פּוֹמְפּוֹזוֹן וְהַצָעִיף הַמְסוּכָּן

בְּ

אוֹתוֹ זְמַן פּוֹמְפּוֹזוֹן עֲדַיִן לֹא הָיָה מֶלֶךְ, אֶלָא רַק נָשִׂיא צָעִיר – נְשִׂיא הַחַיוֹת שֶׁל גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי. כְּבָר אָז הוּא לֹא הִתְגוֹרֵר מֵאֲחוֹרֵי גָדֵר וְסוֹרָגִים כִּשְׁאַר שׁוֹכְנֵי הַגַן. הִרְשׁוּ לוֹ, לַטַוָס, לְשׁוֹטֵט חוֹפְשִׁי – כָּנָהוּג בְּגַנֵי חַיוֹת. אַךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר – "זֶה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הַנָשִׂיא!"

אוֹתוֹ בּוֹקֶר הָיָה קַר וְהַשָׁמַיִם כְּחוּלִים לְלֹא עָנָן. הַמְבַקְרִים הַמְעַטִים הִתְהַלְכוּ בִּמְעִילִים וּכְפָפוֹת, צְעִיפִים וְכוֹבָעִים.

פּוֹמְפּוֹזוֹן נִיפֵּחַ אֶת נוֹצוֹתָיו מִפְּנֵי הַקוֹר וְדָרַךְ בַּמָקוֹם כְּדֵי לְהַפְשִׁיר אֶת עַצְמוֹתָיו הַקְפוּאוֹת. וְאָז, כָּרָאוּי לְנָשִׂיא אַחְרָאִי, הוּא נִיגַשׁ לִבְדוֹק מָה קוֹרֶה בְּשִׁטְחֵי שְׁלִיטָתוֹ וּמָה שְׁלוֹם נְתִינָיו.

הוּא עָבַר לְיַד הַפִּילִים וְהַקֶנְגוּרוּאִים וְהָאַיָלוֹת. "בּוֹקֶר טוֹב לָכֶם!"

"בּוֹקֶר טוֹב גַם לְךָ!"

"אוֹמְרִים בּוֹקֶר טוֹב אֲדוֹנִי הַנָשִׂיא!" הוּא נָזַף בָּהֶם.

"נָשִׂיא!.. אֵיזֶה טַוָס מְגוּחָךְ..." הֵם צִחְקְקוּ. הַמְנוּמָסִים שֶׁבָּהֶם הִתְאַפְּקוּ מִלִצְחוֹק וּמִיהֲרוּ לְהִתְרַחֵק מִמֶנוּ.

בֵּינְתַיִם טִיפְּסָה הַשֶׁמֶשׁ בַּשָׁמַיִם וְשָׁלְחָה קַרְנַיִם חֲמִימוֹת. מְרוּצֶה מֵעַצְמוֹ הִשְׂתָרֵעַ פּוֹמְפּוֹזוֹן עַל גֶדֶר אֶבֶן וְעָצַם אֶת עֵינָיו בִּנְעִימוּת. וְכַאֲשֶׁר פָּקַח אוֹתָן – נִבְהַל. זְנָבוֹ רָעַד.

עַל סַפְסָל שֶׁבְּצַד הַשְׁבִיל הָיָה מוּנָח מַשֶׁהוּ צִבְעוֹנִי מוּזָר.

הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן מִצְמֵץ בְּעֵינָיו וְנִיעֵר אֶת רֹאשׁוֹ. וְהִסְתַכֵּל שׁוּב. וּכְכָל שֶׁהִתְבּוֹנֵן הִגִיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁהַדָבָר אֵינוֹ אֶלָא חַיָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹא רָאָה מִיָמָיו.

פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת. מִין יְצוּר אָרוֹךְ מְאוֹד נָח שָׁם מְקוּפָּל עַל מִשְׁעֶנֶת הַסַפְסָל, כּוּלוּ כְּמוֹ פַּרְוָה אַחַת אֲרוּכָּה, מִן הָרֹאשׁ וְעַד הַזָנָב. וְהַפַּרְוָה כָּל כָּךְ עָבָה עַד שֶׁלֹא נִיתַן לְהַבְחִין בְּאֵיזֶה צַד הָרֹאשׁ וְאֵיפֹה הַזָנָב. הָעֵינַיִם לֹא נִרְאוּ, גַם לֹא הָרַגְלַיִם. בְּתוֹךְ הַפַּרְוָה הַסְבוּכָה יָכְלוּ כָּל הָאֵיבָרִים לִמְצוֹא מִסְתוֹר.

