מַר זַעֲרוּר, יוֹם אֶחָד וּמְיוּחָד וְנָדִיר,
הִרְגִישׁ כְּמוֹ גָדוֹל, כְּמוֹ כּוּלָם.
אָז יָצָא מִבֵּיתוֹ אֶל מֶרְכַּז הָעִיר
לִרְאוֹת מָה קוֹרֶה בָּעוֹלָם.

כְּאַחַד הָאָדָם הוּא נִכְנַס לַקַנְיוֹן,
נִדְחַק בְּתוֹרִים כְּמוֹ בִּרְיוֹן
וְקָנָה גְלִידָה, כַּדוּר שָׁלֵם,
כְּמוֹ בַּלְיָן. חָשַׁב שֶׁהוּא חוֹלֵם.

קָנָה חוּלְצָה, מִידָה בֵּינוֹנִית
(וְלֹא כְּמוֹ תָמִיד בְּגוֹדֶל צְנוֹנִית),
גַם נַעֲלָיִם הוּא קָנָה, מֵעַל מִסְפַּר 40
(וְלֹא מִסְפַּר 4 אֲשֶׁר תָמִיד הִתְאִים).

בָּרְחוֹב הַצָפוּף הַמַרְעִישׁ
צָעַד בֵּין הָמוֹן אֲנָשִׁים כְּמוֹ אִישׁ.
וְהִנֵה –
עַל הַכְּבִישׁ, כְּמוֹ לִוְיְתָנִית,
גָלְשָׁה וְעָצְרָה לְיָדוֹ מְכוֹנִית.

מְכוֹנִית אַחַת שְׁחוֹרָה, מַבְרִיקָה,
נִיקֶל וְלַק,
אֲרוּכָּה כְּמוֹ שְׁתַיִם, מִדֶגֶם יוּקְרָה,
קָדִילָק.
מַרְפֵּק עָבֶה נָח בְּחַלוֹן פָּתוּחַ
וְרֹאשׁ גָדוֹל קָרָא בְּקוֹל נָפוּחַ:

הֵי הֵי, זוֹכֵר אוֹתִי, הֵי זַעֲרוּר?
כִּי לִי אַתָה, הוֹ הוֹ, הֵיטֵב זָכוּר!
'נֶחְמָד נֶחְמָד, אֲבָל גַמָד...'
אוּפְּס... בָּרַח לִי מֵהַפֶּה לְבַד...

הָיִינוּ בְּיַחַד בְּגַן גַבְרִיאֵלָה, וְגַם
בְּבֵית־סֵפֶר מָרוֹם, בַּכִּיתָה שֶׁל מִרְיָם.
תָמִיד צָחַקְנוּ לְךָ,
הַיוֹם אֲנִי קְצָת מִתְבַּיֵשׁ.
אַךְ מָה שֶׁהָיָה עָבַר,
הַיוֹם חָשׁוּב מָה יֵשׁ.

אֲנִי שְׁמִי גְדַלְיָה,
מְנַהֵל בַּנְק 'מִגְדוֹל' הַגָדוֹל,
מִשְׂרָדִי הַמְפוֹאָר שָׁם –
בַּמִגְדָל שֶׁמִשְׂמֹאל,
קוֹמָה אַחֲרוֹנָה 40,
עִיצוּב מְשַגֵעַ! מַדְהִים!
הַקִירוֹת מִזְכוּכִית!
מַעֲלִית סִילוֹנִית!

כֵּן, אֲנִי הַ-גְדַלְיָה, זוֹכֵר?
אוּלַי פַּעַם תִקְפּוֹץ לְבַקֵר?
לִי תוּכַל הַכּוֹל לְסַפֵּר
מַמָשׁ כְּמוֹ חָבֵר אֶל חָבֵר –

הַאִם שָׁמַעְתִי נָכוֹן, שֶׁמְאוֹד רָצִיתָ
אֶת גְבֶרֶת בּוּבּוּקָה, וְלֹא זָכִיתָ?
(זֹאת שֶׁהִתְחַתְנָה עִם אָדוֹן גַבְרוֹן
וְעַכְשָׁו הֵם בְּוִילָה גָרִים, בַּשָׁרוֹן).

