~~~ פֶּרֶק  4 ~~~

שׁוֹקוֹלָד שׁוֹקוֹלָד



י

וֹתֵר מִכּוֹל אָהַב מִיכָאֵל שׁוֹקוֹלָד.

עֶרֶב אֶחָד יָשְׁבָה אִימָא בַּכּוּרְסָה, סֵפֶל הַקָפֶה בְּיָדָהּ, הַסֵפֶר עֲדַיִן סָגוּר.

"מִיכָאֵל, בּוֹא נֹאכַל שׁוֹקוֹלָד. אוּלַי תָבִיא אֶת הַחֲפִיסָה מִן הַמְקָרֵר. הֶחְבֵּאתִי אוֹתָהּ בֵּין עֲלֵי הַחַסָה."

"אַתְ לֹא מַעֲדִיפָה תַפּוּחַ עֵץ? אֲנִי לֹא רוֹצֶה שׁוֹקוֹלָד."

"מָה??? אַתָה לֹא מַרְגִישׁ טוֹב?"

מִיכָאֵל הִשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ.

"אֲהָה, כַּמוּבָן... חָשַׁבְתִי שֶׁאֶל הַחַסָה לֹא תַגִיעַ..."

"לֹא יָכוֹלְתִי לְהִתְאַפֵּק..."

אִימָא נֶאֶנְחָה. "רַק שׁוֹקוֹלָד, שׁוֹקוֹלָד."

בְּדִיוּק כָּךְ. שׁוּם מַאֲכָל לֹא הָיָה טָעִים לוֹ כְּמוֹ שׁוֹקוֹלָד. מִכָּל הַסוּגִים. טַבְלָאוֹת שׁוֹקוֹלָד, כַּדוּרֵי שׁוֹקוֹלָד, בֵּיצֵי שׁוֹקוֹלָד. שׁוֹקוֹלָד חָלָב וְשׁוֹקוֹלָד מָרִיר. מִתוֹצֶרֶת זִילְבֵּר, עִידִית אוֹ טוֹבְּרִינוֹ, הַכּוֹל הִתְקַבֵּל תָמִיד בִּבְרָכָה. וְאִם אֵין שׁוֹקוֹלָד, אָז שׁוֹקוֹ אוֹ קָקָאוֹ.

רַק חֲבָל שֶׁהִגְבִּילוּ אוֹתוֹ בַּכַּמוּיוֹת. אִם זֶה הָיָה תָלוּי בּוֹ, עֶשֶׂר זוֹ כַּמוּת יוֹמִית יָפָה. עֶשֶׂר חֲפִיסוֹת אוֹ בּוֹנְבּוֹנְיֵרוֹת (שֶׁל 200 גְרָם, לֹא שֶׁל 100). אֲבָל לְמַרְבֵּה הַצַעַר, אִימָא וְהַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן קָרְאוּ כַּנִרְאֶה אֶת כָּל הַמֶחְקָרִים שֶׁבָּעוֹלָם: מְעַט שׁוֹקוֹלָד זֶה בָּרִיא, לְהַפְרִיז זֶה מְאוֹד מְאוֹד לֹא בָּרִיא.

גַם אִימָא אָהֲבָה שׁוֹקוֹלָדִים. כְּדֵי שֶׁלֹא יְחוּסְלוּ, הִיא הֶחְבִּיאָה אוֹתָם בָּאֲרוֹנוֹת, בֵּין הַמְעִילִים וְהַסְוֶדֶרִים, גַם מִתַחַת לַמִיטוֹת. בַּסִפְרִיָה, לְמָשָׁל, הִיא הִסְתִירָה בּוֹנְבּוֹנְיֵרוֹת מְחוּפָּשׂוֹת לִסְפָרִים. לְלֹא הוֹעִיל. מִיכָאֵל, בְּחוּשׁ מְיוּחָד, הִצְלִיחַ תָמִיד לִמְצוֹא. פַּעַם תָחֲבָה אִימָא שׁוֹקוֹלָד אֱגוֹזִים בְּתוֹךְ חֲרִיץ שֶׁבְּאֶדֶן הַחַלוֹן. זֶה הָיָה הַשׁוֹקוֹלָד הַיָחִיד שֶׁמִיכָאֵל לֹא מָצָא. מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹרְבִים שֶׁל הַמִשְׁתָלָה הִגִיעוּ רִאשׁוֹנִים, נִיקְבוּ אֶת הָעֲטִיפָה וְאָכְלוּ אֶת הַשׁוֹקוֹלָד לְפָנָיו.

גַם בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, כְּמוֹ בַּפַּעַם הַמִי יוֹדֵעַ כַּמָה, מִיכָאֵל הִתְנַצֵל.

