בַּת הַמֶלֶךְ וְהַגַנָן

גַם הַיְרִידָה הַמְסוּכֶּנֶת בָּהָר אָרְכָה כַּחֲצִי שָׁעָה. וְאָז, בִּמְקוֹם לַחְזוֹר לָאַרְמוֹן, הִיא פָּנְתָה לְטַפֵּס בַּשְׁבִיל הַשְׂמָאלִי הַמוֹבִיל אֶל הַמְעָרָה שֶׁל בַּעֲלַת הָאוֹב. אַחֲרֵי עוֹד כַּחֲצִי שָׁעָה שֶׁל מַאֲמָץ מַתִישׁ, הִגִיעָה לַצוּק שֶׁבְּרֹאשׁ הָהָר וְדָפְקָה עַל דֶלֶת עֵץ.
הִיא נִכְנְסָה לְתוֹךְ מְעָרָה חֲשׁוּכָה וּלְאוֹר נֵר חֶרֶס רָאֲתָה צְלָלִית אָדָם. כְּשֶׁהִסְתַגְלָה לַחוֹשֶׁךְ, רָאֲתָה אִישָׁה בְּשִׂמְלָה שְׁחוֹרָה יוֹשֶׁבֶת עַל מַרְבָד בְּגַבָּהּ אֶל הַקִיר, מִטְפַּחַת שְׁחוֹרָה לְרֹאשָׁהּ, וְלָהּ חָזֶה בּוֹלֵט. אַךְ בְּאוֹפֶן מוּזָר, גַם הָיָה לָהּ זָקָן אָדוֹם אָרוֹךְ שֶׁרַק תָרַם לַמִסְתוֹרִיוּת שֶׁלָהּ. "מָה רְצוֹנֵךְ, בַּת הַמֶלֶךְ?"
בַּת הַמֶלֶךְ הִתְפַּעֲלָה מִבַּעֲלַת הָאוֹב שֶׁמִיָד יָדְעָה לְנַחֵשׁ מִי הִיא, בְּכוֹחַ הָרְאִיָה הַמוּפְלָאָה שֶׁלָהּ.
"אֲנִי בָּאָה בַּעֲצָתוֹ שֶׁל הַיִדְעוֹנִי, לִרְאוֹת בֶּעָבָר שֶׁלִי. אֲנִי צְרִיכָה לָדַעַת בְּאֵיזֶה דוֹר בְּדִיוּק הָיוּ אֲבוֹתַי מִמַעֲמָד פָּשׁוּט. וְאָז אוּכַל לְקַבֵּל מִן הַיִדְעוֹנִי חוֹתַם אִישׁוּר, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהִתְחַתֵן עִם אֲהוּבִי הַגַנָן הַפָּשׁוּט, בְּלִי שֶׁהָעָם יְמָרֵר אֶת חַיָיו."
"כֵּן, אוּכַל לַעְזוֹר לָךְ בָּזֹאת," אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב, "אַךְ בַּהֲגִינוּתִי אוֹמַר לָךְ מֵרֹאשׁ שֶׁהַתַשְׁלוּם תָלוּי בְּמִסְפַּר הַדוֹרוֹת שֶׁאֶצְטָרֵךְ לִבְדוֹק לְאָחוֹר, לְפִי תַעֲרִיף שֶׁל חֲצִי מַטְבֵּעַ זָהָב לְכָל דוֹר. בְּמִילִים אֲחֵרוֹת, מַטְבֵּעַ אֶחָד לְכָל שְׁנֵי דוֹרוֹת."
"בַּעֲלַת הָאוֹב," אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ, "אַתְ, שֶׁיָדַעְתְ לְנַחֵשׁ מִי אֲנִי, אַתְ בְּוַדַאי גַם יוֹדַעַת שֶׁלְמַעַן אֲהוּבִי לֹא אֶחְסוֹךְ בְּזָהָב, וְלֹא מְשַׁנֶה כַּמָה זֶה יַעֲלֶה לִי."
בַּעֲלַת הָאוֹב לָקְחָה צִינוֹר חֶרֶס שֶׁהָיָה מוּנָח לְצִידָהּ וְתָקְעָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חוֹר עָגוֹל בָּאֲדָמָה, דֶרֶךְ פֶּתַח שֶׁבַּמַרְבָד. הִיא בִּיקְשָׁה מִבַּת הַמֶלֶךְ לָגַעַת בַּצִינוֹר, כְּדֵי שֶׁתוּכַל לִרְאוֹת דַרְכּוֹ אֶת הֶעָבָר שֶׁלָהּ.
