עוֹד הַאֲזָנוֹת סֵתֶר

תָ

מִימִי הֵרִיחַ אֶת הַגֶשֶׁם הַקָרֵב. עֲנָנִים שְׁמֵנִים נֶעֶרְמוּ מֵעַל הָעִיר. כָּל הַלַיְלָה יָרַד מַבּוּל. לֹא סְעָרָה, לֹא בְּרָקִים – רַק מַיִם וּמַיִם מִן הַשָׁמַיִם.

תָמִימִי הִקְשִׁיב לַגֶשֶׁם הַדוֹפֵק בְּגַגוֹת פַּח, בְּגַגוֹת זֶפֶת, בַּתְרִיסִים וּבַדוּדִים. אַחֲרֵי זְמַן הִתְחִילוּ אוֹזְנָיו הַחַדוֹת לִקְלוֹט קוֹל גֶשֶׁם שׁוֹנֶה מִמָה שֶׁהִכִּיר. מוּזָר. זֶה הָיָה קוֹל שֶׁל גֶשֶׁם יוֹרֵד עַל מַיִם עֲמוּקִים, לֹא עַל מִשְׁטָח מוּצָק כְּמוֹ גַג, גַם לֹא עַל שְׁלוּלִית רְדוּדָה.

בַּבּוֹקֶר נִשְׁכַּח הַדָבָר מִמֶנוּ. כַּאֲשֶׁר יָצָא הַחוּצָה לְסַיֵר בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת, כְּבָר יָצְאָה הַשֶׁמֶשׁ מִבֵּין הָעֲנָנִים הַמְרוּקָנִים. כְּהֶרְגֵלוֹ, הוּא רָצָה לְהַגִיעַ קוֹדֶם אֶל הַגַג שֶׁל מִירְצָ'ה, אַךְ בַּדֶרֶךְ הִתְגַלָה לוֹ הַמַרְאֶה הַמוּזָר.

הַגַג שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל הָפַךְ לִבְרֵיכָה עֲמוּקָה שֶׁל מֵי גֶשֶׁם.

מַעֲקֵה בְּלוֹקִים נָמוּךְ הִקִיף אֶת הַגַג. הַמַיִם שֶׁנִקְווּ שָׁם הִגִיעוּ מֵעַל לַגוֹבַה שֶׁל תָמִימִי. עַל פְּנֵי הַמַיִם שָׁטוּ נְיָרוֹת, הַשִׁירִים הַפְּסוּלִים שֶׁל הַמְשׁוֹרֵר. וּבְפִינַת הַגַג רָאָה תָמִימִי מַגֶבֶת לְבָנָה תְקוּעָה כְּמוֹ פְּקָק בְּתוֹךְ פֶּתַח הַמַרְזֵב – מַגֶבֶת שֶׁל זֶהָבָה שֶׁהַרוּחַ תָלְשָׁה בַּלַיְלָה מֵחֶבֶל הַכְּבִיסָה, הִתְעוֹפְפָה וְסָתְמָה אֶת פֶּתַח הַנִיקוּז.

תָמִימִי, שֶׁהִרְגִישׁ חִיבָּה לְכָל מַגֶבֶת לְבָנָה, לֹא חִיכָּה רֶגַע. מִיָד יָצָא לְהַצִיל אוֹתָהּ. כֵּן, יֵשׁ מִי שֶׁיַגִידוּ שֶׁזֶה מוּזָר לְהַצִיל מַגֶבֶת, אֲבָל זֶה מָה שֶׁתָמִימִי הִרְגִישׁ שֶׁצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת.

הוּא רָץ לְאוֹרֶךְ הַמַעֲקֶה. מִיהֵר, שֶׁלֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ מִלְמַטָה, תָפַס בְּשִׁינָיו אֶת קְצֵה הַמַגֶבֶת וּמָשַׁךְ בְּכָל הַכּוֹח.

