הַתֵיבָה עָלְתָה וְיָרְדָה עַל פְּנֵי גַלִים גְבוֹהִים. לְמַרְבֵּה הַמַזָל לֹא שָׁקְעָה בִּמְצוּלוֹת, אֶלָא נִסְחֲפָה דָרוֹמָה אֶל נְהַר הַיַרְדֵן. בִּתְחִילָה הִיטַלְטְלָה בַּזֶרֶם הַשׁוֹצֵף וְהַמָהִיר, עַד שֶׁנִרְגְעוּ הַמַיִם. גַם הַשָׁמַיִם הִתְבַּהֲרוּ וְהַשֶׁמֶשׁ יִבְּשָׁה אֶת הַתֵיבָה וְאֶת תְכוּלָתָהּ הָרְטוּבָּה. מִדֵי פַּעַם נִתְקְעָה הַתֵיבָה בְּפִיתוּלֵי הַנָהָר, בְּסֶלַע בּוֹלֵט אוֹ בִּקְנֵה סוּף, אַךְ נֶחְלְצָה עִם הַזֶרֶם וְהִמְשִׁיכָה לָשׁוּט דָרוֹמָה, דָרוֹמָה – עַד שֶׁנִשְׁפְּכָה לְיָם הַמֶלַח.
עַל שְׂפַת הַיָם הָרוֹגֵעַ, יָשַׁב דַיָג וּבְיָדוֹ חַכָּה.
בְּאוֹתוֹ חוֹרֶף יָרְדוּ בְּהָרֵי מוֹאָב רַק מְעַט גְשָׁמִים, שֶׁהֵם מְקוֹר הַמַיִם הַזוֹרְמִים בַּנְחָלִים. וּבַקַיִץ הָיְתָה זְעָקָה גְדוֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מוֹאָב. הַנְחָלִים וְהַמַעְיָנוֹת הָלְכוּ וְיָבְשׁוּ. יָבְשׁוּ תְעָלוֹת הַמַיִם וְהַשָׂדוֹת הַמְעַטִים קָמְלוּ. הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה נִהְיוּ כְּחוּשִׁים מִצָמָא וְרָעָב. הָאֵל כְּמוֹשׁ לֹא שָׁמַע לְתַחֲנוּנֵי הָעָם, גַם לֹא לְכוֹהֲנָיו, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַקוֹרְבָּנוֹת הָאוּמְלָלִים שֶׁהִקְרִיבוּ הָיוּ רַק עוֹר וַעֲצָמוֹת.
עַד לִפְנֵי חֲמִישָׁה יָמִים הִכִּירָה הַנַעֲרָה רַק אֶת סוּכַּת הָעֲנָפִים שֶׁבּוֹ גָדְלָה. וְעַכְשָׁו הִיא מוּבֶלֶת בְּכָבוֹד מוּפְרָז אֶל אַרְמוֹן מְפוֹאָר שֶׁגַם בַּחֲלוֹמוֹת לֹא רָאֲתָה כָּמוֹהוּ. 2022
"לְדַיִג כָּזֶה לֹא פִּילַלְתִי!" מִלְמֵל הַדַיָג.
הוּא מָשָׁה אֶת הַתֵיבָה, הֵרִים אֶת הַכִּיסוּי וְנִדְהַם. מִיָד הִסְתִיר אֶת הַחַכָּה בֵּין אֲבָנִים וְרָץ עִם הַתֵיבָה לְעֵבֶר הַצוּקִים שֶׁלְמַרְגְלוֹת הָרֵי מוֹאָב. שָׁם, בְּסוּכָּה קְטָנָה בִּנְוֵה מִדְבָּר נִסְתָר, הוּא הִתְגוֹרֵר עִם אִשְׁתוֹ.
הֵם הִתְכּוֹפְפוּ נִרְגָשִׁים מֵעַל הַיְצוּר הַזָעִיר הֶעָטוּף בִּירִיעַת מֶשִׁי אַרְגָמָן שֶׁלְאוֹרְכָּהּ רָקוּם פַּס שֶׁל חוּט זָהָב.
"אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּסִיפּוּר אַגָדָה!" אָמַר הָאִישׁ בְּשִׂמְחָה, "כְּאִילוּ שֶׁמִישֶׁהוּ שָׁלַח אוֹתָהּ אֵלֵינוּ."
