רְאוּבֵן

בֶּלָה שָׁכְבָה וְעֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת. אֶל בִּטְנָהּ נִצְמְדוּ חֲמֵשֶׁת הַגוּרִים, אֶשְׁכּוֹל חַי, רוֹחֵשׁ וְגוֹעֵשׁ. הֵם טִיפְּסוּ זֶה עַל זֶה וְדָחֲפוּ וְנִדְחֲקוּ כְּדֵי לִינוֹק. "אוֹתוֹ!" הִצְבִּיעַ מִיכָאֵל לְכִיווּן פְּקַעַת הַגוּרִים. זוֹ הָיְתָה אַהֲבָה מִמַבָּט רִאשׁוֹן. כּוּלָם הָיוּ מַקְסִימִים בְּאוֹתָהּ מִידָה, וּבְכָל זֹאת הוּא נִדְלַק עַל הָאֶחָד שֶׁלוֹ. הֵעִיף מַבָּט – וְזֶהוּ.
"אֶת מִי?" שָׁאֲלָה רוּתִי, "אֵיךְ אַתָה כְּבָר יוֹדֵעַ?"
"אֲנִי יוֹדֵעַ! רַק אוֹתוֹ, הַלָבָן עִם הַכֶּתֶם הַשָׁחוֹר עַל הַמֵצַח. אַתְ לֹא רוֹאָה שֶׁהוּא הֲכִי חָמוּד? תִרְאִי אֵיךְ הוּא מְטַפֵּס עַל הַלָבָן. תִרְאִי אֵיךְ הוּא מְגַשֵׁשׁ, עַקְשָׁן, אַמִיץ, חָצוּף! וְ-הוֹפּ, מִסְכֵּן, נָפַל אֲחוֹרַנִית וְהִתְהַפֵּךְ!"
רוּתִי חִיְכָה לְעַצְמָהּ. אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, הוּא פָּשׁוּט הִתְאַהֵב.
"כְּבָר חָשַׁבְתָ עַל שֵׁם בִּשְׁבִילוֹ?"
"רְאוּבֵן!"
"רְאוּבֵן?! אֵיזֶה מִין שֵׁם לְכֶלֶב..."
"וְלֵיבּוֹבִיץ', זֶה יוֹתֵר טוֹב?"

מִיכָאֵל הָלַךְ הַבַּיְתָה עִם רְאוּבֵן שֶׁלוֹ בַּלֵב. בְּעוֹד חוֹדְשַׁיִם-שְׁלוֹשָׁה, אַחֲרֵי שֶׁיִגְדַל וְיִתְחַזֵק, יִקַח אוֹתוֹ אֵלָיו.
הוּא הִתְפָּרֵץ הַבַּיְתָה כְּדֵי לְסַפֵּר לְאִימָא. אַךְ הִיא הִסְתַעֲרָה עָלָיו וְחִיבְּקָה אוֹתוֹ נִרְגֶשֶׁת פִּי אֶלֶף. אֶחָד מִשְׁנֵיהֶם הָיָה צָרִיךְ לְהִתְאַפֵּק וּלְרַסֵן אֶת עַצְמוֹ.
"מָה קָרָה?" שָׁאַל כְּאִילוּ רָגוּעַ.
אִימָא גִמְגְמָה. "קִיבַּלְנוּ מִכְתָב מֵהַדוֹד מְנַחֵם... יוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלוֹ בְּקָרוֹב... וְהוּא כּוֹתֵב שֶׁ..."
"מָה הוּא כּוֹתֵב??? מָה???"
"הוּא כּוֹתֵב שֶׁ... שֵׁב, מִיכָאֵל, שֵׁב, תֵירָגַע, תֵירָגַע... הוּא מוֹדִיעַ... שֶׁבְּיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלוֹ הוּא יָבוֹא אֵלֵינוּ לְבִיקוּר. כֵּן! בְּעוֹד שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת הַדוֹד מְנַחֵם יִהְיֶה פֹּה... פֹּה, אֶצְלֵנוּ..."
מִיכָאֵל נִדְהַם. רֶגַע אָרוֹךְ שֶׁל שְׁתִיקָה.
לְבַסוֹף שָׁאַל בִּזְהִירוּת: "...לְיוֹם שָׁלֵם?"
"לֹא, לֹא. כָּרָגִיל. כְּמוֹ בַּפַּעַם הַקוֹדֶמֶת."
"רַק לְעֶשְׂרִים דַקוֹת?"
