~~~ פרק 3 ~~~

קוֹבִּי אַרְגָמָן הַבַּיְשָׁן
וְהַשִׁיטָה הַחֲדִישָׁה שֶׁל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית



ק

וֹבִּי אַרְגָמָן... לֹא מִיָד הִבְחִינָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּדָבָר. עַד שֶׁהַמַנְגְנוֹנִים שֶׁלָהּ הִתְרִיעוּ: מַשֶׁהוּ לֹא תַקִין בַּתַלְמִיד הַזֶה.

"מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?" שָׁאֲלָה אֶת הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי, "הוּא יוֹשֵׁב לְבַד בַּשׁוּלְחָן. בְּלִי חֲבֵרִים בַּהַפְסָקוֹת. בַּמַחְשֵׁב – עוֹנֶה לִי מִיָד. אֲבָל כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד מוּלִי, אָז..."

"הוּא מַשְׁפִּיל אֶת הָרֹאשׁ?..." לָחַשׁ הַזָקֵן, "לֹא מִסְתַכֵּל לָךְ בָּעֵינַיִם?... קְצָת מְגַמְגֵם, מִתְבַּלְבֵּל?..."

"נָכוֹן. אֲבָל לָמָה?" שָׁאֲלָה, וּמַמָשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִצְלִיחוּ הַמַנְגְנוֹנִים שֶׁלָהּ לְפַעְנֵחַ בְּכוֹחוֹת עַצְמָהּ. "בַּיְשָׁן! קוֹבִּי אַרְגָמָן הוּא בַּיְשָׁן."

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי הִתְיַשֵׁב כָּפוּף עַל קְצֵה הַמִיטָה וְהִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו.

"אַתָה נִרְאֶה עָצוּב, אָבִי."

"...זֶה בִּגְלַל הַבַּיְשָׁן הַזֶה... לְפִי הַסִימָנִים, לֹא טוֹב לוֹ בַּכִּיתָה..."

הַזָקֵן קָם וְנֶעֱמַד בַּחַלוֹן וּמַבָּטוֹ נָעוּץ רָחוֹק רָחוֹק, מֵעֵבֶר לָעֵץ, מֵעֵבֶר לַקִיר, מֵעֵבֶר לָעִיר. הוּא נִזְכַּר בַּיָמִים שֶׁבָּהֶם גַם הוּא סָבַל. כֵּן, גַם הוּא בַּיְשָׁן. הוּא דֵי מֵבִין בָּעִנְיָנִים הָאֵלֶה. הוּא כִּמְעַט רָצָה לְסַפֵּר לַמוֹרָה אוּנָה. אֲבָל הִתְבַּיֵשׁ מִמֶנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא רַק יְצוּר הַנְדָסִי. אוּלַי יוֹם אֶחָד בְּכָל זֹאת יְסַפֵּר.

"תַפְקִידִי לַעֲזוֹר לְכָל תַלְמִיד." שָׁמַע אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ. "כָּךְ בָּנִיתָ אוֹתִי. אֵיךְ עוֹזְרִים לְבַיְשָׁן? אוּלַי אַתָה יוֹדֵעַ?"

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי חִיֵךְ חִיוּךְ עָגוּם.

"הַלְוַאי שֶׁיָדַעְתִי. בָּזֶה כְּדַאי שֶׁתְטַפֵּל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית שֶׁל בֵּית–הַסֵפֶר. זֶה תַפְקִידָהּ."

הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲמוֹד בַּחַלוֹן, שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. וְהַמוֹרָה אוּנָה שָׁלְחָה הוֹדָעָה מֵהַטֶלֶפוֹן שֶׁלָהּ אֶל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית.

"גִילִיתִי שֶׁקוֹבִּי אַרְגָמָן הוּא בַּיְשָׁן. אֲנִי רוֹצָה לַעֲזוֹר לוֹ. לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ. אוּלַי אַתְ יוֹדַעַת?"


בַּבּוֹקֶר, כַּאֲשֶׁר קָרְאָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית אֶת הַהוֹדָעָה שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה, הִיא אָחֲזָה בְּרֹאשָׁהּ בִּשְׁתֵי יָדֶיהָ וְקָרְאָה בְּקוֹל רָם, אַף שֶׁהָיְתָה לְבַדָהּ בַּחֶדֶר:

"הוֹ, לְגַמְרֵי שָׁכַחְתִי מִקוֹבִּי! טוֹב שֶׁאוּנָה מַזְכִּירָה לִי."

בַּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה נִיסְתָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית לַעֲזוֹר לוֹ, לַבַּיְשָׁן מֵאֶרֶץ הַבַּיְשָׁנִים. פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ, בְּחֶדֶר זֶה, הִיא שׂוֹחֲחָה אִיתוֹ, נִיסְתָה לְהָבִין, נָתְנָה עֵצוֹת, אַךְ סְתָם שָׁפְכָה מִילִים – שׁוּם שִׁינוּי. וְהַשָׁנָה הִיא לֹא נִתְקְלָה בּוֹ בַּמִסְדְרוֹנוֹת אוֹ בֶחָצֵר. אֵיךְ הוּא נֶעֱלַם מֵעֵינֶיהָ? יֵשׁ לָהֶם כִּישָׁרוֹן מְיוּחָד, לַבַּיְשָׁנִים – לְהִתְחַבֵּא, לִהְיוֹת בִּלְתִי נִרְאִים.

