הָעַלְמָה, אוֹ הַנָמֵר?
יוֹם אֶחָד הוּא צִיוָה לִבְנוֹת אִצְטַדְיוֹן גָדוֹל, רַעְיוֹן שֶׁלָקַח מֵאֲרָצוֹת תַרְבּוּתִיוֹת שְׁכֵנוֹת. אֲבָל הוּא לֹא בָּנָה אוֹתוֹ לְשֵׁם תַחֲרוּיוֹת סְפּוֹרְט וְאֵרוּעֵי תַרְבּוּת, אֶלָא כְּהֵיכַל לְמִשְׁפַּט צֶדֶק. וְהוּא הֶחְלִיט שֶׁהַמִשְׁפָּט לֹא יֵעָשֶׂה עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים מְלוּמָדִים, אֶלָא עַל יְדֵי "שׁוֹפֵט" מְיוּחָד בְּמִינוֹ וְהוּא – הַגוֹרָל.
וְכָךְ זֶה פָּעַל:
כָּל אָדָם חָשׁוּד שֶׁנֶאֱשָׁם בְּפֶשַׁע נֶגֶד הַמֶלֶךְ, אוֹ בְּכָל אִישׁוּם אַחֵר – הוּבָא אֶל הָאִצְטַדְיוֹן, הוּא הֵיכַל הַצֶדֶק. כָּרוֹזִים הִזְמִינוּ אֶת הַצִיבּוּר לְהִתְיַצֵב שָׁם וְלַחֲזוֹת בְּמוֹפַע הַמִשְׁפָּט; וְהֶהָמוֹן בָּא בַּהֲמוֹנָיו כְּמוֹ אֶל הַצָגָה גְדוֹלָה, נִרְגָשׁ מִמָה שֶׁעוֹמֵד לִקְרוֹת.
הַמֶלֶךְ יָשַׁב גָבוֹהַ עַל כֵּס מַלְכוּתוֹ בְּצַד אֶחָד שֶׁל הָאִצְטַדְיוֹן. וְכַאֲשֶׁר נָתַן אוֹת, נִפְתְחָה מִתַחְתָיו דֶלֶת שֶׁמִתוֹכָהּ יָצָא הַנֶאֱשָׁם אֶל זִירַת הָאִצְטַדְיוֹן. מַמָשׁ מוּלוֹ, בַּצַד הַשֵׁנִי שֶׁל הַזִירָה, הָיוּ שְׁתֵי דְלָתוֹת, וּשְׁתֵיהֶן דוֹמוֹת בְּדִיוּק זוֹ לְזוֹ.
וְאָז – חוֹבָה הָיָה עַל הָעוֹמֵד לַדִין לָגֶשֶׁת אֶל הַדְלָתוֹת הָאֵלֶה וְלִפְתוֹחַ אַחַת מֵהֶן. אַךְ נִיתְנָה לוֹ הַזְכוּת לִבְחוֹר בְּעַצְמוֹ אֵיזוֹ דֶלֶת שֶׁיִרְצֶה, הַיְמָנִית אוֹ הַשְׂמָאלִית.
לֹא הָיָה שָׁם שׁוּם שׁוֹפֵט שֶׁהֶחְלִיט אֵיזוֹ דֶלֶת לִפְתוֹחַ. כָּל הַהַחְלָטָה נִיתְנָה בְּיָדָיו שֶׁל הַנֶאֱשָׁם עַצְמוֹ.
וְגוֹרָלוֹ הָיָה תָלוּי רַק בְּאֵיזוֹ דֶלֶת בָּחַר.
אִם פָּתַח דֶלֶת אַחַת, יָצָא מִמֶנָהּ נָמֵר הֲכִי רָעֵב וְאַכְזָרִי שֶׁמִיָד זִינֵק עָלָיו וְקָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים. גְזַר הַדִין הַזֶה בּוּצַע בֵּין אִם הַנֶאֱשָׁם הָיָה בֶּאֱמֶת פּוֹשֵׁעַ שֶׁפָּשַׁע, וּבֵין אִם הָיָה לְגַמְרֵי נְקִי כַּפַּיִם וְזַכַּאי כִּבְדוֹלֵחַ.
בְּרֶגַע שֶׁהַמוֹפָע הָאַכְזָרִי הִסְתַיֵם, צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנֵי בַּרְזֶל כְּבֵדִים. הַקָהָל הֶעָצוּם יָצָא מֵהָאִצְטַדְיוֹן, וְאִם יָדְעוּ שֶׁהָאוּמְלָל הָיָה בְּעֶצֶם זַכַּאי, הָיוּ כּוּלָם צוֹעֲדִים בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן וּבְלֵב כּוֹאֵב. הָיוּ בּוֹכִים וַאֲבֵלִים עַל הָאָדָם שֶׁהָיָה וְאֵינֶנוּ, שֶׁהַגוֹרָל הִתְאַכְזֵר אֵלָיו בָּאוֹפֶן הַנוֹרָא בְּיוֹתֵר.
אֲבָל אִם פָּתַח הַנֶאֱשָׁם אֶת הַדֶלֶת הָאַחֶרֶת, יָצְאָה מִמֶנָה עַלְמָה יְפַת מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהָ. וְעִם הָעַלְמָה הַזֹאת הוּא הָיָה חַיָב לְהִתְחַתֵן. כָּזֶה הָיָה גְזַר הַדִין – בֵּין אִם הָיָה חַף מִפֶּשַׁע וּבֵין אִם פָּשַׁע. וְלֹא מְשַׁנֶה אִם הוּא כְּבָר הָיָה נָשׂוּי אוֹ לֹא, אוֹ שֶׁהָיָה מַעֲדִיף לִבְחוֹר בְּעַצְמוֹ אֶת רַעְיָתוֹ – חוֹבָה הָיָה עָלָיו לְהִינָשֵׂא – וּמִיָד.
וְטֶקֶס הַחֲתוּנָה נֶעֱרַךְ בּוֹ בַּמָקוֹם לְעֵינֵי הַקָהָל בָּאִצְטַדְיוֹן.
הוֹפִיעַ כּוֹהֵן הַדָת עִם הַקְטוֹרֶת בְּיָדָיו, וְאַחֲרָיו לַהֲקַת נְעָרוֹת בְּתוּפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. הַתַהֲלוּכָה צָעֲדָה לַמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד הַזוּג זֶה לְצַד זוֹ, וְהַטֶקֶס הִתְקַיֵם בַּחֲגִיגִיוּת. אָז צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַקָהָל צָהַל עַל הַמַזָל הַטוֹב. יְלָדִים הִשְׁלִיכוּ פְּרָחִים עַל הָאִישׁ שֶׁהַגוֹרָל הוֹצִיא אוֹתוֹ זַכַּאי – גַם אִם הָיָה פּוֹשֵׁעַ נוֹרָאִי. בַּסוֹף הוֹפִיעָה מֶרְכָּבָה וּבָה הוֹבִיל הָאִישׁ אֶת כַּלָתוֹ הַטְרִיָה אֶל בֵּיתוֹ.
כָּזֹאת הָיְתָה שִׁיטַת הַצֶדֶק שֶׁהִתְקַיְמָה בָּאִצְטַדְיוֹן, הוּא הֵיכַל הַמִשְׁפָּט שֶׁבָּנָה הַמֶלֶךְ שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה לְגַמְרֵי פֶּרֶא, אַךְ גַם עֲדַיִן לֹא בֶּן תַרְבּוּת שֶׁל מַמָשׁ.
וְהִנֵה, בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן הָיוּ לַשִׁיטָה הַזֹאת גַם כַּמָה יִתְרוֹנוֹת. רֵאשִׁית, הַמִשְׁפָּט לֹא מִתְאָרֵךְ, אֶלָא מַתְחִיל וְנִגְמָר בְּכִינוּס אֶחָד. שֵׁנִית, אֵין תְלוּנוֹת עַל חוּשׁ הַצֶדֶק שֶׁל הַשׁוֹפֵט, כִּי אֵין בִּכְלָל שׁוֹפֵט. בְּעֶצֶם, הַנֶאֱשָׁם עַצְמוֹ קוֹבֵעַ אֶת גוֹרָלוֹ לְטוֹב אוֹ לָרַע, וְהוּא יָכוֹל לְהִתְלוֹנֵן רַק עַל עַצְמוֹ. וּשְׁלִישִׁית, הַהֲמוֹן זוֹכֶה לְרִיגוּשִׁים בְּכָל מִקְרֶה – שִׁירָה וְרִיקוּדִים לִכְבוֹד חָתָן וְכַלָה, אוֹ שַׁאֲגוֹת נָמֵר וּזְעָקוֹת נִטְרָף.
וְלַמֶלֶךְ הַחֲצִי פְּרָאִי הַזֶה הָיְתָה בַּת. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לוֹ מְאוֹד בְּאוֹפְיוֹ, הוּא אָהַב אוֹתָהּ מְאוֹד וְשָׁמַר עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל בָּבַת עֵינוֹ.
מֵעוֹלָם לֹא זָרַם הָמוֹן כֹּה רַב לַחֲזוֹת בַּמִשְׁפָּט. הֵם בָּאוּ מִכָּל קְצוֹת הַמַמְלָכָה. הֲמוֹנִים הִצְטוֹפְפוּ בְּתוֹךְ הָאִצְטַדְיוֹן וְאֵלֶה שֶׁלֹא הִצְלִיחוּ לְהִיכָּנֵס, הִתְגוֹדְדוּ בַּחוּץ.
בָּאַרְמוֹן, בֵּין מְשָׁרְתֵי הַמֶלֶךְ הָרַבִּים, הָיָה גֶבֶר צָעִיר, אִישׁ אַצִילִי בְּאוֹפְיוֹ, אַךְ מֵהַמַעֲמַד הֲכִי נָמוּךְ. וּכְמוֹ שֶׁקוֹרֶה בְּסִיפּוּרֵי אַגָדוֹת, בַּת הַמֶלֶךְ הִתְאַהֲבָה בּוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה יְפֵה תוֹאַר וְאַמִיץ מִכָּל הַבַּחוּרִים בַּמַמְלָכָה. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ בְּכָל לַהַט נִשְׁמָתָהּ הַחֲצִי פְּרָאִית. הֵם אָהֲבוּ זֶה אֶת זוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ, כְּאִילוּ הָיוּ לֵב אֶחָד וּנְשָׁמָה אַחַת.
הֵם שָׁמְרוּ אֶת אוֹשְׁרָם בְּסוֹד, וְכָךְ נִפְגְשׁוּ בַּסֵתֶר בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר חוֹדָשִׁים. עַד שֶׁיוֹם אֶחָד, בְּמִקְרֶה, גִילָה הַמֶלֶךְ מָה מִתְרַחֵשׁ מִתַחַת לְאַפּוֹ. בִּיתוֹ הַנְסִיכָה וְאִישׁ מִפְּשׁוּטֵי הָעָם!? מֵעוֹלָם לֹא הָיָה כַּדָבָר הַזֶה.
זוֹ הָיְתָה אַהֲבָה אֲסוּרָה. כָּךְ הָיָה בְּאוֹתָם יָמִים קְדוּמִים וּבְאוֹתָהּ מַמְלָכָה.
הַמֶלֶךְ לֹא הִיסֵס לְרֶגַע וּמִיָד פָּעַל לְפִי הֶגְיוֹן לִיבּוֹ הַפְּרָאִי. לְפִי פְּקוּדָתוֹ, הוּשְׁלַךְ הָאִישׁ הַצָעִיר לְבֵית הַסוֹהַר, וּמִיָד נִקְבַּע הַמוֹעֵד לְמִשְׁפָּטוֹ בְּהֵיכַל הַצֶדֶק, הוּא הָאִצְטַדְיוֹן.
לִקְרַאת הָאֵירוּעַ הֶחָשׁוּב חִיפְּשׂוּ בְּכָל הַמַמְלָכָה אַחַר הַנְמֵרִים הַפְּרָאִיִים בְּיוֹתֵר, וּמִתוֹכָם בָּחֲרוּ בַּנָמֵר הֶחָזָק וְהָאַכְזָרִי בְּיוֹתֵר שֶׁיוּבָא לָאִצְטַדְיוֹן. וּבִזְמַן שֶׁחִיפְּשׂוּ אֶת הַנְמֵרִים, גַם חִיפְּשׂוּ אַחַר הָעֲלָמוֹת הַיָפוֹת בְּיוֹתֵר בַּמַמְלָכָה; וּמִבֵּינֵיהֶן בָּחֲרוּ אֶת הָאַחַת הַיְפֵהפִיָה בְּיוֹתֵר. זֹאת תִהְיֶה הַכַּלָה שֶׁל הַצָעִיר, לְמִקְרֶה שֶׁהַגוֹרָל יִקְבַּע לוֹ חַיִים וְלֹא אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָאַחֶרֶת, הָאֲיוּמָה.
לֹא הָיָה סָפֵק בָּעוּבְדוֹת – הַצָעִיר הוֹדָה שֶׁאָהַב אֶת בַּת הַמֶלֶךְ, וְגַם בַּת הַמֶלֶךְ עַצְמָהּ הוֹדְתָה בְּאַהֲבָתָהּ. אִם כֵּן, הָיָה עַל הַצָעִיר לְהֵיעָנֵשׁ, כְּמִשְׁפַּט הַיָמִים הַהֵם. אֲבָל הַמֶלֶךְ לֹא חָשַׁב לְוַתֵר עַל שִׁיטַת הַצֶדֶק הַמוּזָרָה שֶׁהִמְצִיא. זוֹ תִהְיֶה הַצָגָה מְשַׁעְשַׁעַת בִּשְׁבִילו לִרְאוֹת מָה יִגְזוֹר הַגוֹרָל: הַאִם הַצָעִיר יֵצֵא אָשֵׁם – וְיִטָרֵף, אוֹ יֵצֵא זַכַּאי – וְיִתְחַתֵן.
בַּת הַמֶלֶךְ עָמְדָה בִּפְנֵי שְׁאֵלָה מְזַעְזַעַת: אֵיזוֹ אֶפְשָׁרוּת הִיא מַעֲדִיפָה מִבֵּין הַשְׁתַיִם?
כַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁבָּהּ אֲהוּבָהּ פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶלֶת וְהַנָמֵר מִסְתַעֵר עָלָיו בְּנִיבָיו הָאֲיוּמִים – נִתְקְפָה בְּאֵימָה נוֹרָאָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַשְׁנִיָה, שֶׁבָּהּ הָעַלְמָה הַיְפֵהפִיָה מְחוּבֶּקֶת בִּזְרוֹעוֹתָיו, וְהַפַּעֲמוֹנִים מְצַלְצְלִים וְהַכּוֹהֵן מְבָרֵךְ אוֹתָם כְּבַעַל וְאִישָׁה – הַדָם הַחַם שֶׁלָהּ רָתַח מִקִנְאָה וְזַעַם וְיֵאוּשׁ. וְאָז חָשְׁבָה שֶׁבְּכָל זֹאת עָדִיף הַנָמֵר, אַךְ שׁוּב נֶחְרְדָה וְהֶעֱדִיפָה שֶׁיִשָׁאֵר בַּחַיִים, וּמִיָד הִשְׁתַגְעָה כְּשֶׁדִמְיְנָה אֶת הַכַּלָה...
וְכָךְ שׁוּב וָשׁוּב שָׁבוּ וְעָלוּ הַתְמוּנוֹת הַנוֹרָאִיוֹת בְּרֹאשָׁהּ בְּמַעְגָל וְלֹא יָדְעָה לְהַחְלִיט, כִּי שְׁתֵי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הָיוּ אֲיוּמוֹת בִּשְׁבִילָהּ בְּאוֹתָהּ מִידָה.
כָּךְ עָבְרוּ עָלֶיהָ יָמִים שֶׁל הִתְלַבְּטוּת וְלֵילוֹת לְלֹא שֵׁינָה.
בַּבּוֹקֶר הַגוֹרָלִי שֶׁל הַמִשְׁפָּט, נִיצְלָה בַּת הַמֶלֶךְ אֶת כּוֹחָהּ בָּאַרְמוֹן. הִיא הִפְעִילָה לַחַץ וְאִיוּמִים עַל קְצִין הַמִשְׁמָר, וּבְעֶזְרַת שׁוֹחַד שֶׁל כִּיכַּר זָהָב, הִצְלִיחָה לְהוֹצִיא מִמֶנוּ אֶת הַסוֹד הַשָׁמוּר בְּיוֹתֵר בְּאוֹתוֹ יוֹם בַּמַמְלָכָה. הִיא יָדְעָה בְּוַדָאוּת בְּאֵיזוֹ דֶלֶת יִמָצֵא הַנָמֵר הָרָעֵב, וּבְאֵיזוֹ – הַכַּלָה הַיָפָה.
הַמֶלֶךְ וְאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ יָשְׁבוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, מוּל שְׁתֵי הַדְלָתוֹת הַזֵהוֹת. הַפַּעַם, גַם הַגוֹרָל שֶׁהִמְתִין לַצָעִיר מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵי הַדְלָתוֹת הָיָה זֵהֶה בְּאַכְזָרִיוּתוֹ: לְאַבֵּד אֶת הַחַיִים, אוֹ לְאַבֵּד אֶת בַּת הַמֶלֶךְ הָאֲהוּבָה. כָּל אַחַת מִשְׁתֵי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת תִהְיֶה אֲיוּמָה בִּשְׁבִילוֹ בְּאוֹתָהּ מִידָה.
