שְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת הַטוֹבִים

שְׁ

נֵי מַאֲכָלִים לֹא הִכְנִיס מִיכָאֵל לְפִיו: בָּנָנוֹת וַחֲצִילִים. הוּא לֹא סָבַל אֶת הָרֵיחַ הַמָתוֹק שֶׁל הַבָּנָנָה וְאֶת הַטַעַם הַמַר שֶׁל הֶחָצִיל. אִימָא הִתְחַשְׁבָה בּוֹ. הִיא אַף פַּעַם לֹא הִכְנִיסָה הַבַּיְתָה חֲצִילִים וְלֹא אָכְלָה בְּנוֹכְחוּתוֹ בָּנָנוֹת. וְכָךְ, מִיכָאֵל לֹא הִתְקָרֵב אֶל חֲצִילִים וּבָנָנוֹת, וְהַחֲצִילִים וְהַבָּנָנוֹת לֹא הִתְקָרְבוּ אֵלָיו. עַד שֶׁיוֹם אֶחָד... לֹא, זֶה הָיָה בַּלַיְלָה, בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה.

יָרֵחַ מָלֵא שָׁט בַּחַלוֹן. הַוִילוֹן הִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ. פִּתְאוֹם קָפַץ מִין יְצוּר מְשׁוּנֶה וּמְכוֹעָר לַחֶדֶר. הָיָה לוֹ צֶבַע סָגוֹל כֵּהֶה כְּמוֹ שֶׁל חָצִיל. וְגַם מִבְנֵה גוּף שֶׁל חָצִיל, אֲבָל עֲנָקִי. פֶּלֶא שֶׁבִּכְלָל הִצְלִיחַ לְהִיכָּנֵס בַּחַלוֹן.

מִיכָאֵל הִתְכַּוֵץ בַּמִיטָה, אֲחוּז צְמַרְמוֹרֶת.

"הֵי, אַתָה!" אָמַר הַיְצוּר בְּקוֹל חוֹרְקָנִי, "תִרְאֶה מָה הֵבֵאתִי לְךָ."

בָּנָנוֹת! לֹא שְׁתַיִם–שָׁלוֹשׁ, אֶלָא אֶשְׁכּוֹל שָׁלֵם. וְהַבָּנָנוֹת רַכּוֹת וּמְעוּכוֹת. רֵיחַ הַקְוֵץ' הַמְתַקְתַק מִילֵא אֶת הַחֶדֶר. אָיוֹם וְנוֹרָא. מִיכָאֵל כִּיסָה אֶת רֹאשׁוֹ בַּשְׂמִיכָה. כְּאִילוּ שֶׁשְׂמִיכָה יְכוֹלָה לַעֲזוֹר.

"לֹא רוֹצֶה? לֹא צָרִיךְ." הַיְצוּר גִיחֵךְ וְהִתְיַשֵׁב עַל שׁוּלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁמִמוּל. הוּא תָחַב לְפִיו אֶת הַבָּנָנוֹת זוֹ אַחַר זוֹ וַאֲפִילוּ לֹא טָרַח לְקַלֵף אֶת הַקְלִיפּוֹת. הוּא לָעַס וּבָלַע בְּרַעַשׁ מַבְחִיל. וּבְלִי כָּל בּוּשָׁה שִׁיהֵק כָּל הַזְמַן שִׁיהוּקִים קוֹלָנִיִים.

זְוָעָה. גַם חָצִיל גַס וְגַם בָּנָנוֹת מְצ'וּקְמָקוֹת, וְעוֹד בַּחֶדֶר שֶׁלוֹ. גוּפוֹ שֶׁל מִיכָאֵל הִתְכַּסָה בְּזֵיעָה קָרָה.

"אִימָא... אִימָא..." הוּא צָעַק. וְהִתְעוֹרֵר.

אִימָא יָשְׁבָה עַל קְצֵה מִיטָתוֹ וְלִיטְפָה אֶת רֹאשׁוֹ. מִיכָאֵל רָעַד מִפַּחַד. הוּא רָאָה אֶת הַוִילוֹן בַּחַלוֹן מִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ. עַל שׁוּלְחַן הַכְּתִיבָה הָיָה מוּנָח הַיַלְקוּט שֶׁלוֹ.

"דַי, אִימָא, נִמְאֲסוּ עָלַי הַחֲלוֹמוֹת הַמַגְעִילִים הָאֵלֶה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ בָּעִנְיָן."

