~~~ 1 ~~~
הַצַבָּה הָעֲנָקִית
פְנֵי שָׁנִים, בַּכְּרַךְ הַגָדוֹל בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס שֶׁבְּאַרְגֶנְטִינָה, הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁעָבַד בְּגַן הַחַיוֹת. הוּא אָהַב אֶת עֲבוֹדָתוֹ, הָיוּ לוֹ חֲבֵרִים וּבְרִיאוּת טוֹבָה, כָּך שֶׁהָיָה מְרוּצֶה לְמַדַי.
אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא חָלָה, וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ לוֹ שֶׁלְעוֹלָם לֹא יַבְרִיא מִמַחֲלָתוֹ, אֶלָא אִם כֵּן יַעֲזוֹב אֶת הַכְּרַךְ הַצָפוּף וְיֵלֵךְ לָגוּר בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָאֲוִיר טוֹב וְהָאַקְלִים חַם. הָאִישׁ כְּלָל לֹא חָשַׁב לְקַבֵּל אֶת הַהַצָעָה הַזֹאת. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲמִישָׁה אַחִים קְטַנִים שֶׁהוּא טִיפֵּל בָּהֶם, אַחֲרֵי שֶׁשְׁנֵי הוֹרָיו מֵתוּ. הוּא שֶׁסִיפֵּק לַיְלָדִים הַקְטַנִים מָזוֹן וּבְגָדִים, הוּא שֶׁהֵכִין אוֹתָם בַּבּוֹקֶר לְבֵית הַסֵפֶר. מִי יִדְאַג לָהֶם אִם יֵלֵךְ? אָז הוּא הִמְשִׁיךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמַחֲלָתוֹ רַק הָלְכָה וְהֶחְמִירָה.
מְנַהֵל גַן הַחַיוֹת, שֶׁדָאַג לְעוֹבְדָיו כְּמוֹ שֶׁדָאַג לַחַיוֹת, קָרָא יוֹם אֶחָד לָאִישׁ וְאָמַר לוֹ:
"אַתָה מוּכְרָח לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הָרוֹפְאִים וְלָצֵאת מִפֹּה לִזְמַן מָה וְלִחְיוֹת בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ וְהַצַח. יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים צִילוּמִים לְתַעֲרוּכָה חֲדָשָׁה בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה לַגַן, וּלְךָ יֵשׁ כִּישָׁרוֹן לְצַלֵם. מֵהַצִילוּמִים שֶׁלְךָ בַּטֶבַע גַם נַעֲשֶׂה כְּרָזוֹת וּגְלוּיוֹת לִמְכִירָה, וְהַכֶּסֶף יְשַׁמֵשׁ לְטִיפּוּל בַּחַיוֹת שֶׁבַּגַן. לָמָה שֶׁלֹא תֵצֵא לַג'וּנְגֶל שֶׁבְּהָרֵי הָאַנְדִים לְצַלֵם בִּשְׁבִילֵנוּ? גַן הַחַיוֹת יְשַׁלֵם לְךָ מַשְׂכּוֹרֶת קְטַנָה, נוֹסָף לְהוֹצָאוֹת הַמִחְיָה שֶׁלְךָ שָׁם. וּבִשְׁבִיל הָאַחִים הַקְטַנִים שֶׁלְךָ תִמְצָא מְטַפֶּלֶת טוֹבָה שֶׁתְטַפֵּל פֹּה בָּהֶם בִּמְקוֹמְךָ. זֶה לֹא יַעֲלֶה לְךָ הַרְבֵּה, וְעוֹד יִשָׁאֵר לְךָ קְצָת עוֹדֶף."
חָשַׁב הָאִישׁ הַחוֹלֶה, וּלְבַסוֹף, בְּאֵין בְּרֵרָה, הִסְכִּים לַהַצָעָה. הוּא יָצָא לֶהָרִים, רָחוֹק רָחוֹק מֵהַכְּרַךְ, שָׁם הֵקִים אֶת מַחֲנֵהוּ בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ.
וְאָכֵן, עַד מְהֵרָה הִתְחִיל מַצָבוֹ לְהִשְׁתַפֵּר.
