מְטַפֶּלֶת חֲדָשָׁה בְּגַן הַחַיוֹת

כָּ

ל יוֹם, עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר, נָהַג הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן לְהִתְיַצֵב לְיַד קְרוֹן הָעוֹבְדִים. זֶה הָיָה קָרוֹן רַכֶּבֶת יָשָׁן שֶׁבּוֹ סִידְרוּ בְּצַד אֶחָד מִשְׂרָד קָטָן – שׁוּלְחַן, כִּיסֵא וּמַדָפִים. וּבְצַד שֵׁנִי מִטְבָּחוֹן – כִּיוֹר מַיִם, קוּמְקוּם, גָזִיָה וַאֲרוֹנִית. בַּחוּץ הִצִיבוּ שׁוּלְחָנוֹת וְסַפְסְלֵי עֵץ.

הָעוֹבְדִים אָהֲבוּ לְהַגִיעַ מוּקְדָם כְּדֵי לְהַסְפִּיק לִשְׁתוֹת תֶה עִם עֲלֵי נַעְנַע טְרִיִים וּלְשׂוֹחֵחַ זֶה עִם זֶה שִׂיחָה שֶׁל חֲבֵרִים. אַחַר כָּךְ הָיָה גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי, הַמְטַפֵּל הָרָאשִׁי, מְחַלֵק אֶת הַהוֹרָאוֹת וְהַמְשִׂימוֹת שֶׁהֵכִין קוֹדֶם בַּמִשְׂרָד. וְאָז – קָדִימָה לָעֲבוֹדָה.

כָּל בּוֹקֶר הָיָה פּוֹמְפּוֹזוֹן מַשְׁגִיחַ וְלֹא זָז מִשָׁם עַד שֶׁכָּל הַמְטַפְּלִים יָצְאוּ לַעֲבוֹדָתָם. מֶלֶךְ אַחְרָאִי שֶׁכָּזֶה!

בּוֹקֶר אֶחָד, בְּעוֹד הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מַמְתִין לָעוֹבְדִים, הוֹפִיעָה רִאשׁוֹנָה בַּחוּרָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹא רָאָה מֵעוֹלָם. פָּנֶיהָ הָיוּ חִינָנִיוֹת וְחַיְכָנִיוֹת וּנְמָשִׁים שֶׁל דְבַשׁ בִּלְחָיֶיהָ. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִבִּיט בָּהּ פַּעַם בְּעַיִן אַחַת וּפַעַם בָּעַיִן הַשְׁנִיָה. וּבַפַּעַם הַשְׁלִישִׁית... וּבְכֵן, זוֹ הָיְתָה חִיבָּה מִמַבָּט שְׁלִישִׁי.

גַם הַבַּחוּרָה הֵצִיצָה בְּפּוֹמְפּוֹזוֹן וְקָרְאָה, תֶכֶף עִם הַמַבָּט הָרִאשׁוֹן:

"הֲרֵי אֲנִי מַכִּירָה אוֹתְךָ! כֵּן, רָאִיתִי אוֹתְךָ בַּטֶלֶוִיזְיָה, בְּיוֹם חֲגִיגוֹת הַיוֹבֵל שֶׁל גַן הַחַיוֹת. וְגַם בָּעִיתוֹן 'חֲדָשׁוֹת אַחֲרוֹנוֹת' הוֹפִיעַ צִילוּם גָדוֹל וְיָפֶה שֶׁלְךָ!"

הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן נִיפֵּחַ אֶת חָזֵהוּ. 'מִיָד רָאִיתִי שֶׁזֹאת בַּחוּרָה כִּלְבָבִי!'

וְרַק עַכְשָׁו הוּא שָׂם לֵב שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת אִיתוֹ כְּדַבֵּר אָדָם לְאָדָם. הוּא עוֹד לֹא יָדַע שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת תָמִיד לְדַבֵּר בְּקוֹל עִם בַּעֲלֵי הַחַיִים.

כְּשֶׁהִגִיעוּ שְׁאָר הָעוֹבְדִים יָרַד גַם עֲלֵיהֶם מַצַב רוּחַ נָעִים. הַבּוֹקֶר נִרְאָה יָפֶה וַחֲגִיגִי מִבּוֹקֶר רָגִיל. גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי הֵנִיף אֶת יָדוֹ לְסִימַן שֶׁיֵשׁ לוֹ הוֹדָעָה לְהוֹדִיעַ. כַּנְפֵי הַשָׂפָם הַמְפוֹאָר שֶׁלוֹ הִתְנַפְנְפוּ הַפַּעַם בְּיֶתֶר עַלִיזוּת לְקֶצֶב הַדְבָרִים שֶׁאָמַר. גַם הַגִבְעוֹל הַדָבוּק תָמִיד לִשְׂפָתָיו רָקַד בְּקְלִילוּת.

"הַכִּירוּ אֶת אַיָלָה, מְטַפֶּלֶת חֲדָשָׁה בְּגַן הַחַיוֹת. לְפִי הַהֶסְכֵּם עִם מְנַהֵל הַגַן, אַיָלָה בָּאָה אֵלֵינוּ לִתְקוּפַת נִיסָיוֹן שֶׁל חוֹדֶשׁ יָמִים. אַחֲרֵי זֶה הִיא תִצְטָרֵף אֶל הַצֶוֶת הַקָבוּעַ שֶׁל גַן הַחַיוֹת. אָז בְּרוּכָה הַבָּאָה אֵלֵינוּ!"

