אִישׁ–הַדְבוֹרִים
מֵאֶרֶץ אוּר
הֲמוֹנֵי הַחֲרָקִים הַמְזַמְזְמִים מִילְאוּ אֶת חֲלַל הַבַּיִת, אֲבָל זֶה בִּכְלָל לֹא הִפְרִיעַ לְאִישׁ–הַדְבוֹרִים. הוּא הִתְהַלֵךְ בֵּינֵיהֶם כְּאֶחָד מֵהֶם, אָכַל וְיָשַׁן אִיתָם בְּלִי שֶׁחָשַׁשׁ שֶׁיַּעַקְצוּ אוֹתוֹ. מִזְמַן, כְּשֶׁהָיָה קָטָן וַעֲדַיִן הָיוּ עוֹקְצִים אוֹתוֹ, הִצְמִיחַ גוּפוֹ עוֹר קָשֶׁה שֶׁיָגֵן עָלָיו. וּמֵאָז הִתְרַגְלוּ אֵלָיו הַדְבוֹרִים וּכְבָר לֹא נָגְעוּ בּוֹ לְרָעָה בִּכְלָל, כְּשֵׁם שֶׁלֹא עָקְצוּ שׁוּם עֵץ אוֹ אֶבֶן.
נְחִיל שֶׁל דְבוֹרִים הִשְׁתַכֵּן בְּכִיס הַמְעִיל הַיָשָׁן שֶׁלוֹ וְהָפַךְ אוֹתוֹ לְכַוֶרֶת. וְכַאֲשֶׁר לָבַשׁ הַזָקֵן אֶת הַמְעִיל וְיָצָא לְטַיֵל בַּיַעַר, הוּא שָׂמַח שֶׁהַכַּוֶרֶת אִיתוֹ; כִּי כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה רָעֵב, הָיָה שָׂם אֶת יָדוֹ בַּכִּיס וּמוֹצִיא חֲתִיכָה שֶׁל חַלַת דְבַשׁ לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם. הַדְבוֹרִים הַחֲרוּצוֹת שֶׁבְּכִיסוֹ עָמְלוּ קָשֶׁה בְּיִצוּר הַדְבַשׁ, כָּךְ שֶׁהוּא הָיָה יָכוֹל לִסְמוֹךְ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו יֵלֵךְ, תָמִיד יִהְיֶה לוֹ מַשֶׁהוּ לֶאֱכוֹל.
הוּא חַי בְּעִיקָר עַל דְבַשׁ. לִפְעָמִים הָלַךְ אֶל הַכְּפָר וְהֶחְלִיף כַּמָה חַלוֹת דְבַשׁ בְּלֶחֶם אוֹ פְּרִי.
הַזָקֵן הָיָה כָּחוּשׁ וּמְצוּמָק, דֵי מְכוֹעָר וְדֵי מוּזְנָח. הוּא הָיָה אִישׁ עָנִי. וְהַדְבוֹרִים הָיוּ הַחֲבֵרִים הַיְחִידִים שֶׁלוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן, הוּא הָיָה שָׂמֵחַ וּמְרוּצֶה בְּחַיָיו – כִּי הַדְבַשׁ לֹא חָסַר לוֹ, וְהַדְבוֹרִים הָיוּ יְדִידוּתִיוֹת אֵלָיו וְלֹא פָּגְעוּ בּוֹ, וְהֵן הִתְרַבּוּ מִיוֹם לְיוֹם.
יוֹם אֶחָד עָבַר לְיַד הַבִּיקְתָה שֶׁל אִישׁ–הַדְבוֹרִים קוֹסֵם מַתְחִיל, תַלְמִיד חָרוּץ שֶׁל אַשָׁפֵי קְסָמִים. צָעִיר זֶה הָיָה סַקְרָן מְאוֹד וְגִילָה עִנְיָן רַב בְּאִישׁ–הַדְבוֹרִים. מַדוּעַ הַזָקֵן הַזֶה נַעֲשָׂה דַוְקָא לְאִישׁ דְבוֹרִים מוּזָר וְלֹא לְאִישׁ רָגִיל, אָדָם כְּכָל הָאָדָם?
הַקוֹסֵם הַצָעִיר הֶחְלִיט לָקַחַת אֶת הַמִקְרֶה כְּתַרְגִיל לִימוּדִי וְלַחְקוֹר אוֹתוֹ לָעוֹמֶק. הוּא חָקַר בַּחֲרִיצוּת וּבְשִׁיטָתִיוּת, לְפִי כָּל כְּלָלֵי הַקְסָמִים וְחוּקֵי הַכְּשָׁפִים שֶׁלָמַד מִמוֹרָיו הַגְדוֹלִים. וְכַעֲבוֹר זְמַן סוֹף סוֹף גִילָה מַשֶׁהוּ, וּמִיָד מִיהֵר אֶל הַבִּיקְתָה וְאָמַר לְאִישׁ–הַדְבוֹרִים:
"אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתָ פַּעַם מַשֶׁהוּ אַחֵר, אַךְ מִסִיבָּה כָּלְשֶׁהִי הִשְׁתַנֵיתָ?"
"לְמָה אַתָה מִתְכַּוֵן שֶׁהִשְׁתַנֵיתִי מִמַשֶׁהוּ אַחֵר?" שָׁאַל הַזָקֵן, מוּפְתָע מְאוֹד.
"וַדַאי שָׁמַעְתָ עַל בַּעֲלֵי חַיִים וּבְנֵי אָדָם שֶׁהָפְכוּ בְּמַעֲשֶׂה קְסָמִים לִיצוּרִים אֲחֵרִים."
"כֵּן, שָׁמַעְתִי עַל גִלְגוּלִים כָּאֵלֶה," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "אֲבָל אֵיךְ אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁגִלְגוּל כָּזֶה קָרָה גַם לִי?"
"כִּי מוּזָר כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אִישׁ דְבוֹרִים. אֵין אָדָם שֶׁיִבְחַר בְּגוֹרַל כָּזֶה, וְזֶה סִימָן בָּרוּר שֶׁהָיִיתָ פַּעַם מַשֶׁהוּ אַחֵר."
"אָז אוּלַי," שָׁאַל אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "אוּלַי אַתָה יוֹדֵעַ מָה הָיִיתִי פַּעַם וְשֶׁמִמֶנוּ הִשְׁתַנֵיתִי?"
