לְאָן נֶעֱלַם חֲצִי הַמַטֶה

מִ

י לֹא יוֹדֵעַ עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם? לֹא, אֵין צוֹרֶךְ לְסַפֵּר פֹּה אֵיךְ הַיָם נִבְקַע לִשְׁנַיִם, וְאֵיךְ כָּל הָעָם עָבַר בּוֹ, וּמָה קָרָה לְפַּרְעֹה שֶׁרָדַף אַחֲרֵיהֶם. גַם מְיוּתָר לְסַפֵּר, כִּי אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ, שֶׁאַחֲרֵי יָמִים שֶׁל צְעִידָה לְתוֹךְ הַמִדְבָּר, צָנְחוּ כּוּלָם לַיְלָה אֶחָד וְנִרְדְמוּ כְּמוֹ אֲבָנִים. וְעוֹד אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ אֵיזֶה קוֹלוֹת הֵפֵרוּ אֶת שֶׁקֶט הַלַיְלָה – נְחִירוֹת, קְטַנוֹת וּגְדוֹלוֹת. כּוּלָם נָחֲרוּ שָׁם – מִשׁוֹאֲבֵי הַמַיִם עַד מֹשֶׁה הַגָדוֹל, מֵחוֹטְבֵי הָעֵצִים וְעַד נְשִׂיאֵי הָעָם.

אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ עַל אוֹתָם אַרְבָּעָה שֶׁרַק הֵם לֹא נִרְדְמוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. וְלָכֵן פֹּה הַמָקוֹם לְהַתְחִיל לְסַפֵּר.

הֵם הָיוּ עֲיֵפִים אַף יוֹתֵר מִכּוּלָם – קוֹרַח בֶּן יִצְהָר וּשְׁלוֹשֶׁת בָּנָיו. וַעֲדַיִן הֵם עָמְדוּ עַל הָרַגְלַיִם, לְיַד אַרְבָּעָה שַׂקִים מְלֵאִים.

"לֹא נֵלֵךְ לִישׁוֹן עַד שֶׁנַסְדִיר אֶת הָעִנְיָן," לָחַשׁ קוֹרַח.

קוֹרַח הָיָה הָאִישׁ הֶעָשִׁיר מִכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיָצְאוּ לִפְנֵי כַּמָה יָמִים מִמִצְרַיִם, שָׂם אֶת אוֹצְרוֹתָיו בְּתוֹךְ שַׂקִים. כְּלֵי נְחוֹשֶׁת, בַּדֵי מֶשִׁי וְצֶמֶר וּבְעִיקָר זָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים יְקָרוֹת.

אֶת הַשַׂקִים הֶעֶמִיס עַל שְׁלוֹשֶׁת חֲמוֹרָיו, שְׁנֵי שַׂקִים לְכָל חֲמוֹר – בְּיַחַד שִׁישָׁה שַׂקִים. יוֹתֵר לֹא יָכְלוּ הַיְצוּרִים הַמִסְכֵּנִים לָשֵׂאת. אֲבָל נוֹתְרוּ עוֹד אַרְבָּעָה שַׂקִים. לָכֵן נֶאֶלְצוּ גַם קוֹרַח וּשְׁלוֹשֶׁת בָּנָיו לָשֵׂאת כָּל אֶחָד עַל גַבּוֹ שַׂק שָׁמֵן וְכָבֵד. וְכָךְ הֵם הָלְכוּ כָּל הַדֶרֶךְ בַּמִדְבָּר, כְּפוּפִים מִכּוֹבֶד הַמַשָׂא.

כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אוֹתָם מָה יֵשׁ לָהֶם בַּשַׂקִים הַשְׁמֵנִים, הֵם עָנוּ: "קַשׁ בִּשְׁבִיל הַחֲמוֹרִים."

"הַקַשׁ שֶׁלָכֶם כָּבֵד מְאוֹד!" הִקְנִיטוּ אוֹתָם.

וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה, אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַמַחֲנֶה נִרְדַם, עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ קוֹרַח וּבָנָיו עֵרִים לְיַד שַׂקֵיהֶם.

