~~~ 2 ~~~
אֵיךְ מַחְזִירִים אֶת
כְּפַר-עוּגִיוֹת-קַצֶפֶת
כַּאֲשֶׁר הָרוּחַ מְעִיפָה אוֹתוֹ לַשָׁמַיִם
זוֹ הָיְתָה הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַרְבַּעַת הַדוֹדִים זָכוּ לִרְאוֹת אֶת קְרוֹבַת הַמִשְׁפָּחָה הַקְטַנָה שֶׁלָהֶם. כָּל אֶחָד מֵהֶם אָהַב מְאוֹד אֶת הָעֵינַיִם הַיָפוֹת שֶׁל עוּפִי–עוּפִי.
שְׁנֵי הַדוֹדִים מִצַד הָאֵם אָמְרוּ לְעַצְמָם: "הָעֵינַיִם הַכְּחוּלוֹת וְהַצְלוּלוֹת הָאֵלֶה, הֵן כְּמוֹ שְׁנֵי פִּרְחֵי מַרְגָנִית הַנוֹצְצִים בַּשֶׁמֶשׁ שֶׁלְאַחַר הַגֶשֶׁם."
וְגַם שְׁנֵי הַדוֹדִים מִצַד הָאָב אָמְרוּ לְעַצְמָם כִּמְעַט בְּדִיוּק אוֹתוֹ דָבָר: "הָעֵינַיִם הַכְּחוּלוֹת וְהַצְלוּלוֹת הָאֵלֶה נוֹצְצוֹת כְּמוֹ שְׁנֵי פִּרְחֵי מַרְגָנִית בַּשֶׁמֶשׁ שֶׁלְאַחַר הַגֶשֶׁם."
וְאַף עַל פִּי שֶׁעוּפִי–עוּפִי לֹא שָׁמְעָה וְלֹא יָדְעָה מָה אָמְרוּ הַדוֹדִים עָלֶיהָ, הִיא אָמְרָה לְעַצְמָהּ בְּלִי שֶׁהַדוֹדִים שָׁמְעוּ: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַדוֹדִים הָאֵלֶה נֶחְמָדִים וְשֶׁבִּיקוּר נֶחְמָד מְחַכֶּה לִי פֹּה."
אַחֲרֵי שֶׁאָכְלָה וְשָׁתְתָה אָמְרוּ לָהּ אַרְבַּעַת הַדוֹדִים: "הַאִם תַרְשִׁי לָנוּ לִשְׁאוֹל אוֹתָךְ שְׁתֵי שְׁאֵלוֹת? כְּלוֹמַר, לֹא בְּבַת אַחַת, אֶלָא קוֹדֶם – שְׁאֵלָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֶיהָ – שְׁאֵלָה שְׁנִיָה?"
עָנְתָה לָהֶם עוּפִי–עוּפִי: "הַבּוֹקֶר הַזֶה אַרְשֶׁה לָכֶם לִשְׁאוֹל אוֹתִי חֲמִישִׁים שְׁאֵלוֹת, וַחֲמִישִׁים שְׁאֵלוֹת בְּכָל בּוֹקֶר שֶׁתִרְצוּ. אֲנִי אוֹהֶבֶת לִשְׁמוֹעַ שְׁאֵלוֹת. אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהַרְגִישׁ אֵיךְ שְׁאֵלוֹת גוֹלְשׁוֹת לְתוֹךְ הָאוֹזְנַיִם שֶׁלִי."
אָז שָׁאֲלוּ הַדוֹדִים אֶת הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה: "אֵיךְ נִרְאֶה הַמָקוֹם שֶׁמִמֶנוּ אַתְ בָּאָה, עוּפִי–עוּפִי?" וְאַחֲרֶיהָ אֶת הַשְׁנִיָה: "לָמָה יֵשׁ לָךְ שְׁנֵי נְמָשִׁים עַל הַסַנְטֵר?"
"אֶעֱנֶה לָכֶם קוֹדֶם עַל הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה," אָמְרָה עוּפִי–עוּפִי. "אֲנִי בָּאָה מִכְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת – כְּפָר קָטָן הַבָּנוּי עַל הַר יָרוֹק. מֵרָחוֹק נִרְאֶה הַכְּפָר כְּמוֹ כּוֹבַע קָטָן שֶׁל בּוּבָּה עַל רֹאשׁ שֶׁל עֲנָק."
