מַר זַעֲרוּר טִיֵל בַּגַן. הֵרִיחַ וֶרֶד,
נִנְעַץ לוֹ קוֹץ בַּיָד. כָּאַב, דָקַר.
עָבְרָה שָׁם בְּמִקְרֶה אַחַת גְבֶרֶת,
הוֹשִׁיטָה אֶצְבַּע וְהַקוֹץ נָשַׁר.

גְבֶרֶת כָּזֹאת אָסוּר לְהַחְמִיץ.
עֲגוּלָה וּגְדוֹלָה כְּמוֹ בַּקְבּוּק מִיץ,
מָה עוֹד צָרִיךְ הוּא, מַר זַעֲרוּר,
אִישׁ שֶׁגוֹבְהוֹ פָּחוֹת מִגַפְרוּר?

אָמַר לָהּ: חַכִּי
רַק רֶגַע כִּי... כִּי
אֲנְ'לֹא מֵבִין מָה זֶה... פִּתְאוֹם בִּגְלָלֵךְ
דָבָר מְרַגֵשׁ מִתְרַחֵשׁ בְּקִרְבִּי.
גְבִרְתִי, אִם תַסְכִּימִי לוֹמַר לִי אֶת שְׁמֵךְ
אֶשְׂמַח וְאוֹדֶה לָךְ מֵעוֹמֶק לִיבִּי.

אֲנִי? שְׁמִי בַּקְבּוּקָה, אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ,
וּבְקִיצוּר: בּוּבּוּקָה. וְאִילוּ אַתָה...
נוּ, אַל תִתְבַּיֵשׁ,
אֲנַחֵשׁ שֶׁשִׁמְךָ גַפְרוּרוֹן, זֶה בָּרוּר.

לֹא לֹא, גְבֶרֶת בּוּבּוּקָה, שְׁמִי זַעֲרוּר.

וְאַצִיעַ כָּעֵת שֶׁאוּלַי, שֶׁאוּלַי...
חֲבֵרִים נִהְיֶה... אַתְ מוּזְמֶנֶת אֵלַי...
גְבֶרֶת בּוּבּוּקָה, מָה אַתְ אוֹמֶרֶת –
'כֵּן בְּוַדַאי', אוֹ תָגִידִי לִי
'לֵךְ אֶל אַחֶרֶת?

הוֹ מַר זַעֲרוּר, זֶה מוּזָר, מָה מוּזָר,
רַק אֶתְמוֹל, בְּדִיוּק אֶת אוֹתוֹ הַדָבָר
אָמַר לִי גַם אִישׁ מְכוּבָּד,
שְׁמוֹ אָדוֹן גַבְרוֹן,
וְהוּא נָאֶה וְגָבוֹהַ כְּמוֹ עִיפָּרוֹן.

וְהִבְטִיחַ הוּא לִי: אַתְ וַאֲנִי לָנֶצַח נֹאהַב
וְעָנַד לִי צָמִיד, וְגַם לְעַצְמוֹ.
צְמִידִים מִזָהָב,
מִזָהָב! וְעַל כָּל צָמִיד וְצָמִיד
חָרַת הַצוֹרֵף לְמַזְכֶּרֶת: "יַחַד תָמִיד".

הִנֵה פֹּה הַצָמִיד, מַר זַעֲרוּר, תִרְאֶה,
כּוּלוֹ זָהָב! אַךְ גַם אַתָה גַבְרוּר נָאֶה.
וּגְבֶרֶת בּוּבּוּקָה הַיָפָה, בְּעֵינֶיהָ עִפְעֲפָה:
אָדוֹן גַבְרוֹן אוֹ אַתָה –
עֲדַיִן אֵין לִי הַעֲדָפָה.

