~~~ פֶּרֶק ח' ~~~

שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ מוֹפִיעַ שׁוּב. הַזְמָנָה לִזְכּוֹת בַּפְּרָס הַגָדוֹל. וְשׁוּב שַׁתֶקֶת הַלָשׁוֹן.



עֵ

זֶר יָצָא לְמַסָעוֹ וַעֲדַיִן לֹא חָזַר.

בֶּחָצֵר הָיְתָה חֶלְקַת חוֹל קְטַנָה וְשָׁם כָּתַב תוּשִׁיאֵל מִילִים בְּמַקֵל דַק, כָּתַב וּמָחַק. הוּא רָצָה לְהַגִיעַ לִידִיעָה טוֹבָה שֶׁל קְרִיאָה וּכְתִיבָה. אוּלַי הַגוֹרָל בָּחַר בּוֹ לְהַעְתִיק אֶת סֵפֶר הַמְגִילָה הֶחָבוּי בַּמְעָרָה?

לְצַד הַבַּיִת הָיָה דִיר אֲבָנִים, וּבַדִיר שְׁתֵי הָעִיזִים הָאֲהוּבוֹת עַל תוּשִׁיאֵל. הוּא קָרָא לָהֶן שִׁפְרָה וְפּוּעָה. מִדֵי יוֹם נִיקָה אֶת הַדִיר וְחָלַב אֶת הָעֲטִינִים שֶׁהִתְמַלְאוּ בֶּחָלָב.

פַּעֲמַיִם בְּיוֹם הוּא הוֹצִיא אֶת שִׁפְרָה וְפּוּעָה הַחוּצָה מִן הֶחָצֵר, לְלַחֵךְ אֶת הָעֵשֶׂב בְּצִידֵי הַשְׁבִילִים שֶׁעַל הָהָר. הָעֵשֶׂב הָיָה עֲדַיִן גָבוֹהַ, אַךְ כְּבָר הִתְחִיל לְהַצְהִיב, כִּי הַקַיִץ בַּפֶּתַח. עֲצֵי הַתַפּוּחַ פָּרְחוּ, הַגְפָנִים לִבְלְבוּ, וְהַצִיפּוֹרִים, גַם הַצִיפּוֹרִים הִנְעִימוּ זְמִירוֹת.

שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה? לֹא בַּבַּיִת שֶׁל תוּשִׁיאֵל.

הוּא רָאָה אֶת אִימוֹ שׁוֹתֶקֶת, שְׁקוּעָה בְּמַחְשָׁבוֹת, מְנוּתֶקֶת מִן הָעוֹלָם.

לִפְעָמִים, בְּאֶמְצַע עֲבוֹדָתָה, עָמְדָה קְפוּאָה בַּחַלוֹן אוֹ יָשְׁבָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן בֶּחָצֵר, נוֹשֵׂאת אֶת עֵינֶיהָ אֶל הֶהָרִים. וְתוֹךְ שֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בַּמַטְאֲטֵא אוֹ בְּכַף הָעֵץ, הִתְפַּלְלָה בִּשְׂפָתַיִם נָעוֹת וּבְקוֹל לֹא נִשְׁמָע.

שלומית נושאת תפילה אל מול ההרים.

יוֹם אֶחָד הִסְתַכְּלָה שְׁלוֹמִית לְמַרְגְלוֹת הָהָר וְנִבְהֲלָה, כִּמְעַט עַד עִילָפוֹן.

אֲבָל הָיָה זֶה עֵזֶר שֶׁשָׁב מִמַסָעוֹ לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם.

תוּשִׁיאֵל עָזַר לוֹ לִפְרוֹק אֶת הַמִטְעָן מֵעַל גַב הַפֶּרֶד. שְׁלוֹמִית נִיגְשָׁה לְהָכִין סְעוּדָה טוֹבָה לָאִישׁ שֶׁבָּא מִדֶרֶךְ אֲרוּכָּה. וְעֵזֶר הָלַךְ לְהַחְזִיר אֶת הַפֶּרֶד אֲשֶׁר שָׂכַר מִשׁוֹפֵט הַכְּפָר (כָּךְ נִקְרַא רֹאשׁ הַכְּפָר).