"אֲנִי מִצְטַעֵר. זֶה הֵצִיץ מֵהַחַסָה, מַמָשׁ קָפַץ לִי מוּל הָעֵינַיִם."

"הוֹ, סְלִיחָה," גַם אִימָא הִתְנַצְלָה, "בַּפַּעַם הַבָּאָה אֶשְׁתַדֵל יוֹתֵר. מִיכָאֵל, נוֹתְרָה עוֹד חֲצִי בּוֹנְבּוֹנְיֵרָה שֶׁהֵבִיאָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. הִסְתַרְתִי אוֹתָהּ בָּאָרוֹן הַקָטָן, בֵּין הַמַגָבוֹת."

הוּא לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת.

"מִיכָאֵל, לָמָה אַתָה לֹא מִסְתַכֵּל לִי בָּעֵינַיִם?..."

"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן," הִצִיעַ, "אָרוּץ עַכְשָׁו וְאֶקְנֶה שְׁנֵי שׁוֹקוֹלָדִים."

"לֹא. כְּבָר לַיְלָה וְהַחֲנוּיוֹת סְגוּרוֹת."

הֵם לֹא דִיבְּרוּ. לְבַסוֹף שָׁבַר מִיכָאֵל אֶת הַשְׁתִיקָה.

"סְלִיחָה, הַפַּעַם אֲנִי בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת מִצְטַעֵר..."

הוּא הִרְגִישׁ שֶׁהַפַּעַם צָרִיךְ מַשֶׁהוּ יוֹתֵר מִסְתָם מִילִים.

"אִימָא, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמַגִיעַ לִי עוֹנֶשׁ."

הִיא הִבִּיטָה בּוֹ בִּפְלִיאָה, חִיְכָה.

מִיכָאֵל הִתְעַקֵשׁ. "נוּ, תִבְחֲרִי בִּשְׁבִילִי אֵיזֶה עוֹנֶשׁ. בְּבַקָשָׁה!"

אֲבָל אִימָא לֹא יָכְלָה, מִפְּנֵי שֶׁבִּכְלָל לֹא הֶאֱמִינָה בְּשִׁיטַת הָעוֹנָשִׁים. הִיא דָגְלָה בְּשִׁיטוֹת חִינוּךְ אֲחֵרוֹת. לְהַעֲנִישׁ אֶת מִיכָאֵל הָיָה בִּשְׁבִילָהּ עוֹנֶשׁ.

"זֶה לֹא חַיָב לִהְיוֹת מַשֶׁהוּ קָשֶׁה." מִיכָאֵל נִיסָה לְהָקֵל עָלֶיהָ.

"טוֹב." אִימָא נִכְנְעָה. "שְׁלוֹשָׁה יָמִים בְּלִי שׁוֹקוֹלָד זֶה עוֹנֶשׁ נֶחְמָד, לֹא?"

"מָה! שְׁלוֹשָׁה יָמִים???"

לְבַסוֹף הִגִיעוּ לְהַסְכָּמָה עַל יְמָמָה אַחַת. כְּלוֹמַר עַד לְמָחֳרָת בָּעֶרֶב בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה.

"וּמֵהַיוֹם זֶה לֹא יִקְרֶה יוֹתֵר, בֶּאֱמֶת..."

"מִיכָאֵל, אַל תַבְטִיחַ, כִּי שׁוּב לֹא תַצְלִיחַ לְקַיֵם. אַתָה פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל בְּלִי שׁוֹקוֹלָד. יֵשׁ לְךָ כַּנִרְאֶה מַשֶׁהוּ מְיוּחָד בַּגוּף, בְּבַלוּטוֹת הַגוּף..."

מִיכָאֵל נִבְהַל.

"אַתְ מִתְכַּוֶנֶת בִּרְצִינוּת? לֹא, אַתְ רַק צוֹחֶקֶת..."


הִתְבָּרֵר לְמִיכָאֵל שֶׁהָעוֹנֶשׁ שֶׁקִיבֵּל עַל עַצְמוֹ קָשֶׁה מִכְּפִי שֶׁשִׁיעֵר. דַוְקָא בִּגְלַל שֶׁזֶה הָיָה אָסוּר, הוּא חָשַׁב עַל שׁוֹקוֹלָד כָּל רֶגַע. מֵעוֹלָם לֹא זָחַל הַזְמַן לְאַט יוֹתֵר. דַקָה נִרְאֲתָה כְּשָׁעָה, וְשָׁעָה כְּשָׁבוּעַ.

