~~~ פרק 4 ~~~

הַמוֹרָה אוּנָה מְשַׂחֶקֶת כַּדוּרֶגֶל



הַ מְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי יָדַע שֶׁהַכַּדוּרֶגֶל יִסְחַט מִן הַמוֹרָה אוּנָה הַרְבֵּה מְאוֹד חַשְׁמַל, וְחַשְׁמַל עוֹלֶה כֶּסֶף. אֲבָל הוּא לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתוֹ לִמְנוֹעַ מִמֶנָה לַעֲזוֹר לַתַלְמִיד שֶׁלָהּ וְלִדְרוֹשׁ שֶׁלֹא תְשָׂחֵק אִיתוֹ. הוּא תָמַךְ בָּהּ בְּכָל לִיבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁחִיסָכוֹן הָיָה נָחוּץ לָהֶם כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה.
עַד עַכְשָׁו, הַמַשְׂכּוֹרֶת הַנְמוּכָה שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה קִיבְּלָה הִסְפִּיקָה לְקִיוּמָם, אוֹמְנָם בְּדוֹחַק. הַזָקֵן אָכַל כְּצִיפּוֹר וּשְׂכַר הַדִירָה בַּשְׁכוּנָה הָעֲנִיָה הָיָה הַנָמוּךְ בָּעִיר. חֵלֶק גָדוֹל מִן הַהוֹצָאוֹת הָיוּ עַל חַשְׁמַל – אֶנֶרְגִיָה לְהַפְעָלַת הַמוֹרָה אוּנָה. לָכֵן הִיא הִשְׁתַדְלָה מְאוֹד לַחְסוֹךְ בִּצְרִיכַת הַחַשְׁמַל.
בְּכָל הִזְדַמְנוּת הִיא הִטְעִינָה אֶת מַצְבְּרֶיהָ גַם בְּאֶנֶרְגִיַת הַשֶׁמֶשׁ (שֶׁהָפְכָה לְחַשְׁמַל בְּתַהֲלִיךְ מְיוּחָד). הַמוֹרָה אוּנָה לֹא זִלְזְלָה בְּשׁוּם חִיסָכוֹן. כַּאֲשֶׁר נָסְעָה אֶל בֵּית–הַסֵפֶר בַּבּוֹקֶר הִיא יָשְׁבָה תָמִיד בְּצַד יָמִין שֶׁל הָאוֹטוֹבּוּס, הוּא צַד מִזְרָח שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הַשֶׁמֶשׁ בַּבּוֹקֶר. גַם כַּאֲשֶׁר חָזְרָה מִבֵּית–הַסֵפֶר הִיא הִקְפִּידָה לָשֶׁבֶת בְּצַד יָמִין, הוּא צַד מַעֲרָב שֶׁבּוֹ נִמְצֵאת הַשֶׁמֶשׁ אַחַר הַצָהֳרַיִם.
כְּדֵי לַחְסוֹךְ בְּחַשְׁמַל גַם הִתְנַדְבָה הַמוֹרָה אוּנָה בִּקְבִיעוּת לִהְיוֹת תוֹרָנִית בַּחֲצַר בֵּית–הַסֵפֶר. הִיא הֶעֱדִיפָה לִקְלוֹט אֶת אֶנֶרְגִיַת הַשֶׁמֶשׁ שֶׁבַּחוּץ וְלִהְיוֹת בְּקִרְבַת הַתַלְמִידִים. רַק לִפְעָמִים הִיא בָּאָה לַחֲדַר הַמוֹרִים. רַק כְּדֵי שֶׁלֹא יַחְשְׁדוּ בָּהּ שֶׁהִיא שׁוֹנָה מִשְׁאַר הַמוֹרִים.
וְעַכְשָׁו, הַהוֹצָאוֹת עַל הַחַשְׁמַל עוֹד צְפוּיוֹת לַעֲלוֹת.
בַּהַפְסָקָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, בִּזְמַן הַתוֹרָנוּת שֶׁלָהּ בֶּחָצֵר, בִּיקְשָׁה הַמוֹרָה אוּנָה לְשׂוֹחֵחַ עִם קוֹבִּי אַרְגָמָן בִּיחִידוּת. הִיא הוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל קְצֵה הֶחָצֵר, לְיַד הַסַפְסָל הָאָדוֹם שֶׁעָמַד בַּשֶׁמֶשׁ (הַסַפְסָל הַיָרוֹק נִיצַב תַחַת צֵל שֶׁל עֵץ). קוֹבִּי הַבַּיְשָׁן עָמַד לְפָנֶיהָ, פָּנָיו תְקוּעוֹת בָּאֲדָמָה.
