פרק ו'

~~~~~~

מַתְנוֹת הַמֶלֶךְ

~~~~~~


"תִיק תוּק תַק..."

הַאִם אֶזְכֶּה יוֹם אֶחָד לָדַעַת מָה כָּל הַתִקְתוּקִים הָאֵלֶה? לְפָחוֹת הַצְלִילִים הֵם רַכִּים וְלֹא מְעַצְבְּנִים. וְכַאֲשֶׁר הֵם מוֹפִיעִים, אֲנִי כְּאִילוּ מִתְעוֹרֵר מִתוֹךְ חֲשַׁיכָה וְרִיק, מִתְעוֹרֵר וְנִזְכָּר, וּמַתְחִיל לְסַפֵּר.

"613! 613! כָּאן עֲזַזִיאֵל, מִצֶוֶת הַמַעֲקָב."

הוּא נִשְׁמַע עַלִיז וַחֲגִיגִי מִן הָרָגִיל.

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי מוּדְאָג. כִּי לְצַעֲרִי נוֹתַרְתִי עִם 92 נוֹצוֹת בִּלְבַד. בַּקָרוֹב לֹא יִשָׁאֵר עוֹד מָה לִתְלוֹשׁ מִמֶנִי. אֶשָׁאֵר רַק עִם שֶׁלֶד שֶׁל כְּנָפַיִם. וְאָז, אֵיךְ אֲמַלֵא אֶת תַפְקִידִי?

"613! בְּשׂוֹרָה טוֹבָה! תִשְׂמַח הָאָרֶץ! בְּקָרוֹב יִבָּנֶה בֵּית הַמִקְדָשׁ, הַבַּיִת שֶׁבּוֹ יִשְׁכּוֹן אֱלוֹהִים בְּשָׁלוֹם. יִבְנֶה אוֹתוֹ הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. אָז קָדִימָה, 613, לֵךְ לִירוּשָׁלַיִם וְדַוֵחַ לָנוּ הַכּוֹל."

"אֲנִי כְּבָר קוֹפֵץ לְשָׁם!"


אֶת אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ הַמְפוֹאָר מָצָאתִי בְּקַלוּת. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹא נִכְנַסְתִי בַּשַׁעַר אֶלָא בִּנְחִיתָה מִלְמַעְלָה, הָלַכְתִי שָׁם לְאִיבּוּד בֵּין כָּל הַחֲדָרִים וְהָאוּלַמוֹת וּסְבַךְ הַמִסְדְרוֹנוֹת. עַד שֶׁהִגַעְתִי אֶל אוּלַם הַמַלְכוּת. תַבְלִיטִים מַעֲשֵׂה אוּמָן כִּיסוּ אֶת הַקִירוֹת, וְהַמַרְבָדִים הָיוּ מְעוּטָרִים בִּדְגָמִים פִּרְחוֹנִיִים מַרְהִיבִים.

וְהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, לָבוּשׁ אַרְגָמָן וַעֲדוּי זָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, יָשַׁב עַל כֵּס שֶׁנְהָב גָבוֹהַ, וּמִשְׁנֵי צִידָיו שְׁנֵי אֲרָיוֹת שֶׁל אֶבֶן שַׁיִשׁ.

עַל בִּרְכָּיו יָשַׁב קוֹפִיף אֲרוֹךְ זָנָב, וְעַל כְּתֵפוֹ תוּכִּי גָדוֹל – שְׁנֵיהֶם חַיִים וְנוֹשְׁמִים, לֹא מֵאֶבֶן. גַם טַוָס יָרוֹק וּמַבְרִיק הִתְהַלֵךְ שָׁם לְמַרְגְלוֹתָיו. הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה שֶׁאָהַב מְאוֹד חַיוֹת, קִיבֵּל אוֹתָם בְּמַתָנָה מִמַלְכַּת שְׁבָא.

עַל כָּרִיוֹת מֶשִׁי יָשְׁבוּ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים שְׁזוּפִים מִשֶׁמֶשׁ. הֵם הָיוּ בַּנָאֵי הַמֶלֶךְ הָרָאשִׁיִים. וּמוּלָם, בְּבֶגֶד לָבָן וַחֲגוֹרַת תְכֵלֶת, עָמַד הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל וְדִיבֵּר אֲלֵיהֶם.