עֶשֶׂר וָחֵצִי בַּלַיְלָה. מִיכָאֵל הִתְהַפֵּךְ בַּמִיטָה מִצַד אֶל צַד, לֹא נִרְדַם. מִצְעָד שֶׁל שׁוֹקוֹלָדִים חָלַף בְּדִמְיוֹנוֹ. הֵם עָבְרוּ בַּעֲטִיפוֹת פְּתוּחוֹת, מוּכָנוֹת לִנְגִיסָה. טוּר אָרוֹךְ שֶׁלֹא נִגְמָר.

מיכאל ומצעד של שוקולדים.

"דַי," אָמַר לְעַצְמוֹ, "תַפְסִיק לַחְשׁוֹב עַל שׁוֹקוֹלָד. תַחְשׁוֹב עַל אֲבַטִיחַ."

אַךְ הַשׁוֹקוֹלָדִים דַוְקָא נַעֲשׂוּ מַמָשִׁיִים יוֹתֵר מִקוֹדֶם, עִם כָּל הַנִיחוֹחוֹת וְהַטְעָמִים, עַד שֶׁהָרִיר נִיגַר מִפִּיו.

"אוּלַי בֶּאֱמֶת יֵשׁ אֵיזֶה פְּגָם בַּגוּף שֶׁלִי... צָרִיךְ לְטַפֵּל בָּזֶה, וּמִיָד."

הוּא יָרַד מֵהַמִיטָה וְגִישֵׁשׁ בָּאֲפֵלָה. כְּדֵי לֹא לְהָעִיר אֶת אִימָא בַּחֶדֶר הַסָמוּךְ, לֹא הִדְלִיק אֶת הָאוֹר הַגָדוֹל בְּחַדְרוֹ, אֶלָא אֶת פָּנַס הַכִּיס שֶׁלוֹ (גַם מִפְּנֵי שֶׁפָּנָס זֶה יוֹתֵר כֵּיף וְהַרְפַּתְקָנִי מֵאֲשֶׁר מְנוֹרַת הַלַיְלָה). בְּלִי כַּוָנָה פָּגַע בְּסֵפֶר וְהִפִּיל אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה.

אִימָא, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִרְדְמָה, שָׁמְעָה לְפֶתַע מַשֶׁהוּ נוֹפֵל. וְהִנֵה רָאֲתָה מִמְקוֹמָהּ עִיגוּל אוֹר רוֹקֵד בְּחַדְרוֹ שֶׁל מִיכָאֵל. 'לָמָה הַפָּנָס? לָמָה לֹא מְנוֹרַת הַלַיְלָה?' וְאָז שָׁמְעָה חֲרִיקָה שֶׁל מְגֵירָה. עַכְשָׁו הָיְתָה לְגַמְרֵי בְּטוּחָה שֶׁמִיכָאֵל לֹא הִתְאַפֵּק וְעוֹד מְעַט יִזְלוֹל שׁוֹקוֹלָד שֶׁשָׁמַר בְּמַחְבּוֹא סוֹדִי.

וְאוֹמְנָם, הָרַחַשׁ הַבָּא שֶׁהִגִיעַ לְאוֹזְנֶיהָ הָיָה שֶׁל רִשְׁרוּשׁ נְיָר.

"עַכְשָׁו הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָעֲטִיפָה..." וּלְפִי הִתְאָרְכוּת הָרִשְׁרוּשִׁים הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁמְדוּבָּר בִּשְׁנֵי שׁוֹקוֹלָדִים.

אֲבָל אִימָא טָעֲתָה הַפַּעַם טָעוּת גְדוֹלָה! לֹא, מִיכָאֵל, לֹא הֵפֵר אֶת הָעוֹנֶשׁ שֶׁבִּיקֵשׁ לְעַצְמוֹ. לֹא, הוּא רַק פָּתַח בַּחֲשַׁאי אֶת הַמְגֵירָה, הוֹצִיא מִשָׁם נְיָר מִכְתָבִים, וּלְאוֹר הַפָּנָס כָּתַב מִכְתָב דָחוּף (בְּעֶצֶם, שְׁנֵי הֶעְתֵקִים שֶׁל אוֹתוֹ מִכְתָב).

דוֹד מְנַחֵם הַיָקָר, שָׁלוֹם!
עֲשֵׂה מַשֶׁהוּ לְמַעַן אִימָא. שׁוּב לֹא הִשְׁאַרְתִי לָהּ אֲפִילוּ קוּבִּיַת שׁוֹקוֹלָד אַחַת. מִסְכֵּנָה, הַבֵּן שֶׁלָהּ חוֹלֵה שׁוֹקוֹלָד. רַק אַתָה יָכוֹל לְהַצִיל אוֹתָהּ מִפָּנַי. אֲנִי, עַד הַיוֹם, לֹא הִצְלַחְתִי.