מִיָד, בְּלִי לָלֶכֶת סְחוֹר סְחוֹר, הִיא הִצִיעָה לוֹ לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל. הַדָבָר נָפַל עָלָיו כְּמוֹ רַעַם בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ. כַּדוּרֶגֶל?! הָאֱמֶת, בִּשְׁתֵי חוּפְשׁוֹת שֶׁלוֹ, כְּשֶׁטָס לְבַקֵר אֶת הַבֵּן דוֹד שֶׁגָר בְּאַנְגְלִיָה, יָצָא לוֹ לְשַׂחֵק אִיתוֹ כַּדוּרֶגֶל – וְלֹא רַק שֶׁנֶהֱנָה מִזֶה, אֶלָא גַם הִתְבָּרֵר שֶׁשִׂיחֵק לֹא רַע. 'מוּזָר,' הוּא חָשַׁב, 'לָמָה הִיא מַצִיעָה לִי?'. הוּא הֵרִים אֵלֶיהָ אֶת עֵינָיו.
"זֶה יַעֲזוֹר לְךָ, קוֹבִּי. אַתָה צָרִיךְ מַשֶׁהוּ שֶׁיְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ. לָמָה שֶׁלֹא תְנַסֶה?"
"וּמָה יַגִידוּ כּוּלָם?..." הוּא דִיבֵּר בְּלַחַשׁ וְהִסְתַכֵּל סָבִיב.
"אִישׁ לֹא צָרִיךְ לָדַעַת. כַּדוּרֶגֶל זֶה לֹא פֶּשַׁע. וּבְכָל זֹאת נַקְפִּיד עַל סוֹדִיוּת. נִמְצָא מָקוֹם אַחֵר."
הוּא שָׁקַל אֶת הַהַצָעָה בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן. מָעַךְ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אֶת שׁוּלֵי חוּלְצָתוֹ, וְחָשַׁב: 'אִם זֶה יִתְגַלֶה, אָז לֹא נוֹרָא. מִמֵילָא אֲנִי עוֹזֵב בְּקָרוֹב אֶת בֵּית–הַסֵפֶר. וּבֵינְתַיִם אֵיהָנֶה מִכַּדוּרֶגֶל.'
"עִם מִי אֲשָׂחֵק?" שָׁאַל לְבַסוֹף.
"אִיתִי."
"מָה?! אִיתָךְ?" הוּא כִּמְעַט צָחַק. 'מוּזָר לְשַׂחֵק עִם הַמוֹרָה שֶׁלְךָ,' חָשַׁב, 'אֲבָל מָה אִכְפַּת. הִיא תַעֲמוֹד בַּשַׁעַר כְּמוֹ גוֹלֶם, וַאֲנִי אֲכַדְרֵר וְאַכְנִיס לָהּ גוֹלִים.'
"טוֹב, אֲנִי מַסְכִּים..." לָחַשׁ קוֹבִּי וְהִתְבַּיֵשׁ לִשְׁאוֹל, 'לָמָה, לָמָה אַתְ עוֹשָׂה אֶת זֶה בִּשְׁבִילִי?'
קוֹבִּי אַרְגָמָן הִתְבּוֹנֵן בִּקְצוֹת נְעָלֶיהָ. שׁוּם מוֹרָה לְפָנֶיהָ לֹא הָיְתָה נְדִיבָה וְאַמִיצָה כָּמוֹהָ.
הֵם קָבְעוּ אֶת הַמוֹעֲדִים, פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ אַחֲרֵי הַלִימוּדִים. קוֹבִּי הִתְרַחֵק, תְחִילָה בִּצְעִידָה אִיטִית וְאָז הִתְחִיל לָרוּץ, בּוֹעֵט בָּאֲוִיר בְּכַדוּר דִמְיוֹנִי.

"לְאָן הוֹלְכִים?" שָׁאַל קוֹבִּי אַרְגָמָן בְּיוֹם הַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן, מִיָד בְּתוֹם הַלִימוּדִים. "אֲנִי מַעֲדִיף רָחוֹק מִבֵּית–הַסֵפֶר וְרָחוֹק מֵהַבַּיִת שֶׁלִי."
"בְּהֶחְלֵט. נִיסַע בְּאוֹטוֹבּוּס."