"דוֹר רִאשׁוֹן... דוֹר שֵׁנִי... שְׁלִישִׁי..." בַּעֲלַת הָאוֹב בָּדְקָה דוֹר אַחֲרֵי דוֹר לְאָחוֹר כְּשֶׁהִיא מִסְתַכֶּלֶת דֶרֶךְ הַצִינוֹר אֶל פְּנִים הָאֲדָמָה, "דוֹר רְבִיעִי... חֲמִישִׁי... שִׁישִׁי... דוֹר שְׁבִיעִי! כֵּן, אַחֲרֵי שִׁישָׁה דוֹרוֹת שֶׁל אֲצוּלָה, אֲנִי רוֹאָה שֶׁבַּדוֹר הַשְׁבִיעִי הָיוּ בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלָךְ עֲדַיִן אֲנָשִׁים רְגִילִים."
"מְצוּיָן," אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ, "אֲנִי מְאוּשֶׁרֶת שֶׁאוּכַל עוֹד הַיוֹם לְבַשֵׂר לַאֲהוּבִי שֶׁבְּקָרוֹב מְאוֹד נִתְחַתֵן."
בַּעֲלַת הָאוֹב הִצְבִּיעָה עַל סַלְסִילַת קַשׁ, וּבַת הַמֶלֶךְ הוֹצִיאָה מֵחֲגוֹרָתָהּ אַרְבָּעָה מַטְבְּעוֹת זָהָב, הֵטִילָה בִּנְדִיבוּת לְתוֹךְ הַסַלְסִילָה וּמִיהֲרָה הַחוּצָה.
מְרוּצָה וְנִרְגֶשֶׁת, מוֹעֶדֶת לֹא פַּעַם, שׁוּב יָרְדָה כַּחֲצִי שָׁעָה. וְאַחֲרֵי עוֹד חֲצִי שָׁעָה שֶׁל טִיפּוּס מְיַגֵעַ בַּשְׁבִיל הַיְמָנִי, שׁוּב הוֹפִיעָה אֵצֶל הַיִדְעוֹנִי.
"חָזַרְתִי אֵלֶיךָ עִם הַהוֹכָחָה שֶׁבִּיקַשְׁתָ," אָמְרָה לוֹ מִתְנַשֶׁפֶת מִמַאֲמָץ, "בַּעֲלַת הָאוֹב רָאֲתָה שֶׁזֶה הָיָה בַּדוֹר הַשְׁבִיעִי. כְּלוֹמַר, עֲדַיִן לֹא הָיִינוּ אָז מִשְׁפָּחָה מַלְכוּתִית, אֶלָא רְגִילָה כְּמוֹ מִשְׁפַּחַת אֲהוּבִי."
הַיִדְעוֹנִי הֵנִיחַ עַל הַמַחְצֶלֶת גוּשׁ חֵימָר לַח וְרַךְ, לָשׁ וּמָעַךְ אוֹתוֹ לְמִשְׁטָח עָגוֹל וְשָׁטוּחַ, וּבְאֶמְצָעוּת מַקֵל קָטָן כָּתַב בִּכְתָב בּוֹלֵט — "אִישׁוּר חֲתוּנָה". וּמִתַחַת חָרַת מִיָמִין — "הַיִדְעוֹנִי", וּמִשְׂמֹאל — "בַּעֲלַת הָאוֹב".
"זֶהוּ החוֹתָם," אָמַר וְחָתַךְ בְּסַכִּין אֶת הַמִשְׁטָח לִשְׁנַיִם, "אַתְ תִשְׂאִי אִיתָךְ אֶת הַחֵצִי הָאֶחָד, וְאֶת הַחֵצִי הַשֵׁנִי יִשָׂא אֲהוּבֵךְ. וּבַחֲתוּנַתְכֶם תִשְׁלְפוּ אֶת שְׁנֵי הַחֲצָאִים הַתוֹאֲמִים הָאֵלֶה לְעֵינֵי כּוֹל. וְהָעָם יִרְאֶה מִי הֶחָתוּם וְלֹא יִתְנַגֵד."
"מַהֵר, תֵן לִי וְאָרוּץ מִיָד אֶל אֲהוּבִי."
