~~~ פֶּרֶק י ' ~~~
בִּיקוּר הָעֲגוּרִים
לִ
פְעָמִים הָיָה פּוֹמְפּוֹזוֹן תוֹהֶה: 'מִנַיִן בָּאִים הָעֲנָנִים? וּלְאָן הֵם הוֹלְכִים? לָמָה קַיִץ, לָמָה חוֹרֶף?...' מִין שְׁאֵלוֹת מְעַנְיְנוֹת כָּאֵלֶה. אַךְ הֵן רַק חָלְפוּ בְּרֹאשׁוֹ כְּעַנְנֵי נוֹצָה קַלִים, וְנֶעְלְמוּ. זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁמֶלֶךְ כָּמוֹהוּ צָרִיךְ רַק לַעֲסוֹק בְּעִנְיְנֵי מַמְלַכְתוֹ, וְלִשְׁאוֹל סְתָם שְׁאֵלוֹת זֶה סְתָם בִּזְבּוּז. גַם הַפַּעַם, כַּאֲשֶׁר הִסְתַכֵּל בַּשָׁמַיִם, הוּא גֵרֵשׁ אֶת סַקְרָנוּתוֹ הַטִבְעִית וְרַק קָבַע עוּבְדָה:
'הַחוֹרֶף הִגִיעַ לַמַמְלָכָה שֶׁלִי.'
גֶשֶׁם רִאשׁוֹן יָרַד עַל גַן הַחַיוֹת, דַק וְרַךְ, בְּלִי בְּרָקִים וּרְעָמִים, בְּלִי רוּחוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מָצָא מַחֲסֶה מִתַחַת לַגַגוֹן שֶׁל מַחְסָן הַכֵּלִים. לְפֶתַע רָאָה לַהֲקַת עוֹפוֹת מִתְקָרֶבֶת מִכִּיווּן צָפוֹן, טָסָה בְּמִבְנֶה מְסוּדָר בְּצוּרַת רֹאשׁ חֵץ.
'הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים שׁוּב הִגִיעוּ לְבִיקוּר!'
וְהוּא רָץ אֶל הָאֲגַם שֶׁל הַגַן. לְעִיתִים הִגִיעוּ כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי כָּנָף אֶל מַמְלַכְתוֹ. אוֹרְחִים לֹא חֲשׁוּדִים הוּא קִיבֵּל בַּאֲדִיבוּת. אֲבָל הָעֲגוּרִים תָמִיד זָכוּ מִמֶנוּ לְקַבָּלַת פָּנִים מְיוּחֶדֶת. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲפוֹרִים הָאֵלֶה יָדְעוּ לְהִתְנַהֵג אֵלָיו בְּכָבוֹד כְּמוֹ אֶל מֶלֶךְ, וְפּוֹמְפּוֹזוֹן הַתָמִים הֶאֱמִין לַחַנְפָנוּת שֶׁלָהֶם. הֵם הָיוּ אוֹרְחִים וָתִיקִים. הוּא הִכִּיר אוֹתָם עוֹד מֵאָז שֶׁהָיָה עֲדַיִן נָשִׂיא צָעִיר.
הַלַהֲקָה נָחֲתָה בְּמַשַׁק כְּנָפַיִם עַל גְדוֹת הָאֲגַם.
"בְּרוּכִים הַבָּאִים אֶל מַמְלַכְתִי, עֲגוּרִים יְקָרִים! אֵיךְ שֶׁהַזְמַן רָץ! רַק אֶתְמוֹל נִפְרַדְנוּ פֹּה בְּנִפְנוּף זָנָב וּכְבָר נָשְׁרָה שָׁנָה!"
"שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!" אָמַר זְקַן הַלַהֲקָה, עָגוּר גְדוֹל מֵימַדִים שֶׁנוֹצוֹתָיו כְּבָר מְרוּפָּטוֹת וְרַגְלָיו מְקוּמָטוֹת מְאוֹד. "אַתָה כָּרָגִיל צוֹדֵק. נָכוֹן, אֵיךְ עָפָה לָנוּ עוֹד שָׁנָה! רַק פָּרַסְנוּ כָּנָף וְהִמְרֵאנוּ מִפֹּה, וְשׁוּב אֲנַחְנוּ פֹּה בְּיַחַד."
"מָה שְׁלוֹם אֶרֶץ הַקוֹר שֶׁמִמֶנָה בָּאתֶם?"
"בְּאַרְצֵנוּ הַכּוֹל אָפוֹר!" אָמַר הֶעָגוּר הַגָדוֹל, וּבְעֶצֶם הִתְכַּוֵן לְהַגִיד שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם נֶהְדָר. כִּי אֵצֶל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים 'אָפוֹר' זֶה 'נִפְלָא, מְצוּיָן'.
הֵם הָיוּ מְאוֹד גֵאִים בַּחַיִים הָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם הִגִיעוּ, רַק זֹאת שָׁמַע מֵהֶם פּוֹמְפוֹזוֹן, שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם אָפוֹר, אָפוֹר. יוֹתֵר מִזֶה הֵם לֹא סִיפְּרוּ כְּלוּם, אַף פַּעַם. גַם לֹא הָיָה לָהֶם מָה לְסַפֵּר. מִפְּנֵי שֶׁחוּץ מִן הַבִּיצָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ וְגָרוּ, הֵם עַצְמָם לֹא הִכִּירוּ אֶת אַרְצָם. הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַכְּפָרִים שֶׁמִסָבִיב, וְלֹא אֶת הֶעָרִים וְהַדְרָכִים וְהֶהָרִים. לֹא הָיְתָה בָּהֶם שׁוּם סַקְרָנוּת. הֵם רַק עָמְלוּ וְטָרְחוּ לְהַשִׂיג מָזוֹן, מֵרֶגַע שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בַּבּוֹקֶר בַּבִּיצָה וְעַד לָרֶגַע שֶׁנִרְדְמוּ בָּעֶרֶב בַּבִּיצָה.