'הִיא מִתְכַּוֶנֶת לַקוּפְסָאוֹת הַגְדוֹלוֹת וְהָרוֹעֲשׁוֹת הָאֵלֶה?' הִתְפַּלֵא קוֹבִּי, 'אַף פַּעַם לֹא נָסַעְתִי בְּאוֹטוֹבּוּס! בְּעֶצֶם, מִזְמַן, כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, עִם סָבְתָא...' הוּא הִרְגִישׁ שֶׁזוֹ הוֹלֶכֶת לִהְיוֹת הַרְפַּתְקָה, לִנְסוֹעַ רָחוֹק, בַּסֵתֶר. כַּמוּבָן שֶׁהוּא חָשַׁשׁ, כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁשִׁים מִכָּל הַרְפַּתְקָה. אֲבָל גַם הִתְעוֹרְרָה בּוֹ סַקְרָנוּת בְּרִיאָה שֶׁל יְצִיאָה לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וְלֹא נוֹדַעַת.
קוֹבִּי יָשָׁב לְיַד הַחַלוֹן. לְמַעֲנוֹ וִיתְרָה הַמוֹרָה אוּנָה עַל הַשֶׁמֶשׁ. הֵם נָסְעוּ וְנָסְעוּ דָרוֹמָה, הֲמוֹן תַחֲנוֹת, עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל רְחוֹבוֹת שֶׁקוֹבִּי לֹא רָאָה מֵעוֹלָם. לְבַסוֹף יָרְדוּ בְּאֵיזוֹ שְׁכוּנָה שֶׁנִרְאֲתָה לוֹ זְוָעָתִית. קוֹבִּי כְּבָר הָיָה פַּעֲמַיִם בְּאַנְגְלִיָה, בְלוֹנְדוֹן וּבְמַנְצֶ'סְטֶר, אֲבָל בִּשְׁכוּנָה כָּזֹאת בָּעִיר שֶׁלוֹ – מֵעוֹלָם לֹא דָרַךְ. תָמִיד חָשַׁב שֶׁהוּא גָר בִּשְׁכוּנָה רְגִילָה, וְרַק עַכְשָׁו תָפַס כַּמָה הַשְׁכוּנָה שֶׁלוֹ מְטוּפַחַת וּמְצוּחְצַחַת. מִפְּנֵי שֶׁפֹּה הַכּוֹל נִרְאָה לוֹ כְּמוֹ עֲרֵימַת גְרוּטָאוֹת עֲנָקִית. הַמָקוֹם הַזָר עוֹרֵר בּוֹ רְתִיעָה. הָרֵיחוֹת הָיוּ אֲחֵרִים וְזָרִים. אֲבָל הוּא אָהַב אֶת הָרֵיחַ שֶׁנָדַף מִדוּכָן שֶׁל פָלָאפֶל. הַמוֹרָה אוּנָה קָנְתָה לוֹ מָנָה.
"אֱכוֹל, קוֹבִּי. בִּשְׁבִיל כַּדוּרֶגֶל צָרִיךְ הַרְבֵּה כּוֹחַ."
הִיא הוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל גִינָה עֲזוּבָה. לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת צָמְחוּ שָׁם עֵצִים וְכַנִרְאֶה גַם דֶשֶׁא. לְפִי הַבַּרְזִלִים הַחֲלוּדִים הַזְרוּקִים בַּצַד גַם הָיוּ פֹּה פַּעַם סַפְסָלִים וְנַדְנֵדוֹת. אֶת הַמָקוֹם הַזֶה חִיפְּשָׂה וּמָצְאָה הַמוֹרָה אוּנָה מִבְּעוֹד מוֹעֵד.
"זֶה הַמִגְרָשׁ!"
קוֹבִּי אַרְגָמָן יָדַע שֶׁאֵין סִיכּוּי שֶׁמִישֶׁהוּ מִמַכָּרָיו יַגִיעַ לַמָקוֹם הַזֶה. הַכּוֹל נִרְאֶה פֹּה כָּל כָּךְ עָלוּב וְעָצוּב. הוּא מֵעוֹלָם לֹא שִׁיעֵר שֶׁיֵשׁ מְקוֹמוֹת כָּאֵלֶה בָּעִיר, בָּאָרֶץ, בָּעוֹלָם. בַּשְׁכוּנָה שֶׁבּוֹ גָר לֹא הָיָה גַם בַּיִת אֶחָד הַדוֹמֶה לַבָּתִים הַדַלִים וְהַמִתְפּוֹרְרִים שֶׁמִסָבִיב. הוּא רָצָה לְהִסְתַלֵק מִפֹּה, אֲבָל גַם רָצָה לְהִישָׁאֵר בְּתוֹךְ הַהַרְפַּתְקָה הַזֹאת.