'אֲנִי גְרוּעָה, חַסְרַת אַחְרָיוּת..." הַפְּסִיכוֹלוֹגִית יִסְרָה אֶת עַצְמָהּ, וּכְבָר חָשְׁבָה לְהַזְמִין שׁוּב אֶת קוֹבִּי לְשִׂיחוֹת.

אֲבָל בְּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָה, מָה הַתוֹעֶלֶת בְּשִׂיחוֹת נוֹסָפוֹת אִיתוֹ? צָרִיךְ לִמְצוֹא דֶרֶךְ אַחֶרֶת.

הִיא כָּסְסָה אֶת הָעִיפָּרוֹן, נִיקְתָה שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַמִשְׁקָפַיִם. מִדֵי פַּעַם חָפְרָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּתוֹךְ סְבַךְ הַשֵׂיעָר הַמְתוּלְתָל שֶׁעַל רֹאשָׁהּ. מָה עוֹשִׂים עִם בַּיְשָׁן כָּזֶה?

קוֹבִּי – מִמָה יֵשׁ לוֹ לְהִתְבַּיֵשׁ? כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל עַל עַצְמוֹ בָּרְאִי, מָה הוּא רוֹאֶה שָׁם? יְצוּר מְכוֹעָר וְדוֹחֶה? גוֹלֶם בְּלִי שֵׂכֶל? וַהֲלוֹא הוּא נַעַר נֶחְמָד לְמַרְאֶה, נָבוֹן, בַּעַל יֶדַע, תְפִיסָה מְהִירָה, צִיוּנִים טוֹבִים. לָמָה, לָמָה הוּא כָּזֶה? אֵיךְ עוֹזְרִים לוֹ?

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית דִפְדְפָה בִּסְפָרֶיהָ הֶעָבִים לִמְצוֹא שָׁם עֵצָה. כִּמְעַט הִתְיָאֲשָׁה. וְאָז נִזְכְּרָה בְּכֶנֶס שֶׁל פְּסִיכוֹלוֹגִים שֶׁבּוֹ הִשְׁתַתְפָה בַּקַיִץ הָאַחֲרוֹן. הָיָה זֶה כֶּנֶס בֵּינְלְאוּמִי שֶׁנֶעֱרַךְ בִּמְלוֹן 'גוֹלְדֶן פָּאלָאס'. שָׁם לָמְדָה שִׁיטוֹת חֲדָשׁוֹת. רַעֲמַת הַתַלְתַלִים שֶׁעַל רֹאשָׁהּ הִיטַלְטְלָה בְּהִתְרַגְשׁוּת, וְשׁוּב פָּלְטָה בְּקוֹל רָם: "כַּמוּבָן! הַשִׁיטָה שֶׁל הַפְּרוֹפֶסוֹרִית פְּרֶסִילְיָה אֶבְלִיס!"

תוֹךְ רֶגַע דִיבְּרָה עִם מְנַהֵל בֵּית–הַסֵפֶר. הוּא לֹא הִתְנַגֵד. מִיָד בִּיקְשָׁה מִן הַמוֹרָה אוּנָה שֶׁתִשְׁלַח אֵלֶיהָ בַּהַפְסָקָה אֶת קוֹבִּי אַרְגָמָן.

מִישֶׁהוּ דָפַק בַּדֶלֶת אוֹ עָלֶה רִשְׁרֵשׁ בַּחַלוֹן? הוּא עָמַד שָׁם, רֹאשׁוֹ תָקוּעַ בָּרִצְפָּה, שׁוֹתֵק כְּמוֹ בּוּל עֵץ.

"מָה שְׁלוֹמְךָ, קוֹבִּי?"

הוּא לֹא הִבִּיט בָּהּ. הִיא חִיכְּתָה בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁיִתְיַשֵׁב, וְחִיכְּתָה עוֹד קְצָת עַד שֶׁיָעֵז לְדַבֵּר. בִּשְׁבִיל בַּיְשָׁנִים צָרִיךְ הַרְבֵּה אוֹרֶךְ רוּחַ.

"נִמְאַס לִי..." לָחַשׁ לְבַסוֹף, "אֲנִי עוֹבֵר לְבֵית–סֵפֶר אַחֵר. לֹא אוֹהֲבִים אוֹתִי בַּכִּיתָה."

'בְּוַדַאי', חָשְׁבָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, 'לְבַיְשָׁן כָּמוֹךָ אֵין חֲבֵרִים, וְאָז אֵין מִי שֶׁיֹאהַב אוֹתְךָ. גַם בְּבֵית–סֵפֶר אַחֵר יִהְיֶה לְךָ אוֹתוֹ דָבָר.' וּבְקוֹל אָמְרָה: "חֲבָל שֶׁתַעֲזוֹב, קוֹבִּי. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנוֹת אֶת הַמַצָב גַם כָּאן."

"אִימָא שֶׁלִי כְּבָר הִתְחִילָה לְחַפֵּשׂ. אָז שָׁלוֹם." וְהוּא קָם לָלֶכֶת.

"קוֹבִּי," הִיא עָצְרָה אוֹתוֹ כִּמְעַט בִּתְחִינָה, "תֵן לִי עוֹד הִזְדַמְנוּת. יֵשׁ לִי רַעְיוֹן נֶהְדָר בִּשְׁבִילְךָ!"

קובי ארגמן בשיחה עם הפסיכולוגית

הוּא הִתְיַשֵׁב שׁוּב.