אַיָלָה נִרְאֲתָה בַּחוּרָה לָעִנְיָן, אַחַת שֶׁתַעֲבוֹר בְּלִי בְּעָיוֹת אֶת תְקוּפַת הַנִיסָיוֹן. אַךְ לְעוֹלָם אֵין לָדַעַת. בֶּעָבָר כְּבָר קָרָה שֶׁגַם עוֹבְדִים שֶׁנִרְאוּ מַתְאִימִים וַחֲבִיבִים לֹא עָמְדוּ בַּדְרִישׁוֹת וְנִשְׁלְחוּ הַבַּיְתָה.

הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְבּוֹנֵן שׁוּב בְּאַיָלָה וְאָמַר אֶל עַצְמוֹ:

'בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי לֹא מִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים פְּנִימִיִים שֶׁל עוֹבְדֵי הַגַן. אֲנִי מֶלֶךְ הַחַיוֹת וְרַק לַחַיוֹת אֲנִי דוֹאֵג. אֲבָל הַמִקְרֶה שֶׁל הַבַּחוּרָה הַחֲבִיבָה הַזֹאת קְצָת שׁוֹנֶה... הַפַּעַם, בְּאוֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אַפְעִיל לְמַעֲנָהּ אֶת הַשְׁפָּעָתִי. אֶדְרוֹשׁ מִנְתִינַי שֶׁיִתְנַהֲגוּ אִיתָהּ יָפֶה. שֶׁלֹא יַכְשִׁילוּ אוֹתָהּ, חָלִילָה. פְּקוּדָה אַחַת שֶׁלִי תַסְפִּיק. צַו מַלְכוּתִי אֶחָד בָּרוּר וְתַקִיף, וּבַקָשָׁתִי תִתְמַלֵא בִּמְלוֹאָהּ.'

אָרִיק, מְטַפֵּל הָאֲרָיוֹת, הָלַךְ לַקָרוֹן לְהָבִיא אֶת הַתֶה עִם נַעְנַע. כְּשֶׁחָזַר, הֵנִיף גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי אֶת הַכּוֹס שֶׁלוֹ גָבוֹהַ. כָּמוֹהוּ עָשׂוּ גַם שְׁאָר הַמְטַפְּלִים.

"בְּהַצְלָחָה, אַיָלָה! בְּהַצְלָחָה בַּתַפְקִיד!"

'דַי עִם אִיחוּלֵי הַהַצְלָחָה הַמְטוּפָּשִׁים שֶׁלָכֶם,' רָטַן פּוֹמְפּוֹזוֹן, 'זֶה מָה שֶׁאַתֶם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת, לְקַשְׁקֵשׁ בַּפֶּה וּלְפַזֵר מִילִים בָּאֲוִיר. אֲבָל נִרְאֶה אֶתְכֶם גַם עוֹשִׂים מַשֶׁהוּ מַמָשִׁי וּמוֹעִיל בִּשְׁבִיל אַיָלָה!'

וְהִנֵה רָאָה פּוֹמְפּוֹזוֹן שֶׁהַיָחִיד שֶׁשׁוֹתֵק וְלֹא מְאַחֵל כְּלוּם הוּא אָרִיק, מְטַפֵּל הָאֲרָיוֹת. הוּא גַם לֹא הֵרִים אֶת כּוֹס הַתֶה שֶׁלוֹ לִבְרָכָה. אָרִיק עָמַד נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ בְּפֶה פָּעוּר וְנָעַץ בְּאַיָלָה עֵינַיִם גְדוֹלוֹת וּמְהוּפְּנָטוֹת. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִזְדַעְזֵעַ.

'אֲהָה, נִדְמֶה לִי שֶׁיֵשׁ לָנוּ פֹּה אַהֲבָה מִמַבָּט רִאשׁוֹן! חוּצְפָּן. הוּא לֹא מְחַכֶּה הַרְבֵּה, הַמְנוּוָל. לֹא חוֹשֵׁב פַּעֲמַיִם וְשָׁלוֹשׁ. לֹא אַרְשֶׁה זֹאת. שֶׁיִמְצָא לוֹ מִישֶׁהִי אַחֶרֶת וְשֶׁיַעֲזוֹב אֶת אַיָלָה בִּמְנוּחָה. הוּא לֹא מַגִיעַ לַקַרְסוּלַיִם שֶׁלָהּ, זֶה בָּטוּחַ...'

עַכְשָׁו עָמְדוּ בִּפְנֵי הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שְׁתֵי מְשִׂימוֹת חֲשׁוּבוֹת, שְׁתֵיהֶן לְמַעַן אַיָלָה. הָאַחַת – לְחַבֵּב אוֹתָהּ עַל חַיוֹת הַגַן כְּדֵי שֶׁתַצְלִיחַ לַעֲבוֹר אֶת חוֹדֶשׁ הַנִיסָיוֹן. וְהַשְׁנִיָה – לְהַרְחִיק אֶת אָרִיק זֶה מֵעָלֶיהָ, שֶׁחָלִילָה לֹא יִתְחַבֵּב עָלֶיהָ. יֵשׁ לְהַצִיל אֶת הַבַּחוּרָה הַטוֹבָה הַזֹאת מִפְּנֵי הַטִיפּוּס הַנִתְעָב הַזֶה.