בְּתוֹדָה, מִיכָאֵל

הַשָׁעָה אַחַת אַחַר חֲצוֹת. מִיכָאֵל חוֹלֵם עַל שׁוֹקוֹלָד וּמִתְעוֹרֵר. הַשָׁעָה שֶׁבַע בַּבּוֹקֶר. יוֹם קָשֶׁה צָפוּי לוֹ. הַאִם יַצְלִיחַ לְהַחְזִיק מַעֲמָד עַד הַשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב?

כְּבָר בַּבּוֹקֶר הוּא נִתְקַל בַּפִּיתוּי הָרִאשׁוֹן.

"מָה תִשְׁתֶה, מִיכָאֵל, קָקָאוֹ, כָּרָגִיל?"

"שָׁכַחְתְ שֶׁאֲנִי בְּעוֹנֶשׁ? קָקָאוֹ זֶה כְּמוֹ שׁוֹקוֹלָד. הַבּוֹקֶר אֶשְׁתֶה תֶה."

אִימָא הִבִּיטָה בּוֹ בְּסַלְחָנוּת, רָצְתָה שֶׁלֹא יַרְגִישׁ רַע מִדַי עִם מָה שֶׁחָשְׁבָה שֶׁעָשָׂה אֶתְמוֹל לִפְנֵי שֶׁנִרְדַם.

"אֵין דָבָר, מִיכָאֵל," אָמְרָה בְּרַכּוּת, "אִימָא תָמִיד יוֹדַעַת. אֶתְמוֹל בַּלַיְלָה אַתָה... לְאוֹר הַפָּנָס... לֹא נוֹרָא. זֶה קָשֶׁה לְךָ, אֲנִי מְבִינָה וְסוֹלַחַת. אֲנִי אוֹמֶרֶת אֶת זֶה רַק כְּדֵי שֶׁתֵדַע שֶׁזֶה לֹא בָּרִיא לַשִׁינַיִם, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר צִחְצַחְתָ לִפְנֵי הַשֵׁינָה..."

מִיכָאֵל הִנִיחַ אֶת כַּף יָדוֹ עַל לוּחַ לִיבּוֹ וְאָמַר כְּנֶעֱלָב: "מָה פִּתְאוֹם, אִימָא! נָכוֹן שֶׁקַמְתִי מִן הַמִיטָה, אֲבָל לֹא נָגַעְתִי בְּשׁוֹקוֹלָד! כָּתַבְתִי לַדוֹד מְנַחֵם. וְלָמָה לְאוֹר הַפָּנָס? כְּדֵי שֶׁלֹא תִתְעוֹרְרִי!"

"הוֹ מִיכָאֵל..." לָחֲשָׁה אִימָא וְהִסְתִירָה אֶת פָּנֶיהָ בִּמְבוּכָה.

בַּדֶרֶךְ אֶל בֵּית הַסֵפֶר שִׁלְשֵׁל מִיכָאֵל אֶת שְׁנֵי הַמִכְתָבִים לַתֵיבָה שֶׁלְיַד סְנִיף הַדוֹאַר. מִכְתָב אֶחָד לְאָמֵרִיקָה וְהַשֵׁנִי לִשְׁוַיְץ.

בְּבֵית הַסֵפֶר זָחֲלוּ הַשָׁעוֹת בַּעֲצַלְתַיִם. כָּל כַּמָה דַקוֹת הֵצִיץ מִיכָאֵל בַּשָׁעוֹן וְחִישֵׁב כַּמָה שָׁעוֹת וְדַקוֹת כְּבָר חָלְפוּ, וְכַמָה עוֹד נוֹתְרוּ לוֹ עַד סִיוּם הַצוֹם. צוֹם הַשׁוֹקוֹלָד – כָּךְ קָרָא לָעוֹנֶשׁ.

בַּדֶרֶךְ הַבַּיְתָה חָשַׁב שֶׁאוּלַי כְּבָר מְחַכָּה לוֹ בַּבַּיִת הוֹדָעָה עַל חֲבִילָה מֵאָמֵרִיקָה. מִיָד יָרוּץ כַּמוּבָן אֶל הַדוֹאַר. וּפִתְאוֹם קָלַט אֵיזוֹ שְׁטוּת עָלְתָה בְּרֹאשׁוֹ – הֲרֵי רַק הַבּוֹקֶר שָׁלַח אֶת מִכְתָבָיו! וְהָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר עָבְרוּ יָמִים – כַּמָה שֶׁהַזְמַן זוֹחֵל לְאַט כְּשֶׁאַתָה בְּצוֹם!