הֵם תָמִיד הָיוּ מְרוּצִים מֵעַצְמָם, מְרוּצִים מֵהַחַיִים הַמְסוּדָרִים וְהָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם, מְרוּצִים מֵהַשִׁיעֲמוּם. וּבְבוֹא הַחוֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הֵם נֶאֶלְצוּ לִנְדוֹד דָרוֹמָה לְאַרְצוֹת הַחוֹם, כָּל מָה שֶׁעִנְיֵן אוֹתָם בַּדֶרֶךְ הָיָה לִשְׁמוֹר עַל קֶצֶב תְעוּפָה אָחִיד, לֹא לִסְטוֹת מִן הַמַסְלוּל הַמוּכָּר לָהֶם מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלַחֲנוֹת לִמְנוּחָה בְּמִקְוֵי הַמַיִם שֶׁלְאוֹרֶךְ הַמַסְלוּל. לָכֵן הָאֲגַם שֶׁל גַן הַחַיוֹת הָיָה חָשׁוּב לָהֶם. פּוֹמְפּוֹזוֹן בִּכְלָל לֹא עִנְיֵן אוֹתָם, וְלֹא הָיָה אִיכְפַּת לָהֶם אִם הוּא בֶּאֱמֶת מֶלֶךְ אוֹ לֹא. הֵם רַק רָצוּ שֶׁלֹא יַפְרִיעַ לָהֶם, וּבִשְׁבִיל זֶה כְּדַאי לְהִתְחַנֵף אֲפִילוּ לְטַוָס.
"וְאֵיךְ עָבְרָה עֲלֵיכֶם הַדֶרֶךְ?" שָׁאַל פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת הָעֲגוּרִים.
רַק מִתוֹךְ נִימוּס שָׁאַל, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל הַשָׁנִים הַקוֹדְמוֹת גַם עַל מַסָעָם הֵם אַף פַּעַם לֹא סִיפְּרוּ לוֹ כְּלוּם, וְרַק אָמְרוּ 'הַכּוֹל עָבַר אָפוֹר!'.
אֲבָל הַפַּעַם הַזֹאת, לְהַפְתָעָתוֹ, פָּלַט הֶעָגוּר הַזָקֵן חִרְחוּר חָזָק, וְכָל הָעֲגוּרִים הִרְעִישׁוּ וְנִעְנְעוּ בַּכְּנָפַיִם אוֹ נִיפְּחוּ אֶת הַצַוָאר. בָּרוּר שֶׁמַשֶׁהוּ קָרָה לָהֶם בַּדֶרֶךְ, מַשֶׁהוּ הַהֶפֶךְ מֵאָפוֹר.
"יָדַעְתִי שֶׁיוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה," קָרָא הֶעָגוּר נִרְעָשׁ וְנִרְגָשׁ, "וְזֶה קָרָה לוֹ מַהֵר מִמָה שֶׁחָשַׁבְתִי..."
"מָה קָרָה? לְמִי קָרָה? סַפֵּר לִי, אוּלַי אוּכָל לַעֲזוֹר!" הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן בֶּאֱמֶת הִתְכַּוֵן לַעֲזוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲגוּרִים לֹא הָיוּ נְתִינָיו.
הַפַּעַם הֶעָגוּר הַזָקֵן דִיבֵּר וְדִיבֵּר. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּכְלָל סִיפֵּר מַשֶׁהוּ לְפּוֹמְפּוֹזוֹן. אַךְ בְּעֶצֶם, הוּא דִיבֵּר רַק כְּדֵי לִפְרוֹק מֵעָלָיו אֵיזֶה זַעַם כָּבֵד שֶׁהֵעִיק עָלָיו. קוֹלוֹ רָעַד, וּכְכָל שֶׁדִיבֵּר הֶאְדִים הַכֶּתֶם הָאָדוֹם שֶׁעַל מִצְחוֹ.
"הוֹד מַלְכוּתוֹ! שָׁאַלְתָ אֵיךְ עָבְרָה הַטִיסָה שֶׁלָנוּ. הִיא יָכְלָה לִהְיוֹת אֲפוֹרָה כְּתָמִיד, אִלְמָלֵא אֵירַע אֵירוּעַ מְצַעֵר. לִפְנֵי כַּמָה יָמִים, כַּאֲשֶׁר חָלַפְנוּ לְיַד שְׂדֵה תְעוּפָה...
"אַתָה לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה שְׂדֵה תְעוּפָה? זֶה אוֹמְנָם נִקְרָא שָׂדֶה, אַךְ צִמְחִיָה לֹא תִמְצָא שָׁם. זֶהוּ שֶׁטַח עָצוּם שֶׁמִמֶנוּ מַמְרִיאִים וְנוֹחֲתִים עוֹפוֹת בַּרְזֶל עֲנָקִיִים. הָעוֹפוֹת הָאֵלֶה טָסִים בְּרַעַשׁ עָצוּם בְּלִי לְהָנִיעַ אֶת הַכְּנָפַיִם.
"לְצַעֲרֵנוּ, שְׂדֵה תְעוּפָה כָּזֶה נִבְנָה קָרוֹב לְמַסְלוּל הַמַסָע הַקָבוּעַ שֶׁלָנוּ. אֶת הַמַסְלוּל הַזֶה קָבְעוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְדוּמִים וְאָסוּר לָנוּ לִסְטוֹת מִמֶנוּ. אָז תָמִיד נִזְהַרְנוּ מִפְּנֵי עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל, שֶׁחָלִילָה לֹא יִטְרְפוּ אוֹתָנוּ.
"כָּל שָׁנָה אֲנַחְנוּ חוֹלְפִים לְיַד הַשָׂדֶה הַמְסוּכָּן הַזֶה, וְתָמִיד בּוֹרְחִים מִשָׁם בִּמְהִירוּת מוּגְבֶּרֶת. בְּכָל יְמֵי חַיַי, נִטְרְפוּ בְּסַךְ הַכּוֹל רַק שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה עֲגוּרִים. אֲבָל הַפַּעַם זֶה הָיָה אַחֶרֶת... אַחֶרֶת... אַתָה שׁוֹמֵעַ?"
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִעְנַע בְּמֶרֶץ בְּרֹאשׁוֹ. כֵּן, כֵּן, שׁוֹמֵעַ בְּהֶחְלֵט. הֶעָגוּר הַזָקֵן טָבַל בְּכַעַס אֶת מְקוֹרוֹ בְּמֵי הָאֲגַם, הִרְטִיב אֶת לְשׁוֹנוֹ, וְהִמְשִׁיךְ.
"יָצָא אִיתָנוּ עָגוּר אֶחָד צָעִיר, חוּצְפָּן. זֶה הָיָה מַסַע הַחוֹרֶף הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ. הוּא הִצִיעַ לַלַהֲקָה לַחֲנוֹת לְיַד שְׂדֵה הַתְעוּפָה. תָאֵר לְךָ! עָגוּר חֲסַר אַחְרָיוּת. שְׁמוֹ פּוֹל. לְיֶתֶר דִיוּק, שְׁמוֹ הָיָה פּוֹל. בִּמְקוֹם שֶׁנִסְתַלֵק בִּמְהִירוּת הוּא בִּיקֵשׁ שֶׁנַעְצוֹר שָׁם!