"כֵּן, עֶשְׂרִים דַקוֹת בִּלְבַד," אָמְרָה אִימָא וְהִזְכִּירָה לוֹ שֶׁיֵשׁ לָהֶם מַזָל. מִפְּנֵי שֶׁלַחֲבֵרִים שֶׁלוֹ בָּעוֹלָם הוּא לֹא יָכוֹל לָתֵת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַקוֹת. וַהֲרֵי הַחֲלוֹם הַגָדוֹל שֶׁלוֹ זֶה לַעֲשׂוֹת מַסָע מִסָבִיב לְעוֹלָם וּלְבַקֵר אֶת כָּל חֲבֵרָיו הָרַבִּים. אֲבָל בִּשְׁבִיל עֶשֶׂר דַקוֹת שֶׁל בִּיקוּר הוּא לֹא מוֹצֵא טַעַם לָצֵאת לַדֶרֶךְ.
"וְאֵלֵינוּ הוּא בָּא לְעֶשְׂרִים!"
הֵם צָנְחוּ עַל הַכּוּרְסָאוֹת בַּסָלוֹן.
"אֲבָל אִימָא, לָמָה הוּא מוּכְרָח לִבְרוֹחַ מַהֵר כָּל כָּךְ, זֶה בֶּאֱמֶת נָכוֹן מָה שֶׁסִיפַּרְתְ לִי?"
"בְּוַדַאי. אִילוּ יָכוֹל, הָיָה כַּמוּבָן נִשְׁאָר יוֹתֵר. אֲבָל הוּא הֲרֵי לֹא מְסוּגָל לְהִתְאָרֵחַ כְּמוֹ כָּל אוֹרֵחַ – לָשֶׁבֶת סְתָם כָּכָה בְּחִיבּוּק יָדַיִם, לְפַטְפֵּט וְלְנַשְׁנֵשׁ בּוֹטְנִים."
"הָאֶצְבָּעוֹת מַתְחִילוֹת לְדַגְדֵג לוֹ..."
"דִגְדוּג נוֹרָאִי, וְהוּא מִיָד הוֹפֵךְ אֶת הַבַּיִת כְּדֵי לְתַקֵן אוֹ לְשַׁכְלֵל אֵיזֶה מַכְשִׁיר אוֹ לִבְנוֹת אֵיזוֹ הַמְצָאָה בִּן-רֶגַע. הוּא פָּשׁוּט חַיָב לְהִתְעַסֵק בְּמַשֶׁהוּ. וּפֹה הַצָרָה – בַּבַּיִת שֶׁל הַחֲבֵרִים הַהַמְצָאוֹת שֶׁלוֹ לֹא מַצְלִיחוֹת בִּמְיוּחָד."
"לָמָה?"
"מִשׁוּם שֶׁהוּא כַּמוּבָן לֹא יָכוֹל לִסְחוֹב אִיתוֹ אֶת כָּל הַמַעְבָּדָה וְהַסְפָרִים שֶׁלוֹ, וּבִלְעֲדֵיהֶם קָשֶׁה לוֹ לְהַצְלִיחַ לִבְנוֹת מַשֶׁהוּ. וְחוּץ מִזֶה, הוּא לֹא רָגִיל שֶׁמִסְתַכְּלִים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹבֵד. זֶה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ."
"גַם אוֹתִי."
"אַתָה רוֹאֶה! לָכֵן קוֹרוֹת לוֹ טָעוּיוֹת מְבִיכוֹת. עַכְשָׁו אַתָה מֵבִין לָמָה הַבִּיקוּרִים שֶׁלוֹ כָּל כָּךְ קְצָרִים? מוּטָב לוֹ לְהִסְתַלֵק מַהֵר לִפְנֵי שֶׁיָצוּץ בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן וּבְטֶרֶם יִגַשׁ לַמְלָאכָה."
שְׁתִיקָה קְצָרָה.
"כָּל הַטָעוּיוֹת שֶׁסִיפַּרְתְ לִי... קָרוּ בֶּאֱמֶת?"
"בְּוַדַאי."
"זֶה נָכוֹן שֶׁהוּא נִיסָה לַהֲפוֹךְ פַּעֲמוֹן בַּיִת לְפַעֲמוֹן שֶׁמְנַגֵן, אַךְ יָצָא קוֹל צוֹפָר שֶׁל אַמְבּוּלַנְס?"