הַמוֹרָה אוּנָה הוֹצִיאָה מִתִיק הַבַּד הַשָׁחוֹר שֶׁלָהּ כַּדוּר שֶׁהִיא הִסְתִירָה שָׁם כָּל הַיוֹם. כַּדוּר מְרוּקָן מֵאֲוִיר. וְכֵן הוֹצִיאָה מִן הַתִיק מַשְׁאֵבַת יָד. אֶת הַכַּדוּר וְהַמַשְׁאֵבָה קָנְתָה בְּבָּזָאר זוֹל.
"כָּכָה מְנַפְּחִים כַּדוּר," הִיא לִימְדָה אֶת קוֹבִּי, "וְעַכְשָׁו נִיגַשׁ לְשַׂחֵק."
כֵּן, הִתְחַשֵׁק לוֹ לִבְעוֹט בַּכַּדוּר.
"עַכְשָׁו אֲלַמֵד אוֹתְךָ לִבְעוֹט." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה.
הוּא הִתְבַּיֵשׁ לְהַגִיד לָהּ שֶׁבְּעֶצֶם כְּבָר יֵשׁ לוֹ נִיסָיוֹן בְּכַדוּרֶגֶל, עִם הַבֵּן דוֹד שֶׁלוֹ מֵאַנְגְלִיָה. וַאֲפִילוּ שִׂיחֵק לֹא רַע, כָּךְ שֶׁהוּא בְּוַדַאי מְשַׂחֵק טוֹב מִמֶנָה. אֵיזוֹ הַפְתָעָה הוּא מֵכִין לָהּ! – הַפַּעַם הַתַלְמִיד יִתְעַלֶה עַל מוֹרָתוֹ.
הוּא הִצִיעַ לְשַׂחֵק בִּבְעִיטוֹת שַׁעַר אֶל שַׁעַר.
"מָה שֶׁתִרְצֶה." הִסְכִּימָה הַמוֹרָה אוּנָה.
הֵם סִימְנוּ אֶת רוֹחַב הַשְׁעָרִים בַּאֲבָנִים. קוֹבִּי אַרְגָמָן בָּעַט רִאשׁוֹן לַשַׁעַר שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. בְּעִיטָה לֹא רָעָה בִּכְלָל בִּשְׁבִיל מִי שֶׁרַגְלוֹ נָגְעָה בַּכַּדוּר לִפְנֵי שָׁנָה. אֲבָל הַשׁוֹעֶרֶת זִינְקָה וְתָפְסָה אֶת הַכַּדוּר כְּהֶרֶף עַיִן.
'יֵשׁ לָהּ מַזָל גָדוֹל.' חָשַׁב קוֹבִּי.
וְאָז הִיא בָּעֲטָה לַשַׁעַר שֶׁלוֹ בְּעִיטָה אַדִירָה, וְהַכַּדוּר טָס בִּשְׁרִיקָה וְעָבַר בְּדִיוּק בָּרֶוַח שֶׁבֵּין רַגְלָיו. כַּמוּבָן שֶׁלֹא הָיָה כָּל סִיכּוּי בָּעוֹלָם לִתְפּוֹס פָּגָז מְדוּיָק כָּזֶה, שֶׁכְּאִילוּ נוֹרָה מִתוֹתַח מְמוּחְשָׁב.
1:0 לְטוֹבַת הַמוֹרָה אוּנָה! קוֹבִּי, נִדְהַם, קָפָא בְּפֶה פָּעוּר. לֹא יֵאָמֵן, מָה קוֹרֶה פֹּה? זֶה אֲמִיתִי? קובי ארגמן מגלה שהַמורה אונה היא מליגה אחרת מְאוּכְזָב מֵעַצְמוֹ, גַּם כּוֹעֵס, הוּא בָּעַט בְּכָל הַכּוֹחַ – וְנִרְגַע.
הַכּוֹל בְּסֵדֶר, הַכַּדוּר שֶׁלוֹ פָּגַע בַּמוֹתֶן שֶׁלָהּ וְנִכְנַס בַּשַׁעַר. תֵיקוֹ 1:1.
מֵעַכְשָׁו הִמְשִׁיךְ הַמִשְׂחָק כְּמוֹ בֵּין שְׁנֵי שַׂחְקָנִים רְגִילִים וְשָׁוִים בְּרָמָתָם. קוֹבִּי חָשַׁב כַּמוּבָן שֶׁמָה שֶׁקָרָה קוֹדֶם עִם הַמוֹרָה אוּנָה הָיָה לְגַמְרֵי מִקְרִי – הֲרֵי לֹא יִתָכֵן אַחֶרֶת. הֲרֵי אוֹמְרִים שֶׁהַכַּדוּר הוּא עָגוֹל, כְּלוֹמַר, כַּדוּרֶגֶל זֶה גַם הַרְבֵּה מַזָל.