"תִרְאֶה, הִיא מְחַיֶכֶת אֵלֵינוּ!" אָמְרָה הָאִישָׁה.
"וְלֹא בּוֹכָה בִּכְלָל!" אָמַר, "הִיא מְיוּחֶדֶת בְּמִינָה! רַק מְנִיעָה אֶת הַשְׂפָתַיִם!"
"זֶה מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְעֵבָה," אָמְרָה הָאִישָׁה וּמִיהֲרָה לְהָכִין מָזוֹן רַךְ.
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה הָיוּ חֲשׂוּכֵי יְלָדִים, וְהַמַתָנָה שֶׁקִיבְּלוּ מִן הַיָם הִכְנִיסָה לְחַיֵיהֶם אוֹשֶׁר רַב. הֵם גִידְלוּ אֶת הַתִינוֹקֶת בְּאַהֲבָה רַבָּה כְּאִילוּ הָיְתָה בִּיתָם. מֵעוֹלָם לֹא הִרְשׁוּ לָהּ לְהִתְרָחֵק מִן הַסוּכָּה וּמֵעֲרוּגוֹת הַיְרָקוֹת שֶׁגִידְלוּ לְמַאֲכָל וּמִשְׁלוֹשֶׁת עֲצֵי הַתָמָר נוֹתְנֵי הַפְּרִי. אֶת הַיָם הִיא רָאֲתָה רַק מֵרָחוֹק, מִגוֹבַה הַצוּק שֶׁאֵלָיו טִיפְּסָה. וְרַק מִשָׁם רָאֲתָה לִפְעָמִים אֲנָשִׁים זָרִים עוֹבְרִים רְכוּבִים עַל פֶּרֶד אוֹ גָמָל.
שָׁנִים חָלְפוּ, עַד שֶׁיוֹם אֶחָד הִיא שָׁאֲלָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִימָהּ אֶת הַשְׁאֵלוֹת שֶׁהֵעִיקוּ עַל לִיבָּהּ.
"לָמָה אָסוּר לִי לְהִתְקָרֵב לַיָם? וְלָמָה, אָבִי, אַתָה יוֹצֵא לָדוּג וְאַף פַּעַם לֹא חוֹזֵר עִם דָג?"
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה לֹא הִתְכַּוְנוּ לְהַסְתִיר מִמֶנָה דָבָר.
"אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ מֵהָעִיר דִיבוֹן," סִיפֵּר הָאִישׁ, "בֶּן תֵשַׁע שָׁלְחוּ אוֹתִי לַעֲבוֹד בְּמִכְרוֹת נְחוֹשֶׁת וּמֶלַח. כְּשֶׁגָדַלְתִי לָקְחוּ אוֹתִי גַם לְהִילָחֵם בְּמִלְחֲמוֹת הַמֶלֶךְ בְּאוֹיְבָיו. וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל פַּת לֶחֶם.
"כָּל יוֹם הָיָה לִי יוֹם שֶׁל סֵבֶל. בְּעֶצֶם לֹא הָיָה הֶבְדֵל בֵּין חַיַי לְבֵין חַיֵי עֶבֶד. וַאֲנִי רָצִיתִי חַיִים שֶׁל חֵירוּת..."
"בּוֹקֶר וָעֶרֶב הִתְפַּלַלְתִי אֶל כְּמוֹשׁ, אֱלוֹהֵי מוֹאָב. מִכַּסְפִּי הַדַל הֵבֵאתִי לוֹ מְנָחוֹת, וְהוּא אָכֵן נָתַן לִי אֶת הַכּוֹחַ לִרְצוֹת לִנְשׁוֹם וְאֶת הַכּוֹחַ לָקוּם בַּבּוֹקֶר לְעוֹד יוֹם שֶׁל עֲבוֹדַת פָּרֶךְ. אֲבָל כְּמוֹשׁ לֹא חִילֵץ אוֹתִי מִמְצוּקָתִי.
"הוֹ..." אָחֲזָה הַבַּת בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת.