לְמָחֳרָת כְּבָר עָלוּ מִן הַמְעָרָה קוֹלוֹת שֶׁל כְּלֵי עֲבוֹדָה. עֵזֶר הִתְחִיל לְלַמֵד אֶת תוּשִׁיאֵל לַעֲשׂוֹת סַנְדָלִים, הַמְלָאכָה שֶׁעָבְרָה מֵאָב לְבֵן. וְגַם לִימֵד אוֹתוֹ מְעַט מִשְׁאַר הַמְלָאכוֹת. תוּשִׁיאֵל כְּבָר דָפַק מַסְמְרִים וְלָמַד לַהֲלוֹם בְּמַקֶבֶת עַל פַּח רָקוּעַ. לִפְעָמִים נִכְנְסָה שְׁלוֹמִית לַמְעָרָה כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוּשִׁיאֵל הָעוֹשֶׂה חַיִל.

וּבְאַחַד הַיָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל חוֹדֶשׁ תַמוּז שׁוּב הוֹפִיעָה דְמוּת רוֹכֶבֶת עַל פֶּרֶד. עַל הַדֶרֶךְ לְמַטָה רָאָה תוּשִׁיאֵל גְלִימָה מִתְנוֹפֶפֶת וּשְׁנֵי פַּסֵי אַרְגָמָן מִתְנוֹעֲעִים כְּגַלִים. כְּשֶׁהִתְקָרֵב הָרוֹכֵב עַד לְמַרְגְלוֹת הָהָר, הִבְחִין תוּשִׁיאֵל חַד הָעַיִן גַם בִּשְׁלוֹשׁ הַנוֹצוֹת בְּכוֹבָעוֹ וּבְכִידוֹנוֹ הַנָטוּי.

מִיָד רָץ אֶל הַמְעָרָה וְקָרָא לְאָבִיו. גַם אִימוֹ בָּאָה. הֵם עָמְדוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ בָּרוֹכֵב הָעוֹלֶה בְּמִשְׁעוֹל הָהָר. הַפַּעַם לֹא פָּסַח שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ עַל כְּפַר רָם–רוֹם.

תוּשִׁיאֵל הִרְגִישׁ שֶׁפִּיו יָבֵשׁ. בִּרְכָּיו רָעֲדוּ. אִישׁ הַבְּשׂוֹרָה, לָמָה בָּא? הַאִם בִּדְבַר פְּנוּאֵל אָחִיו? בִּדְבַר אֶלְעָד? אוֹ לְבַשֵׂר עַל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד?

אָבִיו עֵזֶר עָמַד לְלֹא נוֹעַ, חִיוֵר פָּנִים. הוּא חִיבֵּק אֶת כְּתֵפֶיהָ שֶׁל שְׁלוֹמִית. וְהִיא חִיבְּקָה אֶת תוּשִׁיאֵל.

שְׁלוֹמִית לֹא צָנְחָה בְּעִילָפוֹן. הַבֶּהָלָה שֶׁלָהּ הָפְכָה הַפַּעַם לִצְעָקָה זוֹעֶמֶת וַאֲיוּמָה, קוֹרַעַת אוֹזֶן וָלֵב.

" אָ  ר  וּ  ר     הַ  מֶ  לֶ  ךְ... "

הַקְלָלָה פָּרְצָה מִתוֹכָהּ, מֵהַבֶּטֶן הָרוֹתַחַת.

יָדוּעַ לַכּוֹל מָה דִינוֹ שֶׁל מְקַלֵל מֶלֶךְ.

לְמַרְבֵּה הַמַזָל, הַשָׁלִיחַ הָיָה עֲדַיִן רָחוֹק וְלֹא שָׁמַע. וּמֵעוֹצְמַת הַצְעָקָה נִשְׁמְעוּ הַמִילִים כְּמוֹ שְׁאָגָה נוֹרָאָה וְנוֹאֶשֶׁת שֶׁל חַיָה פְּצוּעָה. גַם עֵזֶר וְתוּשִׁיאֵל שָׁמְעוּ רַק זְעָקָה, לֹא קְלָלָה. וְאִם כֵּן שָׁמְעוּ, לֹא רָצוּ לְהַאֲמִין.

וְאַחֲרֵי הַצְעָקָה הָיְתָה שְׁתִיקָה.

וּפִתְאוֹם נָקְשׁוּ שִׁינֶיהָ שֶׁל שְׁלוֹמִית. קֶצֶף בִּיעְבֵּעַ בִּשְׂפָתֶיהָ. הַלֶסֶת שֶׁלָהּ רָטְטָה וּגְרוֹנָהּ פִּירְכֵּס.

תוּשִׁיאֵל רָץ לְהָבִיא לָהּ סֵפֶל מַיִם. הִיא יָשְׁבָה עַל הָאֶבֶן וְלָגְמָה רַק כַּמָה טִיפּוֹת.

