סַ

בָּא סִימוֹן קָם כְּהֶרְגֵלוֹ הַשְׁכֵּם מְאוֹד בַּבּוֹקֶר וְ...

אֲבָל רַק רֶגַע. הִגִיעַ הַזְמַן לְהַכִּיר קְצָת יוֹתֵר אֶת הַשָׂפָם שֶׁלוֹ.

לֹא עָבֶה מִדַי, לֹא דַק מִדַי. לֹא אָרוֹךְ כְּמוֹ בְּתַחֲרוּת שְׂפָמִים. גַם לֹא קָצָר מִדַי, כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְלַפֵּף אוֹתוֹ עַל אֶצְבַּע. כַּנְפֵי הַשָׂפָם הִתְנוֹסְסוּ לִשְׁנֵי צְדָדִים, מְרַחֲפִים בָּאֲוִיר, לֹא מִתְחַשְׁבִים בְּחוּקֵי כּוֹבֶד הַמְשִׁיכָה.

חָשׁוּב לְצַיֵן שֶׁבְּנִיגוּד לַשָׂפָם, הַזְקַנְקַן שֶׁלוֹ הָיָה תָמִיד מְסוֹרָק וּמְסוּדָר, מְחוּדָד וְיַצִיב. וְתָמִיד תָמִיד מָשׁוּךְ יָשָׁר כְּסַרְגֵל לְמַטָה לְפִי חוּקֵי הַכּוֹבֶד.

וְכָאן הִיגַעְנוּ לָעִיקָר. בִּשְׁבִיל מַחְשָׁבוֹת עֲמוּקוֹת וַחֲשׁוּבוֹת, שֶׁדָרְשׁוּ מִילִים מְסוּבָּכוֹת, הָיָה סַבָּא סִימוֹן מוֹתֵחַ וּמְחַדֵד אֶת זְקַנְקַנוֹ יָשָׁר כְּלַפֵּי מַטָה, כְּאִילוּ מִשָׁם סָחַט אֶת הָרַעְיוֹנוֹת. וְאָז כָּתַב אוֹתָם בְּצוּרָה מְסוּדֶרֶת וּבְכוֹבֶד רֹאשׁ בִּמְכוֹנַת הַכְּתִיבָה.

אֲבָל אֶת שְׂפָמוֹ, מִתוֹךְ מִין הֶרְגֵל שֶׁל שָׁנִים, הָיָה לִפְעָמִים סְתָם מְלַטֵף אוֹ מוֹשֵׁךְ בְּלִי כַּוָנָה. וּפִתְאוֹם הָיָה צָץ מִשָׁם אֵיזֶה רַעְיוֹן שׁוֹבָב, שְׁטוּתִי, קַלִיל וְצִבְעוֹנִי כְּמוֹ פַּרְפַּר. כְּמוֹ הַסִיפּוּרִים בִּשְׁבִיל אוּרִיאֵל. הוּא עַצְמוֹ לֹא יָדַע מֵאֵיפֹה צָצוּ!

וְעַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ וּלְסַפֵּר מָה קָרָה בַּבּוֹקֶר הַהוּא. בְּעֶצֶם, מוּקְדָם מְאוֹד, בַּעֲלוֹת הַשַׁחַר.

סַבָּא סִימוֹן נֶהֱנָה מֵהַדְמָמָה בַּבַּיִת. אֲפִילוּ הַצִיפּוֹרִים עַל הָעֵץ שֶׁמוּל הַחַלוֹן עֲדַיִן לֹא הִתְעוֹרְרוּ.

הוּא קִיוָה שֶׁיַסְפִּיק לִכְתוֹב מַשֶׁהוּ עַד שֶׁאוּרִיאֵל יִתְעוֹרֵר. בְּכוֹבֶד רֹאשׁ אָחַז בִּזְקַנְקַנוֹ. הַדַף כְּבָר הָיָה מוּכָן בְּתוֹךְ מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה. הָאֶצְבַּע כְּבָר הוּנְפָה לְהַקִישׁ, אֲבָל נִשְׁאֲרָה תְלוּיָה בָּאֲוִיר. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁמִישֶׁהוּ נוֹעֵץ בּוֹ עֵינַיִם.

"הִתְעוֹרַרְתִי מוּקְדָם," אָמַר אוּרִיאֵל כְּשֶׁהוּא מַחְזִיק אֶת שְׁמַעְיָה הָאַרְנָב בְּחֵיקוֹ וּמְלַטְפוֹ, "הִתְגַעְגַעְתִי אֵלָיו... לְעוֹד סִיפוּר..."

"אוֹחְחח," נֶאֱנָח סַבָּא סִימוֹן אֲנָחָה עֲמוּקָה שֶׁפֵּרוּשָׁהּ: 'גַם הַבּוֹקֶר הַזֶה אָבוּד לִי. אֱלוֹהִים אַדִירִים, אֵיזֶה מִין יֶלֶד זֶה? עוֹד סִיפּוּר? בִּשְׁבִיל זֶה הוּא קָם? בְּשָׁעָה כָּזֹאת, בַּחוֹפֶשׁ הַגָדוֹל? לְאֵיזוֹ צָרָה הִכְנַסְתִי אֶת עַצְמִי! וּמָתַי אֶכְתוֹב אֶת הַמֶחְקָר הַהִיסְטוֹרִי–פִילוֹסוֹ... אֵיךְ יֵדַע הָעוֹלָם אֶת מָה שֶׁיֵשׁ לִי לוֹמַר, אִם לֹא יִתְנוּ לִי רֶגַע מְנוּחָה?'