"אַתָה מֵבִין? הַפּוֹל הַזֶה בִּיקֵשׁ לִרְאוֹת מִקָרוֹב אֶת עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. רַק כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַסַקְרָנוּת הַחוֹלָנִית שֶׁלוֹ! הִתְחַשֵׁק לוֹ לִבְחוֹן אֶת דֶרֶךְ חַיֵיהֶם. הִתְחַשֵׁק! כַּמוּבָן שֶׁלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹלוֹ. הֵאַצְנוּ אֶת הַמְהִירוּת בְּלִי לִסְטוֹת מֵהַמַסְלוּל הַקָדוֹשׁ שֶׁלָנוּ.
"אֲבָל פּוֹל הָעַקְשָׁן נִשְׁאַר מֵאָחוֹר וְצָעַק לְעֶבְרֵנוּ שֶׁהוּא יִשָׁאֵר שָׁם קְצָת וְאַחַר כָּךְ יַשִׂיג אוֹתָנוּ. יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָבוּד. וּבֶאֱמֶת, יוֹתֵר לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ. אֵין סָפֵק שֶׁעוֹפוֹת הַבַּרְזֶל טָרְפוּ אוֹתוֹ."
"אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֵר לִשְׁמוֹעַ זֹאת," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא נִזְכַּר בְּעֶצֶב בַּגוּר הָאוּמְלָל שֶׁל הָאַיָלָה יָעֵל. "אַתֶם בֶּטַח עֲצוּבִים מְאוֹד."
הָיְתָה דְמָמָה קַלָה שֶׁבְּסוֹפָהּ אָמַר זְקַן הָעֲגוּרִים בְּיוֹבֶשׁ: "פּוֹל לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ. הוּא אַף פַּעַם לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ, מֵאָז שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אוֹתוֹ. הַלְוַאי שֶׁלֹא יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ."
כָּל הָעֲגוּרִים הִנְהֲנוּ בְּרָאשֵׁיהֶם בְּהַסְכָּמָה מוּחְלֶטֶת. רַק עֲגוּרָה אַחַת, אִימוֹ שֶׁל הַגוּר, רַק הִיא הִרְכִּינָה אֶת צַוָארָהּ וְהִשְׁמִיעָה בְּבֶכִי עָצוּר: "הוֹ פּוֹל, לָמָה, לָמָה, פּוֹלִי שֶׁלִי..."
"דַי כְּבָר אַתְ עִם הַפּוֹלִי פּוֹלִי שֶׁלָךְ," הִשְׁתִיק אוֹתָהּ הֶעָגוּר הַזָקֵן בְּנוּקְשׁוּת. הִיא הִתְרַחֲקָה מִשָׁם וְהוּא הִמְשִׁיךְ, "הַפּוֹלִי הַזֶה הָיָה מֵבִיא עָלֵינוּ אָסוֹן. הוּא תָמִיד הָיָה יוֹצֵא דוֹפֶן. מֵרֶגַע שֶׁנוֹלַד. אֲפִילוּ אֶת הַשֵׁם שֶׁלוֹ הֶחְלִיף, זִלְזֵל בַּשֵׁם שֶׁקָבַעְנוּ לוֹ. מָה רַע בַּשֵׁם פּוֹל? תָמִיד חָשַׁב שֶׁהוּא חָכָם גָדוֹל. שֶׁהוּא יְקַבֵּל עֵצָה מִזְקֵנִים? מָה פִּתְאוֹם! הוּא הֲרֵי חָכָם מֵהֶם.
"כַּמָה פְּעָמִים אָמַרְנוּ לוֹ: הִיזָהֵר פּוֹל, כִּי בַּסוֹף פּוֹל תִיפּוֹל. אֲבָל לְדַבֵּר אֵלָיו זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר לָרוּחַ. פִּרְחָח צָעִיר! רַק צָרוֹת עָשָׂה לָנוּ. וְרַק צָרוֹת חִיפֵּשׂ לְעַצְמוֹ. עַד שֶׁנָפַל וְשִׁילֵם בְּחַיָיו."
כָּל הָעֲגוּרִים הִסְכִּימוּ שׁוּב בְּטִלְטוּלֵי רֹאשׁ עָזִים וְחָזְרוּ וְרָטְנוּ בְּכַעַס: "עוֹף מְשׁוּנֶה... חָצוּף... עוֹשֶׂה צָרוֹת..." הֵם הִסְכִּימוּ בְּכָל דָבָר עִם זְקַן הַלַהֲקָה, לֹא הָיָה אֶחָד שֶׁחָשַׁב אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהֵעֵז לַחְשׁוֹב אַחֶרֶת.
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִצְטַעֵר שֶׁאֵין בַּלֵב שֶׁל הָעֲגוּרִים שׁוּם עֶצֶב עַל הֶעָגוּר הָאוּמְלָל, וְשֶׁהֵם רוֹגְזִים עָלָיו כְּאִילוּ הָיָה פּוֹשֵׁעַ. כְּאִילוּ שֶׁסַקְרָנוּת זֶה חֵטְא נוֹרָא. גַם אִם הֶעָגוּר הָיָה חָצוּף מִדַי וְעוֹשֶׂה צָרוֹת, אֵיפֹה הָרַחֲמִים שֶׁלָהֶם? לָמָה לִכְעוֹס עַל מִי שֶׁכְּבָר אֵינֶנוּ?
מֵרוֹב כַּעַס, הַכֶּתֶם הַמִתְאַדֵם שֶׁעַל מִצְחָם הֶאְדִים עוֹד וְאַף הִתְנַפֵּחַ, וְגַם הָרַגְלַיִם שֶׁל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים הֶאְדִימוּ עַד שֶׁנִרְאוּ כְּמוֹ שֶׁל פְלָמִינְגוֹאִים וְרוּדִים.
פּוֹמְפּוֹזוֹן, מִתוֹךְ נִימוּס, שָׁתַק בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן. זְקַן הָעֲגוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁפָּרַק אֶת זַעְמוֹ, נִיצֵל אֶת הַשְׁתִיקָה כְּדֵי לְהַחְלִיף אֶת נוֹשֵׂא הַשִׂיחָה. וּכְאִילוּ שֶׁלֹא כָּעַס רַק לִפְנֵי רֶגַע, הוּא קָרָא בְּקוֹל חַנְפָנִי:
"הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּמָה שֶׁהִתְגַעְגַעְנוּ אֵלֶיךָ וְאֶל הַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ!"