הֵם שָׁמְעוּ אֶת הָרוֹכֵב מֵאִיץ וְדוֹפֵק בַּפֶּרֶד הַמְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה הָהָר. הַבַּיִת שֶׁלָהֶם הָיָה הָרִאשׁוֹן בַּכְּנִיסָה לַכְּפָר. הַפֶּרֶד עָצַר בְּפֶתַח הֶחָצֵר, מִתְנַשֵׁף מִמַאֲמָץ.

תוּשִׁיאֵל וְעֵזֶר עָמְדוּ מִשְׁנֵי צִידֶיהָ שֶׁל שְׁלוֹמִית, אָחֲזוּ בִּכְתֵפֶיהָ. הָרוֹכֵב דָפַק בְּכִידוֹנוֹ בָּאֲדָמָה וְדִיבֵּר בְּקוֹל עָבֶה.

"הַגִידוּ לִי, אֵיפֹה בֵּיתוֹ שֶׁל הַשׁוֹפֵט?"

הֵם נָשְׁמוּ לִרְוָחָה. לֹא פְּנוּאֵל, לֹא אֶלְעָד. שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ בָּא בְּעִנְיַן אַחֵר. אַחֶרֶת הָיָה שׁוֹאֵל 'אֵיפֹה בֵּיתוֹ שֶׁל עֵזֶר בֶּן יוֹעֶזֶר?' הַשָׁלִיחַ גַם לֹא בָּא לְבַשֵׂר רָעוֹת לַשׁוֹפֵט, מִפְּנֵי שֶׁבְּנוֹ הַצָעִיר, הַיָחִיד בֵּין בְּנוֹתָיו הָרַבּוֹת, עֲדַיִן לֹא נִלְקַח לַצָבָא.

כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָר נִקְרְאוּ לַעֲזוֹב אֶת עֲבוֹדָתָם וּלְהִתְאַסֵף בַּכִּיכָּר הַקְטַנָה שֶׁלִפְנֵי בֵּית הַשׁוֹפֵט. גַם עֵזֶר בֶּן יוֹעֶזֶר בָּא, וְאִיתוֹ גַם תוּשִׁיאֵל. שְׁלוֹמִית נִשְׁאֲרָה בַּבַּיִת. בְּפֶה קָפוּץ יָשְׁבָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן בֶּחָצֵר וְעֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת אֶל הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.


לְשׁוֹפֵט הַכְּפָר, אִישׁ רָחָב וְעָבֶה, הָיוּ אַרְבַּע נָשִׁים חֲרוּצוֹת. בְּכָל אֲרוּחָה הוּא קִיבֵּל לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אֲרוּחוֹת, כִּי כָּל אִישָׁה בִּישְׁלָה לוֹ אֲרוּחָה שְׁלֵמָה מִשֶׁלָהּ. ארבע נשות השופט מאכילות אותו.

נְשׁוֹת הַשׁוֹפֵט מִיהֲרוּ לָתֵת לִשְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ לֶחֶם וּגְבִינָה, וְעַל צַוַאר הַפֶּרֶד תָלוּ שַׂק שֶׁל מִסְפּוֹא.

הַשָׁלִיחַ יָשַׁב עַל גַב הַפֶּרֶד, גָבוֹהַ מֵעַל כּוּלָם. כַּנְפֵי גְלִימָתוֹ הִתְנַפְּחוּ בָּרוּחַ הַחַמָה, וְשָׁלוֹשׁ נוֹצוֹת הָעַיִט רָעֲדוּ בְּכוֹבָעוֹ. הַפֶּרֶד לָעַס אֶת הַמִסְפּוֹא וְהַשָׁלִיחַ דִיבֵּר. כָּל אֵימַת שֶׁרָצָה לְהַדְגִישׁ אֶת דְבָרָיו, דָפַק בְּכִידוֹנוֹ בָּאֲדָמָה.

"בָּאתִי רַק לְהַזְכִּיר לָכֶם אֶת 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' שֶׁיִּתְקַיֵם בְּקָרוֹב!"

"אֵיזֶה חַג בְּרֹאשׁוֹ?" שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה אַנְשֵׁי כְּפַר רָם–רוֹם, "לְמָה הוּא מִתְכַּוֵן?"