"אבל הוּא מִיָד הִצְלִיחַ לְהַנְמִיךְ אֶת הַצְלִיל, אוֹמְנָם רַק לְזִמְזוּם שֶׁל יַתוּשׁ."
"וְהַנוּרָה הָרֵיחָנִית?..."
"עוֹד הַצְלָחָה לֹא מַזְהִירָה... הַנוּרָה הֵפִיצָה רֵיחַ שֶׁל בָּצָל. הוּא עַצְמוֹ צָחַק כְּשֶׁסִיפֵּר לִי."
"אִימָא, וְהַסִיפּוּר עַל הָאוֹדֶם שֶׁל הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן?"
"בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁסִיפַּרְתִי לְךָ."
"סַפְּרִי לִי שׁוּב."
"כְּבָר סִיפַּרְתִי לְךָ מֵאָה פְּעָמִים."
"רַק עוֹד פַּעַם אַחַת!"
"טוֹב, בְּקִיצוּר נִמְרָץ. אֲבָל דַע לְךָ שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הִתְכַּוֵן דַוְקָא לַעֲשׂוֹת לָהּ טוֹב, לַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. הוּא הִרְכִּיב לְמַעֲנָהּ אוֹדֶם שְׂפָתַיִם חָזָק מְאוֹד וְחֶסְכוֹנִי מְאוֹד. וּבֶאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהָסִיר אוֹתוֹ, רַק אַחֲרֵי שָׁנָה. בַּהַתְחָלָה הָאוֹדֶם נִרְאָה אָדוֹם-אָדוֹם, כְּמוֹ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת..."
"אֲבָל אַחֲרֵי יוֹמַיִם הָפַךְ הָאוֹדֶם לְיוֹרֶק!"
"יוֹרֶק? יָפֶה, הִמְצֵאתָ מִילָה. יוֹרֶק... אָז כֵּן, הָאָדוֹם הָפַךְ לְיָרוֹק. מִפְּנֵי שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הִרְכִּיב אֶת הָאוֹדֶם מֵרֶסֶק עַגְבָנִיוֹת, פַּפְּרִיקָה וְלִיקֶר דוּבְדְבָנִים שֶׁמָצָא בַּמִטְבָּח שֶׁל הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. הָיָה חָסֵר לוֹ חוֹמֶר מְסוּיָם וְלָכֵן הַצֶבַע הָאָדוֹם עַל הַשְׂפָתַיִם קִיבֵּל אַחֲרֵי שָׁבוּעַ מִין עוֹבֶשׁ יָרוֹק. שָׁנָה שְׁלֵמָה הָיוּ לָהּ שְׂפָתַיִם יְרוּקוֹת. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יָדַע, כִּי תָמִיד כְּשֶׁיָצְאָה מִן הַבַּיִת, הִיא מָשְׁחָה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל אוֹדֶם אָדוֹם עַל הַיָרוֹק."
מִיכָאֵל לִיקֵק אֶת שְׂפָתָיו בְּחִיוּךְ.
הוּא הִסְתַכֵּל סָבִיב. פֹּה בַּבַּיִת, בַּסָלוֹן הַזֶה, בַּחֶדֶר שֶׁלוֹ – פֹּה יִרְאֶה בְּקָרוֹב אֶת הַדוֹד מְנַחֵם (לְיֶתֶר דִיוּק, אֶחָד מִמֶנוּ).
"וּמָה עִם הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן? גַם אוֹתָהּ הוּא יְבַקֵר?"
"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכֵּן."
"אֶל מִי הוּא יָבוֹא קוֹדֶם?"
"תָלוּי. אִם הוּא יָבוֹא רַק מֵאָמֵרִיקָה אוֹ רַק מִסְפָרַד – אָז אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶל מִי יַגִיעַ קוֹדֶם. אֲבָל אִם הוּא יָבוֹא גַם מֵאָמֵרִיקָה וְגַם מִסְפָרַד, אָז בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יֵשֵׁב אִיתָנוּ כָּאן, אוּלַי הוּא גַם יֵשֵׁב עִם הַדוֹדָה בְּחוֹלוֹן שָׁם. כָּאן עֶשְׂרִים דַקוֹת וְשָׁם עֶשְׂרִים דַקוֹת – בְּמַקְבִּיל וּבְאוֹתוֹ זְמַן."