וְכָל הָעֲגוּרִים גִעְגְעוּ אַחֲרָיו שֶׁגַם הֵם הִתְגַעְגְעוּ.
"אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמוֹעַ זֹאת מִכֶּם," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּגַאֲוָה, וְאָז נִזְכַּר וְהוֹסִיף: "אֲנִי מְקַוֶה שֶׁלֹא שְׁכַחְתֶם לְהָבִיא אֶת הַדַרְכּוֹנִים שֶׁלָכֶם, כְּפִי שֶׁשְׁכַחְתֶם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם."
לִפְנֵי שְׁנָתַיִם הֶחְלִיט הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לַעֲרוֹךְ בִּיקוֹרֶת דַרְכּוֹנִים לְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַנוֹחֲתִים בְּמַמְלַכְתוֹ – כְּמוֹ שֶׁכָּל מְבַקֵר עַל שְׁתַיִם מַצִיג כַּרְטִיס כְּנִיסָה לְגַן הַחַיוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁמַע פַּעַם שִׂיחַת יְלָדִים, וּמֵהֶם לָמַד שֶׁכָּל מִי שֶׁטָס לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, חַיָב לְהַצִיג דַרְכּוֹן.
לְמַעַן הָאֱמֶת, הוּא כְּלָל לֹא יָדַע אֵיךְ נִרְאֶה דַרְכּוֹן. אַךְ מָה זֶה מְשַׁנֶה? מָה שֶׁנִדְרָשׁ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, כַּמוּבָן שֶׁנִדְרָשׁ גַם בְּמַמְלַכְתוֹ. יִתָכֵן שֶׁעָלָיו לִדְרוֹשׁ שְׁנַיִם, אוֹ אֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה דַרְכּוֹנִים, וְלֹא לְהִסְתַפֵּק בְּאֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָהוּג.
"אֲנִי חַיָב לִרְאוֹת עַכְשָׁו אֶת הַדַרְכּוֹנִים שֶׁלָכֶם," אָמַר הַמֶלֶך פּוֹמְפּוֹזוֹן, "בִּלְעֲדֵיהֶם לֹא אַרְשֶׁה לָכֶם לְהִיכָּנֵס לְאַרְצִי, לַמְרוֹת הַחִיבָּה שֶׁלִי אֲלֵיכֶם."
פּוֹמְפּוֹזוֹן חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ. סוֹף סוֹף הוּא יִרְאֶה דַרְכּוֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָיו. אֲבָל הוּא לֹא חָשַׁב עַל הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁגַם הָעֲגוּרִים לֹא יוֹדְעִים מָה הַדָבָר הַזֶה. וְאוֹמְנָם, לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם מוּשָׂג. וּבְנִיגוּד לְפּוֹמְפּוֹזוֹן, זֶה גַם לֹא סִיקְרֵן אוֹתָם בִּכְלָל.
לְמַרְבֵּה הָאַכְזָבָה הִרְכִּין זְקַן הָעֲגוּרִים אֶת רֹאשׁוֹ.
"הוֹד מַלְכוּתְךָ, גַם הַשָׁנָה לֹא הִישַׂגְנוּ אֶת הַ... הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁבִּיקַשְׁתָ. אוּלַי גַם הַשָׁנָה תִסְלַח לָנוּ? בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ."
דִבְרֵי הָאַהֲבָה שֶׁלָהֶם רִיכְּכוּ מְעַט אֶת לִיבּוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן, אַךְ לֹא עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְוַתֵר עַל הָעוֹנֶשׁ.
"חֲבָל מְאוֹד, הַהֶפְסֵד כּוּלוֹ שֶׁלָכֶם. כִּי גַם הַשָׁנָה לֹא אַרְשֶׁה לָכֶם לֵיהָנוֹת מִמַמְלַכְתִי. מוּתָר לָכֶם לְהִישָׁאֵר רַק פֹּה, רַק בַּחֵלֶק הַקָטָן הַזֶה שֶׁל הַמַיִם. אָסוּר לָכֶם לְהִתְרַחֵק אֶל תוֹךְ הָאֲגַם אוֹ לִדְרוֹךְ עַל אַדְמָתִי."
פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא יָדַע שֶׁהָעֲגוּרִים נָשְׁמוּ לִרְוָחָה וְאָמְרוּ בְּלִיבָּם: 'הֲרֵי אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים וְלֹא רוֹצִים יוֹתֵר מִזֶה. אָפוֹר! אָפוֹר!'
'הַחוֹרֶף הִגִיעַ לַמַמְלָכָה שֶׁלִי.'
גֶשֶׁם רִאשׁוֹן יָרַד עַל גַן הַחַיוֹת, דַק וְרַךְ, בְּלִי בְּרָקִים וּרְעָמִים, בְּלִי רוּחוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מָצָא מַחֲסֶה מִתַחַת לַגַגוֹן שֶׁל מַחְסָן הַכֵּלִים. לְפֶתַע רָאָה לַהֲקַת עוֹפוֹת מִתְקָרֶבֶת מִכִּיווּן צָפוֹן, טָסָה בְּמִבְנֶה מְסוּדָר בְּצוּרַת רֹאשׁ חֵץ.
'הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים שׁוּב הִגִיעוּ לְבִיקוּר!'וְהוּא רָץ אֶל הָאֲגַם שֶׁל הַגַן. לְעִיתִים הִגִיעוּ כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי כָּנָף אֶל מַמְלַכְתוֹ. אוֹרְחִים לֹא חֲשׁוּדִים הוּא קִיבֵּל בַּאֲדִיבוּת. אֲבָל הָעֲגוּרִים תָמִיד זָכוּ מִמֶנוּ לְקַבָּלַת פָּנִים מְיוּחֶדֶת. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲפוֹרִים הָאֵלֶה יָדְעוּ לְהִתְנַהֵג אֵלָיו בְּכָבוֹד כְּמוֹ אֶל מֶלֶךְ, וְפּוֹמְפּוֹזוֹן הַתָמִים הֶאֱמִין לַחַנְפָנוּת שֶׁלָהֶם. הֵם הָיוּ אוֹרְחִים וָתִיקִים. הוּא הִכִּיר אוֹתָם עוֹד מֵאָז שֶׁהָיָה עֲדַיִן נָשִׂיא צָעִיר.