הוּא גָר לְגַמְרֵי לְבַדוֹ. בְעַצְמוֹ בִּישֵׁל אֶת מְזוֹנוֹ וְכִיבֵּס אֶת בְּגָדָיו. הוּא לֹא הֵקִים אוֹהֶל, אֶלָא יָשַׁן עַל הָאֲדָמָה מִתַחַת לַכּוֹכָבִים, בְּתוֹךְ שַׂק שֵׁינָה שֶׁתָפַר לְעַצְמוֹ מִשְׂמִיכוֹת.
הוּא בָּנָה מַחֲסֶה מֵעֲנָפִים וְכִיסָה אוֹתוֹ בִּירִיעָה אֲטוּמָה לַמַיִם, וְכַאֲשֶׁר יָרַד גֶשֶׁם הוּא הִזְדַחֵל מִתַחַת, וְשָׁם יָשַׁב מוּגָן עַד שֶׁהַסְעָרָה חָלְפָה.
אֶת מְזוֹנוֹ מָצָא הָאִישׁ בְּעַצְמוֹ. לִיקֵט מִינֵי אֱגוֹזִים וְעִשְׂבֵי מַאֲכָל, וְקָטַף פֵּרוֹת בָּר שֶׁמָצָא בַּיַעַר וּבֶהָרִים. וּבִשְׁאַר הַזְמַן צִילֵם בִּשְׁבִיל תַעֲרוּכַת הַצִילוּמִים בְּגַן הַחַיוֹת.
הָאִישׁ עָבַד קָשֶׁה מְאוֹד, אֲבָל הוּא הִתְחַזֵק מִיוֹם לְיוֹם עַד שֶׁכִּמְעַט הִבְרִיא לְגַמְרֵי. וְאֵיזֶה תֵיאָבוֹן הָיָה לוֹ כְּשֶׁהִגִיעַ זְמַן אֲרוּחַת הָעֶרֶב!
יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יָצָא לְחַדֵשׁ אֶת מְלַאי הַמָזוֹן לִפְנֵי שֶׁיֶאֱזַל, הִגִיעַ אֶל אֲגַם גָדוֹל. וּפִתְאוֹם, מָה הוּא רוֹאֶה שָׁם עַל שְׂפַת הָאֲגַם – פַּנְתֵר גָדוֹל תָפַס צַבָּה!
הַפַּנְתֵר הֶחָזָק וְהַזָרִיז סָחַב אוֹתָהּ קוֹדֶם אֶל מִחוּץ לַמַיִם, וְעַכְשָׁו תָחַב אֶת טְפָרָיו לְתוֹךְ פֶּתַח הַשִׁרְיוֹן.
מִיָד כִּיוֵן הָאִישׁ אֶת מַצְלֵמָתוֹ בְּיָד אַחַת, וּבַיָד הַשְׁנִיָה הִצְלִיחַ לְכַוֵן אֶת אֶקְדָחוֹ. אַךְ לִפְנֵי שֶׁהָאִישׁ יָרָה, עָזַב הַפַּנְתֵר אֶת טַרְפּוֹ וְהִסְתַלֵק. כַּנִרְאֶה שֶׁהַפַּנְתֵר יָדַע מִנִיסָיוֹן קוֹדֶם מָה זֶה כְּלִי יְרִיָה.
הָאִישׁ קָרָא: "אֵיזֶה מַזָל שֶׁלֹא נֶאֱלַצְתִי לִירוֹת בַּפַּנְתֵר, אִילוּ הָיָה מִתְנַפֵּל עָלַי!" וְהוּא נִיגַשׁ אֶל הַצַבָּה לִבְדוֹק אֶת מַצָבָהּ.
צִיפּוֹרְנָיו שֶׁל הַפַּנְתֵר שָׂרְטוּ בִּבְשָׂרָהּ. הִיא נִפְצְעָה בְּעִיקָר בַּגָרוֹן וּבְקוֹשִׁי יָכְלָה לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ.
"הִיא לֹא תִשְׂרוֹד בַּחַיִים," חָשַׁב, "אוּלַי כְּדַאי שֶׁאָמִית אוֹתָהּ בִּירִיָה כְּדֵי שֶׁלֹא תִסְבּוֹל."