"... כַּיָדוּעַ לָכֶם, מֵאָז שֶׁבָּא הַשָׁלוֹם בְּאַרְצֵנוּ, כָּל אוּמָנֵי הַבַּרְזֶל – נַפָּחֵי הַבַּרְזֶל וְיוֹצְקֵי הַבַּרְזֶל – הֵם כְּבָר לֹא מְכִינִים חֲרָבוֹת וְכִידוֹנִים לְמִלְחָמָה, אֶלָא לְהָבִים לְמַחְרֵשׁוֹת, אוֹ פַּטִישִׁים וְאִזְמֵלִים בִּשְׁבִיל לִבְנוֹת אִיתָם..."

"בַּרְזֶל... בַּרְזֶל..." קָרָא הַתוּכִּי. הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הִתְעַלֵם מֵהַהַפְרָעָה וְהִמְשִׁיךְ –

"הָאֲדָמָה נוֹתֶנֶת מִכָּל טוּב, דָגָן וְגֶפֶן וְזַיִת וּתְאֵנָה. וְהַצֹאן וְהַבָּקָר בְּרִיאִים וְשׁוֹפְעִים... וְהָאָרֶץ נִבְנֵית עוֹד וָעוֹד... לָמָה? – מִפְּנֵי שֶׁמַלְכֵּנוּ הַטוֹב הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת הַשָׁלוֹם וְהַצֶדֶק, שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לִשְׁכֵנוֹ וְשָׁלוֹם עִם כָּל הָעַמִים מִסָבִיב..."

"שָׁלוֹם! שָׁלוֹם!" קָרָא הַתוּכִּי וְהַקוֹף טִלְטֵל בַּעֲלִיצוּת אֶת זְנָבוֹ הָאָרוֹךְ וְכִמְעַט הִפִּיל אֶת הַתוּכִּי מִכְּתֵפוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ.

"וְעַל כֵּן," הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הִתְאַפֵּק וְשָׁמַר עַל סַבְלָנוּתוֹ, "סוֹף סוֹף הִגִיעַ הַזְמַן לִבְנוֹת בַּיִת לֶאֱלוֹהִים רוֹדֵף הַשָׁלוֹם וְהַצֶדֶק. בַּיִת קָדוֹשׁ בְּהַר הַמוֹרִיָה."

"בַּיִת, בַּיִת..." קָרָא הַתוּכִּי, "סוֹף סוֹף, סוֹף סוֹף!"

הַקוֹף קִיפֵּץ בְּעַלִיזוּת עַל בִּרְכֵּי הַמֶלֶךְ, וְהַטַוָס נִיעֲנֵעַ בְּמֶרֶץ בְּרֹאשׁוֹ הַמְקוּשָׁט בְּנוֹצוֹת כְּחוּלוֹת. הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה לֹא כָּעַס, דַוְקָא נִרְאָה מְשׁוּעֲשָׁע. הָיָה יָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב בַּעֲלֵי חַיִים; אֲפִילוּ אָמְרוּ שֶׁהוּא מֵבִין אֶת שְׂפָתָם.

"אֲבָל!..." הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הֵרִים אֶת קוֹלוֹ בְּאִיוּם עַל שְׁלוֹשֶׁת הַבַּנָאִים הָרָאשִׁיִים, "אֶת בֵּית הַמִקְדָשׁ אָסוּר לִבְנוֹת בַּדֶרֶךְ הָרְגִילָה שֶׁבָּהּ אַתֶם בּוֹנִים כָּל בַּיִת אוֹ אַרְמוֹן. יֵשׁ תְנַאי אֶחָד חָמוּר: –"

"חָמוּר! חָמוּר!"