קוֹרַח דִיבֵּר בְּלַחַשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הָיָה שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמִישֶׁהוּ מִבֵּין הַיְשֵׁנִים יִשְׁמַע.

"בָּנַי! הַגַב שֶׁלָנוּ שָׁבוּר, כָּל גוּפֵנוּ רָצוּץ וְכוֹאֵב. אֵיךְ נַמְשִׁיךְ מָחָר לָלֶכֶת? אֲנַחְנוּ לֹא חֲמוֹרִים. לָכֵן לֹא נֵלֵךְ לִישׁוֹן עַד שֶׁנַחְבִּיא אֶת אַרְבַּעַת הַשַׂקִים. וְיוֹם אֶחָד, בְּסוֹף נְדוּדֵינוּ, נָשׁוּב לְכָאן בְּאַחַד הַיָמִים וְנִיקַח בַּחֲזָרָה אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָנוּ. וְעַכְשָׁו לְכוּ וְחַפְּשׂוּ מְקוֹם מַחְבּוֹא."

אֶת הַהַצָעָה הָרִאשׁוֹנָה הִצִיעַ אֲבִיאָסָף, הַבֵּן הַבְּכוֹר. הוּא הִצְבִּיעַ עַל שְׁנֵי עֲצֵי שִׁיטָה שֶׁבְּקוֹשִׁי נִרְאוּ בַּחוֹשֶׁךְ.

"נַחְבִּיא אֶת הַשַׂקִים בֵּין שׁוֹרְשֵׁי הָעֵצִים, שְׁנֵי שַׂקִים לְעֵץ. וְעַל גִזְעָם נַחֲרוֹת אֶת הָאוֹת 'ק' לְסִימָן."

וְכָךְ עָשׂוּ. לְאַחַר שֶׁחָפְרוּ וְהִטְמִינוּ בְּעֵץ אֶחָד, נִעְנַע קוֹרַח בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: "לֹא טוֹב! סוּפוֹת הַחוֹל וְרוּחוֹת הַמִדְבָּר יִמְחֲקוּ אֶת הַסִימָן, אוֹ עִיזֵי בַּר יְלַחֲכוּ אֶת קְלִיפַּת הַגֶזַע. וּכְשֶׁנַחְזוֹר לְכָאן לֹא נוּכַל לִמְצוֹא אֶת שְׁנֵי עֲצֵי הַשִׁיטָה הָאֵלֶה וְלֹא נֵדַע אֵיפֹה הֶחְבֵּאנוּ אֶת מַטְמוֹנֵנוּ." נֶעֱלַב אֲבִיאָסָף וְשָׁתַק.

לְחִינָם עָמְלוּ. חָפְרוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת הַמַטְמוֹן שֶׁטָמְנוּ בֵּין הַשׁוֹרָשִׁים. עַכְשָׁו הֵם הָיוּ עֲיֵפִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קוֹדֶם. אֶת הַהַצָעָה הַשְׁנִיָה הֶעֱלָה אֶלְקָנָה, הַבֵּן הָאֶמְצָעִי.

"נַחְבִּיא שׁוּב אֶת הַשַׂקִים בֵּין הַשׁוֹרָשִׁים, אַךְ הַפַּעַם נִגְדַע אֶת הָעֵצִים. נַשְׁאִיר מֵהֶם רַק גֶדֶם בּוֹלֵט. וּכְשֶׁנָשׁוּב לְפֹה יִהְיֶה לָנוּ הַגֶדֶם לְסִימָן."

שׁוּב חָפְרוּ וְטָמְנוּ וְכִיסוּ בַּחוֹל. וְאָז נִיגְשׁוּ לִגְדוֹעַ אֶת הָעֵצִים, אֲבָל קוֹרַח צִיקְצֵק בִּלְשׁוֹנוֹ וְאָמַר: "לֹא טוֹב! בַּשָׁנִים הַבָּאוֹת יִרְווּ הַשׁוֹרָשִׁים מִן הַטַל וְגִדְמֵי הַגְזָעִים יַצְמִיחוּ עֲנָפִים חֲדָשִׁים וְיִגְדְלוּ שׁוּב לְעֵצִים גְדוֹלִים. וְכַאֲשֶׁר נַחְזוֹר לְכָאן בְּעוֹד שָׁנִים לֹא נִמְצָא אֶת הַגְדָמִים וְאֶת מְקוֹם הַמַטְמוֹן." נֶעֱלַב אֶלְקָנָה וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ. שׁוּב עָמְלוּ לְחִינָם וַעֲיֵפוּתָם רַק גָבְרָה.