סוֹף סוֹף – עוֹד מְעַט שְׁמוֹנֶה. אִימָא, שֶׁיָשְׁבָה בַּכּוּרְסָה שֶׁבַּסָלוֹן, קָרְאָה לוֹ לָבוֹא.

עַל הַשׁוּלְחָן הָיְתָה מוּנַחַת טַבְלַת שׁוֹקוֹלָד.

"חֲצִי בִּשְׁבִילְךָ וַחֲצִי בִּשְׁבִילִי."


הַחֲבִילָה הִגִיעָה כַּעֲבוֹר עֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבַד. זוֹ הָיְתָה קוּפְסַת נַעֲלַיִם יְשָׁנָה (עִם מִדְבָּקָה שֶׁל הַמִסְפָּר 47, מִידַת הַנַעֲלַיִם שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם). וּבְתוֹךְ הַקוּפְסָה, לְכָל אוֹרְכָּהּ וּבַאֲלַכְסוֹן, מְרוּפָּד בְּשִׁכְבַת צֶמֶר גֶפֶן עָבָה, נָח לוֹ – מַזְרֵק גְדוֹל מִידוֹת!

מִיכָאֵל נִבְהַל מְאוֹד.

מֵיכַל הַמַזְרֵק הֵכִיל בְּעֵרֶךְ חֲצִי לִיטֶר שֶׁל נוֹזֵל בְּצֶבַע הַשׁוֹקוֹלָד, וּמִתוֹכוֹ הִזְדַקְרָה מַחַט מַבְרִיקָה מַבְרִיקָה, אֲרוּכָּה כְּאוֹרֶךְ עִיפָּרוֹן וְעָבָה כְּעוֹבִי קַשִׁית.

צְמַרְמוֹרֶת קָרָה חָלְפָה בְּגוּפוֹ.

לְצַד הַמַזְרֵק רָשַׁם הַדוֹד מְנַחֵם עַל פִּתְקָה אֶת הוֹרָאוֹת הַשִׁימוּשׁ:

מִיכָאֵל, בִּזְמַן אַתָה אוֹכֵל לֶחֶם אוֹ עַגְבָנִיָה אוֹ כָּל דָבָר, אֲבָל פִּתְאוֹם לְהִתְחַשֵׁק שׁוֹקוֹלָד, אָז אַתָה לַעֲשׂוֹת זְרִיקָה קָטָן בַּמַזְרֵקָה. מַסְפִּיק טִיפָּה קָטָן אֶחָד, וְזֶה לַעֲזוֹר מִיָד.
בְּהַצְלָחָה, דוֹד מְנַחֵם

"זְרִיקָה?" נֶחְרָד מִיכָאֵל, "בַּמַזְרֵק הָעֲנָקִי הַזֶה? בְּשׁוּם פָּנִים וָאוֹפֶן – לֹא!"

אֵיזוֹ טָעוּת מְצַעֶרֶת!

כַּוָנַת הַדוֹד מְנַחֵם הָיְתָה, כַּמוּבָן, שֶׁמִיכָאֵל יַזְרִיק אֶת הַחוֹמֶר הַמְיוּחָד אֶל תוֹךְ הַמַאֲכָלִים. וְאָז הֵם, הַמַאֲכָלִים, יְקַבְּלוּ טַעַם שֶׁל שׁוֹקוֹלָד מְשׁוּבָּח. הַלֶחֶם יִהְיֶה בְּטַעַם שׁוֹקוֹלָד מָרִיר. הַגְבִינָה – כְּמוֹ שׁוֹקוֹלָד חָלָב. הָעַגְבָנִיָה, לְמָשָׁל, תְקַבֵּל טַעַם שֶׁל שׁוֹקוֹלָד בְּמִילוּי תוּת שָׂדֶה.

גַם אִם בְּטָעוּת הָיָה מִיכָאֵל מְנַסֶה לְהַזְרִיק אֶת הַחוֹמֶר לְגוּפוֹ, שׁוּם אָסוֹן לֹא הָיָה קוֹרֶה. הַדוֹד מְנַחֵם הִתְקִין בַּמַזְרֵק מַנְגְנוֹן בְּטִיחוּת קְפִיצִי: בָּרֶגַע שֶׁחוֹד הַמַחַט רַק מִתְקָרֵב לְעוֹר חַי, קוֹפֶצֶת הַמַחַט לְאָחוֹר וְנֶעֱלֶמֶת בְּתוֹךְ הַמֵיכָל.

אֲבָל מִיכָאֵל לֹא הֵבִין נָכוֹן.

"חָס וְחָלִילָה! אֲנִי לֹא מַזְרִיק לַגוּף שֶׁלִי שׁוּם זְרִיקָה, גַם אִם זֶה מַזְרֵק שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם!"