אֲבָל הוּא לֹא יָדַע שֶׁזֶה בִּכְלָל לֹא קָרָה בְּמַזָל, וְלֹא בְּמִקְרֶה! בַּהַתְחָלָה שִׂיחֲקָה הַמוֹרָה אוּנָה בִּמְלוֹא כִּישׁוּרֶיהָ הַמוּפְלָאִים, אַךְ אָז נִכְנַס הַמַנְגָנוֹן 'אַל–חֲשָׁד' לִפְעוּלָה. רַק כְּדֵי שֶׁלֹא לְעוֹרֵר חֲשָׁד שֶׁהִיא מוֹרוֹבּוֹטָה, הִיא הִמְשִׁיכָה לְשַׂחֵק כְּמוֹ מוֹרָה רְגִילָה.
בַּהַפְסָקָה הוֹצִיאָה הַמוֹרָה אוּנָה מִתִיקָהּ בַּקְבּוּק מַיִם בִּשְׁבִיל קוֹבִּי. הוּא גָמַע אֶת כָּל הַבַּקְבּוּק בְּבַת אַחַת. וְאִילוּ הִיא לֹא לָגְמָה אֲפִילוּ לְגִימָה אַחַת. הוּא הָיָה כְּבָר הָרוּג, אֲבָל עָלֶיהָ לֹא נִיכְּרָה כָּל עֲיֵפוּת.
'אַתְ מְשַׂחֶקֶת יוֹתֵר טוֹב מֵהַבֵּן דוֹד שֶׁלִי!' הוּא כִּמְעַט לֹא הִתְבַּיֵשׁ לְהַגִיד לָהּ.
"אַתָה בּוֹעֵט יָפֶה," אָמְרָה, מִפְּנֵי שֶׁמוֹרָה צְרִיכָה לְעוֹדֵד אֶת תַלְמִידֶיהָ וְגַם מִפְּנֵי שֶׁזֶה הָיָה נָכוֹן.
הֵם לֹא שִׂיחֲקוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים דַקוֹת וְאָז עָזְבוּ אֶת הַגִינָה וְצָעֲדוּ אֶל הַתַחֲנָה. קוֹבִּי שָׁתַק כָּל הַדֶרֶךְ.
לִפְנֵי שֶׁעָלָה לָאוֹטוֹבּוּס, נוֹפֵף לָהּ לְשָׁלוֹם בְּבַיְשָׁנוּת בְּאֶצְבְּעוֹת כַּף יָדוֹ. הוּא חָזַר הַבַּיְתָה עָיֵף וּמוּתָשׁ – אֲבָל מְאוּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. בְּעִיקָר הִרְגִישׁ גַאֲוָה עַל הָאוֹמֶץ שֶׁלוֹ לְהִשְׁתַתֵף בְּהַרְפַּתְקָה כָּזֹאת. אוֹמֶץ, גַאֲוָה – הַאִם יֵשׁ תְרוּפוֹת טוֹבוֹת מֵאֵלֶה לְבַיְשָׁנִים?

מִפְגְשֵׁי הַכַּדוּרֶגֶל הִתְקַיְמוּ פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. הֵם דָמוּ לַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן: נְסִיעָה חֲשָׁאִית בָּאוֹטוֹבּוּס, פָלָאפֶל, מִשְׂחָק בַּגִינָה הָעֲזוּבָה וַחֲזָרָה הַבַּיְתָה.
לְעִיתִים הוּא הָיָה נִזְכָּר בִּבְעִיטַת הַפָגָז הָאַדִירָה שֶׁלָהּ מֵהַמִפְגָשׁ הָרִאשׁוֹן, וְחָלַם שֶׁגַם לוֹ יִהְיֶה פַּעַם מַזָל כָּזֶה. קוֹבִּי הִשְׁתַפֵּר מִמִפְגָשׁ לְמִפְגָשׁ. בַּמִפְגָשׁ הַחֲמִישִׁי הוּא הִצְלִיחַ לְנַצֵחַ 6:2! הוּא הָיָה בַּעֲנָנִים. בְּלִי בּוּשָׁה הוּא כִּמְעַט צָוַח מִשִׂמְחָה.
וְגַם הַתוֹצָאוֹת בְּבֵית–הַסֵפֶר לֹא אִיחֲרוּ לָבוֹא. קוֹבִּי אַרְגָמָן הַבַּיְשָׁן הִתְחִיל לִזְקוֹף מְעַט אֶת רֹאשׁוֹ, לְיַשֵׁר אֶת חָזֵהוּ. כַּאֲשֶׁר הָיָה נִפְרָד מַהַמוֹרָה אוּנָה לְיַד הָאוֹטוֹבּוּס, הוּא כְּבָר נוֹפֵף לָהּ בְּכָל הַיָד וְלֹא בְּאֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד. הוּא כְּבָר לֹא דִיבֵּר כָּל כָּךְ בְּשֶׁקֶט.