שְׁלוֹשֶׁת הָאַחִים אָמְרוּ שֶׁהֵם כְּבָר לֹא יְכוֹלִים יוֹתֵר. שֶׁהֵם מוּכְרָחִים לִישׁוֹן.

"לִישׁוֹן?!" כָּעַס קוֹרַח, "וּמָה נַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּעַת הַשַׂקִים? נִזְרוֹק עָמָל רַב שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת?"

אָכֵן, מְקוֹר עוֹשְׁרוֹ הָיָה מֵעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ רַבַּת שָׁנִים. אֵיךְ הוּא הִצְלִיחַ לְהִתְעַשֵׁר, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רַק עֶבֶד בְּמִצְרַיִם, כְּמוֹ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? מִמְכִירַת מֶלַח! בִּימֵי קֶדֶם הָיָה הַמֶלַח תַבְלִין יָקָר. מִנַין הִשִׂיג קוֹרַח אֶת הַמֶלַח? מִן הַזֵיעָה הַמְלוּחָה שֶׁל אֶחָיו הָעֲבָדִים (אֵיךְ בְּדִיוּק נֶאֶסְפָה הַזֵיעָה – כַּנִרְאֶה בְּשִׁיטַת הָאִידוּי – אֶת זֶה עוֹד צָרִיךְ לַחְקוֹר.)

"לֹא, לֹא נֵלֵךְ לִישׁוֹן," אָמַר קוֹרַח לְבָנָיו הָרְצוּצִים מֵעֲיֵפוּת, "שְׁבוּ עַכְשָׁו לָנוּחַ, אֲבָל אַל תֵירָדְמוּ. וּבֵינְתַיִם תַמְשִׁיכוּ לַחְשׁוֹב עַל פִּיתְרוֹן."

הֵם רַק הִתְיַשְׁבוּ לָנוּחַ וְאִיסָר, צְעִיר הַבָּנִים, כְּבָר הֶעֱלָה אֶת הַצָעָתוֹ: לְהַטְמִין אֶת אוֹצְרוֹתֵיהֶם בִּנְקִיק סֶלַע. חִיפְּשׂוּ וּמָצְאוּ סֶלַע גָדוֹל וּבוֹלֵט שֶׁנִיצַב בִּקְצֵה הַמַחֲנֶה. בַּסֶלַע הָיָה סֶדֶק מַסְפִּיק רָחָב וְעָמוֹק. לְתוֹכוֹ רוֹקְנוּ אֶת אַרְבַּעַת הַשַׂקִים.

הִתְבּוֹנֵן קוֹרַח בַּמַחְבּוֹא, גֵרֵד בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: "טוֹב מְאוֹד! וְעַכְשָׁו רַק צָרִיךְ לִסְתוֹם אֶת הַסֶדֶק בְּאֶבֶן גְדוֹלָה וְלַחְרוֹת סִימָן בַּסֶלַע!"

הָיוּ שָׁם כַּמָה אֲבָנִים אֲרוּכּוֹת שֶׁנִירְאוּ מַתְאִימוֹת בַּגוֹדֶל. אַךְ בִּגְלַל הַנְחִירוֹת שֶׁעָלוּ מֵהֶן, הִתְרַחֲקוּ וְהִמְשִׁיכוּ לְחַפֵּשׂ. לְבַסוֹף מָצְאוּ אֶבֶן דוֹמֶמֶת, אֲמִיתִית. הֵם נִיסוּ לְגַלְגֵל אוֹתָהּ, אֲבָל הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה לֹא זָזָה.

אָמַר קוֹרַח: "תַחֲבוּ מַקֵל מִתַחְתֶיהָ כְּדֵי לַהֲרִימָהּ."