"זֶה עֲדַיִן מֵעֵבֶר לַיֶדַע שֶׁלִי," אָמַר הַקוֹסֵם הַמִתְלַמֵד, "אֲבָל בְּדָבָר אֶחָד אֲנִי בָּטוּחַ – צָרִיךְ לְשַׁנוֹת אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה. אִם תַצְלִיחַ לְגַלוֹת מָה הָיִיתָ קוֹדֶם, אֲנִי אֶדְאַג שֶׁתַחְזוֹר לִהְיוֹת עַצְמְךָ, וְהַכּוֹל יִסְתַדֵר. שׁוּם דָבָר לֹא יְשַׂמֵחַ אוֹתִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְטַפֵּל בַּמִקְרֶה שֶׁלְךָ."
וְתַלְמִיד הַקְסָמִים, שֶׁעוֹד חִיכּוּ לוֹ תַרְגִילִים וְשִׁיעוּרֵי בַּיִת שֶׁהֵטִילוּ עָלָיו מוֹרָיו אָמָנֵי הַקְסָמִים, הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
אִישׁ–הַדְבוֹרִים נַעֲשָׂה מוּטְרָד מְאוֹד מִמָה שֶׁשָׁמַע. אִם הוּא אָכֵן הָיָה פַּעַם שׁוֹנֶה מִמָה שֶׁהוּא עַכְשָׁו, אָז הוּא חַיָב לַחְזוֹר לִהְיוֹת הַדָבָר הַהוּא, וִיהִי מָה. כָּל יְצוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת מָה שֶׁהוּא וְלֹא מָה שֶׁאֵינֶנוּ הוּא, מָה שֶׁזֶה לֹא יִהְיֶה.
הַזָקֵן רָץ אַחֲרֵי הַצָעִיר וְהִשִׂיג אוֹתוֹ.
"קוֹסֵם אָדִיב, אִם אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁהִשְׁתַנֵיתִי, אָז אוּלַי, אִם תִתְאַמֵץ קְצָת, בְּכָל זֹאת תוּכַל לְגַלוֹת בִּשְׁבִילִי מָה הָיִיתִי קוֹדֶם, לִפְנֵי שֶׁנַעֲשֵׂיתִי מָה שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו."
"מִצְטַעֵר," אָמַר הַקוֹסֵם הַצָעִיר, "אֲנִי עֲדַיִן רַק תַלְמִיד הַשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. כְּשֶׁאֶהְיֶה קוֹסֵם בָּכִיר אוּכַל לַעֲזוֹר לְךָ. אֲבָל, בֵּינְתַיִם, כְּדַאי לְךָ לְנַסוֹת לְגַלוֹת בְּעַצְמְךָ מָה הָיִיתָ בַּמָקוֹר. וּכְשֶׁתֵדַע, אֲבַקֵשׁ מִן הַמוֹרִים הַמְלוּמָדִים שֶׁלִי לְשַׁנוֹת אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה. אֶת זֶה הֵם יַסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אַתָה לֹא יָכוֹל לְצַפּוֹת מֵהֶם שֶׁגַם יַקְדִישׁוּ לְךָ זְמַן וְטִירְחָה כְּדֵי לְגַלוֹת לְךָ מָה הָיִיתָ פַּעַם."
וּבְמִילִים אֵלֶה מִיהֵר הַקוֹסֵם הַצָעִיר לְהִסְתַלֵק וְעַד מְהֵרָה נֶעֱלַם מִן הָעַיִן.
אִישׁ–הַדְבוֹרִים חָזַר אֶל הַבִּיקְתָה שֶׁלוֹ מוּדְאָג וּמוּטְרָד.
"מְעַנְיֵן מִמָה הִשְׁתַנֵיתִי?" חָשַׁב, "הַאִם הָיִיתִי פַּעַם אֵיזֶה עֲנָק אוֹ מֶלֶךְ נוֹעָז אוֹ יְפֵה תוֹאַר – וּמִשׁוּם מָה נֶעְנַשְׁתִי וְהִתְגַלְגַלְתִי לִהְיוֹת אִישׁ דְבוֹרִים? וְאוּלַי הָיִיתִי פַּעַם כֶּלֶב אוֹ סוּס, אוֹ אוּלַי דְרָקוֹן יוֹרֵק אֵשׁ? מִי יוֹדֵעַ! בְּעֶצֶם, לֹא מְשַׁנֶה מָה – לְכָל אֶחָד יֵשׁ זְכוּת וְגַם חוֹבָה לָדַעַת מָה הַצוּרָה הַמְקוֹרִית שֶׁלוֹ. וַאֲנִי נָחוּשׁ לְגַלוֹת אֶת שֶׁלִי. וְאַתְחִיל בָּזֶה כְּבָר מָחָר בַּבּוֹקֶר."
עַכְשָׁו הִצְטַעֵר אִישׁ–הַדְבוֹרִים שֶׁאֵין לוֹ יוֹתֵר כִּיסִים בַּמְעִיל הַיָשָׁן שֶׁלוֹ, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לָשֵׂאת עוֹד דְבוֹרִים וְיוֹתֵר דְבַשׁ בְּמַסָעוֹ. אַךְ הוּא מָצָא פִּתְרוֹן, וּמִיָד קָם וְהֵכִין כַּוֶרֶת עֲשׂוּיָה זְרָדִים וְקַשׁ וְכַמָה חַלוֹת דְבַשׁ. וּלְמָחֳרַת עִם הַזְרִיחָה, לָבַשׁ אֶת מְעִילוֹ הַיָשָׁן, וּלְאַחַר שֶׁקָשַׁר אֶת הַכַּוֶרֶת הַחֲדָשָׁה לְגַבּוֹ, יָצָא לַדֶרֶךְ, עִם עָנָן שֶׁל דְבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת סְבִיבוֹ.
כַּאֲשֶׁר עָבַר בִּכְפָרוֹ הַקָטָן, תָמְהוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַכַּוֶרֶת שֶׁעַל גַבּוֹ; הוּא נִרְאָה לָהֶם מוּזָר מִתָמִיד. "אִישׁ–הַדְבוֹרִים יוֹצֵא לְמַסָע אָרוֹךְ," אָמְרוּ, בְּלִי שֶׁיָדְעוּ מָה יָצָא לְחַפֵּשׂ.