מִיהֵר זַעֲרוּר אֶל סַדְנַת הַנַפָּח
וְהִזְמִין שְׁנֵי צְמִידִים מִבַּרְזֶל.
מִבַּרְזֶל!
וּבְיָד שֶׁל אוּמָן וּבִכְתָב מְשׁוּבָּח
גַם חָרַת הַנַפָּח וְחָקַק בְּאִזְמֵל
עַל כָּל צָמִיד וְצָמִיד:
'שְׁנֵינוּ לָעַד וּלְתָמִיד'.

וּגְבֶרֶת בּוּבּוּקָה עָנְדָה,
גַם אָמְרָה נוּ תוֹדָה, נוּ תוֹדָה,
אֲבָל, מַר זַעֲרוּר, אֱמוֹר עַכְשָׁו –
מַדוּעַ מִבַּרְזֶל, לֹא מִזָהָב?
אָז לָמָה שֶׁלֹא אַעֲדִיף
אֶת אָדוֹן גַבְרוֹן הַנָדִיב?

אוֹתוֹ? אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתִי?
הַקְשִׁיבִי נָא לַעֲצָתִי –

אַתְ וַאֲדוֹן גַבְרוֹן
הַגָבוֹהַ כְּמוֹ עִיפָּרוֹן,
עִם הַזְמַן זֶה לְזוֹ תִתְרַגְלוּ,
הַ"יַחַד תָמִיד" יִשָׁכַח,
וּבֵין כָּך וּבֵין כָּךְ
כְּבָר לֹא תִסְתַכְּלוּ
מָה שָׁם נִכְתַב בִּצְמִידֵי הַזָהָב,
לֹא, כְּבָר לֹא תִסְתַכְּלוּ.

אֲבָל אַתְ וַאֲנִי בִּצְמִידֵי הַבַּרְזֶל
כֵּן נִסְתַכֵּל, שׁוּב וָשׁוּב נִסְתַכֵּל.
מִפְּנֵי שֶׁבַּזְמַן הָעוֹבֵר וְחוֹלֵף
חֲלוּדָה תַעֲלֶה בַּצְמִידִים שֶׁלָךְ וְשֶׁלִי,
וְאָז כַּאֲשֶׁר נְִשַׁפְשֵׁף וּנְקַלֵף
גַם נִרְאֶה מָה חָרוּת שָׁם, אֶצְלֵךְ וְאֶצְלִי!

כֵּן, מֵעֵת לְעֵת יַחֲלִיד הַבַּרְזֶל,
וְשׁוּב כָּל צָמִיד יִתְכַּסֶה,
אָז בְּיַחַד נִיגַשׁ לַמְלָאכָה וְלֹא נְזַלְזֵל,
וְשׁוּב נְנַקֶה וְנַחְשׂוֹף –
וְנִזְכּוֹר מֵחָדָשׁ זוֹ אֶת זֶה.
אֲנִי אֶסְתַכֵּל מָה כָּתוּב וְאַתְ תִסְתַכְּלִי
וּשְׁנֵינוּ נַגִיד: רַב תוֹדוֹת, צָמִיד בַּרְזִלִי.

בּוּבּוּקָה גְבִרְתִי, שִׁמְעִי בְּקִיצוּר
מָה אוֹמֵר לָךְ אֲנִי, זַעֲרוּר,
הֲרֵי זֶהוּ כְּלָל מְאוֹד בָּרוּר,
בָּרוּר וּמוּצָק כְּמוֹ הַקִיר –
הַזָהָב יַשְׁכִּיחַ, הַבַּרְזֶל יַזְכִּיר.

הוֹ מַר זַעֲרוּר, סִיבַּכְתָ אוֹתִי, מָה עָשִׂיתָ?
הַלֵב מְבוּלְבָּל וְהָרֹאשׁ כְּבָר סְחַרְחַר,
אֵלֵךְ לִי לַחְשׁוֹב וְאֵדַע רַק מָחָר
אִם גָבַר אָדוֹן גַבְרוֹן, אוֹ אַתָה בִּי זָכִיתָ,
אוֹ אַתָה בִּי זָכִיתָ.

~~~~