בְּאוֹתוֹ יוֹם, מִיָד כְּשֶׁחָזַר מִבֵּית הַסֵפֶר, יָשַׁב מִיכָאֵל וְכָתַב מִכְתָב.

דוֹד מְנַחֵם הַיָקָר, שָׁלוֹם!
אֵין לְךָ מוּשָׂג אֵיזֶה חֲלוֹם רַע חָלַמְתִי גַם הַלַיְלָה. דַי, הַחֲלוֹמוֹת הָאֵלֶה נִמְאֲסוּ עָלַי לְגַמְרֵי. הַאִם לַחֶדֶר שֶׁלְךָ קָפַץ פַּעַם חָצִיל מַגְעִיל וְהִצִיעַ לְךָ בָּנָנוֹת רְקוּבוֹת? לְדַעְתִי, מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהַמְצִיא מַשֶׁהוּ נֶגֶד הַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים הָאֵלֶה. מָה דַעְתְךָ עַל מַשֶׁהוּ כִּימִי? לְמָשָׁל, מִין מַשְׁקֶה כָּזֶה – סִירוֹפּ הַחֲלוֹמוֹת הַטוֹבִים. אֲנִי לֹא אוֹהֵב סִירוֹפּ, אֲבָל כָּזֶה שֶׁיְגָרֵשׁ אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים וְיַשְׁאִיר רַק אֶת הַטוֹבִים, אֲנִי אֶשְׁתֶה בְּרָצוֹן. עָדִיף בְּטַעַם שׁוֹקוֹלָד.
שֶׁלְךָ, מִיכָאֵל        

מִיכָאֵל הֵכִין שְׁנֵי מִכְתָבִים זֵהִים. הוּא הִרְטִיב בִּלְשׁוֹנוֹ אֶת הַבּוּלִים וְהִדְבִּיק אוֹתָם עַל הַמַעֲטָפוֹת. אַף עַל פִּי שֶׁהַדֶבֶק לֹא הָיָה טָעִים לְחִיכּוֹ, זֶה תָמִיד נָעַם לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַטַעַם הַזֶה הָיָה קָשׁוּר אֶצְלוֹ לַדוֹד מְנַחֵם, וְרַק לַדוֹד מְנַחֵם. אַחַר כָּךְ רָשַׁם מִיכָאֵל אֶת שְׁתֵי הַכְּתוֹבוֹת שֶׁבָּהֶן גָר הַדוֹד מְנַחֵם בְּאוֹתָהּ עֵת. מִכְתָב אֶחָד שָׁלַח לְאָמֵרִיקָה וְהַשֵׁנִי לְפִינְלַנְד.

חָלַף כִּמְעַט חוֹדֶשׁ. חֲלוֹמוֹת רַבִּים, רָעִים וְגַם טוֹבִים, פָּקְדוּ אֶת מִיכָאֵל. אַךְ מַשְׁקֵה הַפְּלָאִים טֶרֶם הִגִיעַ.

"זֶה דָחוּף בְּיוֹתֵר! אֲנִי חַיָב לְקַבֵּל אֶת זֶה," אָמַר מִיכָאֵל לְאִימָא בּוֹקֶר אֶחָד, אַחֲרֵי עוֹד חֲלוֹם רַע. בַּחֲלוֹם נָבַח עָלָיו כֶּלֶב גָדוֹל כַּאֲשֶׁר עָבַר לְיַד מִגְדַל הַמַיִם בַּשְׁכוּנָה.

מִיכָאֵל לֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתוֹ עַד כַּמָה בַּקָשָׁתוֹ מְסוּבֶּכֶת. הַדוֹד מְנַחֵם אוֹמְנָם יָדַע לְהַמְצִיא בְּקַלוּת מַשֶׁהוּ נֶגֶד כָּל הַחֲלוֹמוֹת, הָרָעִים וְהַטוֹבִים. אֲבָל גִילָה שֶׁבִּכְלָל לֹא קַל לִבְנוֹת אֶת מַסְנֵן הַחֲלוֹמוֹת – זֶה שֶׁיַפְרִיד בֵּין חֲלוֹם טוֹב לַחֲלוֹם רַע. עַל זֶה הוֹגִיעַ אֶת מוֹחוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת תְמִימוֹת. שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת יְקָרוֹת! בְּקוֹשִׁי מָצָא לָזֶה זְמַן, מִפְּנֵי שֶׁפִּיתֵחַ אָז, בֵּין הַיֶתֶר, גַם אֶת הַמַסְרֵק הַמוּסִיקָלִי (הַמְנַגֵן בְּשָׁעָה שֶׁמִסְתָרְקִים בּוֹ). כְּמוֹ כֵן הָיָה בְּעִיצוּמוֹ שֶׁל מִשְׂחַק שַׁחְמָט נֶגֶד עַצְמוֹ, נוֹסָף לִשְׁמוֹנָה סְפָרִים שֶׁקָרָא (אַרְבָּעָה סְפָרִים קָרָא בְּאָמֵרִיקָה וּבְאוֹתוֹ זְמַן גַם אַרְבָּעָה בְּפִינְלַנְד).