אֲבָל בִּמְקוֹם לַהֲרוֹג אֶת הַצַבָּה הַפְּצוּעָה, הֶחְלִיט הָאִישׁ לְנַסוֹת בְּכָל זֹאת לְרַפֵּא אוֹתָהּ מִפְּצָעֶיהָ.
הוא הָיָה עָיֵף וְהַמַחֲנֶה שֶׁלוֹ דֵי רָחוֹק. חוּץ מִזֶה, כְּשֶׁנִיסָה לְהָרִים אֶת הַצַבָּה, גִילָה שֶׁהִיא שׁוֹקֶלֶת כִּמְעַט מֵאָה קִילוֹ. הוּא כָּרַךְ סְבִיבָה חֶבֶל, מָשַׁךְ וּמָשַׁךְ, וּבְמַאֲמָץ רַב הִצְלִיחַ לִגְרוֹר אוֹתָהּ עַל פְּנֵי הָעֵשֶׂב עַד לַמַחֲנֶה.
לָאִישׁ לֹא הָיָה שׁוּם בַּד כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶנוּ תַחְבּוֹשֶׁת. הוּא חָתַךְ פִּיסָה מֵחוּלְצָתוֹ וּפָרַם אֶת הַבִּטְנָה מִמְעִילוֹ, וּבְאֵלֶה הִצְלִיחַ לִקְשׁוֹר אֶת גְרוֹנָהּ שֶׁל הַצַבָּה וְלַעֲצוֹר אֶת הַדִימוּם. אַחַר כָּךְ דָחַף אוֹתָהּ מִתַחַת לְמַחֲסֶה הָעֲנָפִים שֶׁלוֹ. שָׁם הִיא שָׁכְבָה לְלֹא נִיעַ יָמִים עַל יָמִים. פַּעֲמַיִם בְּיוֹם הָיָה הָאִישׁ בָּא וְשׁוֹטֵף אֶת הַתַחְבּוֹשֶׁת וְהַפֶּצַע בְּמַיִם וּבְנוֹזֵל חִיטוּי.
כַּאֲשֶׁר חָשַׁב שֶׁהֶחָתָךְ נִרְפָּא, הוּא הוֹרִיד אֶת הַתַחְבּוֹשֶׁת. מִיָד הִכְנִיסָה הַצַבָּה אֶת רֹאשָׁהּ לְתוֹךְ הַשִׁרְיוֹן שֶׁלָהּ. הָאִישׁ הִמְשִׁיךְ לְהַשְׁגִיחַ עָלֶיהָ וּלְהָבִיא לָהּ אוֹכֶל מִדֵי בּוֹקֶר, כְּשֶׁהוּא מַקִישׁ בַּעֲדִינוּת עַל הַגַב שֶׁל הַצַבָּה כְּדֵי לְהָעִיר אוֹתָהּ.
הַצַבָּה הֶחְלִימָה לְגַמְרֵי; אֲבָל אָז קָרָה מַשֶׁהוּ אָיוֹם. הָאִישׁ חָלָה בְּקַדַחַת, מַחֲלָה קָשָׁה שֶׁהָיְתָה נְפוֹצָה בַּבִּיצוֹת שֶׁמִסָבִיב לָאֲגַם. צְמַרְמוֹרוֹת וּכְאֵבִים שֶׁהָלְכוּ וְגָבְרוּ הֶחְלִישׁוּ אֶת גוּפוֹ. בּוֹקֶר אֶחָד הוּא לֹא הִצְלִיחַ לָצֵאת מִתוֹךְ שַׂק הַשֵׁינָה שֶׁלוֹ, אֶלָא פָּשׁוּט שָׁכַב שָׁם נֶאֱנָק מִיִסוּרִים. הַחוֹם שֶׁלוֹ עָלָה וְצָמָא צוֹרֵב בָּעַר בִּגְרוֹנוֹ.
מִתוֹךְ הֲזָיוֹת הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם: "אֲנִי פֹּה לְגַמְרֵי לְבַד בַּיַעַר, רָחוֹק מִכָּל אָדָם. בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת. אֵין מִי שֶׁיָבִיא לִי אֲפִילוּ כּוֹס מַיִם."
