רְאוּבֵן

יכָאֵל הִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ מִצַד אֶל צַד. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהֵירָדֵם אַחֲרֵי יוֹם שֶׁכָּזֶה? רֵאשִׁית, הַפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה עִם רְאוּבֵן. וְשֵׁנִית, הַבְּשׂוֹרָה הַנִפְלָאָה בְּקֶשֶׁר לַדוֹד מְנַחֵם.

זֶה הִתְחִיל בַּבּוֹקֶר. רוּתִי הִגִיעָה לַכִּיתָה וּבְפִיהָ חֲדָשׁוֹת טוֹבוֹת.

"בֶּלָה הִמְלִיטָה אֶתְמוֹל בַּחֲצוֹת. חֲמִישִׁיָה. לָאֵם וְלַגוּרִים שָׁלוֹם."

כַּמָה מִיְדִידֶיהָ הַטוֹבִים וְהַפָּחוֹת טוֹבִים שָׁאֲלוּ אִם הַגוּרִים גִזְעִיִים, וְאַף גִילוּ כְּלַפֶּיהָ חֲבִיבוּת מוּפְרֶזֶת. אַךְ רוּתִי קָבְעָה:

"הַגוּר הָרִאשׁוֹן – לְמִיכָאֵל!"

כָּל הַשָׁנִים סֵירְבָה אִימָא לְהַחְזִיק בַּבַּיִת כֶּלֶב. הִיא אָמְרָה שֶׁזֶה לֹא יִהְיֶה אַחְרָאִי מִצִידָהּ, מִשׁוּם שֶׁאוּלַי לֹא יִהְיֶה לָהּ דֵי זְמַן וְכוֹחַ לְטַפֵּל כָּרָאוּי בְּעוֹד נֶפֶשׁ חַיָה. מִיכָאֵל הִבְטִיחַ – "אֲנִי אֲטַפֵּל!". אֲבָל אִימָא אָמְרָה שֶׁאוּלַי לְהַבְטִיחַ זֶה דָבָר אֶחָד, וּלְקַיֵם זֶה דָבָר אַחֵר, וְהוֹסִיפָה שֶׁאוּלַי תַסְכִּים כַּאֲשֶׁר מִיכָאֵל יִגְדַל.

"אִימָא," הֵעִיר מִיכָאֵל, "שַׂמְתְ לֵב שֶׁאַתְ אוֹמֶרֶת הַרְבֵּה 'אוּלַי'?"

הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן הִתְנַגְדָה בְּכָל תְנַאי.

"נוּ נוּ," הִיא אָמְרָה, "וְכַאֲשֶׁר מִיכָאֵל יִגְדַל, כֶּלֶב לֹא יַהֲרוֹס לָכֶם אֶת הַסַפָּה הַחֲדָשָׁה וְהַשָׁטִיחַ? וְלֹא יְבַלְגֵן לָכֶם אֶת כָּל הַבַּיִת? לְמִי יֵשׁ כּוֹחַ לָזֶה? גַם הַהוּא מֵאָמֵרִיקָה – אֲפִילוּ לוֹ אֵין כֶּלֶב!"

בֵּינְתַיִם מִיכָאֵל גָדַל וְסוֹף סוֹף אִימָא הִסְכִּימָה.

וְעַכְשָׁו הַהַצָעָה שֶׁל רוּתִי בָּאָה בְּדִיוּק בַּזְמַן. מִיכָאֵל הִשְׁתוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת הַכְּלַבְלַב שֶׁלוֹ. וּמִיָד לְאַחַר אֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם הוּא מִיהֵר אֶל רוּתִי. הִיא גָרָה לְיַד מִגְדַל הַמַיִם. בַּחוּץ הָיָה כְּבָר קַר. הוּא לָבַשׁ סְוֶדֶר וּמְעִיל, אֲבָל עָף כְּמוֹ צִיפּוֹר. לְפֶתַע עָצַר. אֵיזֶה שֵׁם יִקְרָא לוֹ?