"אֲנִי מְקִימָה לַהֲקַת קֶצֶב בְּבֵית–הַסֵפֶר. בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִיל תַלְמִידִים כָּמוֹךָ. מוּסִיקַת רוֹק וְפּוֹפּ. תְנַגֵן פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. עַל גִיטָרָה חַשְׁמַלִית אוֹ עַל תוּפִּים. וְאוּלַי אַתָה אוֹהֵב לָשִׁיר? מָה שֶׁתִרְצֶה. מוּסִיקָה סוֹעֶרֶת תַעֲשֶׂה לְךָ טוֹב. תִשְׁתוֹלֵל בְּכֵּיף, עִם גִיטָרָה אוֹ תוּפִּים. אוֹ תִתְפָּרֵעַ בְּשִׁיר – וְתַרְגִישׁ בַּשָׁמַיִם!"

זוֹ הָיְתָה הַשִׁיטָה הַמַדָעִית שֶׁל הַפְּרוֹפֶסוֹרִית הָאָמֵרִיקָאִית הַנוֹדַעַת פְּרֶסִילְיָה אֶבְלִיס. אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שְׁנוֹת מֶחְקָר הִיא גִילְתָה שֶׁמוּסִיקַת רוֹק יְכוֹלָה לְרַפֵּא בַּיְשָׁנִים. רוֹק מָהִיר וְרוֹעֵשׁ מְשַׁחְרֵר אֶת הַגוּף וְהַנֶפֶשׁ. הַבַּיְשָׁן לוֹמֵד לֹא לְהִתְבַּיֵשׁ מֵחֲבֵרָיו בַּלַהֲקָה בִּזְמַן הַחֲזָרוֹת, וּמִתְנַסֶה בְּהוֹפָעוֹת מוּל קָהָל. בְּקִיצוּר, מוּסִיקָה מְפוֹצֶצֶת בִּמְקוֹם שִׂיחוֹת נֶפֶשׁ.

"קוֹבִּי, אַתָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמִתְקַבֵּל לַלַהֲקָה!"

"לֹא... לֹא... אֵין לִי חוּשׁ קֶצֶב... וַאֲנִי מְזַיֵף..."

סְתָם תֵרוּץ, הִצְטַעֲרָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, הוּא רַק מִתְחַמֵק. אַךְ הִיא לֹא הִתְיָאֲשָׁה. הָיְתָה עוֹד שִׁיטָה מַדָעִית, שֶׁגַם אוֹתָהּ לָמְדָה בְּאוֹתוֹ כֶּנֶס בֵּינְלְאוּמִי. הִיא כִּמְעַט הִצִיעָה לְקוֹבִּי, אֲבָל לֹא... כְּדַאי לָהּ עוֹד לַחְשׁוֹב עַל זֶה קוֹדֶם, לִפְנֵי שֶׁהוּא יְסָרֵב שׁוּב.

קוֹבִּי אַרְגָמָן יָצָא מֵהַחֶדֶר, אַךְ לֹא מֵהָרֹאשׁ שֶׁל הַפְּסִיכוֹלוֹגִית.

'לֹא, אָסוּר לִי לְפַסְפֵס אֶת הַשִׁיטָה שֶׁל פְּרוֹפֶסוֹר דִיֵגוֹ אַרְמַנְדוֹ רָאמָדוֹנָה.'

זֶה הָיָה הַסִיכּוּי הָאַחֲרוֹן לַעֲזוֹר לְקוֹבִּי הַבַּיְשָׁן, לִפְנֵי שֶׁיַעֲזוֹב לְבֵית–סֵפֶר אַחֵר. אִם יַעֲזוֹב, הִיא תִרְאֶה בְּכָךְ כִּישָׁלוֹן אִישִׁי גָדוֹל שֶׁלָהּ. אֶצְבְּעוֹתֶיהָ טִיְלוּ בְּתוֹךְ שְׂעָרָהּ הַסָבוּךְ. וְדֵי מַהֵר יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת.

הַמוֹרָה אוּנָה!

'הִיא הָאָדָם הַנָכוֹן. אַכְנִיס אוֹתָהּ בְּסוֹד הָעִנְיָנִים. עָלֶיהָ אוּכַל לִסְמוֹךְ.'

בְּסוֹף הַיוֹם תָפְסָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית אֶת הַמוֹרָה אוּנָה לְיַד שַׁעַר בֵּית–הַסֵפֶר, צוֹעֶדֶת אֶל תַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס.

"אוּנָה, זֶה בְּקֶשֶׁר לְקוֹבִּי אַרְגָמָן. אֲנִי מוּכְרָחָה לְדַבֵּר אִיתָךְ בִּדְחִיפוּת!"

"בְּבַקָשָׁה. מִצִידִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁו." כְּאִילוּ כָּל הַזְמַן לְפָנֶיהָ. הִיא יָדְעָה שֶׁהַחַשְׁמַל יַסְפִּיק לָהּ לְעוֹד כַּמָה שָׁעוֹת.

"לֹא פֹּה, אוּנָה, לֹא עַכְשָׁו. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאַתְ מְמַהֶרֶת הַבַּיְתָה."

"אֲנִי יְכוֹלָה עַכְשָׁו. אִם צָרִיךְ."

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִתְפַּעֲלָה מִן הַמוֹרָה הַזֹאת הַמוּכָנָה לִתְרוֹם מִזְמַנָהּ בְּכָל עֵת. וְאוּלַי זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁהִיא מוֹרָה חֲדָשָׁה?