וְגָרוּעַ מִזֶה הָיוּ הַצְבָעִים שֶׁל הַחַיָה הַחֲדָשָׁה. פַּסִים יְרוּקִים וַאֲדוּמִים וּכְחוּלִים וּצְהוּבִּים. פַּרְוָה צִבְעוֹנִית בְּיוֹתֵר – וְדַוְקָא מִשׁוּם כָּךְ הִתְעַצְבֵּן פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא לֹא הִתְכַּוֵן לְקַבֵּל יְצוּר כָּזֶה בִּבְרָכָה.

הוּא חָטַף מַצַב רוּחַ רע.

עַד עַכְשָׁו, כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ מִישֶׁהוּ חָדָשׁ בַּגַן, הָיָה פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׂמֵחַ עַל הַנָתִין הַנוֹסָף שֶׁבָּא תַחַת כַּנְפֵי שִׁלְטוֹנוֹ. הָיָה נִיגָשׁ וּמְקַבֵּל אֶת פָּנָיו בְּבִרְכַּת בָּרוּךְ הַבָּא. אָכֵן, כְּבָר בִּהְיוֹתוֹ נָשִׂיא צָעִיר הוּא נָהַג בְּנִימוּס וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְלֹא כְּשָׁלִיט כּוֹחָנִי. אֲבָל לֹא הַפַּעַם.

"אֵיזֶה צְבָעִים צַעֲקָנִיִים וְגַסִים!" הוּא גָעַר בַּיְצוּר. "אֲתָה לֹא מִתְבַּיֵשׁ?"

הַיְצוּר לֹא הֵגִיב.

"לָמָה אַתָה שׁוֹתֵק? תִסְתַכֵּל עָלַי!"

פּוֹמְפּוֹזוֹן פָּרַס כְּמוֹ מְנִיפָה אֶת זְנָבוֹ הַמַרְהִיב. קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הִשְׁתַבְּרוּ עַל נוֹצוֹתָיו הַיְרוּקוֹת וְהִבְרִיקוּ בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת.

"תִרְאֶה אוֹתִי, אֶת הַצְבָעִים הַמְכוּבָּדִים שֶׁלִי! אֶת הַסִגְנוֹן הָאֲצִילִי שֶׁלִי! לֹא כְּמוֹ שֶׁלְךָ – וּבִגְלַל זֶה אֲנִי הַנָשִׂיא!"

הַשַׁתְקָן הוֹסִיף לִשְׁתוֹק.

פּוֹמְפּוֹזוֹן הִבִּיט לְאָחוֹר אֶל זְנָבוֹ הַפָּרוּס, נִפְעָם וּמִתְפַּעֵל מֵעַצְמוֹ הַמְפוֹאָר. וְכָל הַ'עֵינַיִם' הָרַבּוֹת שֶׁעַל נוֹצוֹת הַזָנָב הִבִּיטוּ בּוֹ בַּחֲזָרָה. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁכָּל הָעֵינַיִם הָאֵלֶה הַנְעוּצוֹת בּוֹ, גַם הֵן מִתְפַּעֲלוֹת מִמֶנוּ.

רַק הַיְצוּר שֶׁלְפָנָיו לֹא גִילָה שׁוּם סִימָן שֶׁל הַעֲרָצָה.

"חָצוּף! תַגִיד מַשֶׁהוּ כְּשֶׁהַנָשִׂיא מְדַבֵּר אֵלֶיךָ! מִי אַתָה? מָה שִׁמְךָ?"

שְׁתִיקָה.

"אַתָה אִילֵם? חֵרֵשׁ? אוֹ גַם וְגַם?"

פּוֹמְפּוֹזוֹן רָקַע בְּרַגְלוֹ.

'לָמָה הוּא שׁוֹתֵק וְלֹא זָז? אוּלַי – אוּלַי הוּא רַק עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ סְמַרְטוּט זָרוּק, כְּדֵי שֶׁלֹא אֶחְשׁוֹד בּוֹ?"

הַחֲשָׁד גָדַל וְתָפַח מֵרֶגַע לְרֶגַע.

'אָה! כַּמוּבָן! הַנָבָל הַזֶה זוֹמֵם לִתְפּוֹס אֶת תַפְקִיד הַנָשִׂיא בִּמְקוֹמִי!'

פּוֹמְפּוֹזוֹן, טַוָסוֹן צְעִיר יָמִים, עֲדַיִן לֹא הִרְגִישׁ בְּאוֹתָם יָמִים בָּטוּחַ בְּשִׁלְטוֹנוֹ. לִיבּוֹ דָפַק. נוֹצוֹתָיו סָמְרוּ. הוּא חָשַׁשׁ מִפְּנֵי כָּל מִי וּמָה שֶׁצִבְעוֹנִי מִמֶנוּ.