לֹא רָחוֹק מִשָׁם שָׁכַב בַּחוֹל אָדָם מְקוּפָּל אֵיבָרִים, שְׁנָתוֹ עֲמוּקָה וּמִזְמוֹרִים נָאִים פּוֹרְחִים מֵחוֹטְמוֹ. מַטֵהוּ הָיָה מוּנָח לְצִידוֹ. נָטַל אִיסָר בֶּן קוֹרַח הַצָעִיר אֶת הַמַטֶה וְתָקַע אוֹתוֹ מִתַחַת לָאֶבֶן. הוּא נִיסָה לְהָרִים אֶת הַמַקֵל בְּקָצֵהוּ, אֲבָל הָאֶבֶן עֲדַיִן לֹא זָזָה. בָּא אֶלְקָנָה לְעֶזְרַת אָחִיו וְהָאֶבֶן זָזָה מְעַט. וְרַק כְּשֶׁהִצְטָרֵף גַם אֲבִיאָסָף הִצְלִיחוּ בְּיַחַד לְגַלְגֵל אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַסֶדֶק.

"כִּמְעַט מְצוּיָן!" אָמַר קוֹרַח, "רַק עוֹד דְחִיפָה קְטַנָה! שֶׁלֹא יִישָׁאֵר שׁוּם רֶוַח." גַם הוּא עָזַר לְבָנָיו, וְהָאַרְבָּעָה הֵרִימוּ בְּכָל כּוֹחָם. הָאֶבֶן זָזָה עַד הַסוֹף כִּרְצוֹנָם – אֲבָל הַמַטֶה נִשְׁבַּר לִשְׁנַיִם בְּקוֹל פִּצְפּוּץ יָבֵשׁ. אֶת הַחֵצִי הָאֶחָד שֶׁנִשְׁאַר תָקוּעַ מִתַחַת לָאֶבֶן הַכְּבֵדָה הֵם כִּיסוּ וְהִסְתִירוּ בַּחוֹל. וְאֶת הַחֵצִי הַשֵׁנִי הֵם הִשְׁלִיכוּ מִשָׁם וָהָלְאָה. לְבַסוֹף חָרְתוּ בַּסֶלַע אֶת הָאוֹת ק'.

כְּבָר הִגִיעָה אַשְׁמוֹרֶת לַיְלָה אַחֲרוֹנָה. לֹא נִשְׁאַר לָהֶם עוֹד הַרְבֵּה זְמַן עַד הַבּוֹקֶר.

עִם שַׁחַר, כְּמוֹ רוֹעֵה הַמַשְׁכִּים לִפְנֵי עֶדְרוֹ, קָם מֹשֶׁה רִאשׁוֹן. רוּחַ נָשְׁבָה וְהֶעֶלְתָה עָנָן שֶׁל חוֹל בַּמַחֲנֶה הָרָדוּם. מֹשֶׁה שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו, הִתְמַתֵחַ, פִּיהֵק. הוּא לֹא מָצָא אֶת מַטֵהוּ. אֶתְמוֹל, לִפְנֵי שֶׁנִרְדַם, הִנִיחוֹ לְצִידוֹ. כּוּלָם יָשְׁנוּ בַּלַיְלָה וְהוּא הִתְעוֹרֵר רִאשׁוֹן. מוּזָר, לְאָן נֶעֱלַם? אוּלַי כִּיסְתָה אוֹתוֹ הָרוּחַ בַּחוֹל? חִיפֵּשׂ וְלֹא מָצָא.

כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמַחֲנֶה, רָאוּ אֶת מֹשֶׁה מִתְהַלֵךְ כֹּה וָכֹה בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

"מִישֶׁהוּ רָאָה אֶת הַמַטֶה שֶׁלִי?"