אֲבָל הַצַבָּה, כָּל הַזְמַן הַזֶה, לֹא יָשְׁנָה שֵׁינָה עֲמוּקָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהָאִישׁ חָשַׁב. לְמַעֲשֶׂה, הִיא הֵצִיצָה מִמַחֲסֶה הָעֲנָפִים וְעָקְבָה אַחֲרָיו בִּזְמַן שֶׁעוֹד הִסְתוֹבֵב בַּמַחֲנֶה. וְכַאֲשֶׁר הָאִישׁ לֹא קָם בְּאוֹתוֹ בּוֹקֶר כְּמִנְהָגוֹ וְרַק בִּיקֵשׁ כָּל הַזְמַן מַיִם, הֵבִינָה הַצַבָּה שֶׁמַשֶׁהוּ רַע קָרָה לוֹ.
"הָאִישׁ הַזֶה," חָשְׁבָה הַצַבָּה, "הוּא יָכוֹל הָיָה לִנְטוֹשׁ אוֹתִי בְּאוֹתוֹ יוֹם. הָיִיתִי חַלָשָׁה, עַל סַף מָוֶת, וּמָה הוּא הָיָה צָרִיךְ אֶת כְּאֵב הָרֹאשׁ הַזֶה? אֲבָל בִּמְקוֹם לִשְׁכּוֹחַ אוֹתִי הוּא טִיפֵּל בִּי עַד שֶׁהִבְרֵאתִי. צַבָּה טוֹבָה חַיֶבֶת לַעֲשׂוֹת לְמַעַן אִישׁ כָּזֶה כְּכָל יְכוֹלְתָהּ!"
הַצַבָּה הָעֲנָקִית – כְּשֶׁעָמְדָה הִיא הִגִיעָה לְגוֹבַה כִּיסֵא וּמִשְׁקָלָהּ כְּמִשְׁקַל אָדָם גָדוֹל – הִצְלִיחָה לִזְחוֹל עַד שְׂפַת הָאֲגַם. שָׁם חִיפְּשָׂה סָבִיב עַד שֶׁמָצְאָה קוֹנְכִיָה זְרוּקָה, אָחֲזָה בָּהּ בְּפִיהָ, מִילְאָה אוֹתָהּ בְּמַיִם קָרִים וּצְלוּלִים מִמַעְיָן – וְזָחֲלָה בַּחֲזָרָה לַמַחֲנֶה.
אַחֲרֵי שֶׁנָתְנָה לָאִישׁ לִשְׁתוֹת, חָזְרָה וְהֵבִיאָה לוֹ מַיִם שׁוּב וָשׁוּב עַד שֶׁהִרְוָה אֶת צִימְאוֹנוֹ.
"וְעַכְשָׁו גַם מַשֶׁהוּ לֶאֱכוֹל..." אָמְרָה הַצַבָּה.
צַבִּים מַכִּירִים הֵיטֵב אֶת הַסוּגִים הַמְיוּחָדִים שֶׁל שׁוֹרָשִׁים וַעֲשָׂבִים וְגַרְגִירִים, שֶׁאוֹתָם הֵם אוֹכְלִים כִּתְרוּפָה כְּשֶׁהֵם חוֹלִים. וְהַצַבָּה הַזֹאת יָצְאָה וְאָסְפָה מְלַאי שֶׁל צִמְחֵי מַרְפֵּא כָּאֵלֶה וְהֶאֱכִילָה בָּהֶם אֶת הַחוֹלֶה; וְהָאִישׁ אָכַל בְּלִי שֶׁשָׂם לֵב מִי מֵבִיא לוֹ אֶת מְזוֹנוֹ, כָּל כָּךְ הָיָה קוֹדֵחַ בַּהֲזָיוֹת.
וְכָךְ, יוֹם אַחַר יוֹם יָצְאָה הַצַבָּה לָתוּר בַּמִישׁוֹר וּבְמִדְרוֹנוֹת הֶהָרִים, חִיפְּשָׂה עֲשָׂבִים רַכִּים יוֹתֵר עִם מִיצֵי מַרְפֵּא חֲזָקִים יוֹתֵר. כַּמָה שֶׁהִיא הִצְטַעֲרָה שֶׁלֹא יָכְלָה לְטַפֵּס עַל עֵצִים וְלִקְטוֹף מִפֵּרוֹת הַיַעַר הַמְשׁוּבָּחִים!