פָּנָיו כָּעֲסוּ מֵאֲחוֹרֵי מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה, אֶצְבְּעוֹתָיו מָשְׁכוּ בַּזְקַנְקַן. אֲבָל הָעֵינַיִם הַמִתְחַנְנוֹת שֶׁל אוּרִיאֵל רִיכְּכוּ אֶת לִיבּוֹ. 'תֶרַח זָקֵן שֶׁכָּמוֹךָ, מָתַי תַפְסִיק לַחְשׁוֹב רַק עַל עַצְמְךָ? אַתָה רוֹצֶה שֶׁהַיֶלֶד יַעֲדִיף אוֹתְךָ עַל פְּנֵי אַנְגֶ'לִינָה, זֶה כֵּן. אֲבָל לְהַקְדִישׁ לוֹ כַּמָה רְגָעִים, מִזֶה אַתָה עוֹשֶׂה עִנְיָן גָדוֹל! נוּ, עֲשֵׂה מַשֶׁהוּ לְמַעַן אוּרִיאֵל שֶׁלְךָ. אֵגוֹאִיסְט, סְנוֹבּ, אַנְטִיפָּת שֶׁכָּמוֹךָ!'

וְאָז, סְתָם בְּלִי כַּוָנָה, הוּא הֶעֱבִיר אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו מִן הַזָקָן הַמְסוּדָר שֶׁלוֹ אֶל שְׂפָמוֹ הַמִתְנוֹפֵף.

כַּמָה לִיטוּפֵי שָׂפָם וּמְתִיחָה קַלָה – וּכְבָר הֵגִיחַ קָצֵהוּ שֶׁל רַעְיוֹן. עוֹד סִלְסוּל בְּכָל צַד – וְהוּא כְּבָר מָשַׁךְ פִּיל אֶחָד מִיָמִין וּפִיל שֵׁנִי שָׁלַף מִשְׂמֹאל.

'אֲנִי מַפְרִיעַ לוֹ,' חָשַׁב אוּרִיאֵל, 'בִּגְלַל זֶה הוּא מוֹרֵט לְעַצְמוֹ אֶת הַשָׂפָם. הוּא מְעוּצְבָּן עָלַי, וּבְצֶדֶק. הַפַּעַם הִגְזַמְתִי, כָּל כָּךְ מוּקְדָם בַּבּוֹקֶר...'

"אֲנִי חוֹזֵר לַמִיטָה," אָמַר אוּרִיאֵל וְשָׁמַט מִיָדָיו אֶת הָאַרְנָב.

שְׁמַעְיָה קָפַץ עַל עֲרֵימַת הַסְפָרִים, הִרְטִיט אֶת חוֹטְמוֹ, זָקַף אֶת אוֹזְנָיו. בַּחוּץ הִתְעוֹרְרוּ הַצִיפּוֹרִים עַל הָעֵץ בַּהֲמוּלָה. פִּתְאוֹם, בֵּין הַצִיוּצִים, שָׁמַע אוּרִיאֵל לְהַפְתָעָתוֹ שְׁלוֹשָׁה כִּחְכּוּחֵי גָרוֹן.

"לְאַחַר שֶׁסִיפַּרְתִי לְךָ עַל הָעַכְבָּר עַכְבָּרֵל הַקָטָן," אָמַר הָאַרְנָב, "מִתְחַשֵׁק לִי לְסַפֵּר הַיוֹם עַל פִּיל. בְּעֶצֶם, עַל שְׁנֵי פִּילִים."

אוּרִיאֵל נִשְׁכַּב עַל צִידוֹ וּפָתַח אֶת אוֹזְנָיו לַסִיפּוּר הַזֶה:

שְׁ

נֵי פִּילִים הָיוּ בַּקִרְקָס. הָאֶחָד שְׁמוֹ פִּילִי–בּוֹשׁ וְהַשֵׁנִי – שְׁוִיצִי–קוֹץ. וְשֶׁיִהְיֶה לְךָ מִיָד בָּרוּר, אוּרִיאֵל: אֶת פִּילִי–בּוֹשׁ אָהַבְתִי. וְאֶת דַעְתִי עַל שְׁוִיצִי–קוֹץ עוֹד מְעַט תְנַחֵשׁ בְּעַצְמְךָ.

פִּילִי–בּוֹשׁ הָיָה בַּעַל כּוֹחַ אַדִיר. מִי הֶעֱמִיס תָמִיד אֶת כָּל הַצִיוּד? פִּילִי–בּוֹשׁ. מִי גָרַר אֶת הַקְרוֹנוֹת הַכְּבֵדִים? פִּילִי–בּוֹשׁ. מִי הֵקִים אֶת אוֹהֶל הַקִרְקָס הָעֲנָקִי? פִּילִי–בּוֹשׁ. הַכּוֹל הוּא עָשָׂה בְּעַצְמוֹ, לְבַדוֹ, בְּלִי לְהִתְלוֹנֵן וּבְלִי לִדְרוֹשׁ כְּלוּם מֵאֲחֵרִים. הַפִּיל הַזֶה עָבַד בַּחֲרִיצוּת שֶׁל נְמַלָה, בְּלִי לַעֲשׂוֹת רוֹשֶׁם, בְּלִי לְבַקֵשׁ פְּרָס.

מֵעוֹדוֹ לֹא הוֹפִיעַ פִּילִי–בּוֹשׁ בַּהַצָגָה מוּל הַקָהָל. הוּא הָיָה פִּיל שֶׁל עֲבוֹדָה וְהִתְרַחֵק מֵאוֹר הַזַרְקוֹרִים. פִּילִי–בּוֹשׁ הָיָה פִּיל בַּיְשָׁן.