"זֶה צָרִיךְ קוֹדֶם לְהִתְיַבֵּשׁ." הִסְבִּיר הַיִדְעוֹנִי, "אַךְ לִפְנֵי שֶׁאֶמְסוֹר לָךְ אוֹתוֹ תְמוּרַת עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת זָהָב — אֲנִי מַצִיעַ שֶׁעַכְשָׁו, עִם הַהוֹכָחָה שֶׁהֵבֵאת, כְּדַאי שֶׁאֶבְדוֹק שׁוּב אִם אָכֵן כְּבָר אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת חֲתוּנַתְכֶם בֶּעָתִיד."
"זֶה בְּהֶחְלֵט הוֹגֵן מִצִידְךָ," אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ.
הַיִדְעוֹנִי תָקַע בַּתִקְרָה אֶת צִינוֹר הַחֶרֶס, וּכְשֶׁהִיא נָגְעָה בּוֹ, הוּא הִסְתַכֵּל לְתוֹכוֹ. "צַר לִי," אָמַר, "עֲדַיִן אֵינֶנִי רוֹאֶה שׁוּם חֲתוּנָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹא, לֹא אוּכַל לָתֵת לָךְ אֶת הַחוֹתָם."
בַּת הַמֶלֶךְ רָקְעָה בְּרַגְלָהּ. "לָמָה, לָמָה, לַעֲזָאזֵל?" מֵרוֹב אַכְזָבָה הִיא אִיבְּדָה אֶת נִימוּסֶיהָ.
"אֲנִי יָכוֹל לְשַׁעֵר לָמָה," אָמַר הַיִדְעוֹנִי בְּנַחַת, "זֶה מִפְּנֵי שֶׁבְּאוֹתוֹ דוֹר שְׁבִיעִי הָיָה בְּכָל זֹאת אֵיזֶה הֶבְדֵל שֶׁמָנַע בֵּין שְׁנֵי הַצְדָדִים לְהִתְחַתֵן זֶה בָּזֶה. אֲנִי מַצִיעַ שֶׁתַחְזְרִי אֶל בַּעֲלַת הָאוֹב וּתְבַקְשִׁי מִמֶנָה לִבְדוֹק גַם בַּעֲבָרוֹ שֶׁל אֲהוּבֵךְ."
"כָּךְ אֶעְשֶׂה," אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ כִּי לֹא מָצְאָה אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת.
הוּא הִצְבִּיעַ עַל סַלְסִילַת הַקַשׁ וְהִיא הִשְׁלִיכָה לְשָׁם מַטְבֵּעַ זָהָב.
שׁוּב רָצָה בַּת הַמֶלֶךְ בְּמוֹרַד הָהָר הַתָלוּל תוֹךְ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, וְשׁוּב טִיפְּסָה בְּמַאֲמָץ עִיקֵשׁ, וְאַחֲרֵי שָׁעָה הִתְיַצְבָה שׁוּב לִפְנֵי בַּעֲלַת הָאוֹב.
"הַיִדְעוֹנִי עֲדַיִן לֹא רוֹאֶה שׁוּם חֲתוּנָה בֶּעָתִיד!" אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ וְדָרְשָׁה לִבְדוֹק גַם אֶת הֶעָבָר שֶׁל אֲהוּבָהּ הַגַנָן.
"לְשֵׁם כָּךְ הוּא כַּמוּבָן צָרִיךְ לָגַעַת בַּצִינוֹר," אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב, "אֲבָל מַסְפִּיק אִם יֵשׁ לָךְ מַשֶׁהוּ מִמֶנוּ, לְמָשָׁל צָמִיד שֶׁנָתַן לָךְ."
"יֵשׁ לִי פֶּרַח שֶׁאֲהוּבִי הִנִיחַ עַל חַלוֹנִי הַבּוֹקֶר, כְּמוֹ בְּכָל יוֹם."
בַּת הַמֶלֶךְ תָלְשָׁה מִדַשׁ בִּגְדָהּ עֲלֵה כּוֹתֶרֶת שֶׁל הַפֶּרַח וְהִצְמִידָה אוֹתוֹ לַצִינוֹר.
"כַּמוּבָן!" אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב כְּשֶׁהֵצִיצָה אֶל הֶעָבָר, "לִפְנֵי שִׁבְעָה דוֹרוֹת, בְּעוֹד שֶׁאֲבוֹתַיִךְ הָיוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, הָיוּ אֲבוֹתָיו שֶׁל אֲהוּבֵךְ מִמַעֲמַד הָאֲצוּלָה, לִפְנֵי שֶׁהֵם יָרְדוּ מִגְדוּלָתָם! זֶה כַּמוּבָן מָנַע מֵהֶם אָז לְהִתְחַתֵן זֶה בָּזֶה, וְזֶה גַם מָה שֶׁמוֹנֵעַ כַּיוֹם מִמֵךְ וּמֵאֲהוּבֵךְ לְקַבֵּל אֶת חוֹתַם הַחֲתוּנָה."