בֵּינְתַיִם רַק הָעַיִן הַחַדָה שֶׁל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית יָכְלָה לְהַבְחִין בַּשִׁינוּי. הִיא הִתְמַלְאָה בְּסִיפּוּק וּבְגַאֲוָה – הַשִׁיטָה הַחֲדִישָׁה שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר רַאמָדוֹנָה מַתְחִילָה לְהַשְׁפִּיעַ! וְכָל זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה בִּלְעֲדֵי הַמוֹרָה אוּנָה. לָכֵן הִיא הִזְמִינָה שׁוּב אֶת הַמוֹרָה הַמְסוּרָה אֶל חַדְרָהּ, לְהוֹדוֹת לָהּ עַל שִׁיתוּף הַפְּעוּלָה.
"שַׂמְתְ לֵב שֶׁמַשֶׁהוּ טוֹב קוֹרֶה לָאַחֲרוֹנָה לְקוֹבִּי?" שָׁאֲלָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית בְּהִתְלַהֲבוּת.
"כֵּן," לָחֲשָׁה הַמוֹרָה אוּנָה, "הוּא הִתְקָדֵם מְאוֹד בְּכַדוּרֶגֶל."
"לֹא רַק בָּזֶה!" צָחֲקָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית.
"בֶּאֱמֶת?"
"אוּנָה, גַם אִימָא שֶׁל קוֹבִּי עֲדַיִן לֹא שָׂמָה לֵב. אֶתְמוֹל דִיבַּרְתִי אִיתָהּ בַּטֶלֶפוֹן. הִיא לֹא מְבִינָה מָה קָרָה לוֹ – קוֹבִּי בִּיקֵשׁ מִמֶנָה שֶׁתַפְסִיק לְחַפֵּשׂ בִּשְׁבִילוֹ בֵּית–סֵפֶר אַחֵר. כֵּן, הוּא רוֹצֶה לְהִישָׁאֵר אִיתָנוּ! יֵשׁ סִימָן טוֹב מִזֶה? אֲנַחְנוּ בַּדֶרֶךְ הַנְכוֹנָה, אוּנָה!"
"טוֹב מְאוֹד." צִיְנָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּקוֹל הֲכִי נִלְהָב שֶׁיָכְלָה לְהָפִיק.
"אוּנָה, מָה הָיִיתִי עוֹשָׂה בִּלְעָדַיִךְ! אֲנִי סַקְרָנִית לָדַעַת אֵיךְ הִצְלַחְתְ לְסַדֵר אֶת הָעִנְיָן, וּבְעֶצֶם, עִם מִי קוֹבִּי מְשַׂחֵק."
"אִיתִי."
"אִיתָךְ?!" צָחֲקָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, לֹא מַאֲמִינָה, "בְּחַיַי, אַתְ לֹא מִתְלוֹצֶצֶת! אוּנָה, יֵשׁ לִי חוּשׁ לִבְנֵי אָדָם, וְהַפַּעַם הִפְתַעְת אוֹתִי לְגַמְרֵי. אִישָׁה עֲדִינָה כָּמוֹךְ, וְכַדוּרֶגֶל..."
הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִסְתַכְּלָה בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת לְתוֹךְ עֵינֶיהָ שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. הַשְׁבָב 'אַל–חֲשָׁד' הִתְעוֹרֵר וְהַמוֹרָה אוּנָה הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ כְּדֵי לְהֵירָאוֹת נְבוֹכָה.
"כַּמָה שֶׁאַתְ מַצְחִיקָה, אוּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאַתְ תָמִיד רְצִינִית." וְהַפְּסִיכוֹלוֹגִית צָחֲקָה וְהִתְבַּדְחָה בְּשׁוֹבְבוּת, "בִּיקַשְׁתִי מִמֵךְ עֶזְרָה בִּשְׁבִיל קוֹבִּי, שֶׁתוֹשִׁיטִי לוֹ יָד, וְאַתְ מוֹשִׁיטָה לוֹ רֶגֶל..."

מִשְׂחֲקֵי הַכַּדוּרֶגֶל הַסוֹדִיִים יָכְלוּ לְהִימָשֵׁךְ עוֹד וָעוֹד, כָּל זְמַן שֶׁזֶה הָיָה תָלוּי רַק בְּקוֹבִּי וּבַמוֹרָה אוּנָה. אַךְ לְמַרְבֵּה הַצַעַר צָץ מִכְשׁוֹל שֶׁבִּגְלָלוֹ הֵם נֶאֶלְצוּ לְהַפְסִיק אֶת הַמִפְגָשִׁים.