וּמִיהוּ הַפִּיל אֲשֶׁר הוֹפִיעַ בִּפְנֵי קְהַל הַצוֹפִים? שְׁוִיצִי–קוֹץ. מִי זָכָה לַכָּבוֹד וְלִמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם? שְׁוִיצִי–קוֹץ. אֶת מִי צִילְמוּ לַפִּרְסוֹמוֹת שֶׁל הַקִרְקָס? אֶת שְׁוִיצִי-קוֹץ.

בַּהוֹפָעוֹת הִקְפִּיד שְׁוִיצִי–קוֹץ לְהֵירָאוֹת מְטוּפָּח כְּמוֹ דוּגְמָנִית שֶׁיָצְאָה מִסָלוֹן יוֹפִי. הוּא לָבַשׁ שִׂמְלַת מַלְמָלָה לְבָנָה עִם נַצְנַצִים וְקִישׁוּטֵי גְדִילִים מוּזְהָבִים. לְרַגְלָיו גָרַב גַרְבֵּי נַיְלוֹן שְׁקוּפִים וְנָעַל נַעֲלֵי רִיקוּד מַבְרִיקוֹת. הוּא עָנַד בְּגַאֲוָה נֶזֶם בַּחֶדֶק וְעָגִיל בַּזָנָב. אֶל הָאוֹזְנַיִם שֶׁלוֹ הִדְבִּיקוּ כְּנָפַיִם מִבַּד מֶשִׁי וָרוֹד, וְהוּא נוֹפֵף בָּהֶן כְּאִילוּ הָיָה פַּרְפַּר.

הָרֶגַע הַמְרַגֵשׁ בְּיוֹתֵר בַּמוֹפָע שֶׁלוֹ הָיָה כַּאֲשֶׁר הַתִזְמוֹרֶת הַקְטַנָה נִיגְנָה אֶת הַמַנְגִינָה שֶׁל הַשִׁיר 'עוּף פַּרְפַּר אֶל צוּף הַפֶּרַח'. אָז נוֹפֵף שְׁוִיצִי–קוֹץ בִּמְהִירוּת בַּכְּנָפַיִם–אוֹזְנַיִם שֶׁלוֹ. וּלְתַדְהֵמַת הַקָהָל הוּא הִמְרִיא וְהִתְעוֹפֵף מַעְלָה מַעְלָה עַד תִקְרַת הָאוֹהֶל! שָׁם הָיָה תָלוּי פֶּרַח אָדוֹם, עֲנָקִי, עָשׂוּי מִקַרְטוֹן. וּבְמֶרְכַּז הַפֶּרַח, בִּמְקוֹם צוּף, הִנִיחוּ בְּכָל הוֹפָעָה דְלִי שֶׁל מַיִם מְהוּלִים בְּבוֹשֶׂם זוֹל. הַפִּיל הַפַּרְפַּר כְּאִילוּ יָנַק בַּחֶדֶק שֶׁלוֹ אֶת צוּף הַפֶּרַח, וְאָז הִתִיז אוֹתוֹ לְכָל עֵבֶר וְרִיסֵס אֶת הַקָהָל שֶׁלְמַטָה. רֵיחַ שֶׁל בּוֹשֶׂם מְתַקְתַק מִילֵא אֶת הָאֲוִיר. הַקָהָל הַנִלְהָב קָם עַל הָרַגְלַיִם וְהֵרִיעַ. וְהַפַּרְפַּר הַכָּבֵד הִשְׁתוֹלֵל וְהִשְׁוִיץ בִּמְרוֹמֵי הָאוֹהֶל בְּנִפְנוּפֵי כְּנָפַיִם וְרַגְלַיִם, בְּלִי שֶׁבִּכְלָל חָשַׁשׁ מִנְפִילָה וְהִתְרַסְקוּת.

כַּמוּבָן שֶׁהַפִּיל שְׁוִיצִי–קוֹץ לֹא יָדַע לָעוּף. הוּא הָיָה קָשׁוּר בַּחֲבָלִים שְׁקוּפִים אֲשֶׁר מָשְׁכוּ אוֹתוֹ אֶל עַל. וּמִי מָשַׁךְ בַּחֲבָלִים וְהֵרִים אֶת מִשְׁקָלוֹ הֶעָצוּם? פִּילִי–בּוֹשׁ כַּמוּבָן. הוּא עָמַד מִחוּץ לְאוֹהֶל הַקִרְקָס וּבְרֶגַע שֶׁשָׁמַע שֶׁמְנַגְנִים אֶת 'עוּף פַּרְפַּר אֶל צוּף הַפֶּרַח', מָשַׁךְ בַּחֲבָלִים. וּבְשָׁעָה שֶׁפִּילִי–בּוֹשׁ מָשַׁךְ בַּחוּץ וְהִזִיעַ וְהִתְאַמֵץ בִּגְלַל כּוֹבֶד הַמַשָׂא, זָכָה שְׁוִיצִי–קוֹץ בִּפְנִים לִתְשׁוּאוֹת הַקָהָל הַסוֹעֲרוֹת.

"זֶה לֹא הוֹגֵן!" קָרָא אוּרִיאֵל.

בְּוַדַאי שֶׁזֶה לֹא הוֹגֵן. שְׁוִיצִי–קוֹץ, רוֹדֵף הַכָּבוֹד וְהַפִּרְסוּם, דָרַשׁ שֶׁיִתְיַחֲסוּ אֵלָיו כְּאִילוּ הָיָה כּוֹכַב קוֹלְנוֹעַ מְפוּרְסָם אוֹ זַמָר נַעֲרָץ.