אֲבָל בְּעִיקָר הִתְעַכְּבָה הַהַמְצָאָה בִּגְלַל שְׁנֵי בַּקְבּוּקִים שֶׁל תְמִיסָה כִּימִית חִיוּנִית. הַדוֹד מְנַחֵם הִזְמִין אוֹתָם מִשְׁוֶדְיָה בְּדוֹאַר חֲבִילוֹת אֶקְסְפְּרֶס. אַךְ עֵקֶב שְׁבִיתַת רַכָּבוֹת, הִגִיעוּ הַבַּקְבּוּקִים לַמַעְבָּדָה שֶׁלוֹ בְּאִיחוּר.

יוֹם אֶחָד הִגִיעָה הוֹדָעָה עַל חֲבִילָה מֵאָמֵרִיקָה.

"זֶה הַסוֹף שֶׁלָהֶם!" חָשַׁב מִיכָאֵל וְהִתְכַּוֵן לַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים, "מְעַנְיֵן אֵיזֶה טַעַם יִהְיֶה לַסִירוֹפּ." וְהוּא מִיהֵר אֶל סְנִיף הַדוֹאַר.

דַוְקָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִזְדַנְבוּ שָׁם תוֹרִים אֲרוּכִּים. וּמִכָּל הַתוֹרִים הָיָה הַתוֹר בִּמְדוֹר הַחֲבִילוֹת הָאָרוֹךְ בְּיוֹתֵר. וּמִי יָשַׁב לְיַד הַדֶלְפֵּק? דַוְקָא הַפָּקִיד הָאִיטִי, הָרְצִינִי, זֶה שֶׁמְנַגֵב תָמִיד אֶת מִצְחוֹ מִזֵיעָה וְאַף פַּעַם לֹא מְחַיֵךְ. מִיכָאֵל שֶׁכְּבָר קִיבֵּל הַרְבֵּה חֲבִילוֹת, הִכִּיר אֶת הָעוֹבְדִים שֶׁל הַסְנִיף. הוּא יָדַע שֶׁיִצְטָרֵךְ הַרְבֵּה סַבְלָנוּת.

מֵאֲחוֹרֵי הַפָּקִיד, לְאוֹרֶךְ הַקִיר, הָיוּ שׁוּרוֹת שֶׁל מַדָפִים עִם חֲבִילוֹת. מִיכָאֵל מָתַח אֶת צַוָארוֹ קָדִימָה וְנִיסָה לְנַחֵשׁ אֵיזוֹ מִבֵּינֵיהֶן הִיא הַחֲבִילָה שֶׁלוֹ. הוּא חִיפֵּשׂ אֲרִיזָה בְּצוּרָה וּבְגוֹדֶל שֶׁל בַּקְבּוּק אוֹ בַּקְבּוּקוֹן.

פִּתְאוֹם, עַל הַמַדָף שֶׁבַּפִּינָה הַחֲשׁוּכָה, הוּא רָאָה חָתוּל גִ'ינְגִ'י שָׁמֵן שׁוֹכֵב לוֹ מִתַחַת לַחֲבִילָה אַחַת גְדוֹלָה וּנְפוּחָה. רַק רֹאשׁוֹ הֵצִיץ הַחוּצָה וְהַשָׂפָם שֶׁלוֹ זָז מִדֵי פַּעַם. דָבָר כָּזֶה לֹא רָאָה מִיכָאֵל מִיָמָיו: הֶחָתוּל יָשָׁן שְׁנַת יְשָׁרִים וְ... לֹא יֵאָמֵן –

"הוּא מְחַיֵךְ!" נִפְלַט מִפִּיו שֶׁל מִיכָאֵל, "בְּחַיַי שֶׁהוּא מְחַיֵךְ!"

