"זֶה הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת. הַדוֹד מְנַחֵם עֲדַיִן לֹא גָר אָז בִּשְׁתֵי כְּתוֹבוֹת."
מַחְשָׁבָה מְטוֹרֶפֶת חָלְפָה בְּמוֹחוֹ שֶׁל מִיכָאֵל. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי, שׁוּב כְּמוֹ לִפְנֵי שָׁנִים, הַדוֹד מְנַחֵם עָסוּק בְּנִיסוּי נוֹסָף? – אוּלַי הוּא מְנַסֶה לְהַכְפִּיל אֶת כָּל אֶחָד מֵעַצְמוֹ שׁוּב, כְּדֵי שֶׁהַהֶסְפֵּק שֶׁלוֹ יִהְיֶה פִּי אַרְבָּעָה?! לֹא, לֹא יִתָכֵן. זֶה כְּבָר מַמָשׁ מוּגְזָם. מִיכָאֵל הֶחְלִיט שֶׁאֲפִילוּ לֹא יְסַפֵּר לְאִימָא כְּדֵי שֶׁלֹא תִדְאַג.
"יוֹם אֶחָד הוּא נֶעְלָם פִּתְאוֹם," אָמַר מִיכָאֵל.
"כְּאִילוּ בָּלְעָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה. כָּל חֲבֵרָיו דָאֲגוּ לוֹ. כַּעֲבוֹר חוֹדְשַׁיִם הֵם הֶחְלִיטוּ, כָּל אֶחָד לְחוּד, לִנְסוֹעַ וּלְבָרֵר מָה קָרָה. אֲנִי לֹא נָסַעְתִי, הָיִיתִי צְעִירָה מִדַי. חֲבֵרָיו עָזְבוּ הַכּוֹל וּבָאוּ בִּמְכוֹנִיוֹת וּבְרַכָּבוֹת, בִּמְטוֹסִים וּבְאוֹנִיוֹת. וְגַם בְּאוֹפַנוֹעִים."
"אַתְ לֹא מַגְזִימָה?"
"בִּכְלָל לֹא. לַדוֹד מְנַחֵם יֵשׁ הָמוֹן חֲבֵרִים, מְפוּזָרִים בְּכָל הָעוֹלָם. כְּבָר אָז הוּא גָר בְּאוֹתוֹ בַּיִת בְּאָמֵרִיקָה שֶׁבּוֹ הוּא גָר הַיוֹם. וְכַזָכוּר לְךָ, הַבַּיִת נִמְצָא עַל גַג שֶׁל בִּנְיָן בֶּן 44 קוֹמוֹת. חֲבֵרָיו דָפְקוּ בַּדֶלֶת, אַךְ אִישׁ לֹא עָנָה. הַדֶלֶת לֹא הָיְתָה נְעוּלָה וְהֵם נִכְנְסוּ לַדִירָה הַקְטַנָה וְהַמְבוּלְגֶנֶת –"
"וְאֶת הַדוֹד מְנַחֵם לֹא מָצְאוּ..." אָמַר מִיכָאֵל.
"אָז הֵם יָרְדוּ לָרְחוֹב. מַמָשׁ מוּל הַבִּנְיָן הָיָה בֵּית קָפֶה קָטָן וְשָׁכוּחַ, כִּמְעַט תָמִיד רֵיק מִיוֹשְׁבִים. עַכְשָׁו הֵם מִילְאוּ אוֹתוֹ עַד אֶפֶס מָקוֹם –"
"וּבִן יוֹם הָפַךְ לְבֵית קָפֶה בֵּינְלְאוּמִי..."
"כִּי חֲבֵרָיו הִגִיעוּ מֵהַרְבֵּה מְדִינוֹת וּמִכָּל הַיַבָּשׁוֹת. בְּכָל שָׁעָה מִישֶׁהוּ נִיגַשׁ אֶל הַגַג לִרְאוֹת אִם הַדוֹד מְנַחֵם כְּבָר חָזַר, וּבֵינְתַיִם הֵם קָרְאוּ בַּסְפָרִים שֶׁהֵבִיאוּ אִיתָם וְשָׁתוּ תֶה וְקָפֶה."