"רוֹקִי, בּוֹבִּי? בִּילְבּוֹ זֶה יָפֶה. אוּלַי חוּמִי אוֹ שְׁחוֹרִי, לְפִי הַצֶבַע? פּוֹנְפּוֹן – מַצְחִיק מִדַי..."

שֵׁם רָדַף שֵׁם. מִיכָאֵל הִתְלַבֵּט, הֲלוֹא שֵׁם זֶה מַשֶׁהוּ גוֹרָלִי לְכָל הַחַיִים. הָיָה לוֹ רַעְיוֹן. הוּא יַעֲצוֹם אֶת הָעֵינַיִם וְיִסְפּוֹר עַד עֶשְׂרִים. וְכַאֲשֶׁר יִפְקַח אוֹתָן, יִשְׁאַל אֶת הָאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁיִפְגוֹשׁ אֵיזֶה שֵׁם שֶׁל כֶּלֶב הוּא מַכִּיר. וְכָךְ הַגוֹרָל יִקְבַּע אֶת הַשֵׁם.

אָמַר וְעָשָׂה. סָפַר, וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו רָאָה דְמוּת מִתְקָרֶבֶת בַּהֲלִיכָה אִיטִית וּכְבֵדָה. אִישׁ כָּפוּף, שָׁעוּן עַל מַקֵל. בְּגָדָיו הָיוּ מְקוּמָטִים כְּמוֹ הַפָּנִים שֶׁלוֹ, שֶׁהִבִּיעוּ עֶצֶב וּמְרִירוּת. הוּא לֹא נִרְאָה הָאִישׁ הַמַתְאִים בְּיוֹתֵר לַמְשִׂימָה, אַךְ מִיכָאֵל לֹא הִתְכַּוֵן לָלֶכֶת נֶגֶד הַגוֹרָל.

"סְלַח לִי אֲדוֹנִי, אוּלַי תוּכַל לַעֲזוֹר לִי, רַק לְרֶגַע..."

הַזָקֵן לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אוֹזְנָיו. אוֹר נִדְלַק בְּעֵינָיו הַכְּבוּיוֹת. בַּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת אִישׁ לֹא הָיָה זָקוּק לְעֶזְרָתוֹ. הוּא זֶה שֶׁתָמִיד נִזְקַק לַאֲחֵרִים.

"אֲנִי לַעֲזוֹר לְךָ?! אוֹ אַתָה לַעֲזוֹר לִי?"

"אַתָה לִי. סְתָם שְׁאֵלָה קְטַנָה..."

"בְּבַקָשָׁה, בְּבַקָשָׁה, אֲנִי אוֹהֵב לַעֲזוֹר." הוּא הִיטָה אֶת אוֹזְנוֹ הַיְמָנִית לְעֵבֶר מִיכָאֵל.

"אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת... אִם אַתָה מַכִּיר כֶּלֶב... זֹאת אוֹמֶרֶת, מָה הַשֵׁם שֶׁלוֹ..." פִּתְאוֹם נִרְאֲתָה הַשְׁאֵלָה הַזֹאת כָּל כָּךְ מְטוּפֶּשֶׁת, עַד שֶׁמִיכָאֵל הֵכִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁבִּמְקוֹם תְשׁוּבָה יַחְטוֹף צְעָקוֹת בַּמִקְרֶה הַטוֹב... אֲבָל לֹא.

הַזָקֵן נַעֲשָׂה רְצִינִי מְאוֹד, פָּנָיו הִתְקַמְטוּ, וְהוּא הִתְנַדְנֵד לְרֶגַע עַל מַקְלוֹ.

"שֵׁם שֶׁל כֶּלֶב?" הוּא הִרְהֵר בְּקוֹל רָם, "בְּוַדַאי שֶׁמַכִּיר, מִקָרוֹב מְאוֹד..." וְהַזָקֵן נֶאֱנַח אֲנָחָה כְּבֵדָה, "אֲנִי, רְאוּבֵן לֵיְבּוֹבִיץ', חַי חַיִים שֶׁל כֶּלֶב בּוֹדֵד... פַּעַם הָיִיתִי צָעִיר וְיָפֶה... וְעַכְשָׁו, אַחֲרֵי חֲמִישִׁים שָׁנָה שֶׁל עֲבוֹדָה קָשָׁה בְּבֵית חֲרוֹשֶׁת 'אַיְזֶן בֶּטוֹן', אֲנִי כְּמוֹ כֶּלֶב מִסְכֵּן..."