יוֹם אֶחָד הוּא נוֹפֵף בַּחֶדֶק וְצָנַף בְּקוֹל, רָקַע בְּרַגְלָיו וְסֵירֵב לָצֵאת מִכְּלוּבוֹ. בְּאֵין בְּרֵירָה, הִזְעִיקוּ אֶת הָאָדוֹן מְנַהֵל שֶׁהָיָה בְּאֶמְצַע הָאֲרוּחָה שֶׁלוֹ. שְׁוִיצִי–קוֹץ לֹא הִפְסִיק לְהַצְבִּיעַ עַל פִּילִי–בּוֹשׁ שֶׁבַּכְּלוּב הַסָמוּךְ. הוּא חִצְצֵר בַּחֶדֶק שֶׁלוֹ, בִּרְבֵּר וְטִרְטֵר. לִבְסוֹף הִצְלִיחַ הָאָדוֹן מְנַהֵל לְהָבִין עַל מָה הוּא מִתְלוֹנֵן:

'מַגִיעַ לִי יוֹתֵר מִפִּילִי–בּוֹשׁ. הֲרֵי אֲנִי מְפוּרְסָם!'

"אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לָתֵת לְךָ יוֹתֵר," אָמַר הָאָדוֹן מְנַהֵל שֶׁרֵיחַ יַיִן צָרְפָתִי מְשׁוּבָּח נָדַף מִפִּיו, "לָאַחֲרוֹנָה הַקִרְקָס אֵינוֹ מַכְנִיס דֵי כֶּסֶף."

שְׁוִיצִי–קוֹץ שׁוּב הִצְבִּיעַ בַּחֶדֶק שֶׁלוֹ עַל פִּילִי–בּוֹשׁ, רָקַע בְּעַקְשָׁנוּת בְּרַגְלָיו, חִרְחֵר וְקִרְקֵר עַד שֶׁהֵבִינוּ אֶת דְרִישָׁתוֹ.

'אִם אֲנִי לֹא יָכוֹל לְקַבֵּל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר פִּילִי–בּוֹשׁ, אָז שֶׁהוּא יְקַבֵּל פָּחוֹת מִמֶנִי. פָּחוֹת אוֹכֶל. וְשֶׁלֹא יָגוּר לְיָדִי, אֶלָא רָחוֹק, וּבִכְלוּב קָטָן מִשֶׁלִי. זֶה לֹא הוֹגֵן שֶׁשְׁנֵינוּ נִהְיֶה שָׁוִים, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי הֶחָשׁוּב יוֹתֵר!'

אֲבָל הָאָדוֹן מְנַהֵל דָחָה אֶת הַדְרִישָׁה הַזֹאת כִּי יָדַע הֵיטֵב שֶׁדַוְקָא לְפִּילִי–בּוֹשׁ מַגִיעַ יוֹתֵר, כִּי הוּא אֲשֶׁר עוֹבֵד קָשֶׁה בֶּאֱמֶת. עַד שֶׁעֶרֶב אֶחָד כָּרַע שְׁוִיצִי–קוֹץ וְרָבַץ עַל הָאָרֶץ. כּולָם הֵבִינוּ שֶׁהוּא הִכְרִיז עַל שְׁבִיתָה.

'מֵרֶגַע זֶה אֲנִי מַפְסִיק לְהוֹפִיעַ לִפְנֵי הַקָהָל, כָּל עוֹד הָעָוֶל כְּלַפַּי נִמְשָׁךְ!'

כּוּלָנוּ יָדַעְנוּ, אוּרִיאֵל, שֶׁהוּא סְתָם מְאַיֵם וְלֹא מִתְכַּוֵן בֶּאֱמֶת לְוַתֵר עַל הַהוֹפָעָה וְעַל הַקָהָל הַמַעֲרִיץ. הָאָדוֹן מְנַהֵל לֹא נִכְנַע לַדְרִישׁוֹת הַמְרוּשָׁעוֹת. אַךְ כְּדֵי שֶׁפִּילִי–בּוֹשׁ לֹא יִצְטָרֵךְ כָּל הַזְמַן לִשְׁמוֹעַ אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת מִשׁכֵנוֹ, הוּא הֶעֱבִיר אוֹתוֹ לִכְלוּב רָחוֹק, קָטָן וְצָפוּף. וּכְדֵי לַחְסוֹךְ בְּהוֹצָאוֹת הַקִרְקָס, גַם הִקְטִין הָאָדוֹן מְנַהֵל אֶת כַּמוּת הַמָזוֹן שֶׁל פִּילִי–בּוֹשׁ.

הַפִּיל הַצָנוּעַ וְהַבַּיְשָׁן נֶעֱלַב עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. כּוּלָנוּ רָאִינוּ אֵיךְ הוּא מְנַסֶה לְהַסְתִיר אֶת הַדְמָעוֹת שֶׁזָלְגוּ מֵעֵינָיו. וּבְכָל זֹאת הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּנֶאֱמָנוּת כְּמוֹ קוֹדֶם. הוֹ, פִּילִי–בּוֹשׁ הַמִסְכֵּן, רִיחַמְנוּ עָלָיו. הַלֵיצָנִים וְהַמְאַלְפִים וְהַלוּלְיָנִים וְהַנַגָנִים, כּוּלָנוּ הִגְנַבְנוּ לוֹ בַּסֵתֶר שְׁאֵרִיוֹת שֶׁל אוֹכֶל. כִּי פִּיל גָדוֹל כָּמוֹהוּ, שֶׁגַם עָבַד קָשֶׁה, הָיָה לוֹ תֵיאָבוֹן רַב מְאוֹד.