וְגַם שָׁמַעְתִי, כָּךְ נִדְמֶה לִי
שֶׁכְּמוֹ עָנִי מִסְכֵּן בְּדֶלְהִי
אַתָה עוֹבֵד בְּ... מַחַט, חָרוּז אוֹ כַּפְתוֹר?
וְגָר בְּקוּפְסַת גַפְרוּרִים, עֲדַיִן בְּחוֹר?

אִם כָּל זֶה נָכוֹן, אוֹי נוֹרָא מִצְטַעֵר,
אַךְ כְּבָר אֲנִי זָז, כִּי מְאוֹד מְמַהֵר.

אָז מַר זַעֲרוּר נַעֲשָׂה שׁוּב זָעִיר
הַחוּלְצָה כִּצְנוֹנִית, וְהַנַעַל – 4.
וּגְדַלְיָה, מְנַהֵל בַּנְק 'מִגְדוֹל', רַק הִזְכִּיר:
זַעֲרוּרִי חָבִיב, לִפְנֵי שֶׁאַתָה בָּא,

צַלְצֵל נָא לִקְבּוֹעַ פְּגִישָׁה בַּמִשְׂרָד
כִּי אִישׁ עָסוּק אֲנִי, עָסוּק מְאוֹד,
אָטוּס בְּקָרוֹב לְצָרְפַת אוֹ סְפָרַד.
וְעַכְשָׁו אַגִיד לְךָ לְהִתְרָאוֹת.

לְפֶתַע קָם מַר זַעֲרוּר לִפְעוֹל,
כֵּן, הָאִישׁ הַקְטַנְטַן, בִּגְבוּרָה
שָׁאַל אָז אֶת גְדַלְיָה הַגָדוֹל
שְׁאֵלָה נוֹרָא מוּזָרָה:

הַאִם אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹל,
חָבֵר חָשׁוּב, חָבֵר יָקָר,
אִם גַם בֵּית הַשִׁימוּשׁ שֶׁלְךָ
גָדוֹל וּמְפוֹאָר?

וּגְדַלְיָה אָמַר, כַּמוּבָן, כַּמוּבָן,
בַּמִשְׂרָד, גַם בַּבַּיִת – כָּבוֹד לַיַשְׁבָן –
אֶצְלִי בֵּית הַשִׁימוּשׁ מְסוּדָר
בְּסִגְנוֹן אִיטַלְקִי מְהוּדָר.

וּמַר זַעֲרוּר שׁוּב הֵעֵז וְדִיבֵּר:
רַק עוֹד שְׁאֵלָה חֲצוּפָה, לֹא יוֹתֵר –

שָׁם בְּבֵית הַשִׁימוּשׁ שֶׁלְךָ הַמְפוֹאָר,
גַם אַתָה... כָּמוֹנִי... אוֹתוֹ הַדָבָר?...
אוֹ שֶׁאַתָה כַּדוּרִים מִזָהָב מְשַׁלְשֵׁל
בְּאַסְלַת הַזָהָב בְּאַרְמוֹן הַמְנַהֵל?

סְלַח לִי שֶׁאֲנִי לֹא מְנוּמָס הַפַּעַם
כִּי הִכְאַבְתָ לִי מְאוֹד, עַד זַעַם.
כִּי אֶת הַפֶּה אַתָה פּוֹצֶה
וְלֹא זָהָב מִשָׁם יוֹצֵא...

וּמַר זַעֲרוּר זָקַף קוֹמָתוֹ
אַחַר שֶׁשָׁפַךְ אֶת דְבָרָיו הַבְּרוּרִים.
וְאָז הוּא חָזַר אֶל בֵּיתוֹ,
בַּיִת בְּגוֹדֶל קוּפְסַת גַפְרוּרִים.

~~~~