הוּא סָגַר אֶת קוּפְסַת הַנַעֲלַיִם וְתָחַב אוֹתָהּ בִּמְהִירוּת מִתַחַת לַמִיטָה.

לֹא, שָׁם עֲלוּלָה אִימָא לִמְצוֹא אֶת הַצָרָה הַזֹאת. 'כְּבָר קָרָה שֶׁבְּקוּפַּת חוֹלִים הִיא שִׁכְנְעָה אוֹתִי לְקַבֵּל זְרִיקָה.'

תְחִילָה רָצָה מִיכָאֵל לְהִיפָּטֵר מִן הַמַזְרֵק, וְזֶהוּ. בַּחוּץ יֵשׁ פַּח אַשְׁפָּה. אֲבָל לֹא. לִזְרוֹק מַשֶׁהוּ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם? אֵיךְ אֶפְשָׁר? מִיכָאֵל לָקַח שׁוּב אֶת קוּפְסַת הַנַעֲלַיִם, עָלָה עַל כִּיסֵא וְהִסְתִיר אוֹתָהּ בַּמַדָף הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַסִפְרִיָה. לְיֶתֶר דִיוּק: מֵאֲחוֹרֵי עֶרְכַּת הָאַסְטְרוֹלוֹגְיָה שֶׁפַּעַם קָנְתָה לוֹ בְּטָעוּת הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן לְיוֹם הַהוּלֶדֶת. מִיכָאֵל מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַמֵשׁ בָּהּ. הוּא הִתְעַנְיֵן בְּאַסְטְרוֹנוֹמְיָה – מַדַע הַכּוֹכָבִים וְגַרְמֵי הַשָׁמַיִם – וְלֹא בְּמַזָלוֹת וְהוֹרוֹסְקוֹפִּים.

בַּיָמִים הַבָּאִים לֹא מָשׁ הַמַזְרֵק הָעֲנָקִי מֵרֹאשׁוֹ: גָדוֹל וּמַפְחִיד כְּמוֹ עֶשְׂרִים מַזְרְקִים שֶׁל קוּפַּת חוֹלִים.

מִיכָאֵל הִתְאַכְזֵב מֵהַדוֹד מְנַחֵם. "לָמָה דַוְקָא מַזְרֵק? לָמָה הוּא לֹא חָשַׁב עַל סִירוֹפּ?"


בְּעֶרֶב לַ"ג בָּעוֹמֶר הִגִיעָה הַפָּרָשָׁה אֶל קִיצָהּ.

אִימָא הֶחְלִיטָה לְנַצֵל אֶת יוֹם הַחוּפְשָׁה לְשֵׁם סִידוּר חַדְרוֹ שֶׁל מִיכָאֵל.

"אוּלַי נַתְחִיל בַּבּוֹקֶר בַּסִפְרִיָה?"

דַוְקָא בַּסִפְרִיָה!

זֶהוּ. אֵין בְּרֵירָה. עוֹד הָעֶרֶב יִפָּטֵר סוֹפִית מִן הַהַמְצָאָה הַשְׂטָנִית. כֵּן, שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם. אַף אֶחָד לֹא חַף מִטָעוּיוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת הַמוֹרָה גַלְיָה.

כְּמִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה, אֶת מְדוּרוֹת לַ"ג בָּעוֹמֶר בַּשְׁכוּנָה הִדְלִיקוּ בְּמִגְרַשׁ הֶעָפָר. הַחוֹגְגִים הִתְאַסְפוּ מִסָבִיב לְכַמָה מְדוּרוֹת, הֵזִינוּ אֶת הָאֵשׁ בְּשִׁבְרֵי קְרָשִׁים וְצָלוּ בָּהּ תַפּוּחֵי אֲדָמָה וּבְצָלִים. גַם שָׁרוּ וְרָקְדוּ, אוֹ רַק הִתְבּוֹנְנוּ בַּלֶהָבוֹת הָרוֹקְדוֹת.

לֹא פַּעַם סִיפְּרָה אִימָא לְמִיכָאֵל שֶׁלִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, בְּלַ"ג בָּעוֹמֶר, הָיוּ שׂוֹרְפִים דַחְלִילִים עֲנָקִיִים עֲשׂוּיִים עֵץ וּסְמַרְטוּטִים. וְהַמְדוּרוֹת הָיוּ כָּל כָּךְ גְדוֹלוֹת עַד שֶׁגַם לְמָחֳרָת סָבְלָה כָּל הָעִיר מֵרֵיחַ שֶׁל פִּיחַ וְעָשָׁן. מִשׁוּם כָּךְ הֶחְלִיטוּ לְהַבְעִיר רַק מְדוּרוֹת קְטַנוֹת. וַעֲדַיִן, גַם מִמְדוּרוֹת קְטָנוֹת מִיתַמֵר עָשָׁן שֶׁעוֹלֶה וְנִישָׂא בָּאֲוִיר.