"וַאֲנִי," סִיפְּרָה הָאִישָׁה, "אֲנִי זָכִיתִי לְחַיִים נוֹחִים. עָזַרְתִי לַאֲבִי הַקַדָר בַּעֲשִׂיַת כְּלֵי חֶרֶס. וְכַאֲשֶׁר הִתְחַתַנְתִי עִם אָבִיךְ, הוּא הִתְחִיל לַעֲבוֹד עִם אָבִי. סוֹף סוֹף נִמְצְאָה לוֹ הַשַׁלְוָה... אֲבָל אָז בָּאוּ וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לַמִלְחָמָה הָאֲיוּמָה בֶּאֱדוֹם. מִשָׁם חָזַר הַבַּיְתָה אָדָם אַחֵר..."
"אַחֵר? מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאֲלָה הַבַּת.
הָאֵם הִסְתַכְּלָה בָּאָב, וְהוּא הִמְשִׁיךְ. "כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִי מִשְׂדוֹת הַקְרָב, סִיפַּרְתִי לְכָל מִי שֶׁהִכִּיר אוֹתִי עַל חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתִי כָּל לַיְלָה – שֶׁהָאֵל כְּמוֹשׁ צִיוָה עָלַי לָלֶכֶת לְיָם הַמֶלַח וְלָדוּג אֶת הַדָג הַיָחִיד שֶׁחַי שָׁם. הַדָג הַמְיוּחָד הַזֶה, מִי שֶׁיִזְכֶּה לֶאֱכוֹל מִבְּשָׂרוֹ יִחְיֶה לָעַד. כַּמוּבָן שֶׁכּוּלָם לָעֲגוּ לִי וְחָשְׁבוּ אוֹתִי לִמְשׁוּגָע, אַךְ אֲנִי לֹא הִפְסַקְתִי לְדַבֵּר עַל אוֹתוֹ דָג מִיָם הַמָוֶת הַמַעֲנִיק חַיִים שֶׁל נֶצַח..."
"וּבִגְלַל זֶה..." תָמְהָה הַבַּת, "בִּגְלַל זֶה אַתָה יוֹצֵא כָּל יוֹם לָדוּג בְּיָם שֶׁאֵין בּוֹ חַיִים?"
"הָבִינִי," אָמְרָה הָאֵם, "אָבִיךְ רַק בָּדָה אֶת הַחֲלוֹם מִלִיבּוֹ... כִּי הוּא רָצָה חוֹפֶשׁ. וּמִי יָכוֹל לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין? רַק נָזִיר אוֹ מְשׁוּגָע – בָּהֶם לֹא מְעִיזִים לִנְגוֹעַ לְרָעָה. בְּנָזִיר מִפְּנֵי קְדוּשָׁתוֹ וּבִמְשׁוּגָע מִפְּנֵי הָרוּחַ הָרָעָה הַשׁוֹכֶנֶת בּוֹ..."
"וְכָךְ," הִמְשִׁיךְ הָאָב, "הִגַעְנוּ לַמָקוֹם הַזֶה. אִימֵךְ סֵירְבָה לְהִישָׁאֵר בְּבֵית אָבִיהָ. הִיא אָמְרָה לִי: בַּאֲשֶׁר תֵלֵךְ, אֵלֵךְ אִיתְךָ, חֲלוֹמְךָ חֲלוֹמִי. בָּאנוּ לְפֹה וּבָנִינוּ אֶת הַסוּכָּה לֹא רָחוֹק מִנַחַל נַחֲלִיאֵל הַנוֹתֵן לָנוּ מַיִם. פֹּה אָנוּ חַיִים בְּשַׁלְוָה. אִישׁ מֵעוֹבְרֵי הָאוֹרַח הַמְעַטִים לֹא יַחְשׁוֹב לַעֲשׂוֹת לָנוּ רַע – אִם מִפְּנֵי שֶׁהֵם רוֹאִים בִּי נָזִיר קָדוֹשׁ וְאִם מִפְּנֵי שֶׁרוֹאִים בִּי מְשׁוּגָע שֶׁמְנַסֶה מִדֵי יוֹם לָדוּג בְּיָם הַמָוֶת..."
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה הִסְתַכְּלוּ זֶה בָּזוֹ וְהֵנִידוּ בְּרֹאשָׁם.
"בִּיתִי," אָמְרָה הָאִישָׁה, "גַּם עָלַיִךְ הִגִיעַ הַזְמַן לְסַפֵּר. דְעִי לָךְ שֶׁלֹא מִבִּטְנִי יָצָאת, אֶלָא הַיָם נָתַן לָנוּ אוֹתָךְ..."