"תוֹדָה לְךָ, זֶה הַכּוֹל..." גִמְגֵם מִיכָאֵל בִּמְבוּכָה וְהִתְרַחֵק. הוּא רִיחֵם עַל הָאִישׁ הָאוּמְלָל.

"זֶה הַכּוֹל?" קָרַא אַחֲרָיו הַזָקֵן בְּעֵצֶב, "אֲבָל עוֹד לֹא סִיפַּרְתִי לְךָ כְּלוּם..."

מִיכָאֵל נֶעֱלָם בְּפִינַת הָרְחוֹב.

רְאוּבֵן לֵיבּוֹבִיץ'. בִּתְחִילָה זֶה נִרְאָה לוֹ מוּזָר. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת נֶגֶד הַגוֹרָל. וּבְעֶצֶם, בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָה, זֶה אוּלַי לֹא נוֹרָא כָּל כָּךְ. אִם מִתְרַגְלִים, זֶה אֲפִילוּ שֵׁם נֶחְמָד. רְאוּבֵן.

וּבְמַחְשָׁבָה נוֹסֶפֶת הִבְטִיחַ מִיכָאֵל לְעַצְמוֹ שֶׁרְאוּבֵן שֶׁלוֹ לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה מִסְכֵּן.

בֶּלָה שָׁכְבָה וְעֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת. אֶל בִּטְנָהּ נִצְמְדוּ חֲמֵשֶׁת הַגוּרִים, אֶשְׁכּוֹל חַי, רוֹחֵשׁ וְגוֹעֵשׁ. הֵם טִיפְּסוּ זֶה עַל זֶה וְדָחֲפוּ וְנִדְחֲקוּ כְּדֵי לִינוֹק.

"אוֹתוֹ!" הִצְבִּיעַ מִיכָאֵל לְכִיווּן פְּקַעַת הַגוּרִים. זוֹ הָיְתָה אַהֲבָה מִמַבָּט רִאשׁוֹן. כּוּלָם הָיוּ מַקְסִימִים בְּאוֹתָהּ מִידָה, וּבְכָל זֹאת הוּא נִדְלַק עַל הָאֶחָד שֶׁלוֹ. הֵעִיף מַבָּט – וְזֶהוּ.

"אֶת מִי?" שָׁאֲלָה רוּתִי, "אֵיךְ אַתָה כְּבָר יוֹדֵעַ?"

"אֲנִי יוֹדֵעַ! רַק אוֹתוֹ, הַלָבָן עִם הַכֶּתֶם הַשָׁחוֹר עַל הַמֵצַח. אַתְ לֹא רוֹאָה שֶׁהוּא הֲכִי חָמוּד? תִרְאִי אֵיךְ הוּא מְטַפֵּס עַל הַלָבָן. תִרְאִי אֵיךְ הוּא מְגַשֵׁשׁ, עַקְשָׁן, אַמִיץ, חָצוּף! וְ–הוֹפּ, מִסְכֵּן, נָפַל אֲחוֹרַנִית וְהִתְהַפֵּךְ!"

רוּתִי חִיְכָה לְעַצְמָהּ. אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, הוּא פָּשׁוּט הִתְאַהֵב.

"כְּבָר חָשַׁבְתָ עַל שֵׁם בִּשְׁבִילוֹ?"

"רְאוּבֵן!"

"רְאוּבֵן?! אֵיזֶה מִין שֵׁם לְכֶלֶב..."

"וְלֵיבּוֹבִיץ', זֶה יוֹתֵר טוֹב?"

מִיכָאֵל הָלַךְ הַבַּיְתָה עִם רְאוּבֵן שֶׁלוֹ בַּלֵב. בְּעוֹד חוֹדְשַׁיִם–שְׁלוֹשָׁה, אַחֲרֵי שֶׁיִגְדַל וְיִתְחַזֵק, יִקַח אוֹתוֹ אֵלָיו.