הַלַהֲקָה נָחֲתָה בְּמַשַׁק כְּנָפַיִם עַל גְדוֹת הָאֲגַם.
"בְּרוּכִים הַבָּאִים אֶל מַמְלַכְתִי, עֲגוּרִים יְקָרִים! אֵיךְ שֶׁהַזְמַן רָץ! רַק אֶתְמוֹל נִפְרַדְנוּ פֹּה בְּנִפְנוּף זָנָב וּכְבָר נָשְׁרָה שָׁנָה!"
"שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!" אָמַר זְקַן הַלַהֲקָה, עָגוּר גְדוֹל מֵימַדִים שֶׁנוֹצוֹתָיו כְּבָר מְרוּפָּטוֹת וְרַגְלָיו מְקוּמָטוֹת מְאוֹד. "אַתָה כָּרָגִיל צוֹדֵק. נָכוֹן, אֵיךְ עָפָה לָנוּ עוֹד שָׁנָה! רַק פָּרַסְנוּ כָּנָף וְהִמְרֵאנוּ מִפֹּה, וְשׁוּב אֲנַחְנוּ פֹּה בְּיַחַד."
"מָה שְׁלוֹם אֶרֶץ הַקוֹר שֶׁמִמֶנָה בָּאתֶם?"
"בְּאַרְצֵנוּ הַכּוֹל אָפוֹר!" אָמַר הֶעָגוּר הַגָדוֹל, וּבְעֶצֶם הִתְכַּוֵן לְהַגִיד שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם נֶהְדָר. כִּי אֵצֶל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים 'אָפוֹר' זֶה 'נִפְלָא, מְצוּיָן'.
הֵם הָיוּ מְאוֹד גֵאִים בַּחַיִים הָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם הִגִיעוּ, רַק זֹאת שָׁמַע מֵהֶם פּוֹמְפוֹזוֹן, שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם אָפוֹר, אָפוֹר. יוֹתֵר מִזֶה הֵם לֹא סִיפְּרוּ כְּלוּם, אַף פַּעַם. גַם לֹא הָיָה לָהֶם מָה לְסַפֵּר. מִפְּנֵי שֶׁחוּץ מִן הַבִּיצָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ וְגָרוּ, הֵם עַצְמָם לֹא הִכִּירוּ אֶת אַרְצָם. הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַכְּפָרִים שֶׁמִסָבִיב, וְלֹא אֶת הֶעָרִים וְהַדְרָכִים וְהֶהָרִים. לֹא הָיְתָה בָּהֶם שׁוּם סַקְרָנוּת. הֵם רַק עָמְלוּ וְטָרְחוּ לְהַשִׂיג מָזוֹן, מֵרֶגַע שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בַּבּוֹקֶר בַּבִּיצָה וְעַד לָרֶגַע שֶׁנִרְדְמוּ בָּעֶרֶב בַּבִּיצָה.
הֵם תָמִיד הָיוּ מְרוּצִים מֵעַצְמָם, מְרוּצִים מֵהַחַיִים הַמְסוּדָרִים וְהָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם, מְרוּצִים מֵהַשִׁיעֲמוּם. וּבְבוֹא הַחוֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הֵם נֶאֶלְצוּ לִנְדוֹד דָרוֹמָה לְאַרְצוֹת הַחוֹם, כָּל מָה שֶׁעִנְיֵן אוֹתָם בַּדֶרֶךְ הָיָה לִשְׁמוֹר עַל קֶצֶב תְעוּפָה אָחִיד, לֹא לִסְטוֹת מִן הַמַסְלוּל הַמוּכָּר לָהֶם מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלַחֲנוֹת לִמְנוּחָה בְּמִקְוֵי הַמַיִם שֶׁלְאוֹרֶךְ הַמַסְלוּל. לָכֵן הָאֲגַם שֶׁל גַן הַחַיוֹת הָיָה חָשׁוּב לָהֶם. פּוֹמְפּוֹזוֹן בִּכְלָל לֹא עִנְיֵן אוֹתָם, וְלֹא הָיָה אִיכְפַּת לָהֶם אִם הוּא בֶּאֱמֶת מֶלֶךְ אוֹ לֹא. הֵם רַק רָצוּ שֶׁלֹא יַפְרִיעַ לָהֶם, וּבִשְׁבִיל זֶה כְּדַאי לְהִתְחַנֵף אֲפִילוּ לְטַוָס.
"וְאֵיךְ עָבְרָה עֲלֵיכֶם הַדֶרֶךְ?" שָׁאַל פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת הָעֲגוּרִים.
רַק מִתוֹךְ נִימוּס שָׁאַל, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל הַשָׁנִים הַקוֹדְמוֹת גַם עַל מַסָעָם הֵם אַף פַּעַם לֹא סִיפְּרוּ לוֹ כְּלוּם, וְרַק אָמְרוּ 'הַכּוֹל עָבַר אָפוֹר!'.
אֲבָל הַפַּעַם הַזֹאת, לְהַפְתָעָתוֹ, פָּלַט הֶעָגוּר הַזָקֵן חִרְחוּר חָזָק, וְכָל הָעֲגוּרִים הִרְעִישׁוּ וְנִעְנְעוּ בַּכְּנָפַיִם אוֹ נִיפְּחוּ אֶת הַצַוָאר. בָּרוּר שֶׁמַשֶׁהוּ קָרָה לָהֶם בַּדֶרֶךְ, מַשֶׁהוּ הַהֶפֶךְ מֵאָפוֹר.
"יָדַעְתִי שֶׁיוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה," קָרָא הֶעָגוּר נִרְעָשׁ וְנִרְגָשׁ, "וְזֶה קָרָה לוֹ מַהֵר מִמָה שֶׁחָשַׁבְתִי..."
"מָה קָרָה? לְמִי קָרָה? סַפֵּר לִי, אוּלַי אוּכָל לַעֲזוֹר!" הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן בֶּאֱמֶת הִתְכַּוֵן לַעֲזוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲגוּרִים לֹא הָיוּ נְתִינָיו.
הַפַּעַם הֶעָגוּר הַזָקֵן דִיבֵּר וְדִיבֵּר. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּכְלָל סִיפֵּר מַשֶׁהוּ לְפּוֹמְפּוֹזוֹן. אַךְ בְּעֶצֶם, הוּא דִיבֵּר רַק כְּדֵי לִפְרוֹק מֵעָלָיו אֵיזֶה זַעַם כָּבֵד שֶׁהֵעִיק עָלָיו. קוֹלוֹ רָעַד, וּכְכָל שֶׁדִיבֵּר הֶאְדִים הַכֶּתֶם הָאָדוֹם שֶׁעַל מִצְחוֹ.