"הוּא לֹא כָּל כָּךְ מְחַיֵךְ," אָמַר הָאִישׁ הַגָבוֹהַ שֶׁלְפָנָיו וְהִתְכַּוֵן לִפְקִיד הַחֲבִילוֹת הָרְצִינִי. אֲבָל מִיכָאֵל הִצְבִּיעַ עַל הַמַדָף בַּפִּינָה.

"שָׁם, מִתַחַת לַחֲבִילָה הַהִיא! הֶחָתוּל מְחַיֵךְ!"

מִיָד הִתְפָּרְקוּ הַתוֹרִים וְכוּלָם הִצְטוֹפְפוּ לְיַד הַדֶלְפֵּק לִרְאוֹת אֶת הֶחָתוּל הַמוּפְלָא. גַם כָּל עוֹבְדֵי הַסְנִיף הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ אֶל אֶשְׁנַב הַחֲבִילוֹת. הִגִיעוּ הַפְּקִידִים מִמַחְלֶקֶת הַבּוּלִים, מֵאֲגַף הַתַשְׁלוּמִים וּמִיְחִידַת מִבְרְקֵי הַבְּרָכָה. הִגִיעוּ הַמְמוּנִים עַל דוֹאַר רָשׁוּם וְעַל תֵיבוֹת הַדוֹאַר. גַם הִגִיעוּ הַדַוָרִים אֲשֶׁר שָׁבוּ זֶה עַתָה עֲיֵפִים מִן הָרְחוֹבוֹת.

מִיכָאֵל צָדַק. הֶחָתוּל שֶׁשָׁכַב מִתַחַת לְדָפְנוֹת הַחֲבִילָה הַתְפוּחָה אָכֵן יָשָׁן שֵׁינָה עֲמוּקָה וּמְתוּקָה – וְחִיוּךְ רָחָב נִרְאָה מָרוּחַ לוֹ מֵאוֹזֶן עַד אוֹזֶן.

"זֶה רַק נִדְמֶה בִּגְלַל הַצֵל," אָמַר פְּקִיד הַבּוּלִים, "חֲתוּלִים אַף פַּעַם לֹא מְחַיְכִים."

"הֶחָתוּל הַזֶה דַוְקָא כֵּן!"

"זֶה קוֹרֶה רַק בִּסְפָרִים!"

"הוּא צוֹחֵק!"

"הוּא חוֹלֵם."

"לֹא!"

"כֵּן!"

זֶה הָפַךְ לְוִיכּוּחַ דֵי קוֹלָנִי. אַךְ הֶחָתוּל לֹא פָּקַח עַיִן, רַק שְׂפָמוֹ הִתְנוֹעֵעַ מֵעַצְמוֹ.

מַזָל שֶׁמְנַהֵל הַסְנִיף הִגִיעַ. הוּא חָזַר מִיְשִׁיבָה אֲרוּכָּה בְּמִשְׂרְדֵי הַדוֹאַר הַמְחוֹזִי, עָיֵף מְאוֹד, וּבְכָל זֹאת גִילָה תוּשִׁיָה רַבָּה. בְּלִי לַחְשׁוֹב פַּעֲמַיִם הוּא נִיגַשׁ אֶל הַמַדָף וְטָפַח עַל הַחֲבִילָה.

"פֹּה בַּדוֹאַר עוֹבְדִים, לֹא יְשֵׁנִים!"

הֶחָתוּל הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה וְנָס עַל נַפְשׁוֹ מִבַּעַד לַחַלוֹן. הַמְנַהֵל מָחָא כַּף אֶל כַּף כְּמוֹ קוֹסֵם – וְכָל הַתוֹרִים וְכָל עוֹבְדֵי הַסְנִיף חָזְרוּ לִמְקוֹמָם.

הַחֲבִילָה שֶׁתַחְתֶיהָ נִרְדַם הֶחָתוּל הִגִיעָה כַּמוּבָן מֵהַדוֹד מְנַחֵם. הִיא הָיְתָה גְדוֹלָה בְּהַרְבֵּה מִכְּדֵי לִהְיוֹת בַּקְבּוּק, אַךְ בִּכְלָל לֹא כְּבֵדָה. מִיכָאֵל הֵטִיל אוֹתָהּ עַל כְּתֵפוֹ וְנָשָׂא אוֹתָהּ בְּקַלוּת הַבַּיְתָה.