פֶּתַח הַנִיקוּז שֶׁל הַגַג נִפְתַח בְבַת אַחַת. מַרְזֵב הַפַּח הִזְדַעְזֵע מִמַפַּל הַמַיִם שֶׁזָרַם בְּתוֹכוֹ לְמַטָה בְּרַעַש אַדִיר, בְּסִחְרוּר וּבְכָל הַכּוֹבֶד.

מֵעוֹצְמַת הַמְשִׁיכָה וְהַשִׁחְרוּר הַפִּתְאוֹמִי שֶׁל הַמַגֶבֶת, נָפַל תָמִימִי אֲחוֹרַנִית. כִּמְעַט נָפַל לְמַטָה בְּרִיסוּק אֵיבָרִים. הַמַגֶבֶת הַסְפוּגָה בְּמַיִם נִשְׁמְטָה מִבֵּין שִׁינָיו וְנוֹתְרָה תְלוּיָה עַל מַעֲקֶה הַגַג. הוּא רָץ בַּחֲזָרָה לְאוֹרֶךְ הַמַעֲקֶה וְחִיכָּה עַד שֶׁיֵרְדוּ הַמַיִם.

הַמַיִם הָרַבִּים הֵצִיפוּ בְּרַעַשׁ גָדוֹל אֶת הַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל וְכִמְעַט חָדְרוּ לַחֲדָרִים. הֵם שָׁטְפוּ אֶל הָרְחוֹב, דֶרֶךְ הָרְוָחִים בְּשַׁעַר הַבַּרְזֶל.

גְבֶרֶת מַזָל, מְבוֹהֶלֶת מִן הָרַעַשׁ, יָצְאָה בְּחָלוּק וְנַעֲלֵי בַּיִת. הִיא נִרְטְבָה עַד קַרְסוּלֶיהָ וְלֹא הִפְסִיקָה לִצְעוֹק.

"מַבּוּל! שִׁיטָפוֹן! נַפְתָלִי, נַפְתָלִי!"

הַמְשׁוֹרֵר אֲשֶׁר כָּתַב עַד מְאוּחָר בַּלַיְלָה, כְּלָל לֹא הִתְעוֹרֵר. הוּא שָׁט בַּחֲלוֹמוֹתָיו, לַמְרוֹת הַמַיִם שֶׁחָדְרוּ לַחַדְרוֹן קְצָת מֵהַגַג וְגַם מִבַּעַד לְמִפְתָן הַדֶלֶת.

וְהִנֵה מִירְצָ'ה מַגִיעַ מִמִשְׁמֶרֶת הַלַיְלָה שֶׁלוֹ. הוּא רוֹאֶה אֶת הַמַיִם הַזוֹרְמִים בָּרְחוֹב, שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְעָקוֹת שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל – וּמִיָד רָץ אֶל מְקוֹר הַשִׁיטָפוֹן.

מִלְמַעְלָה רוֹאֶה תָמִימִי אֵיךְ שַׁעַר הַבַּרְזֶל נִפְתָח, וְאֵיךְ הַמַיִם שׁוֹצְפִים מֵהַחָצֵר הַחוּצָה וְשׁוֹטְפִים אֶת מַגָפָיו שֶׁל מִירְצָ'ה.

"הוֹ אָדוֹן פָּאפּוֹ, בָּאתָ בְּדִיוּק בַּזְמַן!" גְבֶרֶת מַזָל רָעֲדָה מִבֶּהָלָה וְגַם מִקוֹר.

מִירְצָ'ה הֵעִיף מַבָּט אֶל הַחָצֵר וְאֶל הַגַג וְאָמַר: "גְבֶרֶת מַזָל, אֲנִי לַחְשׁוֹב מַזָל גָדוֹל לָךְ!"

"לְמָה אַתָה מִתְכַּוֵן?"