בַּצָהֳרַיִם הוּא הִתְיַשֵׁב לֶאֱכוֹל וְלָנוּחַ מִתַחַת לְעֵץ לְיַד שְׂדֵה פְּרָחִים יְפֵהפֶה. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַדְבוֹרִים שֶׁלוֹ עָפוֹת אֶל הַפְּרָחִים וְחוֹזְרוֹת עֲמוּסוֹת בְּאַבְקָה מְתוּקָה, אָמַר לְעַצְמוֹ: "הַדְבוֹרִים יוֹדְעוֹת שֶׁהֵן דְבוֹרִים וְיוֹדְעוֹת בְּדִיוּק מָה עֲלֵיהֶן לַעֲשׂוֹת; אֲבָל אֲנִי, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת! מִפְּנֵי שֶׁעַכְשָׁו אֵינֶנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי בֶּאֱמֶת, כִּי אֲנִי כְּבָר לֹא מָה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם, בַּמָקוֹר."
וּפִתְאוֹם נִבְהַל: "וְאוּלַי הָיִיתִי פַּעַם מַשֶׁהוּ מַגְעִיל? חַיַת טֶרֶף? שֵׁד מַזִיק?"
אַךְ מִיָד הוֹסִיף: "לֹא מְשַׁנֶה מָה הָיִיתִי, לָזֶה אֲנִי חַיָב לַחְזוֹר שׁוּב. כִּי זֶה לֹא נָכוֹן לִהְיוֹת מָה שֶׁאֵינְךָ."
וְהוּא חָשַׁב: "אֵין לִי סָפֵק שֶׁאֵדַע לִמְצוֹא אֶת הָאֱמֶת עַל עַצְמִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּקַלוּת אֵיפֹה נֶחְבֵּאת כַּוֶרֶת שֶׁל דְבוֹרֵי בַּר. כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹבֵר לְיַד עֵץ וּפִתְאוֹם יֵשׁ לִי מִין הַרְגָשָׁה חֲזָקָה בְּיוֹתֵר – מִיָד אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ עָלָיו דְבוֹרִים. כָּךְ אַרְגִישׁ גַם כְּשֶׁאֶתָקֵל בְּמָה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם – מִין הַרְגָשָׁה חֲזָקָה כָּזֹאת – וּמִיָד אֵדַע שֶׁמָצָאתִי."
וְאִישׁ–הַדְבוֹרִים הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגִיעַ אֶל שֶׁטַח שֶׁל דוּכָּסוּת אַחַת. הוּא נִכְנַס לְגַנִים נֶהְדָרִים וְהִתְקָרֵב אֶל הָאַרְמוֹן הַמְפוֹאָר. אֲנָשִׁים בִּלְבוּשׁ מְהוּדָר טִיְלוּ אוֹ יָשְׁבוּ שָׁם בְּצֵל הָעֵצִים וְהַבִּיתָנִים הַיָפִים; וְהָיוּ שֶׁרָכְבוּ עַל סוּסִים מְקוּשָׁטִים לְהַפְלִיא; בְּכָל מָקוֹם נִשְׁקַף שֶׁפַע, עוֹשֶׁר וְעַלִיזוּת.
אַחֲרֵי יוֹמַיִם הִגִיעַ אֶל הַר שָׁחוֹר גָדוֹל שֶׁלְמַרְגְלוֹתָיו פֶּתַח שֶׁל מְעָרָה.
בֵּינְתַיִם הִסְתוֹבֵב אִישׁ–הַדְבוֹרִים בְּתוֹךְ הָהָר בֵּין יְצוּרִים שׁוֹנִים וּמְשׁוּנִים, מַפְחִידִים וְנוֹרָאִיִים, אַךְ לֹא מָצָא בֵּינֵיהֶם אֶת מָה שֶׁחִיפֵּשׂ. פִּתְאוֹם שָׁמַע שְׁאָגָה מִכִּיווּן הַכְּנִיסָה לָהָר. הוּא רָאָה דְרָקוֹן עָצוּם, שָׁחוֹר כְּמוֹ לַיְלָה, עִם זָנָב אָדוֹם לוֹהֵט. בִּטְפָרָיו הַקִדְמִיוֹת הַגְדוֹלוֹת הוּא נָשָׂא תִינוֹק קָטָן.
אִישׁ–הַדְבוֹרִים הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. וְאֶת מִי הוּא פּוֹגֵשׁ בַּדֶרֶךְ? נַעַר עֵירָנִי וּמְלֵא מֶרֶץ מֵאֵין כָּמוֹהוּ...
הַנַעַר, שֶׁכָּעֵת הָיָה נִמְרָץ וְזָרִיז בְּיוֹתֵר, יָצָא לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר וְהִגִיעַ בַּצָהֳרַיִם אֶל הַקוֹסֵם הַמַתְחִיל. הַקוֹסֵם זָכַר הֵיטֵב אֶת מָה שֶׁהִבְטִיחַ לַזָקֵן. הוּא סִיפֵּר לְמוֹרָיו הַמְלוּמָדִים עַל אִישׁ–הַדְבוֹרִים שֶׁרוֹצֶה לַחְזוֹר אֶל הַמָקוֹר שֶׁלוֹ. הַמוֹרִים הִסְכִּימוּ לַעֲזוֹר כִּי רָאוּ בָּזֶה מִקְרֶה מְעַנְיֵן וּמִבְחָן לְכוֹחָם. הֵם יָצְאוּ כּוּלָם אֶל הַכְּפָר, וּבְעֶזְרַת אַשָׁפֵי הַקְסָמִים הָאֵלֶה חָזַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיָה בִּתְחִילָה, בְּרֵאשִׁיתוֹ – תִינוֹק. הָאִימָא שֶׁתִינוֹקָהּ נִיצַל בִּידֵי אִישׁ–הַדְבוֹרִים הַזָקֵן, הִסְכִּימָה עַכְשָׁו לְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּתוֹר תִינוֹק, וּלְגַדֵל גַם אוֹתוֹ כְּאִילוּ הָיָה בְּנָהּ.
עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת. הַקוֹסֵם הַצָעִיר כְּבָר הָיָה מִזְמַן לְקוֹסֵם בָּכִיר וּמוֹרֶה נַעֲרָץ. קוֹסְמִים רַבִּים יָצְאוּ מִמֶנוּ. הוּא כְּבָר הָיָה זָקֵן מְאוֹד. לִפְעָמִים הָיוּ תַלְמִידָיו לוֹקְחִים אוֹתוֹ לְטַיֵּל בָּאָרֶץ, הִיא אֶרֶץ אוּר. יוֹם אֶחָד, בְּאַחַד הַטִיוּלִים, מַשֶׁהוּ מָשַׁךְ אֶת עֵינָיו. זוֹ הָיְתָה בִּיקְתָה קְטַנָה שֶׁמִסְבִיבָהּ הִתְעוֹפְפוּ נְחִילֵי דְבוֹרִים. הוּא הִתְקָרֵב וְהֵצִיץ פְּנִימָה דֶרֶךְ פֶּתַח הַדֶלֶת הַפְּתוּחָה.