"מָה דַעְתֵךְ עַל מָחָר בַּבּוֹקֶר, אוּנָה, הֲכִי מוּקְדָם שֶׁאֶפְשָׁר?"

"שֵׁשׁ בַּבּוֹקֶר? חָמֵשׁ וָחֵצִי?" הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִתְנַצְלָה שֶׁזֶה קְצָת מוּקְדָם בִּשְׁבִילָהּ וְקָבְעָה לְשָׁעָה שֶׁבַע, שָׁעָה לִפְנֵי תְחִילַת הַלִימוּדִים.


הַמוֹרָה אוּנָה הִתְחַבְּרָה לַמַטְעֵן הַחַשְׁמַלִי וְסִיפְּרָה עַל הַפְּגִישָׁה הַצְפוּיָה.

"עִם הַפְּסִיכוֹלוֹגִית?" הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי נִבְהַל. "אֵין לִי סָפֵק שֶׁהִיא אָדָם טוֹב, לְפִי מָה שֶׁסִיפַּרְתְ עָלֶיהָ. אֲבָל..."

מִצְחוֹ הִתְכַּוֵץ מְאוֹד, סִימָן שֶׁהוּא מוּדְאָג מְאוֹד. לָאַחֲרוֹנָה כְּבָר הִתְחִיל לַחְשׁוֹב שֶׁאִישׁ בְּבֵית–הַסֵפֶר לֹא יַחְשׁוֹד בַּמוֹרָה אוּנָה. וְעַכְשָׁו שׁוּב. הַפַּעַם לֹא תִהְיֶה זֹאת סְתָם שִׂיחָה חֲטוּפָה בֶּחָצֵר, אֶלָא פָּנִים אֶל פָּנִים, עַיִן מוּל עַיִן.

"מִפְּסִיכוֹלוֹגִית אַתְ צְרִיכָה לְהִיזָהֵר שִׁבְעָתַיִם," אָמַר לָהּ, "כִּי פְּסִיכוֹלוֹגִית בּוֹחֶנֶת אֶת הָאָדָם הָעוֹמֵד לְפָנֶיהָ וּמְנַסָה לְהָבִין מָה מִתְרַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ. זֶה הַמִקְצוֹעַ שֶׁלָהּ. וּמָחָר תִהְיֶה לָהּ הִזְדַמְנוּת לְהִתְבּוֹנֵן בָּךְ לָעוֹמֶק וּלְגַלוֹת מָה בֶּאֱמֶת נִמְצָא בְּתוֹכֵךְ. זְהִירוּת, אוּנָה!"

הוּא יָדַע שֶׁלֹא נִיתָן לְהִתְחַמֵק מִן הַפְּגִישָׁה. מָחָר בַּבּוֹקֶר יַעַמְדוּ הַמַנְגְנוֹנִים שֶׁל הַמוֹרָה אוּנָה לְמִבְחָן מְסוּכָּן. בַּלַיְלָה הוּא הִתְעוֹרֵר שׁוּב וָשׁוּב מֵחֲלוֹמוֹת רָעִים. בְּאֶחָד מֵהֶם הוּא חָלַם שֶׁהַפְּסִיכוֹלוֹגִית מִסְתַכֶּלֶת לְתוֹךְ הָעֵינַיִם שֶׁל הַמוֹרָבּוֹטָה, וּפִתְאוֹם הִיא מִזְדַעְזַעַת וְצוֹעֶקֶת בְּבֶהָלָה... וְאָז הוּא הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה.

שֶׁבַע בַּבּוֹקֶר.

"קָפֶה, תֶה?" הִצִיעָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, "כַּמָה סוּכָּר?"

הַמוֹרָה אוּנָה בִּיקְשָׁה לָגֶשֶׁת יָשָׁר לָעִנְיָן.

"אֲהָה, כְּבָר הִסְפַּקְתְ לִשְׁתוֹת בַּבַּיִת."

הַחֶדֶר הָיָה עָמוּס סְפָרִים עָבֵי כֶּרֶס וְעַל הַקִירוֹת תְעוּדוֹת הַסְמָכָה רַבּוֹת. הַמוֹרָה אוּנָה צִיְנָה לְעַצְמָהּ שֶׁלַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי אֵין שׁוּם תְעוּדָה עַל הַקִיר וְיֵשׁ לוֹ רַק סֵפֶר אֶחָד.

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית בָּדְקָה אִם דֶלֶת הַחֶדֶר סְגוּרָה, הֵגִיפָה אֶת חַלוֹן הַזְכוּכִית וְהֵסִיטָה אֶת הַוִילוֹן הֶעָבֶה. תַפְקִידָהּ חִיֵב אוֹתָהּ לִשְׁמוֹר עַל פְּרָטִיוּת וְסוֹדִיוּת. וְהַבּוֹקֶר הִקְפִּידָה כִּפְלַיִם. שֶׁאִישׁ לֹא יִשְׁמַע חָלִילָה.

"זֶה בְּעִנְיָן קוֹבִּי אַרְגָמָן..." נֶאֶנְחָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, "בַּשָׁנָה שֶׁעָבְרָה, כָּל הַשִׂיחוֹת שֶׁלִי אִיתוֹ לֹא עָזְרוּ."

"אִם דִיבּוּרִים לֹא עוֹזְרִים," אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה בַּהִיגָיוֹן הַמָתֵמָטִי שֶׁלָהּ, "יֵשׁ לְנַסוֹת דֶרֶךְ אַחֶרֶת."