הוּא הִתְפָּרֵץ הַבַּיְתָה כְּדֵי לְסַפֵּר לְאִימָא. אַךְ הִיא הִסְתַעֲרָה עָלָיו וְחִיבְּקָה אוֹתוֹ נִרְגֶשֶׁת פִּי אֶלֶף. אֶחָד מִשְׁנֵיהֶם הָיָה צָרִיךְ לְהִתְאַפֵּק וּלְרַסֵן אֶת עַצְמוֹ.

"מָה קָרָה?" שָׁאַל כְּאִילוּ רָגוּעַ.

אִימָא גִמְגְמָה. "קִיבַּלְנוּ מִכְתָב מֵהַדוֹד מְנַחֵם... יוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלוֹ בְּקָרוֹב... וְהוּא כּוֹתֵב שֶׁ..."

"מָה הוּא כּוֹתֵב??? מָה???"

"הוּא כּוֹתֵב שֶׁ... שֵׁב, מִיכָאֵל, שֵׁב, תֵירָגַע, תֵירָגַע... הוּא מוֹדִיעַ... שֶׁבְּיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁלוֹ הוּא יָבוֹא אֵלֵינוּ לְבִיקוּר. כֵּן! בְּעוֹד שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת הַדוֹד מְנַחֵם יִהְיֶה פֹּה... פֹּה, אֶצְלֵנוּ..."

מִיכָאֵל נִדְהַם. רֶגַע אָרוֹךְ שֶׁל שְׁתִיקָה.

לְבַסוֹף שָׁאַל בִּזְהִירוּת: "...לְיוֹם שָׁלֵם?"

"לֹא, לֹא. כָּרָגִיל. כְּמוֹ בַּפַּעַם הַקוֹדֶמֶת."

"רַק לְעֶשְׂרִים דַקוֹת?"

"כֵּן, עֶשְׂרִים דַקוֹת בִּלְבַד," אָמְרָה אִימָא.

וְהִיא הִזְכִּירָה לוֹ שֶׁיֵשׁ לָהֶם מַזָל: לַחֲבֵרִים שֶׁלוֹ בָּעוֹלָם הוּא לֹא יָכוֹל לָתֵת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר דַקוֹת. וַהֲרֵי הַחֲלוֹם הַגָדוֹל שֶׁלוֹ הוּא לַעֲשׂוֹת מַסָע מִסָבִיב לָעוֹלָם וּלְבַקֵר אֶת כָּל חֲבֵרָיו הָרַבִּים, אֲבָל בִּשְׁבִיל עֶשֶׂר דַקוֹת שֶׁל בִּיקוּר הוּא לֹא מוֹצֵא טַעַם לָצֵאת לַדֶרֶךְ.

"וְאֵלֵינוּ הוּא בָּא לְעֶשְׂרִים!"

הֵם צָנְחוּ עַל הַכּוּרְסָאוֹת בַּסָלוֹן.

"אֲבָל אִימָא, לָמָה הוּא מוּכְרָח לִבְרוֹחַ מַהֵר כָּל כָּךְ, זֶה בֶּאֱמֶת נָכוֹן מָה שֶׁסִיפַּרְתְ לִי?"

"בְּוַדַאי. אִילוּ יָכוֹל, הָיָה כַּמוּבָן נִשְׁאָר יוֹתֵר. אֲבָל הוּא הֲרֵי לֹא מְסוּגָל לְהִתְאָרֵחַ כְּמוֹ כָּל אוֹרֵחַ – לָשֶׁבֶת סְתָם כָּכָה בְּחִיבּוּק יָדַיִם, לְפַטְפֵּט וְלְנַשְׁנֵשׁ בּוֹטְנִים."

"הָאֶצְבָּעוֹת מַתְחִילוֹת לְדַגְדֵג לוֹ..."