כָּל דַיָרֵי הָרְחוֹב הֵגִיפוּ אֶת הַחַלוֹנוֹת. כּוּלָם, חוּץ מֵאִישׁ אֶחָד, הַמְשׁוֹרֵר הַמִתְבּוֹדֵד נַפְתָלִי נִמְרוֹד שֶׁגָר בַּעֲלִיַת גַג. הוּא הָיָה שָׁקוּעַ כּוּלוֹ בִּכְתִיבַת שִׁיר, וְלַ"ג בָּעוֹמֶר נִשְׁכַּח מִמֶנוּ לְגַמְרֵי.

מִיכָאֵל עָמַד לְיַד הַמְדוּרָה שֶׁל חֲבֵרָיו, אַךְ לֹא הִשְׁתַתֵף בֶּאֱמֶת. הוּא חִיכָּה לָרֶגַע הַמַתְאִים. אָז חָמַק אֶל בֵּיתוֹ וְהֵבִיא מִשָׁם קוּפְסַת נַעֲלַיִם, מִידָה 47.

כְּדֵי לִמְנוֹעַ שְׁאֵלוֹת מְיוּתָרוֹת, הוּא לֹא חָזַר אֶל חֲבֵרָיו, אֶלָא בָּחַר בִּמְדוּרָה אַחֶרֶת. עָמַד שָׁם אַבָּא אֶחָד שֶׁהִשְׁגִיחַ עַל אַרְבָּעָה יַלְדֵי גַן. הַמְדוּרָה שֶׁלָהֶם, הַקְטַנָה מִכָּל הַמְדוּרוֹת, כִּמְעַט כָּבְתָה. וְהִנֵה הוֹפִיעַ מִיכָאֵל עִם קוּפְסַת הַקַרְטוֹן.

"מַזָל שֶׁבָּאתָ!" קָרָא יֶלֶד אֶחָד.

"מַהֵר, לָאֵשׁ!" בִּיקֵשׁ שֵׁנִי.

"בִּזְהִירוּת," בִּיקֵשׁ הָאָב.

מִיכָאֵל עָצַם אֶת עֵינָיו, מִלְמֵל מַשֶׁהוּ (אוּלַי בִּיקֵשׁ סְלִיחָה מֵהַדוֹד מְנַחֵם?), וְהִטִיל אֶל תוֹךְ הָאֵשׁ הַקְטַנָה אֶת קוּפְסַת הַנַעֲלַיִם.

זֶהוּ. נִגְמַר.

הַקַרְטוֹן נִיצַת בְּקַלוּת וְרִיפּוּד צֶמֶר הַגֶפֶן שֶׁבְּתוֹכוֹ בָּעַר בְּלֶהָבָה גְדוֹלָה וּבְהִירָה שֶׁמִיָד דָעֲכָה. בָּאֲוִיר הִתְעוֹפְפוּ פֵּרוּרֵי אֵפֶר שָׁחוֹר. וּבֵין הַגֶחָלִים הַמִתְפַּצְפְּצִים, לְצַד תַפּוּחֵי אֲדָמָה וּבְצָלִים, הִתְגַלָה הַמַזְרֵק הֶעָצוּם וְהַנוֹרָא שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם.

וְאָז קָרָה בַּמְדוּרָה הַקְטַנָה הַזֹאת מַשֶׁהוּ מוּפְלָא שֶׁלֹא קָרָה מֵעוֹלָם בְּשׁוּם לַ"ג בָּעוֹמֶר, גַם לֹא בְּאוֹתָם זְמַנִים שֶׁבָּהֶם הִדְלִיקוּ דַחְלִילִים עֲנָקִיִים בִּמְדוּרוֹת עֲנָקִיוֹת.

הַנוֹזֵל שֶׁבְּתוֹךְ מֵיכָל הַמַזְרֵק רָחַשׁ וְרָתָח מִן הַחוֹם, בִּעְבֵּעַ, פִּעְפֵּעַ, שָׁרַק בִּשְׁרִיקָה חֲרִישִׁית.

וְהִנֵה, בִּקְצֵה חוֹד הַמַחַט בִּצְבְּצָה בּוּעָה קְטַנָה שֶׁהָלְכָה וְתָפְחָה עַד שֶׁהִתְנַתְקָה וְעָפָה אֶל עַל. וְאַחֲרֶיהָ הוֹפִיעוּ בְּזֶה אַחַר זֶה עוֹד וְעוֹד בּוּעוֹת – הַקְטַנוֹת כְּגוֹדֶל תַפּוּחַ עֵץ, הַגְדוֹלוֹת כְּגוֹדֶל אֲבַטִיחַ.