כַּזָכוּר, פּוֹמְפּוֹזוֹן כָּעַס עַל אָרִיק מְטַפֵּל הָאֲרָיוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הָאַרְיֵה הַזָקֵן הַמְרוּפָּט. הָאַרְיֵה בִּכְלָל לֹא נִרְאָה כִּמְבַקֵשׁ אֶת כֶּתֶר הַמַלְכוּת. זֶה הָיָה אָרִיק שֶׁהִצִיג בְּחוּצְפָּתוֹ אֶת הָאַרְיֵה כְּמֶלֶךְ הַחַיוֹת, לֹא אֶת הַמֶלֶךְ הָאֲמִיתִי.

כְּבָר מִזְמַן רָצָה הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן לְהַעֲנִישׁ אֶת אָרִיק. וְעַכְשָׁו זֶה קָרָה, כַּאֲשֶׁר מִפְגַשׁ הַבּוֹקֶר עָמַד לְהִסְתַיֵם.

בְּשָׁעָה שֶׁאָרִיק אָסַף אֶת כּוֹסוֹת הַתֶה אֶל הַמַגָשׁ, פָּרַס פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת כְּנָפָיו וּבְכָל כּוֹחוֹ זִינֵק וְנָחַת עַל עָנָף שֶׁל עֵץ הַתְאֵנָה. אַךְ תוֹךְ כְּדֵי מְעוֹפוֹ, כְּאִילוּ בִּשְׁגָגָה, סָטַר בִּזְנָבוֹ הָאָרוֹךְ וּפָגַע בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָרִיק.

"מַגִיעַ לְךָ!" צִפְצֵף הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן, "וְשֶׁלֹא תְנַסֶה לְהִתְקָרֵב אֶל אַיָלָה!"

אָרִיק פָּלַט קְרִיאַת הַפְתָעָה. כּוֹבָעוֹ נָפַל אַרְצָה, הַמַגָשׁ נִשְׁמַט מִיָדָיו. שָׁלוֹשׁ כּוֹסוֹת תֶה הִתְעוֹפְפוּ בְּקֶשֶׁת וְהִתְנַפְּצוּ לִרְסִיסִים.

"כּוֹס נִשְׁבֶּרֶת – סִימָן לְמַזָל טוֹב!" קָרָא גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי, "כּוֹסוֹת נִשְׁבָּרוֹת – הַרְבֵּה מַזָל טוֹב!" כּוּלָם צָחֲקוּ בְּלֵב טוֹב מִן הַתַקְרִית הַמוּזָרָה.

גַמְלִיאֵל חִילֵק לָעוֹבְדִים הוֹרָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת וְאָמַר: "וְעַכְשָׁו – קָדִימָה לָעֲבוֹדָה! וְאַתְ אַיָלָה, בּוֹאִי אִיתִי אֶל הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת."

הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִזְדָרֵז לְהַקְדִים אוֹתָם. הוּא יָרַד מִן הָעֵץ וְרָץ אֶל הַצְבָאִים וְאֶל הַזֶבְּרוֹת, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ בְּגַאֲוָה וְצִיוָה עֲלֵיהֶם פְּקוּדָה מַלְכוּתִית פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה.

"עוֹד מְעַט תַגִיעַ הַמְטַפֶּלֶת הַחֲדָשָׁה שֶׁלָכֶם. שְׁמָהּ אַיָלָה וַעֲלֵיכֶם לְחַבֵּב אוֹתָה מְאוֹד. זוֹהִי פְּקוּדָה! מִי שֶׁיָפֵר אֶת הַצַו הַזֶה יִהְיֶה לוֹ עֵסֶק עִם הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!"

וְאָכֵן, אַיָלָה הִתְחַבְּבָה עַל כָּל אֶחָד וְאַחַת מִן הַצְבָאִים וְעַל כָּל אַחַת וְאֶחָד בְּקֶרֶב הַזֶבְּרוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאַיָלָה לֹא רַק טִיפְּלָה בִּמְסִירוּת וּבִדְאָגָה בְּכָל הַנוֹגֵעַ לְאוֹכֶל, מַשְׁקֶה וְנִיקָיוֹן – אֶלָא גַם הִרְעִיפָה הָמוֹן אַהֲבָה. הִיא לִיטְפָה וְדִיבְּרָה עִם בְּנֵי טִיפּוּחֶיהָ, וְאֵלֶה הִתְקָרְבוּ אֵלֶיהָ וְהֵשִׁיבוּ לָהּ אַהֲבָה.

הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן עָבַר פַּעַם וּפַעֲמַיִם לְיַד בִּיתָנֵי הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת וְרָאָה אֶת הָאֲוִירָה הַטוֹבָה שֶׁשָׂרְרָה שָׁם. כָּךְ הוּא יָדַע שֶׁנְתִינָיו סָרִים לְמִשְׁמַעְתוֹ, שֶׁפְּקוּדָה שֶׁלוֹ הִיא פְּקוּדָה, סִימָן שֶׁהַמַמְלָכָה מִתְנַהֶלֶת כַּהֲלָכָה.