"בְּדִיוּק כָּךְ – דֶרֶךְ אַחֶרֶת!" קָרְאָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, נִלְהֶבֶת, "אַתְ רוֹאָה, יֵשׁ לָנוּ אוֹתוֹ רֹאשׁ. הַחוּשׁ שֶׁלִי אָמַר לִי זֹאת מִן הַיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאִיתִי אוֹתָךְ, אוּנָה. נִפְלָא שֶׁיֵשׁ לָנוּ שָׂפָה מְשׁוּתֶפֶת. בִּגְלַל זֶה הִזְמַנְתִי אוֹתָךְ. אוּלַי שְׁנֵינוּ, בְּכוֹחוֹת מְשׁוּתָפִים... אָנוּ מוּכְרָחוֹת! הוּא כָּזֶה בַּיְשָׁן, אֵין לוֹ אַף חָבֵר. הוּא מִתְכַּוֵן לַעֲזוֹב אֶת בֵּית–הַסֵפֶר."

"לַעֲזוֹב? לֹא יָדַעְתִי."

"כֵּן, רַק אֶתְמוֹל הוּא סִיפֵּר לִי. אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת לְהִזְדָרֵז, אֵין לָנוּ הַרְבֵּה זְמַן."

"לְהִזְדָרֵז?" תָמְהָה הַמוֹרָה אוּנָה, "אָדָם אֵינֶנוּ מְכוֹנָה. זֶה לֹא מַשֶׁהוּ שֶׁמוֹסִיפִים לוֹ שְׁבָב. אוֹ מְשַׁנִים בְּסִיבּוּב מַבְרֵג."

"וַדַאי שֶׁלֹא, אוּנָה יַקִירָתִי," הִסְכִּימָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, מִתְפַּעֶלֶת מִן הַמוֹרָה הַצְעִירָה בַּעֲלַת הַהֲבָנָה הַבּוֹגֶרֶת וְהָעֲמוּקָה. "אַתְ לְגַמְרֵי צוֹדֶקֶת. קַל יוֹתֵר לְתַקֵן אֶת הַמְכוֹנָה הֲכִי מְסוּבֶּכֶת בָּעוֹלָם מֵאֲשֶׁר לְשַׁנוֹת אֶת טֶבַע הָאָדָם. אֲבָל לְנַסוֹת צָרִיךְ, וְלִפְעָמִים זֶה אֶפְשָׁרִי, בִּמְיוּחָד אִם הוּא עֲדַיִן צָעִיר."

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית סוֹבְבָה תַלְתַל עַל אֶצְבַּע, כְּאִילוּ נִיסְתָה לִדְלוֹת מִשָׁם אֶת הַמִילִים.

"יֵשׁ עוֹד מַשֶׁהוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִיסִיתִי עִם קוֹבִּי... וּלְשֵׁם כָּךְ אֲנִי זְקוּקָה לְעֶזְרָתֵךְ, אוּנָה. אֲנִי מַכִּירָה קְצָת אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. אֲנִי מִסְתַכֶּלֶת בָּךְ וְיוֹדַעַת שֶׁאַתְ מִסוּג הַמוֹרִים הַמוּכָנִים לַעֲשׂוֹת הַכּוֹל בִּשְׁבִיל הַתַלְמִידִים."

"תַפְקִידִי לַעֲזוֹר לְכָל תַלְמִיד."

"אוּנָה חֲבִיבָתִי, זֶה לֹא רַק בִּגְלַל חוֹבַת הַתַפְקִיד... כָּל מִי שֶׁעֵינַיִם בְּרֹאשׁוֹ רוֹאֶה שֶׁאַתְ אִישָׁה רְגִישָׁה וּנְדִיבָה, לַמְרוֹת הַמַסֵיכָה הַקָרָה שֶׁאַתְ עוֹטָה עַל פָּנַיִךְ. אֲבָל אֲנִי פְּסִיכוֹלוֹגִית וּמִמֶנִי לֹא תַצְלִיחִי לְהַסְתִיר אֶת הַלֵב הַטוֹב שֶׁלָךְ."

אֵילוּ מַחְמָאוֹת! הַמוֹרָה אוּנָה לֹא הֵגִיבָה מִיָד. הַמַנְגָנוֹן 'אַל–חֲשָׁד' חִישֵׁב אִם הַמַחְמָאוֹת הָאֵלֶה צְרִיכוֹת לִגְרוֹם לָהּ מְבוּכָה אוֹ לֹא. יֵשׁ סוּג שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁלְעוֹלָם לֹא נְבוֹכִים מִמַחְמָאוֹת, וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִיָד בָּאִים בִּמְבוּכָה. 'אַל–חֲשָׁד' בָּחַר בַּסוּג הַשֵׁנִי. וְאָז הִבְחִינָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית בְּהַבָּעָה שֶׁל מְבוּכָה וּבַיְשָׁנוּת עַל פָּנֶיהָ שֶׁל הַמוֹרָה הַרְגִישָׁה.

"בְּמָה אוּכַל לַעֲזוֹר?" שָׁאֲלָה הַמוֹרָה אוּנָה עוֹד בְּטֶרֶם חָלַף הַסוֹמֶק מִפָּנֶיהָ.

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית נָשְׁמָה נְשִׁימָה עֲמוּקָה. עֵינֶיהָ הִתְרַחֲבוּ. וְאָז דִיבְּרָה בְּהִתְלַהֲבוּת כְּשֶׁהִיא מַרְקִידָה אֶת עֲרֵימַת הַשֵׂיעָר שֶׁלָהּ.