שָׁכַב הָאִישׁ שָׁבוּעַ וְיוֹתֵר, נֶאֱבַק בְּקַדַחַת, תָלוּי בֵּין חַיִים לְמָוֶת. וְהוּא נִשְׁאַר בַּחַיִים רַק הוֹדוֹת לְעִשְׂבֵי הַמַרְפֵּא שֶׁהַצַבָּה הֵבִיאָה לוֹ. עַד שֶׁיוֹם אֶחָד, לְשִׂמְחָתָהּ שֶׁל הַחַיָה הַנֶאֱמָנָה, הִתְיַשֵׁב הָאִישׁ בְּשַׂק הַשֵׁינָה שֶׁלוֹ. הוּא לֹא הִבְרִיא לְגַמְרֵי, רַק הַחוֹם שֶׁלוֹ יָרַד מְעַט, הַכָּרָתוֹ שָׁבָה אֵלָיו וּמַחְשַׁבְתוֹ נֶעֶשְׂתָה צְלוּלָה.
הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ וְרָאָה לְהַפְתָעָתוֹ אֶת הַמַיִם וְאֶת צְרוֹר הָעֲשָׂבִים לְיָדוֹ; מִנַיִן הִגִיעוּ אֵלֶה? שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה פֹּה לְגַמְרֵי לְבַד. הוּא לֹא הֵבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַצַבָּה הָעֲנָקִית הַמִסְתַתֶרֶת בְּפִינָתָהּ.
"אָה, אֲנִי אָבוּד!" הוּא נֶאֱנַח בְּקוֹל, "אַף אֶחָד לֹא יָבוֹא לְפֹה לְעוֹלָם, אֵין מִי שֶׁיַצִיל אוֹתִי. הַחוֹם יַחְזוֹר, וְשׁוּב אֶשְׁקַע בַּהֲזָיוֹת, עַד שֶׁ... אֲנִי מוּכְרָח לַחְזוֹר מִיָד לְבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, הַמָקוֹם הֲכִי קָרוֹב שֶׁשָׁם אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג תְרוּפָה. אִילוּ יָכוֹלְתִי, הָיִיתִי מִיָד קָם וְהוֹלֵךְ, בְּתִקְוָה שֶׁאוּלַי אַגִיעַ לְשָׁם; אֲבָל אֲנִי לֹא יָכוֹל לִצְעוֹד גַם צַעַד אֶחָד – אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁקָרוֹב הַיוֹם שֶׁבּוֹ אָמוּת."
וּבְדִיוּק כְּמוֹ שֶׁחָשַׁשׁ, הַקַדַחַת אָכֵן חָזְרָה אֵלָיו בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, חֲמוּרָה מִקוֹדֶם; וְהָאִישׁ שׁוּב שָׁקַע וְאִיבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ.
אֲבָל כְּמוֹ קוֹדֶם, שׁוּב הֵבִינָה הַצַבָּה: "כֵּן, אִם הָאִישׁ יִשָׁאֵר כָּאן – הוּא יָמוּת! אֲנִי חַיֶבֶת לְהָבִיא אוֹתוֹ לְבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, כִּי רַק שָׁם תִימָצֵא לוֹ תְרוּפָה!"
מִיָד הִתְחִילָה לַחְפּוֹר בְּצִיפּוֹרְנֶיהָ מִתַחַת לָאִישׁ הַיָשֵׁן בְּתוֹךְ שַׂק הַשֵׁינָה, חָפְרָה וְחָפְרָה עַד שֶׁהֵרִימָה אֶת הַמַשָׂא וְאִיזְנָה אוֹתוֹ עַל גַבָּהּ; וְאָז, עִם הַמִטְעָן הַכָּבֵד, הִיא שָׂמָה אֶת פָּנֶיהָ לְכִיווּן בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס.