'אֲנִי מוּכְרָח לְהִילָחֵם בַּיְצוּר הַמְסוּכָּן וְהַנִתְעָב הַזֶה, לִפְנֵי שֶׁיִהְיֶה מְאוּחָר. לִפְנֵי שֶׁנְתִינַי יַעְדִיפוּ אוֹתוֹ. מַהֵר, חֲבָל עַל כָּל רֶגַע. אָרוּץ עַכְשָׁו וְאֶחְשׂוֹף בִּפְנֵי כּוּלָם אֶת פַּרְצוּפוֹ הָאֲמִיתִי...'

וּמִיָד רָץ פּוֹמְפּוֹזוֹן לְסַפֵּר לַבַּרְוָזִים. בִּמְקוֹם לְהִתְרוֹצֵץ בְּעַצְמוֹ, הֵם, הַבַּרְוָזִים, יָפִיצוּ אֶת דְבָרוֹ בְּרַחֲבֵי גַן הַחַיוֹת. כִּי מִי כַּבַּרְוָזִים הָאוֹהֲבִים לְגַעְגֵעַ וּלְרַכֵל לְכָל עֵבֶר? אֶלָא שֶׁמִכָּל הַחַיוֹת, רַק פּוֹמְפּוֹזוֹן הַצָעִיר סָמַךְ עַל אָמָנֵי הָרָכִיל הָאֵלֶה.

הַבַּרְוָזִים יָצְאוּ מִן הַבְּרֵיכָה, הִתְנַעֲרוּ וְהִתְקָרְבוּ בַּהֲלִיכָתָם הַמִתְנַדְנֶדֶת. הֵם עָמְדוּ וְהִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן.

"בַּרְוָזַי! יְצוּר חָדָשׁ הִגִיעַ אֵלֵינוּ. טִיפּוּס לֹא יָשָׁר, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם. הוּא מַסְתִיר מַשֶׁהוּ. אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֵיפֹה הָרֹאשׁ שֶׁלוֹ וְאֵיפֹה הַזָנָב. גַם אֶת הָרַגְלַיִם הוּא מַחְבִּיא. הוּא זוֹמֵם רַע. שׁוֹתֵק כְּמוֹ אִילֵם. וְהוּא אָרוֹךְ כְּמוֹ נָחָשׁ, אֲבָל אֵינֶנוּ נָחָשׁ מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ לוֹ פַּרְוָה עָבָה. וּצְבָעִים מַגְעִילִים וַאֲיוּמִים כָּאֵלֶה לֹא רָאִיתִי מִיָמַי!"

מִיָד גִעְגְעוּ הַבַּרְוָזִים זֶה לָזֶה אֶת דִבְרֵי פּוֹמְפּוֹזוֹן, וְחָזְרוּ וְבִּרְבְּרוּ וְקִשְׁקְשׁוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת אֶת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁשָׁמְעוּ. וּמֵרוֹב שֶׁפִּטְפְּטוּ וְטָחֲנוּ בִּלְשׁוֹנָם וּבִמְקוֹרָם, הִשְׁתַבְּשׁוּ לָהֶם הַמִילִים. 'טִיפּוּס לֹא יָשָׁר' הָפַךְ לְ'טִיפּוּס שֶׁשָׁר'. 'זוֹמֵם רַע' הִתְגַלְגֵל לְ'זִמְרָה', וְ'אָרוֹךְ כְּמוֹ נָחָשׁ' – לְ'רַךְ כְּמוֹ דְבַשׁ'. הֵם לֹא הִפְסִיקוּ לִלְעוֹס אֶת הַמִילִים עַד שֶׁ'פַּרְוָה עָבָה' הָיְתָה לְ'אַהֲבָה', 'זָנָב' – לְ'אוֹזְנָיו', וְהַ'צְבָעִים הַמַגְעִילִים וְהַאֲיוּמִים' – לְ'עֲגִילִים אֲדוּמִים'. וּלְבַסוֹף הֵפִיצוּ הַבַּרְוָזִים לְכָל עֵבֶר אֶת הַיְדִיעָה הַמְעַנְיֶנֶת הַזֹאת:

"בַּעַל חַיִים חָדָשׁ הִגִיעַ לְגַן הַחַיוֹת, רַךְ כְּמוֹ דְבַשׁ, שׁוֹתֵק כְּמוֹ אִילֵם, אַךְ אוֹהֵב זִמְרָה. טִיפּוּס שֶׁשָׁר שִׁירֵי אַהֲבָה, וּלְאוֹזְנָיו עוֹנֵד עֲגִילִים אֲדוּמִים."