"הוֹ, נִזְכַּרְתִי!" קָרָא הַשָׁלִיחַ אֶל הַקָהָל הַמִשְׁתוֹמֵם, "אֵיךְ אַתֶם יְכוֹלִים לָדַעַת? בַּחוֹרֶף, בְּחוֹדֶשׁ שְׁבָט, עָבַרְתִי לְמַרְגְלוֹת הָהָר הַזֶה. אֲבָל עֲנָנִים הִסְתִירוּ אֶת הַכְּפָר שֶׁלָכֶם מֵעֵינַי. צַר לִי שֶׁדִילַגְתִי עֲלֵיכֶם..."

וְהוּא סִיפֵּר שֶׁנִשְׁלַח רַק כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת מָה שֶׁכְּבָר יָדְעוּ בְּכָל מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל פֹּה, בִּכְפָר רָם–רוֹם, הוֹדִיעַ עַכְשָׁו לָרִאשׁוֹנָה עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'. הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא מַזְמִין כָּל אָדָם לָבוֹא עִם דָבָר חָדָשׁ שֶׁבָּנָה, כָּזֶה שֶׁלֹא נִרְאָה עוֹד תַחַת הַשֶׁמֶשׁ. כָּל אֶחָד רַשַׁאי לְהִשְׁתַתֵף, כָּל אוּמָן, חָרָשׁ וּבַעַל מְלָאכָה, כָּל אִישׁ וְאִישָׁה, לְמִגָדוֹל וְעַד קָטָן.

"וְהַדָבָר הַמוּצְלָח מִכּוֹל יִזְכֶּה בַּפְּרָס הַגָדוֹל, וְאוֹתוֹ יַעֲנִיק הַמֶלֶךְ בְּמוֹ יָדָיו – מוֹט הַזָהָב שֶׁל שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ הַגָדוֹל שֶׁנִיצָב בְּגַן הַמֶלֶךְ! וּבוֹ שֶׁבַע אַבְנֵי יַהֲלוֹם וְסַפִּיר!"

הַשָׁלִיחַ הֵבִין שֶׁשׁוּם דָבָר חָדָשׁ לֹא יֵצֵא מִן הַמָקוֹם הַזָעִיר וְהַדַל הַזֶה שֶׁל עוֹבְדֵי אֲדָמָה תְמִימִים. בְּכָל זֹאת הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַכְרִיז אֶת כָּל פְּקוּדַת הַמֶלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁחַיַל הַמֶלֶךְ חַיָב לְמַלֵא פְּקוּדָה.

"אַנְשֵׁי רָם–רוֹם! אִם יֵשׁ בָּכֶם אָדָם וּבְיָדוֹ דָבָר חָדָשׁ – יָבוֹא וְיִתְיַצֵב עַד יוֹם י"ד בְּתַמוּז בְּאוּרְווֹת הַמֶלֶךְ שֶׁבָּעִיר תִרְצָה, וְלֹא יְאוּחַר מִשְׁקִיעַת הַחַמָה. וּבְיוֹם ט"וּ בְּתַמוּז יָבוֹא הַמֶלֶךְ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים וְלָתֵת אֶת הַפְּרָס הַגָדוֹל. וְאִם תִשְׁאֲלוּ אוֹתִי, גַם הַמַלְכָּה תוֹפִיעַ!"

אַנְשֵׁי הַכְּפָר בָּהוּ בּוֹ, לֹא מְבִינִים מָה רוֹצִים מֵהֶם. וּכְדֵי לְהַרְשִׁים אוֹתָם, סִיפֵּר הַשָׁלִיחַ בְּגַאֲוָה שֶׁקוֹדֶם, לִפְנֵי שְׁלִיחוּתוֹ זֹאת, הוּא הָיָה אֶחָד מִשִׁבְעַת שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל אֵלָה, בֶּן הַמֶלֶךְ הַקָטָן.

לְבַסוֹף נִפְרַד הַשָׁלִיחַ בְּבִרְכַּת "יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, יֵשׁ וָיֵשׁ!"

וְאָז הִדְהִיר אֶת הַפֶּרֶד בְּמוֹרַד הָהָר, נֶחְפַּז אֶל יִשׁוּב אַחֵר בִּשְׁלִיחוּת הַמֶלֶךְ.

עֵזֶר וְתוּשִׁיאֵל פָּנוּ לַחְזוֹר הַבַּיְתָה. לֹא דִבְרֵי הַשָׁלִיחַ הֶעְסִיקוּ אוֹתָם אֶלָא מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ קוֹדֶם עִם שְׁלוֹמִית. הַזְעָקָה הַנוֹרָאָה. הַשִׁינַיִם שֶׁנָקְשׁוּ. הַלֶסֶת שֶׁרָטְטָה. הַגָרוֹן שֶׁפִּרְכֵּס.