בַּת הַמֶלֶךְ אָחֲזָה בְּרֹאשָׁהּ בְּיֵאוּשׁ. מוֹצָאוֹ הָאֲצִילִי שֶׁל הַגַנָן רַק סִיבֵּךְ אוֹתָהּ.
"אַל תִתְיָאֲשִׁי," אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב, "אִם תַסְכִּימִי, אֶבְדוֹק עוֹד דוֹרוֹת לְאָחוֹר, שֶׁלָךְ וְגַם שֶׁל אֲהוּבֵךְ, עַד שֶׁאֶמְצָא אֶת הַדוֹר שֶׁבּוֹ שְׁנֵי הַצְדָדִים הָיוּ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים."
"קָדִימָה!" אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ בְּקוֹצֶר רוּחַ.
"מָצָאתִי!" אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב אַחֲרֵי זְמַן, "בַּדוֹר הַשְׁנֵיִם עָשָׂר הָיוּ שְׁנֵי הַצְדָדִים אֲנָשִׁים רְגִילִים! אֲבָל... אֲבָל..."
וְלִפְנֵי שֶׁהִיא הִסְפִּיקָה לְהַגִיד מָה עוֹד רָאֲתָה בְּצִינוֹר הֶעָבָר, זָרְקָה לָהּ בַּת הַמֶלֶךְ כַּמָה מַטְבְּעוֹת וְנֶעְלְמָה מִן הַמְעָרָה.
הִיא אָצָה לָרֶדֶת בָּהָר, שׁוּב מִסְתַכֶּנֶת בְּרִיסוּק עֲצָמוֹת, וְשׁוּב טִיפְּסָה וְאַחֲרֵי עוֹד שָׁעָה הִגִיעָה תְשׁוּשָׁה וּרְצוּצָה אֶל הַיִדְעוֹנִי.
לְאַחַר שֶׁסִיפְּרָה לוֹ שֶׁשְׁתֵי הַמִשְׁפָּחוֹת הָיוּ שֶׁל אֲנָשִׁים רְגִילִים לֹא בַּדוֹר הַשְׁבִיעִי, אֶלָא בַּדוֹר הַשְׁנֵיִם עָשָׂר, הֵצִיץ הַיִדְעוֹנִי בְּחוֹר הַתִקְרָה.
הִיא נָגְעָה בְּצִינוֹר הֶעָתִיד, בְּטוּחָה שֶׁהַפַּעַם...
"אַתְ אוֹחֶזֶת חָזָק? צַר לִי מְאוֹד, עֲדַיִן אֵינֶנִי רוֹאֶה חֲתוּנָה!"
"עֲדַיִן לֹא??? לְכָל הָרוּחוֹת..." הִיא רָתְחָה.
"אַתְ צְרִיכָה לְהָבִין," אָמַר הַיִדְעוֹנִי בְּרוֹגַע, "אוֹמְנָם שְׁנֵי הַצְדָדִים הָיוּ בְּאוֹתוֹ דוֹר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אַךְ כַּנִרְאֶה שֶׁהָיוּ הֶבְדֵלִים אֲחֵרִים שֶׁמָנְעוּ מֵהֶם לְהִתְחַתֵן. לְמָשָׁל, הֵם יָכְלוּ לְהַאֲמִין בְּאֵלִים אֲחֵרִים, לִהְיוֹת בְּנֵי עַמִים שׁוֹנִים אוֹ גְזָעִים שׁוֹנִים. יֵשׁ הַרְבֵּה סִיבּוֹת לָמָה בְּנֵי אָדָם לֹא יְכוֹלִים לְהִתְחַתֵן זֶה בָּזֶה."
וְלִפְנֵי שֶׁהַיִדְעוֹנִי הִסְפִּיק לְבַקֵשׁ אֶת שְׂכָרוֹ נֶעְלְמָה בַּת הַמֶלֶךְ מִן הַמְעָרָה, שׁוּב מְסַכֶּנֶת אֶת עַצְמָהּ בְּמוֹרַד הַשְׁבִיל הַתָלוּל, וְשׁוּב מְטַפֶּסֶת בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת בַּשְׁבִיל הָעוֹלֶה אֶל רֹאשׁ הָהָר מִשְׂמֹאל. הִיא הִתְפָּרְצָה לַמְעָרָה קִצְרַת נְשִׁימָה מִכְּדֵי לְהַגִיד אֶת מָה שֶׁרָצְתָה לְהַגִיד.