"וְזֶה לֹא הָיָה חֲלוֹם..." אָמַר הָאִישׁ.
וְהֵם הוֹבִילוּ אֶת הַבַּת אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַסוּכָּה, שָׁם הֶרְאוּ לָהּ אֶת מָה שֶׁשָׁמְרוּ בְּתוֹךְ מַחְצֶלֶת מְגוּלְגֶלֶת – אֶת תֵיבַת הַגוֹמֶא הַמְצוּפָּה בְּזוֹפֶת, ובְתוֹכָהּ יְרִיעַת הַבַּד.
"אָבִיךְ וְאִימֵךְ מוֹלִידַיִךְ הִצִילוּ אוֹתָךְ מִמַשֶׁהוּ רַע..."
"אַל תְדַבְּרוּ כָּךְ!" קָרְאָה הַבַּת נִרְגֶשֶׁת, "אַתֶם שֶׁגִידַלְתֶם אוֹתִי בְּאַהֲבָה – אַתָה אָבִי וְאַתְ אִימִי!"
מֵאָז הָיְתָה נִיגֶשֶׁת מִדֵי פַּעַם אֶל הַתֵיבָה, מְלַטֶפֶת אוֹתָהּ, וְאָז מִתְעַטֶפֶת בְּבַד הַמֶשִׁי אַרְגָמָן שֶׁלְאוֹרְכּוֹ רָקוּם פַּס זָהָב. הִיא שָׂמָה לֵב שֶׁהַיְרִיעָה קְרוּעָה בְּצַד אֶחָד וְתָמְהָה אֵיפֹה נִמְצָא הַחֵלֶק הַשֵׁנִי.
עָבְרָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה, וְהָאִישׁ וְהָאִישָׁה נַעֲשׂוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מוּדְאָגִים. מָה יִהְיֶה גוֹרַל בִּיתָם כַּאֲשֶׁר הֵם יַזְקִינוּ וְיֵלְכוּ לְעוֹלָמָם? הִיא תִישָׁאֵר לְבַד בָּעוֹלָם. בְּלִי מִישֶׁהוּ שֶׁיָגֵן עָלֶיהָ, הִיא עֲלוּלָה לְהִיתָפֵס וּלְהִימָכֵר לְשִׁפְחָה. מָה יַעֲשׂוּ, הַאִם יְוַתְרוּ עַל דֶרֶךְ חַיֵיהֶם וּלְמַעֲנָהּ יַחְזְרוּ לָעִיר, כְּדֵי שֶׁהִיא תוּכַל לְהִיבָּנוֹת שָׁם? וְאִם יַחְזְרוּ, מִמָה יִתְפַּרְנְסוּ?
אֲבָל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַפִּתְגָם הַמוֹאָבִי, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאוֹת, הָאֵל כְּמוֹשׁ מֵכִין לוֹ הַפְתָעוֹת.
"מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאֲלָה הָאִישָׁה אֶת הָאִישׁ שֶׁחָזַר עִם כַּד רֵיק מִנַחַל נַחֲלִיאֵל שֶׁיָבַשׁ לְגַמְרֵי.
"אָבִי, אִימִי," אָמְרָה הַבַּת שֶׁכְּבָר גָדְלָה לִהְיוֹת נַעֲרָה, "לָמָה שֶׁלֹא נֵלֵךְ צָפוֹנָה, רָחוֹק מִן הַמִדְבָּר הַצָחִיחַ? אוּלַי כָּךְ נִינָצֵל וְלֹא נָמוּת בַּצָמָא."
הָאִישׁ וְהָאִישׁ הִסְכִּימוּ עִם בִּיתָם וְהַשְׁכֵּם בַּבּוֹקֶר יָצְאוּ לַדֶרֶךְ. הֵם לָקְחוּ אִיתָם רַק מְעַט תְמָרִים וּמִטַלְטְלִים. הַבַּת לָקְחָה לְמַזְכֶּרֶת אֶת יְרִיעַת הַמֶשִׁי, חֲבוּיָה מִתַחַת לְבִגְדָהּ.