הוּא בִּיקֵשׁ רְשׁוּת לְהִיכָּנֵס בְּמַגָפָיו וְעָלָה בְּגֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת. תָמִימִי שֶׁעַל הַגַג הִסְפִּיק לְהִתְחַבֵּא. לִיבּוֹ דָפַק בְּהִתְרַגְשׁוּת. כָּל כָּךְ קָרוֹב הָיָה אֶל מִירְצָ'ה, רָאָה אוֹתוֹ בּוֹחֵן אֶת הַגַג וְאֶת הַמַגֶבֶת הַזְרוּקָה עַל הַמַעֲקֶה.

"גְבֶרֶת מַזָל," אָמַר מִירְצָ'ה לְאַחַר שֶׁיָרַד, "אַתְ לָדַעַת בַּיִת שֶׁלָךְ כִּמְעַט כִּמְעַט לִנְפּוֹל? מַיִם זֶה כָּבֵד כָּבֵד כְּמוֹ יָם, אֲנִי עֲבוֹדָה מַחְלֶקֶת מַיִם לָדַעַת. מַיִם פֹּה הָיָה כָּבֵד עֶשֶֹר טוֹנוֹת, תִקְרָה חַלָשׁ כִּמְעַט נוֹפֵל!"

גְבֶרֶת מַזָל כִּמְעַט הִתְעַלְפָה. "אֵיךְ זֶה קָרָה, אָדוֹן מִירְצָ'ה? זֶה לֹא חוֹרֶף רִאשׁוֹן..."

"אַתְ רוֹאָה מַגֶבֶת שָׁם לָבָן עַל גַג? זֶה מַגֶבֶת לָעוּף בָּרוּחַ וְלִסְתוֹם חוֹר בִּשְׁבִיל לָצֵאת מַיִם. מַגֶבֶת כְּמוֹ פְּקָק, מַזָל גָדוֹל גָדוֹל אֵיךְ יָצָא. אֶת זֶה חוֹר, תָמִיד צָרִיךְ פָּתוּחַ טוֹב טוֹב."

"תוֹדָה, אָדוֹן פָּאפּוֹ, אַגִיד לְזֶהָבָה לִשְׁמוֹר עַל הַמַגָבוֹת שֶׁלָהּ!"

"גְבֶרֶת מַזָל זוֹכֶרֶת שֵׁד לָבָן עַל גַג?" מִירְצָ'ה חִיֵךְ. "לֹא שֵׁד אַתְ לִרְאוֹת, זֶה רַק מַגֶבֶת לָבָן לָעוּף!"

"בְּבַקָשָׁה אָדוֹן פָּאפּוֹ, בּוֹא תִיכָּנֵס לַסָלוֹן לִשְׁתוֹת תֶה עִם עוּגָה!" אָמְרָה גְבֶרֶת מַזָל לָאִישׁ בְּמַגָפֵי הָעֲבוֹדָה הַנוֹטְפִים בּוֹץ.

"תוֹדָה, גְבֶרֶת מַזָל, אֲנִי עַכְשָׁו לָלֶכֶת לִישׁוֹן, כָּל הַלַיְלָה לַעֲבוֹד צִינוֹרוֹת עִירִיָה."

"רַק רֶגַע," וְהִיא רָצָה וְהֵבִיאָה סֵפֶל תֶה מַהְבִּיל מִן הַמֵיחַם וְצַלַחַת עִם פְּרוּסַת עוּגָה, אוֹתָם הֵנִיחָה עַל הַשׁוּלְחָן הַיָשָׁן בַּחָצֵר. הַשׁוּלְחָן הָיָה רָטוּב מִן הַשִׁיטָפוֹן.

"אֲנִי רוֹצָה לְהַצִיעַ לְךָ מַשֶׁהוּ, אָדוֹן פָּאפּוֹ, בְּקִיצוּר, בִּזְמַן שֶׁאַתָה שׁוֹתֶה אֶת הַתֶה."

מִירְצָ'ה, בַּעֲמִידָה, לָגַם מִן הַתֶה וְטָעַם מִן הָעוּגָה.