"...בַּאֲתַר הַבְּנִיָה הַקָדוֹשׁ אָסוּר לְהִשְׁתַמֵשׁ בְּבַרְזֶל. לֹא בְּפַטִישֵׁי בַּרְזֶל וְלֹא בְּאִזְמֵלֵי בַּרְזֶל. לֹא בְּמַסְמְרֵי בַּרְזֶל וְלֹא בְּמַסוֹרֵי בַּרְזֶל. וְיוֹתֵר מִזֶה: אֲפִילוּ קוֹל שֶׁל בַּרְזֶל אָסוּר שֶׁיַגִיעַ לְשָׁם בִּזְמַן הַבְּנִיָה. שׁוּם צְלִיל. שׁוּם נְקִישָׁה."

"אָסוּר! אָסוּר!"

"וְלָמָה אָסוּר? מִפְּנֵי שֶׁהַבַּרְזֶל מַזְכִּיר מִלְחָמָה וּכְלֵי נֶשֶׁק, חֲרָבוֹת וְכִידוֹנִים, וְהֶרֶס וּזְעָקוֹת וְדָם – וְאִילוּ הַמִקְדָשׁ נִבְנָה לִהְיוֹת בַּיִת שֶׁל שָׁלוֹם וְרַחֲמִים. אֱלוֹהִים דוֹרֵשׁ שֶׁהַבַּיִת שֶׁלוֹ יִהְיֶה טָהוֹר, טָהוֹר בְּטוֹהַר גָמוּר שֶׁלֹא מַזְכִּיר שׁוּם סֵבֶל וְאַכְזָרִיוּת."

"טָהוֹר! טָהוֹר!" קָרָא הַתוּכִּי, וְהַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הִסְכִּים אִיתוֹ –

"נָכוֹן, טָהוֹר," אָמַר לִשְׁלוֹשֶׁת הַבַּנָאִים, "וְלָכֵן קָרָאתִי לָכֶם. לֹא נוּכַל להַתְחִיל לִפְנֵי שֶׁנֵדַע אֵיךְ לִבְנוֹת בְּלִי שֶׁבַּרְזֶל יִשָׁמַע בַּמָקוֹם הַקָדוֹשׁ. יֵשׁ לָכֶם רַעְיוֹן?"

מִי שֶׁדִיבֵּר רִאשׁוֹן הָיָה הַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ הֶעָצוּם.

"פָּשׁוּט מְאוֹד. נַחְצוֹב וּנְסַתֵת אֶת הָאֲבָנִים רָחוֹק בְּהָרֵי אֶפְרַיִם אוֹ בְּהָרֵי חֶבְרוֹן. מִמֶרְחָק כָּזֶה לֹא יִשָׁמַע הַבַּרְזֶל בְּהַר הַמוֹרִיָה."

"לֹא, לֹא טוֹב!" אָמַר הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "בִּשְׁבִיל לְהַסִיעַ רְבָבוֹת שֶׁל אֲבָנִים מִמֶרְחַקִים, נִצְטָרֵךְ לְהוֹסִיף אַלְפֵי סַבָּלִים וּמֵאוֹת עֲגָלוֹת. זֶה יַאֲרִיךְ אֶת מֶשֶׁךְ הַבְּנִיָה בְּשָׁנִים רַבּוֹת."

"לֹא טוֹב! לֹא טוֹב!" קָרָא הַתוּכִּי.

שֵׁנִי דִיבֵּר הַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אֶלֶף הָאַרְמוֹנוֹת הַקְטַנִים שֶׁל נְשׁוֹת הַמֶלֶךְ. כַּיָדוּעַ, לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיוּ אֶלֶף נָשִׁים. כָּל אַחַת מֵהֶן גָרָה בְּאַרְמוֹן קָטָן וְנָאֶה.

"פָּשׁוּט מְאוֹד. לְיַד אֲתַר הַחֲצִיבָה וְהַסִיתוּת נַצִיב אֶלֶף כְּלוּבִים שֶׁל צִיפּוֹרֵי שִׁיר מַרְעִישִׁים. וְגַם כָּל הַחוֹצְבִים וְהַסַתָתִים יָשִׁירוּ בְּקוֹל רָם בְּעֵת עֲבוֹדָתָם. בְּתוֹךְ כָּל הָרַעַשׁ שׁוּם קוֹל שֶׁל בַּרְזֶל לֹא יִשָׁמַע בַּשֶׁטַח הַקָדוֹשׁ."

