲדוּ בְּכוֹבָעוֹ. הַפֶּרֶד לָעַס אֶת הַמִסְפּוֹא וְהַשָׁלִיחַ דִיבֵּר. כָּל אֵימַת שֶׁרָצָה לְהַדְגִישׁ אֶת דְבָרָיו, דָפַק בְּכִידוֹנוֹ בָּאֲדָמָה.
"בָּאתִי רַק לְהַזְכִּיר לָכֶם אֶת 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' שֶׁיִּתְקַיֵם בְּקָרוֹב!"
"אֵיזֶה חַג בְּרֹאשׁוֹ?" שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה אַנְשֵׁי כְּפַר רָם-רוֹם, "לְמָה הוּא מִתְכַּוֵן?"
"הוֹ, נִזְכַּרְתִי!" קָרָא הַשָׁלִיחַ אֶל הַקָהָל הַמִשְׁתוֹמֵם, "אֵיךְ אַתֶם יְכוֹלִים לָדַעַת? בַּחוֹרֶף, בְּחוֹדֶשׁ שְׁבָט, עָבַרְתִי לְמַרְגְלוֹת הָהָר הַזֶה. אֲבָל עֲנָנִים הִסְתִירוּ אֶת הַכְּפָר שֶׁלָכֶם מֵעֵינַי. צַר לִי שֶׁדִילַגְתִי עֲלֵיכֶם..."
וְהוּא סִיפֵּר שֶׁנִשְׁלַח רַק כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת מָה שֶׁכְּבָר יָדְעוּ בְּכָל מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל פֹּה, בִּכְפָר רָם-רוֹם, הוֹדִיעַ עַכְשָׁו לָרִאשׁוֹנָה עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'. הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא מַזְמִין כָּל אָדָם לָבוֹא עִם דָבָר חָדָשׁ שֶׁבָּנָה, כָּזֶה שֶׁלֹא נִרְאָה עוֹד תַחַת הַשֶׁמֶשׁ. כָּל אֶחָד רַשַׁאי לְהִשְׁתַתֵף, כָּל אוּמָן, חָרָשׁ וּבַעַל מְלָאכָה, כָּל אִישׁ וְאִישָׁה, לְמִגָדוֹל וְעַד קָטָן.
"וְהַדָבָר הַמוּצְלָח מִכּוֹל יִזְכֶּה בַּפְּרָס הַגָדוֹל, וְאוֹתוֹ יַעֲנִיק הַמֶלֶךְ בְּמוֹ יָדָיו – מוֹט הַזָהָב שֶׁל שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ הַגָדוֹל שֶׁנִיצָב בְּגַן הַמֶלֶךְ! שֶׁבַע אַבְנֵי יַהֲלוֹם וְסַפִּיר!"
הַשָׁלִיחַ הֵבִין שֶׁשׁוּם דָבָר חָדָשׁ לֹא יֵצֵא מִן הַמָקוֹם הַזָעִיר וְהַדַל הַזֶה שֶׁל עוֹבְדֵי אֲדָמָה תְמִימִים. בְּכָל זֹאת הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַכְרִיז אֶת כָּל פְּקוּדַת הַמֶלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁחַיַל הַמֶלֶךְ חַיָב לְמַלֵא פְּקוּדָה.
"אַנְשֵׁי רוֹם-רָם! אִם יֵשׁ בָּכֶם אָדָם וּבְיָדוֹ דָבָר חָדָשׁ – יָבוֹא וְיִתְיַצֵב עַד יוֹם י"ד בְּתַמוּז בְּאוּרְווֹת הַמֶלֶךְ שֶׁבָּעִיר תִרְצָה, וְלֹא יְאוּחַר מִשְׁקִיעַת הַחַמָה. וּבְיוֹם ט"וּ בְּתַמוּז יָבוֹא הַמֶלֶךְ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים וְלָתֵת אֶת הַפְּרָס הַגָדוֹל. וְאִם תִשְׁאֲלוּ אוֹתִי, גַם הַמַלְכָּה תוֹפִיעַ!"
אַנְשֵׁי הַכְּפָר בָּהוּ בּוֹ, לֹא מְבִינִים מָה רוֹצִים מֵהֶם. וּכְדֵי לְהַרְשִׁים אוֹתָם, סִיפֵּר הַשָׁלִיחַ בְּגַאֲוָה שֶׁקוֹדֶם, לִפְנֵי שְׁלִיחוּתוֹ זֹאת, הוּא הָיָה אֶחָד מִשִׁבְעַת שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל אֵלָה, בֶּן הַמֶלֶךְ הַקָטָן.
לְבַסוֹף נִפְרַד הַשָׁלִיחַ בְּבִרְכַּת "יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, יֵשׁ וָיֵשׁ!"
וְאָז הִדְהִיר אֶת הַפֶּרֶד בְּמוֹרַד הָהָר, נֶחְפַּז אֶל יִשׁוּב אַחֵר בִּשְׁלִיחוּת הַמֶלֶךְ.