"כֵּן, אַתָה מְמַהֵר לַחְזוֹר לַחֶדֶר שֶׁלְךָ לִישׁוֹן. וּמַה מְחַכֶּה לְךָ שָׁם, אָה אָדוֹן פָּאפּוֹ? חֶדֶר נֶחְמָד, וְאַתָה לְבַד. אֵלֶה חַיִים, אֵלֶה, אָדוֹן מִירְצָ'ה? לֹא טוֹב לִהְיוֹת בֶּן אָדָם לְבַדוֹ. אַתָה מַכִּיר אֶת זֶהָבָה, הַבַּת שֶׁלִי. כְּבָר בַּת עֶשְֹרִים וְתֵשַׁע וָחֵצִי, עוֹד לֹא הִתְחַתְנָה. כָּמוֹךָ. לָמָה שֶׁלֹא..."

הַסֵפֶל רָעַד בַּיָד שֶׁל מִירְצָ'ה וַחֲתִיכַת עוּגָה נָשְׁרָה לָרִצְפָּה הָרְטוּבָה. תָמִימִי, מֵאֲחוֹרֵי הַבְּלוֹקִים, רָאָה אֶת פָּנָיו שֶׁל מִירְצָ'ה מַאֲדִימוֹת. 'הוֹ, מִירְצָ'ה,' שָׂמַח תָמִימִי בְּלִיבּוֹ, 'אַתָה בַּיְשָׁן כָּמוֹנִי! גַם אֲנִי מַסְמִיק מִתַחַת לַפַּרְוָה...'

גְבֶרֶת מַזָל דִיבְּרָה בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל זֶהָבָה, וְחָזְרָה עַל כָּל הַדְבָרִים שֶׁאָמְרָה לַמְשׁוֹרֵר. וְשׁוּב שָׁמַע תָמִימִי עַל מַתְכּוֹן הַצֶבַע הַסוֹדִי שֶׁהִמְצִיאָה זֶהָבָה.

"גְבֶרֶת מַזָל," אָמַר לְבַסוֹף מִירְצָ'ה, מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ, "תוֹדָה אַתְ לִדְאוֹג לִי. אֲבָל אֲנִי יֵשׁ כְּבָר בַּחוּרָה יוּלְיָה. רַק מְחַכֶּה הִיא לָבוֹא לִי פֹּה מֵרוֹמַנְיָה אַחֲרֵי חוֹפְשִׁי בֵּית סוֹהַר."

"הוֹ..." גְבֶרֶת מַזָל נִבְהֲלָה. הִיא אָמְרָה בִּזְהִירוּת: "זֶהָבָה בַּחוּרָה טוֹבָה, לָמָה לְךָ בַּחוּרָה מִבֵּית סוֹהַר?"

"אֲבָל יוּלְיָה בַּחוּרָה טוֹבָה טוֹבָה! זֶה יֵשׁ אִישׁ רַע, הוּא לְהַכְנִיס אוֹתָהּ בֵּית סוֹהַר בִּגְלַל טוֹבָה טוֹבָה. הִיא רַק לִצְעוֹק בָּרְחוֹב צֶדֶק צֶדֶק, חוֹפֶשׁ חוֹפֶשׁ!"

"הַלְוַאי שֶׁהִיא תֵצֵא מִבֵּית הַסוֹהַר! הִיא בֶּטַח מְאוֹד מְאוֹד נֶחְמָדָה, כִּי אַתָה אִישׁ מְאוֹד מְאוֹד נֶחְמָד, אָדוֹן פָּאפּוֹ!"

כָּל הַאֲזָנוֹת הַסֵתֶר הָאֵלֶה, כַּמָה שֶׁהָיוּ מְעַנְיְנוֹת בִּשְׁבִיל תָמִימִי, הֵן לֹא קִידְמוּ אֶת עִנְיָנוֹ הֶחָשׁוּב בִּכְלוּם. הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע אֵיךְ יִצְבַּע אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לֵיהָפֵךְ לְרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.

~~~~