"הוֹד מַלְכוּתוֹ! שָׁאַלְתָ אֵיךְ עָבְרָה הַטִיסָה שֶׁלָנוּ. הִיא יָכְלָה לִהְיוֹת אֲפוֹרָה כְּתָמִיד, אִלְמָלֵא אֵירַע אֵירוּעַ מְצַעֵר. לִפְנֵי כַּמָה יָמִים, כַּאֲשֶׁר חָלַפְנוּ לְיַד שְׂדֵה תְעוּפָה...
"אַתָה לֹא יוֹדֵעַ מָה זֶה שְׂדֵה תְעוּפָה? זֶה אוֹמְנָם נִקְרָא שָׂדֶה, אַךְ צִמְחִיָה לֹא תִמְצָא שָׁם. זֶהוּ שֶׁטַח עָצוּם שֶׁמִמֶנוּ מַמְרִיאִים וְנוֹחֲתִים עוֹפוֹת בַּרְזֶל עֲנָקִיִים. הָעוֹפוֹת הָאֵלֶה טָסִים בְּרַעַשׁ עָצוּם בְּלִי לְהָנִיעַ אֶת הַכְּנָפַיִם.
"לְצַעֲרֵנוּ, שְׂדֵה תְעוּפָה כָּזֶה נִבְנָה קָרוֹב לְמַסְלוּל הַמַסָע הַקָבוּעַ שֶׁלָנוּ. אֶת הַמַסְלוּל הַזֶה קָבְעוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְדוּמִים וְאָסוּר לָנוּ לִסְטוֹת מִמֶנוּ. אָז תָמִיד נִזְהַרְנוּ מִפְּנֵי עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל, שֶׁחָלִילָה לֹא יִטְרְפוּ אוֹתָנוּ.
"כָּל שָׁנָה אֲנַחְנוּ חוֹלְפִים לְיַד הַשָׂדֶה הַמְסוּכָּן הַזֶה, וְתָמִיד בּוֹרְחִים מִשָׁם בִּמְהִירוּת מוּגְבֶּרֶת. בְּכָל יְמֵי חַיַי, נִטְרְפוּ בְּסַךְ הַכּוֹל רַק שִׁבְעָה אוֹ שְׁמוֹנָה עֲגוּרִים. אֲבָל הַפַּעַם זֶה הָיָה אַחֶרֶת... אַחֶרֶת... אַתָה שׁוֹמֵעַ?"
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִעְנַע בְּמֶרֶץ בְּרֹאשׁוֹ. כֵּן, כֵּן, שׁוֹמֵעַ בְּהֶחְלֵט. הֶעָגוּר הַזָקֵן טָבַל בְּכַעַס אֶת מְקוֹרוֹ בְּמֵי הָאֲגַם, הִרְטִיב אֶת לְשׁוֹנוֹ, וְהִמְשִׁיךְ.
"יָצָא אִיתָנוּ עָגוּר אֶחָד צָעִיר, חוּצְפָּן. זֶה הָיָה מַסַע הַחוֹרֶף הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ. הוּא הִצִיעַ לַלַהֲקָה לַחֲנוֹת לְיַד שְׂדֵה הַתְעוּפָה. תָאֵר לְךָ! עָגוּר חֲסַר אַחְרָיוּת. שְׁמוֹ פּוֹל. לְיֶתֶר דִיוּק, שְׁמוֹ הָיָה פּוֹל. בִּמְקוֹם שֶׁנִסְתַלֵק בִּמְהִירוּת הוּא בִּיקֵשׁ שֶׁנַעְצוֹר שָׁם!"אַתָה מֵבִין? הַפּוֹל הַזֶה בִּיקֵשׁ לִרְאוֹת מִקָרוֹב אֶת עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. רַק כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַסַקְרָנוּת הַחוֹלָנִית שֶׁלוֹ! הִתְחַשֵׁק לוֹ לִבְחוֹן אֶת דֶרֶךְ חַיֵיהֶם. הִתְחַשֵׁק! כַּמוּבָן שֶׁלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹלוֹ. הֵאַצְנוּ אֶת הַמְהִירוּת בְּלִי לִסְטוֹת מֵהַמַסְלוּל הַקָדוֹשׁ שֶׁלָנוּ.
"אֲבָל פּוֹל הָעַקְשָׁן נִשְׁאַר מֵאָחוֹר וְצָעַק לְעֶבְרֵנוּ שֶׁהוּא יִשָׁאֵר שָׁם קְצָת וְאַחַר כָּךְ יַשִׂיג אוֹתָנוּ. יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָבוּד. וּבֶאֱמֶת, יוֹתֵר לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ. אֵין סָפֵק שֶׁעוֹפוֹת הַבַּרְזֶל טָרְפוּ אוֹתוֹ."
"אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֵר לִשְׁמוֹעַ זֹאת," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא נִזְכַּר בְּעֶצֶב בַּגוּר הָאוּמְלָל שֶׁל הָאַיָלָה יָעֵל. "אַתֶם בֶּטַח עֲצוּבִים מְאוֹד."
הָיְתָה דְמָמָה קַלָה שֶׁבְּסוֹפָהּ אָמַר זְקַן הָעֲגוּרִים בְּיוֹבֶשׁ: "פּוֹל לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ. הוּא אַף פַּעַם לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ, מֵאָז שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אוֹתוֹ. הַלְוַאי שֶׁלֹא יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ."
כָּל הָעֲגוּרִים הִנְהֲנוּ בְּרָאשֵׁיהֶם בְּהַסְכָּמָה מוּחְלֶטֶת. רַק עֲגוּרָה אַחַת, אִימוֹ שֶׁל הַגוּר, רַק הִיא הִרְכִּינָה אֶת צַוָארָהּ וְהִשְׁמִיעָה בְּבֶכִי עָצוּר: "הוֹ פּוֹל, לָמָה, לָמָה, פּוֹלִי שֶׁלִי..."