"אִימָא! אַתְ שׁוֹמַעַת אֶת הַמִילִים שֶׁיוֹצְאוֹת לָךְ מֵהַפֶּה?.. כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הוּא קְוַנְטִי. אֲבָל בְּכָל זֹאת, פִּתְאוֹם עַכְשָׁו קָשֶׁה לִי לִתְפּוֹס אֶת זֶה... פֹּה וּבְחוֹלוֹן בְּאוֹתוֹ זְמַן!"
"כֵּן כֵּן," אִימָא הִרְהֲרָה בְּקוֹל רָם, "אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהִתְרַגַלְנוּ שֶׁזֶה קוֹרֶה רָחוֹק. אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁזֶה מַגִיעַ פֹּה אֵלֵינוּ, מַמָשׁ מוּל הָעֵינַיִם שֶׁלָנוּ, פִּתְאוֹם קָשֶׁה לָנוּ לְהַאֲמִין."
וְאַחֲרֵי זְמַן הוֹסִיפָה: "מִיכָאֵל, אַף מִילָה לַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. הִיא יוֹדַעַת שֶׁלַדוֹד מְנַחֵם יֵשׁ שְׁתֵי כְּתוֹבוֹת וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא גָר בְּכָל פַּעַם בְּאַחַת מֵהֶן. זְכוֹר לֹא לְהַגִיד לָהּ שֶׁהוּא מוּכְפָּל, אַף עַל פִּי שֶׁמִמֵילָא הִיא לֹא תַאֲמִין..."
"כַּמוּבָן!" אָמַר מִיכָאֵל וְשָׂם יָד עַל הַלֵב.

וְלָכֵן, כַּמְסוּפָּר קוֹדֶם, הִתְהַפֵּךְ מִיכָאֵל בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ מִצַד אֶל צַד. מַחְשְׁבוֹתָיו נָדְדוּ הֵנָה וָהֵנָה. הֶעָתִיד מַבְטִיחַ לוֹ הַפְתָעוֹת: כֶּלֶב חָמוּד מִכָּל הַכְּלָבִים, וּבִיקוּר נָדִיר מֵאָמֵרִיקָה אוֹ מִסְפָרַד.
וְאָז צָצָה הַשְׁאֵלָה: אֵיזוֹ מַתַנָה יִתֵן מִיכָאֵל לְיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם?
לִקְנוֹת מַתָנָה יָפָה בַּחֲנוּת – לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. אֵיךְ יַבִיא מַתָנָה רְגִילָה לְמִי שֶׁתָמִיד שׁוֹלֵחַ מַתָנוֹת מְשַׁגְעוֹת שֶׁבָּנָה בְּעַצְמוֹ? יֵשׁ רַק דֶרֶךְ אַחַת: גַם הוּא יִבְנֶה מַשֶׁהוּ מְיוּחָד וּמַדְהִים בִּשְׁבִיל הַדוֹד מְנַחֵם.
וְזוֹ, כַּמוּבָן, מְשִׂימָה לֹא קַלָה. וְהַזְמַן קָצָר, רַק שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת נוֹתְרוּ עַד הַבִּיקוּר.
מֵעַכְשָׁו הֶעְסִיקָה אוֹתוֹ הַמַתָנָה יוֹם וָלַיְלָה. רַעְיוֹן רָדַף רַעְיוֹן.
אַחַד הָרַעְיוֹנוֹת הָיָה לִבְנוֹת מַכְשִׁיר אוֹטוֹמָטִי לַהֲכָנַת פָלָאפֶל. אֲבָל מִיכָאֵל לֹא יָדַע אִם הַדוֹד מְנַחֵם בִּכְלָל אוֹהֵב פָלָאפֶל. וְאִם יִשְׁאַל אוֹתוֹ בְּמִכְתָב, הַמַתָנָה כְּבָר לֹא תִהְיֶה הַפְתָעָה.
רַעְיוֹן אַחֵר הָיָה לִבְנוֹת מִזְוָדָה מְיוּחֶדֶת עִם גַלְגַלִים מְמוּנָעִים וּמוֹשָׁב לִישִׁיבָה. אֲבָל מִיכָאֵל נִזְכַּר שֶׁלַדוֹד מְנַחֵם כְּבָר יֵשׁ מַשֶׁהוּ דוֹמֶה.
וְהָיוּ עוֹד רַעְיוֹנוֹת. וּכְדֵי לִבְחוֹר אֶת הַמוּצְלָח שֶׁבָּהֶם, הוּא תָלָה יוֹם אֶחָד בְּחַדְרוֹ מוּל עֵינָיו דַף בְּרִיסְטוֹל וְעָלָיו כָּתַב: