קוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי

זֹאת הָיְתָה גְבֶרֶת רוֹזָה, בַּעֲלַת הַבַּיִת. הִיא נִכְנְסָה לַחָצֵר, מִתְנַדְנֶדֶת מִצַד לְצַד. פָּנִים עֲגוּלוֹת וּוְרוּדוֹת, שֵׂיעָר לָבָן צְהַבְהַב מֵצִיץ מִמִטְפַּחַת רֹאשׁ אֲדוּמָה. קְטַנָה וַעֲגַלְגַלָה. הִיא חִיְכָה אֶל הַצַיָר.
"אָה, כְּבָר הִסְפַּקְתָ לְהַעֲבִיר אֶת הַכּוֹל. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתֵיהָנֶה לָגוּר בַּחֶדֶר הַנֶחְמָד הַזֶה."
"לא בָּאתִי לֵיהָנוֹת פֹּה." הוּא רָטַן.
גְבֶרֶת רוֹזָה בָּחֲנָה אֶת כִּתְמֵי הַצְבָעִים עַל הַסַרְבָּל שֶׁלָבַשׁ הַצַיָר.
"כֵּן, בָּאתָ לַעֲבוֹד פֹּה, וּבְכָל זֹאת יוֹתֵר נָעִים לְצַיֵר בְּחֶדֶר נָעִים. מָה אַתָה אוֹהֵב לְצַיֵר?"
"אֲנִי בִּכְלָל לֹא אוֹהֵב לְצַיֵר," אָמַר הַצַיָר כִּמְעַט בְּכַעַס, "אֲבָל אֲנִי חַיָב לְצַיֵר. אִם לֹא, אֶשְׁתַגֵע. מָה אֲנִי מְצַיֵר? אֶת עַצְמִי. תָמִיד. רַק אֶת עַצְמִי. זֶה מָה שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֵב."
"וְלֹא תְצַיֵר אֶת הַשְׁכוּנָה שֶׁלָנוּ? חֲבָל! אוֹמְרִים שֶׁזֹאת שְׁכוּנָה צִיוּרִית."
וְאָז הִבְחִינָה גְבֶרֶת רוֹזָה בַּכֶּלֶב הַלָבָן שֶׁנֶחְבָּא לְיַד הָאַרְגָז הַשָׁבוּר.
"שֶׁלְךָ? כָּזֶה חָמוּד! שָׁקֵט כָּל כָּךְ. בַּיְשָׁן, מוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ."
תָמִימִי הִתְבַּיֵשׁ עוֹד יוֹתֵר וְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הָאַרְגָז. "מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיִךְ? אַתְ יְכוֹלָה לָקַחַת אֶת זֶה," אָמַר הַצַיָר בְּעוֹדוֹ מְנַגֵב אֶת מִצְחוֹ מִזֵיעָה, "בּונְבּוֹן עַל אַרְבַּע. אֵין לִי סַבְלָנוּת לְזֶה. רַק בְּמִקְרֶה נָפַל עָלַי. זֶה הָיָה פַּעַם שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁנָסַע לְפָּרִיז וְהִשְׁאִיר אֶת זֶה לְמִישֶׁהִי. כַּעֲבוֹר חוֹדְשַׁיִם גַם הִיא נָסְעָה, לְלוֹנְדוֹן. הִשְׁאִירָה אֶת זֶה אֶצְלִי וְנֶעְלְמָה. וְהִשְׁאִירָה גַם פֶּתֶק: קוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי. אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא לְזֶה בְּכָל מִינֵי שֵׁמוֹת."
"תָמִימִי! בֶּאֱמֶת יֵשׁ לוֹ פָּנִים כָּאֵלֶה תְמִימוֹת וּמְתוּקוֹת..."
"יוֹתֵר מִדַי! אֲנִי צָרִיךְ כֶּלֶב, לֹא אֶפְרוֹחַ עָדִין. בִּתְחִילָה עוֹד נִיסִיתִי לְלַמֵד אוֹתוֹ. אַל תִתְבַּיֵשׁ, אַל תִפְחַד לִנְבּוֹחַ, אַל תִפְחַד לִנְשׁוֹךְ כְּשֶׁצָרִיךְ. מִקְרֶה אָבוּד."
"הוֹ, חָמוּד כָּזֶה."
"זֶה שֶׁלָךְ, הָאַרְנָב הַזֶה. מָה דַעְתֵךְ?"
"מִצְטַעֶרֶת, אֵיךְ אֲטַפֵּל בּוֹ? הָרַגְלַיִם בְּקוֹשִׁי סוֹחֲבוֹת אוֹתִי." גְבֶרֶת רוֹזָה נֶאֶנְחָה. "וְחוּץ מִזֶה, אֲנִי טָסָה בַּקָרוֹב לְבַקֵר אֶת הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם. הוּא גָר עַכְשָׁו בִּנְיוּ-יוֹרְק. הוֹ, מְנַחֵם, כַּמָה הוּא מוּכְשָׁר!"
הִיא נִשְׁעֲנָה בִּזְהִירוּת עַל הַמַשְׁקוֹף וְהֵצִיצָה לְתוֹךְ הַמַרְתֵף הֶעָמוֹק שֶׁמִתַחַת לָאֲדָמָה. מִיָד הִפְנְתָה מִשָׁם אֶת הָרֹאשׁ כִּי קִיבְּלָה סְחַרְחוֹרֶת.
"הַחֶדֶר הַנֶחְמָד הַזֶה," הִסְבִּירָה לַצַיָר, "לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים זֶה הָיָה בּוֹר מַיִם. כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָה עֲדַיִן הִשְׁתַמְשׁוּ בּוֹ, לִפְנֵי שֶׁהָיוּ בְּרָזִים בְּכָל בַּיִת. בַּחוֹרֶף אָסְפוּ בַּבּוֹר אֶת הַגֶשֶׁם בִּשְׁבִיל הַקַיִץ. אַחֲרֵי שָׁנִים הִנִיחוּ בַּשְׁכוּנָה צִינוֹרוֹת וְחִיבְּרוּ בְּרָזִים, וּמֵאָז הַבּוֹר נִשְׁכַּח וְרַק הִתְמַלֵא בְּאַשְׁפָּה וּבְעָפָר. לִפְנֵי שָׁנָה הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם נִיקָה אֶת הַבּוֹר וּבָנָה אֶת הַחֶדֶר הַזֶה. מְנַחֵם, הוּא לא צַיָר, אֲבָל גַם לוֹ יֵשׁ יָדַיִם שֶׁל זָהָב. אֶת הַחַלוֹן עָשָׂה, אֶת הַדֶלֶת עָשָׂה, אֶת הַמַדְרֵגוֹת לָרֶדֶת, אֶת הַחַשְׁמַל וְכִיוֹר הַמַיִם."
לֹא נִרְאָה שֶׁדְבָרֶיהָ הִרְשִׁימוּ אֶת הַצַיָר, אַךְ גְבֶרֶת רוֹזָה הִמְשִׁיכָה.
"חֶדֶר יָפֶה, נָכוֹן? הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם אוֹמֵר, לָגוּר קוֹמָה מֵעַל לָאֲדָמָה אוֹ קוֹמָה מִתַחַת, זֶה אוֹתוֹ דָבָר. הֲרֵי לֹא מְשַׁנֶה אִם אַתָה קוֹדֶם עוֹלֶה וְאַחַר כָּךְ יוֹרֵד, אוֹ קוֹדֶם יוֹרֵד וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה. זֶה חֶדֶר מְצוּיָן, בְּכָל זֹאת אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ אוֹתוֹ בְּזוֹל."
"אֲנִי חַיָב לְהַתְחִיל לַעֲבוֹד עַכְשָׁו," אָמַר הַצַיָר וְנוֹפֵף בְּמִכְחוֹל שֶׁשָׁלַף מִכִּיס הַסַרְבָּל.
"טוֹב טוֹב, אֲנִי כְּבָר הוֹלֶכֶת," אָמְרָה וְעָצְרָה לְיַד הָאַרְגָז הַשָׁבוּר, "רַק תִשְׁמוֹר עָלָיו. תִהְיֶה בֶּן אָדָם."
תָמִימִי הִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הָאַרְגָז.
לְיַד הַשַׁעַר הִיא שׁוּב עָצְרָה.
"גַבְרִיאֵל, אִם תִזְדַקֵק לְמַשֶׁהוּ, אַל תִתְבַּיֵשׁ לְבַקֵש מִמֶנִי."
"אֲנִי נִרְאֶה לָךְ בַּיְשָׁן? אֲבָל לֹא אֲבַקֵשׁ כְּלוּם."
"אִם כֵּן יִקְרֶה מַשֶׁהוּ, כְּדַאי שֶׁתֵדַע אֵיפֹה אֲנִי גָרָה. אַתָה יוֹצֵא מִפֹּה לִרְחוֹב נֵס-הָרִים וְהוֹלֵךְ יָמִינָה, תִזְכּוֹר – יָמִינָה. הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ, וְאָז שׁוּב יָמִינָה, יוֹרֵד אֶת שֶׁבַע הַמַדְרֵגוֹת. תִיזָהֵר, כִּי מַדְרֵגָה אַחַת שְׁבוּרָה. וְזֶהוּ – אַתָה בִּרְחוֹב הָעֵמֶק. וְשָׁם..." "דַי! זֶה מְיוּתָר..."
"אַל תִהְיֶה בָּטוּחַ. תֵן לִי רַק לִגְמוֹר... בִּקְצֵה רְחוֹב הָעֵמֶק, מִשְֹמֹאל, יֵשׁ מֵיכַל אַשְׁפָּה יָרוֹק, גָדוֹל. וּקְצָת לִפְנֵי זֶה, מִצַד יָמִין, יֵשׁ שַׁעַר בַּרְזֶל אָדוֹם. זֶהוּ. שָׁם תִמְצָא אוֹתִי, אִם בְּכָל זֹאת תִצְטָרֵךְ מַשֶׁהוּ. אֲפִילוּ סְתָם לִשְׁתוֹת תֵה." "אֲבָל אִם יִקְרֶה מַשֶׁהוּ, כְּדַאי שֶׁתֵדַע שֶׁאֲנִי גָרָה מַמָשׁ מֵעֵבֶר לַחֶדֶר שֶׁלְךָ. הַחַלוֹן שֶׁלְךָ פּוֹנֶה לַחָצֵר שֶׁלִי. אֲבָל כְּדֵי לְהַגִיעַ אֵלַי תִצְטָרֵךְ לָלֶכֶת מִסָבִיב. אַתָה יוֹצֵא מִפֹּה לִרְחוֹב נֵס-הָרִים וְהוֹלֵךְ יָמִינָה. תִזְכּוֹר, יָמִינָה, לֹא שְֹמֹאלָה. הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ, וְאָז שׁוּב יָמִינָה, יוֹרֵד אֶת שֶׁבַע הַמַדְרֵגוֹת. תִיזָהֵר, כִּי מַדְרֵגָה אַחַת שְׁבוּרָה. זֶהוּ. אַתָה בִּרְחוֹב הָעֵמֶק. מְכוֹנִיוֹת לֹא נִכְנָסוֹת שָׁם..."
"דַי, זֶה מְיוּתָר..."
"אַל תִהְיֶה בָּטוּחַ. תֵן לִי רַק לִגְמוֹר. בִּקְצֵה רְחוֹב הָעֵמֶק מִשְֹמֹאל יֵשׁ מֵיכַל אַשְׁפָּה יָרוֹק, גָדוֹל. וּקְצָת לִפְנֵי זֶה, מִצַד יָמִין, יֵשׁ שַׁעַר בַּרְזֶל אָדוֹם. זֶהוּ. שָׁם תִמְצָא אוֹתִי, אִם בְּכָל זֹאת תִצְטָרֵךְ מַשֶׁהוּ. אוּלַי אֲפִילוּ סְתָם לִשְׁתוֹת תֵה."
"נוּ בֶּאֱמֶת..." הוּא גִיחֵךְ.
גְבֶרֶת רוֹזָה הָלְכָה וְהַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא יָרַד אֶל חַדְרוֹ.
תָמִימִי יָצָא מִתוֹךְ מְלוּנָתוֹ, הָאַרְגָז הַשָׁבוּר. הוּא רָץ סָבִיב סִָבִיב, נִרְגָשׁ וְאַף מְכַשְׁכֵּש בִּזְנָבוֹ.
"תָמִימִי... תָמִימִי..." לָחַשׁ תָמִימִי שֶׁעַד עַכְשָׁו רַק זָכָה לְכָל מִינֵי כִּינוּיִים, "גַם לִי יֵשׁ שֵׁם! אֲנִי תָמִימִי. סוֹף סוֹף אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אֲנִי."
לֹא בְּדִיוּק. תָמִימִי אֲפִילוּ לֹא יָדַע אֵיפֹה נוֹלַד וּמִי נָתַן לוֹ אֶת שְׁמוֹ. בְּחַיָיו הַקְצָרִים כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְגַלְגֵל מִיָד לְיָד בֵּין חֲמִישָׁה בְּעָלִים. בְּעֶצֶם, הַצַיָר הָיָה הַשִׁישִׁי.

הַצַיָר בִּילָה רוֹב הַיוֹם בַּמַרְתֵף לְמַטָה, צִיֵר כָּל הַזְמַן אֶת עַצְמוֹ (הַצַיָרִים קוֹרְאִים לְזֶה דְיוֹקָן עַצְמִי). וְאִילוּ תָמִימִי גָר בַּחוּץ בְּתוֹךְ הָאַרְגָז הַשָׁבוּר בַּחָצֵר. לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַיָר יֵאָמֵר שֶׁהוּא זָכַר אֶת תָמִימִי וְרִיפֵּד אֶת הָאַרְגָז בִּסְמַרְטוּטִים יְשָׁנִים שֶׁבָּהֶם נִיגֵב פַּעַם אֶת הַמִכְחוֹלִים שֶׁלוֹ. כְּמוֹ כֵן זָכַר הַצַיָר הֶעָסוּק לֹא לִזְרוֹק אֶת שְׁאֵרִיוֹת הָאוֹכֶל שֶׁלוֹ, אֶלָא לְהָנִיחַ אוֹתָן לְיַד הָאַרְגָז בִּשְׁבִיל תָמִימִי. כָּךְ חָסַךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַטִרְחָה לָצֵאת הַחוּצָה אֶל רְחוֹב נֵס-הָרִים וְלָרֶדֶת בַּמַדְרֵגוֹת אֶל רְחוֹב הָעֵמֶק, שָׁם נִיצַב מֵיכַל הָאַשְׁפָּה.
בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב יָצָא הַצַיָר אֶל הַפַּארְק הַקָרוֹב כְּדֵי לְהַרְהֵר עַל הָאָמָנוּת שֶׁלוֹ. הוּא הִרְשָׁה לְתָמִימִי לָרוּץ אַחֲרָיו, אֲבָל לֹא קָרוֹב מִדַי. 'אַל תִסְתַבֵּךְ לִי בֵּין הָרַגְלַיִם', צָעַק עָלָיו. בִּגְלַל זֶה תָמִימִי כִּמְעַט נִדְרַס פַּעַם כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַכְּבִישׁ הַסוֹאֵן בַּדֶרֶךְ אֶל הַפַּארְק.
בּוֹקֶר אֶחָד טָרַק אַחֲרָיו הַצַיָר אֶת שַׁעַר הַבַּרְזֶל וְיָצָא אֶל הַפַּארְק. תָמִימִי נִשְׁאַר לְבַדוֹ בֶּחָצֵר. דֶלֶת הַחֶדֶר הָיְתָה פְּתוּחָה וְהוּא הֵעֵז לְהָצִיץ פְּנִימָה. הוּא עָמַד בְּרֹאשׁ גֶרֶם מַדְרֵגוֹת עֵץ לוּלְיָנִיוֹת שֶׁהוֹבִילוּ עַד לְמַטָה. תָמִימִי הִרְגִישׁ שֶׁזֶה יוֹתֵר בּוֹר גָדוֹל מֵאֲשֶׁר חֶדֶר. מְעַט אוֹר בָּא מֵחַלוֹן קָטָן לְמַעְלָה וּמִנוּרָה קְטַנָה, צְהוּבָּה וַעֲצוּבָה. כָּל הַמָקוֹם נִרְאָה לוֹ חָשׁוּךְ, עָצוּב וּמְדַכֵּא.
'מַזָל שֶׁאָסוּר לִי לְהִיכָּנֵס פֹּה,' חָשַׁב תָמִימִי, 'בָּאַרְגָז הַשָׁבוּר שֶׁלִי נָעִים פִּי כַּמָה.'
זֶה קָרָה כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם בְּעֵרֶךְ, לֹא יוֹתֵר. פִּתְאוֹם, בְּצָהֳרֵי הַיוֹם, בָּקְעָה מִתוֹךְ חֲדַר הַמַרְתֵף צְעָקָה אֲיוּמָה שֶׁזִעְזְעָה אֶת כָּל הַשְׁכוּנָה. מְבוֹהָל עַד אֵימָה, פָּרַץ הַצַיָר הַחוּצָה וּבְיָדוֹ הַצִיוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁצִיֵר. אַחַר כָּךְ יָרַד וְעָלָה וְיָרַד וְעָלָה שׁוּב וָשׁוּב עַד שֶׁהוֹצִיא לַחָצֵר אֶת כָּל חֲפָצָיו.
תָמִימִי הִתְחַבֵּא רוֹעֵד בְּתוֹךְ הָאַרְגָז, לא הֵבִין מָה קָרָה.
אֶת הַצְעָקָה שָׁמְעָה גַם גְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁגָרָה מֵהָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר, בִּרְחוֹב הָעֵמֶק. מִיָד יָצְאָה וְהָלְכָה מִתְנַדְנֶדֶת כָּל הַדֶרֶךְ אֶל רְחוֹב נֵס-הָרִים, מְמַלְמֶלֶת בִּדְאָגָה, מָה קָרָה מָה קָרָה.
כַּאֲשֶׁר הִגִיעָה גְבֶרֶת רוֹזָה, מָצְאָה אֶת הַשַׁעַר הֶחָלוּד פָּתוּחַ. הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא כְּבָר הִסְפִּיק לְהַעֲבִיר אֶת כָּל חֲפָצָיו לִמְכוֹנִיתוֹ. הוּא זָרַק אוֹתָם שָׁם בְּאִי סֵדֶר וּבְלִי לֶאֱרוֹז בְּקַרְטוֹנִים.
רַק אֶת הַצִיוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁצִיֵר הִשְׁאִיר בַּחָצֵר לְיַד הַדֶלֶת.
"אַתָה עוֹזֵב?" שָׁאֲלָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "אֲבָל לָמָה? כָּכָה פִּתְאוֹם? דַוְקָא הַחֶדֶר מְאוֹד נָעִים!"
"זֶה לא חֶדֶר, גְבֶרֶת רוֹזָה, זֶה לֹא מַרְתֵף – זֶה בּוֹר! בּוֹר!" צָעַק הַצַיָר כִּמְטוֹרָף, "בּוֹר עָמוֹק וְשָׁחוֹר וּמְדַכֵּא. כָּל אָדָם בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ יֵצֶא מִפֹּה מְשׁוּגָע. הִנֵה, הַבּוֹקֶר צִיַרְתִי אֶת עַצְמִי. וְתִרְאִי מָה יָצָא. תִסְתַכְּלִי בַּצִיוּר וְתַגִידִי מָה זֶה. זֶה דוֹמֶה לִי? זֶה דוֹמֶה לְגַבְרִיאֵל גַבְרָא? זֶה תַרְנְגוֹל! צִיַרְתִי אֶת עַצְמִי וְיָצָא תַרְנְגוֹל! אַתְ מְבִינָה, לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁתַגֵעַ לְגַמְרֵי, לִפְנֵי שֶׁבְּעַצְמִי אֶהֱפוֹךְ לְתַרְנְגוֹל, אֲנִי בּוֹרֵחַ מִפֹּה. וְאֶת הַצִיוּר הַזֶה אֲנִי מַשְׁאִיר לָךְ בְּמַתָנָה."
וְהוּא טָרַק בְּכוֹחַ אֶת הַשַׁעַר הֶחָלוּד מֵאֲחוֹרָיו.
גְבֶרֶת רוֹזָה מִיהֲרָה אַחֲרָיו כְּכָל שֶׁיָכְלָה, פָּתְחָה אֶת הַשַׁעַר וְקָרְאָה אַחֲרָיו:
"שָׁכַחְתָ לָקַחַת אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלְךָ!"
אֲבָל הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא כְּבָר הִסְתַלֵק בִּמְכוֹנִיתוֹ. הִיא יָצְאָה לָרְחוֹב, סָגְרָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַשַׁעַר וְהָלְכָה אֶל בֵּיתָהּ. הִיא הִתְכַּוְנָה לַחְזוֹר יוֹתֵר מְאוּחָר עִם אוֹכֶל בִּשְׁבִיל הַכֶּלֶב, אַךְ כְּשֶׁיָרְדָה בְּשֶׁבַע הַמַדְרֵגוֹת כְּבָר שָׁכְחָה מִזֶה. מִפְּנֵי שֶׁמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָיוּ נְתוּנוֹת לַבֵּן שֶׁלָהּ מְנַחֵם, שֶׁהִזְמִין אוֹתָהּ לָטוּס אֵלָיו לְבִיקוּר בִּנְיוּ-יוֹרְק. תָמִימִי נִשְׁאַר לְבַד, סָגוּר בַּחָצֵר.