"בָּרַחְתְ לִי קוֹדֶם, עוֹד לִפְנֵי שֶׁגָמַרְתִי לְדַבֵּר," אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב בְּתַרְעוֹמֶת, "מָה שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר לָךְ זֶה שֶׁבַּדוֹר הַשְׁנֵיִם עָשָׂר אוֹמְנָם הָיוּ אֲבוֹתַיִךְ וַאֲבוֹתָיו אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, אַךְ הֵם עָבְדוּ לְאֵלִים אֲחֵרִים — אֵלֶה לָאֵל כְּמוֹשׁ וְאֵלֶה לָאֵלָה עַשְׁתוֹרֶת. בִּגְלַל זֶה הֵם לֹא יָכְלוּ לְהִתְחַתֵן זֶה בָּזֶה, וְזֹאת הַסִיבָּה שֶׁלֹא תוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הָאִישׁוּר הַדָרוּשׁ."
בַּת הַמֶלֶךְ צָנְחָה עַל הַמַחְצֶלֶת כִּמְעוּלֶפֶת.
"אַתְ לֹא צְרִיכָה לְהִתְיָאֵשׁ," עוֹדְדָה אוֹתָהּ בַּעֲלַת הָאוֹב, "אֶבְדוֹק בִּשְׁבִילֵךְ עוֹד כַּמָה דוֹרוֹת אֲחוֹרַנִית, עַד שֶׁיִמָצֵא הַדוֹר שֶׁבּוֹ שְׁנֵי הַצְדָדִים לֹא רַק הָיוּ מִמַעֲמָד פָּשׁוּט, אֶלָא גַם הֶאֱמִינוּ בְּאוֹתוֹ אֵל, כָּךְ שֶׁהַיִדְעוֹנִי יַסְכִּים לָתֵת לָךְ אֶת הַחוֹתָם."
"וְאָז???" צָעֲקָה בַּת הַמֶלֶךְ שֶׁבֵּינְתַיִם אָסְפָה קְצָת כּוֹחַ, "וְאָז יִתְבָּרֵר שֶׁהֵם הָיוּ בְּנֵי עַמִים שׁוֹנִים, אוֹ גְזָעִים שׁוֹנִים אוֹ הַשֵׁד יוֹדֵעַ מָה. דַי, נִמְאָס לִי לְהִתְרוֹצֵץ מַטָה מַעְלָה, מַעְלָה מַטָה, בֵּין הַמְעָרָה שֶׁלָךְ לַמְעָרָה שֶׁל הַיִדְעוֹנִי, כָּל פַּעַם דֶרֶךְ שֶׁל שָׁעָה שֶׁסוֹחֶטֶת אֶת כָּל הַכּוֹחוֹת שֶׁלִי... עַד מָתַי?... וַאֲנִי הִבְטַחְתִי לַאֲהוּבִי שֶׁנִתְחַתֵן בְּקָרוֹב..."
בַּת הַמֶלֶךְ רָעֲדָה מִזַעַם.
"אוֹמְנָם אֲנִי טוֹבָה בְּלִרְאוֹת אֶת הֶעָבָר," אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב בְּשַׁלְוָה, "אֲבָל בְּרֶגַע זֶה אֲנִי רוֹאָה גַם מְעַט מֵהַהֹוֶה וּמֵהֶעָתִיד הַקָרוֹב שֶׁלָךְ. כְּלוֹמַר, שֶׁעַכְשָׁו אַתְ שְׁבוּרָה וַהֲרוּסָה, וְשֶׁעוֹד רֶגַע תִתְמוֹטְטִי פֹּה. לָכֵן אֲנִי מַצִיעָה לָךְ לַחְזוֹר לָאַרְמוֹן לָנוּחַ, וּבַזְמַן הַזֶה אֶבְדוֹק בִּשְׁבִילֵךְ אֶת כָּל דוֹרוֹת הֶעָבָר, שֶׁלָךְ וְשֶׁל אֲהוּבֵךְ — כָּל הַדוֹרוֹת — עַד שֶׁאַגִיעַ לְאוֹתוֹ הַדוֹר שֶׁבּוֹ הָיָה בֵּינֵיהֶם שִׁוְיוֹן בַּכּוֹל. בַּכּוֹל! כַּמוּבָן שֶׁלֹא אוּכַל לָדַעַת כַּמָה דוֹרוֹת אֶצְטָרֵךְ לַחְקוֹר לְאָחוֹר וְלֹא אוּכַל לוֹמַר לָךְ מֵרֹאשׁ אֶת גוֹבַה שְׂכָרִי — רַק שֶׁהַתַעֲרִיף, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְתִי לָךְ, הוּא חֲצִי מַטְבֵּעַ זָהָב לְכָל דוֹר."