"בַּקַיִץ הִשְׁתַתַפְתִי בְּכֶנֶס בֵּינְלְאוּמִי. שָׁם שָׁמַעְתִי הַרְצָאָה שֶׁל הַפְּרוֹפֶסוֹר הָאַרְגֶנְטִינָאִי הַמְפוּרְסָם דִיֵגוֹ אַרְמַנְדוֹ רָאמָדוֹנָה. הוּאּ חָקַר בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֵיךְ לַעֲזוֹר לְתַלְמִידִים בַּיְשָׁנִים, וְגִילָה שִׁיטָה חֲדִישָׁה..." עֵינֵי הַפְּסִיכוֹלוֹגִית נָצְצוּ בְּשׁוֹבְבוּת, "הַכַּוָנָה לִבְעִיטוֹת, נְגִיחוֹת רֹאשׁ... לְהִתְרוֹצֵץ בַּמִגְרָשׁ..."

"בְּעִיטוֹת? נְגִיחוֹת? לְמָה אַתְ מִתְכַּוֶנֶת?"

"אַתְ יוֹדַעַת..."

"לֹא. מִצְטַעֶרֶת."

"אֲנִי מִתְכַּוֶנֶת לְ... לְכַדוּרֶגֶל..." הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִנְמִיכָה אֶת קוֹלָהּ, "לֹא תַאֲמִינִי, אֲבָל לַמְרוֹת מָה שֶׁחוֹשְׁבִים פֹּה בְּבֵית הַסֵפֶר, לְכַדוּרֶגֶל יֵשׁ גַם יִתְרוֹנוֹת שֶׁאֵין לְשׁוּם סְפּוֹרְט אַחֵר. כַּדוּרֶגֶל יַלְהִיב וִישַׁחְרֵר אֶת קוֹבִּי. הוּא יִבְעַט וְיִשְׁתוֹלֵל – וְיַרְגִישׁ חוֹפְשִׁי. כֵּן, אוּנָה, כַּדוּרֶגֶל יָכוֹל לְחוֹלֵל פְּלָאִים בְּבַיְשָׁנִים. וְזֶה מַדָעִי! הַכַּדוּרַגְלָן לוֹמֵד לֹא לְהִתְבַּיֵשׁ מֵחֲבֵרָיו לַמִשְׂחָק וּמִפְּנֵי קְהַל הַצוֹפִים."

"כַּדוּרֶגֶל? פֹּה אֶצְלֵנוּ? אַת בְּטוּחָה?"

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית קָמָה מִכּוּרְסָתָהּ. נִיגְשָׁה אֶל הַחַלוֹן, הֵסִיטָה מְעַט אֶת הַוִילוֹן הַכָּבֵד וְהֵצִיצָה הַחוּצָה. בַּחוּץ כְּבָר נִרְאוּ הַמוֹרִים וְהַתַלְמִידִים הַמַקְדִימִים לָבוֹא. הִיא הִנִיחָה אֶצְבַּע עַל שְׂפָתֶיהָ.

"שְׁשְׁשְׁ... נְדַבֵּר בְּשֶׁקֶט. נָכוֹן, אֶצְלֵנוּ בְּ'רִאשׁוֹנִים' לֹא מְקוּבָּל לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל. לְמַעַן הָאֱמֶת, זֶה דֵי מוּזָר, אַתְ לֹא חוֹשֶׁבֶת כָּךְ?"

"זֶה בִּגְלַל כַּמָה הוֹרִים." דִיקְלְמָה הַמוֹרָה אוּנָה אֶת מָה שֶׁשָׁמְעָה פַּעַם מִפִּי הַמוֹרֶה לִסְפּוֹרְט.

"כֵּן, אוּנָה, יֵשׁ הוֹרִים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכַּדוּרֶגֶל זֶה רַק לְפִרְחָחִים, מִשְׂחָק שֶׁיְקַלְקֵל אֶת הַנְשָׁמוֹת הָרַכּוֹת. שֶׁבִּגְלָלוֹ יַזְנִיחוּ אֶת הַלִימוּדִים. הֵם, הַהוֹרִים, הִצְלִיחוּ לְהוֹצִיא לַמִשְׂחָק הַזֶה שֵׁם רַע. הַתַלְמִידִים מִתְבַּיְשִׁים לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל. כַּדוּרְעָף כֵּן, כַּדוּר מַיִם כֵּן, כַּדוּרְסַל כֵּן. אֲבָל כַּדוּרֶגֶל – לֹא בְּבֵית סִפְרֵנוּ. וְעַכְשָׁו, אֵיךְ נַצִיעַ לְקוֹבִּי אַרְגָמָן, וְהוּא בַּיְשָׁן מִכּוּלָם?"

"שֶׁיְשַׂחֵק בְּמָקוֹם אַחֵר." הִצִיעָה מִיָד הַמוֹרָה אוּנָה בַּהִיגָיוֹן הַחִישׁוּבִי שֶׁלָהּ. "לֹא בְּבֵית–הַסֵפֶר."