כּוּלָם יָדְעוּ כַּמָה הַמַטֶה יָקָר לוֹ. זֶה הַמַטֶה שֶׁהִשְׁלִיךְ לִפְנֵי פַּרְעֹה וְהָיָה לְנָחָשׁ, וּכְשֶׁאָחַז בִּזְנָבוֹ חָזַר וְהָיָה לְמַטֶה. וּבוֹ הִיכָּה אֶת מִצְרַיִם בִּצְפַרְדְעִים וּבְכִּינִים, בְּבָרָד וּבְאַרְבֶּה. וְרַק לִפְנֵי כַּמָה יָמִים רָאוּ כּוּלָם אֵיךְ הוּא בִּיקֵעַ בּוֹ אֶת יַם סוּף. וְעַכְשָׁו אָבַד וְנֶעֱלַם.

וְהִנֵה הִגִיעָה אִישָׁה אַחַת וּבְפִיהָ חֲצִי בְּשׂוֹרָה: הִיא מָצְאָה חֲצִי אֲבֵידָה – אֶת הַחֵצִי הָעֶלְיוֹן, צַד הָרֹאשׁ שֶׁל הַמַטֶה.

מֹשֶׁה הִתְנַחֵם בַּחֲצִי הַמַטֶה, נָטַל אוֹתוֹ בַּיָד וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הַחֵצִי הַשֵׁנִי, הָאָבוּד. כָּל מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ צוֹלֵעַ עַל הַמַטֶה הַקָצָר מִדַי לֹא הִתְאַפֵּק מִלְחַיֵךְ. כָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם הִצְטָרֵף אֵלָיו לַחִיפּוּשִׂים.

שְׁלוֹשֶׁת בָּנָיו שֶׁל קוֹרַח עָשׂוּ עַצְמָם כְּאִילוּ גַם הֵם מְחַפְּשִׂים. קוֹרַח עַצְמוֹ שָׁמַר לְיַד סֶלַע הַמַחְבּוֹא וּלְכָל מִי שֶׁהִתְקָרֵב אָמַר:

"כְּבָר חִיפַּשְׂנוּ פֹּה חָמֵשׁ פְּעָמִים, לְכוּ חַפְּשׂוּ בְּמָקוֹם אַחֵר."

הוּא נוֹפֵף בְּאֶצְבָּעוֹ הָעֲנוּדָה טַבַּעַת וְקָרָא:

"אֶת טַבַּעַת הַנְחוֹשֶׁת הַזאת אֶתֵן לְמוֹצֵא הָאֲבֵידָה!"

קוֹרַח הִבְטִיחַ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁאִישׁ לֹא יִמְצָא אֶת חֲצִי הַמַטֶה הַתָקוּעַ מִתַחַת לָאֶבֶן. וְלֹא טַבַּעַת נְחוֹשֶׁת הוּא עָנַד, אֶלָא טַבַּעַת זָהָב מְשׁוּבֶּצֶת מַרְגָלִיוֹת. הוּא לִכְלֵךְ אוֹתָהּ בְּבוֹץ כְּדֵי שֶׁלֹא תַבְרִיק, שֶׁתֵרָאֶה כַּעֲשׂוּיָה מִנְחוֹשֶׁת. קוֹרַח תָמִיד הִסְתִיר אֶת עוֹשְׁרוֹ.

וְהָיָה שָׁם יֶלֶד וּשְׁמוֹ נְתַנְאֵל בֶּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִיהוּד בֶּן תוּשִׁיָהוּ (בְּעִנְיַן תוּשִׁיָהוּ עֲדַיִן צָרִיךְ לְבָרֵר). וְשֵׁם אִימוֹ נַעֲמָה בַּת יוֹעֶזֶר. נַעַר רָזֶה בְּבֶגֶד קָרוּעַ וּבְשֵׂיעָר פָּרוּעַ, כּוּלוֹ מְכוּסֶה אֲבַק הַמִדְבָּר.

בְּאוֹתָם הַיָמִים גַם יֶלֶד כְּמוֹ נְתַנְאֵל הָיָה יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֶל מֹשֶׁה, הַנָבִיא הַגָדוֹל, וּלְדַבֵּר אֵלָיו כְּאֶל אַחַד הָאָדָם. עָמַד נְתַנְאֵל לְפָנָיו וְלֹא הוֹצִיא מִילָה מִפִּיו.

פָּרַע מֹשֶׁה בַּחֲבִיבוּת אֶת שֵׂיעָר רֹאשׁוֹ וְהִפְרִיחַ מִשָׁם עֲנַן אָבָק.