"טוֹב, אֶחְזוֹר מָחָר," אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ וְקָמָה מִן הַמַחְצֶלֶת, "וַאֲשֶׁר לִשְׁכָרֵךְ, אַתְ כְּבָר יוֹדַעַת שֶׁאֵין מְחִיר שֶׁלֹא אֲשַׁלֵם בִּשְׁבִיל אֲהוּבִי."
הִיא הִשְׁאִירָה אֶת הַפֶּרַח שֶׁקִיבְּלָה מֵאֲהוּבָהּ, שֶׁאוֹתוֹ תַצְמִיד בַּעֲלַת הָאוֹב לְצִינוֹר הַחֶרֶס כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הֶעָבָר שֶׁל הַגַנָן. וּכְדֵי לְאַפְשֵׁר לִרְאוֹת אֶת עֲבָרָהּ שֶׁלָהּ, הִשְׁאִירָה בַּת הַמֶלֶךְ פִּיסָה מֵהַצָעִיף הַקָרוּעַ שֶׁלָהּ.

"נִדְמֶה לִי," חָשְׁבָה בַּת הַמֶלֶךְ בַּדֶרֶךְ לְמַטָה, "שֶׁהַמְעָרָה שֶׁל הַיִדְעוֹנִי וְהַמְעָרָה שֶׁל בַּעֲלַת הָאוֹב נִמְצָאוֹת עַל אוֹתוֹ הַצוּק הַצַר שֶׁבְּרֹאשׁ הָהָר. בְּעֶצֶם, הֵם יוֹשְׁבִים גַב אֶל גַב וְרַק קִיר מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. חֲבָל שֶׁאֵין פֶּתַח בַּקִיר, אָז הָיִיתִי פָּשׁוּט עוֹבֶרֶת בְּקַלוּת מִצַד לְצַד, בִּמְקוֹם לָרֶדֶת וּלְטַפֵּס שׁוּב וָשׁוּב. אֵיךְ הֵם לֹא חָשְׁבוּ עַל זֶה, הַיִדְעוֹנִי וּבַעֲלַת הָאוֹב?"
הִיא כִּמְעַט צָדְקָה, בַּת הַמֶלֶךְ. לְמַעֲשֶׂה, שְׁתֵי הַמְעָרוֹת הָיוּ מְעָרָה אַחַת. וּמָה שֶׁהִיא חָשְׁבָה לְקִיר לֹא הָיָה אֶלָא מְחִיצָה שֶׁל מַחְצֶלֶת קַשׁ. וְיוֹתֵר מִזֶה — הַיִדְעוֹנִי וּבַעֲלַת הָאוֹב הָיוּ בְּעֶצֶם אִישׁ אֶחָד, אוֹ אִישָׁה אַחַת. כַּאֲשֶׁר הוּא לָבַשׁ אֶת הַבְּגָדִים הַלְבָנִים וְצָפָה דֶרֶךְ הַתִקְרָה אֶת הֶעָתִיד, הוּא הָיָה יִדְעוֹנִי. וְכַאֲשֶׁר הֶחְלִיף לִבְגָדִים שְׁחוֹרִים וְעָבַר לַצַד הַשֵׁנִי שֶׁמֵעֵבֶר לַמְחִיצָה — הָפַךְ לְבַעֲלַת הָאוֹב שֶׁרוֹאָה אֶת הֶעָבָר בִּתְהוֹם הָאֲדָמָה. וְכַמוּבָן שֶׁגַם לְהֵפֶךְ, כַּאֲשֶׁר בַּעֲלַת הָאוֹב הֶחְלִיפָה בְּגָדִים וְעָבְרָה צַד, הִיא הָפְכָה לְיִדְעוֹנִי.
בַּת הַמֶלֶךְ הִגִיעָה אֶל גַן הַמֶלֶךְ וְחָמְקָה אֶל הָאַרְמוֹן בְּלִי שֶׁאֲהוּבָהּ הַגַנָן רָאָה אוֹתָהּ. כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יִדְאַג לָהּ, הִיא הוֹדִיעָה לוֹ מִבְּעוֹד מוֹעֵד שֶׁתֵיעָדֵר מֵהָאַרְמוֹן לְיוֹם יוֹמַיִם בִּשְׁלִיחוּת כָּלְשֶׁהִי מִחוּץ לָעִיר.