"בְּדִיוּק בִּשְׁבִיל זֶה קָרָאתִי לָךְ!" הִתְפַּעֲלָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית, "לֹא טָעִיתִי, בֶּאֱמֶת יֵשׁ לָנוּ אוֹתָהּ חֲשִׁיבָה! אוּנָה יַקִירָתִי, הַאֲמִינִי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׂחֶקֶת עִם קוֹבִּי בְּעַצְמִי, בַּחֲשַׁאי. אֲבָל בַּחַיִים שֶׁלִי לֹא נָגַעְתִי בְּכַדוּרֶגֶל! וַאֲנִי גַם לֹא מַכִּירָה אַף אֶחָד שֶׁיוֹדֵעַ. אוּלַי אַתְ תִמְצְאִי מִישֶׁהוּ שֶׁיְשַׂחֵק עִם קוֹבִּי? מִישֶׁהוּ שֶׁקוֹדֶם יְלַמֵד אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁגַם הוּא לֹא נָגַע בַּחַיִים בְּכַדוּרֶגֶל. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתַעֲשִׂי הַכּוֹל כְּדֵי שֶׁקוֹבִּי לֹא יַעְזוֹב אֶת בֵּית–הַסֵפֶר."

"אֶעֱשֶׂה כְּמֵיטַב יְכוֹלְתִי." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה בְּלִי שֶׁהָיָה לָהּ שֶׁמֶץ שֶׁל מוּשָׂג אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לְהוֹעִיל.

"יָדַעְתִי שֶׁאוּכַל לִסְמוֹךְ עָלַיִךְ, אוּנָה. אַתְ מְדַבֶּרֶת מְעַט וְקָצָר, אַךְ תָמִיד לָעִנְיָן וּמִכָּל הַלֵב."

הַפְּסִיכוֹלוֹגִית הִסְסָה, זָזָה בַּכּוּרְסָה בְּאִי נוֹחוּת, וּלְבַסוֹף לָחֲשָׁה:

"אוּנָה, רַק שֶׁלֹא יֵדְעוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְעוֹדְדוֹת לְשַׂחֵק פֹּה כַּדוּרֶגֶל. הוֹרִים יִכְעֲסוּ, וְאֵין לָדַעַת אֵיךְ מְנַהֵל בֵּית–הַסֵפֶר יָגִיב."


בַּהַפְסָקוֹת הַבָּאוֹת שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם חִישְׁבָה הַמוֹרָה אוּנָה וְחִישְׁבָה, וְלֹא מָצְאָה עִם מִי יָכוֹל קוֹבִּי אַרְגָמָן לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל בְּסוֹדִיוּת. גַם בְּדַרְכָּהּ הַבַּיְתָה בָּאוֹטוֹבּוּס לֹא נָחָה וְלֹא שָׁקְטָה וְהָרַעְיוֹן הַיָחִיד שֶׁמָצְאָה הָיָה, כַּמוּבָן, לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי. הוּא אוֹמְנָם לֹא יָדַע אֵיךְ עוֹזְרִים לְבַיְשָׁנִים. אֲבָל אוּלַי יֵדַע אֵיךְ לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל בַּסֵתֶר.

הַזָקֵן חִיכָּה לַמוֹרָה אוּנָה. אֵיךְ עָבְרָה הַפְּגִישָׁה עִם הַפְּסִיכוֹלוֹגִית? הַאִם הִיא חָשְׁדָה בְּמַשֶׁהוּ? זֶה מָה שֶׁהִטְרִיד אוֹתוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיוֹם, וְהַשָׁעוֹת עָבְרוּ עָלָיו בְּצִיפִּיָה מוֹרֶטֶת עֲצַבִּים. מֵרוֹב דְאָגָה הוּא הִתְקַשָׁה לֶאֱכוֹל אֶת אֲרוּחוֹת הַבּוֹקֶר וְהַצָהֳרַיִם (חַסָה, כְּרוּב וְלֶפֶת שֶׁהֵכִין בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת).

הִיא סִיפְּרָה עַל הַפְּגִישָׁה בְּלִי לְהַחְסִיר שׁוּם פְּרָט. הַזִיכָּרוֹן שֶׁלָהּ הָיָה מְדוּיָק – זִיכָּרוֹן מוּקְלָט. הוּא יָשַׁב עַל קְצֵה הַמִיטָה וְהִקְשִׁיב. מְצוּיָן, הַפְּסִיכוֹלוֹגִית לֹא חָשְׁדָה בִּכְלוּם. אֶבֶן יָרְדָה מֵעַל לִיבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים גַם בְּמִינְדֶזִית.

"אֲנִי חַיֶבֶת לַעֲזוֹר לְכָל תַלְמִיד." אָמְרָה הַמוֹרָה אוּנָה, "כָּךְ בָּנִיתָ אוֹתִי. וְקוֹבִּי הוּא תַלְמִיד. הוּא לֹא יָעֵז לְשַׂחֵק בְּבֵית–הַסֵפֶר. וְלֹא עִם מִישֶׁהוּ מֵהַתַלְמִידִים. אָז אֵיפֹה יְשַׂחֵק? וְעִם מִי?"

הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי קָם וְנִיגַשׁ אֶל הַחַלוֹן. הִנֵה דְאָגָה חֲדָשָׁה. רַק שֶׁלֹא יִיוָדַע שֶׁהַמוֹרָה אוּנָה מְעוֹדֶדֶת תַלְמִיד שֶׁלָהּ לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל. הַמְנַהֵל עָלוּל לִכְעוֹס עָלֶיהָ, וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי גַם יְפַטֵר אוֹתָהּ.