"כְּדַאי לִי לְהִישָׁאֵר כָּאן לִזְמַן מָה," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים לְעַצְמוֹ, "אִם יִתְבָּרֵר שֶׁהָיִיתִי בַּמָקוֹר כְּמוֹ אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים הַמְאוּשָׁרִים הָאֵלֶה, זֶה יְשַׂמֵחַ אוֹתִי מְאוֹד."
הוּא הִתִיר אֶת הַכַּוֶרֶת שֶׁלוֹ מֵהַגַב וְהֶחְבִּיא אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֵי כַּמָה שִׂיחִים, יַחַד עִם מְעִילוֹ הַיָשָׁן. אִם הוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת בֵּין תוֹשָׁבֵי הַמָקוֹם הַמַקְסִים הַזֶה, מוּטָב שֶׁהַדְבוֹרִים לֹא יָעוּפוּ סְבִיבוֹ.
בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם הִסְתוֹבֵב אִישׁ–הַדְבוֹרִים בָּאַרְמוֹן וּבַגַנִים, מִשְׁתַדֵל שֶׁלֹא יַבְחִינוּ בּוֹ, אַךְ מִצִידוֹ בָּחֵַן כָּל דָבָר. הוּא רָאָה גְבָרִים נָאִים וּגְבָרוֹת יְפֵהפִיוֹת; הַסוּסִים, הַכְּלָבִים וְהַבָּקָר הָיוּ הַמְשׁוּבָּחִים בְּיוֹתֵר; הָיוּ שָׁם צִיפּוֹרֵי שִׁיר בִּכְלוּבֵי זָהָב וְדָגִים נְדִירִים בִּבְרֵיכוֹת שַׁיִשׁ, וְהָיָה לוֹ בָּרוּר שֶׁהַמֵיטָב מִכָּל הַיְצוּרִים הַחַיִים נֶאֶסְפוּ כָּאן.
אַחֲרֵי יוֹמַיִם אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים לְעַצְמוֹ: "מִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאִיתִי פֹּה, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מַעֲדִיף אָדָם אֶחָד, וְהוּא הַדוּכָּס הָאָצִיל הַנָאֶה שֶׁשׁוֹלֵט פֹּה בַּכּוֹל. כַּנִרְאֶה שֶׁזֶה מָה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם – דוּכָּס כָּמוֹהוּ. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁאֲבַקֵשׁ מֵהַקוֹסְמִים לַהֲפוֹךְ אוֹתִי בַּחֲזָרָה לְדוּכָּס, כְּדַאי שֶׁאֶבְדוֹק שׁוּב כְּדֵי לִהְיוֹת בָּטוּחַ, כִּי אֲנִי לֹא מַרְגִישׁ אֶת זֶה מַמָשׁ חָזָק."
לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר, כַּאֲשֶׁר טִיֵל הַדוּכָּס בְּגַן אַרְמוֹנוֹ, עָקַב אַחֲרָיו אִישׁ–הַדְבוֹרִים וּמִלְמֵל בְּהִתְפַּעֲלוּת: "כֵּן, הַדוּכָּס הַזֶה הוּא כָּל כָּךְ נָאֶה וַאֲצִילִי."
לְפֶתַע הִסְתוֹבֵב הַדוּכָּס אֶל הַזָקֵן הַקָטָן.
"מָה אַתָה עוֹשֶׂה כָּאן, קַבְּצָן שָׁפֵל?" הוּא צָעַק וְנָתַן לוֹ בְּעִיטָה שֶׁהֵעִיפָה אוֹתוֹ אֶל תוֹךְ הַשִׂיחִים שֶׁצָמְחוּ בְּצַד הַשְׁבִיל.
אִישׁ–הַדְבוֹרִים קָם עַל רַגְלָיו וְרָץ מַהֵר כְּכָל שֶׁיָכוֹל אֶל הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ הֶחְבִּיא אֶת הַכַּוֶרֶת וְאֶת מְעִילוֹ הַיָשָׁן.
"אֲנִי לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי בּוֹעֵט בְּזָקֵן כָּמוֹנִי," חָשַׁב, "סִימָן שֶׁטָעִיתִי, לֹא יִתָכֵן שֶׁהָיִיתִי פַּעַם כְּמוֹ הַדוּכָּס הַזֶה."
וְאִישׁ–הַדְבוֹרִים עָזַב אֶת הַדוּכָּסוּת וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ.
פַּעַם שָׁמַע שֶָהָהָר הַזֶה מָלֵא בִּמְעָרוֹת וּבְמִנְהָרוֹת, וְשֶׁשָׁם שׁוֹכְנִים דְרָקוֹנִים, רוּחוֹת רָעוֹת וִיצוּרִים אֲיוּמִים מִכָּל הַסוּגִים.
"אוֹי לִי," נֶאֱנַח אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "אִם אֲנִי בֶּאֱמֶת מְחַפֵּשׂ מִי הָיִיתִי פַּעַם, עָלַי לִהְיוֹת יָשָׁר עִם עַצְמִי וּלְחַפֵּשׂ גַם בִּמְקוֹמוֹת פָּחוֹת נְעִימִים; כִּי אוּלַי הָיִיתִי פַּעַם בְּעַצְמִי כְּמוֹ אֶחָד הַיְצוּרִים הַנוֹרָאִיִים הָאֵלֶה שֶׁבׇּהׇר."
בְּפֶתַח הַמְעָרָה הוּא רָאָה נַעַר יוֹשֵׁב עַל הָאֲדָמָה, נִשְׁעָן בְּגַב כָּפוּף עַל עֵץ. הַנַעַר נִרְאָה חֲצִי רָדוּם, וּמוּזָר שֶׁבִּכְלָל הִצְלִיחַ לְדַבֵּר.
"אַתָה... נִכְנָס... פְּנִימָה?..." מִלְמֵל הַנַעַר.
"כֵּן, אֲנִי נִכְנָס," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "וּמָה אַתָה עוֹשֶׂה פֹּה, נַעֲרִי? אַתָה נִרְאֶה לִי מֵת מֵעֲיֵפוּת. אַתָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לִישׁוֹן."