"בֶּטַח קָרוּ לָהֶם עוֹד דְבָרִים," הִמְשִׁיךְ מִיכָאֵל שֶׁבְּעֶצֶם זָכַר כָּל פְּרָט וּמִילָה בַּסִיפּוּר.
"כַּמוּבָן. הֵם הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם סְפָרִים, וּבֵינְתַיִם נִקְשְׁרוּ קִשְׁרֵי יְדִידוּת בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁכְּלָל לֹא הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה קוֹדֶם. לְיָמִים אֲפִילוּ הִתְחַתְנוּ הַנוֹרְוֶגִי וְהַיַפָּנִית וְעַד הַיוֹם הֵם גָרִים בְּפּוֹרְטוּגָל."
"וּמִי הַשְׁנַיִם שֶׁהֶחְלִיטוּ לָצֵאת וְלִכְבּוֹשׁ בְּיַחַד אֶת פִּסְגַת הַהִימָלָאיָה?"
"הָאַנְגְלִי וְהַטוּרְקִי. הֵם הִתְיַדְדוּ מְאוֹד. הַיוֹם יֵשׁ לָהֶם מִפְעָל שֶׁל בָּלוֹנֵי חַמְצָן בְּצָרְפַת. אֲבָל אַתָה לֹא רוֹצֶה לָדַעַת מָה הָיָה בַּסוֹף?"
"אֲנִי מֵת מִסַקְרָנוּת."
וְאִימָא סִיפְּרָה. בַּיוֹם הָרְבִיעִי קָרָה מַשֶׁהוּ מְשׁוּנֶה. וּמַבְהִיל. מִבַּעַד לְחַלוֹן הָרַאֲוָה שֶׁל בֵּית הַקָפֶה יָכְלוּ לִרְאוֹת מִמוּל אֶת הַבִּנְיָן הַגָבוֹהַ שֶׁבּוֹ גָר הַדוֹד מְנַחֵם. פֶּתַח הָאִוְרוּר שֶׁל מַרְתֵף הַבִּנְיָן נִמְצָא בַּמִדְרָכָה, מְכוּסֶה בְּסוֹרַג מַתֶכֶת. בְּאוֹתוֹ יוֹם, פִּתְאוֹם, רָאוּ הַחֲבֵרִים אֶת מִכְסֵה הַסוֹרָג שֶׁעַל הַפֶּתַח רוֹעֵד וְרוֹקֵד. וְאָז שָׁמְעוּ שְׁרִיקָה חַדָה, מַחְרִישַׁת אוֹזְנַיִם. עָנַן קִיטוֹר צִבְעוֹנִי נִפְלַט מִשָׁם וְסוֹרַג הַמַתֶכֶת הִתְרוֹמֵם לַגוֹבַה, עַד שֶׁנָפַל בַּחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ.
כַּמָה חֲבֵרִים הִסְפִּיקוּ לִרְאוֹת בְּתוֹךְ מְעַרְבּוֹלֶת הַקִיטוֹר מִין צֵל שֶׁל אָדָם, מְשׁוּגָר כְּמוֹ טִיל מִסְתַחְרֵר – וְנֶעְלָם. וְכוּלָם שָׁמְעוּ צְעָקָה מִתְרַחֶקֶת: 'לְהִתְרָאוֹת, לְהִתְרָאוֹת'.
"מִיָד רָצוּ כּוּלָם כִּמְטוֹרָפִים אֶל מַרְתֵף הַבִּנְיָן," הִמְשִׁיכָה אִימָא, "הֲרֵי מִשָׁם נִפְלַט הַקִיטוֹר. וּכְשֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדֶלֶת..."
"שָׁכַחְתְ שֶׁלִפְנֵי שֶׁפָּתְחוּ הֵם שָׁמְעוּ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת מִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל, 'אֵיפֹה אַתָה? אֵיפֹה אַתָה?'..."
"נָכוֹן, הֵם שָׁמְעוּ אֶת זֶה בְּבֵירוּר. אֲבָל כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדֶלֶת הֵם מָצְאוּ שָׁם רַק אֶת הַדוֹד מְנַחֵם. אָז אֶל מִי הוּא דִיבֵּר שָׁם קוֹדֶם? הַחֲבֵרִים רָאוּ שָׁם הָמוֹן מַכְשִׁירִים וּמַחְשְׁבִים מְהַבְהֲבִים. הֵם הִסְפִּיקוּ לִרְאוֹת אֶת הַדוֹד מְנַחֵם מֵסִיר מֵעַל גוּפוֹ הָמוֹן כַּבְלֵי חַשְׁמַל וְצִינוֹרִיוֹת מְלֵאוֹת בְּנוֹזְלִים צִבְעוֹנִיִים שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה מְחוּבָּר."