בְּלִי הָעֲבוֹדָה שֶׁלָהּ, חָשַׁב, יִהְיֶה מַצָבָם רַע מְאוֹד, שֶׁלוֹ וְשֶׁלָהּ. גַם כָּךְ הֵם בְּקוֹשִׁי יְכוֹלִים לְהִתְקַיֵם מִן הַמַשְׂכּוֹרֶת הַדַלָה שֶׁל הַמוֹרָה הַמַתְחִילָה. אֲבָל הִיא צוֹדֶקֶת, הוּא בָּנָה אוֹתָהּ לְפִי הַכְּלָל שֶׁכָּל מוֹרָה חַיֶבֶת לַעֲזוֹר לְכָל תַלְמִיד. הוּא גַם הֶאֱמִין בְּכָךְ בְּכָל לִיבּוֹ. וְעַכְשָׁו הוּא לֹא יָכוֹל לוֹמַר לָהּ לִנְהוֹג אַחֶרֶת.

הַזָקֵן פָּסַע שְׁנֵי צְעָדִים אֶל הַמִטְבָּחוֹן, וּמִשָׁם שְׁנֵי צְעָדִים אֶל הַמִיטָה וּמִשָׁם שְׁנֵי צְעָדִים בַּחֲזָרָה אֶל הַחַלוֹן. חִיוּךְ שׁוֹבָב הִסְתַתֵר בְּזָוִית פִּיו.

"צָרִיךְ לִמְצוֹא מָקוֹם מְרוּחָק מִבֵּית–הַסֵפֶר," אָמַר לְבַסוֹף, "אוּלַי בָּאֵזוֹר שֶׁלָנוּ. לָמָה לֹא? אַף תַלְמִיד אוֹ הוֹרֶה אוֹ מוֹרֶה לֹא מַגִיעַ לַשְׁכוּנָה הַזֹאת."

"נָכוֹן! אוּלַי אֶצְלֵנוּ בֶּחָצֵר."

"לֹא, אוּנָה. אָסוּר לְאַף אֶחָד לָדַעַת אֵיפֹה אֲנַחְנוּ גָרִים. אָסוּר! וְחוּץ מִזֶה, הֶחָצֵר הַזֹאת קְטַנָה מִדַי. צָרִיךְ לִמְצוֹא אֵיזֶה מִגְרָשׁ רֵיק פֹּה בַּסְבִיבָה."

"וְעִם מִי קוֹבִּי יְשַׂחֵק? מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְלַמֵד אוֹתוֹ קוֹדֶם."

עֵינָיו שֶׁל הַזָקֵן הַמִינְדֶזִי צָחֲקוּ.

"אַתְ תְשַׂחֲקִי אִיתוֹ! אַתְ תְלַמְדִי אוֹתוֹ!"

"אֲנִי?! לֹא וָלֹא."

לְרֶגַע הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן הִתְבַּלְבֵּל. הַאִם הַמוֹרָבּוֹטָה מְנַסָה לְהִתְחַמֵק, כְּמוֹ שֶׁאָדָם מִתְחַמֵק כְּשֶׁלֹא מִתְחַשֵׁק לוֹ מַשֶׁהוּ?

"לָמָה לֹא, אוּנָה?"

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל. תַחְשׁוֹב עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר."

הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי חִיֵךְ וְאָמַר: "אוּנָה, בְּרֶגַע שֶׁתִיגְעִי בַּכַּדוּר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, תְגַלִי שֶׁאַתְ יוֹדַעַת לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל. וְאִם אֵין שְׁגִיאוֹת בְּנוּסְחָאוֹת הַכַּדוּרֶגֶל שֶׁבְּתוֹכֵךְ, יִתְבָּרֵר שֶׁאַתְ כַּדוּרַגְלָנִית לֹא רָעָה בִּכְלָל."

"אַתָה טוֹעֶה. אֲנִי לֹא מוֹרָה לִסְפּוֹרְט."

שׁוּב חִיֵךְ הַמְהַנְדֵס הַמִינְדֶזִי וְאָמַר: "כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי אוֹתָךְ לֹא יָדַעְתִי אִם בַּסוֹף תִהְיִי מוֹרָבּוֹטָה אוֹ מוֹרֶבּוֹט. גַם לֹא יָדַעְתִי מָה תְלַמְדִי – חֶשְׁבּוֹן, אַנְגְלִית אוֹ הִיסְטוֹרְיָה. לָכֵן חִיבַּרְתִי מִסָבִיב לַמוֹחַ הַמֶרְכָּזִי שֶׁלָךְ הַרְבֵּה שְׁבָבֵי יֶדָע בִּתְחוּמִים שׁוֹנִים. בְּרֶגַע שֶׁתַתְחִילִי לְשַׂחֵק כַּדוּרֶגֶל יוּפְעַל שְׁבָב הַמוֹרָה לִסְפּוֹרְט. עַכְשָׁו אַתְ מְבִינָה? אַתְ מְסוּגֶלֶת לִהְיוֹת גַם מוֹרָה לְזִמְרָה, לִתְפִירָה, לִמְלָאכָה, לְצָרְפָתִית, לְבִישׁוּל. כְּשֶׁצָרִיךְ, אַתְ יוֹדַעַת הֲמוֹן דְבָרִים. בְּקִיצוּר, אַתְ רַבַּת כִּישְׁרוֹנוֹת!"

הַמְהַנְדֵס הַזָקֵן נֶהֱנָה לְגַלוֹת שֶׁהִיא הִרְכִּינָה אֶת הָרֹאשׁ בַּעֲנָוָה וְהִסְמִיקָה מִן הַמַחְמָאָה.

~~~~