כַּעֲבוֹר זְמַן, בְּאוֹפֶן מַפְתִיעַ וּבִלְתִי מוּבָן, הִשְׁתַנוּ פְּנֵי הַדְבָרִים מִקָצֶה אֶל קָצֶה. רוּחַ אַחֶרֶת יָרְדָה עַל בִּיתָנֵי הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת. בַּתְחִילָה נָהֲמוּ וְרָקְעוּ בָּרַגְלַיִם בְּזַעַם. אַחַר כָּךְ, פֹּה וָשָׁם, גַּם בָּעֲטוּ זֶה בָּזֶה, נָגְחוּ וְנָשְׁכוּ. מֶתַח וְעַצְבָּנוּת הָיוּ בָּאֲוִיר.

פַּעַם אַחַת, לְעֵינֵי אַיָלָה, נִיטְשָׁה מַמָשׁ מִלְחָמָה בֵּין כַּמָה צְבָאִים, עַד שֶׁנֶאֶלְצָה לְהִתְעָרֵב. הִיא הִפְרִידָה בֵּין הַנִיצִים וְהִרְחִיקָה אֶת הַתוֹקְפָּנִים. אֲוִירָה כָּזֹאת הָיְתָה גַם בְּקֶרֶב הַזֶבְּרוֹת, בְּלִי פֵּשֶׁר וּבְלִי כָּל סִיבָּה נִרְאֵית לָעַיִן. אַיָלָה הִתְאַכְזְבָה מְאוֹד, אֲבָל לֹא סִיפְּרָה לְאַף אֶחָד.

'לָמָה, לָמָה?' אָמְרָה לְעַצְמָהּ, 'אֵיפֹה טָעִיתִי? מָה עָשִׂיתִי רַע? מָה קָרָה לְבַעֲלֵי הַחַיִים הַחֲמוּדִים הָאֵלֶה? הֲרֵי אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָם מְאוֹד וּבַתְחִילָה הֵם הִתְנַהֲגוּ כָּל כָּךְ יָפֶה. אָז מָה הִשְׁתַנָה פִּתְאוֹם שֶׁהֵם רָבִים בֵּינֵיהֶם, וְגַם עָלַי כּוֹעֲסִים?'

הִיא עָשְׂתָה הַכּוֹל כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַשָׁלוֹם וְהָאַהֲבָה כְּפִי שֶׁהָיוּ קוֹדֶם. אַךְ נִדְמֶה הָיָה לָהּ שֶׁכְּכָל שֶׁהִיא מִשְׁתַדֶלֶת, כֵּן הִיא מוֹסִיפָה וּמְקַלְקֶלֶת. כְּכָל שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת, כֵּן הַמְהוּמָה גוֹבֶרֶת.

אַיָלָה קִיוְתָה שֶׁהָרוּחַ הָרָעָה תַחְלוֹף כְּשֵׁם שֶׁהוֹפִיעָה. וְאִם הַמַצָב לֹא יִשְׁתַנֶה בְּקָרוֹב, שׁוּם דָבָר לֹא יַעֲזוֹר. בְּתוֹם שְׁלוֹשִׁים יְמֵי הַנִיסָיוֹן תוּפְסַק עֲבוֹדָתָהּ בְּגַן הַחַיוֹת. לְכִי לְשָׁלוֹם, יַגִיד לָהּ הַמְנַהֵל, אַתְ לֹא מַתְאִימָה לָנוּ פֹּה.

וְאֵיפֹה הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, לָמָה הוּא לֹא הִתְעָרֵב? כִּי הוּא כְּלָל לֹא יָדַע שֶׁהַמַצָב הִתְדַרְדֵר אֵצֶל הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת. אַיָלָה לֹא גִילְתָה לְאִישׁ, וְהוּא הָיָה עָסוּק בְּאוֹתוֹ זְמַן עִם נְתִינִים חֲדָשִׁים, זוּג אֲנָפוֹת, שֶׁנָחֲתוּ בָּאֲגַם שֶׁל הַגַן. אִילוּ יָדַע, הָיָה כַּמוּבָן מְמַהֵר לְהַצִיל אֶת אַיָלָה בְּכוֹחַ הַשְׁפָּעָתוֹ הַמַלְכוּתִית. שֶׁלֹא יִהְיֶה סָפֵק בַּדָבָר.

בּוֹקֶר אֶחָד הִתְיַצֵב פּוֹמְפּוֹזוֹן לְיַד קְרוֹן הָעוֹבְדִים, רִאשׁוֹן כְּהֶרְגֵלוֹ. אַחֲרָיו הִגִיעַ אָרִיק, שֶׁמִיָד נִיגַשׁ אֶל אֲדָנִית שֶׁל נַעְנַע וְקָטַף צְרוֹר שֶׁל עָלִים בִּשְׁבִיל הַתֶה שֶׁל הַבּוֹקֶר.