"לֹא, אֲנִי תָמִיד כָּזֶה, תָמִיד עָיֵף וְרָדוּם. בִּגְלַל זֶה הִדְבִּיקוּ לִי אֶת הַשֵׁם 'יַשְׁנוּנִי'. אָמְרוּ לִי שֶׁכְּדַאי לִי לָבוֹא לְפֹה, כִּי רַק הַיְצוּרִים שֶׁבְּתוֹךְ הָהָר יַצְלִיחוּ לְהָעִיר אוֹתִי וּלְהַכְנִיס בִּי מֶרֶץ. וְעַד שֶׁבְּקוֹשִׁי הִגַעְתִי לְפֹה, כְּבָר אֵין לִי חֵשֶׁק לְהָרִים אֶת הָרַגְלַיִם וּלְהִיכָּנֵס לְבַדִי. אָז אֲנִי מְחַכֶּה שֶׁמִישֶׁהוּ יָבוֹא וְנִיכָּנֵס בְּיַחַד."
כַּמוּבָן שֶׁהוּא אָמַר אֶת כָּל זֶה לְאַט וּבְקוֹל חָלוּשׁ, אַךְ אִישׁ–הַדְבוֹרִים הִתְאַמֵץ וְהִצְלִיחַ לְהָבִין.
הַזָקֵן עָזַר לַנַעַר לָקוּם וְהֵם נִכְנְסוּ לַמְעָרָה.
אַחֲרֵי כַּמָה צְעָדִים פָּגְשׁוּ בִּיצוּר קָטָן מְאוֹד וְקוֹפְצָנִי מְאוֹד. גוֹבְהוֹ הָיָה רַק חֲצִי מֶטֶר וְצִבְעוֹ שָׁחוֹר וּמַבְרִיק כְּמוֹ מַגָף מְצוּחְצָח. הֵם מִיָד הֵבִינוּ שֶׁזֶהוּ תְנוּף, שֵׁד מִסוּג שֵׁדֵי הַתְנוּפָה הַקוֹפְצָנִיִים, שֶׁלֹא רַק שֶׁאֵינָם מַזִיקִים, אֶלָא לְעִיתִים אַף נוֹטִים לַעֲזוֹר.
"בִּשְׁבִיל מָה בָּאתֶם לְכָאן?" שָׁאַל הַתְנוּף שֶׁהָיָה אַחְרַאי עַל אוֹרְחִים שֶׁהִגִיעוּ לָהָר.
אָמַר יַשְׁנוּנִי, כַּמוּבָן בְּקוֹל יַשְׁנוּנִי: "בָּאתִי כְּדֵי שֶׁיָעִירוּ אוֹתִי וְיַכְנִיסוּ בִּי מֶרֶץ, כִּי אֲנִי תָמִיד בַּטְלָן עַצְלָן וְיַשְׁנָן. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מִפֹּה, יוֹתֵר כְּבָר לֹא יִקְרְאוּ לִי כּוּלָם יַשְׁנוּנִי."
"הִגַעְתָ לְמָקוֹם הַנָכוֹן," אָמַר הַשֵׁדוֹן הַתְנוּף. "אֲנַחְנוּ נָעִיר אוֹתְךָ וְנָפִיח בְּךָ כָּזֶה מֶרֶץ, עַד שֶׁתִסְתַפֵּק בְּשָׁעָה אַחַת בִּלְבַד שֶׁל שֵׁינָה בַּלַיְלָה. וְאַתָה, אִישׁ–הַדְבוֹרִים הַזָקֵן, מָה אַתָה רוֹצֶה?"
אָמַר הַזָקֵן: "קוֹסֵם אֶחָד גִילָה לִי שֶׁהָיִיתִי פַּעַם מַשֶׁהוּ אַחֵר, וַאֲנִי רוֹצֶה לַחְזוֹר לִהְיוֹת כְּמוֹ קוֹדֶם. אֲבָל אֲנִי עוֹד לֹא יוֹדֵעַ מָה הָיִיתִי, וּבִשְׁבִיל זֶה בָּאתִי לְפֹה, אוּלַי הָיִיתִי כְּמוֹ אֶחָד מֵהַיְצוּרִים שֶׁבָּהׇר הַזֶה."
"בְּסֵדֶר גָמוּר," אָמַר לוֹ הַתְנוּף, "אַתָה יָכוֹל לְהִסְתוֹבֵב פֹּה. יֵשׁ פֹּה מִבְחָר גָדוֹל שֶׁאֶחָד מֵהֶם בְּוַדַאי יַתְאִים לְךָ – כָּל מִינֵי שְׁרָצִים וְזוֹחֲלִים וּמְכַרְסְמִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם טוֹב מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת אִישׁ דְבוֹרִים."
"שְׁמַע שֵׁדוֹן, הֵבַנְתָ אוֹתִי לֹא נָכוֹן," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "אֲנִי לֹא מְחַפֵּשׂ מַשֶׁהוּ טוֹב מִמֶנִי, אֶלָא אֶת הָאֱמֶת, אֶת הַמָקוֹר שֶׁלִי – גַם אִם יִתְבָּרֵר שֶׁהָיִיתִי פַּעַם פָּחוֹת טוֹב מִמָה שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו. אֲבָל תוֹדָה לְךָ, אֲנִי כְּבָר אֶסְתַדֵר פֹּה בְּעַצְמִי."
וְהוּא הוֹרִיד אֶת הַכַּוֶרֶת מֵעַל גַבּוֹ, גַּם פָּשַׁט אֶת מְעִילוֹ, וְהִנִיחַ אוֹתָם בַּצַד, כְּדֵי שֶׁזִמְזוּם הַדְבוֹרִים לֹא יַרְגִיז מִישֶׁהוּ מִשׁוֹכְנֵי הָהָר.
"בְּהַצְלָחָה!" אָמַר הַתְנוּף לַזָקֵן וּפָנָה אֶל הַנַעַר יַשְׁנוּנִי, "אַתָה, אִם תַעֲשֶׂה מָה שֶׁאַגִיד לְךָ, תְקַבֵּל מֶרֶץ כִּמְעַט כְּמוֹ שֶׁלִי. אַתָה רוֹאֶה אֵיפֹה אִישׁ–הַדְבוֹרִים הִנִיחַ אֶת הַדְבָרִים שֶׁלוֹ?"
"אַתָה מִתְכַּוֵן לַכַּוֶרֶת וְלַמְעִיל הַיָשָׁן עִם הַדְבוֹרִים?"
