~~~ פרק 2 ~~~

סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן זוֹכָה בְּזֵר פְּרָחִים



הַ

תַלְמִידִים פָּתְרוּ אֶת הַתַרְגִילִים בְּמָתֵמָטִיקָה, כָּל אֶחָד בַּמַחְשֵׁב שֶׁלוֹ. וְהַמוֹרָה אוּנָה עָקְבָה מִן הַמַחְשֵׁב שֶׁלָהּ אַחַר הִתְקַדְמוּתָם. וְהִנֵה, בְּאַחַד הַמַחְשְׁבִים, בִּמְקוֹם מִסְפָּרִים, רָאֲתָה צִיוּר הולֵךְ וּמִצְטַיֵר עַל הַצָג. וּבַצִיוּר – אִישָׁה יוֹשֶׁבֶת לְיַד מַחְשֵׁב. וְהָאִישָׁה – דוֹמָה מְאוֹד לַמוֹרָה אוּנָה.

סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן, הַצַיֶרֶת שֶׁל הַכִּיתָה, הִיא שֶׁצִיְרָה אֶת הַצִיוּר הַדִיגִיטָלִי, אֶת הַמוֹרָה אוּנָה, בִּמְקוֹם לִפְתוֹר אֶת הַתַרְגִילִים.

סמדר מציירת את הַמוֹרָה אוּנָה

"סְמָדַר. בְּבַקָשָׁה גְשִׁי אֵלַי לְשִׂיחָה. בַּהַפְסָקָה."

סְמָדַר יָשְׁבָה לִפְנֵי הַמוֹרָה אוּנָה וְהִרְכִּינָה בְּנִימוּס אֶת רֹאשָׁהּ, זֶה הֶעָטוּר שֵׂיעָר פָּרוּעַ כְּמוֹ עֵשֶׂב בָּרוּחַ.

"אַתְ מְצַיֶרֶת יָפֶה, סְמָדַר." הַמוֹרָה אוּנָה דִיבְּרָה בְּרוֹגַע. "וּמָה עִם הַתַרְגִילִים?"

זֶה לֹא נִשְׁמַע כְּמוֹ נְזִיפָה.

"זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי וְמָתֵמָטִיקָה לֹא כָּל כָּךְ... פִּתְאוֹם קָרָה לִי קֶצֶר בָּרֹאשׁ... אָז עָזַבְתִי אֶת הַתַרְגִילִים וְהִתְחַלְתִי לְקַשְׁקֵשׁ..."

"קֶצֶר בָּרֹאשׁ?" שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה. לְרֶגַע תָמְהָה אִם גַם הַתַלְמִידָה הַזֹאת פּוֹעֶלֶת עַל חַשְׁמַל. לֹא, זֶה רַק מִין בִּיטוּי כָּזֶה.

"כֵּן, זֶה מָה שֶׁקוֹרֶה לִי... פִּתְאוֹם אֲנִי הוֹלֶכֶת לְאִיבּוּד בֵּין הַמִסְפָּרִים. אֲבָל לֹא נוֹרָא, אֶת הַמִבְחִָנִים אֲנִי עוֹבֶרֶת... בַּסוֹף אֲנִי אֵיכְשֶׁהוּ מִסְתַדֶרֶת."

"אֵיכְשֶׁהוּ?"

"בְּעֶזְרַת שִׁיעוּרֵי עֵזֶר. הֲרֵי אֲנִי וְמָתֵמָטִי..."

"שִׁיעוּרֵי עֵזֶר?"

"כֵּן, מוֹרָה פְּרָטִית. בַּבַּיִת."

"מָה?! יֵשׁ עוֹד מוֹרָה חוּץ מִמֶנִי?"

"כֵּן, לְמָתֵמָטִיקָה." סְמָדַר לֹא הֵבִינָה מָה הַבְּעָיָה. הִיא לֹא הַיְחִידָה בַּכִּיתָה שֶׁנֶעֱזֶרֶת בְּמוֹרִים פְּרָטִיִים.

אֲבָל לְפִי הַחִישׁוּבִים שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה, הִיא וְרַק הִיא הַמוֹרָה שֶׁל הַכִּיתָה. כִּיתָה אַחַת, מוֹרָה אַחַת. הִיא עוֹבֶדֶת בְּמִשְׂרָה מְלֵאָה, וְהִיא הָאַחְרָאִית הַיְחִידָה לְתַלְמִידֶיהָ. וּכְשֶׁהִתְקַבְּלָה לָעֲבוֹדָה, הַמְנַהֵל לֹא אָמַר שֶׁתִהְיֶה עוֹד מוֹרָה חוּץ מִמֶנָה. הַמוֹרָה אוּנָה לֹא יָכְלָה לִסְבּוֹל שׁוּם סְטִיָה מִן הַסֵדֶר וְהַכְּלָלִים שֶׁנִקְבְּעוּ.