כָּרָגִיל, אָרִיק קִלְקֵל אֶת מַצַב הָרוּחַ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן. 'מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל צַדִיק תָמִים, הָאָרִיק הַזֶה. תֶה עִם נַעְנַע הוּא מֵכִין פֹּה לְכוּלָם בַּבּוֹקֶר. וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ אֶל הָאַרְיֵה, וּמָה הוּא נוֹתֵן לוֹ? גַם כֵּן נַעְנַע?'

וְהִנֵה הִתְקָרְבָה אַיָלָה אֶל הַקָרוֹן. מַצַב הָרוּחַ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן הִמְרִיא. גַם אָרִיק אוֹרוּ עֵינָיו. לוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהָצִיץ בְּאוֹתוֹ רֶגַע מִבַּעַד לְעֵינֵי הַשְׁנַים, הָיוּ הַשָׁמַיִם נִרְאִים כְּחוּלִים יוֹתֵר, הַפְּרָחִים צִבְעוֹנִיִים יוֹתֵר וְהַצִיפּוֹרִים עַלִיזוֹת יוֹתֵר. וְגַם הַנַעְנַע – יְרוּקָה יוֹתֵר.

"בּוֹקֶר טוֹב..." אָמְרָה אַיָלָה, וּמִצְלִיל קוֹלָהּ הִתְבָּרֵר שֶׁהַבּוֹקֶר שֶׁלָהּ בִּכְלָל לֹא כָּל כָּךְ טוֹב, לְמַרְבֵּה הַצַעַר.

מִיָד קָדְרוּ הַשָׁמַיִם, הַפְּרָחִים דָהוּ, עֲלֵי הַנַעְנַע הִשְׁחִירוּ.

פּוֹמְפּוֹזוֹן הֵצִיץ בְּאַיָלָה פַּעַם וּפַעֲמַיִם. מָה קָרָה לָהּ? אֵיפֹה נֶעְלְמָה אַיָלָה הָעַלִיזָה, אֵיפֹה הַחִיוּךְ שֶׁלָהּ? וְהַנְמָשִׁים בִּלְחָיֶיהָ, נִדְמֶה שֶׁקִיבְּלוּ טַעַם מַר.

אָרִיק מִלְמֵל "בּוֹקֶר טוֹב" וְנִכְנַס לַקָרוֹן לְהָכִין אֶת הַתֶה.

'אֲהָה! לִשְׁתוֹת תֶה, זֶה מָה שֶׁחָשׁוּב לוֹ! אֵין לוֹ טִיפַּת שֵׂכֶל לִשְׁאוֹל אוֹתָהּ לָמָה הִיא עֲצוּבָה. אֵיךְ הוּא לֹא רוֹאֶה שֶׁמַשֶׁהוּ מַדְאִיג אוֹתָהּ?'

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵצִיץ רֹאשׁוֹ שֶׁל אָרִיק מִבַּעַד לְחַלוֹן הַקָרוֹן. הוּא פָּתַח לְרֶגַע אֶת פִּיו לְדַבֵּר אֵלֶיהָ, אַךְ מִיָד הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו בְּבַיְשָׁנוּת. רֹאשׁוֹ שׁוּב נֶעְלָם בְּאַפְלוּלִית הַקָרוֹן.

'אֲהָה אֲהָה! לֹא יָדַעְתִי שֶׁהוּא גַם בַּיְשָׁן, הַבָּחוּר הַמְגוּדָל הַזֶה! גִיבּוֹר שֶׁלֹא פּוֹחֵד מֵאַרְיֵה, אַךְ מִתְבַּיֵשׁ מִבַּחוּרָה נֶחְמָדָה. כַּמָה שֶׁהוּא מְגוּחָךְ...'

בֵּינְתַיִם הִגִיעוּ שְׁאָר הָעוֹבְדִים. אָרִיק יָצָא מִן הַקָרוֹן עִם הַמַגָשׁ וְחִילֵק אֶת כּוֹסוֹת הַתֶה הַמַהְבִּילִים וְהָרֵיחָנִיִים. כַּאֲשֶׁר עָמַד לִפְנֵי אַיָלָה, שָׁאַל אוֹתָהּ בְּקוֹל רַךְ וּמְהַסֵס:

"מַשֶׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר הַיוֹם?"

הַשְׁאֵלָה הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל אָרִיק הִפְתִיעָה אֶת אַיָלָה. הִיא צָנְחָה עַל הַסַפְסָל שְׁבוּרָה וּמְיוֹאֶשֶׁת.

"הַמַצָב נוֹרָא..." שָׁפְכָה סוֹף סוֹף אֶת מָה שֶׁהִסְתִירָה בַּלֵב. הִיא סִיפְּרָה לְכוּלָם עַל הַשִׁינוּי הַמוּזָר בַּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת, בְּלִי כָּל סִיבָּה נִרְאֵית לָעַיִן.

"וַאֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת אוֹתָם! לֹא מְבִינָה מָה קָרָה לָהֶם. בַּהַתְחָלָה הַכּוֹל נִרְאָה כָּל כָּךְ וָרוֹד..."

רַק עַכְשָׁו נוֹדַע לַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן עַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל נְתִינָיו. הוּא כָּעַס מְאוֹד, מַמָשׁ רָתַח. חֲצוּפִים, אֵיפֹה נִשְׁמַע דָבָר כָּזֶה, לְצַפְצֵף עַל פְּקוּדַת הַמֶלֶךְ?! הֲלוֹא הוּא צִיוָה עֲלֵיהֶם לְחַבֵּב מְאוֹד אֶת אַיָלָה. עוֹד מְעַט יָרוּץ אֲלֵיהֶם לְטַפֵּל בָּעִנְיָן.