"סַפְּרִי עוֹד," אָמַר דוֹד אֶחָד. "סַפְּרִי הַרְבֵּה," אָמַר הַדוֹד הַשֵׁנִי. "סַפְּרִי בְּלִי לַעֲצוֹר," הוֹסִיף הַדוֹד הַשְׁלִישִׁי. "סַפְּרִי וְאַל תַפְסִיקִי," אָמַר הַדוֹד הָרְבִיעִי וְהָאַחֲרוֹן.
וְעוּפִי–עוּפִי סִיפְּרָה בְּלִי לַעֲצוֹר וּבְלִי לְהַפְסִיק:
"כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִי לִפְנֵי שֶׁהִפְסַקְתֶם אוֹתִי, אֲנִי בָּאָה מִכְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת – כָּל כָּךְ קַל הַכְּפָר שֶׁלָנוּ, כְּמוֹ עוּגִיַת קַצֶפֶת. הוּא יוֹשֵׁב לְבַדוֹ עַל הַר יָרוֹק, רָחוֹק בַּמַעֲרָב. וְשָׁם עַל הָהָר מְשַׂחֶקֶת אִיתוֹ הָרוּחַ וְשָׁרָה לוֹ מִשִׁירֵי הָרוּחוֹת – בַּקַיִץ שִׁירִים שֶׁל רוּחוֹת–קַיִץ, וּבַחוֹרֶף שִׁירִים שֶׁל רוּחוֹת–חוֹרֶף.
"לִפְעָמִים הָרוּחַ מִשְׁתוֹלֶלֶת מְאוֹד. וְכַאֲשֶׁר הָרוּחַ מַגְזִימָה יוֹתֵר מִדַי, הִיא מְרִימָה אֶת כְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת וּמְעִיפָה אוֹתוֹ גָבוֹהַ לַשָׁמַיִם – אֶת כָּל הַכְּפָר כּוּלוֹ."
"אוֹהְהה!..." נִכְנְסוּ לְתוֹךְ דְבָרֶיהָ שְׁנֵי דוֹדִים, אֵלֶה שֶׁבִּיקְשׁוּ לְסַפֵּר בְּלִי לַעֲצוֹר וּבְלִי לְהַפְסִיק. "אוּהְהה!..." אָמְרוּ גַם שְׁנֵי הַדוֹדִים הָאֲחֵרִים.
עוּפִי–עוּפִי לֹא עָצְרָה וְלֹא הִפְסִיקָה וְהִמְשִׁיכָה לְסַפֵּר:
"כַּאֲשֶׁר הָרוּחַ מְעִיפָה אֶת כְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת לַשָׁמַיִם, אַנְשֵׁי הַכְּפָר לֹא כּוֹעֲסִים עָלֶיהָ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִכְעוֹס עַל רוּחַ שֶׁאוֹהֶבֶת לָשִׁיר שִׁירִים שֶׁל רוּחוֹת–קַיִץ וְשֶׁל רוּחוֹת–חוֹרֶף? הָאֲנָשִׁים אֶצְלֵנוּ מִתְנַהֲגִים אֵלֶיהָ בְּסַלְחָנוּת כְּמוֹ שֶׁמִתְנַהֲגִים אֶל יֶלֶד נֶחְמָד וְשׁוֹבָב. הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַנֶזֶק אֵינוֹ נוֹרָא וְשֶׁאֶפְשָׁר לְהַחְזִיר אֶת כְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת בַּחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ. כֵּן, עִם קְצָת סַבְלָנוּת אֶפְשָׁר לְהַחְזִיר אוֹתוֹ אַרְצָה אֶל רֹאשׁ הָהָר, אֶת הַכְּפָר שֶׁלָנוּ שֶׁהָרוּחַ הֵעִיפָה לַשָׁמַיִם."
"בֶּאֱמֶת? אֲבָל אֵיךְ?..." הִתְפַּלְאוּ שְׁנֵי דוֹדִים בְּקוֹל רָם. "אֵיךְ, אֵיךְ אֶפְשָׁר?" קָרְאוּ גַם שְׁנֵי הַדוֹדִים הָאֲחֵרִים.