הֵם הָלְכוּ לְאוֹרֶךְ הַיַרְדֵן שֶׁגַם מֵימָיו יָבְשׁוּ. אַךְ לְאַחַר כַּמָה שָׁעוֹת שֶׁל הֲלִיכָה צָפוֹנָה, הִתְחִילוּ לְהִתְגַלוֹת שְׁלוּלִיוֹת זְעִירוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁלֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְאַדוֹת. הֵם כָּרְעוּ עַל הַבִּרְכַּיִם וְלָקְקוּ בִּלְשׁוֹנָם אֶת טִיפּוֹת הַמַיִם הַמְחַיִים. לְאַחַר שֶׁהִתְקַדְמוּ עוֹד בַּיוֹם הַשֵׁנִי, כְּבָר הָיוּ הַשְׁלוּלִיוֹת מַסְפִּיק גְדוֹלוֹת כְּדֵי לִשְׁתוֹת מִכְּלִי חֶרֶס. בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי לְמַסַעָם כְּבָר זָרַם הַנָהָר בְּפִכְפּוּךְ מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ. וּבַיוֹם הָרְבִיעִי הֵם שִׁכְשְׁכוּ רַגְלֵיהֶם בְּיַם כִּינֶרֶת.
"אוּלַי נִיכָּנֵס אֶל הָעִיר סוּסָתָא," אָמַר הָאִישׁ. אִם יִתְמַזֵל מַזָלָם יִמְצְאוּ עֲבוֹדָה וְיוּכְלוּ, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ לֹא אַחַת, לְהַתְחִיל לְהִיבָּנוֹת שָׁם מֵחָדָשׁ לְמַעַן עֲתִיד בִּיתָם.
כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת לֹא דָרְכוּ רַגְלֵי הָאִישׁ וְהָאִישָׁה בְּעִיר, וְהַבַּת – מֵעוֹלָם לֹא. הֵם הָלְכוּ בָּרְחוֹבוֹת הַסוֹאֲנִים מֵאָדָם וּבְהֵמָה, בֵּין בָּתֵי הָאֶבֶן הַגְדוֹלִים הַנוֹגְעִים זֶה בָּזֶה. הֵם הָיוּ כְּחוֹלְמִים מִמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, מֵרַעֲשֵׁי הָעִיר וּמֵהָרֵיחוֹת שֶׁבְּכִיכָּר הַשׁוּק. לָכֵן הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לַקָהָל הָרַב שֶׁלִיוָה אוֹתָם, הֲמוֹן עַם שֶׁהָלַךְ וְהִתְאַסֵף סְבִיבָם, מַצְבִּיעִים עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבַּע וּמִתְלַחֲשִׁים בְּהִתְפַּעֲלוּת.
שׁוֹטְרֵי הַמֶלֶךְ אֲשֶׁר הִבְחִינוּ בַּהִתְקַהֲלוּת, נִיגְשׁוּ לִרְאוֹת עַל מָה הַמְהוּמָה. רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים נִדְהַם. הוּא קַד קִידָה עֲמוּקָה בִּפְנֵי הַנַעֲרָה הַלְבוּשָׁה בִּבְגָדִים מְרוּפָּטִים וּמְלוּכְלָכִים.
"גְבִירְתִי בַּת הַמֶלֶךְ," אָמַר בִּזְהִירוּת, "הַאִם הַמֶלֶךְ אִישֵׁר לָךְ לָרֶדֶת אֶל הָעָם בְּלִי מִשְׁמָר? חֲלִילָה שֶׁתִיפּוֹל שְׂעָרָה מֵרֹאשֵׁךְ. עַל כֵּן אֲלַוֶה אוֹתָךְ עַכְשָׁו בַּחֲזָרָה אֶל הָאַרְמוֹן, וּמִיָד."
"אֲבָל אֵינֶנִי בַּת מֶלֶךְ!" קָרְאָה הַנַעֲרָה וְהָאִישׁ וְהָאִישָׁה חִיבְּקוּ אוֹתָהּ מִכָּל צַד כְּדֵי לְהָגֵן עָלֶיהָ.
"אֶת זֹאת נְבָרֵר עִם הַמֶלֶךְ," אָמַר רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים וְדָחַף בְּכוֹחַ אֶת הָאִישׁ וְהָאִישָׁה וְהִפִּילָם אַרְצָה. וְאָז הוֹבִיל בְּיִרְאַת כָּבוֹד אֶת הַנַעֲרָה אֶל הָאַרְמוֹן.