"מָה בְּפִיךָ, נַעַר?"

נְתַנְאֵל הִצְבִּיעַ עַל חֲצִי הַמַטֶה שֶׁבְּיַד מֹשֶׁה וְרַק הִצְלִיחַ לִלְחוֹשׁ: "נָחָשׁ..."

"נָחָשׁ? נָכוֹן, בְּנִי! נָכוֹן!"

שָׂמַח מֹשֶׁה וּמִיָד הִשְׁלִיךְ אַרְצָה אֶת מַטֵהוּ הַשָׁבוּר.

וּכְמוֹ שֶׁקָרָה בֶּעָבָר – גַם הַפַּעַם נֶהְפַּךְ הַמַטֶה לְנָחָשׁ. בְּעֶצֶם, חֲצִי הַמַטֶה שֶׁמִצַד הָרֹאשׁ נֶהְפַּךְ לַחֲצִי נָחָשׁ. בָּרוּר שֶׁגַם חֲצִי הַמַטֶה מִצַד הַזָנָב הָפַךְ לְנָחָשׁ, אֵי שָׁם בַּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא. הֲרֵי לֹא יִתָכֵן יְצוּר שֶׁחֶצְיוֹ חַי וְחֶצְיוֹ דוֹמֵם!

חֲצִי הַנָחָשׁ הִבִּיט כֹּה וָכֹה. וּבִרְאוֹתוֹ שֶׁגוּפוֹ חָסֵר, שָׁלַח אֶת לְשׁוֹנוֹ הַחוּצָה, רָשַׁף וְגִישֵׁשׁ לְאֵיזֶה כִּיווּן לִזְחוֹל. הָרֹאשׁ יָצָא לִמְצוֹא אֶת הַזָנָב שֶׁלוֹ. חוּשָׁיו הַחַדִים הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַדֶרֶךְ אֶל סֶלַע גָדוֹל בִּקְצֵה הַמַחֲנֶה, שָׁם הָיָה תָקוּעַ חֶצְיוֹ הַשֵׁנִי. חֲצִי הַמַקֵל הַזֶה הַקָבוּר בַּחוֹל – בְּרֶגַע שֶׁקִיבֵּל חַיִים, הִתְרוֹמֵם מִן הַחוֹל, וְרַק קְצֵה זְנָבוֹ נִשְׁאַר תָקוּעַ מִתַחַת לָאֶבֶן הַלוֹחֶצֶת.

כּוּלָם עָמְדוּ וְהִסְתַכְּלוּ, וּבְרֹאשָׁם מֹשֶׁה הַגָדוֹל הָאוֹחֵז בְּיָדוֹ הָרָזָה שֶׁל נְתַנְאֵל. לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הִתְאַחֲדוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי הַנָחָשׁ וְהָיוּ לְאֶחָד. צַד הַזָנָב, שֶׁפִּתְאוֹם קִיבֵּל רֹאשׁ וְשֵׂכֶל, יָדַע עַכְשָׁו לְכַוֵץ אֶת עַצְמוֹ, וְחָמַק בְּקַלוּת מִתַחַת לְכוֹבֶד הָאֶבֶן.

אָז שָׁלַח מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וְאָחַז בִּזְנַב הַנָחָשׁ. וְהִנֵה הַמַטֶה בְּכַפּוֹ, הַמַטֶה הַיָקָר לוֹ, שָׁלֵם כְּפִי שֶׁהָיָה.

פִּתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל חֲרִיקָה בְּקִיר הַסֶלַע. הָאֶבֶן הַגְדוֹלָה שֶׁסָתְמָה אֶת פֶּתַח הַמַחְבּוֹא זָעָה מְעַט, מִפְּנֵי שֶׁהַמַטֶה הַתוֹמֵךְ הוּסַר מִתַחְתֶיהָ.

נְתַנְאֵל הִצְבִּיעַ עַל סִימַן הֶחָרוּת בַּסֶלַע, לְיַד הָאֶבֶן.

"סְתָם קִשְׁקוּשׁ," אָמַר קוֹרַח עַל הָאוֹת ק'.