מוּטְרֶדֶת מִמָה שֶׁיִקְרֶה לְמָחֳרָת עַל הָהָר, הִיא כִּמְעַט לֹא נִרְדְמָה כָּל הַלַיְלָה. אֲבָל הַמְנוּחָה הִרְגִיעָה אֶת שְׁרִירֶיהָ הַכּוֹאֲבִים מִכָּל הָעֲלִיוֹת וְהַיְרִידוֹת. בַּבּוֹקֶר הֵכִינָה שַׂקִיק עִם מַטְבְּעוֹת זָהָב רַבִּים, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָה דוֹרוֹת לְאָחוֹר תַרְחִיק בַּעֲלַת הָאוֹב לַחְקוֹר. אַחַר כָּךְ הִיא שׁוּב חָמְקָה בִּלְבוּשׁ מְרוּפָּט וְעָלְתָה בָּהָר.
הִיא מָצְאָה אֶת דֶלֶת הַמְעָרָה שֶׁל בַּעֲלַת הָאוֹב סְגוּרָה. לִדְפִיקוֹתֶיהָ עָנָה לָהּ קוֹל מִבִּפְנִים.
"חַכִּי, הַמְתִינִי, אֲנִי עֲדַיִן מְחַפֶּשֶׂת בִּשְׁבִילֵךְ! מֵאֶתְמוֹל לֹא נַחְתִי לְרֶגַע... דוֹר אַחֲרֵי דוֹר אַחֲרֵי דוֹר, וְעוֹד לֹא גָמַרְתִי..."
אַחֲרֵי שְׁעָתַיִם נִפְתְחָה סוֹף סוֹף הַדֶלֶת.
"מָצָאת?"
"כֵּן." אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב, "אֲבָל זֶה יַעֲלֶה לָךְ בְּהַרְבֵּה מַטְבְּעוֹת זָהָב."
בַּת הַמֶלֶךְ צִלְצְלָה בַּשַׂקִיק שֶׁהֵבִיאָה. "כַּמָה פְּעָמִים צָרִיךְ לְהַגִיד לָךְ שֶׁשׁוּם סְכוּם אֵינוֹ חָשׁוּב לִי כְּמוֹ אֲהוּבִי."
בַּעֲלַת הָאוֹב צִקְצְקָה בִּלְשׁוֹנָהּ. "זֶה הַכּוֹל? לְפִי הַתַעֲרִיף שֶׁקָבַעְנוּ, הַשַׂקִיק הַזֶה לֹא יַסְפִּיק. דְעִי לָךְ שֶׁבְּכָל דוֹר וָדוֹר מָצָאתִי אֵיזֶה מִכְשׁוֹל שֶׁעָמַד בֵּין אֲבוֹתַיִךְ לַאֲבוֹתָיו שֶׁל אֲהוּבֵךְ. פַּעַם בִּגְלַל דָת וּפַעַם בִּגְלַל מַעֲמָד, פַּעַם בִּגְלַל שֶׁלֹא הָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ שֵׁבֶט וּפַעַם בִּגְלַל צֶבַע הָעוֹר, פַּעַם בִּגְלַל סִכְסוּךְ כַּסְפִּי וּפַעַם בִּגְלַל עֶלְבּוֹן, וּפַעַם סְתָם בִּגְלַל יְרִיבוּת טִיפְּשִׁית. אֲבָל תִשְׂמְחִי וַדַאי לָדַעַת שֶׁבַּסוֹף בַּסוֹף הִגַעְתִי אֶל הַדוֹר שֶׁאַתְ מְחַפֶּשֶׂת, וְהוּא הַדוֹר הָרָחוֹק בְּיוֹתֵר, הַדוֹר שֶׁל הָאָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָאִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה! אַחֲרֵיהֶם הִתְחִילוּ כָּל הַהֶבְדֵלִים וְהַמִכְשׁוֹלִים."
"כְּלוֹמַר..." הִתְפָּלְאָה בַּת הַמֶלֶךְ, "אַתְ מִתְכַּוֶנֶת לַדוֹר שֶׁל אָדָם וְחַוָה?"