"וּמָה הוּא אָמַר? הַאִם הוּא הִסְבִּיר מַשֶׁהוּ?"
"אַתָה יוֹדֵעַ יָפֶה מָה הוּא אָמַר."
"תַגִידִי שׁוּב."
"הוּא רַק אָמַר: 'הוֹ, חֲבֵרַי הַטוֹבִים, אֵיזוֹ הַפְתָעָה! בָּאתֶם בְּדִיוּק בַּזְמַן לַמַעְבָּדָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָנוּ. כָּרֶגַע הִסְתַיֵם הַנִיסוּי הַשְׁלִישִׁי, וְהַפַּעַם שְׁנֵינוּ הִצְלַחְנוּ!' כָּךְ אָמַר וְצָחַק."
"לָמָה שְׁנֵינוּ? מִי עוֹד חוּץ מִמֶנוּ?"
"הַדוֹד מְנַחֵם הִתְכַּוֵן שֶׁהִצְלִיחַ לְהַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ. צֵל הָאָדָם שֶׁטָס בַּחוּץ בְּתוֹךְ קִיטוֹר הָיָה הַשִׁכְפּוּל שֶׁנִפְרַד מִמֶנוּ, וְאוֹתוֹ שָׁמְעוּ צוֹעֵק 'לְהִתְרָאוֹת, לְהִתְרָאוֹת'. זֶה עַצְמוֹ הַשֵׁנִי שֶׁצָעַק. וּמֵאָז הוּא הִתְחִיל לִהְיוֹת תָמִיד בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת וּבִשְׁתֵי כְּתוֹבוֹת. הוּא אָמַר לַחֲבֵרָיו הַנִדְהָמִים: אַתֶם רוֹאִים אוֹתִי נִמְצָא פֹּה בַּמַרְתֵף, בְּאָמֵרִיקָה. אֲבָל מַמָשׁ בְּרֶגַע זֶה תוּכְלוּ לִמְצוֹא אוֹתִי גַם בְּאִיטַלְיָה, בָּעִיר פָּלֶרְמוֹ שֶׁעַל שְׂפַת הַיָם הַתִיכוֹן."
"וְאָז יָצְאוּ כּוּלָם לְבֵית הַקָפֶה..." אָמַר מִיכָאֵל.
"כֵּן, וְשָׁם הִצְחִיק אוֹתָם הַדוֹד מְנַחֵם כְּשֶׁסִיפֵּר אֵיךְ הִסְתַבֵּךְ בַּנִיסוּי הָרִאשׁוֹן. הוּא אוֹמְנָם הִצְלִיחַ כְּבָר אָז לְהַכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל הוֹפִיעַ בְּדִיוּק בַּצַד הֶהָפוּךְ שֶׁל כַּדוּר הָאָרֶץ. לְרוֹעַ הַמַזָל, הַמוּכְפָּל מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט! מִסָבִיב הָיוּ רַק מַיִם, מַיִם סוֹעֲרִים וְשׁוֹרְצֵי כְּרִישִׁים. זֶה הָיָה יָכוֹל לְהִיגָמֵר רַע אִילוּלֵא עָבְרָה שָׁם בְּמִקְרֶה סְפִינַת דַיִג אוֹסְטְרָלִית שֶׁמָשְׁתָה אוֹתוֹ, כְּלוֹמַר אֶת עַצְמוֹ הַמְשׁוּכְפָּל.
"גַם הַנִיסוּי הַשֵׁנִי קְצָת הִתְפַסְפֵס. וְרַק בַּשְׁלִישִׁי, בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁמָצְאוּ אוֹתוֹ הַחֲבֵרִים בַּמַרְתֵף, סוֹף סוֹף הִצְלִיחַ הַדוֹד מְנַחֵם לִשְׁלוֹט שְׁלִיטָה מְלֵאָה וּמְדוּיֶקֶת בִּבְחִירַת שְׁנֵי הַמְקוֹמוֹת לְפִי רְצוֹנוֹ..."