זוֹ הָיְתָה שְׂמִיכָה לְבָנָה, לֹא עָבָה וְלֹא דַקָה, מַתְאִימָה בְּדִיוּק לָעוֹנָה. בְּשׁוּלֶיהָ מָצָא מִיכָאֵל תָוִית בַּד קְטַנָה, וְעָלֶיהָ כָּתוּב בָּעִבְרִית הַמְשׁוּנָה שֶׁל הַדוֹד מֵאָמֵרִיקָה:

שְׂמִיכָה חֲלוֹמוֹת רַק טוֹבִים

מוּתָר רַק חֲלוֹמוֹת טוֹבִים לְהִתְקָרֵב

חֲלוֹמוֹת רָעִים לְגָרֵשׁ

זְהִירוּת: פָּטֶנְט יוֹרֵד בְּקַלוּת בַּכְּבִיסָה

מֵאוֹתוֹ יוֹם, לְיֶתֶר דִיוּק, מֵאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁבּוֹ הִתְכַּסָה מִיכָאֵל בִּשְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת הַטוֹבִים – כָּל הַחֲלוֹמוֹת הַמַפְחִידִים נֶעֶלְמוּ.

שׁוּם יְצוּר מַגְעִיל לֹא קָפַץ עוֹד לְחַדְרוֹ מִבַּעַד לַחַלוֹן.

שׁוּם בָּנָנָה לֹא הִצִיעוּ לוֹ, לֹא רַכָּה וְלֹא מוּצָקָה.

שׁוּם כֶּלֶב לֹא נָבַח עָלָיו לְיַד מִגְדַל הַמַיִם, וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵר.

מֵעַכְשָׁו הָיְתָה הַשֵׁינָה שֶׁלוֹ נְעִימָה וְטוֹבָה.

הוּא טִיֵל בְּגַן טְרוֹפִּי קָסוּם. הוּא זָכָה בְּשׁוֹקוֹלָד חִינָם לְכָל הַשָׁנָה. הוּא טָס עִם אִימָא לְבַקֵר אֶת הַדוֹד מְנַחֵם.

זֶהוּ. מִתַחַת לַשְׂמִיכָה הַנֶאֱמָנָה הָיוּ הַלֵילוֹת שֶׁלוֹ שְׁלֵוִים וּנְקִיִים מִכָּל סִיוּט. רַק חֲלוֹמוֹת פָּז.

יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בָּהָה מִיכָאֵל מִבַּעַד לְחַלוֹן הַכִּיתָה, קָרָה דָבָר מוּזָר. וְאוּלַי כָּל זֶה רַק הָיָה נִדְמֶה לוֹ. כַּמָה עֲנָנִים לְבָנִים חָלְפוּ בַּשָׁמַיִם הַכְּחוּלִים. פִּתְאוֹם לָבַשׁ אַחַד הָעֲנָנִים צוּרָה שֶׁל חָצִיל. שָׁמֵן בְּצַד אֶחָד, צַר יוֹתֵר בַּצַד הָאַחֵר... הַיְצוּר הַמַגְעִיל הַהוּא מִן הַחֲלוֹם, מְחוּפָּשׂ לְעָנָן לָבָן!

מִיכָאֵל מִיהֵר לְהַפְנוֹת אֶת הָרֹאשׁ וְנִיסָה לְהַקְשִׁיב לַמוֹרָה גַלְיָה. הִיא נָתְנָה תַרְגִיל בְּשֶׁבֶר עֶשְׂרוֹנִי. הוּא רָצָה לְהָצִיץ שׁוּב הַחוּצָה, אַךְ פָּחַד וְעָצַם אֶת עֵינָיו בְּחוֹזְקָה. בְּדִמְיוֹנוֹ רָאָה אֶת הֶעָנָן מְקַבֵּל צֶבַע סָגוֹל שֶׁל חָצִיל... וְהִנֵה הַיְצוּר הַמַגְעִיל גַם יוֹרֵד מִלְמַעְלָה וְיוֹשֵׁב בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ הַגָדוֹל שֶׁבֶּחָצֵר... הֶחָצִיל מְנוֹפֵף בְּיָדוֹ לְעֵבֶר מִיכָאֵל. וּמָה הוּא מַחְזִיק בַּיָד? כֵּן, אֶשְׁכּוֹל בָּנָנוֹת. מְעוּכוֹת וּרְקוּבוֹת...

"מִיכָאֵל, אַתָה בְּסֵדֶר?" הֵעִירָה אוֹתוֹ רוּתִי.

הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו. "חָשַׁבְתִי עַל הַתַרְגִיל בְּחֶשְׁבּוֹן," מִלְמֵל בִּמְבוּכָה.

בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּשֶׁחָזַר הַבַּיְתָה, עָקַף מִיכָאֵל אֶת הָעֵץ הַגָדוֹל. כָּל יוֹם עָבַר מִתַחְתָיו, הַפַּעַם לֹא הִסְתַכֵּן. וְכָל הַדֶרֶךְ גַם הָלַךְ עִם הַיַלְקוּט עַל הָרֹאשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהַשָׁמַיִם הָיוּ נְקִיִים מֵעָנָן.

הַאִם הַיְצוּר הַזֶה מַמָשִׁי, שָׁאַל מִיכָאֵל אֶת עַצְמוֹ, אוֹ שֶׁזֶה רַק מִין חֲלוֹם בְּהָקִיץ?

לְיַד הַסַפְסָל שֶׁבְּגַן הַשְׁכוּנָה, הִתְכּוֹפֵף מִיכָאֵל לְרֶגַע כְּדֵי לִקְשׁוֹר אֶת שְׂרוֹךְ הַנַעַל. לְפֶתַע שָׁמַע פְּסִיעוֹת רַכּוֹת מִתְקָרְבוֹת מֵאֲחוֹרָיו. זוֹ הָיְתָה רַק רוּתִי שֶׁהִצִיעָה לְהָכִין בְּיַחַד אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת בְּחֶשְׁבּוֹן.

"בְּוַדַאי!" הוּא הִזְדָרֵז לְהַסְכִּים, רַק לֹא לְהִישָׁאֵר לְבַד.

גַם בְּחַדְרוֹ נִבְהַל מִכָּל מִינֵי יְצוּרִים שֶׁהֵצִיצוּ אֵלָיו מִכָּל פִּינָה: הַכִּיסֵא, הַבְּגָדִים, הֶעָצִיץ בַּחַלוֹן. יוֹם אֶחָד הִבְהִילָה אוֹתוֹ שְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת עַצְמָהּ, זוֹ שֶׁהִצִילָה אוֹתוֹ מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים. הִיא נִרְאֲתָה לוֹ כְּמוֹ דוֹב קוֹטֶב לָבָן.

הוּא לֹא דִיבֵּר עַל זֶה עִם אִישׁ. הוּא לֹא סִיפֵּר לְאִימָא.

לִבְסוֹף הֶחְלִיט לִכְתוֹב מִכְתָב תְלוּנָה נִימוּסִי בִּשְׁנֵי הֶעְתֵקִים (לִשְׁתֵי כְּתוֹבוֹת, בְּאָמֵרִיקָה וּבְמֶקְסִיקוֹ, כִּי בֵּינְתַיִם הַדוֹד מְנַחֵם הֶחְלִיף אֶת מְקוֹם מְגוּרָיו הַשֵׁנִי מִפִינְלַנְד לְמֶקְסִיקוֹ).

בַּדֶרֶךְ הַבַּיְתָה מִבֵּית הַסֵפֶר, בְּעוֹדוֹ חוֹשֵׁב מָה בְּדִיוּק יִכְתוֹב בַּמִכְתָב, תָקְפָה אוֹתוֹ פִּתְאוֹם מִין עֲיֵפוּת. הוּא יָשַׁב לְרֶגַע לָנוּחַ עַל הַדֶשֶׁא בַּגַן שֶׁבּוֹ עָבַר תָמִיד. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁכַּב, הַיַלְקוּט כַּר לְרֹאשׁוֹ, כָּבְדוּ עַפְעַפָּיו.

הוּא הִרְגִישׁ הַרְגָשָׁה מוּזָרָה. וְהִנֵה הַיְצוּר מִן הַחֲלוֹם צָמַח מִתוֹךְ הַדֶשֶׁא. הֶחָצִיל הַמַגְעִיל. הָעֲנָק. בְּיָדוֹ הֶחְזִיק, כַּמוּבָן, אֶשְׁכּוֹל עֲנָקִי שֶׁל בָּנָנוֹת. רַכּוֹת, כַּמוּבָן. בָּנָנוֹת שֶׁכְּבָר הִשְׁחִירוּ כְּמוֹ לַיְלָה, עִם הָרֵיחַ הַבָּנַנָתִי הַנוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁהֵרִיחַ מִיכָאֵל אֵי פַּעַם.