"שׁוּב נִבְהֲלָה אִימְךָ מִפְּנֵי הַשָׁלִיחַ," אָמַר עֵזֶר, "הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה. גַם אַתָה, תוּשִׁיאֵל, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק. כּוּלָנוּ חַיָבִים לִהְיוֹת חֲזָקִים."


בֶּחָצֵר, בְּצֵל הַגֶפֶן, הֵם מָצְאוּ אֶת הָאֲרוּחָה מוּכָנָה, מוּנַחַת עַל מַחְצֶלֶת נְצָרִים. שְׁמֵי הַקַיִץ הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים, לְטָאוֹת הִתְחַמְמוּ בַּשֶׁמֶשׁ וְצִיפּוֹרִים צִיְצוּ.

תוּשִׁיאֵל וְאָבִיו טָבְלוּ אֶת הַלֶחֶם בַּשֶׁמֶן, אָכְלוּ מִן הַזֵיתִים וְהַגְבִינָה, לָגְמוּ מִן הֶחָלָב. שְׁלוֹמִית לֹא טָעֲמָה וְלוּ כַּזַיִת.

עֵזֶר סִיפֵּר לָהּ מָה אָמַר שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ, עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים', וְעַל הַפְּרָס הַגָדוֹל. הִיא שָׁתְקָה.

כְּדֵי לְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ הִתְחִיל עֵזֶר לְזַמְזֵם מַנְגִינָה. אוֹתָה הַמַנְגִינָה הַמוּפְלָאָה שֶׁל שִׁיר הַמִזְמוֹר עַל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. הוּא שָׁמַע אוֹתָהּ בִּזְמַן הַמַסָע שֶׁלוֹ, וְעַכְשָׁו זִמְזֵם אוֹתָהּ בְּלִי מִילִים. גַם תוּשִׁיאֵל נִסְחַף וְהִצְטָרֵף. שְׁלוֹמִית שָׁתְקָה.

עֵזֶר הִתְבּוֹנֵן בָּהּ. "לָמָה אֵינֵךְ אוֹכֶלֶת דָבָר?"

הִיא נִיסְתָה לַעֲנוֹת. פִּיהָ הִתְאַמֵץ לוֹמַר מַשֶׁהוּ, אַךְ נִפְתַח רַק פָּחוֹת מֵעוֹבִי זֶרֶת.

"מָה לָךְ, שְׁלוֹמִית?" פָּנָיו שֶׁל עֵזֶר הֶחְוִירוּ מְאוֹד.

"מָה לָךְ, אִימִי?"

"שְׁלוֹמִית, שְׁלוֹמִית!" קָרָא עֵזֶר וְאָחַז בְּסַנְטֵרָהּ, "אִימְרִי דְבַר מָה."

הִיא שׁוּב רָצְתָה לְהַגִיד מַשֶׁהוּ. נִיסְתָה לִפְתוֹחַ אֶת פִּיהָ. רַק סֶדֶק נִפְתַח בֵּין שִׁינֶיהָ. שׁוּם מִילָה בְּרוּרָה. רַק שִׁבְרֵי קוֹל מְשׁוּנִים, חֲנוּקִים.

עֵזֶר קָם עַל רַגְלָיו וְהִתְהַלֵךְ הָלוֹךְ וָשׁוֹב בֶּחָצֵר, נִסְעָר וְנִרְגָז. תוּשִׁיאֵל נָשָׂא אֵלָיו אֶת עֵינָיו בִּשְׁאֵלָה.

"לְשׁוֹנָהּ נִדְבְּקָה לְחִיכָּהּ..." לָחַש עֵזֶר, "הֲרֵי זֹאת הַמַחֲלָה הָאֲרוּרָה. דַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן."

תוּשִׁיאֵל נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו וְעָצַם אֶת עֵינָיו. וּכְשֶׁפָּקַח אוֹתָן רָאָה שֶׁהַשָׁמַיִם נִשְׁאֲרוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. הַלְטָאוֹת הִמְשִׁיכוּ לְהִתְחַמֵם בַּשֶׁמֶשׁ. וְהַצִיפּוֹרִים, גַם הַצִיפּוֹרִים לֹא הִשְׁתַתְקוּ וְצִיְצוּ בְּשַׁאֲנַנוּת. כְּאִילוּ כְּלוּם לֹא קָרָה.

~~~~