וְאִם מְדַבְּרִים עַל תֵיאָבוֹן – תַאֲבוֹנוֹ שֶׁל שְׁוִיצִי-קוֹץ לְכָבוֹד רַק גָדַל. הוּא לֹא הִסְתַפֵּק בְּמָה שֶׁהִשִׂיג, וּבָא בִּדְרִישָׁה חֲדָשָׁה וַאֲיוּמָה: לְגָרֵשׁ אֶת פִּילִי-בּוֹשׁ מִן הַקִרְקָס.

'לָמָה? בִּגְלַל שֶׁהַפִּיל הַטִיפֵּשׁ הַזֶה גוֹזֵל מֵהַכָּבוֹד הַמַגִיעַ רַק לִי. כְּשֶׁהַקִרְקָס צוֹעֵד בָּרְחוֹבוֹת, הוּא זוֹכֶה לִתְשׁוּאוֹת בְּדִיוּק כָּמוֹנִי. וְכַאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְקִימִים אֶת מַחֲנֵה הַקִרְקָס, עוֹמְדִים סַקְרְנִים מִחוּץ לַגָדֵר וּמִתְפַּעֲלִים מִמֶנוּ. אֲבָל אֲנִי שְׁוִיצִי–קוֹץ הַכּוֹכָב – וְרַק לִי הַתְהִילָה!'

אַף אֶחָד לֹא הֶאֱמִין שֶׁהָאָדוֹן מְנַהֵל יְסַלֵק אֶת פִּילִי–בּוֹשׁ. כִּי מִי בִּמְקוֹמוֹ יָקִים אֶת אוֹהֶל הַקִרְקָס? מִי יִגְרוֹר אֶת הַקְרוֹנוֹת?

וְהַשַׁחְצָן שְׁוִיצִי–קוֹץ עַצְמוֹ, אֵיךְ הוּא יִתְעוֹפֵף כְּמוֹ פַּרְפַּר? מִי יָנִיף אוֹתוֹ אֶל הַפֶּרַח? בִּתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָה זוֹ הוּא הָיָה מְנַפְנֵף חָזָק בְּאוֹזְנָיו כְּאוֹמֵר בְּבִיטָחוֹן גָמוּר: 'אֲנִי יוֹדֵעַ לָעוּף בְּעַצְמִי בַּכְּנָפַיִם הָאֵלֶה!'

אַתָה מֵבִין, אוּרִיאֵל, מֵרוֹב חֲשִׁיבוּת עַצְמִית הִתְחִיל הַפִּיל הַזֶה לְהַאֲמִין בְּכִישְׁרוֹן הַתְעוּפָה שֶׁלוֹ, וְשֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מַמְרִיא בְּאֶמְצָעוּת נִפְנוּף אוֹזְנָיו. כָּכָה זֶה אֵצֶל שְׁוִיצֶרִים. בַּתְחִילָה הֵם רַק נֶהֱנִים לְהַשְׁוִיץ, וּבַסוֹף הֵם מַאֲמִינִים בַּגוּזְמָאוֹת שֶׁסִיפְּרוּ עַל עַצְמָם.

שְׁוִיצִי–קוֹץ לֹא הִפְסִיק לְנַדְנֵד. לְגָרֵשׁ, לְסַלֵק. עַד שֶׁיוֹם אֶחָד כִּינֵס הָאָדוֹן מְנַהֵל אֶת צֶוֶת הַקִרְקָס.

"בַּשָׁבוּעַ הַבָּא נִתְקַפֵּל וְנַעֲבוֹר לָעִיר הַבָּאָה. שָׁם נָקִים אֶת הַמַחֲנֶה הֶחָדָשׁ שֶׁלָנוּ, לְיַד גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי." וּבְדֶרֶךְ אַגַב הוֹסִיף: "גַן הַחַיוֹת מוּכָן לְשַׁלֵם סְכוּם נָאֶה עֲבוּר פִּילִי–בּוֹשׁ. זוֹ בְּהֶחְלֵט עִסְקָה טוֹבָה."

הוֹ, פִּילִי–בּוֹשׁ הָאוּמְלָל. כּוּלָם רִיחֲמוּ עָלָיו וְנִיסוּ לְבַטֵל אֶת רוֹעַ הַגְזֵירָה. אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָזִיז אֶת הָאָדוֹן מְנַהֵל מֵהַחְלָטָתוֹ.

"קוּפַּת הַקִרְקָס כִּמְעַט רֵיקָה," הוּא הִסְבִּיר בְּעוֹדוֹ שׁוֹתֶה בִּירָה סְקוֹטִית וְלוֹעֵס נַקְנִיק קַבָּנוֹס, "לְהַאֲכִיל פִּיל אֶחָד פָּחוֹת זֶה חִיסָכוֹן עָצוּם. וְחוּץ מִזֶה, בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן פִּילִי–בּוֹשׁ נִרְאֶה לִי עָצוּב וּמְדוּכָּא. לֹא יוֹדֵעַ לָמָה. אוּלַי מִדַי צָפוּף לוֹ בַּכְּלוּב. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר טוֹב בְּגַן הַחַיוֹת. זֶהוּ גַן חַיוֹת נוֹחַ וּמְרוּוָח, וּבְפִיקוּחַ מֶמְשַׁלְתִי."