בועות של שוקולד בל''ג בעומר!

"בּוּעוֹת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד!" קָרְאוּ אַרְבַּעַת יַלְדֵי הַגַן, בָּלוֹנִים שֶׁל שׁוֹקוֹלָד!"

הַמְדוּרָה הַקְטַנְטוֹנֶת שֶׁלָהֶם הָפְכָה לְמֶרְכַּז הַהִתְעַנְיְנוּת. כָּל הַחוֹגְגִים נָטְשׁוּ אֶת מְדוּרוֹתֵיהֶם וּבָאוּ לִרְאוֹת אֶת הַמַחֲזֶה: מַזְרֵק מוּפְלָא נִיפֵּחַ וְהִפְרִיחַ אֶת בּוּעוֹת הַשׁוֹקוֹלָד אֲשֶׁר הִתְעוֹפְפוּ סָבִיב. קָמָה מְהוּמָה גְדוֹלָה וְעַלִיזָה. הַכּוֹל רָדְפוּ אַחֲרֵי הַבּוּעוֹת, הֵעִיפוּ אוֹתָן בִּנְשִׁיפוֹת פֶּה וּפוֹצְצוּ אוֹתָן בְּאֶצְבְּעוֹת.

רֵיחַ עַז שֶׁל שׁוֹקוֹלָד הִתְפַּשֵׁט בָּאֲוִיר וְגָבַר עַל רֵיחוֹת הֶעָשָׁן וְתַפּוּחֵי הָאֲדָמָה וְהַבְּצָלִים הַצְלוּיִים.

זַאֲטוּט אֶחָד פּוֹצֵץ בּוּעָה בִּלְשׁוֹנוֹ. פִּיו הִתְמַלֵא בְּטַעַם מְשַׁגֵעַ שֶׁל שׁוֹקוֹלָד. רָאוּ חֲבֵרָיו וְעָשׂוּ כָּמוֹהוּ. עוֹד רֶגַע, וְכוּלָם, גְדוֹלִים כִּקְטַנִים, הִתְרוֹצְצוּ בַּמִגְרָשׁ בִּלְשׁוֹנוֹת מְשׁוּרְבָּבוֹת, מְפוֹצְצִים בִּקְצֵה לָשׁוֹן אֶת הַבּוּעוֹת וְטוֹעֲמִים אֶת טַעֲמָן הַנִפְלָא. הַמְבִינִים וְאַנִינִי הַטַעַם הִרְגִישׁוּ אֶת הָאֵיכוּת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד שְׁוֵיצָרִי.

עוֹד וָעוֹד הִמְשִׁיךְ אוֹתוֹ מַזְרֵק–מַבּוּעַ לְבַעְבֵּעַ, כְּאִילוּ שֶׁלֹא יִיגָמֵר לְעוֹלָם. הַשָׁמַיִם הִתְכַּסוּ בְּבוּעוֹת שׁוֹקוֹלָד נוֹצְצוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאוֹר הַמְדוּרוֹת הִשְׁתַקֵף בָּהֶם. זֶה נִרְאָה כְּמוֹ כּוֹכָבִים מִתְרוֹצְצִים.

בּוּעָה אַחַת עָפָה דֶרֶךְ חַלוֹן פָּתוּחַ אֶל תוֹךְ חַדְרוֹ הַקָט שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד (חֶדֶר קָטָן שֶׁל מְשׁוֹרֵר נִקְרָא חֶדֶר קָט, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל זֶה בַּעֲלִיַת גַג). הַמְשׁוֹרֵר כְּבָר גָמַר לְנַקֵד אֶת הַשִׁיר שֶׁכָּתַב, וְעַכְשָׁו הוּא נִיגַשׁ לֶאֱכוֹל אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב: חֲצִי כִּיכַּר לֶחֶם שָׁחוֹר, בָּצָל וְעַגְבָנִיָה. וּלְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה, כְּשֶׁהִגִישׁ אֶת מְנַת הַמָזוֹן הַדַלָה אֶל פִּיו, פָּגְעָה בָּהּ בּוּעַת הַשׁוֹקוֹלָד וְהִתְפּוֹצְצָה. מֵעוֹדוֹ לֹא זָכָה הַמְשׁוֹרֵר לִסְעוּדָה טְעִימָה כָּזֹאת שֶׁל מַעֲדַנִים מְתוּקִים וְרֵיחָנִיִים.

וּמִיכָאֵל לֹא יָדַע מָה הֶחְמִיץ.

~~~~