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה הַמוּטָלִים עַל הָאָרֶץ הִסְתַכְּלוּ בְּתַדְהֵמָה זֶה בָּזוֹ. "נִדְמֶה לִי..." הִיא לָחֲשָׁה בְּאוֹזְנוֹ, "נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּסִיפּוּר אַגָדָה."
הַמֶלֶךְ הַזָקֵן יָשַׁב עַל כֵּס מַלְכוּתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַנַעֲרָה בַּבְּגָדִים הַבְּלוּיִים, הוּא קָם לִקְרָאתָהּ.
"בִּיתִי, יָפֶה שֶׁיָרַדְתְ אֶל הָעָם, טוֹב וְיָפֶה! אֲבָל לְבַדֵךְ? בְּלִי לְהוֹדִיעַ לְאִישׁ? לְלֹא כָּל מִשְׁמָר? בְּתַחְפּוֹשֶׂת זוֹ שֶׁבְּקַלוּת אֶפְשָׁר לְהַכִּירֵךְ? אַתְ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר עָלַיִךְ כְּעַל בָּבַת עֵינַי, כִּי יָקַרְתְ לִי מִכּוֹל. עָלָיִךְ לִשְׁמוֹר עַל עַצְמֵךְ, אִם לֹא לְמַעֲנִי אָז לְמַעַן אִימֵךְ, שֶׁלִפְנֵי מוֹתָהּ הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי לִשְׁמוֹר עָלַיִךְ. וְאִם לֹא לְמַעֲנִי וּלְמַעַן אִימֵךְ, אָז שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ לְמַעַן הָעָם, שֶׁבַּקָרוֹב אַת תִהְיִי מַלְכָּתוֹ. שֶׁהֲרֵי זָקַנְתִי וְחָלִיתִי בְּטֶרֶם עֵת. בִּיתִי הַנְבוֹנָה מְאוֹד, פֶּלֶא בְּעֵינַי שֶׁכָּךְ הִסְתַכַּנְתְ..."
טֶרֶם גָמַר הַמֶלֶךְ אֶת דְבָרָיו וּבָאוּלָם הוֹפִיעָה נַעֲרָה בְּשִׂמְלַת קְטִיפָה עֲטוּרָה וְנוֹצֶצֶת.
עֵינֵי הַמֶלֶךְ הִתְרוֹצְצוּ בֵּין שְׁתֵי הַנְעָרוֹת הַתְאוֹמוֹת, זוֹ שֶׁבַּבֶּגֶד הַמְרוּפָּט וְזוֹ בִּלְבוּשׁ הַפְּאֵר. פִּתְאוֹם הוּא צָנַח וְהִתְמוֹטֵט עַל הַמַרְבָד הֶעָבֶה. מִיָד הִתִיזוּ עָלָיו חוֹמֶץ יַיִן וְחוֹמֶץ רִימוֹן וְחוֹמֶץ תַפּוּחִים, הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשׁוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ עַל כִּיסְאוֹ. הוּא פָּרַס שְׁתֵי יָדַיִם רוֹעֲדוֹת לַצְדָדִים.
"בִּיתִי, הִתְקָרְבִי אֵלַי וַאֲחַבְּקֵךְ..."
"אֲחוֹתִי! אֲחוֹתִי..." קָרְאָה הַנַעֲרָה הַמְהוּדֶרֶת בְּקוֹל רוֹעֵד וּבְצִלְצוּל צְמִידִים, וְגַם הִיא פָּרְסָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ לְחַבֵּק אֶת אֲחוֹתָהּ.
הַנַעֲרָה בִּסְמַרְטוּטִים, בַּת הַמִדְבָּר הַנְבוֹנָה וְחַסְרַת הַכּוֹל, הֵבִינָה בִּן רֶגַע שֶׁגוֹרָלָהּ הִתְהַפֵּךְ עָלֶיהָ מִקָצֶה לְקָצֶה, וְשֶׁהִיא מֵעַכְשָׁו לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּת מֶלֶךְ.
אֲבָל הִיא לֹא הִתְבַּלְבְּלָה לְרֶגַע וְלֹא שָׁכְחָה אֶת הָעִיקָר.