"שָׁלוֹם מִיכָאֵל, שָׁלוֹם לְךָ!" הַיְצוּר דִיבֵּר בְּקוֹל מְתַקְתַק וְחַנְפָנִי שֶׁלֹא תָאַם אֶת מַרְאֵהוּ הַדוֹחֶה. הוּא אַף קַד קִידָה קַלָה.

'לָמָה הוּא כָּל כָּךְ מְנוּמָס,' חָשַׁב מִיכָאֵל.

"אַתָה רוֹאֶה," אָמַר הַיְצוּר, "לֹא הִצְלַחְתָ לַחְמוֹק מִפָּנַי. כָּכָה זֶה. אִם אֲנִי לֹא יָכוֹל בַּלַיְלָה, אֲנִי מוֹפִיעַ בַּיוֹם. וְלֹא רַק אֲנִי. כָּמוֹנִי גַם כָּל יֶתֶר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלֹא יְכוֹלִים לְהוֹפִיעַ אֶצְלְךָ בַּלַיְלָה. אֵין לָנוּ בְּרֵירָה. אָז אֲנַחְנוּ מוֹפִיעִים בַּיוֹם. וְהַכּוֹל בִּגְלַל הַשְׂמִיכָה הַהִיא!"

"שְׂמִיכַת הַחֲלוֹמוֹת הַטוֹבָה שֶׁלִי..."

"טוֹבָה?" צָוַח הַיְצוּר בְּבֶהָלָה, "אֲיוּמָה! נוֹרָאִית! מֵאֵיפֹה בִּכְלָל הִשַׂגְתָ אוֹתָהּ? כָּל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁאַתָה קוֹרֵא לָהֶם רָעִים, מְפַחֲדִים וְנִגְעָלִים מִמֶנָה. רַק צָרוֹת הִיא עוֹשָׂה לָנוּ. שׂוֹרֶפֶת כְּמוֹ אֵשׁ, וְהָרֵיחַ שֶׁלָהּ מַר וְדוֹחֶה. לֹא נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד. אָז תַפְסִיק לְהִתְכַּסוֹת בָּהּ!"

הַיְצוּר הַחֲצִילִי נוֹפֵף מוּל אַפּוֹ שֶׁל מִיכָאֵל בְּאֶשְׁכּוֹל הַבָּנָנוֹת הַשְׁחוֹרוֹת כְּמוֹ לַיְלָה.

"דַי! שֶׁלֹא תָעֵז עוֹד לְהִשְׁתַמֵשׁ בַּשְׂמִיכָה שֶׁלְךָ. אִם תַמְשִׁיךְ – נוֹפִיעַ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. פִּתְאוֹם תִפְחַד מִכָּל כְּלַבְלַב, וְכָל חֶבֶל יֵרָאֶה לְךָ כְּמוֹ נָחָשׁ. וְזֶה יִהְיֶה בִּגְלָלֵנוּ, בִּגְלָלֵנוּ! לֹא תִיפָּטֵר מֵאִיתָנוּ! גַם אֲנַחְנוּ מוּכְרָחִים לְהִתְקַיֵם. גַם לָנוּ יֵשׁ זְכוּיוֹת! לֹא רַק לַחֲלוֹמוֹת הַפָּז הַמְתוּקִים וְהַוְרוּדִים שֶׁלְךָ!"

הַיְצוּר עִיקֵם אֶת פָּנָיו בִּסְלִידָה מִן הַחֲלוֹמוֹת הַטוֹבִים.

"לְטוֹבַת כּוּלָנוּ, מִיכָאֵל, לְטוֹבַת שְׁנֵי הַצְדָדִים, אָנוּ מְבַקְשִׁים שֶׁתַרְשֶׁה גַם לָנוּ לְהוֹפִיעַ אֶצְלְךָ בַּלַיְלָה בַּחֲלוֹם."

הַיְצוּר הֶחָצִיל נִרְאֶה פִּתְאוֹם דֵי אוּמְלָל. זֶה דֵי הִצְחִיק אֶת מִיכָאֵל.

"זְרוֹק אוֹתָהּ!" הִתְחַנֵן הַיְצוּר, מַמָשׁ הִתְחַנֵן, "בִּגְלָלָהּ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ – אֲנַחְנוּ רַק נוֹגְעִים בָּהּ וּמִיָד בּוֹרְחִים. כָּל נְגִיעָה צוֹרֶבֶת כְּמוֹ חוּמְצָה, שׂוֹרֶפֶת כְּמוֹ אֵשׁ, חוֹרֶכֶת אוֹתָנוּ. סִיוּט! אַתָה אוֹהֵב לִסְבּוֹל? גַם אֲנַחְנוּ לֹא!"