הַשְׁכֵנִים, פְלָמִינְגוֹאִים וְשַׂקְנָאִים אַחְרָאִיִים וְדַיְקָנִיִים, הֶעֱבִירוּ הָלְאָה בְּדִיוּק אֶת מָה שֶׁשָׁמְעוּ. וְעַד מְהֵרָה הִתְפַּשְׁטָה הַיְדִיעָה בְּכָל הַכְּלוּבִים וְהַבִּיתָנִים וְהַמִתְחָמִים הַמְגוּדָרִים. הַחַיָה הַחֲדָשָׁה עוֹרְרָה סַקְרָנוּת רַבָּה בְּקֶרֶב כָּל שׁוֹכְנֵי הַגַן וְהֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה:

"עַל פִּי הַתֵיאוּר, בַּעַל חַיִים נֶחְמָד הִגִיעַ אֵלֵינוּ לְגַן הַחַיוֹת. אַף פַּעַם לֹא הָיָה לָנוּ זַמָר אִילֵם עִם עֲגִילִים. וּמִי שֶׁשָׁר שִׁירֵי אַהֲבָה – בָּרוּךְ הַבָּא! מָה שְׁמוֹ, מָה שְׁמוֹ, מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ?"

בֵּינְתַיִם נָשְׁבָה רוּחַ וְהֵעִיפָה אֶת הַמָה–שְׁמוֹ הַפַּרְוָתִי מִן הַסַפְסָל. וּכְשֶׁחָזַר פּוֹמְפּוֹזוֹן מֵאֵצֶל הַבַּרְוָזִים מָצָא אֶת הַיָרִיב שֶׁלוֹ שׁוֹכֵב עַל הַשְׁבִיל.

'אֲהָה, אָז הוּא כֵּן זָז מִמְקוֹמוֹ!"

צִיפּוֹרֵי דְרוֹר נָחֲתוּ עַל הַשְׁבִיל, נִקְרוּ גַרְגְרִים וּפֵירוּרִים וְצִיְצוּ בְּרַעַשׁ גָדוֹל. הַיְצוּר הַצִבְעוֹנִי לֹא נָע וְלֹא זָע.

פִּתְאוֹם הִבְרִיקָה מַחְשָׁבָה בְּמוֹחוֹ שֶׁל הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן.

''הַיְצוּר הַזֶה מְפַחֵד מִמֶנִי! רַק רָאָה אוֹתִי – וְנִבְהַל! מֵרוֹב פַּחַד הוּא לֹא מִסְתַכֵּל לִי בָּעֵינַיִם, מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל סְמַרְטוּט צִבְעוֹנִי! וְהוּא מֵעֵז לָזוּז רַק כְּשֶׁאֲנִי לֹא בַּסְבִיבָה!'

פּוֹמְפּוֹזוֹן נָשַׁם לִרְוָחָה.

'אָז הַכּוֹל בְּסֵדֶר. אֵין לִי מָה לַחְשׁוֹשׁ מִפָּנָיו, הַפַּחְדָן הַזֶה לֹא יָעֵז לִתְפּוֹס אֶת מְקוֹמִי.'

פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְרַחֵק מִן הַשְׁבִיל. הוּא הִשְׂתָרֵעַ עַל גֶדֶר הָאֶבֶן וְהִתְחַמֵם לַהֲנָאָתוֹ בַּשֶׁמֶשׁ.

'עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַפַּחְדָן שׁוּב לֹא רוֹאֶה אוֹתִי, הוּא שׁוּב יָזִיז אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לִבְרוֹחַ. וּכְשֶׁאֶחְזוֹר, כְּבָר לֹא אֶמְצָא אוֹתוֹ עַל הַשְׁבִיל.'

פּוֹמְפּוֹזוֹן רָאָה זוּג צָעִיר עוֹבֵר לְיָדוֹ. אַךְ לֹא רָאָה שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶרֶךְ הֵם מָצְאוּ מַשֶׁהוּ צִבְעוֹנִי מְאוֹד זָרוּק עַל הָאָרֶץ. הַבַּחוּרָה הֵרִימָה אֶת הַצָעִיף וְהִסְתַכְּלָה סָבִיב. וְאָז תָלְתָה אוֹתוֹ עַל עָנָף שֶׁל עֵץ.