הַכּוֹל הָיָה מוּכָן. הָאוֹת נִיתַן. הַדֶלֶת שֶׁמִתַחַת לַפָּמַלְיָה הַמַלְכוּתִית נִפְתְחָה, וְהַנֶאֱשָׁם נִכְנַס לַזִירָה. גָבוֹהַ, חָסוֹן, יְפֵה תוֹאַר. רַחַשׁ שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת וַחֲרָדָה עָבַר בַּקָהָל. רוּבָּם כְּלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁצָעִיר נֶהְדָר כָּזֶה חַי בֵּינֵיהֶם. לֹא פֶּלֶא שֶׁהַנְסִיכָה אַהֲבָה אוֹתוֹ! וְעַכְשָׁו מָה נוֹרָא מַצָבוֹ!
כַּאֲשֶׁר צָעַד הַצָעִיר לְתוֹךְ הַזִירָה, הוּא פָּנָה לַאֲחוֹרָיו, אַךְ לֹא כְּדֵי לְהִשְׁתַחֲווֹת לַמֶלֶךְ, כַּנָהוּג. לֹא בַּמֶלֶךְ הוּא נָעַץ אֶת עֵינָיו, אֶלָא בְּבַת הַמֶלֶךְ שֶׁיָשְׁבָה לִימִינוֹ.
כָּל אַחַת אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ בִּכְלָל לֹא הָיְתָה מְסוּגֶלֶת לָבוֹא וְלִרְאוֹת אֵיךְ אָהוּב לִיבָּה נִטְרָף בְּעוֹדוֹ חַי, אוֹ נִמְסָר לְתָמִיד לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת. אֲבָל הִיא הָיְתָה חֲצִי פְּרָאִית כְּמוֹ אָבִיהָ, וְהִשְׁתוֹקְקָה לַחֲזוֹת בַּמַחֲזֶה הַקָשֶׁה.
הִיא יָשְׁבָה לְצַד אָבִיהָ הַמֶלֶךְ, קְפוּאָה, לְבָנָה כְּמוֹ סִיד. אֲהוּבָה הִסְתַכֵּל בָּהּ מִן הַזִירָה. וְכַאֲשֶׁר מַבָּטָם נִפְגַשׁ לְהֶרֶף עַיִן, הוּא תֵכֶף נִיחֵשׁ מִתוֹךְ עֵינֵיהָ שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת הַסוֹד הַגוֹרָלִי. כְּלוֹמַר, הִיא יוֹדַעַת מֵאֲחוֹרֵי אֵיזוֹ דֶלֶת עוֹמֶדֶת הָעַלְמָה, וּמֵאֲחוֹרֵי אֵיזוֹ דֶלֶת – הַנָמֵר הָאָיוֹם. מִפְּנֵי שֶׁהֵם אָהֲבוּ מְאוֹד וְהָיוּ כְּמוֹ לֵב אֶחָד, הוּא הִרְגִישׁ זֹאת בְּוַדָאוּת.
וְהִיא מִצִידָהּ יָדְעָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתָהּ בְּעֵינָיו: גַלִי לִי, אֲהוּבָה, אֵיזוֹ דֶלֶת לִבְחוֹר? גַלִי לִי, יָמִין אוֹ שְׂמֹאל?
וְהִיא סִימְנָה לוֹ בְּיָדָהּ לְכִיווּן יָמִין. אִישׁ מִלְבַדוֹ לֹא הִבְחִין בְּכָךְ, כִּי עֵינֵי כּוּלָם עָקְבוּ רַק אַחֲרָיו. הוּא הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ מִמֶנָהּ וְצָעַד לְעֵבֶר שְׁתֵי הַדְלָתוֹת.
כָּל לֵב בַּקָהָל הִפְסִיק לִפְעוֹם, כָּל נְשִׁימָה נֶעֶצְרָה. בְּלִי כָּל הִיסוּס נִיגַשׁ הַנֶאֱשָׁם לַדֶלֶת מִיָמִין וּפָתַח אוֹתָהּ.
עַכְשָׁו, זֹאת הַשְׁאֵלָה הַגְדוֹלָה בַּסִיפּוּר הַזֶה: הַאִם מֵהַדֶלֶת הֵגִיח הַנָמֵר, אוֹ יָצְאָה הָעַלְמָה?
אֲבוֹי! גַם אֲנִי, הַמְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִיפּוּר הַזֶה, גַם אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא יוֹדֵעַ לְהַחְלִיט מָה הִיא הֶחְלִיטָה, בַּת הַמֶלֶךְ הַחֲצִי פְּרָאִית... וְלָכֵן אַשְׁאִיר זֹאת לְךָ, הַקוֹרֵא, לְהַחְלִיט בְּעַצְמְךָ: מִי יָצָא מֵהַדֶלֶת שֶׁנִפְתְחָה – הָעַלְמָה אוֹ הַנָמֵר?