"סְמָדַר," הִיא הִצִיעָה, "בּוֹאִי נִיפָּגֵשׁ פֹּה שׁוּב. הַיוֹם אַחֲרֵי הַלִימוּדִים. אִם יֵשׁ לָךְ זְמַן. רַק תוֹדִיעִי בַּבַּיִת שֶׁתְאַחֲרִי. נַעֲשֶׂה אֶת הַתַרְגִילִים בְּיַחַד."

"בֶּטַח שֶׁיֵשׁ לִי זְמַן, אִם לָךְ יֵשׁ זְמַן וְסַבְלָנוּת בִּשְׁבִילִי!"

נוֹתְרָה עוֹד חֲצִי הַפְסָקָה. סְמָדַר יָצְאָה לֶחָצֵר וְהַמוֹרָה אוּנָה מִיהֲרָה אֶל חֲדַר הַמוֹרִים לְלַקֵט עוֹד מֵידָע וּלְהִתְיַעֵץ בָּעִנְיָן. הִיא מָצְאָה אֶת הַמוֹרָה שֶׁלִימְדָה אֶת הַכִּיתָה בְּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה. מוֹרָה וָתִיקָה, שֵׂיעָר מַאֲפִיר, שְׂפָתַיִם צָרוֹת וַאֲדוּמוֹת.

"בְּקֶשֶׁר לִסְמָדַר..." שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה.

"גַם מִמֵךְ הִיא עָשְׂתָה קָרִיקָטוּרָה?" צָחֲקָה הַמוֹרָה הַוָתִיקָה, "לֹא צָרִיךְ לְהֵיעָלֵב."

"לֹא, אוֹתִי הִיא צִיְרָה יָפֶה. זֶה בְּעִנְיָן הַקֶצֶר שֶׁלָהּ בְּמָתֵמָטִיקָה."

"קֶצֶר? אַתְ מִתְכַּוֶנֶת לַפַּחַד שֶׁלָהּ מִמָתֵמָטִיקָה? אֵין מָה לַעֲשׂוֹת. אֲנִי הִתְיָאַשְׁתִי מִמֶנָה. אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ, בְּעֶזְרַת מוֹרָה פְּרָטִית, הִיא בְּכָל זֹאת..."

"אֶצְלִי לֹא תִהְיֶה מוֹרָה פְּרָטִית." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה, "אֲנִי לֹא צְרִיכָה עוֹד מוֹרָה."

"בְּוַדַאי שֶׁאַתְ לֹא צְרִיכָה," שׁוּב צָחֲקָה הַמוֹרָה הַוָתִיקָה, "הַתַלְמִידִים שֶׁלָךְ, הֵם שֶׁצְרִיכִים!"

מוֹרָה אַחֶרֶת שֶׁיָשְׁבָה שָׁם וְסָרְגָה, הִפְסִיקָה לִסְרוֹג וְהִצְטָרְפָה לַשִׂיחָה.

"אוּנָה, אֵיפֹה אַתְ חַיָה! אַתְ עֲדַיִן צְעִירָה וַחֲדָשָׁה בְּבֵית הַסֵפֶר. רַק הִתְחַלְתְ לְלַמֵד. שֶׁלֹא יִהְיוּ לָךְ אַשְׁלָיוֹת, בַּקָרוֹב תִהְיִי כְּמוֹ כּוּלָם, כְּמוֹ כּוּלָם. גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה זְמַן בִּשְׁבִיל הַתַלְמִידָה הַחוֹלְמָנִית הַהִיא, וְלֹא יִהְיֶה לָךְ כּוֹחַ בִּשְׁבִיל הַתַלְמִיד הַמְעַצְבֵּן הַהוּא. גַם אַתְ תְאַבְּדִי בִּמְהֵרָה אֶת הַסַבְלָנוּת. גַם בַּכִּיתָה שֶׁלָךְ יִהְיוּ מוֹרִים פְּרָטִיִים, לְפָחוֹת לַחֲצִי מֵהַתַלְמִידִים."

"לֹא אֶצְלִי."

שְׁתֵי הַמוֹרוֹת הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶן מַבָּטִים. עַכְשָׁו הֵן כְּבָר לֹא הִסְתִירוּ אֶת כַּעֲסָן.

"תִרְאוּ תִרְאוּ אֶת הַצוּצִיקִית הַזֹאת, הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁתוּכַל לְשַׁנוֹת אֶת הָעוֹלָם!"

בְּמִקְרֶה – וְאוּלַי לְגַמְרֵי לֹא בְּמִקְרֶה – גַם הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט הֶאֱזִין לַשִׂיחָה. הוּא הִתְקָרֵב.