זֶה הָיָה יוֹם סְתָו קוֹדֵר. עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּיסוּ אֶת הַשָׁמַיִם. בְּכָל אוֹתוֹ יוֹם לֹא קָלְטָה הַמוֹרָה אוּנָה אַף לֹא קָלוֹרְיָה אַחַת שֶׁל אֶנֶרְגִיַת שֶׁמֶשׁ (אוֹ, בְּמַדָד אַחֵר, אַף לֹא וָאט אֶחָד שֶׁל חַשְׁמַל). כְּשֶׁחָזְרָה מִמִפְגַשׁ הַכַּדוּרֶגֶל הִזְהִיר מַד הָאֶנֶרְגִיָה שֶׁלָהּ עַל יְרִידָה מְסוּכֶּנֶת בְּהֶסְפֵּק הַחַשְׁמַל.
הִיא רָצָה הַבַּיְתָה וּבָרֶגַע הָאַחֲרוֹן הִסְפִּיקָה לִתְקוֹעַ אֶת רַגְלֶיהָ בְּתוֹשְׁבוֹת הַמַטְעֵן. תוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִיא הִבְחִינָה שֶׁהַזָקֵן הַמִינְדֶזִי מַחְזִיק בְּיָדוֹ דַף נְיָר, וְהוּא שָׁפוּף כְּאִילוּ הֶחְזִיק לוּחַ בַּרְזֶל כָּבֵד. הַקִימוּטִים שֶׁבְּמִצְחוֹ הֶרְאוּ עַל דְאָגָה גְדוֹלָה. הוּא נִיסָה לְהַסְתִיר מִמֶנָה אֶת הַנְיָר.
"מָה אַתָה מַחְזִיק מֵאֲחוֹרֵי הַגַב?"
'כַּמָה שֶׁהִיא נֶעֶשְׂתָה סַקְרָנִית!' הוּא הִתְיַשֵׁב עַל הַמִיטָה וְתָחַב אֶת הַנְיָר מִתַחַת לַשְׂמִיכָה.
"בְּבַקָשָׁה מִמְךָ. בְּלִי שׁוּם סוֹדוֹת בֵּינֵינוּ. אֲנִי צְרִיכָה לָדַעַת."
לַזָקֵן לֹא נוֹתְרָה בְּרֵירָה אֶלָא לְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת הַדַף – פֵּרוּט חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל שֶׁעֲלֵיהֶם לְשַׁלֵם. הִתְבָּרֵר שֶׁצְרִיכַת הַחַשְׁמַל שֶׁלָהֶם עָלְתָה לָאַחֲרוֹנָה פִּי עֲשָׂרָה מִכְּפִי שֶׁהֵם תִכְנְנוּ לִצְרוֹךְ. וְגַם הַסְכוּם שֶׁהֵם נִדְרְשׁוּ לְשַׁלֵם הָיָה גָבוֹהַ פִּי עֲשָׂרָה. הַמוֹרָה אוּנָה עָשְׂתָה חִישׁוּב מָהִיר.
לְאַחַר שֶׁיְשַׁלְמוּ אֶת הַסְכוּם הַזֶה הֵם יִישָׁאֲרוּ כִּמְעַט בְּלִי פְּרוּטָה. לֹא יַעֲזוֹר אִם הַזָקֵן יְוַתֵר עַל הַלֶפֶת וְהַחַסָה וְיֹאכַל רַק כְּרוּב, עַד שֶׁהִיא תְקַבֵּל אֶת הַמַשְׂכּוֹרֶת הַבָּאָה. גָרוּעַ מִזֶה: בִּגְלַל הַחוֹרֶף הַמִתְקָרֵב יִהְיוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַבָּאִים עוֹד גְבוֹהִים יוֹתֵר. הֵם לֹא יוּכְלוּ לְשַׁלֵם, וּבַסוֹף יְנַתְקוּ אוֹתָם מִזֶרֶם הַחַשְׁמַל. וְהַמוֹרָה אוּנָה בְּלִי חַשְׁמַל הִיא כְּמוֹ אָדָם בְּלִי חַמְצָן.
"אוּלַי נָפְלָה טָעוּת בַּחֶשְׁבּוֹן." הִיא אָמְרָה, "צָרִיךְ לְבָרֵר בְּחֶבְרַת הַחַשְׁמַל. בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּחִישׁוּבִים. כְּבָר הִסְפַּקְתִי לִלְמוֹד זֹאת."