"לֹא, לֹא טוֹב!" אָמַר שׁוּב הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "קוֹלוֹת הַבַּרְזֶל כֵּן יַחְדְרוּ, אֶלָא שֶׁיַגִיעוּ מְעוּרְבָּבִים עִם הַצִיוּצִים וְהַזִמְרָה. הָאוֹזֶן רַק לֹא תַצְלִיחַ לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם. לֹא אַרְשֶׁה לְשַׁקֵר לְעַצְמֵנוּ.

"לֹא טוֹב! לֹא טוֹב!" הִתְעָרֵב הַתוּכִּי. הַמֶלֶךְ לֹא הִתְעָרֵב מִפְּנֵי שֶׁכָּל מָה שֶׁקָשׁוּר לְעִנְיְנֵי הַקְדוּשָׁה הוּא הִשְׁאִיר לַכּוֹהֵן הַגָדוֹל.

שְׁלִישִׁי דִיבֵּר הַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אוּרְווֹת הַסוּסִים שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה.

"אוּלַי מַחְסוֹם קוֹל? כְּלוֹמַר, לְיַד אֲתַר הַבְּנִיָה הַמַרְעִישׁ נִבְנֶה חוֹמַת עֵץ כְּפוּלָה עִם מִילוּי שֶׁל חוֹל. חוֹמָה גְבוֹהָה וּרְחָבָה וְעָבָה כָּל כָּךְ, שֶׁשׁוּם צְלִיל שֶׁל בַּרְזֶל לֹא יַעֲבוֹר דַרְכָּהּ."

"כֵּן כֵּן!" קָבַע הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "בְּאוֹפֶן זֶה הַמָקוֹם הַקָדוֹשׁ לֹא יִטָמֵא בְּקוֹלוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. פָּשׁוּט מְאוֹד וְטוֹב מְאוֹד. מִצִידִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל בַּבְּנִיָה."

"פָּשׁוּט מְאוֹד! טוֹב מְאוֹד!" הִתְלַהֵב הַתוּכִּי, וְהַקוֹף רָקַד מִסָבִיב לַמֶלֶךְ, וְהַטַוָס פָּרַס לְרַאֲוָה אֶת זְנָבוֹ הַיְפֵהפֶה.

הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל עָזַב אֶת הָאוּלָם וְהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה חִילֵק אֶת הַתַפְקִידִים בֵּין שְׁלוֹשֶׁת הַבַּנָאִים הָרָאשִׁיִים.

עַל הַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת הָאַרְמוֹן הַגָדוֹל הִטִיל הַמֶלֶךְ לִבְנוֹת אֶת הַהֵיכָל הַגָדוֹל בַּמִקְדָשׁ. אֶת קוֹדֶשׁ הַקוֹדָשִׁים יִבְנֶה הַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אֶלֶף הָאַרְמוֹנוֹת שֶׁל נְשׁוֹת הַמֶלֶךְ. וְהַבַּנַאי שֶׁבָּנָה אֶת אוּרְווֹת הַמֶלֶךְ יִבְנֶה אֶת הַחֲצֵרוֹת וְהַשְׁעָרִים.

בְּכָל שָׁעָה פְּנוּיָה הִשְׁקִיף הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה מִגַג אַרְמוֹנוֹ וְהִשְׁגִיחַ עַל הַבְּנִיָה. אֶת הָאֲבָנִים הָעֲצוּמוֹת חָצְבוּ וְסִיתְתוּ בִּכְלֵי בַּרְזֶל – אֲבָל רַק מֵאֲחוֹרֵי חוֹמָה עָבָה. אֶל הָהָר הַקָדוֹשׁ לֹא הִגִיעַ שׁוּם קוֹל שֶׁל בַּרְזֶל. רַק אֶת אַבְנֵי הַמִזְבֵּחַ הַקָדוֹשׁ לֹא סִתְתוּ בִּכְלָל וְכַמוּבָן שֶׁשׁוּם בַּרְזֶל לֹא נָגַע בָּהֶן.