"לָמָה אַתֶן מְרַפּוֹת אֶת הַיָדַיִם שֶׁל אוּנָה!" הֵטִיחַ בִּשְׁתֵי הַמוֹרוֹת וְהִגְנִיב מַבָּט אֶל גוּמַת הַחֵן שֶׁעַל לֶחְיָהּ הַשְׂמָאלִית שֶׁל הַמוֹרָה הַצְעִירָה.

"אַתָה יוֹדֵעַ יָפֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּלִי שִׁיעוּרֵי עֵזֶר," עָנוּ לוֹ הַמוֹרוֹת.

"לָמָה לְיָאֵשׁ מוֹרָה חֲדָשָׁה?" הִתְעַקֵשׁ הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט, "לְהֶפֶךְ, צָרִיךְ לְעוֹדֵד אוֹתָהּ!" הוּא הֵצִיץ אֶל נְקוּדַת הַחֵן שֶׁעַל הַלֶחִי הַיְמָנִית שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה. וְאָז הוּא הִסְתַכֵּל לָהּ חָזָק בָּעֵינַיִם וְלָחַשׁ: "אֲנִי מְקַוֶה בְּכָל לִיבִּי שֶׁתַצְלִיחִי!"


כָּל הַדֶרֶךְ הַבַּיְתָה נִיסְתָה הַמוֹרָה אוּנָה לְחַשֵׁב אֵיךְ לַעֲזוֹר לִסְמָדַר. קֶצֶר בָּרֹאשׁ! הִיא לֹא מָצְאָה פִּתְרוֹן חוּץ מֵאֲשֶׁר לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הַזָקֵן.

הִיא נִכְנְסָה לַחֶדֶר. "שָׁלוֹם. אֲנִי זְקוּקָה לְעֶזְרָתְךָ!" וּמִיָד נִיגְשָׁה אֶל הַפִּינָה שֶׁלָהּ.

"אֶעֱזוֹר לָךְ כְּכָל יְכוֹלְתִי, אוּנָה," הִבְטִיחַ הַמְהַנְדֵס כְּשֶׁכַּף יָדוֹ מוּנַחַת עַל לוּחַ לִיבּוֹ. הוּא הָיָה מְרוּצֶה מֵהִתְנַהֲגוּתָהּ. 'כַּמָה יָפֶה שֶׁהִיא לָמְדָה בְּעַצְמָהּ לְבַקֵשׁ מִמֶנִי עֶזְרָה.'

זִמְזוּם עָלָה מֵרַגְלֶיהָ הַתְקוּעוֹת בְּתוֹךְ הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי. תוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הִיא סִיפְּרָה לוֹ עַל סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן. צָרִיךְ לַעֲזוֹר לָהּ לְהִיפָּטֵר מֵהַקֶצֶר בְּמָתֵמָטִיקָה וּמֵהַמוֹרֶה הַפְּרָטִי. צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּהּ שִׁינוּי.

הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הִשְׁקִיף הַחוּצָה אֶל הֶחָצֵר, הִתְבּוֹנֵן בָּעֵץ הַיָבֵשׁ. אַחַר כָּךְ נִשְׁעַן בְּגַבּוֹ עַל אֶדֶן הַחַלוֹן, פָּשַׁט יָדָיו לַצְדָדִים וּבְקוֹשִׁי הִסְתִיר אֶת חִיוּכוֹ.

"צַר לִי, אוּנָה. הָאָדָם אֵינֶנוּ מְכוֹנָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹסִיף לוֹ שְׁבָב וּלְשַׁנוֹת אוֹתוֹ בְּסִיבּוּב שֶׁל מַבְרֵג. אֲבָל בַּמִקְרֶה הַזֶה יֵשׁ לִי עֵצָה. פְּשׁוּטָה מְאוֹד. כֵּן, אַתְ יְכוֹלָה לַעֲזוֹר, יוֹתֵר מִכָּל מִישֶׁהוּ אַחֵר."

"אֲבָל אֵיךְ?"

"אוּנָה, זֹאת עֲצָתִי לָךְ: לֹא לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. לֹא כְּלוּם. תִשְׁכְּחִי מִכָּל הָעִנְיָן. רַק תִהְיִי מָה שֶׁאַתְ."

"לֹא לַעֲשׂוֹת כְּלוּם?!" קָרְאָה הַמוֹרָה אוּנָה בְּקוֹל שֶׁנִשְׁמַע מְאוּכְזָב. הַמַנְגְנוֹנִים שֶׁלָהּ לֹא יָכְלוּ לְהָבִין עֵצָה כָּזֹאת, שֶׁל אֶפֶס עֲשִׂיָה. "הִבְטַחְתָ לַעֲזוֹר. כְּכָל יְכוֹלְתְךָ. לֹא לַעֲשׂוֹת זֹאת לֹא עֵצָה!"

הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי הִתְהַלֵךְ לְכָאן וּלְכָאן בַּחַדְרוֹן הַזָעִיר. מָה יַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁהִיא תָבִין? הוּא יָדַע אֵיךְ הַנוּסְחָאוֹת שֶׁלָהּ פּוֹעֲלוֹת. זָוִיוֹת עֵינָיו הֵאִירוּ בְּשׁוֹבְבוּת.

"יֵשׁ? מָצָאתָ?"

"כֵּן, אוּנָה, מָצָאתִי. וְזֹאת עֲצָתִי לָךְ: לַעֲשׂוֹת לֹא כְּלוּם. רַק הֲיִי מָה שֶׁאַתְ."

לַעֲשׂוֹת, אֶת זֶה חִישׁוּבֶיהָ כֵּן קִיבְּלוּ.

"טוֹב, תוֹדָה עַל עֲצָתְךָ. אֶעֱשֶׂה לֹא כְּלוּם בָּעִנְיָן. אֲנִי מְקַוָה שֶׁזֶה יוֹעִיל."

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי דִיבֵּר בְּנַחַת. "כֵּן, עֲשִׂי לֹא כְּלוּם, כְּלוֹמַר: הֲיִי רַק מָה שֶׁאַתְ, לֹא יוֹתֵר. וּכְבָר אָמַר לְפָנִים מִינְדוּטוּס, הֶחָכָם הַקָדוּם: 'עֵת לַעֲשׂוֹת וְעֵת לִהְיוֹת'. גַם אַתְ, אוּנָה, הִתְנַהֲגִי כָּרָגִיל, כְּמוֹ שֶׁאַתְ."


וְהַמוֹרָה אוּנָה, הַמוֹרָבּוֹטָה, הִתְנַהֲגָה כָּרָגִיל, כְּפִי שֶׁהִיא וְלֹא יוֹתֵר.

הִיא הִשְׁתַמְשָׁה בְּאוֹפֶן מוּשְׁלָם בַּמַחְשֵׁב הַמֶרְכָּזִי שֶׁלָהּ, זֶה הַשׁוֹלֵט עַל כָּל הַמַחְשְׁבִים בַּכִּיתָה. בְּאֶמְצָעוּתוֹ הִיא לִימְדָה אֶת כָּל הַכִּיתָה בְּיַחַד, וְגַם לִימְדָה כָּל תַלְמִיד בְּנִפְרָד לְפִי הַקֶצֶב שֶׁלוֹ.

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ רָקְדוּ עַל הַמִקְלֶדֶת בִּמְהִירוּת–עַל. מוֹרֶה רָגִיל מְסוּגָל לְלַמֵד בְּעֶזְרַת הַמַחְשֵׁב תַלְמִיד אַחֲרֵי תַלְמִיד. כִּי מוֹרֶה רָגִיל מַקְלִיד כָּל פַּעַם בִּשְׁבִיל תַלְמִיד אֶחָד בִּלְבַד. אֲבָל רַק הַמוֹרָה אוּנָה יָדְעָה לְתַקְתֵק בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת בִּשְׁבִיל עֲשָׂרָה תַלְמִידִים בְּבַת אַחַת – אֶצְבַּע אַחַת לְכָל תַלְמִיד. לֹא פֶּלֶא שֶׁהִיא הִסְפִּיקָה לְהַקְדִישׁ לְכָל תַלְמִיד הַרְבֵּה יוֹתֵר זְמַן מִכָּל מוֹרֶה.

וְהָיְתָה לָהּ סַבְלָנוּת אֵינְסוֹפִית. סַבְלָנוּת שֶׁל מַתֶכֶת וְפְּלַסְטִיק וְזֶרֶם חַשְׁמַלִי. הַמוֹרָה אוּנָה רַק עָשְׂתָה אֶת תַפְקִידָהּ, הִסְבִּירָה אֶת חוֹמֶר הַלִימוּדִים שׁוּב וָשׁוּב – בְּדִיוּק כְּמוֹ נַגַן מוּסִיקָה דִיגִיטָלִי הַחוֹזֵר וּמַשְׁמִיעַ אֶת אוֹתוֹ שִׁיר שׁוּב וָשׁוּב, בְּלִי לְהִתְעַיֵף וּלְהִתְעַצְבֵּן אַף פַּעַם.

"יֵשׁ לָךְ בִּשְׁבִילִי עֲצַבִּים שֶׁל בַּרְזֶל," אָמְרָה לָהּ פַּעַם סְמָדַר בְּשָׁעָה שֶׁלִימְדָה אוֹתָהּ אַחֲרֵי שְׁעוֹת הַלִימוּדִים. כִּי לַמוֹרָה אוּנָה לֹא הָיָה אִכְפַּת לְהִישָׁאֵר אַחֲרֵי הַלִימוּדִים כְּכָל שֶׁצָרִיךְ, כָּל עוֹד הַחַשְׁמַל שֶׁבָּהּ הִסְפִּיק. רַק אָז הִיא שָׁבָה הַבַּיְתָה.