"וּמִי יָקִים אֶת הָאוֹהֶל?" אָמַר לֵיצָן אֶחָד שֶׁנִיסָה לְהַסְבִּיר לָאָדוֹן מְנַהֵל אֶת טָעוּתוֹ, "וּמִי יִגְרוֹר אֶת הַקְרוֹנוֹת? וּמִי יָנִיף אֶת שְׁוִיצִי–קוֹץ? לִקְנוֹת מָנוֹף יַעֲלֶה לַקִרְקָס הַרְבֵּה יוֹתֵר כֶּסֶף."

"לֹא יִהְיֶה לָנוּ צוֹרֶךְ בְּמָנוֹף. שְׁוִיצִי–קוֹץ יִגְרוֹר וְיָקִים אֶת הַקִרְקָס. וְאַתֶם, עוֹבְדֵי הַקִרְקָס הַחֲרוּצִים שֶׁלִי, אַתֶם כּוּלְכֶם בְּיַחַד תָנִיפוּ אֶת הַפַּרְפַּר בִּמְקוֹם פִּילִי–בּוֹשׁ!"

שְׁוִיצִי-קוֹץ הִתְהַלֵךְ עִם הַחֵדֶק לְמַעְלָה וְעָשָׂה הַרְבֵּה רוּחַ בְּאוֹזְנָיו.

וְאִילוּ פִּילִי–בּוֹשׁ עָמַד בַּכְּלוּב הַקָטָן שֶׁלוֹ, שׁוֹתֵק בְּחֵדֶק שָׁמוּט. קְמָטִים עֲמוּקִים נוֹסְפוּ סְבִיב עֵינָיו. מָה יִהְיֶה אִיתוֹ בְּגַן הַחַיוֹת? אֵיךְ יַעֲמוֹד שָׁם לִתְצוּגָה בִּפְנֵי קְהַל הַמְבַקְרִים, וְהוּא כָּל–כָּךְ בַּיְשָׁן?

בֵּינְתַיִם הוּא עָבַד כָּרָגִיל. לְאַחַר כַּמָה יָמִים עָזַר לְקַפֵּל אֶת הַמַחֲנֶה וְגָרַר אֶת הַקְרוֹנוֹת בִּדְרָכִים תְלוּלוֹת, בֵּין הָרִים, עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל הָעִיר הָאַחֶרֶת, שָׁם חָנוּ בַּמִגְרָשׁ שֶׁלְיַד גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי. הַפַּעַם לֹא הִרְשׁוּ לוֹ לְהָקִים אֶת הָאוֹהֶל הַגָדוֹל.

"כְּדַאי שֶׁנִתְרַגֵל לְהִסְתַדֵר בְּלִי פִּילִי–בּוֹשׁ," אָמַר הָאָדוֹן מְנַהֵל, "כִּי מָחָר נִמְסוֹר אוֹתוֹ לְגַן הַחַיוֹת."

פִּילִי–בּוֹשׁ עָמַד מִן הַצַד וְהִתְבּוֹנֵן בְּעֶצֶב אֵיךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁלוֹ נַעֲשֵׂית בִּידֵי אֲחֵרִים. כָּל עוֹבְדֵי הַקִרְקָס סָחֲבוּ וְהֵרִימוּ, מָשְׁכוּ וּמָתְחוּ. כּוּלָם – חוּץ מִשְׁוִיצִי–קוֹץ, כַּמוּבָן. כְּמוֹ תָמִיד, הַכּוֹכָב הַגָדוֹל הִשְׁתַמֵט מִן הָעֲבוֹדָה הַקָשָׁה בְּתֵירוּצִים שׁוֹנִים. כָּל הַלֵיצָנִים וְהַלוּלְיָנִים עָבְדוּ, גַם הַסַדְרָנִים וּמוֹכְרֵי הַכַּרְטִיסִים, הַנַגָנִים וְהַמְאַלְפִים, כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. בְּמַאֲמָץ רַב הֵם הִצְלִיחוּ לְהַעֲמִיד אֶת הַמוֹט הָרָאשִׁי הֶעָבֶה וְהַכָּבֵד בְּמֶרְכַּז הָאוֹהֶל הָעֲנָקִי.

אַחֲרֵי שֶׁהִצִיבוּ אֶת הַמוֹט בִּמְקוֹמוֹ, אוֹמְנָם קְצָת עָקוּם, כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָהֶם עוֹד כּוֹחַ לִמְתוֹחַ כָּרָאוּי אֶת הַחֲבָלִים. אֵלֶה הַחֲבָלִים שֶׁקָשְׁרוּ אֶת כְּלוֹנְסָאוֹת הָאוֹהֶל אֶל יְתֵדוֹת הַבַּרְזֶל הַתְקוּעוֹת בָּאֲדָמָה.

סוֹף סוֹף הוּקַם הַמַחֲנֶה. כּוּלָם הָיוּ עֲיֵפִים עַד מָוֶת. הֵם נִשְׁכְּבוּ לָנוּחַ עַל הָאָרֶץ, מִתְנַשְׁפִים וְנוֹטְפִים זֵיעָה. מִשׁוּם כָּךְ לֹא הִתְחִילָה הַהַצָגָה בַּזְמַן. לֹא אַחֲרֵי עֶשֶׂר דַקוֹת, לֹא עֶשְׂרִים, אֶלָא בְּאִיחוּר שֶׁל שָׁעָה! הַצוֹפִים הִתְלוֹנְנוּ, הָאָדוֹן מְנַהֵל כָּעַס. שַׁעֲרוּרִיָה, אַף פַּעַם לֹא קָרָה כַּדָבָר הַזֶה.

גַם שְׁוִיצִי–קוֹץ הִתְמַרְמֵר עַל הָאִיחוּר. הוּא חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ לִמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם וְלִשְׁרִיקוֹת הַהִתְפַּעֲלוּת.