"דַי כְּבָר אַתְ עִם הַפּוֹלִי פּוֹלִי שֶׁלָךְ," הִשְׁתִיק אוֹתָהּ הֶעָגוּר הַזָקֵן בְּנוּקְשׁוּת. הִיא הִתְרַחֲקָה מִשָׁם וְהוּא הִמְשִׁיךְ, "הַפּוֹלִי הַזֶה הָיָה מֵבִיא עָלֵינוּ אָסוֹן. הוּא תָמִיד הָיָה יוֹצֵא דוֹפֶן. מֵרֶגַע שֶׁנוֹלַד. אֲפִילוּ אֶת הַשֵׁם שֶׁלוֹ הֶחְלִיף, זִלְזֵל בַּשֵׁם שֶׁקָבַעְנוּ לוֹ. מָה רַע בַּשֵׁם פּוֹל? תָמִיד חָשַׁב שֶׁהוּא חָכָם גָדוֹל. שֶׁהוּא יְקַבֵּל עֵצָה מִזְקֵנִים? מָה פִּתְאוֹם! הוּא הֲרֵי חָכָם מֵהֶם.
"כַּמָה פְּעָמִים אָמַרְנוּ לוֹ: הִיזָהֵר פּוֹל, כִּי בַּסוֹף פּוֹל תִיפּוֹל. אֲבָל לְדַבֵּר אֵלָיו זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר לָרוּחַ. פִּרְחָח צָעִיר! רַק צָרוֹת עָשָׂה לָנוּ. וְרַק צָרוֹת חִיפֵּשׂ לְעַצְמוֹ. עַד שֶׁנָפַל וְשִׁילֵם בְּחַיָיו."
כָּל הָעֲגוּרִים הִסְכִּימוּ שׁוּב בְּטִלְטוּלֵי רֹאשׁ עָזִים וְחָזְרוּ וְרָטְנוּ בְּכַעַס: "עוֹף מְשׁוּנֶה... חָצוּף... עוֹשֶׂה צָרוֹת..." הֵם הִסְכִּימוּ בְּכָל דָבָר עִם זְקַן הַלַהֲקָה, לֹא הָיָה אֶחָד שֶׁחָשַׁב אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהֵעֵז לַחְשׁוֹב אַחֶרֶת.
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִצְטַעֵר שֶׁאֵין בַּלֵב שֶׁל הָעֲגוּרִים שׁוּם עֶצֶב עַל הֶעָגוּר הָאוּמְלָל, וְשֶׁהֵם רוֹגְזִים עָלָיו כְּאִילוּ הָיָה פּוֹשֵׁעַ. כְּאִילוּ שֶׁסַקְרָנוּת זֶה חֵטְא נוֹרָא. גַם אִם הֶעָגוּר הָיָה חָצוּף מִדַי וְעוֹשֶׂה צָרוֹת, אֵיפֹה הָרַחֲמִים שֶׁלָהֶם? לָמָה לִכְעוֹס עַל מִי שֶׁכְּבָר אֵינֶנוּ?
מֵרוֹב כַּעַס, הַכֶּתֶם הַמִתְאַדֵם שֶׁעַל מִצְחָם הֶאְדִים עוֹד וְאַף הִתְנַפֵּחַ, וְגַם הָרַגְלַיִם שֶׁל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים הֶאְדִימוּ עַד שֶׁנִרְאוּ כְּמוֹ שֶׁל פְלָמִינְגוֹאִים וְרוּדִים.
פּוֹמְפּוֹזוֹן, מִתוֹךְ נִימוּס, שָׁתַק בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן. זְקַן הָעֲגוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁפָּרַק אֶת זַעְמוֹ, נִיצֵל אֶת הַשְׁתִיקָה כְּדֵי לְהַחְלִיף אֶת נוֹשֵׂא הַשִׂיחָה. וּכְאִילוּ שֶׁלֹא כָּעַס רַק לִפְנֵי רֶגַע, הוּא קָרָא בְּקוֹל חַנְפָנִי:
"הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּמָה שֶׁהִתְגַעְגַעְנוּ אֵלֶיךָ וְאֶל הַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ!"
וְכָל הָעֲגוּרִים גִעְגְעוּ אַחֲרָיו שֶׁגַם הֵם הִתְגַעְגְעוּ.
"אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמוֹעַ זֹאת מִכֶּם," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּגַאֲוָה, וְאָז נִזְכַּר וְהוֹסִיף: "אֲנִי מְקַוֶה שֶׁלֹא שְׁכַחְתֶם לְהָבִיא אֶת הַדַרְכּוֹנִים שֶׁלָכֶם, כְּפִי שֶׁשְׁכַחְתֶם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם."
לִפְנֵי שְׁנָתַיִם הֶחְלִיט הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לַעֲרוֹךְ בִּיקוֹרֶת דַרְכּוֹנִים לְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַנוֹחֲתִים בְּמַמְלַכְתוֹ – כְּמוֹ שֶׁכָּל מְבַקֵר עַל שְׁתַיִם מַצִיג כַּרְטִיס כְּנִיסָה לְגַן הַחַיוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁמַע פַּעַם שִׂיחַת יְלָדִים, וּמֵהֶם לָמַד שֶׁכָּל מִי שֶׁטָס לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, חַיָב לְהַצִיג דַרְכּוֹן.
לְמַעַן הָאֱמֶת, הוּא כְּלָל לֹא יָדַע אֵיךְ נִרְאֶה דַרְכּוֹן. אַךְ מָה זֶה מְשַׁנֶה? מָה שֶׁנִדְרָשׁ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, כַּמוּבָן שֶׁנִדְרָשׁ גַם בְּמַמְלַכְתוֹ. יִתָכֵן שֶׁעָלָיו לִדְרוֹשׁ שְׁנַיִם, אוֹ אֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה דַרְכּוֹנִים, וְלֹא לְהִסְתַפֵּק בְּאֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָהוּג.
"אֲנִי חַיָב לִרְאוֹת עַכְשָׁו אֶת הַדַרְכּוֹנִים שֶׁלָכֶם," אָמַר הַמֶלֶך פּוֹמְפּוֹזוֹן, "בִּלְעֲדֵיהֶם לֹא אַרְשֶׁה לָכֶם לְהִיכָּנֵס לְאַרְצִי, לַמְרוֹת הַחִיבָּה שֶׁלִי אֲלֵיכֶם."
פּוֹמְפּוֹזוֹן חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ. סוֹף סוֹף הוּא יִרְאֶה דַרְכּוֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָיו. אֲבָל הוּא לֹא חָשַׁב עַל הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁגַם הָעֲגוּרִים לֹא יוֹדְעִים מָה הַדָבָר הַזֶה. וְאוֹמְנָם, לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם מוּשָׂג. וּבְנִיגוּד לְפּוֹמְפּוֹזוֹן, זֶה גַם לֹא סִיקְרֵן אוֹתָם בִּכְלָל.