"בְּדִיוּק!" אָמַר הַתְנוּף הַשָׁחוֹר הַמַבְרִיק וְהוֹשִׁיט לוֹ שַׂקִית בַּד, "גַשׁ לְשָׁם וּתְפוֹס כַּמָה שֶׁיוֹתֵר דְבוֹרִים וְהַכְנֵס אוֹתָן לַשַׂקִית הַזֹאת. אַחַר כָּךְ שִׂים אוֹתָהּ פְּתוּחָה מִתַחַת לַבְּגָדִים שֶׁלְךָ, וּכְשֶׁתַרְגִישׁ אֶת הָעֲקִיצוֹת, תִהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁזֶה מִיָד יַעֲשֶׂה אוֹתְךָ מְאוֹד עֵירָנִי וְתִשְׁתוֹלֵל בְּמֶרֶץ רַב."
"זֶה לֹא יַעֲזוֹר," אָמַר יַשְׁנוּנִי, "אֲנִי כָּל כָּךְ רָדוּם שֶׁלֹא אַצְלִיחַ לִתְפּוֹס אֲפִילוּ דְבוֹרָה אַחַת."
"אָז יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ רַעְיוֹן אַחֵר. בּוֹא אִיתִי אֶל לוֹעַ–הָאֲרִי."
"אַתָה מִתְכַּוֵן לַפֶּרַח לוֹעַ–הָאֲרִי?"
"יַשְׁנוּנִי, מִמָתַי יֵשׁ פְּרָחִים בְּתוֹךְ הַר? לוֹעַ–הָאֲרִי שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עָלָיו זֶה לוֹעַ אֲרִי חַי וַאֲמִיתִי. אַרְיֵה בְּלִי גוּף שֶׁכּוּלוֹ רַק לוֹעַ, לָשׁוֹן וְנִיבֵי שִׁינַיִם. כְּשֶׁהוּא יִשְׁאַג עָלֶיךָ וְיִרְדוֹף אַחֲרֶיךָ, אֵין לִי סָפֵק שֶׁלֹא תִישָׁאֵר רָדוּם לְרֶגַע וְתִהְיֶה נִמְרָץ כְּמוֹ שֶׁלֹא הָיִיתָ מֵעוֹלָם."
"אֲנִי בָּטוּחַ בָּזֶה," אָמַר יַשְׁנוּנִי, "אֲבָל אֲנִי בְּכָל זֹאת מַעֲדִיף מַשֶׁהוּ קְצָת יוֹתֵר עָדִין."
"אָז מָה דַעְתְךָ עַל אַרְיֵה אַחֵר – לוֹעַ–אֲרִי מְזוּנָב? גַם הוּא בְּלִי גוּף, כְּמוֹ הַקוֹדֶם, אַךְ עִם זָנָב. הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל יָשֵׁן בַּמְעָרָה שֶׁלוֹ. אֲנִי אֶקְשׁוֹר אֶת הַזָנָב שֶׁלוֹ לְזִיז בּוֹלֵט בַּקִיר, וּכְשֶׁאַתָה תִיכָּנֵס הוּא יִתְעוֹרֵר עַצְבָּנִי, אַךְ לֹא יַצְלִיחַ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וְאוֹתְךָ זֶה בָּטוּחַ יָעִיר וְיַמְרִיץ עַד הַשָׁמַיִם."
"נָכוֹן, זֶה מְאוֹד יְעוֹרֵר אוֹתִי, אֲבָל אֲנִי מַעֲדִיף לֹא לְהִתְקָרֵב אֶל לוֹעַ–אֲרִי טוֹרֵף גַם אִם זְנָבוֹ קָשׁוּר."
"אַתָה, שׁוּם דָבָר לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֶיךָ," הִתְלוֹנֵן הַתְנוּף, "לֹא אַרְיֵה מְשׁוּחְרָר וְלֹא אַרְיֵה קָשׁוּר. אָז יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ אַרְיֵה אַחֵר – גְרִיפוֹן, יְצוּר עֲנָקִי עִם גוּף שֶׁל אַרְיֵה וְרֹאשׁ וּכְנָפַיִם שֶׁל עַיִט. אֲבָל מְכַשֵׁף הִרְדִים אוֹתוֹ לְאֶלֶף שָׁנָה וְהוּא לֹא מֵזִיז גַם זִיף מִשְׂפָמוֹ. בְּעֶצֶם, הַמִפְלָץ הַזֶה מְשׁוּתָק כְּמוֹ פּוּחְלָץ מְמוּלָא קַשׁ. תוּכַל לָשֶׁבֶת עַל הַגַב שֶׁלוֹ וּלְדַמְיֵן אוֹתוֹ מִתְעוֹרֵר לְחַיִים, כְּאִילוּ הוּא מַתְקִיף אוֹתְךָ עִם הַמָקוֹר וְהַצִיפּוֹרְנַיִם הָאֲיוּמוֹת שֶׁלוֹ."
"זֶה מַתְאִים לִי," אָמַר יַשְׁנוּנִי, "אֲנִי מַעֲדִיף מִפְלָץ מְשׁוּתָק שֶׁלֹא זָז."
וְהוּא הָלַךְ בְּעִקְבוֹת הַתְנוּף הַקוֹפְצָנִי וְהַמַבְרִיק אֶל הַמְעָרָה שֶׁל הָאַרְיֵה הַגְרִיפוֹן הָאָיוֹם.
"נוֹרָא!" זָעַק אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "הוּא לוֹקֵחַ אֶת הַיְצוּר הַקָטָן לַמְעָרָה שֶׁלוֹ כְּדֵי לִטְרוֹף אוֹתוֹ!"
וְהַזָקֵן רָץ אַחֲרֵי הַדְרָקוֹן וְהֵצִיץ לְתוֹךְ מְעָרָתוֹ. לְמַרְבֵּה הַמַזָל, הַתִינוֹק לֹא נִפְגַע, אֲבָל בָּכָה מִפַּחַד. הַדְרָקוֹן רָכַן עַל הַיְצוּר הַקָטָן, הַמַעֲדָן הַמָתוֹק שֶׁעוֹד מְעַט יִבְלַע.
"מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ," קָרָא אִישׁ–הַדְבוֹרִים, וּמִיָד רָץ מִשָׁם הֲכִי מַהֵר בְּרַגְלָיו הַזְקֵנוֹת דֶרֶךְ מָבוֹךְ הַמִנְהָרוֹת, עַד שֶׁהִגִיעַ לְמָקוֹם בּוֹ הִשְׁאִיר אֶת כַּוֶרֶת הַדְבוֹרִים שֶׁלוֹ וְאֶת מְעִילוֹ הַיָשָׁן. הוּא מִיהֵר לַחְזוֹר אֶל מְעָרַת הַדְרָקוֹן, נוֹשֵׂא אֶת הַכַּוֶרֶת וְהַמְעִיל בִּשְׁתֵי יָדָיו. הוּא רָאָה אֶת הַדְרָקוֹן מְלַקֵק אֶת שְׂפָתָיו בִּלְשׁוֹנוֹ הַלוֹהֶטֶת. בִּן רֶגַע הִשְׁלִיךְ אִישׁ–הַדְבוֹרִים אֶת הַכַּוֶרֶת הַיְשֵׁר בְּפָנָיו שֶׁל הַדְרָקוֹן, וְאֶת הַמְעִיל הַמְזַמְזֵם כְּתוֹסֶפֶת. הַדְבוֹרִים, זוֹעֲמוֹת מֵהַחֲבָטָה, עָפוּ הַחוּצָה וְהִתְנַפְּלוּ עַל הַדְרָקוֹן – עַל רֹאשׁוֹ, עַל פִּיו וְעֵינָיו וְאַפּוֹ.
הַמִפְלָץ הָאָיוֹם, מוּפְתָע מֵהַתְקָפַת הָעֲקִיצוֹת הַפִּתְאוֹמִית, עָזַב אֶת הַתִינוֹק וְנִמְלַט רָחוֹק אֶל עוֹמֶק הַמְעָרָה. וּבְעוֹד הַדְרָקוֹן מִתְגוֹנֵן מִן הַדְבוֹרִים, תָפַס אִישׁ–הַדְבוֹרִים אֶת הַתִינוֹק הֶחָטוּף וְהִסְתַלֵק בִּמְהִירוּת מִן הַמְעָרָה. הוּא רָץ כְּכָל שֶׁרַגְלָיו הַזְקֵנוֹת יָכְלוּ לְמַהֵר, עַד שֶׁהִגִיעַ לְפֶתַח הָהָר. שָׁם רָאָה אֶת הַתְנוּף, הַשֵׁדוֹן הַשָׁחוֹר הַמַבְרִיק, מִתְפַּתֵל מִכְּאֵבִים, קוֹפֵץ עַל רֶגֶל אַחַת וּמְשַׁפְשֵׁף אֶת גַבּוֹ וּכְתֵפָיו בְּיָדָיו.
"מָה קָרָה לְךָ? וְאֵיפֹה יַשְׁנוּנִי?" שָׁאַל הַזָקֵן, בְּעוֹדוֹ מַחְזִיק אֶת הַתִינוֹק בְּחֵיקוֹ.
"אַל תִשְׁאַל!" אָמַר הַתְנוּף, "הוּא כְּבָר לֹא יַשְׁנוּנִי בִּכְלָל! לָקַחְתִי אוֹתוֹ אֶל אַרְיֵה הַגְרִיפוֹן הָאָיוֹם. סִידַרְתִי אוֹתוֹ, אֶת יַשְׁנוּנִי; כְּדֵי שֶׁהוּא יָעֵז לְהִתְקָרֵב, אָמַרְתִי לוֹ שֶׁהַגְרִיפוֹן שׁוֹכֵב בַּמְעָרָה שֶׁלוֹ כְּמוֹ פּוּחְלָץ, לְאַחַר שֶׁמְכַשֵׁף הִרְדִים אוֹתוֹ. וְהוּא הֶאֱמִין לִי וְהִתְקָרֵב. אַךְ בְּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת הַמִפְלָץ מֵרִים אֶת הָרֹאשׁ וּפוֹקֵחַ עֵינַיִם, זִינֵק מִשָׁם יַשְׁנוּנִי וּבָרַח בְּבֶהָלָה אֲיוּמָה... וּבַדֶרֶךְ, בִּגְלַל שֶׁכָּעַס עָלַי, הוּא בָּעַט בִּי כְּמוֹ מְטוֹרָף וְהִפִּיל אוֹתִי וּמָשַׁךְ לִי בָּאוֹזְנַיִם. הוֹ, אֲנִי מִשְׁתַגֵעַ מִכְּאֵבִים."
"נִרְאֶה לִי שֶׁכְּבָר לֹא יִקְרְאוּ לוֹ יַשְׁנוּנִי. הִצְלַחְתָ לְהָעִיר אוֹתוֹ אַחַת וּלְתָמִיד וּלְהַכְנִיס בּוֹ מֶרֶץ לְכָל הַחַיִים."
"בַּר מַזָל אֲנִי," אָמַר הַנַעַר, "גַם נִיצַלְתִי מִן הַיְצוּרִים הָאֲיוּמִים שֶׁבָּהׇר, וְגַם יָצָאתִי מִשָׁם אָדָם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁרָצִיתִי. וְאַתָה, אִישׁ–הַדְבוֹרִים, הַאִם מָצָאתָ בָּהָר אֶת מָה שֶׁחִיפַּשְׂתָ? וּמָה אַתָה מִתְכַּוֵן לַעֲשׂוֹת עִם הַתִינוֹק הַזֶה שֶׁבַּיָדַיִם שֶׁלְךָ?"
"עֲדַיִן לֹא מָצָאתִי מִי אֲנִי, אַךְ אַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ. וְאֶת הַתִינוֹק אֶקַח אִיתִי, אוּלַי אֶמְצָא אֶת אִימָא שֶׁלוֹ. וְאִם לֹא אֶמְצָא אוֹתָהּ, אוּלַי אֶמְסוֹר אוֹתוֹ לְמִישֶׁהוּ בַּכְּפָר הַקָטָן הַהוּא שָׁם. זֶה יִהְיֶה טוֹב יוֹתֵר בִּשְׁבִילוֹ מֵאֲשֶׁר לְהִיטָרֵף עַל יְדֵי הַדְרָקוֹן הַנוֹרָא."
"תֵן לִי לָשֵׂאת אוֹתוֹ," אָמַר הַנַעַר לַזָקֵן, "אֲנִי מַרְגִישׁ עַכְשָׁו מַסְפִּיק חָזָק כְּדֵי לָשֵׂאת עֲשָׂרָה תִינוֹקוֹת."
"תוֹדָה," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "אֲנִי תָמִיד רָגִיל לָשֵׂאת אִיתִי מַשֶׁהוּ, וְאֵין לִי עַכְשָׁו לֹא אֶת הַכַּוֶרֶת שֶׁלִי וְלֹא אֶת הַמְעִיל שֶׁלִי."
"טוֹב שֶׁהִשְׁאַרְתָ אוֹתָם מֵאָחוֹר," אָמַר הַנַעַר, "כִּי הַדְבוֹרִים הָיוּ עוֹקְצוֹת אֶת הַתִינוֹק."