"בְּדִיוּק כָּךְ," אָמְרָה בַּעֲלַת הָאוֹב וְנָטְלָה אֶת שַׂקִיק הַמַטְבְּעוֹת, "אֶסְתַפֵּק עַכְשָׁו בְּאֵלֶה, וּבַיָמִים הַקְרוֹבִים תַשְׁלִימִי אֶת שְׂכָרִי."
בַּת הַמֶלֶךְ יָצְאָה בִּדְחִיפוּת הַחוּצָה, טָסָה בַּיְרִידָה, מָעֲדָה, נִשְׂרְטָה. לְמַזָלָהּ לֹא הִתְגַלְגְלָה כְּאֶבֶן לְמַטָה. אַחַר כָּךְ טִיפְּסָה נִסְעֶרֶת בַּשְׁבִיל הַיְמָנִי עַד לְרֹאשׁ הָהָר.
בַּת הַמֶלֶךְ נָגְעָה בַּצִינוֹר וְהַיִדְעוֹנִי בָּדַק אִם סוֹף סוֹף רוֹאִים חֲתוּנָה.
"מוּזָר, מוּזָר מְאוֹד..."
"וּמָה עַכְשָׁו?" בַּת הַמֶלֶךְ כִּמְעַט הִתְפַּלְצָה. "אֵין יוֹתֵר רָחוֹק מֵאָדָם וְחַוָה!"
"אַל תִדְאֲגִי," אָמַר הַיִדְעוֹנִי, "אֲנִי בְּהֶחְלֵט רוֹאֶה אֶת טֶקֶס הַחֲתוּנָה שֶׁלָכֶם. כָּל כָּך קָרוֹב! אֲבָל בִּגְדֵי הַכְּלוּלוֹת שֶׁלָכֶם מְשׁוּנִים מְאוֹד, אִם בִּכְלָל אֶפְשָׁר לִקְרוֹא לָהֶם בְּגָדִים... אַתֶם לְבוּשִׁים רַק בְּכַמָה עָלִים יְרוּקִים..."
"עָלִים?" אָמְרָה בַּת הַמֶלֶךְ, "לֹא אֶתְפַּלֵא אִם הַבְּגָדִים הָאֵלֶה הֵם עֲלֵי תְאֵנָה, כְּמוֹ שֶׁלָבְשׁוּ, כַּיָדוּעַ, אָדָם וְחָוָה. כַּמָה נֶחְמָד!"
לְאַחַר שֶׁהִבְטִיחָה לַיִדְעוֹנִי אֶת שְׂכָרוֹ, קִיבְּלָה בַּת הַמֶלֶךְ אֶת שְׁנֵי הַחֲלָקִים שֶׁל הַחוֹתָם. בַּדֶרֶךְ לְמַטָה הִיא נִזְהֲרָה מְאוֹד, כִּי הַחֵימָר הָיָה עֲדַיִן עָלוּל לְהִתְפּוֹרֵר. כְּשֶׁהִגִיעָה לָאַרְמוֹן נָתְנָה אֶת הַחוֹתָם בִּידֵי שָׁלִיחַ נֶאֱמָן שֶׁיֵלֵךְ לִרְחוֹב הַקַדָרִים לְהַקְשׁוֹתוֹ לְחֶרֶס בְּחוֹם הַכִּבְשָׁן.
הַשֶׁמֶשׁ הִתְחִילָה לִשְׁקוֹעַ מֵאֲחוֹרֵי הַר חוֹגֵל. תַחַת הַשָׁמַיִם הַוְרוּדִים, רָצָה בַּת הַמֶלֶךְ אֶל הַגַן. הִיא רָאֲתָה אֶת אֲהוּבָהּ גוֹזֵם בַּעֲרוּגוֹת הַשׁוֹשַׁנִים וּמְפַזֵם. לִיבָּה הָלַם בְּחוֹזְקָה. הֵם כְּבָר לֹא צְרִיכִים לְהִיפָּגֵשׁ בַּבִּיתָן הַנִסְתָר. הִיא עוֹד מְעַט תִיתֵן לוֹ אֶת חֲצִי הַחוֹתָם שֶׁלוֹ וּתְבַשֵׂר לוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה. כַּמָה שֶׁהוּא יִשְׂמַח! וְאָז הִיא תַצִיעַ לוֹ שֶׁבְּטֶקֶס חֲתוּנָתָם יִלְבְּשׁוּ עֲלֵי תְאֵנָה. לֹא הָיָה לָהּ כָּל סָפֵק שֶׁהוּא, הַגַנָן עִם הַפֶּרַח בִּשְׂעָרוֹ, גַם בָּזֶה יִשְׂמַח מְאוֹד.

2024