"דִגְדוּג נוֹרָאִי, וְהוּא מִיָד הוֹפֵךְ אֶת הַבַּיִת כְּדֵי לְתַקֵן אוֹ לְשַׁכְלֵל אֵיזֶה מַכְשִׁיר אוֹ לִבְנוֹת אֵיזוֹ הַמְצָאָה בִּן–רֶגַע. הוּא פָּשׁוּט חַיָב לְהִתְעַסֵק בְּמַשֶׁהוּ. וּפֹה הַצָרָה – בַּבַּיִת שֶׁל הַחֲבֵרִים הַהַמְצָאוֹת שֶׁלוֹ לֹא מַצְלִיחוֹת בִּמְיוּחָד."

"לָמָה?"

"מִשׁוּם שֶׁהוּא כַּמוּבָן לֹא יָכוֹל לִסְחוֹב אִיתוֹ אֶת כָּל הַמַעְבָּדָה וְהַסְפָרִים שֶׁלוֹ, וּבִלְעֲדֵיהֶם בִּלְתִי אֶפְשָׁרִי לִבְנוֹת מַשֶׁהוּ מוּצְלָח. וְחוּץ מִזֶה, הוּא לֹא רָגִיל שֶׁמִסְתַכְּלִים עָלָיו בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹבֵד. זֶה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ."

"גַם אוֹתִי."

"אַתָה רוֹאֶה! לָכֵן קוֹרוֹת לוֹ טָעוּיוֹת מְבִיכוֹת. עַכְשָׁו אַתָה מֵבִין לָמָה הַבִּיקוּרִים שֶׁלוֹ כָּל כָּךְ קְצָרִים? מוּטָב לוֹ לְהִסְתַלֵק מַהֵר לִפְנֵי שֶׁיָצוּץ בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן וּבְטֶרֶם יִגַשׁ לַמְלָאכָה."

שְׁתִיקָה קְצָרָה.

"כָּל הַטָעוּיוֹת שֶׁסִיפַּרְתְ לִי... קָרוּ בֶּאֱמֶת?"

"בְּוַדַאי."

"זֶה נָכוֹן שֶׁהוּא נִיסָה לַהֲפוֹךְ צִלְצוּל שֶׁל פַּעֲמוֹן בַּיִת לְמַנְגִינָה יָפָה, אַךְ יָצָא קוֹל צוֹפָר שֶׁל אַמְבּוּלַנְס?"

"אֲבָל הוּא מִיָד הִצְלִיחַ לְהַנְמִיךְ אֶת הַצְלִיל הֶחָזָק, אַךְ לְזִמְזוּם שֶׁל יַתוּשׁ."

"וְהַנוּרָה הָרֵיחָנִית?..."

"עוֹד הַצְלָחָה לֹא מַזְהִירָה... הַנוּרָה הֵפִיצָה רֵיחַ שֶׁל בָּצָל. הוּא עַצְמוֹ צָחַק כְּשֶׁסִיפֵּר לִי."

"אִימָא, וְהַסִיפּוּר עַל הַשְׂפָתוֹן שֶׁל הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן?"

"בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁסִיפַּרְתִי לְךָ."

"סַפְּרִי לִי שׁוּב."

"כְּבָר סִיפַּרְתִי לְךָ מֵאָה פְּעָמִים."

"רַק עוֹד פַּעַם אַחַת!"

"טוֹב, בְּקִיצוּר נִמְרָץ. אֲבָל דַע לְךָ שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הִתְכַּוֵן דַוְקָא לַעֲשׂוֹת לָהּ טוֹב, לַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. הוּא הִרְכִּיב לְמַעֲנָהּ שְׂפָתוֹן חָזָק מְאוֹד וְחֶסְכוֹנִי מְאוֹד. וּבֶאֱמֶת, בַּהַתְחָלָה הַצֶבַע נִרְאָה אָדוֹם-אָדוֹם, כְּמוֹ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת..."

"אֲבָל אַחֲרֵי יוֹמַיִם הָפַךְ לְיָרוֹק!"