וַאֲנִי, מַלְאַךְ הָאָרֶץ, לֹא שָׁכַחְתִי אֶת שְׁלִיחוּתִי. בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁתִסְתַיֵם הַבְּנִיָה, שִׁיגַרְתִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם דוּחַ עַל כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה שֶׁרָאִיתִי בְּמַמְלֶכֶת שְׁלֹמֹה.


שֶׁבַע שָׁנִים אָרְכָה הַבְּנִיָה. סוֹף סוֹף הִתְנַשֵֹא הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ עַל הָהָר, גָמוּר וְשָׁלֵם, וַאֲבָנָיו בּוֹהֲקוֹת בְּלוֹבֶן טָהוֹר.

אַחֲרוֹנֵי הַבַּנָאִים וְהָאוּמָנִים בְּבִגְדֵי עֲבוֹדָה מְאוּבָּקִים אָסְפוּ אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה וְהָלְכוּ לִבְנוֹת בִּנְיָן אַחֵר. וּבִמְקוֹמָם נִכְנְסוּ לְבֵית הַמִקְדָשׁ שְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה כּוֹהֲנִים לְבוּשִׁים לָבָן לִכְבוֹד עֲבוֹדַת הַקוֹדֶשׁ. הָיוּ שָׁם כּוֹהֲנִים רָמֵי דֶרֶג, כּוֹהֲנִים סְגָנִים וְכוֹהֲנִים פְּשׁוּטִים. וּמֵעַל כּוּלָם הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל.

לִכְבוֹד חֲנוּכַּת הַבַּיִת הִכְרִיז הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה עַל חֲגִיגוֹת פְּאֵר שֶׁמֵעוֹלָם לֹא נוֹדְעוּ כְּמוֹתָן בָּאָרֶץ וּבְכָל הָאֲרָצוֹת.

וּמִשׁוּם שֶׁהַמֶלֶךְ אָהַב אֶת כָּל אֶלֶף הַנָשִׁים שֶׁלוֹ, הוּא זָכַר אוֹתָן בַּיוֹם הַגָדוֹל וְהֶעֱנִיק לָהֶן שַׁי קָדוֹשׁ – לְכָל אַחַת וְאַחַת.

שְׁלֹמֹה הָלַךְ בָּרֹאשׁ. וְכָל אִישָׁה הֶחְזִיקָה חֶבֶל זָהָב בְּקָצֶה אֶחָד, וְקָצֵהוּ הַשֵׁנִי הָיָה קָשׁוּר לַצַוָאר שֶׁל הַמַתָנָה שֶׁקִיבְּלָה – טָלֶה אוֹ גְדִי אוֹ עוֹפֶר אַיָלִים. וְכָל הַדֶרֶךְ מִן הָאַרְמוֹן אֶל הַר הַמוֹרִיָה הֵן רָקְדוּ עִם הַמֶלֶךְ וְכִרְכְּרוּ וְשָֹמְחוּ. וְהַכְּבָשִֹים וְהָעִיזִים פּוֹעִים וְהָאַיָלִים עוֹרְגִים.

מתנות המלך

וְעוֹד עֶשְׂרִים אֶלֶף בָּקָר וְצֹאן נָתָן שְׁלֹמֹה לַהֲמוֹנֵי עוֹלֵי הָרֶגֶל שֶׁבָּאוּ מִכָּל הָאָרֶץ. עֶשְׂרִים אֶלֶף? לֹא הִסְפַּקְתִי לִסְפּוֹר בְּעַצְמִי; אֶת הַמִסְפָּר הַזֶה מָצָאתִי בְּסֵפֶר הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מַזְכִּיר הַמֶלֶךְ.

וְכָל הַחוֹגְגִים – הַמֶלֶךְ וּנְשׁוֹתָיו וְכָל הָעָם – רוֹקְדִים וְדוֹחֲפִים אֶת הַבָּקָר וְהַצֹאן אֶל הָהָר.

