עֵץ אֶחָד, עֵצָה אַחַת

עֵץ אֶחָד, עֵץ שָׁדוּף וְיָבֵשׁ וּמִסְכֵּן,
הוּא עֲדַיִן צָעִיר, אַךְ נִרְאֶה כְּמוֹ זָקֵן.
בְּלִי כָּל חֵן, בְּלִי עָלֶה וּבְלִי צֵל.
רַק לִפְנֵי חוֹדֶשׁ נִשְׁתַל —
זֶהוּ? חֲסַל וַחֲדַל?
אֵיךְ יִצְמַח הוּא וְאֵיךְ יִנָצֵל?

עֵצָה אַחַת עָבְרָה שָׁם בְּמִקְרֶה.
הֵי אַתָה, גַנָן עָצֵל,
מָה לְךָ נִרְדָם בַּצֵל?
אֵין גֶשֶׁם וְרָחוֹק עוֹד הַיוֹרֶה,
קוּם הִתְעוֹרֵר, דַי לִנְחוֹר וְלִנְעוֹר,
פְּתַח בֶּרֶז מַיִם, הַשְׁקֵה בַּצִינוֹר!

אָז הַגַנָן שָׁמַע,
וְלֹא שָׁאַל מִי מָה,
קָם וְהִשְׁקָה מִיָד
וְהוּא כָּל כָּךְ שָׂמַח -
הָעֵץ נִיצַל, צָמַח,
גָדַל לְעֵץ נֶחְמָד.

(אִם תִשְׁאֲלוּ
מִי הָעֵצָה אֲשֶׁר עָבְרָה לְיַד הָעֵץ?
אָז שֶׁתֵדְעוּ —
לֹא אֵשֶׁת עֵץ הָיְתָה, אֶלָא עֲצַת יוֹעֵץ.
וְהַיוֹעֵץ? — לֹא מְנַהֵל בָּעִירִיָה
אֶלָא רַק יֶלֶד, רַק יַלְדוֹן קָטָן הָיָה.)

~~~~