הוּא רָאָה דְמָעוֹת נוֹצְצוֹת בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אַיָלָה.

"בָּרוּר שֶׁבְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ יַגִידוּ לִי לָלֶכֶת..." הִיא לָחֲשָׁה בְּקוֹל חָנוּק, "וְלָמָה, הֲרֵי אֲנִי מֵתָה עֲלֵיהֶם... עַל כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵהַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת. סְתָם מַזָל רַע..."

חֲבֵרֶיהָ לָעֲבוֹדָה הָיוּ חַסְרֵי אוֹנִים, לֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת וּמָה לְהַגִיד. שָׁתְקוּ בְּפָנִים שֶׁהִבִּיעוּ צַעַר וְרַחֲמִים.

הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן רָגַז. 'אַיָלָה בּוֹכָה וְהֵם יוֹשְׁבִים וְלֹא עוֹשִׂים בִּשְׁבִילָהּ כְּלוּם. רַק עוֹשִׂים הַצָגָה כְּאִילוּ שֶׁאִיכְפַּת לָהֶם בֶּאֱמֶת'.

אֲבָל הוּא לֹא הִתְבַּטֵל כְּמוֹהֶם וְלֹא נִשְׁאַר לַעֲמוֹד שָׁם כְּמוֹ גוֹלֶם בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. הוּא קָם וְרָץ לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת. כַּעֲבוֹר כַּמָה דַקוֹת כְּבָר הִזְהִיר אֶת הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת לַחְזוֹר וּלְהִתְנַהֵג יָפֶה עִם אַיָלָה כְּפִי שֶׁכְּבָר צִיוָה עֲלֵיהֶם. וְאוֹי לָהֶם אִם יָפֵרוּ שׁוּב אֶת פְּקוּדָתוֹ. נְתִינָיו הִרְכִּינוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בְּהַכְנָעָה, וּבְעֶצֶם הִסְתִירוּ גִיחוּכִים וְחִיוּכִים וּקְרִיצוֹת עַיִן.

אַחֲרֵי שֶׁסִידֵר אֶת הָעִנְיָנִים אַחַת וּלְתָמִיד, יָצָא הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לְסַיֵר בְּמַמְלַכְתוֹ. כָּךְ שֶׁהוּא לֹא יָדַע מָה קָרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן לְיַד הַקָרוֹן.

אָרִיק הוֹשִׁיט לְאַיָלָה מִמְחָטָה שֶׁל נְיָר כְּדֵי שֶׁתְקַנֵחַ אֶת הָעֵינַיִם וְהָאַף. כּוּלָם שָׁתְקוּ נְבוֹכִים. רַק גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי, הַמְטַפֵּל הָרָאשִׁי, נִרְאָה בְּמַצַב רוּחַ רָגִיל. אֲפִילוּ חִיֵךְ מִתַחַת לַשָׂפָם הַגָדוֹל. הוּא לָגַם לְגִימָה רַעֲשָׁנִית מִן הַתֶה. גַם כְּשֶׁשָׁתָה נִשְׁאַר הַגִבְעוֹל דָבוּק לִשְׂפָתוֹ הַתַחְתוֹנָה. וּכְשֶׁדִיבֵּר הִתְנוֹעֵעַ הַגִבְעוֹל כְּמוֹ מִכְחוֹל שֶׁמְצַיֵר אֶת הַמִילִים.

"זֶה בֶּאֱמֶת מְצַעֵר..." אָמַר גַמְלִיאֵל. "דֶרֶךְ אַגַב, מִישֶׁהוּ מִכֶּם אוּלַי רָאָה לָאַחֲרוֹנָה בַּטֶלֶוִיזְיָה אֶת עֲרוּץ הַטֶבַע?"

כּוּלָם הִתְפַּלְאוּ עַל גַמְלִיאֵל. אַיָלָה בּוֹכָה וְלוֹ יֵשׁ טֶלֶוִיזְיָה בָּרֹאשׁ. לֹא, אִישׁ מֵהֶם לֹא רָאָה אֶת תוֹכְנִית הַטֶלֶוִיזְיָה הַהִיא בַּעֲרוּץ הַטֶבַע. וְגַמְלִיאֵל סִיפֵּר מָה רָאָה.

"זֶה קָרָה בְּיַפָּן, בְּגַן הַחַיוֹת שֶׁל טוֹקְיוֹ. גַם שָׁם הִתְחִיל לַעֲבוֹד מְטַפֵּל חָדָשׁ – רוֹבּוֹט מַחְשֵׁב! רוֹבּוֹט נִיסְיוֹנִי מְשׁוּכְלָל לְטִיפּוּל בַּדוּבִּים. בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים הֶאֱכִיל הָרוֹבּוֹט אֶת הַדוּבִּים בְּהַצְלָחָה רַבָּה."

"אֲפִילוּ רוֹבּוֹט בְּלִי נְשָׁמָה מַצְלִיחַ יוֹתֵר מִמֶנִי..." לָחֲשָׁה אַיָלָה וּבְעֵינֶיהָ בִּצְבְּצוּ עוֹד דְמָעוֹת.

גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי מָתַח בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אֶת שְׂפָמוֹ הָאָרוֹךְ, קוֹדֶם צַד אֶחָד וְאַחַר כָּךְ צַד שֵׁנִי. הוּא לָעַס אֶת גִבְעוֹל הַחַמְצִיץ שֶׁבְּפִיו וְאָז אָמַר לְאַיָלָה אֶת דְבָרָיו הַמַפְתִיעִים.

"שִׁמְעִי הֵיטֵב לִדְבָרַי, גְבֶרֶת צְעִירָה. קוֹדֶם כּוֹל נַגְבִי אֶת הַדְמָעוֹת. דְעִי לָךְ שֶׁלֹא נִכְשַׁלְתְ בְּתַפְקִידֵךְ כְּמוֹ שֶׁאַתְ חוֹשֶׁבֶת. לְהֶפֶךְ, אַיָלָה! לֹא רַק שֶׁהִצְלַחְתְ, אֶלָא שֶׁהִצְלַחְתְ יוֹתֵר מִדַי."

"יוֹתֵר מִדַי?!" אַיָלָה נִיגְבָה אֶת לְחַיֶיהָ בְּגַב הַיָד, "בְּבַקָשָׁה גַמְלִיאֵל, אַל תִצְחַק לִי. הָיִיתָ מְדַבֵּר אַחֶרֶת אִילוּ רָאִיתָ בָּעֵינַיִם שֶׁלְךָ אֶת הַקְטָטוֹת וְהַמְרִיבוֹת. וְאֵיךְ הֵם כּוֹעֲסִים עָלַי!"

"כַּנִרְאֶה שֶׁיֵשׁ לְכָךְ סִיבָּה."

"אֵיזוֹ סִיבָּה? אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת אוֹתָם..."

"אֲבָל זֶהוּ בְּדִיוּק הָעִנְיָן!" גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי הִתְלַהֵב כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַגִבְעוֹל נָשַׁר מִשְׂפָתָיו אַרְצָה. הוּא הִיסֵס אִם לְהַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר אוֹ לְחַפֵּשׂ קוֹדֶם גִבְעוֹל אַחֵר.

"לְאֵיזֶה עִנְיָן בְּדִיוּק אַתָה מִתְכַּוֵן?" אַיָלָה מֵתָה מִסַקְרָנוּת, "נוּ, תִגְמוֹר לְהַגִיד," בִּיקְשׁוּ כּוּלָם. מִישֶׁהוּ הִגִישׁ לוֹ זַלְזַל יָבֵשׁ שֶׁל שִׂיחַ.

"מָה שֶׁקָרָה עִם הָרוֹבּוֹט בְּטוֹקְיוֹ..."

"גַמְלִיאֵל, דַי כְּבָר עִם הָרוֹבּוֹט," הִתְחַנְנוּ לְפָנָיו, "גַמְלִיאֵל, גַשׁ כְּבָר לָעִנְיָן."

"אַתֶם נוֹתְנִים לִי לְדַבֵּר אוֹ לֹא? הַמִקְרֶה שֶׁל הָרוֹבּוֹט שַׁיָךְ לָעִנְיָן, וְעוֹד אֵיךְ. כַּיָדוּעַ, רוֹבּוֹטִים לֹא מְפַחֲדִים מִדוּבִּים. וְלָכֵן תִכְנְתוּ אֶת הָרוֹבּוֹט בְּטוֹקְיוֹ שֶׁיְלַטֵף אֶת הַדוּבִּים כְּאִילוּ הָיוּ כְּלַבְלַבִים. הַדוּבִּים אָהֲבוּ אֶת הָרוֹבּוֹט. וְכָל הַזְמַן הִגִישׁוּ לוֹ אֶת הָרֹאשׁ לְלִיטוּף. אֲבָל אַחֲרֵי זְמַן הֵם הִתְחִילוּ לָרִיב בֵּינֵיהֶם. נָכוֹן שֶׁכָּךְ קָרָה גַם אֶצְלֵךְ, אַיָלָה?"

הִיא הִסְתַכְּלָה בּוֹ, מַתְחִילָה לְהָבִין אֶת כַּוָנָתוֹ.

"אוֹתוֹ דָבָר עִם הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת," הִמְשִׁיךְ גַמְלִיאֵל, "אַתְ אוֹהֶבֶת אוֹתָם יוֹתֵר מִדַי וְגַם הֵם אוֹהֲבִים אוֹתָךְ יוֹתֵר מִדַי! כָּל אֶחָד מֵהֶם רוֹצֶה אוֹתָךְ לְעַצְמוֹ, שֶׁתֹאהֲבִי רַק אוֹתוֹ. כְּשֶׁאַתְ נֶחְמָדָה אֶל אֶחָד מֵהֶם, הַשְׁאָר מְקַנְאִים. וְאֵיפֹה שֶׁיֵשׁ קִנְאָה וְתַחֲרוּת, אֵין שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה. אֶת זֶה גִילוּ גַם בְּגַן הַחַיוֹת בְּטוֹקְיוֹ. וְכַאֲשֶׁר תִכְנְתוּ אֶת הָרוֹבּוֹט שֶׁיְלַטֵף פָּחוֹת – פָּסְקוּ הַמְרִיבוֹת! זֶה מַדָעִי, אַתְ מְבִינָה? מַדָעִי!"