"בַּתְחִילָה הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ..." אָמַר מִיכָאֵל.
"כִּי מִצַד אֶחָד, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִימָצֵא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן? אַךְ מִצַד שֵׁנִי, הֵם יָדְעוּ שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם אֵינֶנוּ קוֹסֵם אוֹ מְכַשֵׁף אוֹ לַהֲטוּטָן – אֶלָא מְהַנְדֵס הַפּוֹעֵל כְּמוֹהֶם רַק לְפִי חוּקֵי הַמַדָע.
"הֲרֵי זֶה נִפְלָא, אָמְרוּ הַחֲבֵרִים. מֵהַיוֹם הוּא הִכְפִּיל אֶת עוֹצְמַת הַמוֹחַ שֶׁלוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ כָּפוּל זְמַן לִקְרוֹא סְפָרִים. וְהוּא יוּכַל לַעֲבוֹד בַּמַעְבָּדָה שֶׁלוֹ בַּמַרְתֵף, וּמַמָשׁ בְּאוֹתוֹ זְמַן גַם בַּמַעְבָּדוֹת הַמְשׁוּכְלָלוֹת בְּיוֹתֵר בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. קָשֶׁה לְדַמְיֵן לְאֵיזֶה הֶשֵׂגִים אֲדִירִים הוּא יַגִיעַ, אַחֲרֵי שֶׁהַהֶסְפֵּק וְהַיְעִילוּת וְהַמְהִירוּת שֶׁלוֹ גָדְלוּ פִּי שְׁנַיִם!"
"וְאָז פָּרַץ הָרִיב בֵּין הַיַפָּנִית לַצָרְפָתִיָה."
"מִיכָאֵל, זֶה לֹא הָיָה רִיב, רַק מַחֲלוֹקֶת. הַיַפָּנִית חָשְׁבָה שֶׁאָסוּר שֶׁהַהַמְצָאָה תִיוָדַע בָּרַבִּים וְיֵשׁ לִשְׁמוֹר אוֹתָהּ בְּסוֹד גָמוּר, שֶׁלֹא תִיפּוֹל בִּידֵי אֲנָשִׁים שֶׁעֲלוּלִים לְנַצֵל אוֹתָהּ לְרָעָה. מוּתָר שֶׁיֵדְעוּ שֶׁיֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּתִים בִּשְׁתֵי כְּתוֹבוֹת, אֲבָל לֹא שֶׁהוּא כָּפוּל. וְאִילוּ הַצָרְפָתִיָה חָשְׁבָה כִּי מִמֵילָא אִישׁ לֹא יַאֲמִין, כָּךְ שֶׁלֹא צָרִיךְ לְהַקְפִּיד לִשְׁמוֹר אֶת הַסוֹד. זֶהוּ, מִיכָאֵל, סִיפַּרְתִי לְךָ בַּפַּעַם הַמֵאָה אֶת מָה שֶׁאַתָה כְּבָר יוֹדֵעַ מִזְמַן."
וְזֶה בְּדִיוּק הָעִנְיָן – מִיכָאֵל שָׁמַע עַל הַכְּפִילוּת שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם מִיוֹם שֶׁזָכַר אֶת עַצְמוֹ. הוּא הָיָה כָּל כָּךְ רָגִיל לַדָבָר הַמוּפְלָא הַזֶה, לָכֵן אַף פַּעַם לֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת. אֲבָל מֵאָז הוּא גָדַל בַּשָׁנִים, וְעַכְשָׁו הִתְעוֹרֵר בּוֹ הָצוֹרֶךְ לָדַעַת וּלְהָבִין.
"אִימָא, אֵיךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה? מוּכְרָח לִהְיוֹת לְזֶה הֶסְבֵּר מַדָעִי. בְּבַקָשָׁה בְּלִי אַגָדוֹת וּמַעֲשִׂיוֹת."