הִיא צָעֲדָה צַעַד אֶחָד לְאָחוֹר וְאָמְרָה: "רַק לִפְנֵי כַּמָה רְגָעִים נֶחְטַפְתִי בְּכוֹחַ מֵאָבִי וְאִימִי אֲשֶׁר גִידְלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה כָּל חַיַי. עַכְשָׁו הֵם בַּחוּץ, מְחַפְּשִׂים אוֹתִי. הֵם דוֹאֲגִים לִי, חֲרֵדִים לִי – וַאֲנִי אֶתְחַבֵּק וְאֶשְׂמַח פֹּה בָּאַרְמוֹן?"
מִיָד צִיוָה הַמֶלֶךְ עַל שׁוֹטְרָיו לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאִישׁ וְהָאִישָׁה, מַצִילֵי בִּיתוֹ.
וְעַד שֶׁמָצְאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָם, הִתְחַבֵּק הַמֶלֶךְ עִם בִּיתוֹ הַבְּכוֹרָה וּבָכָה בְּכִי גָדוֹל שֶׁל פּוּרְקָן וְשִׂמְחָה. וְגַם שְׁתֵי הָאֲחָיוֹת נָפְלוּ וּבָכוּ זוֹ עַל צַוָאר זוֹ.
הַצְעִירָה אָחֲזָה חָזָק בְּיַד אֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה אֶל אָבִיהָ: "אָבִי! לִפְעָמִים הִגִיעָה לְאוֹזְנַי שְׁמוּעָה עַל אָחוֹת שֶׁהָיְתָה לִי, וְשֶׁאַתָה, אָבִי, הִקְרַבְתָ אוֹתָהּ בְּמוֹ יָדֶיךָ לְקוֹרְבָּן. מֵעוֹלָם לֹא הֶאֱמַנְתִי לָזֹאת. עַד עַכְשָׁו. לֹא אַסְתִיר אֶת כַּעֲסִי עָלֶיךָ. עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ, הַשְׁלֵךְ גַם אוֹתִי לַיָם, אַךְ לֹא אֶשְׁתוֹק. לֹא אֶסְלַח עַד שֶׁאֵדַע לָמָה, אָבִי, לָמָה עָשִׂיתָ אֶת הַנְבָלָה הַגְדוֹלָה הַזֹאת?"
הַמֶלֶךְ נַעֲשָׂה אָפוֹר כָּאֵפֶר וְקִמְטֵי פָּנָיו הֶעְמִיקוּ. הוּא הִסְתִיר אֶת פָּנָיו הַדוֹמְעוֹת בְּכַפּוֹת יָדָיו וְלָחַשׁ בְּקוֹל רוֹעֵד.
"כֵּן, בְּנוֹתַי, פָּשַׁעְתִי בָּכֶן, בְּאִמְכֶן..."
וְהוּא הוֹדָה שֶׁטָעָה בְּמַעֲשֵׂהוּ הָאָיוֹם שֶׁנַעֲשָׂה כְּדֵי לְהַצִיל אֶת הָעִיר, אַךְ לַשָׁוְא – הַיָם כְּלָל לֹא שָׁקַט וְעוֹד רַבִּים נִסְפּוּ... הוּא סִיפֵּר עַל סוּס-הַשַׁחַר הָאַכְזָר, הַשַׁקְרָן, שֶׁאוֹתוֹ שָׁבַר וְשָׂרַף בָּאֵשׁ, וְאֶת הַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן גֵרֵשׁ מִן הָעִירֹ...
"וּמֵאָז עָרוֹד-הַלַיִל הוּא אֱלֹהֵינוּ, וְהוּא שֶׁהֶחְזִיר לִי הַיוֹם אֶת בִּיתִי..."
וּבְיָדַיִם חַלָשׁוֹת הֵסִיר הַמֶלֶךְ מֵעַל כְּתֵפָיו אֶת חֲצִי הַגְלִימָה הַקְרוּעָה שֶׁלָבַשׁ כָּל הַשָׁנִים.
"אֵין יוֹם שֶׁלֹא בָּכִיתִי עַל בִּיתִי הַבְּכוֹרָה שֶׁאוֹתָהּ קָרַעְתִי מִמֶנִי בְּאַכְזָרִיוּת, כְּמוֹ שֶׁקָרַעְתִי אֶת הַגְלִימָה הַזֹאת..."