וְכַאֲשֶׁר הִגִיעוּ אֶל בֵּית הַמִקְדָשׁ, נָתְנָה כָּל אִישָׁה אֶת הַטָלֶה אוֹ הַגְדִי אוֹ הָעוֹפֶר שֶׁלָהּ לַכּוֹהֲנִים. וְהַכּוֹהֲנִים הִקְרִיבוּ בִּשְׁבִילָן אֶת הַקוֹרְבָּנוֹת עַל הַמִזְבֵּחַ. הַמֶלֶךְ הִקְרִיב שְׁנֵי עֲגָלִים, אֶחָד שָׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיבוּ הַכּוֹהֲנִים אֶת כָּל הַבָּקָר וְהַצֹאן הָרַב לְמַעַן הָעָם.

הַכּוֹהֲנִים עָבְדוּ קָשֶׁה. הַבְּגָדִים שֶׁלָהֶם כְּבָר לֹא נִרְאוּ לְבָנִים.

הֶעֱדַפְתִי לְהִתְרַחֵק וְהִשְׁקַפְתִי מִלְמַעְלָה.

עָנָן שָׁחוֹר וְכָבֵד עָמַד מֵעַל הָהָר, וְנַחַל קִדְרוֹן שֶׁזָרַם לְמַטָה נַעֲשָׂה אָדוֹם.

חָגַג הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וְחָגְגוּ אֶלֶף נְשׁוֹתָיו. שָׁבוּעַ אֶחָד לֹא הִסְפִּיק וְהַמֶלֶךְ הוֹסִיף עוֹד שָׁבוּעַ. הֲמוֹנֵי הָעָם מֵעוֹלָם לֹא שָֹמְחוּ כְּמוֹ בְּאוֹתָם יְמֵי חַג, וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁתוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יַיִן. אֶת הַיַיִן חִילֵק הַמֶלֶךְ בְּחִינָם.

כַּאֲשֶׁר נִגְמְרוּ הַחֲגִיגוֹת, שָׁלַחְתִי דוּחַ מְפוֹרָט וּמְדוּיָק לְצֶוֶת הַמַעֲקָב. וּבַסוֹף, מִילֵאתִי אֶת הַהַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִי לְמַלְאֲכֵי הַשָׁמַיִם שֶׁלֹא לְהַסְתִיר מֵהֶם דָבָר, וְשָׁאַלְתִי אֶת הַשְׁאֵלָה שֶׁהִטְרִידָה אוֹתִי וְלֹא נָתְנָה לִי מְנוּחָה.

לֹא, לֹא יָכוֹלְתִי לִשְׁתוֹק.

"לָמָה, בִּזְמַן שֶׁהַבַּנָאִים בָּנוּ עַל הָהָר הַקָדוֹשׁ, אָסוּר הָיָה לִשְׁמוֹעַ שׁוּם קוֹל שֶׁל בַּרְזֶל – אֲבָל הַכּוֹהֲנִים בַּמִקְדָשׁ שָׁחֲטוּ בְּסַכִּינִי בַּרְזֶל, גָרְפוּ בְּמַגְרֵפוֹת בַּרְזֶל, צָלוּ עַל שִׁיפּוּדֵי בַּרְזֶל וְטִיגְנוּ בְּמַחֲבַתוֹת בַּרְזֶל?

"כְּלוֹמַר, לָמָה הַבַּרְזֶל מַזְכִּיר מִלְחָמָה וְהֶרֶס וְדָם כַּאֲשֶׁר הוּא מוּנָף עַל אֲבָנִים – וְלֹא כַּאֲשֶׁר הוּא מוּנָף עַל כְּבָשִֹים וְעִיזִים וְאַיָלִים, עַל פָּרִים וַעֲגָלִים?

"לָמָה?

"מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם רָמִים – לֹא כְּדֵי לְהַכְעִיס אֲנִי שׁוֹאֵל, אֶלָא מִתוֹךְ חוֹבָתִי לְקַיֵם אֶת הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ."

בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה פִּילְחוּ אֶת כְּנָפַי כְּאֵבִים עַזִים.

~~~~