מִסְכֵּן וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים, הוּא הֶחְוִיר וְהָלַךְ וְהֶחְוִיר עַד שֶׁנֶעֱלַם בְּתוֹךְ הַדֶשֶׁא.

מִיכָאֵל הִתְעוֹרֵר. הוּא הִרְגִישׁ אֶת זָוִיוֹת פִּיו מְתוּחוֹת כְּאִילוּ שֶׁהוּא מְחַיֵיךְ.

הוּא שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט מִסָבִיב. שׁוּם דְמוּת לֹא נִרְאֲתָה בַּגַן, רַק הָעֵצִים וְהַשִׂיחִים נָעוּ בָּרוּחַ הַקַלָה. בַּדֶשֶׁא זִמְזְמוּ זְבוּבִים. הוּא נִזְכַּר בַּתָוִית הַצְמוּדָה לַשְׂמִיכָה, שֶׁהַפָּטֶנְט יוֹרֵד בַּכְּבִיסָה. הַאִם הַדוֹד מְנַחֵם לֹא תִכְנֵן אֶת הַכּוֹל מֵרֹאשׁ?

מִיכָאֵל רָץ הַבַּיְתָה.

"אִימָא, אַתְ לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לְכַבֵּס אֶת הַשְׂמִיכָה הַזֹאת?"

הֵם מִילְאוּ אֶת הָאַמְבַּטְיָה בְּמַיִם פּוֹשְׁרִים וּבַחֲצִי כּוֹס אַבְקַת כְּבִיסָה 'שֶׁלֶג'. וְאָז הֵטִילוּ אֶת הַשְׂמִיכָה פְּנִימָה.

כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָשׁוּם בַּתָוִית, הַפָּטֶנְט יָרַד בְּקַלוּת בַּכְּבִיסָה. אִימָא וּמִיכָאֵל כָּרְעוּ בֶּרֶךְ, רֹאשׁ נוֹגֵעַ בְּרֹאשׁ, וְהִתְבּוֹנְנוּ בַּמַחֲזֶה הַמוּפְלָא שֶׁהִתְחוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.

מִן הַשְׂמִיכָה נִיגָר מִין חוֹמֶר שָׁחוֹר. הַמַיִם בָּאַמְבַּטְיָה הִשְׁחִירוּ. וְעַל פְּנֵי הַמַיִם הַשְׁחוֹרִים צָפוּ וְשָׁטוּ הָמוֹן כּוֹכָבִיוֹת נוֹצְצוֹת, זְעִירוֹת כְּרָאשֵׁי סִיכָּה.

"לָמָה הַמַיִם נַעֲשׂוּ שְׁחוֹרִים?" הִתְפַּלְאָה אִימָא, "וְלָמָה יֵשׁ לָהֶם מִין רֵיחַ מַר כָּזֶה? מוּזָר מְאוֹד... הֲרֵי הַשְׂמִיכָה הַלְבָנָה הַזֹאת הָיְתָה הָרֶגַע נְקִיָה, עִם רֵיחַ נָעִים. מֵאֵיפֹה הוֹפִיעַ כָּל הַלִכְלוּךְ הַזֶה עַכְשָׁו בַּמַיִם? וּמָה כָּל הַנִצְנוּצִים הָאֵלֶה?"

מִיכָאֵל הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב. הָיָה לוֹ בָּרוּר שֶׁהַשָׁחוֹר בָּא מִן הַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים שֶׁהִסְפִּיקוּ לִנְגוֹעַ לְרֶגַע בַּשְׂמִיכָה, לִפְנֵי שֶׁנִיכְווּ מִמֶנָה וּבָרְחוּ בְּבֶהָלָה. וְהַכּוֹכָבִיוֹת הַנוֹצְצוֹת? אֵלֶה הָיוּ כַּמוּבָן הַחוֹמָרִים הַכִּימִיִים הַמְיוּחָדִים אֲשֶׁר גֵרְשׁוּ אֶת הַחֲלוֹמוֹת הָרָעִים.

הוּא לֹא אָמַר דָבָר מִזֶה לְאִימָא. מִמֵילָא הִיא לֹא מְבִינָה בְּמַדָע וּבְתַהֲלִיכִים כִּימִיִים.

~~~~