"אָבִי!" קָרְאָה הַבַּת הַבְּכוֹרָה וְהוֹצִיאָה מִתַחַת לְבִגְדָהּ אֶת בַּד הַמֶשִׁי אַרְגָמָן הַקָרוּעַ שֶׁבּוֹ נֶעֶטְפָה בְּתֵיבַת הַגוֹמֶא. הִיא הוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לַמֶלֶךְ כְּדֵי לְנַחֲמוֹ.
"כֵּן," אָמַר הַמֶלֶךְ בְּקוֹל חָנוּק, "אֶתְפּוֹר אֶת גְלִימָתִי בַּחֲזָרָה... אֲבָל הַתֶפֶר לְעוֹלָם יַזְכִּיר לִי אֶת הַקֶרַע הַנוֹרָא הַהוּא... וְזֶה מַזְכִּיר לִי עַכְשָׁו אֶת הַקֶרַע הַנוֹרָא הַבָּא שֶׁיִקְרֶה, בְּנוֹתַי הָאֲהוּבוֹת..."
"עוֹד קֶרַע נוֹרָא?" שָׁאֲלוּ בִּדְאָגָה הַצְעִירָה וְהַבְּכוֹרָה כָּאַחַת.
הַמֶלֶךְ עָצַם אֶת עֵינָיו בִּכְאֵב. "בְּנוֹתַי, עַכְשָׁו אַתֶן שְׂמֵחוֹת זוֹ עִם זוֹ, אֲבָל חָרֵד אֲנִי מִן הַיוֹם שֶׁבּוֹ תִהְיוּ אוֹיְבוֹת זוֹ לְזוֹ... כִּי לָךְ, בִּיתִי הַצְעִירָה, כְּבָר נָתַתִי אֶת הַבְטָחָתִי שֶׁתִהְיִי הַמַלְכָּה אַחֲרֵי מוֹתִי. אֲבָל אַתְ, בִּיתִי שֶׁהוֹפַעְתְ פִּתְאוֹם, אַתְ הַבְּכוֹרָה וְלָךְ הַזְכוּת לַמַלְכוּת... אֶקְרָא לַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן. עָרוֹד-הַלַיִל, אֱלוֹהֵי הַצֶדֶק, הוּא יִשְׁפּוֹט מִי מִשְׁתֵיכֶן תִהְיֶה הַמַלְכָּה."
עֲדַיִן אוֹחֲזוֹת יָדַיִם, הִסְתַכְּלוּ הָאֲחָיוֹת זוֹ בְּעֵינֵי זוֹ. הֵן הָיוּ תְאוֹמוֹת דוֹמוֹת לֹא רַק בַּגוּף, אֶלָא גַם בַּשֵׂכֶל וּבַחוֹכְמָה. אֲבָל הַצְעִירָה שֶׁגָדְלָה בָּאַרְמוֹן, הָיָה בָּהּ מִן הַתַקִיפוּת הַנִדְרֶשֶׁת כְּדֵי לִמְשׁוֹל, וְאִילוּ הַבְּכוֹרָה שֶׁגָדְלָה בַּמִדְבָּר הָיוּ בָּהּ הַצְנִיעוּת וְהָרַחֲמִים הַטוֹבִים בִּשְׁבִיל הָעָם.
הַשְׁתַיִם הִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁנִעְנְעוּ בְּרֹאשָׁן בְּהַסְכָּמָה וְאָמְרוּ פֶּה אֶחָד:
"אָבִינוּ, לֹא צָריך אֶת הַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן! כָּל אַחַת מֵאִיתָנוּ תְקַבֵּל חֲצִי מַלְכוּת. שְׁתֵינוּ נֵשֵׁב עַל כִּיסֵא אֶחָד! זֶה רְצוֹנֵנוּ."
הָאָב חָשַׁב שֶׁלֹא שָׁמַע טוֹב. וְכַאֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ שׁוּב, חִיְכוּ עֵינָיו הָעֲצוּבוֹת לְרֶגַע וְהוּא נָד בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. וּכְבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם צִיוָה עַל הָאוּמָנִים לִבְנוֹת כֵּס מַלְכוּתִי כָּפוּל בָּרוֹחַב, וּשְׁנֵי חֲצָאִים שֶׁל כֶּתֶר.