עֵזֶר וְתוּשִׁיאֵל פָּנוּ לַחְזוֹר הַבַּיְתָה. לֹא דִבְרֵי הַשָׁלִיחַ הֶעְסִיקוּ אוֹתָם אֶלָא מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ קוֹדֶם עִם שְׁלוֹמִית. הַזְעָקָה הַנוֹרָאָה. הַשִׁינַיִם שֶׁנָקְשׁוּ. הַלֶסֶת שֶׁרָטְטָה. הַגָרוֹן שֶׁפִּרְכֵּס.
"שׁוּב נִבְהֲלָה אִימְךָ מִפְּנֵי הַשָׁלִיחַ," אָמַר עֵזֶר, "הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה. גַם אַתָה, תוּשִׁיאֵל, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק. כּוּלָנוּ חַיָבִים לִהְיוֹת חֲזָקִים."

בֶּחָצֵר, בְּצֵל הַגֶפֶן, הֵם מָצְאוּ אֶת הָאֲרוּחָה מוּכָנָה, מוּנַחַת עַל מַחְצֶלֶת נְצָרִים. שְׁמֵי הַקַיִץ הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים, לְטָאוֹת הִתְחַמְמוּ בַּשֶׁמֶשׁ וְצִיפּוֹרִים צִיְצוּ.
תוּשִׁיאֵל וְאָבִיו טָבְלוּ אֶת הַלֶחֶם בַּשֶׁמֶן, אָכְלוּ מִן הַזֵיתִים וְהַגְבִינָה, לָגְמוּ מִן הֶחָלָב. שְׁלוֹמִית לֹא טָעֲמָה וְלוּ כַּזַיִת.
עֵזֶר סִיפֵּר לָהּ מָה אָמַר שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ, עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים', וְעַל הַפְּרָס הַגָדוֹל. הִיא שָׁתְקָה.
כְּדֵי לְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ הִתְחִיל עֵזֶר לְזַמְזֵם מַנְגִינָה. אוֹתָה הַמַנְגִינָה הַמוּפְלָאָה שֶׁל שִׁיר הַמִזְמוֹר עַל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. הוּא שָׁמַע אוֹתָהּ בִּזְמַן הַמַסָע שֶׁלוֹ, וְעַכְשָׁו זִמְזֵם אוֹתָהּ בְּלִי מִילִים. גַם תוּשִׁיאֵל נִסְחַף וְהִצְטָרֵף. שְׁלוֹמִית שָׁתְקָה.
עֵזֶר הִתְבּוֹנֵן בָּהּ. "לָמָה אֵינֵךְ אוֹכֶלֶת דָבָר?"
הִיא נִיסְתָה לַעֲנוֹת. פִּיהָ הִתְאַמֵץ לוֹמַר מַשֶׁהוּ, אַךְ נִפְתַח רַק פָּחוֹת מֵעוֹבִי זֶרֶת.
"מָה לָךְ, שְׁלוֹמִית?" פָּנָיו שֶׁל עֵזֶר הֶחְוִירוּ מְאוֹד.
"מָה לָךְ, אִימִי?"
"שְׁלוֹמִית, שְׁלוֹמִית!" קָרָא עֵזֶר וְאָחַז בְּסַנְטֵרָהּ, "אִימְרִי דְבַר מָה."
הִיא שׁוּב רָצְתָה לְהַגִיד מַשֶׁהוּ. נִיסְתָה לִפְתוֹחַ אֶת פִּיהָ. רַק סֶדֶק נִפְתַח בֵּין שִׁינֶיהָ. שׁוּם מִילָה בְּרוּרָה. רַק שִׁבְרֵי קוֹל מְשׁוּנִים, חֲנוּקִים.
עֵזֶר קָם עַל רַגְלָיו וְהִתְהַלֵךְ הָלוֹךְ וָשׁוֹב בֶּחָצֵר, נִסְעָר וְנִרְגָז. תוּשִׁיאֵל נָשָׂא אֵלָיו אֶת עֵינָיו בִּשְׁאֵלָה.
"לְשׁוֹנָהּ נִדְבְּקָה לְחִיכָּהּ..." לָחַש עֵזֶר, "הֲרֵי זֹאת הַמַחֲלָה הָאֲרוּרָה. דַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן."
תוּשִׁיאֵל נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו וְעָצַם אֶת עֵינָיו. וּכְשֶׁפָּקַח אוֹתָן רָאָה שֶׁהַשָׁמַיִם נִשְׁאֲרוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. הַלְטָאוֹת הִמְשִׁיכוּ לְהִתְחַמֵם בַּשֶׁמֶשׁ. וְהַצִיפּוֹרִים, גַם הַצִיפּוֹרִים לֹא הִשְׁתַתְקוּ וְצִיְצוּ בְּשַׁאֲנַנוּת. כְּאִילוּ כְּלוּם לֹא קָרָה.