זֶה קָרָה בְּיוֹם שֶׁבּוֹ קִיבְּלוּ אֶת תוֹצְאוֹת הַמִבְחָן הַשִׁישִׁי בְּמָתֵמָטִיקָה (בְּבֵית סֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים' עָשׂוּ הַרְבֵּה מִבְחָנִים). עַל צַג הַמַחְשֵׁב שֶׁל סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן קָפְצָה הוֹדָעָה: "נָא לְהַגִיעַ מִיָד אֶל חֲדַר הַמְנַהֵל!"

'שׁוּב לַמְנַהֵל? לָמָה?' הִיא נִבְהֲלָה, "לֹא הֶעֱלַבְתִי שׁוּם מוֹרָה! לֹא צִיַרְתִי שׁוּם קָרִיקָטוּרָה!"

אֲבָל לְהַפְתָעָתָהּ הַמְנַהֵל חִיֵךְ אֵלֶיהָ, וְאַף הִזְמִין אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת, וְלֹא נָזַף בָּהּ בְּעוֹדָהּ עוֹמֶדֶת. אֲפִילוּ הַיָדַיִם הַשְׂעִירוֹת שֶׁלוֹ נִרְאוּ הַפַּעַם פָּחוֹת מַרְתִיעוֹת.

"סְמָדַר, נָדִיר מְאוֹד לִרְאוֹת הִתְקַדְמוּת כְּמוֹ שֶׁלָךְ בְּמָתֵמָטִיקָה!"

אֵיךְ זֶה נוֹדַע לַמְנַהֵל? דֶרֶךְ תוֹכְנָה מְיוּחֶדֶת שֶׁמוּתְקֶנֶת בַּמַחְשֵׁב שֶׁלוֹ. בְּאֶמְצָעוּתָהּ הוּא עוֹקֵב אַחַר הַנַעֲשֶׂה בְּבֵית הַסֵפֶר, בַּכִּיתוֹת, בְּמַחְשְׁבֵי הַמוֹרִים וּבַמַחְשֵׁב שֶׁל כָּל תַלְמִיד. בֵּין הַשְׁאָר, כַּאֲשֶׁר הַתוֹכְנָה מְגַלָה שִׁיפּוּר בּוֹלֵט בְּצִיוּנָיו שֶׁל תַלְמִיד, מִיָד הִיא מְכִינָה לוֹ זֵר פְּרָחִים לְעִידוּד.

הַמְנַהֵל הִצְבִּיעַ עַל הַמַחְשֵׁב שֶׁלוֹ. סְמָדַר רָאֲתָה שָׁם זֵר פְּרָחִים גָדוֹל וּמַרְהִיב שֶׁמִילֵא אֶת מְלוֹא הַצָג. בְּאוֹתִיוֹת מְהַבְהֲבוֹת וְזוֹהֲרוֹת הָיָה שָׁם כָּתוּב: "כָּל הַכָּבוֹד לִסְמָדַר סוֹלוֹמוֹן!!!" כֵּן, בִּשְׁלוֹשָׁה סִימָנֵי קְרִיאָה.

תַלְמִידִים מְעַטִים בִּלְבַד זָכוּ לְזֵר הִצְטַיְנוּת מִמַחְשֵׁב הַמְנַהֵל.

"קַבְּלִי אֶת בִּרְכוֹתַי," הוּא אָמַר, "וְעַכְשָׁו אַתְ יְכוֹלָה לָקַחַת אֶת הַפְּרָחִים. מַגִיעַ לָךְ!"

סְמָדַר הוֹשִׁיטָה יָד, נָגְעָה בְּצָג הַמַחְשֵׁב וּכְאִילוּ נָטְלָה מִתוֹכוֹ אֶת צְרוֹר הַוְרָדִים וְהַחַרְצִיוֹת, הַצִיפּוֹרְנִים וְהַסִיגָלִיוֹת. הַמַחְשֵׁב זִיהָה אֶת טְבִיעַת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָהּ. הַפְּרָחִים נֶעֱלְמוּ וּבִמְקוֹמָם הוֹפִיעָה מִיָד הַבְּרָכָה: "עֲלִי וְהַצְלִיחִי, סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן!!!" גַם הִיא בִּשְׁלוֹשָׁה סִימָנֵי קְרִיאָה.

סְמָדַר חָזְרָה לַכִּיתָה. הַזֵר הַחֲגִיגִי הוֹפִיעַ עַכְשָׁו עַל צַג הַמַחְשֵׁב שֶׁלָהּ. הַפְּרָחִים יְקַשְׁטוּ אֶת שׁוּלְחָנָהּ בְּמֶשֶׁךְ חוֹדֶשׁ יָמִים, לִפְנֵי שֶׁיִקְמְלוּ.