וּמֵאַחַר שֶׁכּוּלָם הָיוּ סְחוּטִים מֵעֲיֵפוּת, גַם הַהוֹפָעוֹת בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הָיוּ עֲיֵפוֹת. רַק שְׁוִיצִי-קוֹץ הָיָה רַעֲנָן וּמָלֵא מֶרֶץ כְּתָמִיד. הוּא רָקַד בְּבִגְדֵי הָרִיקוּד הַמַצְחִיקִים שֶׁלוֹ, וְהַקָהָל צָחַק לְמַרְאֵה הָרַקְדָן הַכָּבֵד, הַמְגוּשָׁם. אַךְ שְׁוִיצִי-קוֹץ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמְרִיעִים לוֹ בִּגְלַל כִּישְׁרוֹנוֹ הַמַדְהִים, קְלִילוּתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ.

וְאָז, בְּשִׂיא הַמוֹפָע, נִיגְנָה הַתִזְמוֹרֶת אֶת 'עוּף פַּרְפַּר אֶל צוּף הַפֶּרַח'. הַפִּיל הַכָּבֵד נִיסָה לְהַמְרִיא וְלָעוּף כְּמוֹ פַּרְפַּר אֶל הַפֶּרַח שֶׁבְּתִקְרַת הָאוֹהֶל.

הוּא נוֹפֵף בָּאוֹזְנַיִם–כְּנָפַיִם שֶׁלוֹ בְּכָל הַמֶרֶץ – אַךְ דָבָר לֹא קָרָה. עוֹבְדֵי הַקִרְקָס שֶׁמָשְׁכוּ בַּחֶבֶל בַּחוּץ לֹא הִצְלִיחוּ לַהֲרִימוֹ. הוּא הָיָה כָּבֵד מִדַי וְהֵם כְּבָר הָיוּ מוּתָשִׁים מֵהֲקָמַת הָאוֹהֶל. הַמַשָׂא הָיָה עַכְשָׁו מֵעַל כּוֹחוֹתֵיהֶם וְהַחֲבָלִים נִשְׁמְטוּ מִבֵּין יְדֵיהֶם.

אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ מָה חָשַׁב שְׁוִיצִי–קוֹץ בְּלִיבּוֹ. 'מָה קוֹרֶה פֹּה הַיוֹם, לַעֲזָאזֵל? הֲרֵי תָמִיד הִצְלַחְתִי לְהִתְרוֹמֵם בְקַלוּת, לְהַמְרִיא וְלָעוּף.'

הוּא טִלְטֵל אֶת אוֹזְנָיו בִּמְהִירוּת וּבִמְלוֹא הַכּוֹחַ.

וְאָז קָרָה הַדָבָר.

"לֹא!" אוּרִיאֵל לֹא הִתְאַפֵּק וְהִתְעָרֵב, מְאוּכְזָב. "רַק שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ לָעוּף, הַשְׁוִיצֶר הַזֶה!"

"מָה פִּתְאוֹם!" הִרְגִיעוֹ הָאַרְנָב, "פִּיל יָכוֹל לָעוּף רַק בְּסִיפּוּר דִמְיוֹנִי. וַאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ סִיפּוּר אֲמִיתִי שֶׁרָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי. וְעַכְשָׁו שְׁמַע מָה קָרָה."

פִּתְאוֹם הִיטַלְטֵל הַפֶּרַח שֶׁבַּתִקְרָה, וּדְלִי הַמַיִם עִם הַבּוֹשֶׂם נִשְׁפַּךְ עַל שְׁוִיצִי–קוֹץ. כָּל הָאוֹהֶל הָעֲנָקִי חָרַק וְהִזְדַעְזֵעַ. כֵּן, הָאוֹהֶל שֶׁלֹא פִּילִי–בּוֹשׁ הֱקִימוֹ, הָאוֹהֶל הַזֶה עָמַד לִקְרוֹס. הַאִם זֶה קָרָה בִּגְלַל שֶׁלֹא מָתְחוּ אֶת חַבְלֵי הָאוֹהֶל כָּרָאוּי? בִּגְלַל שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת הַמוֹט הָרָאשִׁי עָקוּם? בִּגְלַל שֶׁהַפַּרְפַּר הַכָּבֵד, בִּזְמַן שֶׁנוֹפֵף בִּכְנָפָיו, חָבַט בַּמוֹט וְהִפִּילוֹ? מָה שֶׁבָּרוּר הוּא שֶׁהָאוֹהֶל לֹא הוּקַם כַּהֲלָכָה.

הַקָהָל הַמְבוֹהָל נִיסָה לִבְרוֹחַ הַחוּצָה, אֲבָל הַיְרִיעוֹת בַּצְדָדִים כְּבָר צָנְחוּ וְחָסְמוּ אֶת פִּתְחֵי הַיְצִיאָה. הָאוֹהֶל הָלַךְ וְהִתְמוֹטֵט וּמִתוֹכוֹ בָּקְעוּ שַׁאֲגוֹת פַּחַד וְצִוְחוֹת אֵימָה. עוֹד מְעַט וְכוּלָם יִמָחֲצוּ מִתַחַת לָאוֹהֶל הַכָּבֵד. הַמוֹט הָרָאשִׁי הֶעָבֶה נָטָה בְּזָוִית מְסוּכֶּנֶת.

"נוּ שְׁוִיצִי!" צָעַק הָאָדוֹן מְנַהֵל, "עֲשֵׂה מַשֶׁהוּ! מַהֵר! תַחְזִיק חָזָק בַּמוֹט הָרָאשִׁי!"