אִימָא פִּיהֲקָה. "הוֹ מִיכָאֵל, גַם אִם הָיִיתִי עַכְשָׁו פָּחוֹת עֲיֵפָה, לֹא הָיִיתִי יוֹדַעַת לְהַגִיד לְךָ. כֵּן, הַדוֹד מְנַחֵם נִיסָה פַּעַם לְהַסְבִּיר לִי, אֲבָל לֹא הִצְלַחְתִי לְהָבִין כְּלוּם. אֲנִי רַק זוֹכֶרֶת שֶׁזֶה קָשׁוּר לְמַדָע חָדָשׁ שֶׁנִקְרָא... שָׁכַחְתִי אֵיךְ נִקְרָא... לֹא מְשַׁנֶה, כִּי מִמֵילָא לֹא הֵבַנְתִי. אָה, כָּרֶגַע זֶה עוֹמֵד לִי עַל קְצֵה הַלָשׁוֹן... דַי, מִיכָאֵל, אֵלֵךְ לִישׁוֹן וְאַפְסִיק לְשַׁגֵעַ לְךָ אֶת הָרֹאשׁ..."
כְּבָר הָיָה מְאוּחָר וְמִיכָאֵל עֲדַיִן לֹא סָגַר אֶת הַמַחְשֵׁב שֶׁלוֹ. הוּא חִיפֵּשׂ בָּאִינְטֶרְנֶט: "הַאִם אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן?" מַהֵר מְאוֹד גִילָה אֶת
הַתְשׁוּבָה*.
מִיכָאֵל נִדְהַם.
כֵּן! שְׁנֵי מַדְעָנִים הִצְלִיחוּ לִפְנֵי כַּמָה שָׁנִים לִגְרוֹם לְאָטוֹם אֶחָד לְהִימָצֵא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּאוֹתוֹ זְמַן!
עַכְשָׁו מִיכָאֵל הֵבִין הַכּוֹל. אִם מַדְעָנִים הִצְלִיחוּ עִם אָטוֹם אֶחָד – בָּרוּר שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם מַצְלִיחַ עִם הַרְבֵּה אָטוֹמִים. כְּמוֹ כָּל גוּף, גַם הַגוּף שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם בָּנוּי מֵאָטוֹמִים. וְהוּא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁכָּל הָאָטוֹמִים שֶׁלוֹ יִהְיוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן. כָּל כָּךְ פָּשׁוּט! וְכַמוּבָן – זֶה לְגַמְרֵי מַדָעִי, בְּלִי שׁוּם כִּישׁוּף אוֹ קֶסֶם!
לְמָחֳרָת הִמְשִׁיךְ מִיכָאֵל לִקְרוֹא וּלְהַעֲמִיק בַּנוֹשֵׂא, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לוֹ רַק שְׁמוֹנִימִים בַּתְעוּדָה וְלֹא מֵאִיוֹת. הוּא לָמַד שֶׁהַמַדָע הֶחָדָשׁ הַזֶה נִקְרָא מַדַע קְוַנְטִי. הוּא קָרָא וְקָרָא, נִיסָה לְהָבִין. הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁיֵשׁ רַק מְעַט מַדְעָנִים בָּעוֹלָם שֶׁמְסוּגָלִים בֶּאֱמֶת לְהָבִין אֶת הַמַדָע הַזֶה.
בָּעֶרֶב סִיפֵּר לְאִימָא.
"זֶה נִקְרָא מַדָע קְוַנְטִי, אוֹ פִיסִיקָה שֶׁל הַקְוַנְטִים..."
"נָכוֹן! קְוַנְטִי! זֹאת הַמִילָה שֶׁשָׁכַחְתִי! מִיכָאֵל, אוּלַי תַסְבִּיר לִי עַכְשָׁו אַתָה, אֵיךְ זֶה פּוֹעֵל? כִּי אֶת הַדוֹד מְנַחֵם לֹא הֵבַנְתִי."
"זֶה בֶּאֱמֶת מְסוּבָּךְ מִדַי בִּשְׁבִילֵךְ. מַסְפִּיק שֶׁתֵדְעִי שֶׁבְּעֶצֶם הַדוֹד מְנַחֵם בְּעַצְמוֹ הוּא קְוַנְטִי, כְּלוֹמַר נִמְצָא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בְּאוֹתוֹ זְמַן."
"הִסְבַּרְתָ אֶת זֶה כָּל כָּךְ יָפֶה," אָמְרָה אִימָא וְהֵבִיאָה קוּבִּיוֹת שׁוֹקוֹלָד בִּצְלוֹחִית.