אַךְ הַהַצְלָחָה הַזֹאת לֹא עָבְרָה בְּשֶׁקֶט.


הוֹדָעָה קָפְצָה עַל צַג הַמַחְשֵׁב שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה: "דָחוּף! נָא לְהַגִיעַ בַּהַפְסָקָה אֶל חֲדַר הַמְנַהֵל!"

הוּא יָשַׁב עַל כּוּרְסַת הַמְנַהֲלִים הַגְדוֹלָה שֶׁלוֹ, חֲמוּר סֵבֶר וְחָמוּץ פָּנִים. נִדְמֶה הָיָה שֶׁהַיָדַיִם הַשְׂעִירוֹת שֶׁלוֹ נִרְאוּ יוֹתֵר שְׂעִירוֹת מֵהָרָגִיל. הוּא אֲפִילוּ לֹא הִזְמִין אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת.

"אוּנָה, הִגִיעוּ אֵלַי תְלוּנוֹת עָלַיִךְ."

"תְלוּנוֹת? מִמִי?"

"כַּמָה הוֹרִים פָּנוּ אֵלַי בִּגְלַל שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלָהֶם לֹא זְקוּקִים הַשָׁנָה לְשִׁיעוּרֵי עֵזֶר. הֵם חוֹשְׁדִים שֶׁהָרָמָה שֶׁל הַלִימוּדִים וְשֶׁל הַמִבְחָנִים בַּכִּיתָה יָרְדָה. וּבִגְלַל זֶה הַתַלְמִידִים מַצְלִיחִים לְהִסְתַדֵר לְבַד גַם בְּלִי עֶזְרָה."

הַמְנַהֵל בָּחַן אֶת פָּנֶיהָ וְהוֹסִיף:

"וְלֹא רַק הוֹרִים הִתְלוֹנְנוּ עָלַיִךְ, אוּנָה. גַם וַעַד הַמוֹרִים הַפְּרָטִיִים בַּשְׁכוּנָה הִתְלוֹנֵן. עִם אוֹתוֹ חֲשָׁד, יְרִידָה בְּרָמַת הַלִימוּדִים, שֶׁבִּגְלָלָהּ לֹא זְקוּקִים לָהֶם עוֹד. מְדוּבָּר בְּלֹא מְעַט מוֹרֵי עֵזֶר שֶׁעָזְרוּ לַתַלְמִידִים שֶׁלָךְ בַּבַּיִת. אֵיךְ זֶה שֶׁפִּתְאוֹם לֹא צָרִיךְ אוֹתָם? זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַדְרִישׁוֹת שֶׁלָךְ נְמוּכוֹת."

פֹּה נוֹפֵף הַמְנַהֵל בְּיָדוֹ. "אִם זֶה נָכוֹן, אוּנָה, תִשְׂאִי בִּמְלוֹא הַתוֹצָאוֹת. לֹא אַרְשֶׁה שׁוּם פְּגִיעָה בָּרָמָה שֶׁל בֵּית–הַסֵפֶר 'רִאשׁוֹנִים'."

הַמוֹרָה אוּנָה דִיבְּרָה בְּנַחַת.

"אֲדוֹנִי הַמְנַהֵל. יֵשׁ תוֹכְנִית לִימוּדִים. שֶׁל מִשְׂרַד הַחִינוּךְ. אֲנִי מְלַמֶדֶת בְּדִיוּק לְפִיהָ."

"מִיָד אֶבְדוֹק אֶת זֶה!" וְהַמְנַהֵל הֵרִיץ בְּדִיקָה מְיוּחֶדֶת בְּתוֹכְנַת הַמְנַהֲלִים הַמְשׁוּכְלֶלֶת מְאוֹד שֶׁבְּמַחְשְׁבוֹ. הַתוֹכְנָה יָדְעָה, בֵּין הַשְׁאָר, לְהַשְׁווֹת בֵּין תוֹכְנִית הַלִימוּדִים, רָמַת הַמִבְחָנִים וְתוֹצְאוֹת הַצִיוּנִים.

זֶה הָיָה כְּלִי עֵזֶר אַדִיר לַמְנַהֵל. הַמַחְשֵׁב רִיכֵּז אֶת כָּל הַמֵידָע עַל כָּל תַלְמִיד וּמוֹרֶה וְכִיתָה – קָבַע לָהֶם אֶת הַצִיוּן וְהַדֵרוּג, וְאַף יָדַע לְהַמְלִיץ לַמְנַהֵל הַמְלָצוֹת מָה לַעֲשׂוֹת!

פִּתְאוֹם צִפְצֵף הַמַחְשֵׁב וְהַמְנַהֵל שָׁרַק בְּהַפְתָעָה.