וּכְשֶׁחָזַר פּוֹמְפּוֹזוֹן גִילָה שֶׁמַמָשׁ כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב, שׁוּב זָז הַפַּחְדָן מִמְקוֹמוֹ, וְהַפַּעַם כְּבָר טִיפֵּס מִן הַשְׁבִיל אֶל עֲנַף הָעֵץ.

'כַּמוּבָן, הוּא בּוֹרֵחַ מִפָּנַי! בַּהִזְדַמְנוּת הַבָּאָה הוּא יוֹצִיא אֶת הַכְּנָפַיִם וְיָעוּף מִפֹּה! בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר, נִיצַחְתִי. הַבּוֹקֶר הַזֶה עוֹמֵד לְהִסְתַיֵם בְּטוֹב.'

כֵּן, צָדַק פּוֹמְפּוֹזוֹן. אוֹתוֹ בּוֹקֶר הִסְתַיֵם בְּטוֹב.

כִּי הִנֵה הִתְקָרְבָה בְּרִיצָה אִישָׁה אַחַת עֲגַלְגַלָה בִּמְעִיל יָרוֹק וְעָבֶה. הִיא חָבְשָׁה מִין כּוֹבַע מוּזָר, כָּזֶה שֶׁלֹא רוֹאִים בְּאַרְצֵנוּ. מֵאֲחוֹרֶיהָ הָלְכָה יַלְדָה קְטַנָה. הָאִישָׁה פָּנְתָה אֶל הַזוּג הַצָעִיר.

"רַק רֶגַע, בְּבַקָשָׁה, אוּלַי פֹּה מִישֶׁהוּ מָצָא צָעִיף? שֶׁל יַלְדָה עִם כָּזֶה הָמוֹן צְבָעִים...?"

"הֵי סָבְתָא, יֵשׁ שָׁם תוּכִּי אָרוֹךְ עַל הָעֵץ," הִתְלוֹצֵץ הַבָּחוּר, "אֲבָל מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי זֶה צָעִיף."

"זֶה צָעִיף שֶׁלָנוּ! תוֹדָה תוֹדָה הַרְבֵּה!" הָאִישָׁה הוֹרִידָה אֶת הַצָעִיף וְעָטְפָה בּוֹ אֶת צַוַאר הַיַלְדָה.

הַנָשִׂיא הַצָעִיר פּוֹמְפּוֹזוֹן רָאָה וְשָׁמַע וְנִשְׁאַר נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ כְּמוֹ הָעֵץ. הוּא רָצָה לְהִסְתַלֵק, לָלֶכֶת לִישׁוֹן, רַק לִבְרוֹחַ וְלִשְׁכּוֹחַ מִכָּל מָה שֶׁקָרָה. אֲבָל הַבַּרְוָזִים קָרְאוּ לוֹ מֵרָחוֹק לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.

"הֵיי, פּוֹמְפּוֹזוֹן!"

"אוֹמְרִים 'אֲדוֹנִי הַנָשִׂיא'..." הוּא נָזַף בָּהֶם בְּקוֹל לֹא נִשְׁמָע וּבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם.

"פּוֹמְפּוֹזוֹן, כּוּלָם סַקְרָנִים לָדַעַת מָה שְׁמוֹ שֶׁל הֶחָדָשׁ שֶׁבָּא אֵלֵינוּ לַגַן."

"מָה שְׁמוֹ? לֹא מְשָׁנֶה... לֹא מְשָׁנֶה..." מִלְמֵל פּוֹמְפּוֹזוֹן, מִשְׁתַדֵל לִזְקוֹף אֶת רֹאשׁוֹ, "הוּא לֹא נִשְׁאַר אֶצְלֵנוּ... יַלְדָה אַחַת וְסָבְתָא לָקְחוּ אוֹתוֹ..."

הַבַּרְוָזִים, לְאַחַר שֶׁהִקְשִׁיבוּ הֵיטֵב, גִעְגְעוּ וְקִשְׁקְשוּ וּפִטְפְּטוּ, עַד שֶׁנוֹדַע בְּכָל הַגַן: "הַיְצוּר, שֶׁשְׁמוֹ 'לוֹמְשָׁנֶה', כְּבָר לֹא שָׁר אֶצְלֵנוּ. מִסְכֵּן, יַלְדָה אַחַת וְסָבְתָא חָטְפוּ אוֹתוֹ."

חֲבָל שֶׁלוֹמְשָׁנֶה לֹא נִשְׁאַר אִיתָנוּ, הִצְטַעֲרוּ כּוּלָם.

~~~~