"כֵּן, הָאָדוֹם הָפַךְ לְיָרוֹק. מִפְּנֵי שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הִרְכִּיב אֶת הַשְׂפָתוֹן מֵרֶסֶק עַגְבָנִיוֹת, פַּפְּרִיקָה, לִיקֶר דוּבְדְבָנִים וְעוֹד, מִמָה שֶׁמָצָא בַּמִטְבָּח שֶׁל הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. אַחֲרֵי שָׁבוּעַ עָלְתָה מִין יְרוֹקֶת עַל הַשְׂפָתַיִם וְהַצֶבַע הָאָדוֹם הָפַךְ לְיָרוֹק עַז. שָׁנָה שְׁלֵמָה הָיוּ לָהּ שְׂפָתַיִם יְרוּקוֹת. אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יָדַע, כִּי תָמִיד כְּשֶׁיָצְאָה מִן הַבַּיִת, הִיא מָשְׁחָה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל שְׂפָתוֹן אָדוֹם עַל הַיָרוֹק."

מִיכָאֵל לִיקֵק אֶת שְׂפָתָיו בְּחִיוּךְ.

הוּא הִסְתַכֵּל סָבִיב. פֹּה בַּבַּיִת, בַּסָלוֹן הַזֶה, בַּחֶדֶר שֶׁלוֹ – פֹּה יִרְאֶה בְּקָרוֹב אֶת הַדוֹד מְנַחֵם (לְיֶתֶר דִיוּק, אֶחָד מִמֶנוּ).

"וּמָה עִם הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן? גַם אוֹתָהּ הוּא יְבַקֵר?"

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁכֵּן."

"אֶל מִי הוּא יָבוֹא קוֹדֶם?"

"תָלוּי. אִם הוּא יָבוֹא רַק מֵאָמֵרִיקָה אוֹ רַק מִסְפָרַד – אָז אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֶל מִי יַגִיעַ קוֹדֶם. אֲבָל אִם הוּא יָבוֹא גַם מֵאָמֵרִיקָה וְגַם מִסְפָרַד, אָז בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יֵשֵׁב אִיתָנוּ כָּאן, אוּלַי הוּא גַם יֵשֵׁב עִם הַדוֹדָה בְּחוֹלוֹן שָׁם. כָּאן עֶשְׂרִים דַקוֹת וְשָׁם עֶשְׂרִים דַקוֹת – בְּמַקְבִּיל וּבְאוֹתוֹ זְמַן."

"אִימָא! אַתְ שׁוֹמַעַת אֶת הַמִילִים שֶׁיוֹצְאוֹת לָךְ מֵהַפֶּה?.. כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הוּא קְוַנְטִי. אֲבָל בְּכָל זֹאת, פִּתְאוֹם עַכְשָׁו קָשֶׁה לִי לִתְפּוֹס אֶת זֶה... פֹּה וּבְחוֹלוֹן בְּאוֹתוֹ זְמַן!"

"כֵּן כֵּן," אִימָא הִרְהֲרָה בְּקוֹל רָם, "אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהִתְרַגַלְנוּ שֶׁזֶה קוֹרֶה רָחוֹק. אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁזֶה מַגִיעַ פֹּה אֵלֵינוּ, מַמָשׁ מוּל הָעֵינַיִם שֶׁלָנוּ, פִּתְאוֹם קָשֶׁה לָנוּ לְהַאֲמִין."

וְאַחֲרֵי זְמַן הוֹסִיפָה: "מִיכָאֵל, אַף מִילָה לַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. הִיא יוֹדַעַת שֶׁלַדוֹד מְנַחֵם יֵשׁ שְׁתֵי כְּתוֹבוֹת וְחוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא גָר בְּכָל פַּעַם בְּאַחַת מֵהֶן. זְכוֹר לֹא לְהַגִיד לָהּ שֶׁהוּא מוּכְפָּל, אַף עַל פִּי שֶׁמִמֵילָא הִיא לֹא תַאֲמִין..."

"כַּמוּבָן!" אָמַר מִיכָאֵל וְשָׂם יָד עַל הַלֵב.