"אוֹהוֹ! אוּנָה, הֲרֵי לֹא הֶאֱמַנְתִי בֶּאֱמֶת לַתְלוּנוֹת שֶׁהִתְלוֹנְנוּ עָלַיִךְ. כֵּן, בָּרוּר, אַתְ מַסְפִּיקָה לְלַמֵד אֶת כָּל הַחוֹמֶר, וְכָל הַמִבְחָנִים שֶׁלָךְ הֵם בְּרָמָה גְבוֹהָה, וְכָל הַצִיוּנִים בַּכִּיתָה טוֹבִים מְאוֹד. כֵּן כֵּן, אַתְ עוֹמֶדֶת בְּכָל הַדְרִישׁוֹת שֶׁל תוֹכְנִית הַלִימוּדִים. לֹא לְהַאֲמִין – בַּכִּיתָה שֶׁלָךְ אֵין אַף תַלְמִיד שֶׁזָקוּק לְשִׁיעוּרֵי עֵזֶר! דָבָר כָּזֶה עוֹד לֹא קָרָה בְּבֵית סִפְרֵנוּ. שֶׁתֵדְעִי לָךְ, אוּנָה, זֶהוּ הֶשֵׂג גָדוֹל! אֲנִי מִיָד מֵפִיץ אֶת זֶה, שֶׁכּוּלָם יֵדְעוּ!"

"אֲנִי יְכוֹלָה לָלֶכֶת?" שָׁאֲלָה. אוּלַי הִיא עוֹד תַסְפִּיק לָלֶכֶת לְתוֹרָנוּת הֶחָצֵר לִפְנֵי תוֹם הַהַפְסָקָה.


בַּהַפְסָקָה הַבָּאָה עָמְדָה הַמוֹרָה אוּנָה בֶּחָצֵר לְיַד הַסַפְסָל הָאָדוֹם. וְהִנֵה, כִּמְעַט בְּרִיצָה, בָּאָה לִקְרָאתָהּ הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁל בֵּית הַסֵפֶר. אִישָׁה צְנוּמָה, מִשְׁקָפַיִם עֲגוּלִים, רַעֲמָה גְדוֹלָה שֶׁל שֵׂיעָר כָּסוּף, סְבַךְ צָפוּף שֶׁל תַלְתַלִים. הַהֶשֵׂג שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה עָשָׂה עָלֶיהָ רוֹשֶׁם עַז. הִיא, הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, יָכְלָה לִשְׁלוֹחַ בְּרָכָה בַּמַחְשֵׁב, אַךְ הִיא הֶעֱדִיפָה תָמִיד קֶשֶׁר אֱנוֹשִׁי חַם.

"אוֹתָךְ אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת, אוּנָה!" קָרְאָה וּפָרְשָׂה לִקְרָאתָהּ אֶת יָדֶיהָ, "מַגִיעַ לָךְ חִיבּוּק גָדוֹל!"

הַמוֹרָה אוּנָה עָמְדָה כְּמוֹ גוֹלֶם.

"אַתְ לֹא מְבִינָה?" הִסְבִּירָה לָהּ הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, "זֶה בְּעִנְיַן סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן. הַזֵר שֶׁהִיא קִיבְּלָה בְּהֶחְלֵט מַגִיעַ לָהּ. אֲבָל אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁזֶה קָרָה בִּזְכוּתֵךְ."

"אֲבָל לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. שׁוּם דָבָר מְיוּחָד. רַק הָיִיתִי אֲנִי. לֹא יוֹתֵר."

"רַק הָיִיתְ אַתְ! בְּדִיוּק כָּךְ גַם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, בְּסַךְ הַכּוֹל בֶּן אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת הוּא! הוֹ אוּנָה, יֵשׁ לָנוּ אוֹתוֹ רֹאשׁ!"

"תוֹדָה לָךְ," אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּקוֹל הַחַם בְּיוֹתֵר שֶׁיָכְלָה לְהַשְׁמִיעַ, "בְּסַךְ הַכּוֹל מִילֵאתִי אֶת תַפְקִידִי."

"צְנִיעוּת כָּזֹאת אֲנִי אוֹהֶבֶת!" הִתְפַּעֲלָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית.

מִישֶׁהוּ הִתְקָרֵב מֵרָחוֹק בְּרִיצָה אֶלֶגַנְטִית.

"הוֹ, אוּנָה, תִרְאִי מִי עוֹד בָּא לְבָרֵךְ אוֹתָךְ! הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט!"