מֹשֶׁה הֵרִים אֶת יָדוֹ וְהִיכָּה אֶת הַסֶלַע בְּמַטֵהוּ. הָאֶבֶן יָצְאָה מִמְקוֹמָהּ בַּחֲרִיקָה וְנָפְלָה עַל הַחוֹל, וּמִתוֹךְ הַסֶדֶק שֶׁבַּסֶלַע נִשְׁפְּכוּ הַחוּצָה בְּצִלְצוּל – כְּלֵי נְחוֹשֶׁת וְזָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְגַם שַׂקִית מֶלַח שֶׁקוֹרַחַ לֹא הִסְפִּיק לְהָמִיר תְמוּרַת זָהָב.

קוֹרַח הֵלִיט אֶת פָּנָיו וְשָׁתַק. כַּמָה נְעָרִים קָרְאוּ לְעֶבְרוֹ: "וְאֵיפֹה טַבַּעַת הַנְחוֹשֶׁת שֶׁהִבְטַחְתָ לְמִי שֶׁיִמְצָא אֶת הָאֲבֵידָה?"

"אַף אֶחָד מִכֶּם לֹא מָצָא..." גִמְגֵם קוֹרַח, "זֶה הַנָחָשׁ שֶׁמָצָא. נָחָשׁ לֹא צָרִיךְ טַבַּעַת."

מֹשֶׁה תָקַע בּוֹ מַבָּט שׂוֹרֵף. קוֹרַח הֵסִיר מֵעַל אֶצְבָּעוֹ אֶת טַבַּעַת הַזָהָב הַמְלוּכְלֶכֶת בְּבוֹץ, נִיגֵב אוֹתָהּ בְּבִגְדוֹ, וְנָתַן אוֹתָהּ לִנְתַנְאֵל בֶּן אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִיהוּד בֶּן תוּשִׁיָהוּ (בְּעִנְיַן תוּשִׁיָהוּ, כָּאָמוּר, עֲדַיִן יֵשׁ לְהוֹסִיף וְלַחְקוֹר).

הַמַדוּעָן, פְּרוֹפֶסוֹר חַגַי יִשְׂרָאֵל, סִיֵם לְסַפֵּר אֶת תַגְלִיתוֹ זוֹ. הַמַצְלֵמָה עָבְרָה מִמֶנוּ אֶל הַמְרָאֲיֶנֶת. פָּנֶיהָ מִילְאוּ אֶת מַסַךְ הַטֶלֶוִיזְיָה, וְהַגַבּוֹת שֶׁלָהּ הִתְרוֹמְמוּ גָבוֹהַ בִּתְמִיהָה.

"אֲבָל פְּרוֹפֶסוֹר," הִיא אָמְרָה, "מָה קָשׁוּר חֲצִי הַמַטֶה לָאֲפִיקוֹמָן?"

"פָּשׁוּט מְאוֹד," חִיֵךְ הַמַדוּעָן וְיִשֵׁר אֶת כּוֹבָעוֹ הַמוּזָר, "תַחְלִיפִי אֶת הָאוֹת ט' בָּאוֹת צ' – וּמָה קִיבַּלְתְ? מֵחֲצִי מַטֶה עָבַרְנוּ לַחֲצִי מַצָה! חֲצִי הַמַצָה הוּא זֵכֶר לַחֲצִי הַמַטֶה שֶׁל מֹשֶׁה: מַחְבִּיאִים, הַיֶלֶד מְחַפֵּשׂ, וּכְשֶׁהוּא מוֹצֵא בִּזְכוּת חוּשָׁיו – הוּא זוֹכֶה בְּפְרָס. מַמָשׁ כְּמוֹ נְתַנְאֵל שֶׁבִּזְכוּת תוּשִׁיָתוֹ נִמְצָא חֲצִי הַמַטֶה הֶחָסֵר, וְעַל כָּךְ זָכָה בְּטַבַּעַת הַזָהָב שֶׁל קוֹרַח."

"מַדְהִים!" אָמְרָה הַמְרָאֲיֶנֶת בִּפְלִיאָה.

* * *

~~~~