וְלָכֵן, כַּמְסוּפָּר קוֹדֶם, הִתְהַפֵּךְ מִיכָאֵל בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ מִצַד אֶל צַד. מַחְשְׁבוֹתָיו נָדְדוּ הֵנָה וָהֵנָה. הֶעָתִיד מַבְטִיחַ לוֹ הַפְתָעוֹת: כֶּלֶב חָמוּד מִכָּל הַכְּלָבִים, וּבִיקוּר נָדִיר מֵאָמֵרִיקָה אוֹ מִסְפָרַד.

וְאָז צָצָה הַשְׁאֵלָה: אֵיזוֹ מַתַנָה יִתֵן מִיכָאֵל לְיוֹם הַהוּלֶדֶת שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם?

לִקְנוֹת מַתָנָה יָפָה בַּחֲנוּת – לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. אֵיךְ יַבִיא מַתָנָה רְגִילָה לְמִי שֶׁתָמִיד שׁוֹלֵחַ מַתָנוֹת מְשַׁגְעוֹת שֶׁבָּנָה בְּעַצְמוֹ? יֵשׁ רַק דֶרֶךְ אַחַת: גַם הוּא יִבְנֶה מַשֶׁהוּ מְיוּחָד וּמַדְהִים בִּשְׁבִיל הַדוֹד מְנַחֵם.

וְזוֹ, כַּמוּבָן, מְשִׂימָה לֹא קַלָה. וְהַזְמַן קָצָר, רַק שְׁמוֹנָה שָׁבוּעוֹת נוֹתְרוּ עַד הַבִּיקוּר.

מֵעַכְשָׁו הֶעֱסִיקָה אוֹתוֹ הַמַתָנָה יוֹם וָלַיְלָה. רַעְיוֹן רָדַף רַעְיוֹן.

אַחַד הָרַעְיוֹנוֹת הָיָה לִבְנוֹת מַכְשִׁיר אוֹטוֹמָטִי לַהֲכָנַת פָלָאפֶל. אֲבָל מִיכָאֵל לֹא יָדַע אִם הַדוֹד מְנַחֵם בִּכְלָל אוֹהֵב פָלָאפֶל. וְאִם יִשְׁאַל אוֹתוֹ בְּמִכְתָב, הַמַתָנָה כְּבָר לֹא תִהְיֶה הַפְתָעָה.

רַעְיוֹן אַחֵר הָיָה לִבְנוֹת מִזְוָדָה מְיוּחֶדֶת עִם גַלְגַלִים מְמוּנָעִים וּמוֹשָׁב לִישִׁיבָה. אֲבָל מִיכָאֵל נִזְכַּר שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם כְּבָר בָּנָה לְעַצְמוֹ מַשֶׁהוּ כָּזֶה.

הַיָּמִים חָלְפוּ מַהֵר, הַשָׁבוּעוֹת עָבְרוּ בְּדַאֲגָה, וּמִיכָאֵל עֲדַיִן לֹא מָצָא אֶת הַהַמְצָאָה הַנְכוֹנָה.

וְהָיוּ עוֹד רַעְיוֹנוֹת. וּכְדֵי לִבְחוֹר אֶת הַמוּצְלָח שֶׁבָּהֶם, הוּא תָלָה יוֹם אֶחָד בְּחַדְרוֹ מוּל עֵינָיו דַף בְּרִיסְטוֹל וְעָלָיו כָּתַב:

וּבְרֹאשׁ הַבְּרִיסְטוֹל רָשַׁם: 32. אֶת הַמִסְפָּר כָּתַב בְּעִיפָּרוֹן. מִדֵי יוֹם מָחַק וְכָתַב בִּמְקוֹמוֹ אֶת מִסְפַּר הַיָמִים שֶׁנוֹתְרוּ עַד לַבִּיקוּר.

מִצַד אֶחָד רָצָה מִיכָאֵל שֶׁהַזְמַן יָרוּץ מַהֵר לִקְרַאת הַבִּיקוּר. וּמִצַד שֵׁנִי, עִם כָּל יוֹם שֶׁעָבַר, פָּחַת הַסִיכּוּי שֶׁיַסְפִּיק לְהָכִין אֶת הַמַתָנָה לַמוֹעֵד.