בְּאוֹתוֹ יוֹם, בִּזְכוּת מַנְגְנוֹן 'הַשִׁדְרוּג–הַמַתְמִיד', נוֹלַד רַעְיוֹן נָאֶה בְּתוֹכָהּ: כְּמוֹ שֶׁתוֹכְנַת הַמְנַהֵל כִּיבְּדָה וְעוֹדְדָה אֶת סְמָדַר סוֹלוֹמוֹן בִּפְרָחִים, גַם הִיא, הַמוֹרָה אוּנָה, תְכַבֵּד וּתְעוֹדֵד אֶת הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי. כְּדֵי שֶׁיַמְשִׁיךְ לָתֵת לָהּ מֵעֲצוֹתָיו הַטוֹבוֹת. עֵצָה טוֹבָה מְאוֹד נָתַן לָהּ, לַעֲשׂוֹת לֹא כְּלוּם, רַק לִהְיוֹת מָה שֶׁהִיא. כֵּן, כְּמוֹ שֶׁהַתַלְמִידָה קִיבְּלָה פְּרָחִים נָאִים, כָּךְ גַם הִיא תַעֲנִיק פְּרָחִים לַזָקֵן.

בְּדַרְכָּהּ הַבַּיְתָה, לְיַד חֲנוּת הַמַכּוֹלֶת שֶׁבַּשְׁכוּנָה, מָצְאָה צֶמַח גֶרַנְיוּם מְאוּבָּק וְשָׁדוּף שֶׁצָמַח בְּעָצִיץ שָׁבוּר. הִיא קָטְפָה מִמֶנוּ שְׁנֵי גִבְעוֹלִים. הִיא, שֶׁלִימְדָה גַם שִׁיעוּר טֶבַע, יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁיַשְׁרִישׁוּ וְיִצְמְחוּ וְיַפְרִיחוּ פְּרָחִים.

מֵאֲחוֹרֵי הַחֲנוּת מָצְאָה פַּח גָדוֹל וְרֵיק שֶׁל מְלָפְפוֹנִים כְּבוּשִׁים. אֲדָמָה הִיא מָצְאָה בְּמִגְרָשׁ עָזוּב שֶׁהָיָה פַּעַם גִינָה. בָּאֶצְבָּעוֹת הַחֲזָקוֹת שֶׁלָהּ גֵרְדָה אֶת הָאֲדָמָה הַיְבֵשָׁה וְהַקָשָׁה. לְאַחַר שֶׁמִילְאָה אֶת הַפַּח בָּאֲדָמָה, שָׁתְלָה אֶת חוֹטְרֵי הַגֶרַנְיוּם. לְבַסוֹף הִשְׁקְתָה אֶת הֶעָצִיץ בְּמַיִם שֶׁטִפְטְפוּ מִבֶּרֶז מְקוּלְקָל.

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הוּפְתַע לִרְאוֹת אוֹתָהּ מוֹפִיעָה עִם עֲצִיץ הַפַּח.

"זֶה לִכְבוֹד עֲצָתְךָ הַטוֹבָה."

"תוֹדָה, תוֹדָה לָךְ, בִּיתִי הַטוֹבָה!" קָרָא הַזָקֵן בְּרֶגֶשׁ. בִּיתִי הַטוֹבָה! לְרֶגַע הִתְבַּלְבֵּל, פָּשׁוּט הִתְבַּלְבֵּל, כְּאִילוּ שֶׁהִיא יְצוּר חַי.

"לְךָ הַתוֹדָה, אָבִי הַטוֹב!"

אָבִי הַטוֹב! הַזָקֵן הִתְרַגֵשׁ עוֹד יוֹתֵר. בְּעֶצֶם, הִיא לֹא מְאוֹד הִגְזִימָה. כִּכְלוֹת הַכּוֹל, הוּא אֲשֶׁר יָצַר אוֹתָהּ.

הוּא הִנִיחַ אֶת הֶעָצִיץ שֶׁקִיבֵּל עַל אֶדֶן הַחַלוֹן הַצַר.

"זֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁאֲנִי זָקוּק לוֹ," לָחַשׁ, "עָצִיץ יָרוֹק בַּמָקוֹם הַמַשְׁמִים וְהָאָפוֹר הַזֶה. זֶה יְשַׂמֵחַ אֶת לִיבִּי בִּשְׁעוֹת הַבְּדִידוּת הָאֲרוּכּוֹת. יִהְיֶה נִפְלָא כְּשֶׁהַגֶרַנְיוּם יִגְדַל וְיִפְרָח."

לְפֶתַע הֵאִירוּ עֵינָיו וְהוּא הוֹסִיף: "אוּלַי כְּדַאי לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל הָעֵץ שֶׁבֶּחָצֵר, שֶׁנִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁלֶד יָבֵשׁ? מָה דַעְתֵךְ, אוּנָה?"

הַמוֹרָה אוּנָה קָפְצָה מִבַּעַד לַחַלוֹן וְקָשְׁרָה אֶת הֶעָצִיץ בְּחוּטֵי תַיִל אֶל עֵץ הַסֵיסָם הַיָבֵשׁ. רַק אַחַר כָּךְ הִיא נִיגְשָׁה לְהִתְחַבֵּר אֶל הַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי.

~~~~