לְמַרְבֵּה הָאַכְזָבָה הִרְכִּין זְקַן הָעֲגוּרִים אֶת רֹאשׁוֹ.
"הוֹד מַלְכוּתְךָ, גַם הַשָׁנָה לֹא הִישַׂגְנוּ אֶת הַ... הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁבִּיקַשְׁתָ. אוּלַי גַם הַשָׁנָה תִסְלַח לָנוּ? בְּבַקָשָׁה מִמְךָ, אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת הַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ."
דִבְרֵי הָאַהֲבָה שֶׁלָהֶם רִיכְּכוּ מְעַט אֶת לִיבּוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן, אַךְ לֹא עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְוַתֵר עַל הָעוֹנֶשׁ.
"חֲבָל מְאוֹד, הַהֶפְסֵד כּוּלוֹ שֶׁלָכֶם. כִּי גַם הַשָׁנָה לֹא אַרְשֶׁה לָכֶם לֵיהָנוֹת מִמַמְלַכְתִי. מוּתָר לָכֶם לְהִישָׁאֵר רַק פֹּה, רַק בַּחֵלֶק הַקָטָן הַזֶה שֶׁל הַמַיִם. אָסוּר לָכֶם לְהִתְרַחֵק אֶל תוֹךְ הָאֲגַם אוֹ לִדְרוֹךְ עַל אַדְמָתִי."
פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא יָדַע שֶׁהָעֲגוּרִים נָשְׁמוּ לִרְוָחָה וְאָמְרוּ בְּלִיבָּם: 'הֲרֵי אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים וְלֹא רוֹצִים יוֹתֵר מִזֶה. אָפוֹר! אָפוֹר!'
לְמָחֳרָת, וְלַמְרוֹת הָאִיסוּר שֶׁלוֹ, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְאַפֵּק וְהִזְמִין אֶת אוֹרְחָיו לְסִיוּר קְצַרְצַר בַּגַן. הוּא רָצָה מְאוֹד לְהִתְגָאוֹת בִּפְנֵיהֶם בַּמִרְפָּאָה הַחֲדָשָׁה הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית. אַךְ לְצַעֲרוֹ, הֵם הֶעְדִיפוּ לְהִישָׁאֵר לָנוּחַ בַּשֶׁטַח הַקָטָן שֶׁל הָאֲגַם. הוּא רַק הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לִמְתוֹחַ קְצָת אֶת הַצַוָאר וְלִרְאוֹת, לְפָחוֹת מֵרָחוֹק, אֶת 'מִרְפְּאַת צִיפּוֹרָה'. פּוֹמְפּוֹזוֹן הֶאֱמִין שֶׁהוּא הִצְלִיחַ לְהַרְשִׁים אוֹתָם. אַךְ לַאֲמִיתוֹ שֶׁל דָבָר, הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים נִשְׁאֲרוּ אֲדִישִׁים, לֹא הִתְעַנְיְנוּ בִּכְלוּם. הַכּוֹל נִרְאָה לָהֶם אָפוֹר כְּמוֹ הַבִּיצָה שֶׁמִמֶנָה בָּאוּ, וְאָפוֹר זֶה מְצוּיָן. הֵם רַק חִיכּוּ לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יַאַסְפוּ כּוֹחַ וְיָעוּפוּ לְדַרְכָּם.
עָבְרוּ יוֹמַיִם. הָעֲגוּרִים הִמְרִיאוּ מוּקְדָם בַּבּוֹקֶר. הֵם חָגוּ מֵעַל הַגַן בְּמַעְגָלִים, וְתוֹךְ רְחִיפָה הִסְתַדְרוּ בְּמִבְנֶה שֶׁל רֹאשׁ חֵץ. אַחַר כָּךְ פָּנוּ דָרוֹמָה, מְנוֹפְפִים בַּכְּנָפַיִם הָאֲרוּכּוֹת שֶׁלָהֶם בְּמֶרֶץ כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל זֶרֶם אֲוִיר חַם. אַךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן חָשַׁב שֶׁהֵם מְנוֹפְפִים לוֹ לְשָׁלוֹם. הוּא לֹא נוֹפֵף לָהֶם בִּכְנָפָיו הַקְטַנוֹת, אֶלָא פָּרַס אֶת זְנָבוֹ הַמַרְשִׁים וְנִיעֵר אוֹתוֹ לְאוֹת שָׁלוֹם. פּוֹמְפּוֹזוֹן אוֹמְנָם הִשְׁתַיֵךְ לְבַעֲלֵי הַכָּנָף, אֲבָל הָאֵיבָר הַמְפוּתָח שֶׁלוֹ הָיָה הַזָנָב.
פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא חָדַל לְנַעְנֵעַ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהָעֲגוּרִים נֶעְלְמוּ מִן הָעַיִן. עוֹדוֹ מִתְבּוֹנֵן בַּשָׁמַיִם, רָאָה לְהַפְתָעָתוֹ עָגוּר אָפוֹר בּוֹדֵד אֶחָד מִתְקָרֵב מִן הַכִּיווּן הַנֶגְדִי, מִצַד צָפוֹן. הֶעָגוּר הִתְעוֹפֵף בְּצוּרָה מְשׁוּנָה, זִגְזֵג זִגְזָגִים בָּאֲוִיר וְטָפַח נוֹאָשׁוֹת בִּכְנָפָיו.
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו נָחַת–נָפַל הֶעָגוּר עַל שְׂפַת הָאֲגַם בְּקוֹל חֲבָטָה עָמוּם. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מִיהֵר לָרוּץ אֵלָיו.
"דַרְכּוֹן בְּבַקָשָׁה!"
זֶה הָיָה עָגוּר צָעִיר. הוּא הֵרִים מְעַט אֶת רֹאשׁוֹ, עֵינָיו חֲצִי עֲצוּמוֹת.
"אוּלַי... אוּלַי רָאִיתָ בְּמִקְרֶה... לַהֲקָה שֶׁל עֲגוּרִים שֶׁעָבְרָה פֹּה בַּסְבִיבָה?" זֶה מָה שֶׁהִסְפִּיק הָעֲגוּרוֹן לִשְׁאוֹל בְּקוֹל חָלוּשׁ לִפְנֵי שֶׁהִתְמוֹטֵט וְהִתְעַלֵף.