"הַדְבוֹרִים שֶׁלִי אַף פַּעַם לֹא עוֹקְצוֹת תִינוֹקוֹת," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים.
הַשְׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם וְעַד מְהֵרָה נִכְנְסוּ לַכְּפָר. הֵם שָׁמְעוּ קוֹל בֶּכִי קוֹרֵעַ לֵב, וּבְפֶתַח אַחַד הַבָּתִים רָאוּ אִישָׁה מוֹרֶטֶת אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרוּכּוֹת וְהַיָפוֹת.
"חֲבָל עַל הַשֵׂיעָר הַיָפֶה שֶׁלָהּ," אָמַר הַנַעַר.
"וְעַל הַדְמָעוֹת שֶׁלָהּ," אָמַר הַזָקֵן.
"עִם צַעַר כָּזֶה, אוּלַי הִיא הָאִימָא שֶׁל הַתִינוֹק? לָמָה שֶׁלֹא תִיתֵן לָהּ אוֹתוֹ?"
"אַתָה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאוּלַי זֹאת הָאִימָא?"
"מָה כְּבָר יִקְרֶה אִם תִיגַשׁ אֵלֶיהָ?" הִצִיעַ הַנַעַר.
אִישׁ–הַדְבוֹרִים הִתְקָרֵב עִם הַתִינוֹק אֶל הָאִישָׁה הַבּוֹכִיָה. הִיא הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַתִינוֹק, חָטְפָה אוֹתוֹ מִמֶנוּ כְּשֶׁהִיא צוֹעֶקֶת מֵהִתְרַגְשׁוּת וּמְכַסָה אוֹתוֹ בִּנְשִׁיקוֹת. וְאָז בִּדְמָעוֹת שֶׁל אוֹשֶׁר הִתְחַנְנָה לִשְׁמוֹעַ אֶת סִיפּוּר הַהַצָלָה שֶׁל הַתִינוֹק שֶׁלָהּ, שֶׁאוֹתוֹ חָשְׁבָה שֶׁכְּבָר לֹא תִרְאֶה לְעוֹלָם. הִיא הִרְעִיפָה תוֹדוֹת וּבְרָכוֹת עַל אִישׁ–הַדְבוֹרִים וְנָשְׁקָה לְיָדָיו.
כָּל הַכְּפָר נֶאֱסַף וְהִשְׁתַתֵף בַּשִׂמְחָה הַגְדוֹלָה. הָאֵם הִצִיעָה לְאִישׁ–הַדְבוֹרִים וְלַנַעַר לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָהּ, וְהֵם כַּמוּבָן הִסְכִּימוּ מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים וּרְעֵבִים.
לְמָחֳרָת אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים לַנַעַר: "זֶה אוּלַי נִשְׁמָע מוּזָר, אֲבָל מֵעוֹלָם לֹא הִרְגַשְׁתִי מִין הַרְגָשָׁה כָּל כָּךְ חֲזָקָה כְּלַפֵּי יְצוּר חַי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מַרְגִישׁ אֶל הַתִינוֹק הַזֶה. לָכֵן אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶה הַמָקוֹר שֶׁלִי. כֵּן, סוֹף סוֹף מָצָאתִי! הַלֵב שֶׁלִי יוֹצֵא אֶל הַתִינוֹק – סִימָן שֶׁזֶה מָה שֶׁהָיִיתִי פַּעַם וְשֶׁמִמֶנוּ הִשְׁתַנֵיתִי."
"מְצוּיָן!" קָרָא הַנַעַר, "וְעַכְשָׁו בְּוַדַאי תִרְצֶה לַחְזוֹר אֶל הַמָקוֹר שֶׁלְךָ... אֲבָל נִדְמֶה לִי שֶׁזֶה בִּלְתִי אֶפְשָׁרִי לַחְזוֹר אָחוֹרָה וְלִהְיוֹת שׁוּב תִינוֹק."
"זֶה כֵּן אֶפְשָׁרִי," אָמַר אִישׁ–הַדְבוֹרִים, "אִם תַעֲזוֹר לִי בָּזֶה וְתֵצֵא בִּשְׁבִילִי לִשְׁלִיחוּת קְטַנָה."
"זָכִיתִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה גָדוֹל," הִתְגָאָה הַקוֹסֵם הַצָעִיר, "עַכְשָׁו יֵשׁ לַתִינוֹק הַזֶה הִזְדַמְנוּת לְהַתְחִיל אֶת חַיָיו מֵחָדָשׁ, וְלִגְדוֹל לִהְיוֹת מַשֶׁהוּ מוּצְלָח יוֹתֵר – לֹא סְתָם זָקֵן אוּמְלָל שֶׁחַי בְּבִיקְתָה עֲלוּבָה, גַלְמוּד וּבוֹדֵד בְּלִי כָּל נֶפֶשׁ חַיָה לְצִידוֹ, חוּץ מֵהֲמוֹנֵי דְבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת."
מְרוּצִים מֵהַצְלָחָתָם, חָזְרוּ הַקוֹסֵם הַתַלְמִיד וּמוֹרָיו לְבָתֵיהֶם. וְגַם הַנַעַר שֶׁקוֹדֶם נִקְרָא יַשְׁנוּנִי, חָזַר לְבֵיתוֹ, נִרְגָשׁ וְנִלְהָב לְהַתְחִיל בְּחַיִים שֶׁל פְּעִילוּת. הוּא תָמַה בְּאֵיזֶה שֵׁם יִקְרְאוּ לוֹ מֵעַכְשָׁו, שֶׁהֲרֵי הַשֵׁם יַשְׁנוּנִי כְּבָר אֵינוֹ מַתְאִים לוֹ עוֹד.
הוּא רָאָה אִישׁ זָקֵן בִּמְעִיל יָשָׁן יוֹשֵׁב לְיַד שׁוּלְחָן וְאוֹכֵל דְבַשׁ, בֵּין הֲמוֹן דְבוֹרִים מְזַמְזְמוֹת. אָמָן הַקְסָמִים הַזָקֵן הֵבִין מִיָד שֶׁזֶהוּ לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתוֹ הַתִינוֹק – אִישׁ–הַדְבוֹרִים שֶׁלִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הָפַךְ לְתִינוֹק.
"לֹא יֵאָמֵן!" הִתְפַּעֵל הַקוֹסֵם, "הוּא חָזַר וְגָדַל לִהְיוֹת שׁוּב אוֹתוֹ דָבָר בְּדִיוּק!"