הִיא זָחֲלָה עֶשֶׂר אוֹ שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בְּכָל יוֹם, חָצְתָה בִּשְׂחִיָה נְהָרוֹת, שָׁקְעָה בְּבוֹץ עָמוֹק שֶׁל בִּיצוֹת, טִיפְּסָה עַל גְבָעוֹת וְעָבְרָה מִישׁוֹרִים חוֹלִיִים בְּשֶׁמֶשׁ שׂוֹרֶפֶת.
וְהָאִישׁ, קוֹדֵחַ וְהוֹזֶה, הִמְשִׁיךְ לְהִתְחַנֵן: מַיִם, מַיִם!
בְּכָל פַּעַם, בְּשָׁעָה שֶׁחִיפְּשָׂה בִּשְׁבִילוֹ מַיִם, הִיא כִּמְעַט הִתְפַּתְתָה לְהוֹרִיד מֵעַל גַבָּהּ אֶת הַמַשָׂא הַכָּבֵד, וּלְוַתֵר. אֲבָל הִיא נֶאֶבְקָה בְּכָל כּוֹחוֹתֶיהָ לְהַמְשִׁיךְ, וְכָל לַיְלָה יָדְעָה שֶׁהִיא קְרוֹבָה יוֹתֵר לְבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס מֵאֲשֶׁר בַּלַיְלָה הַקוֹדֵם.
אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל צְעִידָה מְפָרֶכֶת, הֵבִינָה הַצַבָּה הָעֲנָקִית שֶׁגַם כּוֹחוֹתֶיהָ שֶׁלָהּ הוֹלְכִים וְאוֹזְלִים. הִיא הִמְשִׁיכָה, אֲבָל הִתְחִילָה לַחְשׁוֹשׁ פֶּן תָמוּת לִפְנֵי שֶׁתָבִיא אֶת הָאִישׁ הַחוֹלֶה לִמְקוֹם מִבְטָחִים. בּוֹקֶר אֶחָד הִיא חָשָׁה כָּל כָּךְ עֲיֵפָה עַד שֶׁכְּבָר לֹא הָיְתָה מְסוּגֶלֶת לָזוּז.
"אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת פֹּה לְבַד בַּיַעַר!" הָאִישׁ גָנַח מִתוֹךְ שַׂק הַשֵׁינָה שֶׁלוֹ. "אַף אֶחָד לֹא יַעֲזוֹר לִי לְהַגִיעַ לְבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס! הוֹ, הוֹ, אֲנִי אָמוּת כָּאן לְגַמְרֵי לְבַד!"
כָּךְ דִיבֵּר הָאִישׁ הָאוּמְלָל שֶׁהָיָה מְחוּסָר הַכָּרָה כָּל הַזְמַן, וְחָשַׁב שֶׁהוּא עֲדַיִן שׁוֹכֵב בְּמַחֲסֶה הָעֲנָפִים, הַרְחֵק מֵאָחוֹר בֶּהָרִים.
הַמִילִים דִרְבְּנוּ אֶת הַצַבָּה הַתְשׁוּשָׁה לְמַאֲמָץ חָדָשׁ. הִיא קָמָה וְהִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת.
עַד שֶׁהִגִיעַ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ רַגְלֶיהָ כְּבָר לֹא נִשְׁמְעוּ לָהּ. הִיא לֹא יָכְלָה לַעֲשׂוֹת עוֹד שׁוּם צַעַד קָדִימָה. לְמַעֲשֶׂה, הִיא לֹא אָכְלָה מִזֶה כַּמָה יָמִים, כִּי לֹא הִרְשְׁתָה לְעַצְמָהּ לְבַזְבֵּז זְמַן עַל חִיפּוּשׂ מָזוֹן בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ. עַכְשָׁו הִיא הָיְתָה חַלָשָׁה מִכְּדֵי לָקוּם וּלְחַפֵּשׂ.
הִיא מָשְׁכָה אֶת רַגְלֶיהָ פְּנִימָה לְתוֹךְ הַשִׁרְיוֹן שֶׁלָהּ וְעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, מְחַכָּה בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת לְבוֹא הַמָוֶת. לִיבָּה כָּאַב וּבָכָה עַל כִּישְׁלוֹנָהּ, שֶׁלֹא הִצִילָה אֶת חַיֵי הָאִישׁ וְלֹא גָמְלָה לוֹ עַל טוּבוֹ.
הַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְהַלַיְלָה יָרַד. וְכַאֲשֶׁר, בְּמִקְרֶה, פָּקְחָה הַצַבָּה לְרֶגַע אֶת עֵינֶיהָ, רָאֲתָה לְהַפְתָעָתָהּ אוֹר אֲדַמְדַם זוֹהֵר בָּאוֹפֶק הָרָחוֹק; וְהִנֵה הִיא שׁוֹמַעַת קוֹל – קוֹל שֶׁל עַכְבְּרוֹשׁ מְדַבֵּר בְּקִרְבַת מָקוֹם. וְהָעַכְבְּרוֹשׁ אָמַר:
"אוֹחְ, אֵיזוֹ צַבָּה, אֵיזוֹ צַבָּה! בַּחַיִים שֶׁלִי לֹא רָאִיתִי כָּזֹאת עֲנָקִית! וּמָה זֶה עַל הַגַב שֶׁלָהּ? בּוּל עֵץ?"
הַצַבָּה הַמִסְכֵּנָה לֹא יָדְעָה שֶׁהָאוֹרוֹת שֶׁרָאֲתָה הָיוּ שֶׁל בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, וְשֶׁהָעַכְבְּרוֹשׁ הַזֶה גָר בָּעִיר, אַךְ יָצָא בַּלַיְלָה לְחַפֵּשׂ מָזוֹן בַּשָׂדוֹת שֶׁמִחוּץ לָעִיר.
"זֶה לֹא בּוּל עֵץ," מִלְמְלָה הַצַבָּה, "זֶהוּ אָדָם, אִישׁ חוֹלֶה!"
"וּמָה לַעֲזָאזֵל אַתְ עוֹשָׂה כָּאן עִם אִישׁ עַל הַגַב?" שָׁאַל הָעַכְבְּרוֹשׁ, צוֹחֵק כְּמוֹ שֶׁעַכְבְּרוֹשֵׁי עִיר צוֹחֲקִים עַל יְצוּרִים הַחַיִים בַּטֶבַע הַפָּתוּחַ.
"אֲנִי... כְּלוֹמַר..." מִלְמְלָה הַצַבָּה חֲלוּשׁוֹת, "אֲנִי נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ לְבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס לְהִתְרַפֵּא שָׁם... אֲבָל לְעוֹלָם לֹא אַגִיעַ לְשָׁם... כּוֹחִי נִגְמַר, אֲנִי הוֹלֶכֶת לָמוּת... שְׁנֵינוּ הוֹלְכִים לָמוּת, מַמָשׁ כָּאן..."
"מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי טִיפְּשָׁה עֲנָקִית כָּמוֹךְ!" אָמַר הָעַכְבְּרוֹשׁ. "אַתְ לֹא יוֹדַעַת שֶׁאַתְ בְּבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס עַכְשָׁו? אַתְ לֹא רוֹאָה אֶת הָאוֹרוֹת הָאֵלֶה? הֵם בָּאִים מֵאֵזוֹר הַתֵיאַטְרָאוֹת וּבָתֵי הַקוֹלְנוֹעַ. לְכִי יָשָׁר קָדִימָה וְתַגִיעִי לְשָׁם תוֹךְ זְמַן קָצָר!"
הַחֲדָשׁוֹת הַמְעוֹדְדוֹת הַלָלוּ הֵפִיחוּ בְּלֵב הַצַבָּה מֶרֶץ מְחוּדָשׁ. הִיא מָתְחָה כָּל שְׁרִיר בְּגוּפָהּ וְהִצְלִיחָה לְהִתְקַדֵם לְאַט לְאַט אֲבָל בָּטוּחַ – קָדִימָה.
וְכַאֲשֶׁר עָלָה אוֹר יוֹם, הִיא מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בְּתוֹךְ הָעִיר. וּמִי צוֹעֵד מוּלָהּ בָּרְחוֹב אִם לֹא מְנַהֵל גַן הַחַיוֹת, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!
"אוֹחְ, אֵיזוֹ צַבָּה! אֵיזוֹ צַבָּה עֲנָקִית!" הוּא קָרָא. "וּמָה לַעֲזָאזֵל הִיא סוֹחֶבֶת עַל הַגַב, זֹאת?"