אֲבָל שְׁוִיצִי–קוֹץ כְּבָר לֹא נִרְאָה בַּסְבִיבָה. הוּא הִצְלִיחַ לְפַלֵס לוֹ דֶרֶךְ מִתַחַת לְאַחַת הַיְרִיעוֹת, חָמַק וּבָרַח מִן הָאוֹהֶל כְּמוֹ שָׁפָן הַנָס עַל נַפְשׁוֹ, נֶעְֱלַם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו רַק רֵיחַ מְתַקְתַק שֶׁל בּוֹשֶׂם זוֹל.

בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, בְּתוּשִׁיָה רַבָּה, צִיוָה הָאָדוֹן מְנַהֵל בְּקוֹל זְעָקָה:

"פִּילִי–בּוֹשׁ! קִרְאוּ מַהֵר לְפִּילִי–בּוֹשׁ!"

מוֹכֵר הַכַּרְטִיסִים שֶׁהָיָה מִחוּץ לָאוֹהֶל, שָׁמַע וְהִזְעִיק אֶת הָעֶזְרָה הַדְרוּשָׁה.

פִּילִי–בּוֹשׁ דָהַר בִּמְהִירוּת אֶל זִירַת הָאָסוֹן. מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ לֹא הֶאֱמִין שֶׁפִּיל מְסוּגָל לִזְרִיזוּת כָּזֹאת. כְּהֶרְגֵלוֹ תָמִיד, פָּעַל פִּילִי–בּוֹשׁ בִּיעִילוּת וּבִתְבוּנָה. הוּא הֵרִים יְרִיעָה אַחַת בַּחֶדֶק שֶׁלוֹ וְנִכְנַס פְּנִימָה. גַם אֶת כָּל הַשְׁאָר עָשָׂה בְּעֶזְרַת הַחֵדֶק. קוֹדֶם כּוֹל טִיפֵּל בַּמוֹט הָרָאשִׁי, לָפַת אוֹתוֹ וְתָקַע אוֹתוֹ יָשָׁר וְיַצִיב. וְאָז יָצָא הַחוּצָה וּמָתַח אֶת כָּל הַחֲבָלִים, וְשׁוּב חָזַר אֶל הָאוֹהֶל וְחִיזֵק סוֹפִית אֶת הַמוֹט.

כָּל הַצוֹפִים הַנִיצוֹלִים רָאוּ אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַחֲרוּצָה וְהַמְדוּיֶקֶת שֶׁל מוֹשִׁיעָם. בְּעֶצֶם, זוֹ הָיְתָה הַהוֹפָעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַפִּיל הַבַּיְשָׁן בַּקִרְקָס. הוֹפָעָה שֶׁל עֲשִׂיָה אֲמִיתִית, רַבַּת רוֹשֶׁם מִכָּל הַצָגָה שֶׁל בִּידוּר וְרַאֲוָה. הַקָהָל אֲסִיר הַתוֹדָה פָּרַץ בִּתְשׁוּאוֹת סוֹעֲרוֹת, בִּשְׁרִיקוֹת וּקְרִיאוֹת עִידוּד. אֵיזֶה 'מִסְפָּר' נִפְלָא! מֵעוֹלָם לֹא גָרַם מוֹפָע שֶׁל קִרְקָס לְהִתְלַהֲבוּת כֹּה עֲצוּמָה כְּפִי שֶׁגָרַם הַמוֹפָע הַזֶה שֶׁל פִּילִי–בּוֹשׁ.

"אִתָהּ רוֹאֶה, פִּילִי–בּוֹשׁ," אָמַרְנוּ כּוּלָנוּ לַפִּיל הַבַּיְשָׁן, "זֶה לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא לְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי קָהָל. הִנֵה, הִצְלַחְתָ, וְהַקָהָל אָהַב אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת שְׁוִיצִי–קוֹץ אֵי פַּעַם!"

אֲבָל עַל אַף הַהוֹפָעָה הַמוּצְלַחַת סֵירֵב פִּילִי–בּוֹשׁ לְהוֹפִיעַ שׁוּב בִּפְנֵי קָהָל.

פִּילִי–בּוֹשׁ לֹא נִמְסַר לְגַן הַחַיוֹת וְנִשְׁאַר אִיתָנוּ בַּקִרְקָס. אוֹמְנָם הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְגוֹרֵר בַּכְּלוּב הַקָטָן, אֲבָל חָזַר וְקִיבֵּל אֶת הָאֲרוּחוֹת הַגְדוֹלוֹת כְּמוֹ קוֹדֶם. הָאָדוֹן מְנַהֵל אַף דָאַג שֶׁיְקַבֵּל בְּכָל בּוֹקֶר חֲצִי אֶשְׁכּוֹל בָּנָנוֹת, הַמַעֲדָן הָאָהוּב עָלָיו בְּיוֹתֵר. וְשְׁוִיצִי–קוֹץ? הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַשְׁוִיץ, אֲבָל מֵאָז לֹא הֵעֵז עוֹד לְהָצִיק מְאוֹד לְפִּילִי–בּוֹשׁ. רַק הֲצָקוֹת קְטַנוֹת פֹּה וָשָׁם.

"אֲנִי מְחַבֵּב מְאוֹד אֶת פִּילִי–בּוֹשׁ," הֵעִיר אוּרִיאֵל.

"אָמַרְתָ מַשֶׁהוּ, אוּרִיאֵל?" שָׁאַל סַבָּא סִימוֹן בְּקוֹלוֹ הָרָגִיל וְקָם בְּרַעַשׁ מִכִּיסְאוֹ.

~~~~