אֲבָל עוּפִי–עוּפִי זָכְרָה אֶת בַּקָשָׁתָם לֹא לְהַפְסִיק וְלֹא לַעֲצוֹר, וְהִמְשִׁיכָה לְסַפֵּר:
"וּמָה חֲשַׁבְתֶם, דוֹדִים יְקָרִים שֶׁלִי, שֶׁכְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת נִשְׁאָר תָלוּי לָנֶצַח גָבוֹהַ בַּשָׁמַיִם? מָה פִּתְאוֹם! בַּסוֹף הַכְּפָר תָמִיד חוֹזֵר אַרְצָה. אֵיךְ?
"אָז כָּכָה. אִם תָבוֹאוּ יוֹם אֶחָד אֶל הַכִּיכָּר הָרָאשִׁית שֶׁבְּמֶרְכַּז הַכְּפָר תִרְאוּ שָׁם בַּיִת עָגוֹל. וְאִם תָרִימוּ אֶת הַגַג שֶׁל הַבַּיִת הֶעָגוֹל תְגַלוּ בְּתוֹכוֹ סְלִיל גָדוֹל שֶׁל חוּט. כָּל פַּעַם שֶׁהָרוּחַ מְרִימָה אֶת הַכְּפָר וּמְעִיפָה אוֹתוֹ גָבוֹהַ לַשָׁמַיִם – הַחוּט הַמְלוּפָּף מִשְׁתַחְרֵר מִן הַסְלִיל. זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַכְּפָר מְחוּבָּר אֶל הַחוּט כְּמוֹ עֲפִיפוֹן. כְּכָל שֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּכְכָל שֶׁהַכְּפָר מִתְרַחֵק, כָּךְ מִשְׁתַחְרֵר מִן הַסְלִיל חוּט יוֹתֵר אָרוֹךְ.
"לְבַסוֹף, כַּאֲשֶׁר הָרוּחַ מַפְסִיקָה לְהִשְׁתוֹלֵל, נִרְגַעַת וְשׁוֹכֶכֶת, נֶאֱסָפִים כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָר לְיַד הַבַּיִת הֶעָגוֹל. וְאָז כּוּלָם בְּיַחַד כְּאִישׁ אֶחָד מוֹשְׁכִים בַּחוּט וּמְגַלְגְלִים אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה עַל הַסְלִיל. כְּלוֹמַר, הֵם מְלַפְּפִים בַּחֲזָרָה אֶת הַחוּט כְּדֵי לְהַחְזִיר אֶת הַכְּפָר שֶׁלָהֶם לִמְקוֹמוֹ עַל הָאָרֶץ, אֶל הָהָר הַיָרוֹק."
"אוֹהְהה..." אָמַר דוֹד אֶחָד. "אוּהְהה..." אָמְרוּ שְׁלוֹשֶׁת הַדוֹדִים הָאֲחֵרִים.
וְשוּב הִמְשִׁיכָה עוּפִי-עוּפִי בִּדְבָרֶיהָ בְּלִי לַעֲצוֹר, כִּי רָצְתָה לְהָשִׁיב תְשׁוּבָה מְלֵאָה עַל הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָׁאֲלוּ אוֹתָהּ הַדוֹדִים. וְכָךְ אָמְרָה לָהֶם:
"אִם תַגִיעו פַּעַם אֶל כְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת כְּדֵי לְבַקֵר אֶת קְרוֹבַת הַמִשְׁפָּחָה הַקְטַנָה שֶׁלָכֶם, שֶׁיֵשׁ לָהּ אַרְבָּעָה דוֹדִים נֶחְמָדִים שֶׁכָּאֵלֶה, הִיא תוֹבִיל אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָה אֶל הַכִּיכָּר הָרָאשִׁית, וְשָׁם הִיא תַרְאֶה לָכֶם אֶת הַבַּיִת הֶעָגוֹל. קוֹרְאִים לוֹ 'הַבַּיִת הֶעָגוֹל עִם הַסְלִיל הֶעָגוֹל'. אַנְשֵׁי הַכְּפָר תָמִיד גֵאִים לְהַצִיג אֶת הַהַמְצָאָה הַזֹאת שֶׁלָהֶם בִּפְנֵי מְבַקְרִים וְתַיָרִים."