כַּמָה רַעְיוֹנוֹת שֶׁל מִיכָאֵל הִתְאִימוּ לַכְּלָלִים שֶׁהִצִיב לְעַצְמוֹ. אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ מַסְפִּיק יֶדַע כְּדֵי לִבְנוֹתָם. חָלְפוּ שְׁבוּעַיִם וַעֲדַיִן לֹא מָצָא רַעְיוֹן מַתְאִים. זֶה הֵעִיק וְהִלְחִיץ, וְרַק הַבִּיקוּרִים הַיוֹמִיִים אֵצֶל רְאוּבֵן הִרְגִיעוּ אוֹתוֹ.

בַּיוֹם שֶׁמָחַק אֶת הַמִסְפָּר 9 וְכָתַב בִּמְקוֹמוֹ 8, עָלָה בְּרֹאשוֹ רַעְיוֹן הַמִטְרִיָה הַמְעוֹפֶפֶת. הָרַעְיוֹן הַזֶה עָמַד בְּכָל הַכְּלָלִים שֶׁקָבַע. הַדוֹד מְנַחֵם יוּפְתַע וְגַם יֹאהַב אֶת הַמַתָנָה הַזֹאת. אִיתָהּ יוּכַל לְהַגִיעַ בְּקַלוּת לְכָל מָקוֹם בְּקַו אֲוִירִי, וְלָצֵאת מִן הַבַּיִת אֲפִילוּ דֶרֶךְ הַגַג (כַּזָכוּר, הוּא גָר עַל גַג שֶׁל בִּנְיָן בֶּן 44 קוֹמוֹת).

אֶלָא שֶׁמִטְרִיָה מְעוֹפֶפֶת עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְסוּכֶּנֶת. לָכֵן הֶחְלִיט מִיכָאֵל לִבְנוֹת רַק דֶגֶם שֶׁעֲדַיִן לֹא מְיוֹעָד לְאָדָם. אֶת הַכְּלִי עַצְמוֹ, לְפִי כָּל כְּלָלֵי הַבְּטִיחוּת, יִבְנֶה הַדוֹד מְנַחֵם, שֶׁזֶה בִּשְׁבִילוֹ כְּמוֹ לְכַפְתֵר כַּפְתוֹר. עָדִיף לָתֵת לוֹ דֶגֶם מַדְהִים, מֵאֲשֶׁר כְּלִי גָמוּר אַךְ חֲסַר מָעוֹף.

כְּדֵי לִבְדוֹק אֶת הָרַעְיוֹן, עָרַךְ מִיכָאֵל טִיסַת נִיסוּי. לַדֶגֶם שֶׁבָּנָה הָיוּ שְׁתֵי מִטְרִיוֹת מְחוּבָּרוֹת, וּבְתוֹךְ סַל הַמַשָׂא קָשַׁר בּוּבַּת סְמַרְטוּטִים. אִם הַנִיסוּי יַצְלִיחַ, יַתְקִין הַדוֹד מְנַחֵם סַל מַתְאִים לְגוֹדֶל אָדָם, יוֹסִיף מִטְרִיוֹת וּמִצְנָחִים לְהַגְדָלַת כּוֹחַ הָעִילוּי, וְכַמוּבָן יְחַבֵּר מָנוֹעַ וּמַדְחֵף.

זֶה הָיָה יוֹם גָשׁוּם. מִיכָאֵל עָלָה אֶל גַג הַבִּנְיָן. שָׁם שִׁחְרֵר אֶת כְּלִי הַתְעוּפָה אֲשֶׁר הִתְרוֹמֵם וְטָס יָפֶה – אֲבָל לְפֶתַע הִטַלְטֵל בָּרוּחַ הָעַזָה וְנִתְקַע קָרוּעַ עַל עֵץ גָבוֹהַ שֶׁצָמַח בַּמִשְׁתָלָה.

בְּיָדַיִם רֵיקוֹת חָזַר הַמְהַנְדֵס הַצָעִיר אֶל בֵּיתוֹ. הוּא הֵטִיל אֶת עַצְמוֹ עַל הַמִיטָה וּמָשַׁךְ אֶת הַשְׂמִיכָה מֵעַל לָרֹאשׁ.