אַיָלָה חִיְכָה חִיוּךְ מָרִיר.

"וְנַנִיחַ שֶׁאַתָה צוֹדֵק, גַמְלִיאֵל. אָז מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת? אֲנִי לֹא רוֹבּוֹט. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְתַכְנֵת אֶת עַצְמִי וְלֶאֱהוֹב אוֹתָם פָּחוֹת."

"לֹא, אַתְ לֹא צְרִיכָה לֶאֱהוֹב אוֹתָם פָּחוֹת, רַק לִלְמוֹד לְהִתְאַפֵּק כְּלַפֵּי חוּץ. גִילוּיֵי חִיבָּה – בְּמִידָה, לֹא פָּחוֹת מִדַי וְלֹא יוֹתֵר מִדַי. זֶה רַק לְטוֹבָתָם. הֵם בַּעֲלֵי חַיִים שֶׁלֹא רְגִילִים לְהַרְבֵּה לִיטוּפִים וְחִיבּוּקִים. וַאֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים לְשַׁנוֹת אֶת הַטֶבַע שֶׁלָהֶם. כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקָשֶׁה לִשְׁמוֹר בְּתוֹךְ הַלֵב, מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ לָךְ שָׁם הָמוֹן הָמוֹן מָה לָתֵת... חָשַׁבְתְ עַל חַיַת מַחְמָד בַּבַּיִת? אָה, יֵשׁ לָךְ כְּבָר כֶּלֶב וּשְׁלוֹשָׁה חֲתוּלִים? נוּ, אַיָלָה, אֲנִי סוֹמֵךְ עָלַיִךְ שֶׁתִמְצְאִי עוֹד מַשֶׁהוּ..."

אָרִיק הִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת.

גִישָׁתוֹ הַמַדָעִית שֶׁל הַמְטַפֵּל הָרָאשִׁי הִתְקַבְּלָה עַל דַעְתָהּ שֶׁל אַיָלָה. הִיא פָּעֲלָה לְפִי עֲצָתוֹ וְהַתוֹצָאוֹת לֹא אִיחֲרוּ לָבוֹא. הַשֶׁקֶט וְהַשַׁלְוָה חָזְרוּ אֶל הַבִּיתָנִים שֶׁל הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת, בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁהַדוּבִּים נִרְגְעוּ בְּגַן הַחַיוֹת בְּטוֹקְיוֹ.

וּבוֹקֶר אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן נָח עַל עֲנַף עֵץ הַתְאֵנָה שֶׁלְיַד הַקָרוֹן, הוּא שָׁמַע אֶת אַיָלָה מְסַפֶּרֶת בַּעֲלִיצוּת:

"אֶתְמוֹל קָרְאוּ לִי לְמִשְׂרַד הַמְנַהֵל, וְהַמַזְכִּירָה טִירְטְרָה אוֹתִי עִם אֶלֶף נְיָרוֹת וּטְפָסִים. תַחְתְמִי פֹּה, תַחְתְמִי שָׁם. מֵאָה חֲתִימוֹת. תַגִידוּ, גַם אַתֶם עֲבַרְתֶם אֶת הַסִיוּט הַזֶה כְּשֶׁהִתְקַבַּלְתֶם לָעֲבוֹדָה?"

כָּל הָעוֹבְדִים שָׂמְחוּ בְּשִׂמְחָתָהּ. אַיָלָה פָּרְסָה עוּגָה חֲגִיגִית שֶׁהִיא הֵבִיאָה לְרֶגֶל הָאֵירוּעַ. לְגַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי נָתְנָה פְּרוּסָה כְּפוּלָה בְּגוֹדְלָהּ, אוֹת תוֹדָה עַל עֲצָתוֹ. וּבְמִקְרֶה אוֹ שֶׁלֹא, גַם אָרִיק קִיבֵּל מִמֶנָה מָנָה כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת. וְרַק שֶׁלוֹ הָיְתָה מְעוּטֶרֶת בִּשְׁלוֹשָׁה דוּבְדְבָנִים וְלֹא בְּאֶחָד בִּלְבַד.

כּוּלָם הֵרִימוּ בַּחֲגִיגִיוּת אֶת כּוֹסוֹת הַתֶה עִם נַעְנַע. בְּהַצְלָחָה!

הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן רַק עָמַד וְהִסְתַכֵּל. שֶׁיַחְגְגוּ לָהֶם, חָשַׁב, שֶׁיַחְגְגוּ. הֵם אֲפִילוּ לֹא מְנַחֲשִׁים מִי הִזְהִיר אֶת הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת, מִי הָאֶחָד וְהַיָחִיד שֶׁבֶּאֱמֶת פָּעַל וְעָשָׂה לְמַעַן אַיָלָה.

לְבַסוֹף נִיעֵר פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת נוֹצוֹת זְנָבוֹ וְצָעַד מִשָׁם כְּשֶׁהוּא גֵאֶה מְאוֹד בְּסוֹדוֹ.

~~~~