"נָבוֹא פַּעַם לְבַקֵר," אָמְרוּ שְׁנֵי דוֹדִים. "אֲנַחְנוּ מוּכְרָחִים לָבוֹא פַּעַם לְבַקֵר," אָמְרוּ שְׁנֵי הַדוֹדִים הָאֲחֵרִים. וְאָז אָמְרוּ כָּל הָאַרְבָּעָה:
"וְעַכְשָׁו אוּלַי תוּכְלִי בְּבַקָשָׁה לַעֲנוֹת לָנוּ עַל שְׁאֵלָתֵנוּ הַשְׁנִיָה – לָמָה יֵשׁ לָךְ שְׁנֵי נְמָשִׁים עַל הַסַנְטֵר?"
עוּפִי–עוּפִי מִישְׁשָׁה אֶת שְׁנֵי הַנְמָשִׁים שֶׁעַל סַנְטֵרָהּ וְעָנְתָה אֶת הַתְשׁוּבָה הַזֹאת לַשְׁאֵלָה שֶׁל הַדוֹדִים:
"אֶת הַנְמָשִׁים הָאֵלֶה הִדְבִּיקוּ לִי. וְלִפְנֵי שֶׁשׁוּב תִשְׁאֲלוּ אוֹתִי לָמָה, אַסְבִּיר לָכֶם: כָּל יַלְדָה מִכְּפַר–עוּגִיוֹת–קַצֶפֶת שֶׁנוֹסַעַת אֶל מִחוּץ לַכְּפָר, מְכִינָה לָהּ אִימָא שְׁנֵי נְמָשִׁים לַדֶרֶךְ. כָּל נֶמֶשׁ חַיָב לִהְיוֹת כְּמוֹ עוּגִיַת קַצֶפֶת קְטַנָה וּשְׂרוּפָה, עוּגִיוֹנֶת שֶׁנֶאֶפְתָה יוֹתֵר מִדַי בַּתַנוּר. אֶת שְׁנֵי הַנְמָשִׁים הָאֵלֶה מַדְבִּיקָה הָאֵם עַל הַסַנְטֵר שֶׁל הַבַּת. רַק אַחַר כָּךְ נִפְרֶדֶת הַיַלְדָה מִכּוּלָם וְנוֹסַעַת מִן הַכְּפָר. וְכָל בּוֹקֶר כַּאֲשֶׁר הַיַלְדָה מְסָרֶקֶת אֶת שְׂעָרָהּ וּמִסְתַכֶּלֶת בָּרְאִי, הִיא רוֹאָה אֶת הַנְמָשִׁים הָאֵלֶה וְנִזְכֶּרֶת. הַנְמָשִׁים מַזְכִּירִים לָהּ מֵאַיִן הִיא בָּאָה וְשֶׁאָסוּר לָהּ לְהִישָׁאֵר רָחוֹק מִן הַבַּיִת זְמַן רַב מִדַי."
"אוֹהְהה..." אָמְרוּ שְׁלוֹשָׁה דוֹדִים. "אוּהְהה..." אָמַר הַדוֹד הָרְבִיעִי.
לְאַחַר מִכֵּן שׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם אַרְבַּעַת הַדוֹדִים וְאָמְרוּ:
"הִיא מַתָנָה מִן הַשָׁמַיִם, הַיַלְדָה הַזֹאת. רוֹאִים אֶת זֶה בָּעֵינַיִם שֶׁלָהּ. כֹּה צְלוּלוֹת וּמַבְרִיקוֹת. כְּמוֹ שְׁנֵי פִּרְחֵי מַרְגָנִית עִם טִיפּוֹת גֶשֶׁם הַנוֹצְצוֹת בַּשֶׁמֶשׁ."
וּבְאוֹתוֹ זְמַן אָמְרָה עוּפִי–עוּפִי לְעַצְמָהּ: "עַכְשָׁו אֲנִי לְגַמְרֵי בְּטוּחָה כַּמָה נֶחְמָדִים הַדוֹדִים הָאֵלֶה, וְשֶׁהַבִּיקוּר הַזֶה יִהְיֶה מַמָשׁ מוּצְלָח."