הַצַבָּה עָצְרָה, אַךְ מֵרוֹב עֲיֵפוּת לֹא יָכְלָה לְהַגִיד מִילָה. הַמְנַהֵל נִיגַשׁ לִבְדוֹק אֶת הַמִטְעָן הַמוּזָר שֶׁעַל גַבָּהּ. לְתַדְהֵמָתוֹ הוּא הִכִּיר אֶת הָאִישׁ – הֲרֵי זֶה הָעוֹבֵד שֶׁלוֹ! כֵּן, הָעוֹבֵד שֶׁאוֹתוֹ שָׁלַח לְהִתְרַפֵּא בַּג'וּנְגֶל, וְעַכְשָׁו הוּא שׁוֹכֵב חִיוֵר בְּתוֹךְ שַׂק מִשְׂמִיכוֹת, קוֹדֵחַ מִחוֹם. מִיָד עָצַר מְנַהֵל גַן הַחַיוֹת מוֹנִית שֶׁתַסִיעַ אֶת הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וְהִזְמִין מִיָד רוֹפֵא.
כַּעֲבוֹר זְמַן הָאִישׁ הֶחְלִים. כַּאֲשֶׁר סִיפְּרוּ לוֹ שֶׁהַצַבָּה הָעֲנָקִית נָשְׂאָה אוֹתוֹ קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים רַבִּים עַל גַבָּהּ, כָּל הַדֶרֶךְ מֵהָרֵי הָאַנְדִים עַד לְבּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, בִּתְחִילָה לֹא הֶאֱמִין. עַד שֶׁהֵבִין שֶׁאָכֵן הַצַבָּה עָשְׂתָה אֶת הַלֹא יֵאָמֵן הַזֶה.
וּכְדֵי לְהַחְזִיר לָהּ טוֹבָה, הֶחְלִיט הָאִישׁ לִדְאוֹג לָהּ לְבַיִת שֶׁבּוֹ תִחְיֶה כָּל חַיֶיהָ. הַבַּיִת שֶׁלוֹ, שֶׁבּוֹ גָרוּ גַם חֲמֵשֶׁת אֶחָיו הַקְטַנִים, הָיָה צָפוּף מִדַי וְלֹא הָיָה בּוֹ מָקוֹם גַם לְצַבָּה כָּל כָּךְ גְדוֹלָה. אֲבָל מְנַהֵל גַן הַחַיוֹת הִבְטִיחַ שֶׁיִמְצָא לָהּ מָקוֹם בַּגַן וְיִדְאַג לָהּ בַּכּוֹל.
וְכָךְ הָיָה. הַצַבָּה קִיבְּלָה בִּיתָן פְּרָטִי מִשֶׁלָהּ, עִם מֵיכַל מַיִם בֶּחָצֵר, שָׁם יָכְלָה לִשְׂחוֹת כְּאַוַת נַפְשָׁהּ. וְהִרְשׁוּ לָהּ לְשׁוֹטֵט כִּרְצוֹנָהּ בְּרַחֲבֵי הַגַן, אִם כִּי לָרוֹב בִּילְתָה לְיַד בִּיתָן הַקוֹפִים, שָׁם מָצְאָה מָזוֹן מִכָּל טוּב.
וְהִיא עֲדַיִן גָרָה שָׁם. אִם תֵלְכוּ לְגַן הַחַיוֹת שֶׁל בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס, תִרְאוּ שָׁם צַבָּה גְדוֹלָה מְאוֹד זוֹחֶלֶת לְאִיטָהּ בֵּין עֲשָׂבִים יְרוּקִים. וְאִם תַגִיעוּ בַּשָׁעָה הַנְכוֹנָה, תִרְאוּ שָׁם אִישׁ שֶׁבָּא לְשָׁם כָּל יוֹם, מִתְכּוֹפֵף וְדוֹפֵק בַּעֲדִינוּת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו עַל הַשִׁרְיוֹן שֶׁלָהּ.
זֹאת הַצַבָּה שֶׁסִיפַּרְנוּ עָלֶיהָ – וְזֶה הָאִישׁ!