"זֹאת לֹא טָעוּת," נֶאֱנַח הַזָקֵן, "בֶּאֱמֶת חָרַגְנוּ בִּצְרִיכַת הַחַשְׁמַל שֶׁלָנוּ."
"אֲבָל לָמָה?"
בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב לַשְׁאֵלָה הִצִיעַ הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי שֶׁיַחְשְׁבוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִצְטַמְצֵם וְלַחְסוֹךְ. אוּלַי הוּא יַפְסִיק לְהַדְלִיק בָּעֶרֶב אֶת נוּרַת הַחַשְׁמַל הַיְחִידָה? (וְאָז, אֵיךְ יִקְרָא בַּסֵפֶר שֶׁל מִינְדוּטוּס? וְאֵיךְ יִכְתוֹב בַּמַחְבֶּרֶת עַל שׁוּלְחָן חָשׁוּךְ?) וְאוּלַי מֵעַכְשָׁו לֹא יַדְלִיק אֶת הַדוּד הַחַשְׁמַלִי וְיִתְרַחֵץ בְּמַיִם קָרִים?
"זֶה לֹא יַחְסוֹךְ הַרְבֵּה!" קָרְאָה הַמוֹרָה אוּנָה, "גַלֵה לִי כְּבָר. לָמָה הַחֶשְׁבּוֹן כָּל כָּךְ גָבוֹהַ?"
הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְחַמֵק. מַבָּטוֹ נָח עַל הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי הַמְזַמְזֵם הַמְחוּבָּר לְרַגְלֶיהָ. הוּא אָמַר: "מוֹרָה טוֹבָה צְרִיכָה הַרְבֵּה אֶנֶרְגִיָה..."
"אֲנִי מְאוֹד מִצְטַעֶרֶת," הִיא לָחֲשָׁה, "אָז הַכּוֹל בִּגְלָלִי. אֲנִי הַבַּזְבְּזָנִית."
"לֹא. אַתְ לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁכָּל מִשְׂחַק כַּדוּרֶגֶל צוֹרֵךְ הַרְבֵּה מְאוֹד חַשְׁמַל. בִּגְלַל זֶה תָפַח הַחֶשְׁבּוֹן הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמָה שֶׁחָשַׁבְנוּ."
עֵסֶק בִּישׁ. הַמוֹרָה אוּנָה נִקְלְעָה לְמַצָב בִּלְתִי אֶפְשָׁרִי. מִצַד אֶחָד הִיא נִבְנְתָה לְפִי הַכְּלָל שֶׁעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת הַכּוֹל בִּשְׁבִיל תַלְמִידֶיהָ. וּמִצַד שֵׁנִי הִיא גַם נִבְנְתָה לְפִי הַכְּלָל שֶׁעָלֶיהָ לִשְׁמוֹר עַל עַצְמָהּ – לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵם וְלֹא לַחְדוֹל. שְׁנֵי הַכְּלָלִים הָיוּ חֲשׁוּבִים בְּאוֹתָהּ מִידָה.

וְעַכְשָׁו, מָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת? לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק עִם קוֹבִּי אַרְגָמָן עַד שֶׁתְנוּתַק מִן הַחַשְׁמַל, תְכוּבֶּה – וְתֶחְדַל? אוֹ לְהַפְסִיק עִם קוֹבִּי כְּדֵי שֶׁתוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵם לְמַעַן תַלְמִידֶיהָ הָאֲחֵרִים? לְפִי חִישׁוּבֶיהָ, שְׁתֵי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הָיוּ גְרוּעוֹת בְּאוֹתָהּ מִידָה.
אֶפְשָׁרוּת שְׁלִישִׁית כְּלָל לֹא עָלְתָה אֶצְלָהּ. אֲבָל הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי יָדַע לַחְשׁוֹב בְּכִיווּנִים שׁוֹנִים.
"אוּנָה, עָלַיִךְ לִמְצוֹא לָךְ מַחְלִיף. שֶׁמִישֶׁהוּ אַחֵר יְשַׂחֵק בִּמְקוֹמֵךְ. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיֵשׁ פֹּה בַּשְׁכוּנָה נְעָרִים שֶׁמְשַׂחֲקִים כַּדוּרֶגֶל."
"כָּל כָּךְ פָּשׁוּט! אַתָה מְאוֹד חָכָם, אָבִי!" וְהִיא רָשְׁמָה בְּזִיכְרוֹנָהּ לְהָבִיא לוֹ עוֹד עָצִיץ.

~~~~